בס"ד שנאת חינם ומחלוקת - חלק ז ואהבת לרעך כמוך 28-07-2019

נציב יום: להצלחת קהילות פז בארצות הברית להקמת רדיו שופר ליונייטד סטייטס אוף אמריקה פסטלי. אמן!!

אנחנו נמצאים כרגע בחלק ז' של מחלוקת ושנאת חינם, טוב, עוד בתיקון החטא של שנאת חינם. כתב בחפץ חיים בספרו על "אהבת ישראל" פרק ה: ראשית כל צריך להסיר השנאה מלבו, ואז יטהר נפשו מעוון שנאת חינם, שיוכל אחר כך להתוודות על העבר -ויתכפר לו. וכשם שבעוון גזל - כל זמן שלא השיב הגזלה לבעליו, לא יתקן חטאו, ואפילו יום הכיפורים אם אינו מכפר עליו - כן הדין בעוון שנאת חינם. כל זמן שלא נעקרה השנאה מלבו לגמרי, אינו יכול להתוודות, ואינו מתכפר לו העוון הזה אפילו בכמה וידויים למה? כי הרי הוא כטובל בשרץ בידו. אז צריך קודם כל לעקור את השנאה, אחר כך הוא יכול לעשות תשובה ואחר כך יתכפר לו.

גם ירגיל אדם את עצמו לדון את חברו לכף זכות, ובכל מעשה שעשה האדם - צריך לחפש עליו זכות, שאולי בשגגה עשב הדבר הזה, או אולי כבר התחרט על זה וכיוצא בזה. וממילא תסור השנאה מלבו. כבר אמרו חכמים זכרונם לברכה: הדן את חברו לכף זכות - דנין אותו בשמים לכף זכות. כל זה מדובר באדם שאנחנו לא יודעים בבירור שהוא עובר עבירות וכו' וכו'. עוד איתא בחכמים זכרונם לברכה "באבות" פרק ב' "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו"

דהנה לפעמים אדם מבקש איזה טובה מחברו, כגון: להלוות גמילות חסד, וחברו לא עשה לו את הטובה שביקש ממנו, אל יתרגל אדם לדון אותו בכף חובה ולתלות שבשביל רוע לבבו לא מילא את בקשתו. אלא צריך לחקור אם יש בידו להלוות לו, רצוי מאוד לפעמים רצוי אחד בהנהגת ביתו להתנהג בהרחבה, וממילא כולם חושבים אותו לעשיר ונגיד, ובאמת מצבו דחוק ונורא, אבל הוא מוכרח להתנהג כך, או משום שלא תגרום לו הקמצנות היזק במסחרו, או שיקפצו עליו בעלי חובותיו שיתבעו ממנו שיוודע להם שירד מנכסיו, או אולי לא יתנו לו בהקפה, או שיש לו בנים ובנות שהגיעו לפירכם ולא רוצה שיצא עני עליו, לכן הוא עובד ומחלק בהרחבה בבית.

כל זה מסווה למצבו הדחוק, אז יכול להיות מצבים כאלה שאדם דחוק ומראה את עצמו בהרחבה, אז חושבים שאפשר להלוות ממנו -ולא יודעים שבאמת הוא מסתיר את האמת מהסיבות שמנינו. ועוד עניינים שונים שלא היה בידו למלא בקשתו של המבקש עכשיו את הלוואה. וצריך אדם לעשות חשבון בנפשו, מה היה הוא עושה אם היה נמצא במצב כזה? ואם היה הוא יותר טוב ממנו? האם אתה היית מלווה אם המצבים האלו היו בך? זו היא הכוונה של חכמים זכרונם לברכה – עד שתגיע למקומו, פירושו: למצבו. אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו – זה עד שתגיע למצבו. אם הייתה במצבו כן הייתה נותן? אתה לא יודע מה מצבו, נראה לך זה לא אומר.

אם יעשה אדם חשבון כזה תמיד - אז הוא ידין את חברו לכף זכות, ויתן צדק לחברו. כמו המעשה המפורסם של רבי עקיבא שעבד אצל רבי אליעזר שלוש שנים בסוף בא לבקש כסף ואמר לו אין לי ואין לי ואין לי כלום אין לי, והוא רואה מול העיניים של מה שהוא מבקש. ודן אותו לכף זכות. ואחר כך הוא בא וסיפר לו, כן, אתה צדקת בהכל, דנת אותי לכף זכות, השם ידון אותך מהשמים, ונתן לו את הכל, את הכסף והכל. סיפור מעניין. והנה במאמרים האלו המעטים שאני מספר לכם אומר החפץ חיים, ביארתי רק מקצת למקצת מגודל העוון של שנאת חינם ואופן תיקונו.

אבל האיש הנבון רק אם ירצה להתבונן בדרכיו עוד יותר, ימצא עוד כמה עניינים שעל ידיהן יזדרז להסיר שנאה מלבו לאהוב את חברו כנפשו. שלא נשכח - ששנאת חינם עובר בכל רגע, כל זמן שהוא לא עקר אותה מלבו, ואם יש לו כלפי כמה אנשים - אז כל יום הוא מייצר לעצמו אלפים ורבבות של עוונות.  והנה אחי ורעי, אחרי שידענו שהחטא והעוון העיקרי שגרם לחורבן בית מקדשנו, וסיבת אריכות הגלות, הוא העוון של שנאת חינם בין איש לרעהו. על כן כשאנחנו רוצים ומצפים שיבנה בית מקדשנו - חייבים לתקן את אשר קלקלנו. ובאותו עוון שחטאנו - צריכים לתקן.

ועל פי מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה: עשה אדם חבילות חבילות של עבירות, יעשה כנגדם חבילות חבילות של מצוות. התיקון לזה העוון הוא: שיפעול כל אחד בנפשו לאהוב את כל אחד ואחד מישראל, בין בגופו בין בממונו, יחוס על כבודו של חברו כשם שחס על כבוד ממונו ועצמו, ועל זה הוזהרנו במצוות "ואהבת לרעך כמוך". וכמו שכתב הרמב"ם זכרונו לברכה: ולא לחינם נקראים אנו בשם חלק השם, כי חלק השם עמו יעקב חבל נחלתו, ומלבד אנו צריכים לדעת כי עניין זה בהבאת שלום בין אדם לחברו - מהדברים שאדם אוכל מפרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.

והנה באמת צריך האדם להתבונן בו בעצמו לראות, שהיצר מפתה אותו בכל יום, מלהתעלם ומלהבין גודל טובותיו וחסדיו של הקב"ה, ולתת לו תודה עליהם. אמרו חכמים זכרונם לברכה: "איזהו חכם - המכיר את מקומו, מה זה מקומו? חכם שמכיר את מדרגתו. דרוצה לומר למי שאינו חכם, יוכל היצר לרמותו ולומר שהוא נכבד ומקיים את התורה, כפי שהעולם מחזיקים אותו ללמדם, יראי שמים, מקיים תורה ומצוות, אבל הוא בעצמו אם איש נבון הוא - ימצא כמה מצוות שעובר עליהם בכל יום, ואינו שם לב עליהם כלל לקיימן.

וכן בענייני הלאווין - שעובר עליו ואינו שם לב לתקנם, והתועלת מזה גדולה מאוד, שאם יכיר עצמו הכרה אמיתית - תסור ממנו הגאווה ויתרצה ממה שנותן לו הקב"ה, הן בהשפעה שמשפיע עליו והן בענייני הכבוד, ובכל ענייניו יכיר שהקב"ה מתנהג עמו במידת החסד. בזה מבואר מאוד מה שאמר הכתוב: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". הרבה אנשים תמהים על הפסוק איך משביע? הרי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, אז איך אומרים פסוק, "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון"? כולם מקבלים את כל רצונם בשובע, אבל חכמים אמרו שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו איך זה מסתדר?

אבל לפי מה שבארנו מסתדר מאוד. סיבת הדבר הוא: שאין אדם מכיר את עצמו, ונדמה לו שעל פי מעשיו ראוי הוא ליתן לו יותר ויותר בעולם הזה, וגם בעולם הבא לא תגרע מדרגתו. ככה הוא מאמין. אבל, הקב"ה יודעו ומכירו היטב, יודע שלא כדאי לו יותר, עי על חשבון העולם הבא זה יהיה, כי לא מגיע לו יותר , הוא מכיר אותו לפי מה שהוא לא לפי מה שהוא לא רוצה להכיר את עצמו. וזה גם לטובת בניו שלא יסורו מדרך השם יתברך, כי אם השם ישפיע עליו הרבה יותר - אפשר שהילדים שלו יסורו מדרך השם.  לא כל בן אדם יכול לעמוד בניסיון של עושר ובהרחבה וכו'.

אז לכן, כל אדם צריך לעקור את השנאה מלבו, וכל זמן שהוא לא עקר לא נמחל לו אפילו התוודה והתחרט והכל, חייב להסיר השנאה ורק אחר כך.  כמובן הוא צריך לפייס את חברו, וגם יום הכיפורים לא יכפר עליו, אפילו שיעמוד ויבכה וזה וזה לא יעזור לו, לא יעזור לו..

היה פה אחד בהרצאה האחרונה ניגש אלי ככה בשושו, אמר לי: אני מבקש מחילה אני דיברתי.... אמרתי אין לי בעיה, רק עוד מעט תכף אני אדבר ואני אתן לך לדבר לפני כולם ושתגיד וזה.... אז תיכף אחרי זה נעלם. לא רוצים לעשות תשובה באמת, הם חושבים אם הם באים ועושים דרוברוברו.... ואני אגיד להם מחול מחול מחול, אז זהו זה נגמר, הם לא מתכוונים, הם רק רוצים להסיר מעליהם את האלה והקללה בעולם הזה ובעולם הבא, ורוצים להחזיר את כל הזכויות שהפסידו, זה הכל, אבל זה לא תשובה אמתית. תשובה אמתית זה אדם באמת מתבייש במה שהוא עשה ומוכן להתבייש, ולהגיד לעיני כל - חטאתי עוויתי פשעתי, אז אם אמיתי יש סיכוי שהתשובה שלו אם היא תשובה אמתית שתתקבל. גם אם אני מוחל והוא לא התכוון - לא יועיל לו, לא יועיל לו. איך אמר הקב"ה? "סלחתי כדברך", איך שאתה מתכוון ככה אני סולח.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.