הניחן לטעות | הרב אמנון יצחק שליט"א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
כה תאמרו לי יוסף
אנה שא נא פשע אחיך וחטאתם
כי רעה גמלוך
ויבק יוסף בדברם אליו
אמר לזונין
לרבי עקיבא
ליבי ולבך ידע
דעבודת כוכבים ומזלות לת בממשה
אז זונין
זה היה יהודי
שאמר לרבי עקיבא
הלב שלי והלב שלך יודע שבעבודה זרה אין ממש
אבל
והכה חזינן דאזלי כי מטברי ואטו כי מצמדי
והרי אנחנו רואים שהם הולכים שבורים
רש״י אומר פסחים
הולכים לעבודת כוכבים ומזלות
שנתפרקו האיברים שלהם מחמת חוליין
וחוזרים באיברים מצומדים
אז כאילו הם נושעו על ידי העבודה זרה
הם נכנסו לשם מכוסחים
וחזרו מצומדים
אז אנחנו יודעים שאין בזה ממש אז מה זה שאנחנו רואים ככה
אמר לו וכי מפני ששותה זה עשה שלא כהוגן
אנו נאבד שבועתנו
יש מלאכים ממונים
על הייסורים
הם נאמנים בכניסתן
והם נאמנים ביציאתן נותנים להם זמן מן השמיים
אתה נכנס עם חולי השפעת
ותאריך כך וכך ושעה כך וכך
ואתה יוצא עם השפעת
ותאריך כך וכך ושעה כך וכך
והם נאמנים בשבועתן
אז אמר לו וכי מפני ששותה זה עשה שלא כהוגן
אנו נאבד שבועתנו?
זאת אומרת היו יכולים המלאכים לכעוס ולומר
מה הרי אם אנחנו נעשה את זה כרגע ברגע שהוא נכנס אז הוא יודה לעבודה זרה ואז הוא יכיר בה
אז מה נעשה?
נשנה את השבועה מתי אמרו לנו שיהיה בריא?
יצא בדיוק כשהוא נכנס
אז או נקדים או נאחר
אז הם אומרים לא אבל בגלל שהוא שותה אז אנחנו נאבד את שבועתנו?
כאילו נעבור על דברי השם
ונעשה שינוי?
ורבי יהודה מתרץ שם מהמילתא דאמריו
אשר חלק אדוני אלוהיך אותם לכל העמים
כמו שכתוב בדברים ד'
מלמד שהחליקם בדברים כדי לטורדן מן העולם
אז אמר רב רבי יהודה מתרץ משום רב
שכתוב בפסוק אשר חלק אדוני אלוהיך אותם לכל העמים
מה זה חלק?
החליקם בדברים
כדי לטורדן מן העולם מפרש רש״י זיכרונו לברכה
שחליקם בדברים הכוונה מניחם לטעות
אם שוטר רצה להאמין
שיש ממש בעבודה זרה והלך אליה
אז לא ימנעו אותו מן השמים מלטעות מניחים אותו לטעות
זה נקרא חלק להם חליקם בדברים
דהיינו אותות השמים וגרמי השמים והכוכבים וכל מה שהם עובדים אותם
אלה חלק השם אותם החליקם בדברים שיכולים לטעות בהם
אין הכוונה זה גמרא בעבודה זרה נו״ה
אין הכוונה בזה חלילה שנתן ממשות בעבודה זרה כדי שיטעו בה מבריות
לא חס ושלום שתחשוב שיש ממש בעבודה זרה בשביל להטעות
את הבריות לא חס ושלום
כי באמת אין ממש בעבודה זרה
אלא הכוונה שאומנם היה הבורא יכול לסבב
שלא ייכנס ברגע שלפני רגע האחרון לבית הגויים
בית עבודה זרה
ויכול לסבב מששת ימי בראשית
שהרגע האחרון יהיה קודם כניסתו לעבודת כוכבים ומזלות
זאת אומרת הקדוש ברוך הוא יכול לפעול
בדרך כזאת
שהוא לא ייכנס באותו רגע ממילא הוא לא יתרפא על ידי העבודה זרה שהוא יתלה בה שירפא אותו
יכול היה מההתחלה לקבוע בכלל
שהאדם הזה לא יגיע למצב שיוכל להיכנס לבית העבודה הזרה ולטעות
ואז הגזירה מתי יצא ממנו החולי
יהיה לא בזמן שהוא נכנס
אם השם היה רוצה
אבל השם ניחן לטעות אמרנו
ועל זה תרד שלכן מתנהג על דרך זאת
כדי שיהיה מקום לטעות שיוכל לחשוב שעבודת כוכבים ומזלות
ריפאה אותו
הייתה לו הבחירה למסור רפואתו על גזירת השם
ולהמתין עד כלות הגזירה
אמר לי פעם קרוב משפחה
רופא
אמר לי שפעת
שבעה ימים
עם כדורים זה עובר ושבוע בלי כדורים
הוא לא כיוון למה שכתוב פה
אבל יצא שהוא כיוון
יש גזירה מן השמיים כמה זמן תהיה
משופע
ומתי אתה תרפה?
עם כדורים ובלי כדורים?
אותו דבר
אז הייתה לו לאדם
הבחירה למסור רפואתו על גזירת השם
ולהמתין
עד כלות הגזירה
ואז היה לו מתברר מה הוא היה מרוויח?
שהם נאמנים בשבועתם
שהמלאכים
שנשלחו להכניס בו את החולי
נאמנים בשבועתם לא יכולו להישאר רגע ממה שגזר להם הבורא
אלא טרדת נפשו להקדים
מה שאיחר הבורא
היא דחקה לו את השעה
אבל בני האדם אין להם סבלנות להמתין עד שתכלל הגזירה
הם רוצים להקדים את מה שהשם איחר
כי הגזירה היא שביום שני הבא אתה תהיה בריא
הוא רוצה להקדים
את מה שאחר הבורא
מי אי אפשר להקדים?
ולא יכול לכבוש את יצרו ורץ לבית עבודת כוכבים ומזלות
אם הוא אדם כזה ניתן לו מקום לטעות
אז אם אתה כזה שלא רוצה להמתין עד שתכלה הגזירה ותראה שהשם
הוא הגוזר
והוא שמרפא, כן?
אני מחצתי ואני ארפא ואין מיידי מציל
אם
אתה היית כזה היית רואה את גזירת השם שאכן מתקיימת אבל אם אתה אדם אחר אתה כזה שממהר
לבטל את הגזירה אז תדע לך שיינתן לך מקום לטעות
ואז הוא יחשוב שבאמת
ריפאה לו עבודה זרה
ואז הוא יחשוב יותר מזה יותר גרוע הוא ייפול
הוא ייפול שיש בה ממש כי הוא אומר הנה אני הלכתי והייתי שם וזה ריפא אותי
מה אתה אומר לי?
עד שנכנסתי הייתי חולה באתי עם איברים שבורים נכנסתי לבית עבודה זרה
עשיתי מה שעשיתי יצאתי משם בריא איך אתה אומר שאין בה ממש?
שהוא יבוא אז לטעון.
על זה נאמר צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם.
אותו חול יש לשניים אחד המתין עד שהתבטל הגזירה והאמין בשם ראה שהשם באמת יש זמן נכנס ויש זמן שיוצא.
השני חשב שהוא מקדים
והוא בעצם לא הקדים
בעצם הזמן היה בדיוק
שכשהוא נכנס זה היה הזמן שיצאו ממנו החולאים
אבל הניחו לו לטעות ולא מנעו ממנו את הטעות
כי יכלו להקדים לו את הרפואה או לאחר אותה
אבל הניחו לו מקום לטעות אתה רוצה להאמין בו תיפול
שלום
ועכשיו הוא נהיה מאמין בעבודה זרה
והאמת
שאין ממש בעבודה זרה
וייסורים נאמנים בשבועתן
והכל תלוי רק בבחירת האדם
הצדיק המאמין בשם
אינו פונה לשום דבר
ומצפה עד כלות הגזרה
ואחר כך נתעמת לו זה בחוש
והרשע שאינו יכול להמתין
ירוץ לבית גויים
דהיינו לבית עבודת כוכבים ומזלות
ונתנו לו מקום לטעות
והוא ייכשל בו
נמצא שממקום טעות זה הצדיק נבנה ממנו
כי היה מקום לטעות והצדיק לא רצה ליפול בטעות לכן הוא המתין עד שתכלל הגזירה והוא נבנה מזה
והרשע יילחד בו
כי הוא לא רוצה להמתין והוא נכנס לבית עבודה זרה
ואז היה בדיוק הזמן שצריכים לצאת ואז הוא האמין כאילו שיש ממשות
וגם לצדיק
מוצא היצר לטעות
בטעות דק יותר עם הצדיק הוא לא יכול ללכת
בדברים גסים כאלה ברורים שהוא ילך לעבודה זרה
לא אצלו היצר מטעה בטעות דקה יותר
הוא נותן לו פתח כשר
פתח כשר וכדומה כי הוא נותן לו איזה צד של כשרות שאפשר לעשות משהו
אבל הרשות נתונה לאדם לברר
גם את מקום הטעות ולנצח
הרשות נתונה לאדם לברר גם את מקום הטעות ולנצח
והבחירה הזאת להיות משים לב
על דרכיו
שלא יטעה גם במקום הטעות
זה קשה הרבה יותר מלבחור טוב באופן כללי
עד שגם האנשים הרמים במעלה לא נמלטו מזה
אני חוזר
מה עושה יצר הרע?
נותן פתח כשר ניקח את הבחירות לדוגמה כן?
אנשים מדברים עליי
דברים קשים ביותר וכולי
באיזה רשות אתם מדברים עליי?
יש להם פתח כשר
הרבנים אמרו
המועצת אמרו
מרן אמר
זה לכאורה פתח כשר מאוד נכון?
נכון שזה פתח כשר אם זה לא כשר אז מה כשר?
כן אבל
המרגלים שריגלו את הארץ היו עשרה שדיברו לשון הרע הוציאו דיבת הארץ והם באו ואמרו אחרי שהם ריגלו הם היו ארבעים יום והם ריגלו והם אומרים
ארץ אוכלת יושביה וכולי וכולי זה כשר או לא כשר?
בטח כשר סופר כשר
אז למה מתו 600 אלף איש שהאמינו להם?
כי השם אמר תשמעו לי
לא למרגלים המרגלים לא אמורים להגיד
אם הארץ טובה או לא טובה
הם הלכו לרגל רק מאיזה כיוון ניכנס לארץ
לא ביקשו מהם חוות דעת אם השם צודק או השם לא צודק
והם הכניסו את עצמם לדבר שאסור להם להיכנס
זה לא השליחות שלכם
ואתם לא יכולים לעשות כזה דבר
וכיוון שהציבור עם ישראל דור דעה לא שמעו בקול השם
שאמר הארץ טובה ועלו בה עלו בה אין שום בעיה אני איתכם
זה אחרי עשר מכות וכל הניסים במדבר אז מה השאלה מה השאלה
מה השם מכניס אתכם לכלות אתכם בארץ
הוא הבטיח לכם את הארץ לא
אז הנה היה להם פתח כשר יש יותר כשר ממה שגדולי ישראל שנבחרו על ידי משה רבנו
ונבחרו על ידי השם
והם עוברים את הדברים אז מה עוד אני צריך להבין
כן אבל פה אתם לא שמתם לב ברצון או שלא ברצון
אתם לא שמתם לב שיש פה אבל סטייה מהרצון של הבורא
הבורא אמר עלו
הוא אמר שהארץ טובה
והוא לא שלח על זה
וזה חייב את כולם למות
יצאו נגדי
אפילו שדיברו כל הרבנים כולם מגדול ועד קטן
אבל עברו על רצון השם
רצון השם שיהיה דין
שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק
אסור לדון
אדם
בלי שישמיע את קולו
בלי שיוכל להסביר את עצמו בפני בית דין
לגזור עליו את מה שגזרו עליי
זה רשעות לשמה זה עבירה דאורייתא
שהרב קנייבסקי אמר עליה שכולם הגדולים ביותר נכשלו באיסור מזיד של דאורייתא
והרב יעקב יוסף אמר את זה מראש
ואחר כך התברר שהוא צדק
וזו הלכה פשוטה בעלקות דיינים
נו אבל זה היה פתח כשר לכאורה
זה נקרא כאילו פתח כשר ככה יצר הרעבה
אבל מה כתוב פה
ופתח כשר וכדומה בא לטעות והרשות נתונה לאדם לברר גם את מקום הטעות
ולנצחו גם את המקום הזה של הטעות אפשר לנצח
הבחירה הזאת להיות משים לב על הדרך שלו על הדרכים שלו שלא יטעה גם במקום שיש טעות
זה קשה נכון זה קשה הרבה יותר מלבחור בטוב באופן כללי
עד שאנשים הרמים במעלה לא נמלטו מזה
ועל זה הבאתי דוגמה
איך אנשים לא נופלים לכאורה בפח
כשהרבה רבנים נתפסים בעבירות של עריות עריות של ממון עריות של
בריונות עריות של כל מיני עבירות כאלה ואחרות איך כולם מלמדים עליהם זכות
למה הם לא נופלים בטעות היה להם פתח קשה להגיד הנה הבן אדם עשה ככה וככה הנה הבן אדם ככה וככה הנה בן אדם בעצמו מדבר על עריות
אותו בעצמו שומעים אותו וזה מאוד מלמדים עליו זכות איך זה
יש דין שצריך ללמד זכות?
כן
אפילו אם עשיתי עבירה הכי קשה
צריך היה לתלות שזה לא עבירה
ככה הדין אסור אסור
אדם שהוא זכאי עושה מעשים טובים
כולו מצוות
אי אפשר לחשוד אותו אפילו אם יש אפס סיכויים כמעט אפס לא לגמרי אפס סיכויים בכלל
שהמעשה הברור הזה הוא עבירה לשמה כמו שאומרים
אפילו אם יש סיכוי אפס לשמה שזה לא עבירה
צריך לתלות שזה לא עבירה
ככה הדין
ואם לא חושד בכשרים לוקה בגופו
ולקו אנשים
ויילקו אנשים
לא מתנקים מזה עד ששווים בתשובה באמת
אז הנה רואים פה זה לא עוזר כי אצל הרמב״ם פתח כשר
וזה תולה בהוא וזה תולה בהוא וזה תולה בהוא אפילו הרב שלום כהן שומעים אותו מה אתם רוצים ממני אני לא חתמתי הראשון
אני חתמתי האחרון אחר כך אני השני
אחר כך מה אני ראש הפעור
אז למה הוא חתם הרב בעדני
אז לא הבנתי אז אתה יודע על מה חתמת למה חתמת כן אז למה הוא פתח מפלגה
וואי וואי וואי מה הולך פה רבויסאי מה הולך פה זה יכול להיות דבר כזה
מה זה
אז רואים מפה שאפשר לטעות אפילו במקום שיש
הכשר כזה הכשר אין הכשר יש תורה התורה אומרת בדיוק המתנהגים עכשיו פתאום
כולם אומרים לא להיכנס למחלוקת
יש שני צדדים יש שני רבנים וזה פה ושם לא להיכנס למחלוקת
בהתחלה אמרו אנחנו לא בוחרים אחר כך חזרו בהם
כן רובי אמר אנחנו לא נבחר אני הורדתי לישיבה לא לבחור
וחיים רבי אמר לא לבחור ואברג'ר אמר לא לבחור וזה אמר לא לבחור
עכשיו ברג'ר הלך עם הרב מזוז והוא חזר רובי בחזרה לשס וכולם חזרו לכולם והכל חרית ברית מדברים שטויות אין להם שום כוונה שום הבנה שום דבר בכל רגע מחליפים דעות אם לוחצים עליהם ומבטיחים להם הכל משתנה
מה זה אפשר לסמוך על אנשים כאלה לא יאומן כי יסופר
מכל מקום רואים שאפשר לטעות בפתח כשר
כי זה הפטנט של היצר הרע הוא לא יכול על אנשים
שיבואו בגסות ויעשו כך וכך
בשבטי ים מצינו שחשדו את יוסף בדבר שאין בו שאין בו
וזה גרם להם לעשות צוואה מזויפת כמו המכתב המזויף שעשו כנגדי
אבל הם עשו את זה בשביל שלום
בשביל שיהיה שלום בין האחים לבינו
שיהיה שלום מותר לשנות מפני השלום
אבל הם עשו צוואה מזויפת
בגלל ש...
טעו לדון לרעה את ההתנהגות של יוסף איתם
הם טעו בו
לכן הם אמרו שאבא שלהם יעקב אמר כה תאמרו ליוסף
אנה עשה נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך
היה דבר כזה?
לא היה מעולם דבר כזה
צוואה שקרית
הם פשוט אמרו דבר שהוא לא נכון בכלל
אבל מה החשש שלהם?
מפני שהם חשדו את יוסף בדבר שאין בו
הם לכל הדרך טעו ביוסף
וטעו שהוא ידון לרעה אותם
כמו שאומר המדרש וישוב יוסף מצרימה אחרי הקבורה שקברו את יעקב בארץ ישראל
וישוב יוסף מצרימה רבי לוי אמר
שלא זימנן לסעודה
לא הזמין אותם לסעודה
אמר רבי תנחומה הוא לא נתכוון אלא לשם שמיים למה לא הזמין אותם לסעודה? התכוון לשם שמיים
אמר לשעבר אבא מושיב לי למעלה מיהודה שהוא מלך
ולמעלה מראובן שהוא בכור
עכשיו אינו בדין שאשב למעלה מהן
בהתחלה אבא שני היה מושיב אותי כך וכך וכך אבא היה נמצא והוא הושיב אותי כך וכך אז עכשיו
אני לא עושה את זה אבא לא נמצא ואני לא רוצה לשבת מעליהם
אז לכן הוא לא זימן אותם
והם לא אמרו כן
אלא לו יסתמנו יוסף
הם חוששים שמא יש לו עדיין משטמה כנגדם
לכן הוא לא מזמין אותם
רבי יצחק אמר הלך והציץ באותו הבור
למה הוא הלך? אמר רבי תנחומא הוא לא נתכוון אלא לשם שמיים כשהוא הלך לבור
מה פירוש? הוא הלך לברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה זה חובה על בן אדם
לברך על הנס שנעשה לו
והם לא אמרו כן אלא לו יסתמנו יוסף מה פירוש?
למה הוא הולך לבור?
ככה הם סוברים
כדי שהוא ייזכר בכל מה שעשו לו ואז הוא יוכל לנקום בהם
תמיד לקחו אותו ופרשו אותו שלילי
הרי לנו שהתורה העידה על יוסף הצדיק
כי בעת שראה את אחיו
כתוב ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם
ולא כתוב כי נזכר מה שעשו לו אחיו
נשמע מזה עד כמה הייתה רמה מדרגת יוסף בתיקון המידות
כי לא זכר גם במחשבתו כל ההרפתקאות שעברו עליו
בגלל אחיו הוא לא זכר
והיה רחוק בתכלית מין רושם משהו של רצון נקמה
בכל זאת חשדו בו אחיו כי הוא רוצה להתנקם בהם
עד שהיו מוכרחים לעשות צוואה מזויפת
כאילו אבא שלהם ציווה אותו לשאת את פשעם מחטאתם
ואיך באמת בא להם החשד?
איך בא להם החשד הזה?
הוא שלמדנו
שניתן מקום לטעות
ניתן מקום לטעות
ואפילו אנשים הכי גבוהים הכי גדולים יכולים לטעות
כי ניתן מקום לטעות
וכולם טעו
זה לימוד זכות שהם טעו
האמת שהם הזידו
לא טעו
כי זו טעות פטאלית
זה א' ב', שמע החליטו להוציא להורג מישהו
גם אני תן לחתום תן לחתום תן אני גם חוטף
כן כן מה הלו
הוצאה להורג
איך אתה מסכים
מי מוצאים להורג?
רשע
אויב ישראל מי מוצאים להורג?
אחד שעת לפני כמה זמן היה מזכה הרבים הכי גדול וכולי וכולי שאתם אמרתם
אז איך אתם מוצאים להורג ככה בקולמוס?
צ'יק צ'יק בקולמוס איך?
זה לא טעות
זה מזיד, זה רשעות
אבל גם אם נגיד שזה טעות,
גם אם נגיד שזה טעות
אז גם הכי גדולים יכולים לטעות כי ניתן מקום לטעות
אלא שהבחירה קיימת
כי היו יכולים למצוא תנגיעה קדומה שנחבאה במצפונם
אשר הייתה גם כן סיבה לשנאתם
ולמכירתו למצרים
מהי הנגיעה?
של כתונת הפסים הדקה מן הדקה איי איי איי
הבחור יש לו כתונת פסים וואי וואי הוא שונה הוא לא עם מגבעת כמונו בפרק הוא לא בשבילנו
זה יש לו כתונת פסים יא באבה איי איי איי
זה לא היה ידוע אצלם בתחילה שבשביל זה מקנאים
הוא שונה מאיתנו הוא לא בדיוק הוא לא משלוני הוא לא מאנש
הוא לא מאנשי שלומייני
אז אם הוא לא מאנשי שלומייני אפשר לעשות לו הכל מה אנחנו נחסרים משהו?
הוא בלאו הכי לא משלנו
מבואר בחכמים זיכרונם וברכה בשביל משקל שני סלעים מלט שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו
נתקנאו בו אחיו
אתם שומעים מאיפה זה מתחיל?
משני סלעים
גרוש וחצי
והם לא הרגישו
והם לא הרגישו
והם לא הרגישו
יש לפעמים אדם אומר אני לא יודע אני לא סובל את האיש הזה לא יודע למה אני אגיד לך את האמת לא יודע למה אני לא סובל אותו אבל אין דבר כזה לא זה
אם תחפש טוב תמצא מאיפה התחיל השורש
אבל לכל דבר יש שורש
אדם לא מקיא רק משהו בלע
אדם לא פולט מפיו
אלא רק מה שהיה לו בליבו
זה לא יוצא סתם
אלא הוא בלע בלע דעות על אדם מסוים בלע בלע בלע
וברגע הכושר טררר פלט
זה לא יצא לו פתאום
רוביש דיבר נגדי זה מערכה הוא הכין מערכה פרט פרט פרט פרט פרט שקרי אבל
אבל הוא הכין מערכה
לולי הנגיעה היו רואים עתה המשפט המדויק
ואם לא היו רואים אז היו צריכים לדון אותו לכף זכות
אלא שמראה עיניהם סילף מבטם וחשדו אותו בדבר שאין בו
וכל זה בא מהמקום שהניח הקדוש ברוך הוא לטעות בו
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה
שחליקן בדברים שניחן לטעות
ומי שאין לו נגיעה לטעות
אינו טועה
אז גם אם יגיד אדם טעיתי הייתה לך נגיעה לטעות לכן טעית
לכן
כל אלה שמלמדים זכות על כל הרבנים שנתפסו בעבירות שאמרנו קודם
אין להם נגיעה לטעות בהם
למה הם דווקא אומרים אלה אנשים טובים מעריכים אותם זה פה שם זה גם ספרדים משלנו
אז למה שאנחנו נגיד עליהם ככה זה כי זה פוגע בנו כי זה ספרדים מה אנחנו נגיד שספרדים עושים עבירות אז זה חוזר אלינו
אז אנחנו צריכים ללמד עליהם זכות
אבל זה תימני זה, זה תימני מה זה נוגע אלינו
הוא גם לבד כזה עם כתונת פסים כזאת מסתובב לו בכל מיני מקומות
אז זה לא נוגע אלינו אם זה לא נוגע אלינו אז יש לנו נגיעה
שהוא לא שלנו אז אם הוא לא שלנו אז אנחנו טועים כאילו טועים במזיד כזה מזידים כזה מזידים בטעות כזה אבל מזידים
קיצורו של דבר זה הסיפור
פרשת השבוע
רבי חנניה ברגשי אומר, עושה הקדוש ברוך הוא זה כל דבר.