ואהבת לרעך כמוך. כיצד לקיים מצוה זאת? - טו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 20.06.2019, שעה: 08:37
בס"ד ואהבת לרעך כמוך כיצד לקיים מצוה זאת? חלק טו' 20-06-2019
נציב יום: להצלחת ההרצאה בצרפת ולהצלחתו של מרציאנו בארגונה. אמן!!
אנחנו בחלק טו' "ואהבת לרעך כמוך"
נשאר לנו מתוך עשרה דברים המונעים מאדם לאהוב אחד את השני-עוד שתי סיבות שאומר בעל "ספר הברית"
הסיבה התשיעית: שנאה לאנשים שאינם בני מדינתו,
יש התנצלות שכמה אנשים אומרים: "איך אני יכול לאהוב את האיש הזה שהרי הוא ממדינה פלונית? וכבר ידעתי שהמדינה כולם רעים מלאים, תוך ומרמה, אין עושה טובה אין גם אחד".
וכך הוא אומר על איש אשר ממדינה אחרת, גם יהיה מאיזה מדינה שיהיה, כי על כל מדינה ומדינה ידבר לשון הרע אחרת, ויתלה בהם פחיתות מידה אחרת, ויטיל שנאה עליהם, ושהוא מדינה רחוקה אשר אינה מדברת כלשון עמו אשר במדינתו - מבזהו ומבטלו בלבו בכל מקום. ויוסיף עוד שנאו אותו - על מלבושיו ועל דברו. ובאמת השנאה הזאת בין תושבי ארץ זו לבין תושבי אחרת - שנאת חינם היא. "חינם טמנו איבה בלבותם", ויכשלו מאוד במחשבותם.
אתם מכירים דבר כזה? לא נראה לכם שאתם מכירים, בואו תכף תראו עד כמה אתם מכירים.
ומה מאוד יתפלא על מנהג רע זה אשר בדורות הללו {לפני 250 שנה} ברוב מבני עמנו כמעט רובם ככולם ולפעמים אפילו בין תופסי התורה ושרי העם,
אשר בני ישראל היושבים בארץ זו יאמרו בפה מלא: "אנשי מדינה פלוני כולם רעים, ומלאו רימה אנשי רשע המה ואנשי כוזיבה!".
ואלה בני המדינה יחשבו אף הם ככה על בני מדינה זו, ויאמרו: "שם במדינה ברעה גדולה כל אנשיה, ארץ רעה יושביה היא, וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות רעות!".
זאת המחלוקת האחת.
אף חלק לבם עתה על משפחותם לבית אבותם. ויש גם עוד מחלוקת נוספת שהם נחלקים למשפחותם לבית אבותם.
הספרדים: "ישנאו בני ארץ אשכנז ופולין שנאה גמורה אפילו כי ישבו בעיר אחת עם האשכנזים. ויאמרו שהמשפחה שלנו כי ממשפחת יהודה אנחנו, ומה לנו עם אנשי דדיסקי השפלים והנבזים?"
ובהפך יאמרו אנשי אשכנז ופולין עליהם: "אלה משפחות מררי, ומראיהם {זה שוורצה, שוורצה-שחור} במראיהם ובמעשיהם הרעים והמרים!, אבל אנחנו בני אפרתים ממשפחת רם, משפחת מטה אפרים".
ושנאת חינם הזה הוא קשה יותר משנאת חינם של בין אדם לאדם אשר ממשפחתו או יושב וגר בארצו. כי שנאת הרבים...
אנחנו רואים עד היום: לא מקבלים בסמינרים של אלה, זה לא זה ואומרים על אלה, זה אומר על זה "שוורצה", וזה אומר על זה אשכנ.... לא רוצה להמשיך את ההמשך, זה אומר ככה וזה אומר ככה, בכלליות בכלליות.
"ויגדל עוון בת עמי בזה משלושת פנים":
דבר ראשון: מפני כי זה הוא נהיה ליחיד וזה לרבים. אם אדם לדוגמה הוא שונא חינם את חברו, או אחד ממשפחתו או אחד גרי ארצנו, זה חמור ביותר אבל זה ליחיד. אבל פה מה שדברנו זה לרבים.
"והיכה ארץ בשבט פיו" ומשריש בלבו שנאה על רבבות אלפי ישראל, ורבו שנאת חינם.
"כל הפולנים ככה, כל הפרסים ככה, כל המרוקאים ככה, כל ה..".. יבביייבבבבבה
דבר שני: כי ישנא איש לאיש אשר במדינתו או במשפחתו - אז על הרוב זה לא הכו בחינם, אפס יש לו סיבה קטנה או גדולה או שעשה לו פעם רעה, או דיבר עליו רע, או ביקש ממנו טובה – וימאן! וכדומה לזה.
אך המטיל שנאה על ארץ רבה או מדינה רחוקה או על שבט אחר - זה ודאי שנאת חינם מראשית, בלי סיבה, ואין זה בא אלא מרעיון מלבות חלושי ההשכלה, שיעלה מחשבותם בהסכמה שלא נמצא בעולם אנשים טובים וישירים בלבותם, רק במדינה אשר הוא דר שמה ולא בשאר המדינות.
דבר שלישי: כי יהיה איש שונא לרעהו במדינתו או במשפחתו - אשר זה על הרוב אינה מזות סיבה, באפשר לאחר זמן מועט יתרצו זה אל זה, ויפייסו זה את זה ויהיו לאוהבים. "כי בבטל דבר בטלה האיבה".
אז יכול להיות שבין אנשים יהיה שנאה כזאת אבל תתבטל לאחר זמן כי הם בקרבת מקום והם נפגשים ויהיה סולחה. ואם כן לא יאחר לשונאו לאורך זמן.
אבל אם ישנא אנשי מדינה אחרת, וידבר על ארץ, לא ידע, ועל משפחה או שבט אחר - זה שנאת חינם מראשית, ואם כן זה איבת עולם, איבת עולם, גם בניהם ובני בניהם ישנא עד נצח, אחר כי אין לזה סיבה! ככול שאין לה סיבה - אין לה תחילה, ככול שאין תחילה אין לה סוף. אז תמיד ישנאו את האנשים שדיברו עליהם ממדינה פלונית, שבט פלוני, עדה פלונית.
ומלבד העוון הגדול שיש בדבר הזה יש בו גם כן סכלות גדולה, אמור לי אחי וראש: "הראית מימך מדינה שיהיו אנשיה כולם צדיקים? או ראית מימך שיהיו תושביה כולם רשעים? הלא זה אי אפשר! ואומנם בכל מדינה ומגינה יש אנשי חסד ואשי בלייעל, ויש גם בינוניים, אנשי שם ואנשי דמים, ויש גם אמצעים, וככה בכל משפחה וכל שבט, ואם כן מדוע תרשיע בני מדינה זו יותר מבני מדינה אשר אתה דר בה? ולמה כל שבט מאסת זולת שבטך? הרי כי איוולת היא, סכלות וכלימה לחשוב כזאת על ארץ רבה! "וישפוט ארץ ומלואה", או שבט מישראל לכף חוב, מלמד שהוא עוון פלילי - של שנאת חינם לרבים".
ואם שנאת חינם ליחיד מכלה העולם, ומפסיד חברת מין האנושי, ומפריד בין הדבקים בהשם, מכל שכן שנאת חינם לרבים וכן שלמים. ועל ידי זה נתארך הגלות ומקוים בנו מידה כנגד מידה, "ורדו בכם שונאכם". אין זה כי אם ממעשה יצר-הרע, לכבות את האהבה בינינו, ולהסיר את לבבנו מאהבת רעים, ובדבר הזה הוא בין אחים יפריד כי באמת הלא עם השם אלה, כולם בכל מקום שהם דרים ומפוזרים – "בני אב אחד נחנו".
אחיי ועמי "הביטו אל אברהם אביכם! כי אחד היה אברהם אבינו! ואחד הוא אלוקינו! "ולו אנחנו עמו גוי אחד בארץ" וכל ישראל יתייחסו עם אלוקי אברהם - משפחת ישראל. ולמה תלחמו עם אחיכם חינם? אז זה סיבה תשיעית של שנאת חינם, ללא סיבה, באופן כללי.. מדינה וכו'. למה? כי מוצאים מומים: "זה כולם כאלה ואלה כולם כאלה, ואלה קמצנים, ואלה רמאים ואלה נוכלים, ואלה עצבנים ואלה..."
סיבה עשירית: יש התנצלות של איזה אנשים שהם אוהבי חוכמה ותופסי התורה, והתעוותו אנשי החיל בדבר הזה לפעמים גם כן, גם אלה האנשים שתופסי תורה ולומדים גם הם התעוותו.
ואומרים: "אנו עוסקים תמיד בחכמה ובתורה ותלמוד תורה כנגד כולם, מה לנו עם אנשי עולם? הם עמלים לבאר שחת, ואנחנו עמלים לחיי העולם הבא!".
ואפילו עם בעיניהם יראו כמה הם אביונים נופלים ברחוב ארצה מפני זלעפות רעב ומחמת חסרון בגד ביום קרה, וכמה אנשים בשווקים וברחובות של קריה יתמו ושם ימותו ברעב בחוסר כל - לא ימושו מתוך האוהל לעסוק בגמילות חסדים ולהשיב את נפשם, אף לא ישגיחו ויפנו משם אנשים לרחם! ולא דרשו רע. רק מתברכים בלבותם לאמור "אך שלום בבתינו וצדקה תהיה לנו".
"וכי ינצו אנשים" {יש ריב בין אנשים} לא יעמדו במקומם לתווך שלום. "וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו", לא יצאו מפתח ביתם להציל האיש המוכה מיד מכהו! וגם לא ירע לבבם כלל, באומרם "אנחנו הוגים בתורה ובחכמה", "ועוסק במצווה - פטור מן המצווה!" מה לנו עם בני אדם?! ימותו גם שניהם! אך שלווה בארמונותינו ואין צווחה באהלנו, זה העיקר!".
והן כל אלה מפרין ברית החברה, ומנתקים עבותות אהבת רעים, ומתירים קשר בני אדם, ומשחיתים דבקות לבב הבריות, ומחבלים קיבוץ מין האנושי בכללו, ומחזירים העולם לתוהו - ובוהו. על כי אהבת רעים לא ידעו, לא חשוב אנוש אצלם, אנשים נשים וילדים, אך הבל כל אדם סלה בעיניהם, כי לא יבינו אל פעולת השם ומעשה ידיו יהרסם ולא יבנם. ובאמת אין זה כי אם רוע לב, ורוע מזג, וטבע מגונה, טוב ממנו הנפל! ואם גם בין החכמים שבהם יש עוזבים אורחות עולם-וגם עתידים ליתן את הדין.
כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה: שאמר רבי חנינה בן תורדיון לרבי אלעזר בן פרטה בשעה שהם נתפסו: "אשריך! שנתפסת על חמש עלילות ואתה ניצול, ואוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול, שאתה עסקת בתורה ובגמילות חסדים, ואני לא עסקתי אלא בתורה בלבד!".
וחד רב הונא, דאמר רב הונא: "כל העוסק בתורה לבד - דומה כמי שאין לו אלוקה!, שנאמר בדברי הימים: "וימים רבים לישראל ללא אלוקי אמת!!" רק! ללמוד תורה בלי גמילות חסדים - זה להיות ללא אלוקי אמת, אלא בתורה ובגמילות חסדים. ואם רבי חנינה בן תורדיון כך עלה בגורלו - שעסק בגמילות חסדים!! אך לא כראוי, לא מספיק, מה כל שאר הכיתות אשר זכרנו, כל העשרה אלה המתחמקים מאהבת הבריות?
ומי לנו גדול בתורה ובחסידות כרבי פנחס בן יאיר? באהבתו את הבריות זמנים רבים! הניח מלעסוק בתורה, ועסק בגמילות חסדים, ונפשות אביונים יושיע, צדיק, ומושיע היה לבני אדם. ועל הרוב הלך בדרכים רחוקות ויחבוש את חמורו אשר רכב עליו מעודו, ויסע וילך פדנה להתיר אסורים, והרבה עמו פדות אשר פדה בשלום נפש שבויים. וילך למסעיו להכנסת כלה, ושאר גמילות חסדים לבריות כנודע ואף גם בדרכו ויהי בנוסעו עסק בתורה - אבל כבר מודעת זאת שאי אפשר בדרך בלי ביטול תורה.
אז זאת אומרת: עצם ההתעסקות בגמילות חסדים גרם לו גם לביטול תורה, ובכל אופן הוא עשה כן!
ושאול המלך לא זכה למלוכה אלא בעבור אהבת רעים שהיה בלב זקנו אביאל אבי קיש אביו, סבא שלו קראו לו אביאל. מהו היה עושה? היה מדליק נרות לרבים בלילות בשווקים וברחובות שלא ייכשלו בדרך הליכתם באישון לילה ואפלה. לא היה פעם תאורה בחוץ, אז הוא היה הולך ומפזר נרות בדרכים איפה שרגילים ללכת מהשווקים והרחובות לבתים, כבר החשיך הלילה אין תאורה, שלא יכשלו אנשים, היה הולך ושם נרות בדרכים כדי שיגיעו. על כן קרא שמו "נר" שאול בן קיש בן נר, והוא אביאל. על כן קראו שמו נר, שהיה מדליק נרות, ובזכות זה! בזכות הזאת של זקנו, הסבא-זכה שאול למלוכה. "ויושם מלכות כתר בראשו".
זאת אומרת: בזכות הנר שהיה מדליק נרות-משחו אותו בשמן המשחה. אז שאול זכה בזכות זקנו.
וכך מובא בירושלמי, פרק ג' דשביעית הלכה ז': גם אהרון הכהן לא זכה לכתר כהונה אלא מחמת אהבת רעים, שהיה חושש תמיד שלא יופסד הקיבוץ, ולכן היה תמיד רודף שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, כמו שאמרו בזוהר פרשת אמור: "בגין אורחוי סליקו ליה להאי דכל יומוי דאהרון הוי משתדל לאסגא שלמא בעלמא ובגין דאורחוי כך סליקו ליה קודשא בריך הוא להאי למעל שלמא בפמליא של מעלה".
זאת אומרת: בגלל אורחותיו ודרכיו של אהרן בעלו אותו למקום גבוה מאוד, שכל ימיו היה משתדל לרבות שלום בעולם ולכן העלו אותו אצל הקב"ה לתת שלום בפמליא של מעלה.
כי גדול כח אהבת רעים ואחווה, עד שאפילו הדור עובדי עבודה זרה כדורו של אחאב - הקב"ה בעזרם ומצליחים בכל אשר יפנו!, כמו שאמרו על הפסוק בהושע: חבור עצבים אפרים אנחנו". אפילו שמחוברים לעבודה זרה אבל האחדות שלהם אפילו לעבודה זרה - אנחנו, אין קטרוג עליהם.
ובהפך - גדול שנאת הבריות! עד שלא נחרב בית שני! אלא בעבור כי שנאו איש את אחיו ואת רעה, מפני זה גלינו מארצנו ועדיין לא שבנו לנחלתנו, כי כשם שאהבת רעים היא עיקר כל התורה ושורש כל הטוב- כך שנאת הבריות עוקר כל התורה! ושורש כל הרעות.
בפרק ראשון של "אבות" משנה יז': אמרו על שלושה דברים העולם קיים: "על האמת ועל הדין ועל השלום".
"ובירושלמי" בתענית פרק ד' הלכה ב' כתוב: ששורש כל אלה הוא השלום והוא כוללם יחד כי כוון שנעשה הדין - נעשה האמת, וכיוון שנעשה האמת - נעשה השלום.
ובזוהר אמרו על הפסוק באיוב: "והוא באחד ולא ישיבנו". רוצה לומר: הקב"ה שורה במקום של אחדות ורעות והוא באחד. במקום שיש אחדות והוא באחד. "ומי ישיבנו" כלומר: שאז אין כח אפילו בשום חטא - לסלק אותו משם. הקב"ה נמצא בקיבוץ בני אדם שהם באחדות באחד "כנישתא חדא"!!! ואז אפילו חטא - לא יכול לסלק אותו משם.
ואין פנחס ואליהו בא אלא לעשות שלום בעולם. פנחס הוא אליהו והוא לא בא רק בשביל לעשות שלום בעולם שנאמר: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא והשיב לבבות על בנים ולב בנים על אבותם".
לסיכום: אומר בעל "ספר הברית": ועתה איש חמודות, אלופי ומיודעי, שים פניך לדבר הגדול הזה, ויהיו דברי אלה אשר התבוננתי קרובים אליך, אשר תבחר ותקרב המעלה הנכבדה הזאת לאהוב "ואהבת לרעך כמוך" אחוז בזו המידה הנכונה של אהבת רעים בחוזקת היד, ועיניך שים עליה, ומנה לא תזוע, ממנה לא תסור, לברית הב' ואל תפן יצר-הרע ולטענותיו, ואהבת רעים לא תשחית, בעבור עשרה חלומותיו {עשרה חלומותיו-זה עשרת המונעים והמניעים לא לאהוב אחד את השני שלמדנו מספר הברית.}
להביא אחד מן העשרה ללבך להתנצל בו חלילה, שלא תביא אחד מהטעונים שטענו פה בעשרת המקרים שאנשים לא מקיימים "ואהבת" תזהר! שלא יעלה בלבך. כי כבר הגדיל לנגד עיניך איך כולם שווא ובטל בחרס הנשבר, הוכחתי לך שכל אחד מהטענות האלה והטעונים שקר והבל נתעב.
לכן, המחזיק בהם, מאחד מהעשרה הטעונים האלה: ואץ להעשר לא ינקה. ודבר אלוקינו יקום לעולם באומרו "ואהבת לרעך כמוך" אחוז בזה! ומנה לא תזוע, כי אין לך טובה הימנה, לא בא כבושם הזה בכל מידות ומעלות האדם, והווי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות! ומקרבן בכל מיני קריבות בלב שלום כרע ואח, והווי רצוי לכל יושבי תבל ושוכני ארץ, דרוש טוב לעמך, אף חובב עמים כולם! שהרי בעל "ספר הברית" אומר: "ואהבת לרעך" זה גם הגויים, ותדרוש שלומם וטובתם גם כן! כי הלא אחיך רעים והם רעים, והלא כי אחיך רעים והם רעים, ואנשים טובים לנו מאוד תחת השימוש שמשמשים אותך.
זאת אומרת: גם אחיך רעים, וגם הן הגויים רעים, ואנשים עצם הכיבוד של אנשים בעולם טוב לנו, תחת השימוש שמשמשים אותך, זה עושה מכוניות וזה עושה מחשבים זה עושה ככה וזה עושה ככה, ואתה נהנה מכל מה שהעולם עושה, כי לשמש שם אוהל, בהם, כמו להם, וכל שמשותיך. כמאמר בן זומא: כשראה אוכלוסה, אמר: "כל אלה נבראו לשמשני!", לכן, תרע לאומים - תרע לישראל. ואהבת לכל אדם.
אם אתה מרע ללאומים - אתה מרע לישראל. למה? הגויים רואים יהודי עשה ככה - ישנאו את כל ישראל. אז לכן תאהב כל אדם, כי על ידי אהבת רעים, יתקשרו, ויתייחדו לבבות בני אדם כולם, והיו כאחד האדם.
וזאת תקנת כלל מין האנושי בקיום העולם, ורצון שוכני סנה, רצון הבורא יתברך ששכן בסנה, כי חפץ חסד הוא, ושלום רב, והשם יברך את עמו בשלום, ובאהבה, אחווה, ורעות, חיבה, וקרבת הלבבות מעתה ועד עולם אמן!!!".
א מ ן !!!
עד כאן הדברים הנעימים והנחמדים "מספר הברית" וישמע חכם ויוסף לקח, תן לחכם! ויחכם עוד..
"רבי חנניה בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".