"וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו" פירש רש"י ז"ל, אפילו בהמה חיה ועוף נזקקים לשאינם מינם. וקשה להבין, בשלמא בן אדם הוא בעל בחירה ונתקלקל והשחית את דרכו, אבל בעלי חיים שאינם בעלי בחירה איך נתקלקלו ושינו את הטבע שלהם?
נחזור להבין מה השאלה, הפסוק אומר "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו", רש"י אומר אפילו בהמה חיה ועוף נזקקים לשאינם מינם, אני לא רוצה להרחיב את הדיבור בזה, כן, מובן. וקשה להבין אבל, אדם יש לו בחירה, אז הוא יכול לקלקל, הוא יכול להשחית את דרכו, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל בעל חיים אין לו בחירה, יש לו אינסטינקטים וטבעים, אז מה שייך נתקלקל ומה שייך שינה את דרכו, למה שיעשה את זה, יש לו טבע. פשוט אפשר לומר שדברי רש"י ז"ל מכוונים למה שאמרו חכמים ז"ל. חכמים אמרו בילקוט שמעוני ברמז ו', "כי השחית כל בשר" מה הכוונה? מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה, והכל על אדם והאדם על הכל. ז"א מי שדאג לשינוי ולקלקול זה היה בני האדם, שהם לקחו מין בשאינו מינו והרביעו, ואפילו בני אדם עם חיות.
אז לפי זה הפירוש השחית כל בשר את דרכו זה על ידי מעשה אדם, השחית כל בשר בגלל מעשה בני אדם, ז"א הם דאגו לשינויים האלה.
אבל הלשון של רש"י מדוייק, אפילו חיה ועוף נזקקין, מצד עצמם כאילו, לשאינן מינם. משמע שזה בעצמו אם הם נזקקו מין לשאינו מינו. מאיפה לו לרש"י את זה? חכמים אומרים שמעשה אדם זה היה, לפי רש"י יוצא שהם מעצמם, הקושיה שלנו נשארה קושיה, הרי אין להם בחירה לשנות את הטבע, אז מהיכי תיתי לרש"י?
אלא כנראה שרש"י לומד את זה מפשטות הכתוב, שהכתוב אומר "כי השחית כל בשר את דרכו", משמע השחית כל בשר את דרכו מעצמו. אבל הדבר לא מובן כמו שהקשינו בהתחלה, אבל אין להם בחירה אז למה שהם ישנו? וגם זה שרש"י בכלל לא מזכיר כלל את דברי חכמים ז"ל, שבד"כ הוא מביא בשם המדרש או בשם חכמים, משמע שאינו מכוון בזה לדבריהם, והוא לא בא להסביר את דבריהם, הוא אומר משהו אחר. אז אפשר לומר שרש"י בנה את היסודות שלו על פי דברי התרגום ירושלמי.
יש ירושלמי על הפסוק "דור עיקש ופתלתול", מה אומר התרגום, דור עוקמא ופתלגא, דשנו עובודואי ואף סדרי עלמא אישתני עליהון, התרגום מפרש, דור עיקש זה שמעשיו משונים עקומים, ופתלתול - הכוונה זה סובב על סדר העולם. הדור עיקש זה המעשים של הדור משונים, פתלתול זה מדבר כבר על סדר העולם, שהנהגת העולם משפיעה שגם סדר העולם משתנה. ולפי זה אפשר לומר שבני אדם השחיתו את דרכם, וזה השפיע בטבע על בעלי חיים שישנו את דרכם. לפי זה דברי רש"י מובנים, באמת אין לבהמות בחירה, ואין להם רצון לשנות את דרכם, למה שיהיה להם? הרי הם חיים בטבע מסויים. אבל אם העולם יתקלקל, הדור עיקם את דרכיו, הדור השתנה, שינה את סדרי הבריאה, ממילא זה משפיע על הבריאה והסובב, אז ממילא מושפעים. אז הבהמות והעופות והחיות הושפעו ממעשי האדם המקולקלים.
אז עכשיו הפירוש של רש"י מובן, שהם בעלי חיים מעצמם. לפי חכמים ז"ל זה היה מעשה אדם במכוון, אבל אפשר להעמיס גם עם דברי התרגום ירושלמי על דברי חכמים, שהאדם היה הגורם בכל מקרה, רש"י אומר מספיק שהאדם עשה וזה כבר יכול לשנות את כל הטבע.
בואו נקח דוגמא על צד הטוב איך מעשה של אדם משנה, בעלי חיים בכיוון אחר, לא בכיוון הזה.
הגמרא בחולין ז' אומרת, רבי פנחס בן יאיר איקלא לההוא אושפזא, רמו לי סרי לחמרי לא אכל, רבי פנחס בן יאיר הגיע למקום להתארח ונתנו שעורים לחמור שלו, והחמור לא הסכים לאכול. חבינא הוא בנפא, חבטו את זה וניקו את זה, לא אכל. הסיבה לא היתה בגלל שהאוכל לא נקי והחמור הוא פדנט, איסטניס. נקרינהו, לקחו בידיים את האבנים והפסולת שהיה שמה, אולי הוא מפחד שיישברו לו השיניים, טיפול שיניים ביוקר, לא אכל. אמר להו רבי פנחס בן יאיר, דילמא לא מעשרן, אולי השעורים שהבאתם הן לא מעושרות, עשרינו ואכל. עישרו את השעורים והוא אכל. הוא חמור שאוכל רק מעושר.
הרי המעשים הטובים והקדושים והקדושה של רבי פנחס בן יאיר השפיעו גם על החמור שלו, שלא יאכל בלתי מעושר. זה ברור שהוא לא נתן לו שיעורי מוסר והסביר לו את מעלת המעשרות וזה, וברור שהוא גם לא היה נוכח בשיעורים, רק מעצם זה שהוא רכב עליו והיה בסביבתו, הוא כבר נדבק ממנו. מה שיש בו השפיע עליו, אם הוא כזה טהור שלא נוגע בדברים שיש בהם חשש וספק ורק אוכל מעושר והכל, גם החמור הפך להיות ברמה כזאת.
מצינו במסכת תענית כ"ד, רבי יוסי דמן יוקרא, הוייא לההוא חמרא, היה לו אותו חמור, חמור מפורסם, זה לא סתם חמור, ההוא חמור. כדהוו אגרי לה, כל יומא היו שוכרים את החלום הזה ליום. לאורתא הוום שדרי להדרא הא גבא ואתיא לבי מרא, בערב היו שולחים את החמור לבד, לא מחזירים אותו, ושמים לו את דמי השכירות עליו, והוא חוזר לבד. ואי טפו ליה או בצרי לה לא אסרי לה, אם שמים לו יותר או שמים לו פחות מהסכום - הוא לא הולך, לא זז החמור, רק אם שמים לו בדיוק מה שמגיע. וזה לא בגלל שהוא לא רוצה לטרוח פעמיים להחזיר, כן. יום אחד אינשי זוגא דסנדלי עלה ולא אזלא, יום אחד שכחו עליו זוג סנדלים על החמור והחמור לא רצה ללכת. עד דשקילנהו מינא והדר אזלא, רק אחרי שהורידו את הנעליים מעל החמור אז החמור חזר בחזרה לרבי יוסי דמן יוקרא.
מזה רואים שחכמים ז"ל היו במדרגה כל כך גדולה של קדושה, שהשפיעו גם על הבהמה שלהם. חמור שלא לוקח יותר ממה שמגיע, גם לא פחות.
מזה אפשר ללמוד מקל וחומר, שבכוחו של אדם לשנות את הטבע שלו, ולהשפיע על החלק הבהמי שלו. אם הצדיקים יכולים להשפיע על הבהמה שלהם החיצונית, אז על הבהמיות שלהם עצמם ודאי שהם יכולים, כי אם אתה משפיע על מי שרחוק ממך עליך ודאי שאתה יכול להשפיע. ז"א, אם הולכים בדרך טובה על ידי הרבה עבודת ה' בקדושה ובטהרה, ודאי שאדם יכול לשנות את הבהמיות שלו, אדם לא יכול להצדיק את עצמו על מעשיו הרעים ואומר טבע, יש לי טבע כזה, אני נוטה לרע, אני לא יכול, יש לי יצר הרע. מה אתה יותר גרוע מחמור? חמור משנה את טבעו לפי סביבתו, אם הסביבה טובה - הוא יכול להיות חמור קדוש. "קדש לי פטר חמור", אבל אתה לא יכול את החומריות שלך לקדש אותה והתורה ציוותה קדושים תהיו.
אז לכן יש בכוחו של אדם לשנות את טבעו, כי הרי כח גדול של קדושת חכמים ז"ל שינו אפילו טבע של הבהמה ממש, וזה נפלא מאד. עכשיו מובן פירוש רש"י, רש"י לפי הפירוש של הירושלמי על דור עיקש ופתלתול, שמה שאדם מקלקל בבריאה מתקלקלת הבריאה איתו, לכן רבינו יונה אומר, בשערי תשובה, כשאדם עולה הוא מעלה את העולם עימו, כשהוא יורד - העולם יורד עמו, אדם משפיע גם על המלאכים, משפיע גם על התחתונים, אדם משפיע על הכל. לכן אדם נברא בצלם אלהים, כמו שלאלהים יש את כל הכוחות כולם, גם לאדם יש שליטה על כל הכוחות כולם, כל שתה תחת רגליו, הכל תחת רגליו של האדם והוא יכול לשלוט בכל הבריאה כולה. שלמה המלך שלט בעליונים ובתחתונים, במלאכים ובשדים וגם מתחת לכדור הארץ, בעמקו של כדור הארץ, דהיינו בשבעת הגלידים של הכדור ושבע ארצות שלמטה.
ז"א לאדם יש כח, ויש לו השפעה, ובבחירה שלו הוא יכול לקלקל את העולם ויכול להעלות את העולם. לכן כשהקב"ה הוריד את אדם הראשון, אז קודם כל סובב איתו בכל גן עדן והראה לו כל דבר ודבר ואמר לו אתה רואה, כל זה בראתי בשבילך, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. כל זה בראתי בשבילך, ז"א אין דבר בבריאה שהוא לא בשבילך, הכל בשבילך, הכל משרת לך, הכל ל טובתך ובשבילך, כמו "לך לך" - לטובתך, למעלתך, לגדולתך, להנאתך, הכל בשבילך! אבל תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. איך בן אדם יכול להחריב את העולם, הוא יכול לקחת פטיש להחריב את העולם? מה יקח קונגו? מה יעשה? איך יקלקל את העולם? זה שאתה מקלקל את מעשיך אתה מקלקל את כל העולם. לכן כתוב "ובמושב ליצים לא ישב" מה זה מושב לצים לא ישב? לע עם ליצים, אם הוא יושב במושב שישבו בו לצים זה כבר ישפיע עליו להיות לץ. ז"א אפילו מושב שישבו עליו יכול להשפיע. לכן תלמידי רבי אליעזר כשעברו ליד האבן שישב עליו היו מנשקים אותה כמו הר סיני, כיון שהוא ישב עליה וכיון שהתורה שלו היתה כנתינתה מהר סיני, עצם זה שהוא ישב על האבן זה כאילו ירדה תורה על האבן והאבן הזו - הר סיני, והיו מנשקים אותה כהר סיני.
ז"א יש השפעה של האדם על כל הסבירה ועל כל האדם כולו, גם על האסקימוסים, גם על האינדיאנים, גם על הסינים, מה שאתה עושה פה משפיע בכל העולות. איך אומרים בסוף דברי תורה - בזכות זה יושפע שפע רב על כל העולמות. ז"א המעשים של האדם משפיעים, אז לכן "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו", אומר רש"י, אפילו בהמה ועוף נזקקין לשאינם מינם, כשהוא אומר אפילו משמע שזה לא היה צריך להיות, אלא אפילו, מה שעל פי טבע לא יכול להיות ולא צריך להיות, אפילו בהמה חיה ועוף נזקקים לשאינם מינם, נזקקים מעצמם בגלל השפעת האדם שקלקל את הבריאה.
מפה יבין כל אדם מה גודל האחריות שלו ולא יוכל להגיד, אני עשיתי בשלי, אני עשיתי לעצמי, קלקלתי לעצמי, אני לא התכוונתי לקלקל לאף אחד. אין דבר כזה, קלקלת - קלקלת לכולם, תקנת - תקנת לכולם.
ומה עוד, שהמרח"ו רבינו חיים ויטאל מגלה לנו דבר גדול, כשבן אדם עושה תשובה אז זה משפיע על כולם. איך זה משפיע על כולם? כיון שישראל הם קומה אחת, ולמעשה בכל אחד יש את כל חלקי הנשמות של כל היהודים, אדם מורכב מכל החלקים, חלק מכל אחד קטן קטן קטן קטן נמצא בכל אחד, וזה הדין של עריבות - שכל ישראל ערבים זה לזה, אז כשאדם עושה תשובה הוא מתקן לא רק את עצמו, הוא מתקן גם את החלק שלו שנמצא אצל כל אחד ואחד, וכשאדם מקלקל - הוא מקלקל בכל חלק של כל אחד ואחד, לכן ההשפעה היא שאם אתה עושה מעשה לא הגון, זה משפיע על אחרים. ובספרים קדושים כתוב דברים יותר ברורים בדברים האלה, שזה יכול להשפיע אפילו על המנהיגים של הדור. כתוב אי רשא עמא מתקן כולה עמא מתקן, אם הראש מתוקן זה מתקן את כל הגוף, את כל האיברים, את כל הסביבה, ויש גם הפוך, אם העם לא מתוקן הוא מקלקל גם את הראש, יש השפעה. הלוך ורצו, אז זה לא פשוט, לכל אחד יש אחריות גדולה מאד. לכל אחד יש אחריות גדולה מאד.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...