חומר וצורה ברוחניות | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 15.03.2018, שעה: 08:28
נציב יום: לינוי בת אמבת רפואה שלמה במהרה, שהדיבור יחזור למצבו הטבעי שתהיה ילדה צדיקה אמן, ולרפואה שלמה בכל אבריה וגידיה
- אמן!!
"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ" (שמות לד כט)
{החומר קצת כבד אז תתפשו ראש! טוב?}
כל הנמצאים שבעולם מורכבים מגוף ונשמה, כל הנמצאים בעולם! לא רק המדבר - זה האנשים, והבעל חי, כי אם גם הצומח ואפילו הדומם יש לו בחינת נשמה; הבחינה הרוחנית המאחדת את כל חלקיו הגשמיים. זהו הכוח הרוחני המאחד את חלקיו, מחזיק את יסודותיו ומקיימו בתכונתו. אתם יודעים שכל זמן שאדם חי חלקיו מחוברים - הוא האדם, ברגע שהנשמה יוצאת הוא מתפרק לחלוטין לגורמים! החלק המאחד הוא החלק הרוחני. שתי הבחינות האלו שהם נמצאות בכל נמצא, בנו זה נשמה ממש, בהמות זה נפש, ובדומם והצומח יש "בחינת נשמה" בחינה זה בחינה, אז מכנים אותם בשמות "חומר" ו"צורה". "חומר" זה החלק הגשמי שהוא מורכב מחלקים נפרדים.
וה"צורה" זה המאחד את כל החלקים האלה וכו', ומשניהם יחד נשלם כל דבר שבעולם! אין דבר שאין בו חומר וצורה. "חומר" הוא עצם הדבר בחלקיו הנפרדים, וה"צורה" הוא הכח הרוחני המאחד את חלקיו ומעמיד אותו על תכונתו, וכך אנחנו מזהים את הדבר גם. והנה יש לדעת כי גם העניינים הרוחניים, כמו דבר-שכל וחכמה, זה עניין רוחני שכל וחכמה, יש להם גם כן גוף ונשמה, חומר וצורה. החומר של דבר חכמה: זה ידיעת החכמה המתבטאת במילים ואותיות של דיבור, כתב ומחשבה. הנה עכשיו אנחנו עוסקים בחומר, זה החומר של החכמה, מה פירוש? יש פה אותיות, יש פה דיבור ויש פה חכמה להבין מה אנחנו מדברים - זה החומר שברוחניות.
ומה זה הצורה? צורת החכמה ונשמתה – זה פנימיות ידיעה זו, מה שאנחנו יודעים עכשיו, פנימיות ידיעה זו שמתפשטת בלב, מצטיירת בו ומורגשת בנפשו של אדם. כמו עכשיו שאם אתם הבנתם מה שאני אומר אז כל הידיעה ששמעתם ועיכלתם ותפסתם - אם היא התרחבה עכשיו בתוך הלב שלכם והתפשטה ואתם כבר מציירים את הדברים בפנימיותכם - אז נקרא "צורת החכמה". כמו שיש אדם השומע דברי חכמה, אבל זה נשאר בגדר ידיעות, זה לא התפשט בו, זה לא הפך להיות חלק ממנו, אין לו ציור בזה, אין לו הרגשה בזה,
- 'בסדר, שמעתי, כמו 'חדשות' – שמעתי...'
זה לא כלום! זה נקרא שיש לו חומר אין לו צורה זה ברוחניות, יש אנשים שיש להם חומר ואין להם צורה. החומר של החוכמה אין לו שינוי ותמורה, מה שאנחנו לומדים עכשיו, אותם אותיות יישארו אותם אותיות, אותו דיבור יישאר אותו דיבור, המחשבה תהיה אותה מחשבה, זה מה שיש פה זה מה שכתוב. החומר של החכמה אין לו שינוי ותמורה, ולעולם הוא לא נמצא אצל האדם באופן אחד, ועל פי רוב לא ישתנה גם בעבור ימים רבים כל זמן שזכורה עדיין הידיעה אצלו. ואף שינוי מצב רוחו של האדם, לא יביא חילוק והפרש בחומר הידיעה; מה שנודע נודע, מה שאתה לומד שמותר – מותר, מה שאסור - אסור.
הכל יישאר אותו דבר, גם אם המצב רוח שלך לא טוב כן טוב, זה לא משנה דיני שבת, ולא משנה את הבחינה של עונג שבת וכל מיני דברים כאלה, אתה יודע מה שאתה יודע והמצבים לא יישנו את הידיעה הזאת. כמובן שאם תרצה חלילה לכפור או משהו כזה אתה כבר תעוות את הכל, 'תגלה פנים בתורה שלא כהלכה!' אבל כל זמן שאין שום סיבה כזאת - אז הידיעה תישאר אותה ידיעה. אבל צורת החכמה משתנית מזמן לזמן, כי אין ערך צורת החכמה הנמצאת אצל האדם היום למה שהיא נמצאת לאחר זמן, ויש הפרש רב בין מה שהרגיש בידיעת חכמה זו עצמה כשהוא במצב רוחני נמוך למה שהוא מרגיש בה כשהוא במצב רוחני יותר נעלה!
נגיד אדם עכשיו לא מעוניין כל כך לקבל על עצמו ולהעמיס עוד דברים חוץ ממה שהוא כבר קיבל על עצמו והוא יודע. אז הוא יכול להכניס את זה כמו לאפסנאות, להכניס את זה לידיעה, אבל הוא לא נותן לה כבר להתפשט ולהפוך להיות עובדה חיה שהוא מתפעל ממנה ומתחיל לחיות על פיה. אבל אם הוא במצב רוחני גבוה - הוא משתוקק!;
- 'מה? מה, מה עוד צריך לעשות, תלמד אותי! תתן לי עוד לדעת .... יו! עכשיו אני הולך לעשות...'
אה! כשאתה במצב כזה - הצורה של אותה ידיעה של אותה חכמה משתנית מזמן לזמן לפי מצבו של האדם. עכשיו ניגש אלי יהודי פה בבית הכנסת
ואומר לי: 'שיש לו שידוך! והשידוך הזאת היא קשורה היום לקפ"ז (קהילות פז), אז הוא אומר ש'היא חוזרת בתשובה!'
- ממה היא חזרה בתשובה?
- היא חזרה מזה שהיא שמעה את כל הנושא של התבלינים! ואז הבינה שזה חמור, והחליטה להקפיד ומזה הפכה להיות צנועה ומזה הפכה זה והפכה להיות בעלת תשובה - מהתבלינים! שהיא שמעה על התבלינים. אז אצלה הידיעה התפשטה והתרחבה והאירה את נפשה עד שהחזירה אותה בתשובה! ידיעה על תבלינים - הפכה את כל אורחות חייה. והיה לה שידוכים והיא לא רצתה אותם,
כי היא אמרה: 'הם לא מספיק רוחניים!'
הם לא מספיק רוחניים, למרות שהיא לא בדרגה כבר ההההה... אבל, היא כבר יודעת לאן היא רוצה להגיע! זאת אומרת: חסר לה עדיין את כלל הידיעות שאנשים כבר הספיקו, אבל היא כבר מבינה את הכיוון והיא רוצה הרבה רוחניות!! זה הגיע למצב שהיא שוקלת להתחתן עם גרוש עם שתי ילדים! והיא רווקה!! למה? מפני שהיא מצאה שהוא רוחני יותר מכל אלה שהיו עד עכשיו. זו דוגמא נפלאה להבין מה אנחנו מדברים! אם אדם גודל ומתעלה - מקבלות הידיעות שלו צורה חדשה, ואז הרוחניות מתרחבת עוד ועוד ועוד והצורה משתבחת לאין שיעור ולאין ערוך! הידיעות, החומר של הידיעה נשאר אותו חומר, אבל זה משהו אחר לגמרי בצורה של הרוחניות.
עכשיו, לפי זה אנחנו הולכים להסביר דבר סתום וחתום! שבעזרת השם לאחר מכן אנחנו נבין דברים גדולים גדולים גדולים!!! על פי זה אפשר לנו להבין ממה שמצינו, כתוב במדרש רבה פרשת כי תישא: "ומהיכן נטל משה קרני ההוד? כתוב שמשה רבנו זכה לקרני ההוד, בזכות (שמות ג ו) "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" כתוב (שמות לד ל): "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" למה? קָרַן עוֹר פָּנָיו! אבל מהיכן, מהיכן נטל משה קרני ההוד? יש בזה כמה דברים...
"רבי ברכיה הכהן בשם רבי שמואל אומר: "הלוחות היה אורכן ששה טפחים, ורוחבן ששה טפחים, בערך 60 סנטים על 60 סנטים מרובע ממש! והיה משה אוחז בטפחיים והשכינה בטפחיים ושני הטפחים באמצע, ומשם נטל משה קרני ההוד!"
אז אם אנחנו רואים מרובה של ששה טפחים על ששה טפחים, יש טפחיים -טפחיים -טפחיים, כביכול, משה אוחז בטפחיים התחתונות, ה' כביכול אוחז בטפחיים העליונות, ויש טפחיים באמצע בינתיים זה נקרא בינתיים ביניהם - ומשם נטל משה קרני ההוד.
"רבי יהודה בר נחמן בשם רבי שמעון בן לקיש אומר: "עד שהיה משה כותב בקולמוסו נשתייר קמעא והעבירו על ראשו וממנה נעשו לו קרני ההוד!"
משה היה כותב בקולמוסו את התורה הקדושה, ונשתייר קמעא בקולמוס דיו וכביכול העבירו על ראשו וממנה נעשו לו קרני ההוד. עכשיו זה מדרש מתמיה! זה היה במציאות ככה? זה משל, זה מליצה מה זה? מכל מקום לפי דברי כולם, כי קרני ההוד הם תולדה מאור החכמה הפנימית, שהיתה אצורה בנפשו של משה, שאין לה אומר או דברים, אלא מתפרצת ומזהירה דרך דמותו ומאירה את פניו! מה אמרנו?
קרני ההוד הם תולדה מאור החכמה הפנימית, מהצורה של החכמה, לא מהחומר, לא מהידיעה עצמה של הכתב דיבור ומחשבה, אלא מהתפשטות החכמה בתוכו, וזה הופך להיות הצורה, אז קרני ההוד הם תולדה מאור החכמה הפנימית שהיתה אצורה בנפשו של משה, אין לה אומר ודברים, אלא היא מתפרצת ומזהירה דרך דמותו ומאירה את פניו. ומאותו העניין של (קהלת ח א): "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" שלמה המלך אומר: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" איך חכמה מאירה? איך חכמה מאירה? אדם שקורא דבר חכמה - זה מאיר את פניו?
כן! מתי? כשיש התפשטות החכמה בתוך ליבו, אתה רואה את הבן אדם - מאיר! מזהיר! צהבו פניו! זאת אומרת: ההתפשטות של החכמה גורמת לאדם "הארת פנים"! אבל בצורה שנרגשת! לא סתם 'שמחה'. יש אדם גם כן יש לו הארת פנים כי יש לו שמחה, שמתפשטת אצל אדם ידיעה, נגיד:
הודיעו לו שהוא זכה במשהו גדול - אז הידיעה נכנסת אליו, באותו רגע זה לא סתם ידיעה כמו שהוא שמע, אם הוא היה שומע נגיד 'שפלוני זכה במשהו...'
- 'ואי! אשריו איזה יופי אשריו...'
זהו. אבל אם היה שומע שהוא זכה;
- 'וואווי...!!!'
איך הוא נהיה צוהל! ושמח ושש והכל, הוא יוצא מגדרו הוא לא יכול להישאר על מקומו, הידיעה הזאת שמתפשטת בו עד שהיא מטלטלת אותו לגמרי הוא לא נרגע. כשאדם לומד חכמה והחכמה באמת נמסכת בתוכו, זה גורם לו בפנימיות הרחבה והתפשטות, שזה מתבטא בהארת פניו "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" היום לא כל כך רואים את זה על אנשים בגלל החומר הגס! אבל לעתיד לבוא אדם ילך עם כל התפשטות החכמה מה שיש בו. ואז אמרנו שיהיו אנשים כמו פרוג'קטור ויהיו כאלה שיהיה להם אור של פנס... אז מאותו עניין של "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו", אלא שאור החכמה אצל משה רבנו, גדל כל כך עד שהתפרץ באור גדול בזוהר קרני אור! קרני הוד.
יצא כבר ממנו! לא ניכר על פניו רק - יצא החוצה אור עצום! שהיה צריך לשים מסווה לא היו יכולים להסתכל עליו - שמש! אז מה המחלוקת בין החכמים פה? המחלוקת היא רק איזה מקור חכמה בחלק מחלקי התורה הוא שהזהיר כל כך בנפש משה והאיר פניו בקרני הוד? זאת אומרת מאיזה מקור של חכמה, מאיזה חלק מחלקי התורה הוא שפעל עליו את הפעולה הזאת עד שקרן אור פניו בקרני ההוד?
אז הנה לפי ברכיה הכהן, בשם רבי שמואל שהוא אומר: "שהלוחות היו ארכן ששה טפחים ורחבן ששה טפחים, והיה משה אוחז בטפחיים והשכינה בטפחיים, ושני טפחים באמצע ומשם נטל משה קרני ההוד", נראה לבאר הדבר באופן הזה: התורה יש בה שלושה חלקים; אחד בידו של משה - זה החלק הנגלה לנו, החלק הנגלה, החלק הנגלה שבתורה, מה שאתה קורא, הפשט מה שנקרא, החלק הנגלה שבתורה, שאדם יכול להשיגו ולתפוס בשכלו. דברים שאדם תופס מבין קורא אותם זה החלק הנגלה, וכאילו ניתן ברשותו ובידו של משה.
החלק הזה של התורה ניתן בידו וברשותו של משה, החלק הנגלה להעביר אותו לעם ישראל, ללמד אותם את התורה, את החלק הנגלה שלה מה המצוות, מה האיסורים וכו' ואחד: טפחיים בידו של הקב"ה – זה שער הבינה היותר עליון שבתורה! שאי אפשר לאדם ולו גם היותר נעלה וקדוש כמשה רבנו להשיג אותו, כי הוא שורש התורה, והוא קשור בידיעת הבורא ברוך הוא - זה דבר שלא ניתן בהשגתו של אדם, שמה זה השורש והמקור של התורה בידיעת הבורא יתברך, זה הטפחיים בידו של הקב"ה כביכול.
ויש עוד חלק אמצעי שהוא הממוצע, אמצעי בין שני חלקי התורה, החלק הנגלה והחלק שלא בהשגת אדם, זהו חלק התורה שלא נמסר לאדם בידו, זה לא בטפחיים בידו של משה, אינו יכול להשיגו על בוריו, ולשאת ולתת בו כמו בדבר שנמצא אצלו - אי אפשר לתופסו בשכלו! אבל עם כל זה ניתנה אפשרות להציץ בו ולראותו מזהיר לפניו ולהרגישו בנפשו כמרחוק; זאת הבחינה הממוצעת בין שני הגדרים בידו של משה בידו של הקב"ה זה הממוצע.
נחזור עוד פעם: זה חלק התורה שלא נמסר בידו של אדם, לא יכול להשיג אותו על בוריו, שזה יהיה ברור לו בחלק הזה הדברים. הוא לא יכול ולשאת ולתת בו כמו שאנחנו נושאים ונותנים בגמרא ורואים מה לפנינו מה כן, מה לא, יש סברה כאן נגיד ככה יש פסוקים – לא! אי אפשר לשאת ולתת בו, כמו בדבר שנמצא אצלו, אי אפשר לתפוס אותו בשכל, אבל ניתנה עם כל זה אפשרות להציץ בו ולראותו מזהיר לפניו ולהרגישו בנפשו כמרחוק. זאת אומרת אתה מבין שיש פה משהו מעבר למה שאתה קורא פה, יודע וכו'.
עכשיו אנחנו נסביר: זוהי המליצה! "והיה משה אוחז בטפחיים, והשכינה בטפחיים, ושני טפחים באמצע, ומשם נטל משה קרני ההוד". כלומר: משני הטפחים שבאמצע שאמרנו מה הגדרתם, נטל משה את קרני ההוד, כי משה מסר לישראל רק את חלק התורה שהוא אחז בידו, זה החלק הנגלה, זה שאפשר למסור אותו באותיות של התורה בכתב ובדיבור - זה החלק הנגלה. אבל משה לעצמו נטל גם הטפחיים האמצעיים שבינו לבין הקב"ה, ואור התורה שהאיר בו מחלק התורה הזה – אין לו מילים ואותיות! הוא לא נתפס בדיבור ובמחשבה, רק שהבריקה בליבו ונשמתו של משה אור החכמה העליונה הזאת האירה בנפשו והזהירה את פניו בקרני ההוד!! כך העוצמת החלק הממוצע הזה שבתורה. אז תארו לכם מה למעלה מזה...!
אבל "רבי יהודה בן נחמן בשם רבי שמעון בן לקיש אומר: כי קרני ההוד לא נעשו על ידי חלק התורה שהוא בינו לבין הקב"ה, אלא מאותו חלק התורה עצמו שמסר לישראל. זאת אומרת: לא! לא ממקום הגבוה הזה הממוצע, אלא עוד מהחלק הנגלה...! מהחלק שהיה בידו, שהוא מסר לישראל, נשאר בקולמוסו קמעא, זה בחלק של הכתב, החלק שהוא עוד כתב בקולמוס, כי אחרי כל כוחו הרב של משה רבנו ללמד את ישראל בינה, ואחרי כל ידיעתו הרבה להסביר את דברי התורה, ולפרש אותם באר היטב. עדיין נשארה צורת החכמה - לא חומר החכמה, צורת החכמה בליבו, נשארה צורת החכמה בליבו, שלזה כל ביטוי ולשון - לא יספיקו!
זאת אומרת בתוך הדברים האלה של הדיבור והכתב והחכמה, עדיין נשארת בזה צורת החכמה בליבו של משה, שאין בזה כל ביטוי ולשון, לא יספיק! אי אפשר להכיל את זה בזה, ועל זה נאמר "והעבירו על ראשו" כלומר: הוא הרגיש את זה רק במחשבתו והיא שהתפרצה דרך פניו בזוהר קרני ההוד.
לפעמים אדם אומר למישהו: "אתה מבין מה אמרנו פה, אתה מבין"?
מה פירוש? הוא אמר את הדברים וההוא הבין,
הוא אומר לו: "לא! אתה לא מבין, אתה מבין מה אמרנו פה!?"
זאת אומרת, יש דברים שאתה גם לא יכול לבטא אותם אפילו בדיבור רק ההבנה היא כל כך עמוקה, וההרגשה היא פי כמה מהידיעה של מה שאתה...
זה היה מהחלק "שהעבירו על ראשו". עכשיו תראו איך זה גם מדויק בשינוי הלשון בין שתי הגרסאות; בדעה הראשונה נאמר: שמשה, משם נטל משה את קרני ההוד, מאיפה? מהטפחיים שבאמצע, משם נטל משה קרני ההוד. דהיינו; שהוא לקח מחלק התורה שלא נמסר לידו. משם נטל, אמרנו שטפחיים היו בידו, נכון? והטפחיים האמצעיים לא היו בידו, גם לא ביד ה', זה טפחיים שהיו באמצע, אבל מה כתוב? שמשם נטל, זאת אומרת מאיפה הוא קיבל את הקרני ההוד? לא מהתחתונות דהיינו מהנגלה, אלא מהחלק הגבוה יותר משם נטל. אבל לפי הדעה השנייה נאמר "וממנו" ממה? מהמעט שנשתייר בקולמוסו "וממנו" נעשו לו קרני ההוד.
"ממנו" הכוונה זה נעשה על ידי שהוא כתב את התורה, ונמצא בו תשוקת נפש! לבטא!! ולמסור! מה שהוא הרגיש בנפשו פנימה, כמו שאני מנסה כרגע לבטא את מה שכתוב פה כמה שאני יכול להעביר לכם את זה כדי שתרגישו מה כתוב פה בעצם. והוא בתשוקת הנפש לבטא למסור מה ש!! ולמסור! מה שהוא הרגיש בנפשו פנימה... התפרץ ממנו! אור צורת החכמה!! ונעשו לו מזה קרני ההוד!!! כל הדברים האלה, {קודם כל צריך לחזור על זה כמה פעמים לעכל!}
וכל הדברים האלה צריכים להביא אותנו לדעת ולהרגיש עד כמה חשוב ערך צורת החכמה, זה לא רק לדעת 'מה כתוב', לדעת גמרות, לדעת מדרשים לדעת פסוקים, זה צורת החכמה שתתיישב בליבך! ושאתה תבין את ערכם של הדברים, את מהותם של הדברים, את הרצון האלוקי הגלום בהם, אתה צריך לחוות את החוויה של החכמה, להבין אותה! להרגיש אותה, שהיא תתפשט בך עד חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. הרי נתבאר לנו כי רק היודע ומכיר, הוא זוכה לחכמה ולתורת אמת! אתם רואים שיש הרבה 'דתיים' והם לא מקיימים את הכל! כי הנפש לא התפעלה מספיק, כי אין להם צורת החכמה, היא לא התפשטה בהם, אין להם הארה בזה! הם באים כבויים לעבודת ה', כבויים,
- "צריך לעשות את זה, מה אני יעשה? צריך לעשות את זה מצוות..."
הוא כבוי! הוא לא חי את זה הוא לא מרגיש, הוא לא זוהר מזה.
סיפרתי פעם שזכיתי להתפלל עם הרב הדיין הגדול הרב יחזקאל רוט בארצות הברית, הוא אב בית דין בסאטמר, אדם מבוגר היה מעל ל-70 כשאני הייתי שם, והיהודי הזה בקבלת שבת, ראיתי את הפנים שלו כמו לפידים! כשהוא אמר "לכה דודי לקראת כלה" אתה רואה שכאילו הוא רואה את השבת מול העיניים! והוא רוקד לפניה!! ואדום מה זה אדום, והוא קופץ, קופץ על הרגליים, למעלה מגיל 70 קופץ,
- "לקראת כלה....!!"
לא זוכר את המנגינה אבל... ואי וואי... איזה התלהבות! בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה, נעלבתי! נעלבתי איך אנחנו אומרים אין! הוא... מה זה.... אתה רואה זה בחינה כמו 'לפידים!' כמו לפידים הפנים שלו, זה לא יאומן כי יסופר! אם הוא לא מתפעל בפנים ומבין מה שהוא אומר, ומה שהוא עושה ומה מולו ומה לנגדו - לא יכול אדם להגיע לזה, זה לא הצגה, זה לא כמו אלה שמחקים את הרב'ה ועושים תנועות ועושים
- 'אוי אוי יו יו יו...' {עם מחיאות כפיים}
זה לא ככה, אז מי שזוכה לחכמה באמת - היא יוצאת ממנו! היא יוצאת מרגישים עליו שהוא חי את זה, הוא יכול להעביר את זה, הוא יכול להמחיש את זה, הוא יכול להבליע את זה אצל אחרים, זה אם יש לו צורת החכמה. וכל אחד צריך להיות ולהשתדל להיות מאנשי צורה, אה! עכשיו אנחנו מבינים מה זה אנשי צורה, "אלה אנשי צורה!"
רבי שמעון בר יוחאי אמר לבנו: "לך לפני אלה, שני אלה אנשי צורה לך תבקש מהם ברכה!"
אותה ברכה שהם אמרו לו בלשון קללה. אבל איך הם נקראים? "אנשי צורה!" מה זה אנשי צורה? יש להם תואר פנים יפה, ומה, יש להם גוף רחב, מה? הם גבוהים, מה, הם נאים? מה זה אנשי צורה, מה, חליפה? לא! עכשיו אנחנו מבינים מה זה אנשי צורה, אנשי צורה פירושו: שכל החכמה אצלהם בפנימיות מתפשטת! עד שניכר עליהם, שזה לא אנשים רגילים, זה לא אנשים פשוטים, זה לא אנשים חכמים בלבד בעלי ידיעה - זה אנשי צורה, יש להם צורת החכמה! לא חומר החכמה, לא הכתב והדיבור והחכמה, אלא התפשטות החכמה בתוכיותם - עד שזו הווייתם והיא נקרינת החוצה! זה נקרא "אנשי צורה".
אומנם יש להבין שאצלנו צורת החכמה היא פעוטה מאוד מאוד מאוד... אנחנו מדברים על אנשי צורה בימינו, אנחנו מדברים שהם כבר בעלי צורה, פעוטה מאוד מאוד... כי אם בדורו של רבא אמרו: "כאצבעא בקירתא לסברא" אנחנו בכלל כמו אצבע בתוך כותל, זה שום דבר! הסברה שלנו בכלל לא עושה שום דבר, אנחנו... אז אנן מה נענה אחרי הדור ההוא?! איזה דור עני! כי אנחנו במרחק של אלפי שנים, מה אנחנו?... אין! אין מילים לצייר את הקטנות שלנו אל מול הראשונים. זאת אומרת אם הם אמרו על דור לפניהם "אם ראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנחנו כחמורים; ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר!"
אנחנו לא אפילו כחיידקים כנגדם, ואין שום משל לטמטום לבנו [עוד בלי נבלות וטרפות!] ברגשותנו לעומת! אין בכלל משל! אפילו אין לנו משל להגיד, גם מה שאמרתי 'חיידקים' זה גדול! זה עצום ביחס... אולם עם כל זאת צריך לדעת: כי גם אצלנו נמצאים כל העניינים והבחינות שנמצאו אצלם, רק בקטן!... אבל נמצאים גם אצלנו יש חומר וצורה ברוחניות. נפש האדם עד כמה שהיא נתמעטה, הרי היא כוללת בתוכה כל הכוחות והעניינים הנמצאים בנפש האדם הכי גדול!
כמו שכל האיברים של כל האדם קטן זה כמו איברים של אדם גדול, זה בדיוק אותו דבר רק קטן יותר. אותו דבר גם ברוחניות - אותם איברים רוחניים אותם כוחות רוחניים הכל נמצא בקטן לעומת האנשים הגדולים - נמצא רק בקנה מידה קטן מאוד. כמו בדבר חומרי, שעד כמה שנחלק אותו לחלקים הכי דקים - כל חלק וחלק, כל אטום ואטום מורכב מכל חלקי הגוף מיסודותיו וחומריו, יסודות החומרים, ונכללים בו כל התכונות שבגוף ובגשם זה {גשמיות} כמו שאנחנו היום אנחנו יודעים לקרוא לזה די.אנ.אי. DNA והוא נמצא חלקיקים חלקיקים כל חלקי האטומים שבאדם והם מכילים את הכל!
יש זוהר קדוש מדהים! שאף אחד לא הבין אותו עד שנתגלה ה-DNA, כתוב "שבכל חלק של האדם - נמצא כל האדם!" בכל חלק שבאדם נמצא כל האדם, בכל חלק. כמו כן הוא בענייני הנפש, אז כמו שבכל חלק שבאדם נמצא כל האדם, גם בענייני הנפש, כי בכל נפש אדם אפילו אם הוא קטן, בכל זאת כולל בשיעור קומה שלו את התכונות כולם והכוחות הנמצאים בכלליות נפש אדם, כמו אצל כולם. לכן אם נמצא אצל הראשונים עניין ידיעת חומר החכמה שזה אחד, והבנת צורתה שזה הצורה של החכמה, וההפרש הרב שבין זה לזה, כי יש הפרש בין ידיעה לבין צורתה, ידיעה - זה ידיעות כמו שקראת משהו, אבל זה לא מתפעל אצלך, זה לא שום דבר! זה לא הפך להיות הוויה שלך.
כמו כן נמצאים עניינים אלה גם אצלינו: אז לפי מידתנו אנו, חשוב ההפרש כמו אצלם לפי מידתם הם, רק אצלנו זה קטן ואצלהם זה בגדול. אבל גם אצלינו יש חומר וצורה ברוחניות, וגם אצלינו יש הפרש ביניהם, וכל בן אדם בשביל להכיר שהוא חכם באמת - צריך שיהיה לו צורת החכמה; שיהיה בעל צורה, שיש התפשטות החכמה בקרבו, שהיא מאירה אותו! שהוא יכול להשפיע אותה על אחרים!! כי אם יש לך אור הוא מאיר גם לאחרים, אם אתה בחושך איך תאיר לאחרים? על בחינת ”קְשֹׁט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים“ ואם אין לך מאיפה, שאתה לא מקושט בעצמך איך תקשט אחרים? ממה שאין בך?!
אז לכן, זה ההשפעה חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו אז צריכים מעתה להתחיל ללמוד תורה! ולהבין את צורתה, להפנים אותה שתתפשט בנו שנרגיש אותה שהיא מקפיצה אותנו, שהיא הופכת אותנו לאנשים אחרים! וצריך להכיר: "תודה!" לבית המדרש, שמסוגל לעשות דבר כזה להביא את האנשים להכרה כזאת, להביא אותם להתפשטות החכמה בהם, לביטוי החכמה במעשיהם, לשינוי באורחות חייהם, דפוסי החשיבה; בפני מי הם עובדים? וזה המטרה התכליתית! שהרי "תכלית חכמה - תשובה ומעשים טובים!" מה יגרום צורת החכמה שלמדת? שהיא תהפוך אותך להיות בעל תשובה עם מעשים טובים זה התכלית של החכמה!
אם זה לא הפך אותך לזה -שאתה בעל תשובה בכל האיברים והגידים, בכל חלקי התורה, ומעשים טובים - אז אתה לא הגעת לתכלית החכמה, אין לך צורת החכמה, יש לך חומר של חכמה, יש לך ידיעות, על זה קראו לזה חכמים "חמור נושא ספרים"; חמור - אתה מלשון חומר, כמו שחמור הוא רק חומרי אין בו רוחניות - גם אתה חמור, חמור אבל נושא ספרים, יש לך ידיעות, הראש שלך מלא ידיעות, ספרים, אתה מעלעל בהם ואתה אומר אפילו באיזה דף והכל אבל אתה רק חמור, אתה חומר! איפה הצורה? איפה הצורה?! תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים!
הבחורה הזאת - מתבלינים הפכה להיות בעלת תשובה אמיתית עם שאיפות רוחניות גבוהות! זה נקרא שהיא זכתה כבר לצורה של החכמה, היא תפסה את זה! וזה מה שמאיר את דרכה עכשיו, וזה מה שהיא שואפת. ויהי רצון שגם אנחנו נזכה אמן ואמן.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות