קללת חנם לא (לו) תבא | הרב אמנון יצחק שליט"א

 "ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה". כתב בעל הטורים, וחי ל"ג שנה פחות מאביו, משום דכתיב קללת חינם לא תבוא. על שקילל רחל ואמר, אם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה, חסרו לו מנין יחיה, שזה ל"ג משנותיו.

עוד פעם, כתוב בבעל הטורים, כמה חי יצחק? 180 שנה, וכמה ימי יעקב? שבע שנים וארבעים ומאת שנה, כמה חסר? שלשים ושלש שנים. למה חי פחות מאביו שלשים ושלש שנים? משום שכתוב קללת חינם לא תבוא. וכיון שהוא קילל את רחל, הוא לא ידע שהוא מקלל את רחל, ואמר, אם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה, אז חסרו לו מנין המילה יחיה, שזה 33 משנותיו. כי כתוב קללת חינם לא תבוא.

אז בואו נבאר קודם כל את הפסוק שנבין. הפסוק במשלי מתחיל כך: "כציפור לנוד, כדרור לעוף, כן קללת חינם לא תבוא".

כתוב לא בא' ומשמיעים לו בו', אז ככה, יש קרי ויש כתיב, כמו  ציפור שנודדת לארץ רחוקה, אך בסופו של דבר חוזרת אל קינה הראשון, וכמו דרור שעפה בחופשיות ואי אפשר לכוון אותה אל מקום אחד, כן קללת חינם תחזור ותבוא עליו דהיינו על המקלל ולא תבוא על המקולל. זאת אומרת, אם הקללה היא קללת חינם, אדם  מקלל חינם אז קודם כל היא לא תבוא, כי זה קללת חינם היא לא תבוא, ומה שכן היא לא תבוא, תחזור בחזרה למקלל שקילל חינם.

בפסוק הזה יש שני משלים ושני נמשלים. אחד מתאים לגרסת הקרי, הקריאה, ואחד מתאים לגרסת הכתיב, הכתיבה. המשל הראשון שאומר כציפור לנוד, הוא מתאים לגרסת הקרי, לו בו', לו בו'. אז כתוב כציפור לנוד כן קללת חינם לא תבוא, בגרסת הקרי, אז ציפורים נודדות הן משל לחזרה של דבר אל מוצאו, כי נודדות הן חוזרות בחזרה לקן שלהן. אז כמו ציפור שנודדת מהארץ בחורף אבל חוזרת אליה באביב, כך קללת חינם, קללה שאינה מוצדקת תחזור בסופו של דבר על המקלל עצמו ותבוא על ראשו, כגון מי שאומר תכין תכריכים שיכין תכריכים חוזר על ראשו. וכל אלה שקיללו אותי הכל יחזור על ראשם.

גם אם הדבר יקח קצת זמן, או זמן רב, בסופו של דבר המקלל ייפגע מהקללה של עצמו.

מי שיעקוב אחרי הדרשות שלי אחרי הבחירות, היה איזה טיפש אחד שפחד מאד שאני אמרתי לו שהוא ימות במיתה משונה, ונאמר לו קללת חינם לא תבוא ואמרתי לו נראה, וההמשך ידוע.

מכל מקום, אדם צריך לדעת שקללה שהיא בחינם היא תחזור עליו.

המשל השני, הוא לגרסת הכתיב, לא בא', כדרור לעוף כן קללת חינם לא תבוא, דרור היא ציפור חפשיה אי אפשר לשלוט בה, אז כמו הציפור דרור שהיא עפה בחופשית, כך גם קללת חינם שאינה מוצדקת אי אפשר לכוון ולהפנות אותה אל המטרה כי היא לא  תבוא ולא תפגע במי שרוצים לקלל. כן?

במקרה שלנו פה, כתוב שיעקב אבינו קילל חינם והקללה חזרה עליו, על שקילל רחל, ואמר "אם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה". חסרו לו מנין יחיה שהם ל"ג משנותיו.

להשתומם מזה כמה גדול דין של מעלה, הרי יעקב אבינו עליו השלום לא ידע כי רחל לקחה אותם, אם לא ודאי שהוא לא היה מוציא מפיו דברים כאלה, ועם כל זה יען כי לא נתעורר לחשוב פן לקח מי מאנשיו, והוא היה צריך להתעורר ולחשוב אולי  מישהו לקח מהאנשים שלי, מה אני מקלל, אם אני מקלל זאת אומרת שאצלו היה רחוק לגמרי לגמרי האפשרות שמישהו לקח, או גנב או לא משנה איך נגדיר את זה, אבל הוא היה צריך להתעורר ולחשוב פן לקח מי מאנשיו, על כן נענש עונש גדול כזה לפחות משנותיו שלשים ושלש שנה. למי מפחיתים? לרגל במרכבה, לבחיר שבאבות. היאומן כי יסופר כי על אונס שלא העלה על דעתו דבר רחוק כזה, יענש כל כך? אז אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה,

ואוי לש"ס מה מחכה להם. לא יאומן כי יסופר. לא יאומן כי יסופר.

ומעתה נוכל להבין גודל העונש של מי שאינו מעלה על דעתו דבר קרוב, זה אצל יעקב אבינו היה דבר רחוק, שמישהו יקח מאנשיו? זה היה דבר רחוק, ועל דבר רחוק שהוא לא נתעורר לחשוב אולי, אולי, אולי מישהו לקח, נענש בשלשים ושלש שנים שפחתו מחייו. אז מי שלא מעלה על דעתו דבר קרוב, שיתכן ואפשר, ומכל שכן קרוב יותר, ככל שדבר יותר מזדמן ויותר קרוב, וכמה פעמים ביום, ווי ווי ווי מה מחכה לו.

אז בואו הנה, מן השמים לשיעור הזה הכינו לנו דוגמא. מה הדוגמא? דוגמא שהיא לא תיאמן.

בשיעור השבועי של יצחק יוסף אמר כך, "כל סוגי ההכשרים על העופות בסדר". הוא פסק אמש בשיעורו, כך כתוב בככר השבב, "כי רוב ההכשרים של העופות הם בסדר אפילו לאברכים",

שמעתם? תגיד לי, מי יכול להגיד פסק כזה, "רוב ההכשרים של העופות הם בסדר", מה זה רוב, אני רוצה להבין, מה זה רוב ההכשרים הם בסדר, איזה הכשרים? כשאתה אומר רוב, מה אתה נותן תחושה? שהכל בסדר, ואם אתה אומר רוב תגיד מה כן ומה לא, מה מה מה השארת עכשיו לכולם, אז מה הם יאכלו עכשיו היום? היום מה יאכלו? ויגידו זה רוב, ולפי השיטה שלך מיעוט מצוי ולא מצוי אז אם הרוב ככה אפשר לאכול,

תשמעו, תשמעו את ההסבר המפולפל של זה שמתיר את כל התורה כולה כמעט, הרי לבדוק תולעים זה ביטול תורה, עכשיו תקשיבו מה הוא אומר,

הוא התייחס אתמול בשיעור השבועי לנושא הכשרויות ואמר כי בעופות כל הכשרויות בסדר, רובם ככולם, אחר כך הוא פסק נגד זמיר ומסרחי וערן בן עזרא וכולם, שאסור לרבנים למסור שיעור קבוע לנשים, ורק אלה שמעל גיל חמישים יכולים למסור ולא קבוע. באקראי. נו, זה יצא לו טוב.

אבל בעוף הוא אומר ככה: "אין בעיה של חלק או כשר, עוף זה הרבה יותר קל, אפשר לומר שרוב ההכשרים של העופות הם בסדר, אפילו לאברכים בני ישיבות, התורה שלנו לא ניתנה לאברכים ולבני בתים שתי תורות, יש תורה אחת אם מותר מותר".

זאת אומרת אצלו אין מושג להחמיר, כל מה שגדולי הדורות אמרו שירא שמים יצא את כולם פסוק, וכל מה שאמרו גדולי הדורות שצריך להחמיר במקומות, שהבאנו את הבן איש חי שאמרנו שהוא רק מייצר שבבניקים וכו', אז הוא אומר שאין דבר כזה תורה לאברכים ותורה לזה, מותר מותר. אסור אסור. אין מקום להחמיר בשום דבר ואין מקום להדר בשום דבר, מותר מותר אסור אסור.

אתם יודעים כתוב, באחד השיעורים דיברנו, ולא עם הארץ חסיד, מי זה עם הארץ? שהכל מעמיד על עיקר הדין, אם עיקר הדין זה מותר אז זה מותר, זה נקרא עם הארץ לכן הוא לא חסיד, אתם שומעים? אצלו אין את המשנה הזאת ולא עם הארץ חסיד, הוא לא רוצה חסיד, הוא רוצה רק עמי ארצות, מותר מותר אסור אסור,

"מעיקר הדין. אז הוא אומר בדרך כלל אברכים ותלמידי ישיבות נוהגים להחמיר, אבל בעופות אין הרבה בעיות, מה אתה חושש, צומת הגידים? או, יש בתשובת הרשב"א בחלק ז' הוא כותב שצומת הגידים הוא דבר שמעט לא מצוי כלל, יש בזה מיעוט, כמה יש שני אחוז? רוב שלא מצוי ולכן לא צריך זה חומרא".

קודם כל יש רשב"א בדיוק הפוך שהבאנו אותו בפעם הקודמת, שאפילו אם יש דין של מיעוט המצוי, כל שמצוי צריך לבדוק, וגם כל דבר שניתן לתקן ראוי לתקן. וכל מה שאפשר לבדוק צריך לבדוק. וזה גם הגמרא ככה, אבל הוא אין לו שום בעיה, אז קודם כל הוא לא יודע את המציאות, או שהוא משקר או שהוא בור ועם הארץ לא בדק מעולם,

שתי אחוז? אני שוחט מידי פעם ויוצא לפעמים עשרה אחוז צומת הגידים ולפעמים לולים שלמים נפסלים בגלל צומתה גידים דלקות, לולים שלמים, יש ימים שפוסלים אלפים של עופות, עכשיו רק התפרסם שמליונים עופות, לפני כמה חדשים והבאנו את זה בצפון ובדרום, נפסלו בגלל צומת הגידים, זה דברים שלכ ל יום, אז מאיפה אתה ממציא שזה שתי אחוז, כמה זה שתי אחוז? חוץ מזה, יש כאלה שפוסלים אפילו באחוז, הרב וואזנר פוסל אפילו באחוז, ואחרים בשתי אחוז ושלשה אחוז, גם בזה פוסלים, זאת אומרת מחייבים בדיקה, אתה לא יכול, והוא אין מציאות יותר מזה כאילו, כאילו זה המצב וזה מספיק.

אז אתה קודם כל משקר את הציבור בנתונים, הנתונים הם שקריים.

דבר שני, אתה אומר מה אתה חושש מצומת הגידים, וכי רק צומת הגידים זה הבעיה? ומה עם ריאות? ומה עם מליחה? ומה עם סכינים, סכינים, שהסכינים לא טובות, הרי אביך אמר שאחרי שחיטה של עשר ודאי שיימצא פגימה, וכמה מורידים מהליין? כמעט אפס, אני אומר כמעט אפס, אולי יש מישהו שמוריד קצת, אבל כמעט אפס, וזה דברים שכולם יודעים כל השוחטים והכל כולם צוחקים מהשטויות האלה,

הרי ישבנו אצל חוכיימה ושמענו מה הוא אמר שמה הבן, מה שאביו אמר, מה שגילה, מה שכולם הבאנו מספיק שוחטים וראשי צוותות שמעידים מהעבודה, הרי העמית שלך דוד לאו שהפנית אליו שהוא אחראי, אמר שהוא בדק בשלש שנים האחרונות ואמר השם ירחם כמה יוצא כמויות שבעצם זה ברור שנבלות וטרפות זה לא הגיוני, לכן תיקן את התקנות שתיקן ולא עמד בהם בסופו של יום. אבל מכל מקום זה ברור, אז מה אתה הולך להתיר, נבלות וטרפות, אתה רוצה להחטיא את כל ישראל?

לפי מה שאנחנו לומדים כרגע, מעתה נוכל להבין גודל העונש של מי שאינו מעלה על דעתו דבר קרוב, שיש נבלות וטרפות וספרים שלמים ומלאים צועקים במשך כל הדורות, רבי נחמן מברסלב קורא להם רוצחים לשוחטים, וכמה אסונות קרו בכל הדורות, ועומד לו פה יצחק יוסף ואומר רובם ככולם הכל בסדר ולא צריך שום דבר להחמיר ואברכים וזה זה בדיוק אותו דבר.

אחר כך הוא אומר ככה, היום יש הכשרים שבודקים בדיקה מדגמית כל עשה עופות שמונה עופות, חותכים עם סכין גילוח את הרגליים ובודקים שהגידים מחוברים, בדיקה מדגמית.

איזה שטויות מדבר, האיש לא יודע דין והלכה בעניני שחיטה מאומה, קודם כל במציאות בודקים מאה ולא בודקים כל עשר, שטויות, בודקים בהתחלה, זה לפי הרבנות ואחר כך ממשיכים.

דבר שני, הוא אומר, רואים שהגידים מחוברים, מה מחוברים? ואם הם נפתלים זה לא טרף? רק מנותקים? לא, אתה לא יודע בכלל את הדינים, אתה לא יודע איך נראה בכלל צומת הגידים, אתה אומר רק אם הם מחוברים בדיקה מדגמית ויש שבודקים עוף עוף, ויש שבודקים עוף עוף, זה חומרא, חומרא טובה אבל אתה לא יכול לפסול את האחרים, אם כתוב בהלכה שזה חומרא ומיעוט שאינו מצוי, זה אתה המצאת שזה לא מצוי, זה מצוי ועוד איך מצוי.

העופות בדרך כלל אין בהם בעיה,

אם אין בהם בעיה למה הרב בעדני לא אוכל עטרה למשל? שאלו אותו השבוע שעבר, אז הוא אמר שהוא לא אוכל עטרה, נדהמו האברכים ששמעו אותו, כמובן אחרי שהוא ישמע שאני אמרתי את זה בשמו הוא יכחיש, אבל הוא לא אוכל עטרה, למה הוא לא אוכל עטרה? מה הוא לא מכיר את יצחק? הוא לא יודע את מה שיצחק יודע? יש לו חתן שהוא אחראי על שחיטה שם אז הוא יודע בדיוק מה יש שמה, הוא לא אוכל עטרה. אם נצטרך נשמיע את ההקלטה,

אז זאת אומרת שאיך אתה אומר, העופות בדרך כלל אין בהם בעיה, כל סוגי ההכשרים של העופות רובם ככלם בסדר, כך סיכם הראשל"צ. אז כל גדולי הדור הרב קניבסקי והרב שטינמן ואחרים שאוכלים רק חבורה ולא סומכים ולא כלום, זה חומרא? סתם בא להם להחמיר, סתם? הם אוהבים להחמיר, להטריח, כן, ממש הם לא חוששים לכלום, סתם. איייי.

אבל ההמשך יסביר קצת יותר. במהלך השיעור הוא התעלם מהמתקפה של הגאון רבי יהודה עדס, ראש ישיבת קול יעקב, אך עקץ אותו במרומז, אמר לי הרב מוצפי שכל שבת אחרי החמין הוא לומד יביע אומר בישיבה שלו לומדים יביע אומר, בניגוד לקול יעקב שזה הישיבה של הרב יהודה עדס, לא לחינם יש הרבה שמקנאים ברב, למה מקנאים? כי הרב זה משהו שלא היה דבר כזה.

אז קודם כל חסר לו בהבנת הנקרא, כי הרב יהודה עדס אמר שלא כל מי שלובש גלימה ויש לו מצנפת בראש הוא הרב עובדיה יוסף. אז הוא אמר את זה על מי? הוא אמר את זה על יצחק יוסף, מה אתה חושב שאם לבשת את הגלימה כמו של אבא ויש לך מצנפת בראש אז אתה הרב עובדיה יוסף שכולם יקראו לך מרן ואתה תכופף את כל המרוקאים ואת כולם להמיר את דתם ואת מנהגים כדי שיישמעו לך ויקראו לך מרן?

אז על זה הוא אמר שלא כל מי שלובש גלימה ויש לו מצנפת הוא הרב עובדיה יוסף. ואז הוא אמר שהרב עובדיה יוסף היה תלמיד חכם עצום, משמע אתה בכלל לא.

ודבר שני, הוא אמר ואנחנו יודעים שהוא הלך לדרכו, זאת אומרת לרב עובדיה היתה דרך משלו שלא מסכימים עליה בישיבות, לכן יצחק יוצא נגד ראשי הישיבות ומזלזל בהם, ואומר שאסור להם לפסוק הלכות לא לשמוע להם בכלל, והוא אומר ואנחנו הלכנו בדרך אחרת, זו הדרך המסורה תמיד שלא השתנתה, ובכל אופן מה קורה, כולם יודעים שאנחנו עשרות שנים הולכים בדרך אחרת.

דרך אגב, במאמר מוסגר, כשהרב יהודה עדס בזמנו התברר שהוא לא הולך עם הרב עובדיה יוסף, הם דאגו ללכת לבטל לו את כל הגבירים בחו"ל, במקסיקו ובאמריקה, דורעי ודודי הלכו שמה לבטל לו להרוס לו את הישיבה לסגור אותה, והיא כמעט נסגרה, כי הם עוקרי תורה מאז ומתמיד, אבל מה קרה בסוף, השם עזר וריחם שהוא הצליח לגייס תרומות לאט לאט והעמיד את הישיבה על מתכונתה בלעדיהם.

אז המלחמה הזאת היא מלחמה ידועה, והספרים של הרב עובדיה לא נכנסים בהרבה ישיבות של הספרדים, גם אצל הרב יהודה עדס, ולכן הוא אומר שהרב מוצפי אומר ושבישיבה שלו יש את הספרים וכו' וכו',

אבל אתה לא עונה על השאלה שהוא אמר שאתה לא תלמיד חכם, והפוך, הוא לא מקנא בו, אתה אומר שמקנאים ברב, הפוך, הוא שיבח את הרב ואמר שהוא תלמיד חכם עצום, הוא רק אמר שאתה סתם לובש תחפושת. יש עליך גלימה ויש לך איזה מצנפת ואתה חושב שאתה הרב עובדיה, אז הוא הזכיר לך מה מקומך, אתה לא.

ורק ממה שפרסמת אתמול בשיעור, זה מראה שאתה רחוק רחוק ולא. רובם ככולם מה זה רובם ככולם? אתה הלכת בדקת אחד אחד? שהית חודש לבדוק כמה הם מורידים מהליין? בדקת סכינים? אתה יודע להחזיק סכין? למדת הלכות שחיטה? ספק אם מותר לך לאכול בכלל בשר, ספק, למה? משום שכתוב בגמרא כך:

הגמרא בפסחים מ"ט ע"ב, כתוב רבי אומר, עם הארץ אסור לאכול בשר, שנאמר זאת תורת הבהמה והעוף, כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף. אז רגע, אז לכאורה הוא כן עוסק בתורה, לא? אז למה אני מביא פה את הגמרא הזאת? כי כתוב כך: עם הארץ אסור לאכול בשר, אז כתבו המפרשים שאסור לו לאכול בשר כיון שאינו יודע לשחוט ולמלוח כראוי. מי אלה אומרים? רב שרירא גאון ודבריו ברמב"ם בחגיגה כ"ב, דיבור המתחיל שוב, ור"ן על הרי"ף דיבור המתחיל ומאי, וריטב"א דיבור המתחיל עם הראשון, ומהר"ם חלאווה דיבור המתחיל עם הארץ. אז כתבו המפרשים שאסור לו לאכול בשר כיון שאינו ידוע לשחוט ולמלוח כראוי, וכתבו רב שרירא גאון, והמהר"ם חלווה שלכך לא כתבו דגים שאין מה ללמוד בהם ואין בהם שחיטה. והמהרש"א בחידושי אגדות דיבור המתחיל עם הארץ אסור, הוסיף לבאר שדגים מותר לו לאכול משום שקל להבדיל בהם בין איסור להיתר, שמספיק לבדוק את סימן הקשקשים. וכתב המאירי שרק שאין איתו גדול בתורה אסור לאכול בשר משום כל הספיקות המזדמנות בבשר, כגון שחיטה, מליחה ותערובות, והוא אינו יודע אותם, אבל אם יש איתו גדול ממנו בתורה יכול לאכול בשר. רבינו דוד כתב שכיון שהוא חשוב כבהמה עם הארץ לא הותר לו לאכול בשר אלא רק עשב השדה כשאר בהמות, וזה דרך גוזמא.

והבן יהוידע בדיבור המתחיל עם הארץ אסור כתב, שמשום שיש כמה דינים שצריך לעשות כדי להכשיר את הבשר, ואם יהיה רגיל באכילת בשר יכול להיות שיזדמן למקום שלא יהיה בו שוחט, ואז יאכל בשר נבלה וטריפה של גויים, שמאחר שאין לו תורה לא יוכל לכבוש תאוותו, לכך עדיף שלא יהיה רגיל כלל באכילת בשר.

ועוד בדרך דרש, הוא כתב ככה הבן יהוידע, שיעקב ועשיו חלקו ביניהם את העולמות, יעקב קיבל את העולם הבא ועשיו את העולם הזה, ואם כן יעקב שקיבל את העולם הבא אינו רשאי לאכול בעולם הזה דברי מותרות, אלא רק צורך קיום נפשו, ובשר הוא בכלל מותרות. אך כאשר הוא לומד תורה יכול לזכות גם במותרות. למה? משום שכל קיום העולם תלוי בלימוד התורה, ולכך נחשב כמציל מזוטו של ים, כיון שלולא לימוד תורתו כל העולם יחרב. והרי זה מציל מזוטו של ים והרי זה שלו אז מותר לו ליהנות. אבל עם הארץ שאינו לומד תורה אינו רשאי לאכול דברי מותרות, כיון שהוא גוזל את חלקו של עשיו.

אבל המהרש"א מסביר שהטעם משום שאינו יודע הלכות, והוא אומר שהרי לבן נח מותר לאכול בשר, ולא מסתבר שעם הארץ יהיה יותר גרוע מבן נח, ובהכרח שהוא משום ההלכות שהם לא שייכות בבן נח. וביאר על פי דברי הראשונים את הדרשה בתורה שהאיסור נלמד מזאת תורת הבהמה והעוף, ופירש שמי שעוסק בתורת הבהמה שהיא להבדיל בין הבהמה הטמאה לטהורה, זה מצוה מן התורה שאדם ידע להבדיל, כן, כמו שכותב הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות, שצריך לדעת להבדיל בין הבהמה הטמאה לטהורה, רק לו מותר לאכול בשר, מי שיודע דיני שחיטה והלכות שלהבדיל בין הבהמה הטהורה לטמאה, הוא יכול לאכול, כיון שיודע להבדיל ביניהם, אבל עם הארץ שאינו יודע הלכות שחיטה וניקור אינו יכול לאכול בשר. אז עם הארץ, כמו שאמרנו, אסור לו לאכול בשר.

אבל כמובן שיצחק יוסף מתיר הכל, כי כוחא דהיתרא עדיף אצלו, בלי הבנת המושג, ומה שאפשר להתיר אין יותר שום חומרות, אין מהדרין, אין מהדרין מן המהדרין, אין שום דבר, מותר מותר, אסור אסור, דין אחד לאברכים ועמי ארצות, הכל אותו דבר. שמעתם דבר כזה? השם ירחם, איך אנשים יכולים לרדת לשפל המדרגה הזאת,

אבל תשמעו מה גודל העונש, הרי אנשים שיאכלו נבלות וטרפות זה יהיה על צווארו, ואבא שלו הרב עובדיה יוסף דיבר איתי בטלפון וההקלטה נשמעת באתר שופר, שאמר לי במפורש, עזוב את מחמוד, יש לו בריונים, מה אכפת לך מכל זה, זה לא אחריות שלך, זה אחריות של הרבנים הראשיים. מי הרבנים הראשיים? יצחק ודוד, עכשיו הכל על הצוואר שלהם, מי אמר? אבא שלך.

אתה במקום לדאוג, הרי משה, מוישי הלך וסיפר שאבא שלו בכה ואמר לו אוי ואבוי, תדעו לכם שאני נתתי את השם שלי וזה פה ושם וכולם מאמינים שהשחיטה בסדר, אל תכשלו ואל תכשילו אותי שזה לא יהיה עלי, הוא דאג, דאג, והלך אליהם לשוחטים ואמר להם שהוא מפחד שחס ושלום לא יהיה תקלה. נו, נו, אז הוא דאג לפחות,

זה בלי לדאוג, רובם ככולם לא מה שתחת, רובם ככולם, אז בא אני רוצה לשמוע, אם אתה אומר רובם ככולם משמע מיעוט לא בסדר, והמיעוט זה על הצוואר שלך, כי אתה הרב הראשי לישראל, בעל הגלימה והעטרה, ועליך אמר הרב עובדיה יוסף אביך שהכל בצוואר שלך. אז תדאג שלא יהיה רובם ככולם, שיהיה כולם מאה אחוז.

יש דבר כזה שיהיה כולם מאה אחוז? איך יכול להיות שכולם מאה אחוז? איך? אז מה כל האזהרות בהלכות שחיטה כמה צריך להזהר, ורק צומת הגידים זה הבעיה, ומה עם חמש הלכות? שיש דרסה וחלדה וכל הדברים האלה, מה עם כל אלה? אין שהיה, אין דרסה? אין דבר אחד? כלום, הא? ובשר שנתעלם מהעין אין שום דבר, והחלפת פלומבות אין שום דבר, ושהערבים מחליפים שמים טיקטים שום דבר, והולוגרמות שמזייפים - שום דבר, וכל מה שאנחנו שומעים ומתגלה שום דבר, הכל שום דבר, רובם ככולם תאכלו, רק חסר הסיום של מחמוד, יאכלו ענוים וישבעו. אז מה העונש של אדם כזה?

עכשיו נבין גודל העונש של מי שאינו מעלה על דעתו דבר קרוב, אם יעקב אבינו לא נמלט מן הדין שדבר רחוק רחוק רחוק הוא לא נתעורר אליו שאולי מישהו מאנשיו לקח את הטרפים, אם מישהו הוא לא התעורר הפסיד 33 שנים מחייו, מה יהיה הדין של יצחק יוסף שלא מתעורר על דבר קרוב, ומכל שכן קרוב יותר, וכמה פעמים ביום.

ומזה נוכל להבין גודל גודל גודל השכר של המעלה על דעתו דבר טוב, כמה גדול שכרו כי מרובה מידה טובה, מכל שכן המעלה על דעתו דבר טוב שהוא רחוק מכמה בני אדם, והראיה ששום אחד לא התעורר מזה. וכל שכן וכל שכן אדם שלא נתעורר על דבר רחוק אלא הלך לבדוק, ועורר את כולם שלא להכשל, בדיוק הפוך מיצחק, אייי. אתם יודעים מה גודל השכר להציל את היהודים מחטא, ממכשול, ממכשול אחד אפילו, להציל מכשול אחד, להציל יהודי אחד מאיסור אחד, אתם יודעים מה גודל השכר של בן אדם, כל שכן אם אתה מציל משפחה שלמה, וממאכלות אסורות שזה החמור ביותר, שזה יותר חמור מחילול שבת. כמו שמביא החפץ חיים ואמרנו בדרשות.

אז זאת אומרת, מי שמציל את כל העם לפחות מנסה, ואלפי ורבבות משפחות בארץ ובעולם הפסיקו לאכול, ויש מיעוט שמצליחים לאכול בכשרות על ידי חבורה וכו' וכו', מה גודל השכר לעומת גודל העוון של מי שמתיר בשופי.

אז אם יעקב אבינו עליו השלום נענש כל כך בשביל שלא העלה על דעתו פעם אחת דבר רחוק, המעלה על דעתו דבר רחוק הלא שכרו עצום מאד, כי מרובה מידה טובה. זאת אומרת אתה צריך תמיד להפליג אולי אולי שמא, למה אמרו חכמים שתברח משישים שערי היתר כדי שלא תבוא לידי שער אחד של איסור, למה הם אמרו את זה? הם לא הכירו את יצחק יוסף בזמן, אם היו מכירים אותו יכול להיות שהיו פורשים כי הוא היה מכריח אותם שיאמרו לו מרן.

ומי יוכל לשער גודל הערך של המעורר עצמו לדבר טוב, כי הנה יעקב אבינו עליו השלום הוציא קללה מפיו כמעט באונס גמור, ויען כי נתגלגל בזה שלא במתכוון עונש לרחל, נענש כל כך.

אם כן, כיון שמידה טובה מרובה מי שנתגלגל על ידו אפילו שבלא במתכוון חיים לאחרים, הרי שכרו מרובה מאד, שכרו מרובה מאד, לפי ערך, לפי איזה ערך? העונש, שנחסרו לו 33 שנות חיים, אז כמה מרובה מידה טובה ככה יגדל שכרו. אם על טעות קטנה כזאת מפסידים 33, מי שמעניק חיים לבן אדם, לא גורם למיתה של השני, מעניק חיים לבן אדם כמה צריך - פי חמש מאות, אז כמה הוא צריך לחיות? 33 כפול 500, נכון? 

עכשיו זה על כל הענקת חיים, על כל בעל תשובה כמה צריך לקבל? יבבי, אבל אין בעולם הזה אפשרות לחיות כל כך הרבה זמן, אז מה גודל שכרו לעולם הבא? מעבר לכל המצוות,

ואת כל זה ש"ס לא מבינים אף אחד מהם, בשבילם אחד שהציל כל כך הרבה יהודים זה אחד שאולי פעם הניח תפילין בכותל למישהו, שימות הוא והתורה שלו. זה אנשי ש"ס. בושה וחרפה.

ומעתה נוכל להבין כמה מרובה מידה טובה בדבר שמביא חיים לעולם, לא ליחיד אלא לרבים, ועוד אם זה נעשה במתכוון להשתומם להשתומם מזה למי שמבין דבר, וכל זה אם עושה דבר ומתכוון גם אם אחרים מעוררים אותו לעשות כזה דבר,

אז מעתה מי יוכל לשער מרובה מידה טובה בדבר שאדם יתעורר בעצמו לעשות הכל, ושכולם היום מעתיקים אותו, ומוציאים דיסקים כמו שהוא וסרטים כמו שהוא והכל עושים כמו שהוא, והכל מכוחו הם עושים, ואפילו את הדרשות שלו רק משנים גיוון, אז מה גודל שכרו, ועוד יוצאים נגדו אז עוד מעבירים לו גם את הזכויות שלו בחזרה, זאת אומרת הם עושים את מה שהוא אמור היה לעשות ומחזירים לו את הכל, כי זה מגיע לו, זה היה בגניבה, כי הם לא הודו שזה ממנו כי הם גזלנים. אז הכל חוזר בחזרה, כאבן שואבת. איזה יופי.

וראיה מדוד המלך עליו השלום כמה היה חביב בעיניו יתברך על שהתעורר בעצמו בבנין בית הבחירה. דוד מעצמו התעורר לבנות את בית הבחירה לקב"ה, כמה אהב אותו וחייב אותו הקב"ה על הדבר הזה. אז קצרה דעת האדם לעלות על דעתו זאת, איך העולם יכולים לקבל שכר על מצוות, אבל זה הכל צריך להיות עם כוונה אמיתית, לא חיקוי עלוב, לא חיקוי עלוב, אלא כוונה אמיתית. אשרי חלקו, מי שזכה מעצמו להתעוררות הזאת ולא העתיק כחקיין למטרות נלוזות, כמו כל אלה מכנופית הסוחרים.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.