פנים לפנים | הרב אמנון יצחק שליט"א
"וְדִבֶּר השם אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" (שמות לג יא)
רש"י מביא על הפסוק הזה בסופו: 'ומדרשו, וְדִבֶּר השם אֶל מֹשֶׁה שישוב אל המחנה
אמר לו: 'אני בכעס ואתה בכעס אם כן מי יקרבם?!'
וזה לשון המדרש בשמות רבה מה ב: 'כשהיה משה היה כועס על ישראל - היה הקב"ה מרצה אותו! כשהיה הקב"ה כועס על ישראל - משה מרצהו' שנאמר: "וְדִבֶּר השם אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים"
אמר הקב"ה: 'תרתין אפין רותחין?! לא כן אמרתי, כשאהיה בכעס - אתה מרצה אותי. וכשתהיה בכעס - אהיה מרצך.
אמר לפניו: 'ריבון העולם! לא אתה הוא שכעסת עליהם תחילה?'
אמר לו: לך והתרצה להם שוב אל המחנה'. עד כאן דברי המדרש.
הנה אם נפשנו לדעת טיב כעסו של משה נלמד זאת שהיה צריך ריצוי של הקב"ה, הנה אין זה חלילה כעס בעלמא אלא עניין של העדר השפעתו של משה לכלל ישראל. וכלשון התנחומא פרשת תשא כז, אמר: 'כיוון שבלבו של הקב"ה עליהם - אף אני פורש מהם!' אם הקב"ה כועס על עם ישראל גם אני פורש מהם.
זהו מה שאמר לו הקב"ה: 'אני בכעס ואתה בכעס אם כן מי יקרבם?!'
כי כל הטוב שמקבלים מקרבתו יתברך. שנאמר בתהילים עג ח: וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" אז כל הטוב זה מקרבתו יתברך, ואם גם משה יכעס עליהם, ויתרחק מהם מחוץ למחנה - אם כן מי יקרבם?! וכלשון התנחומא שם: "כל המבקש משה" אין כתיב כאן, אלא (שמות לג ז) "וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה'", מכאן אמרו: המקבל פני זקן - כאילו מקבל פני שכינה! ובאין קרבת אלוקים - אם כן ודאי מאין יבוא טוב לישראל?!
והנה למדו כל זה ממה שאמר הכתוב: "וְדִבֶּר השם אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים" היינו, לא בא הכתוב לספר כאן את המעלות של משה ודרגתו שזכה לדבר עם ה' פָּנִים אֶל פָּנִים כי אין כאן המקום לזה, אלא הכוונה, שיהיה פנים של רצון נגד פנים של כעס! עד כאן דברי האלשיך הקדוש. הביאור בזה: כמו שמצינו שאמרו זכרונם לברכה באבות א': "וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת" היינו דאם לא יפות - אין כאן פנים כלל! כי זהו לשון התורה ולשון חכמים, הוראת פָּנִים הוא הוראה על הארה "וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת" זה בהארה של פנים. כן אמרו בגמרא בברכות סג: וְדִבֶּר השם אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים;
אמר לו הקב"ה למשה: 'אני ואתה נסביר פָּנִים בהלכה, כשם שאני הסברתי לך פָּנִים - כך אתה הסבר פָּנִים לישראל',
וכשהיה אור פני ה' בכעס - היה נשאר לישראל אור פני משה. אבל כשגם משה כעס - הרי נשאר פני ישראל בלי אור פנים לגמרי, זה מה שכתוב שם במדרש, "הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח השם וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד?!" (תהלים עז ח) ברחמיו המרובים לא מניח את הכלל ישראל בלא אור פנים,
כי על כן אמר לו: 'לך והתרצה להם שוב אל המחנה!'
וכן הוא עניין פָּנִים בכל התורה כולה, אין הכוונה כפשוטו חלילה! אלא הארה על גודל הארתו יתברך, בעניין: "כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד" ההיפך מ"הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל!" (תהלים ל ח) כי שם כל החושך והצרות כשיש הסתר פנים, והארת פנים הוא עניין הרצון היפך הכעס! כִּי חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ (תהלים ל ו) ואחרי כל בקשותיו של משה, שכבר התרצה הקב"ה עם ישראל,
ביקש משה רבנו עוד (שמות לג יח): "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ"
והשיב לו ה' (שמות לג כ): "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" כי הנה ודאי כי אור פני ה' אין סוף ותכלית! וגם משה לא השיג אור תכלית פני ה'. וכל מה שנאמר "וְדִבֶּר השם אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים" וכן הנאמר עליו (במדבר יב ח): "וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת השם יַבִּיט" הנה כל אלא נגד תכלית אור פני ה', הן רק בבחינת ראיית אחור ולא פנים, ודרגות דרגות הן עד אין סוף, אבל כל כולם נכללו בשם פָּנִים, וזוהי בחינת הארתו יתברך, ואנו ודאי אין לנו אלא הארת פניך יתברך! וזה מה שכתוב (שמות לג טו): "אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה" למה? כי (תהלים פ ד) "וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" דווקא ב"הָאֵר פָּנֶיךָ" יש לנו את הישועה!
יוצא מכאן שכל הפסוק שמדבר פָּנִים אֶל פָּנִים, אינו מדבר על מעלת משה שזכה לדבר עם ה' פָּנִים אֶל פָּנִים, אלא לא יכול ששני פנים יהיו בכעס; גם של הקב"ה וגם של זה...
לכן אומר לו: 'לך התרצה! ושוב אל המחנה, אחד מאיתנו חייב להישאר בהארת פנים לישראל, אחרת "הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח השם?!" חס ושלום! אז לכן כשאני בכעס, אומר לו הקב"ה: 'אתה תאיר להם פנים!'.
אז זאת אומרת למדנו פה דבר גדול מאוד! אנו חיים רק בזכות הארת פניו של הקב"ה, וצריכים לזכות לרצון עליון מהקב"ה שיאיר פניו אלינו ו"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (במדבר ו כה). אז זאת אומרת אנחנו צריכים לזכות להארת פנים, חס ושלום אנחנו נמצאים בהסתר פנים? שמה כל הצרות והחושך! צריך למצוא חן בעיני ה', שיאיר פניך אליו.
אז לכן עבודתנו היא לגרום להארת פנים ולא להסתרת פנים; עבודה טובה ונעימה! וצריך להיות "מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת" בהארת פנים. אם כן, כל אחד העבודה שלו לגרום לדבר הזה! בפרט אם רואים אדם שיש עליו בעיות צרות וכו' הארת פנים! וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב (בראשית מט יב) גדול המלבין שיניו לחברו - יותר ממשקהו חלב! הארת פנים נותן חיות לצד השני. נשתדל לעבוד על זה אה....
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".