חולון - פנינים להגדת הפסח

להלן חלק הדרשה מהספר 'ישראל והזמנים' מאמר 'שירה חדשה שבחו גאולים' באדיבות הרב המחבר שליט"א (ראה כתבות: 'אעירה שחר' ו'ישמחו במלכותך')

בס"ד 

שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְּאוּלִים - חַג הַפֶּסַח

הִנֵּה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם מָה שֶׁכָּתַב הָאֲרִיזָ"ל, שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּאוֹתוֹ זְמַן, מִתְחַדֶּשֶׁת וּבָאָה אוֹתָהּ הֶאָרָה שֶׁהָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם, וְלָכֵן אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְקַבֵּל בַּחַגִּים וּבַמּוֹעֲדִים מַתָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת. 

וְכַאֲשֶׁר אָנוּ עוֹמְדִים לִקְרַאת יְמֵי הַפֶּסַח עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן, מַהוּ הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁהֵאִיר בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁל יְמוֹת הַפֶּסַח וִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְכֵיצַד אַף אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ וְלִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ הֶאָרָה וְחִיּוּת לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (פסחים קט"ז): "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם". 

כְּמוֹ כֵן עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּכַמָּה שְׁאֵלוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַמִּתְבּוֹנֵן בְּכָל מִנְהֲגֵי לֵיל הַסֵּדֶר וְכָל עִנְיְנֵי וּמִנְהֲגֵי הַחַג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. 

שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה: מָה הֵם הַסּוֹדוֹת הַטְּמוּנִים בְּכָל מִצְווֹת וּמִנְהֲגֵי לֵיל הַסֵּדֶר עַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים, הָחֵל מִקְּרִיאַת הַהַגָּדָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר וְכַלֵּה בַּאֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן בְּסִיּוּם הַסְּעוּדָה.

שְׁאֵלָה שְׁנִיָּה: מַדּוּעַ תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן בַּלַּיְלָה הַזֶּה? וְכֵן מַדּוּעַ תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לְהָזִיז אֶת הַקְּעָרָה לְסוֹף הַשֻּׁלְחָן בִּתְחִלַּת הַסֵּדֶר, וְאַחַר כָּךְ לְהַחְזִירָהּ?

שְׁאֵלָה שְׁלִישִׁית: מַדּוּעַ עָלֵינוּ לְהַזְמִין אוֹרְחִים בִּתְחִלַּת לֵיל הַסֵּדֶר בַּאֲמִירַת כָּל דִּכְפִין? וּמַדּוּעַ תִּקְּנוּ דַּוְקָא לִשְׁאֹל מָה נִשְׁתַּנָּה? כְּמוֹ כֵן מַדּוּעַ אָנוּ חוֹתְכִים אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית לִשְׁנַיִם, וְעִקַּר עִסְקֵנוּ אַחַר כָּךְ הוּא עִם הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית? כְּמוֹ כֵן מַדּוּעַ אָנוּ מַטְבִּילִים אֶת הַמָּרוֹר בַּחֲרוֹסֶת, וְעַל מָה מְרַמֵּז מִנְהַג הַכּוֹרֵךְ? 

שְׁאֵלָה רְבִיעִית: מָה מְסַמֶּלֶת הַמַּצָּה וּמַהוּ הַסּוֹד וְהַטַּעַם שֶׁל מִצְוַת קִמְחָא דְפִּסְחָא, שֶׁקַּיֶּמֶת רַק בְּחַג הַפֶּסַח וְלֹא בִּשְׁאָר הַחַגִּים?

שְׁאֵלָה חֲמִישִׁית: וְהַשְּׁאֵלָה הָעִקָּרִית בָּהּ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְבּוֹנֵן הִיא, מַדּוּעַ נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ לַעֲבֹד בְּפָרֶךְ בְּגָלוּת מִצְרַיִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים בְּגָלוּת כֹּה קָשָׁה, וּבְאֵיזוֹ זְכוּת הֵם בַּסּוֹף נִגְאֲלוּ? 

שְׁאֵלָה שִׁשִּׁית: מַדּוּעַ אָנוּ עוֹשִׂים בַּלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁבּוֹ עָלֵינוּ לְהִתְנַהֵג כִּבְנֵי חוֹרִין, סִימָנִים זֵכֶר לְסִבְלָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר אָנוּ אוֹכְלִים אֶת הַמָּרוֹר וְהַחֲרֹסֶת, הַכּוֹרֵךְ וְהָאֲפִיקוֹמָן? וּמַדּוּעַ אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל 'כָּל שֶׁלֹּא אָמַר פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ', מַהִי חֲשִׁיבוּתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֲמִירַת דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁמִּפְּנֵי כָּךְ הוּא לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ? 

שְׁאֵלָה שְׁבִיעִית: מַדּוּעַ קוֹרֵא הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת תצוה) לַמַּצָּה בְּשֵׁם "לֶחֶם רְפוּאָה", כֵּיצַד הִיא יְכוֹלָה לְרַפְּאוֹת אֶת הָאָדָם? וְכֵן כֵּיצַד בִּסְגֻלַּת הַמָּרוֹר לִזְכּוֹת לְשֶׁפַע פַּרְנָסָה כָּל הַשָּׁנָה (כמובא בספר המידות), וּמַהִי הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ זוֹכִים לְקַבֵּל זֹאת?

שְׁאֵלָה שְׁמִינִית: אֵיזוֹ סְגֻלָּה בְּדוּקָה יֵשׁ כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵחָמֵץ בְּפֶסַח, וּמִי מְקַבֵּל הַבְטָחָה מֵחֲזַ"ל לִזְכּוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּכָל יְמוֹת הַחַג, וּמַדּוּעַ? 

וְהַתְּשׁוּבָה לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלּוּ, נִמְצֵאת בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הַמְגַלִּים וְאוֹמְרִים, שֶׁכָּל יְרִידַת עַם יִשְׂרָאֵל לְגָלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה בִּגְלַל שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד לְבָבוֹת וְשִׂנְאַת חִנָּם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (גמ' שבת י), שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילָת [פִּשְׁתָּן מְשֻׁבָּח לִכְתֹנֶת פַּסִּים] שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ הִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם.

 וְהִסְבִּירוּ הַמְפָרְשִׁים (התוספות הריטב"א והר"ן), שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", וּבָזֶה כְּבָר גִּלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁעֲתִידִים בָּנָיו לִהְיוֹת בְּגָלוּת, אֲבָל לוּלֵא חֵטְא מְכִירַת יוֹסֵף וְכָל פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת שֶׁהָיָה בֵּין הָאַחִים לְיוֹסֵף, הָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת הַגָּלוּת בְּכָךְ שֶׁהֵם הָיוּ עוֹבְרִים מֵאַרְצָם לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הָלַךְ מֵאַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, וּבְכָךְ לְבַד הֵם הָיוּ יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת הַגָּלוּת. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד לְבָבוֹת וְשִׂנְאַת חִנָּם, הֵם נֶעֶנְשׁוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד בַּשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה בַּגָּלוּת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.

וּכְפִי שֶׁרוֹאִים אָנוּ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְמִצְרַיִם וְרָאָה שְׁנֵי יְהוּדִים מַכִּים זֶה אֶת זֶה מִיָּד "וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (שמות ב יד). וְכָתְבוּ חֲזַ"ל [שמות רבה א]: "וַיִּירָא מֹשֶׁה", דָּאַג מֹשֶׁה כְּשֶׁרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל מַלְשִׁינִים אָמַר שֶׁמָּא אֵינָם רְאוּיִים לְהִגָּאֵל. "שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ: מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו אָמַר לָשׁוֹן הָרָע יֵשׁ בֵּינֵיכֶם, מִיָּד אָמַר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", עַכְשָׁו נוֹדַע לִי דָּבָר שֶׁהָיִיתִי מִתְפַּלֵּא עָלָיו בַּמֶּה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל שִׁבְעִים אֻמּוֹת לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ, אֲבָל עַכְשָׁו רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵם רְאוּיִים לְכָךְ.

וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל (מדרש פסיקתא חדתא ח, ו), שֶׁהָיוּ בְּנֵי הָאִמָּהוֹת (לֵאָה וְרָחֵל) מְבַזִּים אֶת בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת (בִּלְהָה וְזִלְפָּה) וְלֹא נָהֲגוּ בָּהֶם מִנְהַג אַחְוָה, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרִידֵם לְמִצְרַיִם וְיִהְיוּ כֻּלָּם עֲבָדִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאֶגְאָלֵם יֹאמְרוּ כֻּלָּם "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה" נִמְצְאוּ כֻּלָּם שָׁוִים לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ שָׁלוֹם, עיי"ש.

מַדּוּעַ מֵאֵן מֹשֶׁה לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם?

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁכַּאֲשֶׁר צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, סֵרֵב לְכָךְ מֹשֶׁה בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים (כמו שכתב רש"י). וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע שֶׁעַל יְדֵי פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת אֵינָם רְאוּיִים לְהִגָּאֵל וְלָצֵאת עַכְשָׁו מִמִּצְרַיִם, וְגַם אַחֲרֵי שֶׁהֵם יֵצְאוּ מִמִּצְרַיִם עֲתִידִים בַּעֲלֵי מַחְלוֹקוֹת לְהַגְבִּיר אֶת שִׂנְאַת הַחִנָּם, עַד שֶׁיֵּחָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיַחְזְרוּ לַגָּלוּת. 

אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ, הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי וְכוּ' וְהִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. כְּלוֹמַר בִּזְכוּת הָאַחְדוּת שֶׁיֵּשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן אִתְּךָ יִזְכּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל, וְאָכֵן בִּזְכוּת הָאַחְדוּת הַזֹּאת שֶׁאַהֲרֹן לֹא חָלַק עַל מֹשֶׁה אֶלָּא אַדְּרַבָּא יָצָא לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל. וּבְכָךְ רָמַז לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבִּזְכוּת הַיְּחִידִים שֶׁמִּתְאַחֲדִים בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת עֲתִידִים כָּל יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל. וְכָךְ יִהְיֶה גַּם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁיָּבוֹא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם (עדיות ח), וּבִזְכוּת כָּךְ יִגָּאֲלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה. (לקו"ה פריקה וטעינה ד) 

בִּזְכוּת הָאַחְדוּת נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם

וּבְסוֹף יְמֵי גָּלוּת מִצְרַיִם עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה, וְתִקְּנוּ מִדָּה זֹאת, וּבִזְכוּת הָאַחְדוּת שֶׁהָיְתָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף יְמֵי גָּלוּתָם, נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל [תנא דבי אליהו פרק כג] שֶׁבְּסוֹף יְמֵי גָּלוּתָם כְּשֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם נִמְצָאִים כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים בַּגָּלוּת הַנּוֹרָאָה שֶׁל מִצְרַיִם וְאֵינָם יוֹצְאִים לְחֵרוּת עוֹלָם טִכְּסוּ עֵצָה בְּאֵיזוֹ זְכוּת יֵצְאוּ מִמִּצְרַיִם, "עַד שֶׁכָּרְתוּ בְּרִית לַעֲשׂוֹת חֶסֶד אֵלּוּ עִם אֵלּוּ" וּבִזְכוּת כָּךְ נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם. עיי"ש.

וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (ויקרא לב): "בִּזְכוּת שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ לָשׁוֹן הָרָע אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי כֶסֶף וּשְׂמָלוֹת, וְאַף אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הִלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ שֶׁהֵם רוֹצִים לָקַחַת וְלֹא לְהַחֲזִיר זֹאת, אֶלָּא לָצֵאת עִם הַכֵּלִים מִמִּצְרַיִם, בִּזְכוּת זֶה נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם". 

יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּזְכוּת הָאַחְדוּת

רֶמֶז נִפְלָא לְכָךְ יֶשְׁנוֹ בְּפָרָשַׁת וָאֵרֶא (פרק ו יג), בַּפָּסוּק "וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", וְהִנֵּה הַתּוֹרָה לֹא כָּתְבָה מָה צִוָּה ה' יִתְבָּרַךְ אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁיֹּאמְרוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל. 

אֶלָּא מְבָאֵר הָרה"ק רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי זִיעָ"א, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁיְּאַחֲדוּ וִיחַבְּרוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְזֶה הַפֵּרוּשׁ וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלְּשׁוֹן צַוְתָּא וְהִתְחַבְּרוּת. וּבְכֹחָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל יוּכְלוּ לָלֶכֶת לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלוֹמַר לוֹ שֶׁיּוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת בְּוַדַּאי יִגָּאֲלוּ עַם יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.

בִּזְכוּת הַחֶסֶד יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם

וְעַל פִּי זֶה מְבֹאָר מָה שֶׁכָּתְבָה הַתּוֹרָה בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לְמֹשֶׁה: "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם" (שמות ו ה).

וְשׁוֹאֵל הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זִיעָ"א, מַדּוּעַ כָּתוּב: "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְכִי מִי עוֹד שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל? 

וּמְתָרֵץ, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל עַל עַצְמָם לַעֲשׂוֹת חֶסֶד אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, וְשָׁמַע כָּל אֶחָד אֶת צַעֲקַת חֲבֵרוֹ, בִּזְכוּת כָּךְ שָׁמַע ד' אֶת תְּפִלָּתָם. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי", מִפְּנֵי שֶׁבִּזְכוּת שֶׁכָּל אֶחָד שָׁמַע אֶת צַעֲקַת רֵעֵהוּ, גַּם אֲנִי קִבַּלְתִּי אֶת תְּפִלָּתָם וְשָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקָתָם וְהוֹצֵאתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם.

מַדּוּעַ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּקְּחוּ אֲגֻדַּת אֵזוֹב?

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁכַּאֲשֶׁר עָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, צִוָּה אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּקְּחוּ אֲגֻדַּת אֵזוֹב וְיִטְבְּלוּ אוֹתָהּ בְּדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף" (שמות יב, כב), וּבִזְכוּת כָּךְ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (מדרש חזית שיר השירים): 'אָמַר הַקב"ה אִם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְהִגָּאֵל אֲנִי גּוֹאַלְכֶם בְּדָבָר קָטָן. וְאֵיזוֹ הִיא? זוֹ אֲגֻדַּת אֵזוֹב'.

 וּמַדּוּעַ בִּזְכוּת מִצְוָה זוֹ בִּלְבַד נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא פֵּרֵשׁ הָרה"ק ר' יַעֲקֹב יוֹסֵף מִפּוֹלְנְאָה זִיעָ"א בְּסִפְרוֹ "תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" [פרשת וישב], שֶׁבְּמִצְוָה זֹאת שֶׁל "אֲגֻדַּת אֵזוֹב" רָמַז לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתְאַגְּדוּ וְיִתְאַחֲדוּ, וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲנָוִים וּשְׁפָלִים כְּיֶרֶק הָאֵזוֹב הַמְסַמֵּל אֶת הָעֲנָוָה, וְלֹא יִהְיוּ קָשִׁים וְגַאַוְתָּנִים כָּאֶרֶז, וְעַל יְדֵי הָעֲנָוָה הַזֹּאת יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לְמִדַּת הָאַחְדוּת אֲשֶׁר בִּזְכוּתָהּ בְּוַדַּאי יִזְכּוּ לְהִגָּאֵל. 

 הָאַחְדוּת מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל שָׁנָה בְּפֶסַח

וְכָתַב הָאֲרִיזָ"ל, שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַמּוֹעֵד וְהַחַג שֶׁבּוֹ עַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, מִתְחַדְּשׁוֹת וּבָאוֹת כָּל הַהֶאָרוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁהָיוּ בַּחַג הָרִאשׁוֹן לְעַם יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (פסחים פ"י) שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר חַיָּב כָּל אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. וּבְכָךְ נִרְמַז, שֶׁנִּשְׁמָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד יוֹצֵאת מִכַּבְלֵי הַיֵּצֶר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּלַיְלָה קָדוֹשׁ זֶה, כִּי בְּלַיְלָה זֶה בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְזֹאת בִּזְכוּת אַחְדוּתָם. (מהר"ל בספרו "דברי נגידים"). 

וְלָכֵן כְּמוֹ שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם יָצְאוּ עַם יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת הָאַחְדוּת שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם, כָּךְ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה צְרִיכִים כָּל יִשְׂרָאֵל לְהִתְנַהֵג בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדוּת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵם זוֹכִים לְקַבֵּל אֶת כָּל הָאוֹר הַגָּדוֹל הַשּׁוֹפֵעַ וּמֵאִיר בְּלַיְלָה קָדוֹשׁ זֶה.

כָּל מִנְהֲגֵי לֵיל הַסֵּדֶר בָּאוּ לְרַמֵּז עַל הָאַחְדוּת

וּמוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּכֵן כָּל מִנְהֲגֵי פֶּסַח בְּלֵיל הַסֵּדֶר מְסַמְּלִים וּמוֹרִים עַל חֲשִׁיבוּתָהּ וּמַעֲלָתָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת בֵּין כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.

וּכְפִי שֶׁרוֹאִים אָנוּ בְּמַהֲלָכוֹ שֶׁל כָּל לֵיל הַסֵּדֶר, הֵן בְּכָל מִנְהֲגֵי לֵיל הַסֵּדֶר הֵן בִּקְרִיאַת הַהַגָּדָה וְהֵן בְּמַאַכְלֵי לֵיל הַסֵּדֶר, וּבְכָל מָה שֶׁתִּקְּנוּ חֲזַ"ל בְּלַיְלָה קָדוֹשׁ זֶה. 

סִימָנֵי הַסֵּדֶר - לְרַמֵּז עַל הָאַחְדוּת

וְכָתְבוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁאַף סִימָנֵי הַסֵּדֶר שֶׁתִּקֵּן בַּעַל הַהַגָּדָה לוֹמַר בִּפְתִיחַת הַלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, בָּאִים כֻּלָּם לְרַמֵּז עַל מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם, וּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים וּמַחְלֹקֶת, וְעַל כָּךְ רָמַז לָנוּ בַּעַל הַהַגָּדָה. 

"קַדֵּשׁ וּרְחַץ" - כַּאֲשֶׁר הָאָדָם בָּא לְהִתְקַדֵּשׁ לִפְנֵי קוֹנוֹ וּלְהִתְרַחֵץ מֵחֶלְאַת עֲווֹנוֹתָיו,

"כַּרְפַּס" - ר"ת כְּלָל רִאשׁוֹן פֶּה סָגוּר. בְּרֵאשִׁית עָלָיו לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִפְגֹּם אֶת הָאַחְדוּת עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, הַמַּרְבִּים שִׂנְאַת חִנָּם, וְכַרְפַּס הוּא רֶמֶז לִכְתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁל יוֹסֵף שֶׁמִּפְּנֵי מְכִירָתוֹ יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם [ראשונים].

"יַחַץ" - אָמְנָם עָלָיו לָדַעַת שֶׁאֵין לוֹ לִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי, כְּפִי שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן" מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם - יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלֵּם (כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים), יָכוֹל אַף בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר 'צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן' כְּלוֹמַר שֶׁבְּדִבְרֵי תּוֹרָה עָלָיו לְדַבֵּר הַרְבֵּה. וְעַל כָּךְ רוֹמֵז הַ'יַּחַץ' שֶׁעַל הָאָדָם לַחֲצוֹת אֶת דִּבּוּרוֹ, מִצַּד אֶחָד עָלָיו לִשְׁתֹּק מִדְּבָרִים אֲסוּרִים, וּמֵאִידָךְ גִּיסָא עָלָיו לְדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה.

וְכָתַב הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבְּסִימָן זֶה יֶשְׁנוֹ רֶמֶז לָאָדָם שֶׁיַּרְבֶּה בִּנְתִינַת צְדָקָה, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁיֶּחֱצֶה אֶת כַּסְפּוֹ, מֶחְצָה יַשְׁאִיר לוֹ וּמֶחְצָה יִתֵּן לַעֲנִיִּים. וְזֶה רָמוּז בַּסִּימָן "יַחַץ". 

רֶמֶז נוֹסָף עַל סִימָן זֶה אָמַר הָרה"ק רַבִּי צְבִי הִירְשׁ מֵרִימִינוֹב זִיעָ"א, שֶׁרוֹאִים אָנוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחוֹצִים אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית לִשְׁנַיִם, וְשָׂמִים חֵלֶק אֶחָד בְּצַד זֶה וְחֵלֶק אֶחָד בְּצַד אַחֵר, בְּכָל זֹאת כָּל הַמִּנְהָגִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר נַעֲשִׂים עִם שְׁנֵי חֶלְקֵי הַמַּצָּה. וְזֶה בָּא לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא וַחֲבֵרוֹ מְחֻלָּקִים בְּדֵעוֹתֵיהֶם, וְכִבְיָכוֹל כָּל אֶחָד נִמְצָא בְּמָקוֹם אַחֵר בְּדֵעוֹתֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן עֲלֵיהֶם לִזְכֹּר שֶׁשְּׁנֵיהֶם בּוֹצְעִים עַל אוֹתָהּ מַצָּה וְכֻלָּם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד יָצְאוּ, וְהַנַּחַת רוּחַ שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא מִשְּׁנֵיהֶם יַחַד, וְלָכֵן הֵם חַיָּבִים לְהִתְאַחֵד בְּצַוְתָּא חֲדָא.

"מַגִּיד" - כָּתַב הַגְּרָ"ח פָלָאגִ'י [מועד לכל חי סימן ד כט], שֶׁסִּפּוּר הַהַגָּדָה וִיצִיאַת מִצְרַיִם הוּא תִּקּוּן לְדִבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל [ערכין טו] שֶׁמִּי שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה. 

"רָחְצָה" - וּבָזֶה הוּא רוֹחֵץ מִכָּל חֶלְאַת עֲווֹנוֹתָיו.

"מוֹצִיא מַצָּה" - לְרַמֵּז שֶׁעַל הָאָדָם לְהוֹצִיא אֶת הַמְּרִיבָה וְהַמַּחְלֹקֶת, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא יִזְכֶּה לְ"מָרוֹר כּוֹרֵךְ" - לָצֵאת מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַבְּעָיוֹת, וּבְכָךְ הוּא כּוֹרֵךְ אֶת כָּל הַמְּרוֹרוֹת.

"שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ" – וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְכָל הַיְשׁוּעוֹת לָהֶם הוּא זָקוּק בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.

"צָפוּן בָּרֵךְ" - וְהוּא זוֹכֶה לְכָל הַבְּרָכוֹת הַצְּפוּנוֹת.

"הַלֵּל נִרְצָה" - וּבְכָךְ הוּא מְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא זוֹכֶה הוּא לִהְיוֹת נִרְצֶה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

מַדּוּעַ מַזְמִינִים אוֹרְחִים בִּתְחִלַּת לֵיל הַסֵּדֶר?

וְעַל פִּי זֶה מְבֹאָר מַדּוּעַ תִּקְּנוּ חֲזַ"ל בְּפֶתַח הַהַגָּדָה אֶת אֲמִירַת "הָא לַחְמָא עַנְיָא, כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל, כָּל דְּצָרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח", לְהַזְמִין בְּכָךְ אֶת כָּל הָעֲנִיִּים לָבוֹא וְלֶאֱכֹל עִמָּנוּ. וְזֹאת בִּשְׁבִיל לְרַמֵּז עַל הָאַחְדוּת וְהַחֶסֶד בִּפְתִיחַת הַלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. 

וּבְכָךְ מוּבָן גַּם מִפְּנֵי מָה תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לוֹמַר לְאַחַר שֶׁמַּזְמִינִים אֶת הָאוֹרְחִים "הָשַׁתָּא הָכָא עַבְדֵי לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין". כָּל זֶה לְרַמֵּז שֶׁבִּגְלַל שִׂנְאַת חִנָּם אָנוּ שְׁרוּיִים בַּגָּלוּת הָאֲרֻכָּה הַזֹּאת (יומא ט), אֲבָל עַל יְדֵי הָאַחְדוּת וְהַכְנָסַת הָאוֹרְחִים בְּוַדַּאי נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה וּלְשָׁנָה הַבָּאָה נִזְכֶּה לִהְיוֹת בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה. 

וְלָכֵן עוֹקְרִים אֶת קַעֲרַת לֵיל הַסֵּדֶר בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה לְסוֹף הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ מַזְמִינִים אֶת הָאוֹרְחִים וּמִיָּד מַחְזִירִים אֶת הַקְּעָרָה לִמְקוֹמָהּ. וְזֹאת לְרַמֵּז וְלוֹמַר לָנוּ שֶׁלִּפְנֵי שֶׁאָנוּ מַזְמִינִים אוֹרְחִים וּמְתַקְּנִים אֶת הָאַחְדוּת, אֵינֶנּוּ רַשָּׁאִים לָגֶשֶׁת לְלֵיל הַסֵּדֶר. וְרַק אַחֲרֵי שֶׁתִּקְּנוּ בִּשְׁלֵמוּת אֶת הָעִנְיָן שֶׁל הָאַחְדוּת, יְכוֹלִים אָנוּ לְהַתְחִיל אֶת לֵיל הַסֵּדֶר. (ליקו"ה ר"ח ה"ג).

טַעַם נוֹסָף לַעֲקִירַת הַקְּעָרָה, לְרַמֵּז וְלוֹמַר לָאָדָם שֶׁמַּפְתֵּחַ הַפַּרְנָסָה הוּא בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא יָכוֹל פִּתְאוֹם לַעֲקֹר מֵהָאָדָם אֶת פַּרְנָסָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר זֹאת, לֹא יִתְגָּאֶה הֶעָשִׁיר עַל הֶעָנִי וְיִהְיֶה עִמּוֹ בְּשָׁלוֹם וְאַחְדוּת (ספר זכר החיים דרוש יט).

לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם -בִּזְכוּת הָאַחְדוּת 

וְהִנֵּה הַ"חֲתַם סוֹפֵר" שׁוֹאֵל עַל כָּךְ, כֵּיצַד אָנוּ מַזְמִינִים אוֹרְחִים בִּפְתִיחַת לֵיל הַסֵּדֶר? הֲרֵי אִם אָכֵן יָבוֹאוּ הַרְבֵּה אוֹרְחִים לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר זֹאת, יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ מִסְפַּר כַּזֵּיתוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַמְסֻבִּין לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַיּוֹם כָּרָאוּי? וּמְתָרֵץ הַחֲתַם סוֹפֵר, שֶׁאָכֵן אִם יָבוֹאוּ הַרְבֵּה אוֹרְחִים יֹאכַל כָּל אֶחָד רַק כַּזַּיִת מַצָּה בִּלְבַד, שֶׁחוֹבָתָהּ הִיא מִדְּאוֹרָיְתָא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַצּוֹת לְכָל הָאוֹרְחִים, וְגַם בְּכָךְ רוֹאִים אָנוּ אֶת גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, כִּי עָדִיף שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם רַק כַּזַּיִת מַצָּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר וְלֹא כַּמָּה כַּזֵּיתוֹת כְּתַקָּנַת חֲכָמִים לַמָּרוֹר וְהָאֲפִיקוֹמָן וְכוּ', וְזֹאת בִּכְדֵי שֶׁגַּם חֲבֵרוֹ יְקַיֵּם אַף הוּא אֶת מִצְווֹת הַיּוֹם בַּאֲכִילַת כַּזַּיִת מַצָּה שֶׁהִיא דְּאוֹרָיְתָא. 

וּמוֹסִיף עוֹד "הַחֲתַם סוֹפֵר", שֶׁלָּכֵן תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לוֹמַר זֹאת בִּתְחִלַּת הַהַגָּדָה. מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי נְתִינַת הַצְּדָקָה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, כִּי אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים אֶלָּא בִּצְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה", וְלָכֵן מְסַיְּמִים וְאוֹמְרִים, לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, כְּדֵי לְפַיֵּס אֶת הֶעָנִי וּלְעוֹדְדוֹ שֶׁבַּשָּׁנָה הַבָּאָה יִהְיֶה הוּא בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ. וְזֶה חָשׁוּב יוֹתֵר מִנְּתִינַת הַצְּדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא בתרא ט), שֶׁהַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ שֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְהַמְפַיֵּס אֶת הֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּי"א בְּרָכוֹת. 

מָה נִשְׁתַּנְּתָה גָּלוּת זוֹ שֶׁהִיא אֲרֻכָּה יוֹתֵר מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת?

הַ"בֶּן אִישׁ חַי" וְהַכְּלִי יָקָר [בספרו עוללות אפרים מאמר ע"ה] כָּתְבוּ, שֶׁדָּבָר זֶה רָמוּז בְּדִבְרֵי בַּעַל הַהַגָּדָה: "מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת", מַדּוּעַ הַגָּלוּת הַזּוֹ שֶׁדּוֹמָה לְלַיְלָה, אֲרֻכָּה יוֹתֵר מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים שְׁרוּיִים אָנוּ בְּגָלוּת? וְעוֹנֶה עַל כָּךְ בַּעַל הַהַגָּדָה: "מִפְּנֵי שֶׁהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה"... שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁכֻּלּוֹ מַצָּה וּמְרִיבָה וְשִׂנְאַת חִנָּם, וּמִפְּנֵי כָּךְ לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן מֵהַגָּלוּת הַמָּרָה הַזּוֹ.

מְסֻפָּר שֶׁהָרה"ק רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה רַבָּהּ שֶׁל הָעִיר נִיקְלְשְׁבּוּרְגּ, פָּגַשׁ בְּעֶרֶב פֶּסַח אֶת הָרה"ק רַבִּי נֶטַע מִשִּׁינָאוָה, וּשְׁאָלוֹ רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה, 'מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?' כְּאוֹמֵר, מַדּוּעַ הַגָּלוּת הַזּוֹ אֲרֻכָּה הִיא מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת? עָנָה לוֹ הָרה"ק רַבִּי נֶטַע, שֶׁהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא "כִּי הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין", כְּלוֹמַר כְּאוֹתָהּ פְּסֹלֶת קֶמַח הַקְּרוּיָה סֻבִּין (כמבואר בב"ק ו) שֶׁאֵינָהּ מִתְגַּבֶּלֶת לִהְיוֹת עִסָּה, כִּי כָּל עוֹד יֵשׁ מַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאַת חִנָּם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִגָּאֵל מִן הַגָּלוּת.

מַדּוּעַ מְסַפֵּר לָנוּ בַּעַל הַהַגָּדָה עַל "רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְּרַק"?

הָרה"ק רַבִּי מֵאִיר מִדְּזִ'יקוֹב כָּתַב [בספרו אמרי נועם מועדים עמוד ו], שֶׁבַּעַל הַהַגָּדָה מְסַפֵּר לָנוּ עַל "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְּרַק וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַּלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם רַבּוֹתֵינוּ הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית", וְזֹאת כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת מַעֲלָתָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַיֵּצֶר הָרָע עוֹשֶׂה פֵּרוּד לְבָבוֹת, וְאִם לִפְעָמִים מִתְאַסְּפִים צַדִּיקִים יַחַד וְגַם תַּלְמִידֵיהֶם עִמָּהֶם, אָז כָּל כַּת וְכַת אוֹמֶרֶת שֶׁרַבָּם הוּא הָרֹאשׁ וּמַטִּילִים דֹּפִי בְּצַדִּיקִים אֲחֵרִים, וְכֵן כַּת שְׁנִיָּה אוֹמֶרֶת כָּךְ, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה פֵּרוּד לְבָבוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וּמְסַפֵּר לָנוּ בַּעַל הַהַגָּדָה שֶׁבִּשְׁעַת אֲסִיפַת הַצַּדִּיקִים הָאֵלֶּה לֹא הָיָה כָּךְ, אֶלָּא בָּאוּ כָּל הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ לָהֶם "רַבּוֹתֵינוּ", הַיְנוּ שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם לִהְיוֹת כְּרַבּוֹתָיו בְּלִי שׁוּם פֵּרוּד לְבָבוֹת. 

רַבּוֹתֵינוּ הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית

וְעַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה אַחְדוּת בֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידִים, הֵם זָכוּ לְיַחֵד אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", זוֹכִים לְסִיּוּמוֹ שֶׁל הַפָּסוּק "אֲנִי ד'" (ויקרא יט יז), דְּהַיְנוּ לְיַחֵד אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה, וְלוֹמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ד' אֱלֹקֵינוּ ד' אֶחָד", כְּאִישׁ אֶחָד וּבְלֵב אֶחָד.

וּבְכָךְ מַסְבִּיר בַּעַל "הָאִמְרֵי אֱמֶת" (בספרו "לבוש יהודה" אות מט), מַדּוּעַ בָּאוּ הַתַּלְמִידִים לוֹמַר לְרַבּוֹתֵיהֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, כִּי בָּאוּ לְרַמֵּז וְלוֹמַר לָהֶם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא זָכוּ לְהָבִין עִנְיַן קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁזָּכוּ עַתָּה, וְרַק עַתָּה בְּכֹחָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת זָכוּ לְכָךְ.

וְזֶה כָּל מַטְּרָתָהּ שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ד'" (שמות י ב), שֶׁזּוֹ תַּכְלִיתָהּ שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ כִּי ד' הוּא הָאֱלֹקִים, וִיקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּלֵבָב שָׁלֵם. 

וְלָכֵן מוּבָא שֶׁתְּחִלַּת הַזְּמַן שֶׁאֶפְשָׁר לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית הוּא, מִשֶּׁיַּכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ (ברכות ט ע"ב), כִּי רַק עַל יְדֵי שֶׁיַּכִּיר בַּחֲבֵרוֹ בְּאַחְוָה וְרֵעוּת, יִזְכֶּה לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה רַבָּה, בִּבְחִינַת אוֹרָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַשַּׁחֲרִית, שֶׁאָז מַפְצִיעַ וּמֵאִיר אוֹרוֹ שֶׁל הַיּוֹם הֶחָדָשׁ.

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁסִּפֵּר לָנוּ זֹאת בַּעַל הַהַגָּדָה, לְרַמֵּז לָנוּ שֶׁאֶפְשָׁר בְּלֵיל הַסֵּדֶר לִזְכּוֹת לַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בְּקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, עַל יְדֵי הָאַחְדוּת וְהָאַהֲבָה הַמִּתְגַּלָּה בְּלַיְלָה קָדוֹשׁ זֶה. 

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה

וּמוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁמִּטַּעַם כָּךְ קוֹרֵא בַּעַל הַהַגָּדָה אַף לַבֵּן הָרְבִיעִי שֶׁהִנּוֹ רָשָׁע הַכּוֹפֵר בָּעִקָּר בְּשֵׁם 'בֵּן', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּהַגָּדָה "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה". וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר מִתְגַּלָּה מַעֲלָתָם וְגַדְלוּתָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר נִקְרָאִים בָּנִים לַמָּקוֹם.

שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבַד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ

וְכָתַב הַבֶּן אִישׁ חַי, שֶׁזֶּה רָמוּז אַף בְּדִבְרֵי בַּעַל הַהַגָּדָה: "וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבַד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ", וְכַוָּנָתוֹ לוֹמַר בָּזֶה שֶׁעַל יְדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל אֵינָם כְּאֶחָד בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת - כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, מִפְּנֵי זֶה עָמְדוּ עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ, וּמִפְּנֵי כָּךְ אָנוּ סוֹבְלִים אֶת כָּל הַגָּלוּת הַקָּשָׁה וְהָאֲרֻכָּה הַזֹּאת.

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר- מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?

הָרה"ק בַּעַל הַ"יִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" מְבָאֵר, שֶׁאֵין בַּעַל הַהַגָּדָה מְדַבֵּר כָּאן עַל רָשָׁע גָּמוּר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ כְּלָל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי מִמֶּנּוּ אֵין אָנוּ מְדַבְּרִים כְּלָל. אֶלָּא כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה הוּא עַל מִי שֶׁהִתְיָאֵשׁ מֵעֲשִׂיַּת תְּשׁוּבָה בִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד הוּא מְשֻׁקָּע בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו, וְהוּא חוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא תּוֹעִיל לוֹ הָאַחְדוּת עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּלֵיל הַסֵּדֶר לְהִתְעַלּוֹת בֶּאֱמֶת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּבָזֶה הוּא הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ "וְכֵן מְחֻיָּב כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לְעַצְמוֹ", "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי - דַּוְקָא - בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", כִּי גַּם בְּמִצְרַיִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁקוּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וּבְכָל זֹאת גְאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת הָאַחְדוּת וְהָאֱמוּנָה.

 וּבְלֵיל הַסֵּדֶר מִתְעוֹרֵר כֹּחַ זֶה שֶׁהָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּכֹחַ הָאַחְדוּת וְהָאֱמוּנָה יָכוֹל לָצֵאת מִכָּל מְצָרָיו מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל. 

וְזֶה הַפֵּרוּשׁ "וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַכְּלָל" - מֵהָאַחְדוּת עִם כָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, כָּפַר בָּעִקָּר, כִּי מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" הִיא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל. לָכֵן אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ שֶׁאִם הוּא הָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁגְּאָלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּזְכוּת הָאַחְדוּת, לֹא הָיָה נִגְאָל אֶלָּא הָיָה נִשְׁאָר בְּמִצְרַיִם. 

מַדּוּעַ אוֹמְרִים עַל הָרָשָׁע אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו?

כַּאֲשֶׁר שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִגְאֹל אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּקַּח נָחָשׁ וְיֶאֱחֹז בּוֹ וְהִנֵּה הוּא נֶהְפַּךְ לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ. וּבְכָךְ רָמַז לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל תִּקְּנוּ אֶת מִדַּת הַלָּשׁוֹן הָרָע וְשִׂנְאַת חִנָּם הָרְמוּזָה בַּנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק: "אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן", וּמִשּׁוּם כָּךְ הִגִּיעָה הָעֵת וְהַשָּׁעָה לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם. וְכָתַב הַגָּאוֹן הָרַב מָרְדְּכַי בָּנֵט זַצַ"ל שֶׁזֶּה הַטַּעַם שֶׁכַּאֲשֶׁר יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא חָרְצוּ הַכְּלָבִים אֶת לְשׁוֹנָם לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יא, ז). וְזֶה רֶמֶז לְכָךְ שֶׁתִּקְּנוּ יִשְׂרָאֵל אֶת חֵטְא לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁעָלָיו אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים. 

וּמוּבָא עוֹד עַל כָּךְ, שֶׁזֶּה הַטַּעַם שֶׁאוֹמְרִים לָרָשָׁע – "וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו, וֶאֱמֹר לוֹ אִלּוּ הָיִיתָ שָׁם לֹא הָיִיתָ נִגְאָל", כִּי הָרָשָׁע שֶׁלֹּא תִּקֵּן אֶת פְּגַם הַפֵּרוּד וְהַלָּשׁוֹן הָרָע, שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ נִבְרְאוּ הַשִּׁנַּיִם לָאָדָם לְהָגֵן עָלָיו מִדִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע (גמ' ערכין טו), בְּוַדַּאי לֹא הָיָה נִגְאָל מִמִּצְרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁכָּל מָה שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל מִשָּׁם, הָיָה בִּזְכוּת מִדַּת הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם. 

מַדּוּעַ כָּתַב בַּהַגָּדָה עַל לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל?

וְכָתַב הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ [בספרו תורת משה פרשת כי תבוא], שֶׁעַל פִּי זֶה מוּבָן מַדּוּעַ מְסַפֵּר לָנוּ בַּעַל הַהַגָּדָה שֶׁ"לָּבָן הָאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה". וְלִכְאוֹרָה כֵּיצַד לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁהָיָה שָׁנִים רַבּוֹת לִפְנֵי כֵן, קָשׁוּר לְגָלוּת מִצְרַיִם? וְעוֹד, מַדּוּעַ נֶאֱמַר עַל לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁבִּקֵּשׁ "לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל", הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁלָּבָן בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם?

אֶלָּא כָּאן בָּא לְרַמֵּז לָנוּ בַּעַל הַהַגָּדָה, שֶׁלָּבָן הָאֲרַמִּי שֶׁיָּדַע שֶׁכָּל כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא עַל יְדֵי הָאַחְדוּת, נָתַן לְיַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת לֵאָה הָרִאשׁוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ הַשְּׁבָטִים שֶׁיּוֹסֵף שֶׁנּוֹלַד מֵרָחֵל הוּא הַבְּכוֹר הָאֲמִתִּי, וְעַל יְדֵי כָּךְ קִנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו מַדּוּעַ מַעֲדִיף אוֹתוֹ יַעֲקֹב מֵעַל כָּל אֶחָיו, וּבָאוּ לְקִנְאָה וְשִׂנְאָה. וְעַל יְדֵי זֶה הִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וּמָכְרוּ אֶת יוֹסֵף לְמִצְרַיִם וְאַף הֵם יָרְדוּ לְמִצְרַיִם. וְאִלּוּ הָיָה נוֹתֵן לָבָן לְיַעֲקֹב אֶת רָחֵל רִאשׁוֹנָה וְיוֹסֵף הָיָה נוֹלָד רִאשׁוֹן, הָיוּ כֻּלָּם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַבְּכוֹר, וְלֹא הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתוֹ לְמִצְרַיִם. וְלָכֵן מְסַפֵּר לָנוּ בַּעַל הַהַגָּדָה שֶׁ"לָּבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל"- דְּהַיְנוּ אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֶׁרָצָה לִפְגֹּם אֶת הָאַהֲבָה וְהָאַחְדוּת בֵּינֵיהֶם, "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" וּמִשּׁוּם כָּךְ יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם.

וְהוֹסִיף עַל כָּךְ מָרָן הַגָּאוֹן ר' חַיִּים פָלָאגִי זִיעָ"א, שֶׁלָּכֵן לֵאָה ר"ת "לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל". 

וְכָתַב הָאֲרִיזָ"ל, שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי בַּעַל הַהַגָּדָה "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה - אָנוּס עפ"י הַדִּבּוּר" בְּכָךְ הוּא בָּא לְרַמֵּז שֶׁעַל יְדֵי הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת וְלָשׁוֹן הָרָע, הָיוּ אֲנוּסִים יִשְׂרָאֵל לֵירֵד לְמִצְרַיִם לַגָּלוּת.

וְזֶה מָה שֶׁכָּתוּב "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים"- לְרַמֵּז שֶׁכָּל רְצוֹנָם שֶׁל הַמִּצְרִים הָיָה שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל רָעִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, כִּי רַק עַל יְדֵי כָּךְ הֵם יִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם [השפת אמת].

וְלָכֵן בָּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם אֶת עָרֵי פִּיתוֹם וְרַעַמְסֵס שֶׁהָיוּ שׁוֹקְעוֹת בָּאֲדָמָה מִיָּד לְאַחַר בְּנִיָּתָן (כמו שכתבו חז"ל), סֵמֶל לְכָךְ שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְתַקֵּן אֶת חֵטְא הַמַּחֲלֹקֶת וְהַלָּשׁוֹן הָרָע. כִּי עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע כָּל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁל הָאָדָם שׁוֹקְעִים בַּסִּטְרָא אָחֳרָא, וְעוֹבְרִים לַחֲבֵרוֹ שֶׁעָלָיו דִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל הַחוֹבוֹת לְבָבוֹת.

מַדּוּעַ מִסְתַּפְּקִים אָנוּ בָּעֲמִידָה בְּהַר סִינַי?

וְכָתַב הַ"כְּתַב סוֹפֵר" [דרשות לשבת הגדול], שֶׁזֶּה הַבֵּאוּר לְמָה שֶׁאוֹמְרִים אָנוּ בַּהַגָּדָה "אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה דַּיֵּנוּ". וַהֲרֵי אִם לֹא הָיִינוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה, אֵיזֶה רֶוַח וְתוֹעֶלֶת הָיָה לָנוּ מִכָּךְ שֶׁעָמַדְנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי?

אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁבְּהַר סִינַי הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" - שֶׁהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד - וְאִם הָיִינוּ בְּאַחְדוּת זוֹ דַּיֵּנוּ, כִּי עַל יְדֵי הָאַחְדוּת לְבַדָּהּ זוֹכִים כְּבָר יִשְׂרָאֵל לְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וְלָכֵן אוֹמְרִים אָנוּ אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי דַּיֵּנוּ.

מַדּוּעַ צָרִיךְ לוֹמַר דַּוְקָא שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בְּפֶסַח - וּמִי שֶׁלֹּא אָמְרָם לֹא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ?

הַחִידָ"א הַקָּדוֹשׁ מַסְבִּיר, מַדּוּעַ "רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בְּפֶסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְאֵלּוּ הֵן פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר".

א. מַדּוּעַ עַל הָאָדָם לוֹמַר שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ דַּוְקָא? ב. מַדּוּעַ כָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ? 

אֶלָּא מְבָאֵר הַחִידָ"א, שֶׁזֹּאת מִפְּנֵי שֶׁכָּל סִבָּתָהּ שֶׁל גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה בַּעֲווֹן פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת וְשִׂנְאַת חִנָּם, וּבָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְלַמְּדֵנוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא תִּקֵּן עִנְיָן זֶה בְּפֶסַח לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, כִּי לֹא תִּקֵּן אֶת הַפְּגָם וְהַחֵטְא הַגּוֹרֵם לַגָּלוּת הַזּוֹ, וְלָכֵן צָרִיךְ לוֹמַר שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ הָרוֹמְזִים לְאַחְדוּת כָּל יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה פֶּסַח - רוֹמֵז לַצַּדִּיקִים כִּי פֶּסַח בְּמִלּוּי (פֶּה סָמֶךְ חֵית) בְּגִימַטְרִיָּה תַּרְיַג - לְרַמֵּז עַל הַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּמִים אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, וּמַצָּה - מְרַמֶּזֶת עַל הַבֵּינוֹנִיִּים, כִּי מַצָּה נִקְרֵאת לֶחֶם עֹנִי, וְהַבֵּינוֹנִיִּים הֵם רֵיקִים וַעֲנִיִּים מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת.

וּמָרוֹר - מְרַמֵּז עַל הָרְשָׁעִים, כִּי מָרוֹר בְּגִימַטְרִיָּה מָוֶת, וְהָרְשָׁעִים אַף בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל.

וְרַק עַל יְדֵי שֶׁכֻּלָּם מִתְאַחֲדִים מִתְקַבֶּלֶת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, וְלָכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁחַיָּב אָדָם לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר כִּי צִבּוּר ר"ת צַדִּיקִים בֵּינוֹנִיִּים רְשָׁעִים.

וְדָבָר זֶה רָמוּז בַּפָּסוּק (תהילים קז) "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ד' בַּצַּר לָהֶם", בַּצַּר ר"ת צַדִּיקִים בֵּינוֹנִיִּים רְשָׁעִים. וְעַל יְדֵי שֶׁכֻּלָּם מִתְפַּלְּלִים יַחַד "מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם" . וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁכָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תְּפִלָּה, (וְלָכֵן בְּסַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת הַחֶלְבְּנָה נִמְנֵית לִפְנֵי הַלְּבוֹנָה, וּבַתּוֹרָה הִיא כְּתוּבָה לִפְנֵי רֹב הַסַּמְמָנִים, כִּי כְּשֶׁהַחֶלְבְּנָה מִתְעָרֶבֶת בַּקְּטֹרֶת הִיא מוֹסִיפָה רֵיחַ טוֹב בַּקְּטֹרֶת כְּפִי שֶׁמּוּבָא בָּרַ"ן). 

וְעַל זֶה רָמַז לָנוּ בַּעַל הַהַגָּדָה, כָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בְּלֵיל הַסֵּדֶר, וְלֹא הִתְאַחֵד עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים בֵּינוֹנִיִּים וּרְשָׁעִים - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, כִּי לֹא תִּקֵּן אֶת הַחֵטְא שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁבִּגְלָלוֹ יָרַדְנוּ לְמִצְרַיִם.

עַל הָאָב לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ - שֶׁבַּעֲבוּר הָאַחְדוּת נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ

בְּלֵיל הַסֵּדֶר יֶשְׁנָהּ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת לְסַפֵּר לִבְנוֹ עַל יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ד' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", בְּסֵפֶר הַדְּרָשׁ וְהָעִיּוּן (מאמר צט) מַסְבִּיר פָּסוּק זֶה, עַל פִּי דִּבְרֵי חֲזַ"ל (ויקרא רבה לב ה'), שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם בִּזְכוּת שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, וְלֹא הָיוּ בָּהֶם אֲנָשִׁים שֶׁהִפְרִיעוּ לָאַחְדוּת וְלַשָּׁלוֹם בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, וְדָבָר זֶה נִרְמָז בְּמִלַּת "זֶה". [וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף חִפֵּשׂ אֶת אֶחָיו אָמַר לוֹ הָאִישׁ שֶׁאֶחָיו 'נָסְעוּ מִזֶּה'. וּמְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י שֶׁהִסִּיעוּ עַצְמָם מִן הָאַחְוָה וְהָאַחְדוּת. וּמַסְבִּיר הַשִּׂפְתֵי חֲכָמִים שֶׁ"זֶּה" בְּגִימַטְרִיָּה שְׁנֵים עָשָׂר, וְאָמַר לוֹ הָאִישׁ שֶׁנָּסְעוּ מִזֶּה וְאֵינָם רוֹצִים שֶׁיִּהְיוּ י"ב שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן].

וּבְפָסוּק זֶה יֶשְׁנוֹ רֶמֶז, שֶׁמֵּחוֹבַת הָאָב בְּלֵיל הַסֵּדֶר לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ וּלְעוֹרְרוֹ, שֶׁבַּעֲבוּר זֶה, כְּלוֹמַר בִּשְׁבִיל הָאַהֲבָה וְהָאַחְדוּת שֶׁהָיְתָה בְּתוֹךְ הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית הַמְרֻמֶּזֶת בְּתֵבַת זֶה, עָשָׂה ד' לִי. וְזֶה מָה שֶׁגָּרַם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם. וְהִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם בִּימֵי עָנְיָם וְגָלוּתָם. וּבְכָךְ יִלְמַד הַבֵּן אַף הוּא לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם וּבְאַחְדוּת עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל תָּמִיד.

בִּמְתֵי מְעַט כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה

 הִנֵּה כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם בְּשָׁרְשָׁם נְשָׁמָה אַחַת גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ויקרא רבה ד ו) מַדּוּעַ אֵצֶל עֵשָׂו כָּתוּב בַּתּוֹרָה (בראשית לו ו) "וַיִּקַּח עֵשָׂו... וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ" בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְאִלּוּ אֵצֶל יַעֲקֹב כָּתוּב בִּלְשׁוֹן יָחִיד "וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ"? וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשָׁם הֵם נֶפֶשׁ אַחַת, וְאִלּוּ נַפְשׁוֹת עֵשָׂו הֵם הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת נִפְרָדוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָאֲרִיזָ"ל (ליקוטי תורה פ' קדושים), שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל הֵם בְּסוֹד גּוּף אֶחָד שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא אֵיבָר מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ כָּלְלָה אֶת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם. 

וְעַל זֶה רָמַז בַּעַל הַהַגָּדָה: "בִּמְתֵי מְעַט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה", כִּי מִפְּנֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בְּעַם יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי שֶׁאַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם [כמ"ש חולין פט] וּמְאֻחָדִים אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, כִּי עַל יְדֵי מִדַּת הָעֲנָוָה זוֹכִים לְאַחְדוּת. וְהִמְשִׁיךְ וְאָמַר: "בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה", שֶׁהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְאֻחָדִים אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ אַחַת בִּשְׁעַת יְרִידָתָם לְמִצְרַיִם, וְלָכֵן לֹא שָׁלְטוּ בָּהֶם הַמִּצְרִים, עַד שֶׁנִּתְקַלְקְלָה וְנִפְגְּמָה אַחְדוּתָם, וְאָז הֵחֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם פַּרְעֹה הָרָשָׁע [חתם סופר, דרשות לפסח]. 

הַמַּצָּה מְסַמֶּלֶת אֶת הָאַחְדוּת

מַאַכְלֵי הַפֶּסַח אַף הֵם מְסַמְּלִים אֶת הָאַחְדוּת הַמֻּפְלָאָה שֶׁהָיְתָה בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם.

הַמַּצָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא לִכְאוֹרָה מִלְּשׁוֹן מַצָּה וּמְרִיבָה, מְסַמֶּלֶת הִיא אֶת הַשָּׁלוֹם הַמֻּפְלָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב (ליקו"מ נו), שֶׁהַמַּצָּה מְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאַהֲבָה שֶׁל הַשָּׁלוֹם הָרָגִיל וְהַפָּשׁוּט, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (קידושין לא) עַל שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמִּתְנַצְּחִים זֶה עִם זֶה בַּהֲלָכָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶת הַפָּסוּק "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" שֶׁסּוֹפָם לִהְיוֹת אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה. 

וְכֵן כָּתַב הַחֲתַם סוֹפֵר (דרשות לפסח דף רנח), וְהוֹסִיף שֶׁלָּכֵן מַצָּה בְּגִימַטְרִיָּה "קָהָל", לְרַמֵּז עַל מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁסּוֹפָהּ אַחְוָה וְרֵעוּת, וְאִלּוּ חָמֵץ בְּגִימַטְרִיָּה "חָלַק" כִּי הוּא מְרַמֵּז עַל פֵּרוּד וּמַחְלֹקֶת. 

מַדּוּעַ דַּוְקָא הִלֵּל הָיָה כָּרְכָן וְאָכְלָן?

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁדַּוְקָא "הִלֵּל הָיָה כָּרְכָן וְאָכְלָן כְּאֶחָד", מִפְּנֵי שֶׁהִלֵּל הָיְתָה מִדָּתוֹ שָׁלוֹם, וּמִפְּנֵי כָּךְ אָנוּ כּוֹרְכִים אֶת הַמָּרוֹר וְהַחֲרֹסֶת דַּוְקָא עִם הַמַּצָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא מְסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יָבוֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם. וְכָל זֹאת לְרַמֵּז עַל מִדַּת הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת הַמִּתְעוֹרֶרֶת בְּלַיְלָה זֶה (לקו"ה ר"ח ג). 

מַדּוּעַ שׁוֹאֲלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת?

וְכָתַב מוֹהַרְנָ"ת זִיעָ"א (הלכות פסח ג) שֶׁלָּכֵן תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה שִׁנּוּיִים בְּלֵיל פֶּסַח כְּדֵי שֶׁהַבֵּן יִשְׁאַל אֶת אָבִיו מָה נִשְׁתַּנָּה, וְזֹאת לְרַמֵּז עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהִיא שְׁאֵלוֹת וְקֻשְׁיוֹת בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא הַשָּׁלוֹם הַמֻּפְלָא שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד שֶׁהוּא תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם, וְהוּא מִתְעוֹרֵר בְּלֵיל הַסֵּדֶר. וְלָכֵן אָנוּ מַרְבִּים בּוֹ בִּשְׁאֵלוֹת וְקֻשְׁיוֹת. 

הַמַּצָּה - מַאֲכָל רְפוּאָה

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁעַל יְדֵי אֲכִילַת הַמַּצָּה זוֹכֶה הָאָדָם לִרְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' תצוה) שֶׁהַמַּצָּה נִקְרֵאת מֵכְלָא דְּאַסְוָתָא, (לֶחֶם הָרְפוּאָה), כִּי עִקַּר הַחֹלִי חַס וְשָׁלוֹם הוּא עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ נִגְרָם שֶׁיֵּשׁ אַף מַחֲלֹקֶת בֵּין הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הַגּוּף רח"ל. וְעַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם הוּא זוֹכֶה לִרְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נז) "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ד' וּרְפָאתִיו". וְלָכֵן הַמַּצָּה שֶׁהִיא לֶחֶם הַשָּׁלוֹם, הִיא גַּם הָרְפוּאָה לְכָל הַמַּחֲלוֹת, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילַת הַמַּצָּה זוֹכֶה הָאָדָם לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם, שֶׁעַל יָדוֹ מִמֵּילָא הוּא זוֹכֶה לִרְפוּאָה. (ליקו"מ נו).

רִמְזֵי הַמַּצָּה וְהַשָּׁלוֹם

הָרה"ק רַבִּי פִּנְחָס מִקּוּרִיץ זִיעָ"א מַסְבִּיר, שֶׁהַמַּצָּה מְסַמֶּלֶת אֶת הָאַחְדוּת מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "מַצּוֹת" [עִם וָיו] בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁזֶּה מִלְּשׁוֹן צַוְתָּא וְהִתְחַבְּרוּת. וְאִלּוּ מָה שֶׁלִּפְעָמִים כָּתוּב בַּתּוֹרָה "מַצֹּת" לְלֹא הָאוֹת וָיו, זֶה בָּא לְרַמֵּז עַל הַמְּרִיבָה שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים לַעֲשׂוֹת עִם הָרְשָׁעִים מְפִירֵי הַדָּת אֲשֶׁר זֶה תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם.

וְהַגָּאוֹן הָרַב יְהוּדָה אָסָאד ["שו"ת יהודה יעלה" אורח חיים סימן קנז], כָּתַב שֶׁהַמַּצָּה נִקְרֵאת לֶחֶם עֹנִי עַל שֵׁם הָעֲנָוָה, וְהִיא עֲגֻלָּה לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה עַל חֲבֵרוֹ, כִּי גַּלְגַּל הוּא הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם וְעַל יְדֵי הָעֲנָוָה יִזְכֶּה הָאָדָם לְאַחְדוּת עִם כָּל יִשְׂרָאֵל. 

וּבֵאוּר נוֹסָף כָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב (ליקו"מ ה), שֶׁהַמַּצָּה שֶׁהִיא מִלְּשׁוֹן מַצָּה וּמְרִיבָה, מְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעוֹשִׂים הַצַּדִּיקִים עִם הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא עִקַּר הַשָּׁלוֹם (עפ"י זוהר תצוה פב).

וְהַטַּעַם שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר אָנוּ חוֹצִים אֶת הַמַּצָּה לִשְׁנַיִם, זֹאת בִּכְדֵי לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁיִּפְרֹס וְיֶחֱצֶה מִפִּתּוֹ לַדָּל [אלשיך שמות יג].

כְּמוֹ כֵן הַמַּצָּה מְסַמֶּלֶת אֶת הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם, בְּכָךְ שֶׁאֵין נוֹתְנִים לָהּ לִתְפֹּחַ וְשֶׁאֵין נִכְנָס שׁוּם אֲוִיר בַּמַּצָּה שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל כָּךְ שֶׁאֵין נוֹתְנִים לַכַּעַס וְלַמַּחֲלֹקֶת לְהִכָּנֵס, כִּי הַכַּעַס נִמְשַׁל בַּפָּסוּק לְעִיר פְּרוּצָה לְלֹא חוֹמָה, שֶׁכָּל הָרוּחוֹת עֲלוּלוֹת לְהִכָּנֵס בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ", וְאִלּוּ הֶחָמֵץ שֶׁהוּא תּוֹפֵחַ וְנִכְנָס בּוֹ אֲוִיר מְסַמֵּל אֶת הַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת. (לקו"ה הרשאה ד). 

אֲכִילַת הַכַּרְפַּס בְּלֵיל הַסֵּדֶר - לְרַמֵּז עַל הָאַחְדוּת

כָּתְבוּ רַבֵּנוּ מָנוֹחַ בְּסֵפֶר הַמְּנוּחָה הִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָּה פ"ח הֲלָכָה ב, וְהַ"בֶּן אִישׁ חַי" (פרשת צו שנה ראשונה), וְהַגְּרָ"ח פָלָאגִ'י [מועד לכל חי סימן ד], וְכֵן כָּתַב מוֹהַרְנָ"ת [הלכות ר"ח ג], שֶׁאֲכִילַת הַכַּרְפַּס בָּאָה אַף הִיא לְהַזְכִּיר לָנוּ לְתַקֵּן אֶת הָעִנְיָן שֶׁל הָאַחְדוּת בְּפֶסַח, כִּי תְּחִלַּת הַתֵּבָה כַּר-פַּס הוּא מִלְּשׁוֹן מָכַר, לְרַמֵּז עַל מְכִירַת יוֹסֵף, וְסוֹף הַתֵּבָה כַּר-פַּס הוּא רֶמֶז לִכְתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לְיוֹסֵף. וְעַל יְדֵי זֶה קִנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו, שֶׁמִּזֶּה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם (כמו שאמרו חז"ל שבת י). וְלָכֵן קָרְאוּ חֲזַ"ל לְמַאֲכָל זֶה "כַּרְפַּס", כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר לְתַקֵּן פְּגָם זֶה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם וּמַחְלֹקֶת שֶׁבִּגְלָלוֹ יָרַדְנוּ לְגָלוּת מִצְרַיִם.

וְטִבּוּל הַכַּרְפַּס בְּמֵי מֶלַח, הוּא זֵכֶר לְמָה שֶׁהִטְבִּילוּ הָאַחִים אֶת הַכֻּתֹּנֶת שֶׁל יוֹסֵף בְּדָם וְהֶרְאוּ זֹאת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה [בא"ח ש"א פ צו]. 

רֶמֶז נוֹסָף יֵשׁ בַּאֲכִילַת הַכַּרְפַּס שֶׁהוּא רוֹמֵז עַל מִדַּת הָעֲנָוָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא יֶרֶק שָׁפָל וְדָל וּבִזְמַן מוּעָט הוּא מִתְיַבֵּשׁ וְנוֹבֵל. וְכָךְ הָאָדָם יִנְהַג וְלֹא יַקְפִּיד עַל כְּבוֹדוֹ וְעַל יְדֵי זֶה יְהֵא בְּשָׁלוֹם וְאַחְדוּת עִם כֻּלָּם [החיד"א שמחת הרגל דף ז].

וּבוֹ יֵשׁ גַּם רֶמֶז לִנְתִינַת צְדָקָה לַעֲנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָאַלְשֵׁיךְ (שמות יג י) "כַּרְפַּס" תֵּבוֹת כַּ"ף רֵי"שׁ רֶמֶז שֶׁתְּמַלֵּא כַּפּוֹ שֶׁל הֶעָנִי וָרָשׁ, וְתֵבוֹת פֵּ"א סָמֶ"ךְ רֶמֶז שֶׁתּוֹסִיף וּתְפַיְּסֵהוּ בְּדִבְרֵי עִידוּד וְחִזּוּק וּבְכָךְ תִּסְמְכֵהוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא בתרא ט ב): הַנּוֹתֵן לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְהַמְפַיְּסוֹ מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת. 

מַדּוּעַ שׁוֹתִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר?

שְׁתִיַּת אַרְבַּע כּוֹסוֹת יַיִן בְּלֵיל הַסֵּדֶר, בָּאָה גַּם כֵּן לְתַקֵּן אֶת הָעִנְיָן שֶׁל הָאַחְדוּת, כִּי חֲזַ"ל אָמְרוּ גְּדוֹלָה לְגִימָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַלְּבָבוֹת, וְעַל יְדֵי שְׁתִיַּת אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַיַּיִן, נִזְכֶּה לְקֵרוּב הַלְּבָבוֹת, וּבְכָךְ נִזְכֶּה לְתַקֵּן אֶת הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָנוּ מוֹזְגִים כּוֹס מְיֻחָד לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִפְּנֵי שֶׁ"אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם" (עדויות ח), שֶׁזֶּה כָּל עִנְיָנוֹ שֶׁל לֵיל הַסֵּדֶר שֶׁבּוֹ מַרְבִּים בְּשָׁלוֹם וְאַחְדוּת שֶׁעַל יָדָם נִזְכֶּה לִגְאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ.

אֲמִירַת הַהַגָּדָה לְתַקֵּן אֲמִירַת הַלָּשׁוֹן הָרָע

וְכָתַב הַ"שְּׂפַת אֱמֶת", וְכֵן כָּתַב הַגְּרָ"ח פָלָאגִי בְּסִפְרוֹ מוֹעֵד לְכָל חַי [סימן ד כט], שֶׁאַף אֲמִירַת הַהַגָּדָה שֶׁתִּקְּנוּ חֲזַ"ל לוֹמַר בְּלֵיל הַסֵּדֶר, בָּאָה לְתַקֵּן אֶת עֲווֹן לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהוּא בַּפֶּה, וְעַל יְדֵי אֲמִירַת הַהַגָּדָה שֶׁהִיא בַּפֶּה אָנוּ מְתַקְּנִים זֹאת. וְזֶה הַטַּעַם לְכָךְ שֶׁכָּל מִצְווֹת לַיְלָה זֶה הֵם בַּפֶּה, הֵן אֲמִירַת הַהַגָּדָה וְהֵן אֲכִילַת הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר וּשְׁתִיַּת אַרְבַּע הַכּוֹסוֹת וְכוּ' כֻּלָּם הֵם בַּפֶּה, כִּי כָּל מִנְהֲגֵי הַלַּיְלָה הַזֶּה הֵם תִּקּוּן לַעֲווֹן לָשׁוֹן הָרָע וּפְגַם הָאַחְדוּת, שֶׁבִּגְלָלוֹ יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם.

הַמָּרוֹר בְּלֵיל הַסֵּדֶר סְגֻלָּה לְפַרְנָסָה לְכָל הַשָּׁנָה

כָּתַב מוֹהַרְנָ"ת [ליקוטי הלכות הרשאה ד], שֶׁאֲכִילַת הַמָּרוֹר בְּלֵיל הַסֵּדֶר, בָּאָה לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁיַּרְבֶּה בְּשָׁלוֹם וְאַחְדוּת וְשֶׁיִּתְרַחֵק מִמַּחְלֹקֶת וְכַעַס, שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם לָאָדָם לְהַפְסִיד אֶת שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל: מַחֲלֹקֶת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה פַּרְנָסוֹת, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרָ"ן (סח) שֶׁהַכַּעַס הוּא הַגּוֹרֵם לָאָדָם לְהַפְסִיד אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁרוֹצִים לָתֵת לוֹ מִשָּׁמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי מִדַּת הַכַּעַס כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁנִּגְזַר לָאָדָם יוֹרֵד לַקְּלִפּוֹת וְלַסִּטְרָא אָחֳרָא. 

וְזוֹ הָיְתָה כָּל סִבַּת יְרִידָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, כִּי עַל יְדֵי הַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת שֶׁל הָאַחִים עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל יָרַד לְמִצְרַיִם שֶׁהוּא מְקוֹם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת. וְלָכֵן הָיוּ צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לָרֶדֶת לְשָׁם כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהָעֲשִׁירוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּקְּנוּ עַם יִשְׂרָאֵל זֹאת, יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל עַד שֶׁעֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּלָה (נָהָר) שֶׁאֵין בּוֹ דָּגִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל. 

וְזֶה הַטַּעַם לַאֲכִילַת מָרוֹר הַמְסַמֵּל אֶת הַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת - כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל י"א) "וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב" - בְּלֵיל הַסֵּדֶר, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר שֶׁכָּל מְרִירוּת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה הֵם מִפְּנֵי מִדַּת הַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְתַקֵּן זֹאת וְנַרְבֶּה שָׁלוֹם וְאַחְדוּת, שֶׁבִּזְכוּתָם יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. 

כּוֹרֵךְ

כָּתַב הָאֲרִיזָ"ל [שער חג המצות פ"ז], שֶׁכַּאֲשֶׁר כּוֹרְכִים אֶת הַמָּרוֹר עִם הַמַּצָּה, יֵשׁ לְכַוֵּן לְהַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים - שֶׁהֵם סוֹד הַמָּרוֹר עַל יְדֵי שֶׁיִּכְלְלֵם בַּחֲסָדִים שֶׁל הַמַּצָּה - וְהִיא תַּמְתִּיקָם. 

וְהַבֵּאוּר לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר אָנוּ כּוֹרְכִים אֶת הַמָּרוֹר שֶׁהוּא מְסַמֵּל אֶת מְרִירוּת הַפַּרְנָסָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵחֵטְא הַמַּחֲלֹקֶת, וְכוֹרְכִים אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַמַּצָּה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַשָּׁלוֹם - בְּכָךְ מְבַטְּלִים אֶת אֲחִיזַת הַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת מִלִּבּוֹ שֶׁל הָאָדָם וּמַרְבִּים אֶת מִדַּת הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת כִּי עַל יְדֵי כָּךְ נִכְלָל וּמִתְבַּטֵּל הַמָּרוֹר בְּתוֹךְ הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַמַּצָּה וּמִתְבַּטֵּל שָׁם. 

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת שֶׁהַמָּרוֹר שֶׁל פֶּסַח מְסֻגָּל לְשֶׁפַע פַּרְנָסָה לְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, כִּי עַל יְדֵי שֶׁאָנוּ כּוֹרְכִים אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַמַּצָּה, אָנוּ מְבַטְּלִים אֶת הַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת עַל יְדֵי אוֹר הַשָּׁלוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל הַמַּצָּה. וְעַל יְדֵי כָּךְ אָנוּ זוֹכִים לְשֶׁפַע שֶׁל פַּרְנָסָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם לְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. 

הַחֲרֹסֶת - רֶמֶז לָאָדָם לְהִנָּצֵל מֵהַמַּחֲלֹקֶת וְלִזְכּוֹת לְשָׁלוֹם

 כַּאֲשֶׁר יִצְרוֹ שֶׁל הָאָדָם מְסִיתוֹ לְמִדַּת הַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת, הָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ הִיא עַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר הָאָדָם שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הוּא מַפְסִיד אֶת כָּל שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ, וּמִפְּנֵי כָּךְ הוּא יִצְטָרֵךְ לְהִתְיַגֵּעַ רַבּוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת פַּרְנָסָתוֹ. וּכְרֶמֶז לְכָךְ אָנוּ טוֹבְלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר אֶת הַמָּרוֹר הַמְסַמֵּל אֶת מְרִירוּת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה, בְּתוֹךְ הַחֲרֹסֶת הַדּוֹמָה לְטִיט (כמו שמובא בשו"ע סימן תעה), לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהַמַּחֲלֹקֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹד קָשֶׁה לְפַרְנָסָתוֹ. 

כְּמוֹ כֵן הַחֲרֹסֶת בָּאָה לְסַמֵּל אֶת גְּדֻלָּתָם וּמַעֲלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת מֵהַפֵּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ לָהֶם עַם יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן תַּפּוּחִים וֶאֱגוֹזִים. וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהַדֶּרֶךְ לְהִנָּצֵל מֵהַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת הִיא עַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר הָאָדָם אֶת מַעֲלָתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלָּכֵן כָּל הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ שַׁיָּכִים לָהֶם, אִם לֹא יְאַבְּדוּ אוֹתָם עַל יְדֵי הַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת. 

וְעַל יְדֵי שֶׁיִּטְבֹּל אֶת הַמָּרוֹר בְּתוֹךְ הַחֲרֹסֶת הָעֲשׂוּיָה מִפֵּרוֹת הַמְסַמְּלִים אֶת מַעֲלָתָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֹּר אֶת מַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע שַׁיָּךְ לוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִנָּצֵל מֵהַכַּעַס וְהַמַּחְלֹקֶת הַמַּפְסִידִים זֹאת. וּבְכָךְ שֶׁמַּטְבִּילִים אֶת הַמָּרוֹר בְּתוֹךְ הַחֲרֹסֶת בְּלֵיל הַסֵּדֶר מְקַבְּלִים כֹּחַ לְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ לְהִנָּצֵל מֵהַכַּעַס. 

וְלָכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת שֶׁהַמָּרוֹר שֶׁל לֵיל פֶּסַח מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה, כִּי עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הוּא זוֹכֶה לְשֶׁפַע גָּדוֹל בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. [ליק"ה הרשאה ד]. 

מַדּוּעַ כָּל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח?

וְלָכֵן כָּל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, כִּי בְּכָךְ הָאָדָם מְתַקֵּן אֶת חֵטְא דִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, עַל יְדֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר דִּבּוּרֵי שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים יִתְבָּאֲרוּ הַדְּבָרִים הֵיטֵב. וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁחֵטְא לָשׁוֹן הָרָע הֲרֵי הוּא גּוֹרֵם לְהַרְבּוֹת אֶת מִדַּת הַפֵּרוּד וְהַמַּחְלֹקֶת בָּעוֹלָם, וְזֶה מָה שֶׁגּוֹרֵם שֶׁהַגּוֹיִים, הַשַּׁיָּכִים בְּשָׁרְשָׁם לְעוֹלַם הַפֵּרוּד כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר, יוּכְלוּ לִמְשֹׁל עַל עַם יִשְׂרָאֵל, הַשַּׁיָּכִים בְּשָׁרְשָׁם לְעוֹלַם הָאַחְדוּת.

 וְאִלּוּ הַשֶּׁבַח וְהַהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמְגַלִּים שֶׁהַכֹּל בְּיָדָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד חוֹזְרִים וּמְגַלִּים אֶת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וּבְכָךְ הֵם מְתַקְּנִים אֶת אֲחִיזַת עוֹלַם הַפֵּרוּד שֶׁנִּגְרַם כְּתוֹצָאָה מִפְּגַם דִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע.

 וְלָכֵן כָּל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, כִּי הוּא לְבַדּוֹ גַּם מִשְׁתַּבֵּחַ מִכָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְתַקֵּן אֶת כָּל חֲטָאֵי הַדִּבּוּר הַפְּגוּמִים שֶׁל הַלָּשׁוֹן הָרָע, וּמַרְבֶּה בָּעוֹלָם אֶת מִדַּת הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם. (ליקו"ה פריקה וטעינה ד). 

בְּדִיקַת חָמֵץ מְרַמֶּזֶת עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהוּא הֶחָמֵץ הַפְּנִימִי שֶׁבָּאָדָם

וְעַל כָּךְ אָנוּ מְכַוְּנִים כַּאֲשֶׁר אָנוּ בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ, הַמְרַמֵּז עַל הֶחָמֵץ הָרוּחָנִי שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר [פרשת תצוה], וּבְכִתְבֵי הָאֲרִיזָ"ל [ליקוטים, פרשת בא], שֶׁעִקָּרוֹ הוּא חֵטְא פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת וְשִׂנְאַת חִנָּם. כְּמוֹ שֶׁרַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזִ'יבּוּז' זִיעָ"א הָיָה מְפָרֵשׁ אֶת מָה שֶׁאוֹמְרִים לְאַחַר בְּדִיקַת הֶחָמֵץ "כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִּרְשׁוּתִי", בָּדַקְתִּי וּפִשְׁפַּשְׁתִּי בְּמַעֲשַׂי וּמָצָאתִי שֶׁכָּל סוּג חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁבָּעוֹלָם, הֲרֵי הֵם בִּרְשׁוּתִי וּמְצוּיִים הֵם בִּי. 

לֹא רַק "דַּחֲזֵיתֵיהּ" אִם רָאִיתִי זֹאת אֵצֶל אֲחֵרִים, שֶׁאָז בְּוַדַּאי לֹא הֶרְאוּ לִי זֹאת מִשָּׁמַיִם אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹדִיעַ וּלְרַמֵּז לִי שֶׁמְּצוּיִים הֵם גַּם בִּי, כְּדֵי שֶׁאֶעֱשֶׂה תְּשׁוּבָה עֲלֵיהֶם. וּכְמַאֲמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִיעָ"א עַל הַמִּשְׁנָה (מסכת נגעים), "כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ", שֶׁבְּכָךְ מְרֻמָּז, שֶׁכָּל מָה שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה אֵצֶל אֲחֵרִים, הֲרֵי הֵם "מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ" וְעָלָיו לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ גַּם שֶׁמֶץ מִכָּךְ וְעָלָיו לָשׁוּב עַל כָּךְ. אֲבָל גַּם מָה "דְּלֹא חֲזִיתֵיהּ" וְלֹא רָאִיתִי אֵצֶל אֲחֵרִים, יֵשׁ לְהָנִיחַ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי מָצוּי בִּי, וְאַף אִם נִדְמֶה לִי "דְּבִעַרְתֵּיהּ", הֲרֵי הָאֱמֶת הִיא "דְּלֹא בִעַרְתֵּיהּ", וְעַל כָּךְ אֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁ"לִּבָּטֵל וְלֶהֱוֵי כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא..." שֶׁיְּבַטֵּל זֹאת לְגַמְרֵי.

סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מֵחָמֵץ בְּפֶסַח

כָּתוּב בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרָ"ן (רא): מַצֹּת ר"ת צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, וּבֵאֵר הָרה"ק רַבִּי אַהֲרֹן מִטְּשֶׁעהרִין זִיעָ"א בְּסִפְרוֹ "אוֹצַר הַיִּרְאָה", שֶׁמִּכָּךְ אָנוּ לוֹמְדִים שֶׁנְּתִינַת צְדָקָה לִפְנֵי פֶּסַח, הִיא סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מֵאֲכִילַת חָמֵץ בְּפֶסַח.

 וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי נְתִינַת הַצְּדָקָה וְתִקּוּן הָאַחְדוּת לִפְנֵי פֶּסַח, זוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקַשֵּׁר בְּאוֹר הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת שֶׁהוּא פְּנִימִיּוּתוֹ שֶׁל אוֹר הַמַּצָּה, הַמִּתְגַּלֶּה בְּחַג הַפֶּסַח, וְלָכֵן עַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵאֲכִילַת חָמֵץ בְּפֶסַח שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזוה"ק [ח"ג דף רנא], וְיִתְקַיְּמוּ בּוֹ דִּבְרֵי הַפָּסוּק (משלי יא) "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". כִּי הֶחָמֵץ הוּא מַאֲכָל הַמְסַמֵּל אֶת הַכַּעַס וְהַמְּרִיבָה, מִלְּשׁוֹן הַפָּסוּק "מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ" [תהילים עה] (לקו"ה פסח ד), וְלָכֵן רַק מִי שֶׁזּוֹכֶה לְתַקֵּן זֹאת וּלְהִתְקַשֵּׁר בְּאוֹר הַדַּעַת שֶׁל הַמַּצָּה לִפְנֵי הַחַג, וְזֹאת עַל יְדֵי נְתִינַת הַצְּדָקָה לָעֲנִיִּים - יִזְכֶּה בַּחַג עַצְמוֹ לָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַמַּצָּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם.

סְגֻלָּה וְהַבְטָחָה לְשִׂמְחָה בָּרֶגֶל

כָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים טז יא): "וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה", וְכָתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁבְּפָסוּק זֶה יֶשְׁנָם אַרְבָּעָה סוּגֵי עֲנִיִּים, וּכְנֶגְדָם יֵשׁ אַרְבָּעָה שֶׁהֵם בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל הָאָדָם, וְהֵם "אַרְבָּעָה שֶׁלִּי כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה שֶׁלְּךָ", וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָאָדָם אִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת הָאַרְבָּעָה שֶׁלִּי - עַל יְדֵי נְתִינַת צְדָקָה לַעֲנִיִּים לִפְנֵי הֶרְגֵּל, אֲנִי אֲשַׂמֵּחַ אֶת הָאַרְבָּעָה שֶׁלְּךָ.

וְעַל פִּי זֶה אֶפְשָׁר לְבָאֵר שֶׁזֶּה הַטַּעַם שֶׁפָּרְצָה מְרִיבָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר אֵצֶל אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה שֶׁלֹּא נָתְנָה צְדָקָה, כִּי רַק עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת יֵשׁ שִׂמְחָה לָאָדָם עִם בְּנֵי בֵיתוֹ וְעִם מִשְׁפַּחְתּוֹ. וּמִי שֶׁנָּתַן צְדָקָה, וּבְכָךְ תִּקֵּן אֶת הַשָּׁלוֹם לִפְנֵי הַחַג, יִזְכֶּה בַּחַג עַצְמוֹ לְשִׂמְחָה, וּלְשָׁלוֹם וְאַחְדוּת, שֶׁהוּא הָאוֹר הַפְּנִימִי שֶׁל הַמַּצָּה הַמִּתְגַּלֶּה בְּפֶסַח.

וְלָכֵן רַק בְּחַג זֶה תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לָתֵת "קִמְחָא דְּפִסְחָא" שֶׁהוּא צְדָקָה לַעֲנִיִּים לִקְנִיַּת מַצּוֹת לְפֶסַח, כְּמוֹ שֶׁנִּפְסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ [הלכות פסח סימן תמט], כִּי רַק עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל הָאָדָם לִזְכּוֹת לָאוֹר הַגָּדוֹל הַמִּתְגַּלֶּה בְּפֶסַח, שֶׁהוּא אוֹר הַשָּׁלוֹם הַגָּדוֹל וְהַמֻּפְלָא שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּחַג הַפֶּסַח.

עַל יְדֵי נְתִינַת צְדָקָה לִפְנֵי פֶּסַח - יִזְכֶּה לְאוֹר הָאַחְדוּת הַמִּתְגַּלֶּה בְּפֶסַח

הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ'י זִיעָ"א, מְסַפֵּר עַל מִשְׁפָּחָה אַחַת, שֶׁבְּשָׁנָה אַחַת כְּשֶׁהָיוּ מְסֻבִּים יַחְדָּו בְּלֵיל הַסֵּדֶר, פָּרְצָה לְפֶתַע מְרִיבָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה בֵּין כָּל הָאַחִים וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְהִתְקַלְקְלָה כָּל שִׂמְחַת הַחַג הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּבֵיתָם. וּבֵרְרוּ אַחַר כָּךְ וּמָצְאוּ, שֶׁאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה שֶׁהָיְתָה עֲשִׁירָה לֹא נָתְנָה כְּלָל צְדָקָה לַעֲנִיִּים לִכְבוֹד פֶּסַח.

וְהִסְבִּיר הַגְּרָ"ח פָלָאגִ'י, שֶׁבִּמְקוֹם לִזְכּוֹת לְמַצָּה שֶׁהִיא אוֹר הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת, הִתְהַפֵּךְ לָהֶם הַדָּבָר לְמַצָּה וּמְרִיבָה, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָתְנוּ צְדָקָה לַעֲנִיִּים לְצָרְכֵי פֶּסַח.

וְכֵן סִפֵּר עַל עָשִׁיר אֶחָד שֶׁלֹּא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן לָתֵת לוֹ צְדָקָה בְּעֶרֶב פֶּסַח, כַּאֲשֶׁר אָסַף כֶּסֶף לְחַלֵּק לְאַבְרֵכִים "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְסִפֵּר לוֹ הֶעָשִׁיר לְאַחַר הַחַג, שֶׁהוּא קִבֵּל עָנְשׁוֹ מִיָּד בְּלֵיל הַסֵּדֶר, כַּאֲשֶׁר בָּנָיו הַגְּדוֹלִים כָּעֲסוּ עָלָיו וְזָרְקוּ אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ בְּלֵיל הַסֵּדֶר, לְאַחַר שֶׁהֵעִיר לָהֶם וּשְׁאָלָם הַאִם הִתְפַּלְּלוּ כְּבָר עַרְבִית, וְכָעֲסוּ עָלָיו עַל כָּךְ וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִחוּץ לְבֵיתוֹ וְהָיָה כָּל הַלַּיְלָה הַזֶּה מִחוּץ לְבֵיתוֹ, וְאָמַר הֶעָשִׁיר שֶׁהֵבִין מִיָּד שֶׁכָּל זֶה אֵרַע לוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָתַן צְדָקָה לַעֲנִיִּים בְּעֶרֶב פֶּסַח.

קָרְבַּן פֶּסַח - מְסַמֵּל אֶת הָאַחְדוּת

הַמַּהֲרַ"ל כּוֹתֵב בְּסִפְרוֹ דִּבְרֵי נְגִידִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּל הַגְּאֻלָּה מִמִּצְרַיִם הָיְתָה בִּזְכוּת הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם, לָכֵן בְּקָרְבַּן פֶּסַח שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מְרַמֶּזֶת הַתּוֹרָה אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִדַּת הָאַחְדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְכוּתָהּ בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ מִכָּל הָאֻמּוֹת. וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל מִיָּד בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן פֶּסַח, שֶׁכֻּלּוֹ מְסַמֵּל אֶת הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם, וּמִפִּי כָּךְ כָּל הִלְכוֹתָיו שֶׁל קָרְבַּן פֶּסַח מְרַמְּזִים עַל הָאַחְדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְזֹאת כְּדֵי לְרַמֵּז שֶׁרַק בִּזְכוּת זֹאת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

וְלָכֵן כָּתוּב בַּתּוֹרָה, לֹא לְחַלֵּק אֶת קָרְבַּן פֶּסַח אֶלָּא לְאָכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ, בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת וּלְסַמֵּל אֶת הַשְּׁלֵמוּת וְהָאַחְדוּת.

וְכֵן כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁהַפֶּסַח יֵאָכֵל בְּבַיִת אֶחָד, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּחֲבוּרָה, וְאָסוּר לְחַלֵּק אֶת הַקָּרְבָּן לִשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שׁוֹנוֹת, כִּי אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָיו, וְאָסוּר לֶאֱכֹל אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת נִפְרָדִים. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂי הַקָּרְבָּן וַאֲכִילָתוֹ שֶׁל הַקָּרְבָּן מְסַמְּלִים אֶת הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל. 

כְּמוֹ כֵן, קָרְבַּן פֶּסַח - הוּא שֶׂה תָּמִים בֶּן שָׁנָה אַחַת הַמְסַמֶּלֶת אַחְדוּת, וְלֹא בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים - כִּי שְׁתַּיִם זֶה יוֹצֵא מִן הָאַחְדוּת.

וּמִפְּנֵי כָּךְ יֵשׁ לְהָבִיא לְקָרְבַּן פֶּסַח דַּוְקָא שֶׂה וְלֹא עֵגֶל, כִּי הַשֶּׂה מְסַמֵּל אֶת הָאַחְדוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל מַדּוּעַ נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְשֶׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל"? מִפְּנֵי שֶׁהַשֶּׂה אִם הוּא מְקַבֵּל מַכָּה בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו כֻּלּוֹ מַרְגִּישׁ זֹאת מִפְּנֵי חֲלִישׁוּתוֹ, וְכָךְ עַם יִשְׂרָאֵל אִם אֶחָד מִצְטַעֵר, כֻּלָּם מַרְגִּישִׁים זֹאת וְכֻלָּם מִצְטַעֲרִים עִמּוֹ יַחַד.

כְּמוֹ כֵן אֵין אוֹכְלִים אֶת הַקָּרְבָּן מְבֻשָּׁל בְּמַיִם - אֶלָּא צְלִי אֵשׁ, כִּי הַבִּשּׁוּל מְחַלֵּק אֶת הַבָּשָׂר לְכַמָּה חֲלָקִים, וְאִלּוּ הַצְּלִיָּה מְחַבֶּרֶת אֶת כָּל הַבָּשָׂר לְחֵלֶק אֶחָד, כִּי הָאֵשׁ מוֹצִיאָה אֶת הָרֹטֶב וְנַעֲשֶׂה כָּל הַבָּשָׂר אֶחָד, לְרַמֵּז עַל הָאַחְדוּת.

וְכֵן אָסוּר לִשְׁבֹּר עֶצֶם בְּקָרְבַּן פֶּסַח, כִּי זֶה מַרְאֶה עַל שְׁבִירָה וּפֵרוּד, וְלָכֵן אָסוּר לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּקָרְבַּן פֶּסַח.

וְכָל הַהֲלָכוֹת הָאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בְּקָרְבַּן פֶּסַח, בָּאוֹת לְרַמֵּז וּלְהַרְאוֹת עַל הָאַחְדוּת שֶׁהָיְתָה בֵּין יִשְׂרָאֵל, שֶׁרַק בִּזְכוּתָהּ בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת, וּבִזְכוּתָהּ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

הָאַחְדוּת בְּלֵיל הַסֵּדֶר

בְּלֵיל פֶּסַח בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַם יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת מִדַּת הָאַחְדוּת שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן בְּלֵיל הַסֵּדֶר צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת מְאֹד בְּמִדַּת הָאַחְדוּת, וּלְהִזָּהֵר מְאֹד מִמַּחְלֹקֶת וְכַעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ"ח פָלָאגִ'י [חיים לראש לז], שֶׁזֶּה רָמוּז בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל [ראש השנה טז] "חַיָּב אָדָם לְטַהֵר עַצְמוֹ בָּרֶגֶל", כִּי עַל יְדֵי הַכַּעַס הָאָדָם מְטַמֵּא אֶת עַצְמוֹ בְּטֻמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר [פרשת תצוה קפו] עיי"ש. וְלָכֵן יִזָּהֵר מִזֶּה בְּיוֹתֵר בָּרֶגֶל, וּבִפְרָט בְּחַג הַפֶּסַח שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה שֶׁמִּדָּתוֹ חֶסֶד. ע"כ.

וְכֵן כָּתַב הָרה"ק רַבִּי צְבִי מִדִּינוֹב זִיעָ"א בְּסִפְרוֹ דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ מִצְוָה י"ג, עַל מָה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁאָסוּר לְהַאֲכִיל קָרְבַּן פֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר, וְלוֹמְדִים זֹאת מֵהַפָּסוּק "כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ". וְכָתַב עַל כָּךְ: "אֶפְשָׁר מִדְּרַבָּנָן יֵשׁ לְהַחְמִיר בַּאֲכִילַת פֶּסַח שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ לְמִי שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁהוּא כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּגוֹן כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וּמֵעֵין זֶה יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ עַל יָדֵינוּ אֲפִיקוֹמָן שֶׁהוּא זֵכֶר לַפֶּסַח הַנֶּאֱכָל עַל הַשֹּׂבַע". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְעַל יְדֵי שֶׁיִּזָּהֵר הָאָדָם מִכַּעַס וְיַרְבֶּה בְּשָׁלוֹם וְאַחְדוּת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, יִזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַמַּתָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהָעֲצוּמוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ זֶה. 

מַדּוּעַ נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַחַג – פֶּסַח?

וְכָתַב הָאֲרִיזָ"ל, שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּשֵּׁם שֶׁל הַחַג "פֶּסַח" שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן פֶּה סָח, הַמְרַמֵּז עַל תִּקּוּן כָּל פְּגָמֵי הַדִּבּוּר בְּחַג זֶה, וְאִלּוּ פַּרְעֹה הוּא מִלְּשׁוֹן פֶּה רַע, מִפְּנֵי שֶׁכָּל כֹּחוֹ הוּא מִדִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, וּמוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁלָּכֵן פֶּה סָח בְּגִימַטְרִיָּה חַיִּים, מִלְּשׁוֹן הַפָּסוּק (תהילים לד): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע". 

הָרה"ק רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ מִסָּאסוֹב זִיעָ"א פֵּרֵשׁ פַּעַם בְּדֶרֶךְ צַחוּת, שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַחַג "פֶּסַח", מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר עָבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם הַמְלֵאָה גִלּוּלִים, וּפִתְאוֹם רָאָה בַּיִת יְהוּדִי לְפָנָיו, הָיָה כִּבְיָכוֹל פּוֹסֵחַ וּמְרַקֵּד מֵרֹב שִׂמְחָה: "כָּאן גָּר יְהוּדִי! "כָּאן גָּר יְהוּדִי!"...

מַדּוּעַ תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לָשִׂים בֵּיצָה בְּקַעֲרַת לֵיל הַסֵּדֶר?

וְכָתַב הַחִידָ"א, שֶׁזֶּה הַטַּעַם שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים דַּוְקָא בְּלֵיל הַסֵּדֶר כָּל מִינֵי סִימָנִים שֶׁהִנָּם זֵכֶר לַאֲבֵלוּת עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵן בַּבֵּיצָה שֶׁשָּׂמִים בְּקַעֲרַת לֵיל הַסֵּדֶר שֶׁהִיא מִשּׁוּם שֶׁהַבֵּיצָה הִיא מַאֲכַל אֲבֵלִים. וְכֵן הַמִּנְהָג לֶאֱכֹל בֵּיצִים בַּסְּעוּדָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר.

וְכָל זֹאת זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח שֶׁנִּמְנָע מֵאִתָּנוּ בַּזְּמַן הַזֶּה לְאַחַר הַחֻרְבָּן, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן תעג סעיף ד ס"ק לח), וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרָמָ"א שֶׁהַסִּימָן לְכָךְ שֶׁלְּעוֹלָם לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב יָחוּל בְּאוֹתוֹ יוֹם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ לֵיל הַסֵּדֶר (סימן תעז סעיף ב).

וְהַטַּעַם שֶׁתִּקְּנוּ חֲזַ"ל לַעֲשׂוֹת סִימָנִים אֵלּוּ דַּוְקָא בְּלֵיל הַסֵּדֶר, הוּא כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר לְתַקֵּן אֶת חֵטְא שִׂנְאַת חִנָּם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁחֵטְא זֶה הָיָה כָּל סִבַּת הַחֻרְבָּן, וּבְלַיְלָה זֶה רָאוּי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת סִבַּת הַחֻרְבָּן, וְנִזָּהֵר לְתַקֵּן זֹאת עַל יְדֵי שֶׁנַּרְבֶּה בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת עִם כָּל יִשְׂרָאֵל. וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁאוֹמְרִים בּוֹ "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֹאכַל", וְעוֹשִׂים חֶסֶד זֶה עִם זֶה, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ נְתַקֵּן חֵטְא זֶה וְנִזְכֶּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָמִים.

וְעַל פִּי זֶה אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶת שִׂיחָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זִיעָ"א שֶׁהִתְבַּטֵּא וְאָמַר: בְּשָׁנָה שֶׁאוֹכְלִים מָרוֹר בְּלֵיל הַסֵּדֶר, בְּאוֹתָהּ שָׁנָה כְּבָר יֵשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ לוֹמַר קִינוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁהַזְּמַן לְתַקֵּן אֶת חֵטְא שִׂנְאַת חִנָּם הוּא דַּוְקָא לִפְנֵי לֵיל הַסֵּדֶר שֶׁהוּא חַג הַחֵרוּת וּזְמַן גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל", וְהוּא הַזְּמַן הַמּוּכָן וְעוֹמֵד לִגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכַאֲשֶׁר יְתַקְּנוּ יִשְׂרָאֵל אֶת חֵטְא שִׂנְאַת חִנָּם לִפְנֵי לֵיל הַסֵּדֶר שֶׁהוּא חַג הַחֵרוּת, תַּגִּיעַ גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְיִזְכּוּ לְהִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָמִים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

הָרה"ק רַבִּי אֶלְעָזָר מִקּוֹזְנִיץ זִיעָ"א נָשָׂא אֶת נֶכְדַּת הָרה"ק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זִיעָ"א. וּבְרוֹפְּשִׁיץ הָיוּ מַחְמִירִים מְאֹד בְּחַג הַפֶּסַח, וְהָיוּ לָהֶם חֻמְרוֹת רַבּוֹת מְאֹד.

אַחַת הַחֻמְרוֹת הָיְתָה, שֶׁהָיוּ לָהֶם חָבִיּוֹת מַיִם מְיֻחָדוֹת לְפֶסַח, וּבְכָל שָׁנָה הִגְעִילוּ אֶת כָּל הֶחָבִיּוֹת, 

וְהָרַבָּנִית אָמְרָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְעִיל בְּנִפְרָד כָּל שָׁלָב וְשָׁלָב מֵהֶם הָיוּ עֲשׂוּיוֹת הֶחָבִיּוֹת, אוּלָם הַדַּיָּן פָּסַק שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַגְעִיל בְּצוּרָה כָּזֹאת.

וְהִנֵּה פַּעַם אַחַת סָתְרָה הָרַבָּנִית אֶת כָּל הֶחָבִית, וּמָצְאָה בֵּין שָׁלָב לְשָׁלָב גַּרְגִּיר "חִטָּה". נִכְנְסָה הָרַבָּנִית לְבַעְלָהּ הָרה"ק רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמְרָה לוֹ שֶׁהַצֶּדֶק אִתָּהּ. אָמַר הָרה"ק רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מַסְכִּים לְהִדָּחֵק בֵּין שְׁלַבֵּי הֶחָבִית הַצְּמוּדִים זֶה לָזֶה וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה רִיב וּמְרִיבָה... שֶׁהֲרֵי שְׁלַבֵּי הֶחָבִית וְחִשּׁוּקֶיהָ צְמוּדִים מְאֹד, עַד שֶׁמַּיִם לֹא נִשְׁפָּכִים שָׁם וְאֵיךְ נִכְנְסָה חִטָּה לְשָׁם? (שיח זקנים). 

סִפּוּר הַחַד גַּדְיָא - כֵּיצַד נוּכַל לְהִתְאַחֵד וְלִסְלֹחַ?

אַחַד הַדְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר הוּא הַשִּׁיר חַד גַּדְיָא, שֶׁהִנּוֹ שִׁיר מֻפְלָא הַמְסַפֵּר עַל גְּדִי שֶׁנִּטְרַף בִּידֵי חָתוּל כַּאֲשֶׁר הַכֶּלֶב מַעֲנִישׁ אֶת הֶחָתוּל וְנָשְׁכוֹ, וְהַמַּקֵּל מַעֲנִישׁ אֶת הַכֶּלֶב וּמַכֵּה אוֹתוֹ, וְהָאֵשׁ מַעֲנִישָׁה אֶת הַמַּקֵּל בְּכָךְ שֶׁשּׂוֹרֶפֶת אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ הַמַּיִם כִּבּוּ אֶת הָאֵשׁ וְכוּ' וְכוּ', כַּאֲשֶׁר בַּסּוֹף הִגִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת. 

וּמְבָאֵר מוֹהַרְנָ"ת זִיעָ"א (הלכות ר"ח ג), כִּי בַּשִּׁיר הַזֶּה בָּאוּ חֲזַ"ל לְלַמְּדֵנוּ כֵּיצַד לְהִנָּצֵל מִכָּל שִׂנְאַת הַחִנָּם וְהַמַּחְלוֹקוֹת, הַנִּגְרָמוֹת כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם רוֹאֶה שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּעוֹלָם אֵיזוֹ עַוְלָה הוּא רוֹצֶה בְּעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין וּמִשְׁפָּט בְּעוֹשֵׂה הָעָוֶל, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁזֶּהוּ לֹא מִתַּפְקִידוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהַעֲנִישׁ אֶת עוֹשֵׂי הָעָוֶל וְהָרֶשַׁע וְהַמִּתְנַהֲגִים שֶׁלֹּא בְּיֹשֶׁר, לָכֵן עָתִיד גַּם הוּא לְקַבֵּל עֹנֶשׁ עַל כָּךְ. 

וַאֲפִלּוּ אִם הָעָוֶל נִגְרַם לוֹ בְּעַצְמוֹ עַל יְדֵי חֲבֵרוֹ, אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת לַחֲבֵרוֹ מְאוּמָה, שֶׁלֹּא עַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה, כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חַי מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינֶנּוּ לוֹקֵחַ אֶת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט לְיָדָיו, אֶלָּא מַאֲמִין שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִפָּרַע מֵעוֹשֵׂי הָעָוֶל, וְלָכֵן אֵינֶנּוּ נוֹקֵם וְאַף לֹא נוֹטֵר לְאַף אֶחָד. 

וְכָל הַמַּחְלוֹקוֹת וְהַכְּעָסִים, שִׂנְאַת הַחִנָּם וּפֵרוּד הַלְּבָבוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי אָדָם, נוֹבְעִים מִכָּךְ שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשַׁלֵּם לְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו, וְהוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג בְּיֹשֶׁר וּבְמִשְׁפָּט. 

כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּם לְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו, אֵינֶנּוּ לוֹקֵחַ אֶת הַדִּין לַיָּדַיִם וְלָכֵן אֵינֶנּוּ שׂוֹנֵא אַף אֶחָד וְאַף לֹא מַעֲנִישׁ וְנוֹקֵם בְּאַף אֶחָד. וְזֶה מָה שֶׁנִּרְמָז בְּסִפּוּר הַחַד גַּדְיָא, שֶׁבּוֹ כָּל אֶחָד שֶּׁהֶעֱנִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא בְּעַצְמוֹ נֶעֱנָשׁ עַל כָּךְ, כִּי אֵין לוֹ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת דִּין בְּעַצְמוֹ. וּבַסּוֹף כַּאֲשֶׁר יִשְׁחַט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אוֹ אָז יִתְבָּרֵר כִּי כָּל הַנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם הָיָה בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. 

כָּל הַנִּסִּים שֶׁל מִצְרַיִם הָיוּ לְהַרְבּוֹת אַחְדוּת

הָרה"ק מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זִיעָ"א שָׁאַל עַל הַפָּסוּק (דברים ד לד), "בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים... כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ", מַדּוּעַ פָּסוּק זֶה מַתְחִיל בִּלְשׁוֹן רַבִּים וּמְסַיֵּם בִּלְשׁוֹן יָחִיד? וְהֵשִׁיב, שֶׁזֶּה לְלַמְּדֵנוּ שֶׁכָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁהַשֵּׁם עָשָׂה בְּמִצְרַיִם, הָיוּ בִּשְׁבִיל שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מְאֻחָדִים. וְלָכֵן הַפָּסוּק סִיֵּם בִּלְשׁוֹן יָחִיד, לְרַמֵּז עַל הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם שֶׁהֵם הַמַּטָּרָה שֶׁל כָּל הַנִּסִּים וְהַמּוֹפְתִים שֶׁהַשֵּׁם עָשָׂה בְּמִצְרַיִם. 

בְּאֵיזוֹ זְכוּת עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל?

וּבִזְכוּת מִדַּת הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל, כְּשֵׁם שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בִּזְכוּת מִדַּת הָאַחְדוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב 'הַחוֹזֶה מִלֻּבְּלִין' (זאת זכרון פרשת בא), שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְאַחְדוּת כְּמוֹ שֶׁהֵם זָכוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה. כְּפִי שֶׁכָּתַב הָאֲרִיזָ"ל (פע"ח שער חג המצות פ"א), שֶׁכָּל מָה שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַתַּן תּוֹרָה זָכוּ כְּבָר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, אֶלָּא שֶׁבְּמִצְרַיִם זָכוּ לְכָךְ מֵאִתְעֲרוּתָא דִּלְעֵילָא שֶׁהִיא מַתָּנָה מִשָּׁמַיִם, וּבְמַתַּן תּוֹרָה קִבְּלוּ זֹאת בְּהַדְרָגָה לְאַחַר שֶׁסָּפְרוּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יוֹם, וְאָז זָכוּ לְכָךְ לְבַד עַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם. וְלָכֵן כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּמַתַּן תּוֹרָה - חָנוּ בְּהַר סִינַי מִתּוֹךְ אַחְדוּת וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל 'כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד', כָּךְ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֵמוּת מִדַּת הָאַחְדוּת בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם. 

וְכָךְ גַּם עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף גָּלוּתָם לְהִתְאַחֵד בְּאַחְדוּת וְשָׁלוֹם וּבִזְכוּת כָּךְ הֵם יִגָּאֲלוּ, וְזֶה רָמוּז בַּפָּסוּק (מיכה ז, טו) "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לְמִדַּת הָאַחְדוּת בִּשְׁלֵמוּת בְּמִצְרַיִם, כָּךְ הֵם יִזְכּוּ לְאַחְדוּת וּלְשָׁלוֹם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּבִזְכוּת כָּךְ יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן. 

חלק השאלות ותשובות...