חולון - חולון

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אתם רואים? אובמה שם לו מטרה והגיע.

היו לו כל הנתונים לא להגיע.

כל המגבלות לא להגיע.

אבל הוא לא ראה בעיניים, הוא סימן מטרה.

הבית הלבן לאיש השחור.

טוז, נכנס.

יש עוד אחד, שם לו מטרה.

להפיל את כל אמריקה.

קוראים לו בן לאדם.

בן אדם אחד, לבד, שם מטרה ועליהו.

יש עוד אחד,

אחמדי,

יש לו מטרה להשמיד את היהודים.

יש עוד אחד, נסראללה, שם לו מטרה לגרש את היהודים.

יש עוד אחד, אמנון יצחק,

שם לו מטרה להחזיר את כל היהודים.

תגיד לי רק משהו, אם פצצת אטום אחת נופלת פה, כמה אתה חושב נשארים?

גוניש.

אז איך אנחנו נשלח עוד פעם אטום?

יש אנשים מתחת לבלטות.

שמע, אתה מבריק, חייבים להכניס אותך לשמיניה.

אתה מוכן לחזור בתשובה לרפואתה?

לאט, לאט, כן.

כן, לאט, לאט. כמה זמן?

כמה שאצטרך.

מה, כמה שאצטרך? צריך כמה שיותר מהר.

כן, אבל בנאדם שמתחיל מהר, גם הוא נופל מהר.

לא יודע, אני התחלתי מהר ועד עכשיו אני רץ.

מי, מי עשה לך פס בראש?

מה זה?

מה, עכשיו בא? היית יכול לתבוע אותו.

אולי, רציתי לדעת, כן, מי זה המשיח?

יאללה, חזוז, אתה מזליר לי אותו, גולן.

אתה מעדה, מעדה, נכון? לא, לא, לא. אתה עדה, עדה. לא, לא, לא. כן, כן, כן, כן. לא, לא. כן, כן, כן, כן.

כן, כן, כן.

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

אנחנו נלמד היום כיצד אדם יכול לזכות לחיות חיים במנוחה.

הרבה אנשים מחפשים שלווה בחיים, מנוחה בחיים,

אבל הם לא יודעים מה זה המושג של מנוחה, באמת, מנוחת הנפש,

שאדם יוכל לחיות במנוחה.

וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה וית שכמו לסבול.

העולם טועים ותמהים

על הקדוש ברוך הוא, שנתן תורה לישראל,

והרי תורה צריכה יישוב הדעת וצריכה מנוחת הנפש,

בלי שום מפריעים, כי תורה זה לא דבר כל כך קל ללמוד,

בשביל זה צריך מנוחת הנפש וצריך שלא יהיו הפרעות.

אם כן,

הייתה צריכה

להינתן התורה לא במדבר, אלא בארץ ישראל,

כשכל אדם נמצא תחת גפנו ותחת תאנתו.

והקדוש ברוך הוא נתן את התורה דווקא במצב הפוך לגמרי.

מה זה מצב הפוך? להיות במדבר.

כשאין לך שום הבטחת הכנסה,

אין לך שום אפשרות של ביטחון, זה מדבר.

במדבר השמם,

כשאין להם קול,

אחרי כל העינויים והטלטולים,

אחרי שבירת הגוף כזו,

נתן להם את התורה.

איפה? במדבר.

אבל האמת של הדברים היא כך,

כמו שעצמה של התורה כולה מורה ומלמדת את האדם,

כך דרך נתינתה של התורה הוא לימוד איך אדם יהיה מסוגל לקבלת התורה.

אז לא רק עצם התורה שאנחנו לומדים מלמדת אותנו איך לחיות,

גם הדרך איך קיבלנו את התורה ואיפה קיבלנו את התורה ובאיזה תנאים קיבלנו את התורה,

גם זה מלמד אותנו איך זוכים לקבלת התורה.

נכון, שלקבלת התורה צריכים מנוחה רבה,

אבל השאלה, מה זה מנוחה?

שפת הים זה מנוחה?

על יאכטה זה מנוחה?

מה זה מנוחה?

על זה לימד אותנו הקדוש ברוך הוא,

שנתינת התורה הייתה דווקא במדבר.

שם אנחנו לומדים.

וטועים אנשי העולם שאין להם כל ידיעה בדרכי המידות ומהלכן ואומרים שמנוחה נקנית במנוחת הגוף.

ככה הם חושבים,

שאם הגוף נח אז יש מנוחה.

ואומנם הדבר הוא להפך לגמרי.

מה פירוש?

זה מה שמלמדת אותנו התורה,

שזה ההפך לגמרי.

דווקא במדבר.

דווקא במדבר.

כי מנוחה הנובעת מנוחיות של הגוף וממילוי כל הצרכים,

היא מקור הבלבול.

אדם אומר, תשמע, אני מוכן ללמוד תורה, תן לי בית מדרש

שיש שם כורסה מרופדת,

תן לי מזגן,

נס קפה עם חלב לידי,

עוגיות,

כל מיני תנאים כאלה ואחרים,

אז אני במנוחה, שקט, רגוע,

כרטיס אשראי,

וחביבי אני לא זז משם.

וזה הוא חושב נקרא מנוחה.

זה מקור הבלבול.

מאחר שהוא מתרגל למנוחה רק בתנאים מסוימים,

שלא יהיה חסר לו כלום,

נמצא שכל המצב שלא יהיה לפי ההרגל שלו,

ישבור אותו ויטריד אותו מעבודתו.

אם אתה רגיל ללמוד בתנאים כמו שאני אמרתי,

אם יחסר נס קפה אתה לא יכול ללמוד, אם המזגן לא יעבוד אתה לא יכול ללמוד.

זאת אומרת, אם פרט אחד מכל אלה שהורגלת לא יתקיים,

אתה לא תוכל, לא תהיה במנוחה.

אז מנוחה זה לא מצב שאתה, יש לך הרבה בקשות ודרישות בשביל שתהיה נינוח. לא.

הפוך, אם אתה רוצה להיות במנוחת הנפש,

זה שאתה לא צריך שום דבר.

אם אתה צריך, אתה בבלאגן.

אתה בבעיה.

אם אתה עם כל המצבים יכול להסתדר,

זה מנוחת הנפש.

לא מפריע לך.

חסר, אין, יש, ספסל,

מזגן, חם, ונטילטור, כל מצב מתאים.

זה נקרא אדם שחי במנוחת הנפש.

ולמה זה?

מי שחפץ במנוחה על ידי מנוחת הגוף, למה הוא דומה?

לאדם ששופך שמן על אש כדי לכבות את האש.

הוא רוצה לכבות אש, מביא שמן לכבות את האש. האש תיכבה,

היא תבער יותר.

אדם צמא,

אם הוא ישתה מים מלוחים לרבות את צמאונו,

הוא יהיה רבה?

לא.

אלא מה?

תכף ומייד ייווכה שהצמאון יתחזק.

זאת אומרת,

אם אתה רוצה למצוא מנוחה על ידי מנוחת הגוף,

אתה לא יכול להוסיף לגוף עוד דרישות ועוד דרישות ועוד דרישות בשביל שתנוח,

כי אז אתה מגביר את האי-מנוחה.

ככה מבקש מנוחה על ידי הגוף,

זה המקור לבלבול.

מנוחה אמיתית מהי?

כדי לקבל את התורה,

בשביל שתהיה נינוח אתה צריך ללמוד לשבור את הגוף.

הפוך, ליטול מעצמך את רוב הנוחיות,

להמעיט בכל התענוגות,

ואם למרות כל זה אתה לא תישבר ותמשיך ללמוד ותישאר במנוחה,

זוהי המנוחה שעל ידה תהיה מסוגל ללמוד תורה.

כתוב, לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן.

אנחנו אומרים שמן זה דבר טוב, נכון? לא צריך לרדת למכולת, לא צריך לטרוח, לא עומדים בתור, יורד לך מהשמיים לחם אבירים שאכלו המלאכים למטה,

אתה אוסף לך עומר כמות של כף יד,

וזה מספיק לך ליממה.

נפלא מאוד.

כן, אבל הם היו טרודים כל הזמן בדאגה.

זה מה שיש, ומה אם לא יהיה מחר?

צריך עוד פעם לחכות שיהיה, ועוד פעם.

זאת אומרת,

לא היה להם ביטחון כל יום שיהיה להם מחר,

כי כל יום ירד ליומו, לא ירד לשבוע,

לא ירד לשבועיים.

היום אתה יכול ללכת למכולת, עושה קנייה שבועית,

קנייה חודשית,

אתה במשך חודש, אתה יודע, המקררים מלאים, המזווה מלא,

אתה יכול לשבת, להיות רגוע, הכל יש בבית.

אבל אם אין, אתה טרוד.

ואיך הם קיבלו את התורה? במדבר.

באיזה תנאים? אוכלי מן. מה זה אוכלי מן? כל יום מחדש.

לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, שאין להם ביטחון על יום מחר.

הם לא יודעים מה ילד יום.

לשבת ללמוד, כשאתה יודע, מחר אתה צריך להאכיל את הילדים, יש לך שמונה ילדים,

ויש לך אוכל שנגמר היום בערב,

ולמחר אין לך.

אם ירד, יהיה. אם לא ירד, לא יהיה.

אז אדם כאילו חי, תלוי כל הזמן בחסדי שמיים.

רק כאלה שלא מוטרדים מזה, יכולים ללמוד תורה.

לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן.

אדם שלא מטריד אותו שום דבר ממנוחתו,

והוא לא תלוי בהרבה דברים,

אדם כזה יכול להגיע למדרגה של לימוד תורה בלי שום בעיה.

מה עוקר הרבה אנשים?

מהתורה.

דאגת הפרנסה, דאגת הילדים, דאגת הקיום.

או עניינים של נוחיות, בתנאים כאלה אני לא יכול ללמוד.

איך אני יכול ללמוד? בחום כזה, על ספסל כל היום, אני נשבר.

אדם כזה באמת לא יכול, כי הוא תלוי בכל כך הרבה גורמים,

בשביל שיגרמו לו מנוחת הגוף.

אבל זה לא מנוחה אמיתית.

איך יצליח אדם לבוא להשתלמות כזאת, להיות מושלם במנוחה, כמו שאמרנו,

כדי שיוכל ללמוד תורה?

יש רק דרך אחת שתוביל אותו למנוחה השלמה.

כשהוא ישים לנגד עיניו תמיד רק תכלית אחת.

יש לו מטרה אחת בחיים,

הוא מסמן איקס, זו התכלית והמטרה שאליה אני רוצה להגיע.

כל השאר אני לא מסתכל, לא מעניין אותי, מעניין אותי, רק אני מגיע למטרה.

זו התכלית.

ועל זה אומר רבנו יונה,

אחרי שיתברר ויתעמת אצל האדם

מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו כל ימי חייו,

שימו לב,

אחרי שיתברר,

דהיינו מבורר לאדם בדיוק,

ויתעמת, זו גם אמת, ברורה לו,

מה חובתו בעולמו,

וזה הרבה אנשים לא יודעים מה החובה שלהם בחיים שלהם בעולם,

אבל אחרי שיתברר ויתעמת לו,

ולמה הוא צריך לשים את מבטו ומגמתו כל ימי חייו,

כי על כן יימצא תמיד במצב אחד מכוון לאותה תכלית.

אדם כזה שנמצא תמיד במצב אחד,

אצלו לא תיתכן שבירה ולא הטרדה.

אדם זה, שום דבר לא ישבור אותו, כי הוא עוד לא הגיע למטרה והתכלית והוא דבק בה,

ולא יזיזו אותו שום מונעים ממנה.

מהי חובתו של אדם בעולמו?

מה חובתו?

כמו שנראה,

אנשים שלא טורחים כל ימי חייהם לאסוף ולכנוס מצוות בלי סוף,

בלי קצבה,

ללא הפוגה,

כל ימי חייהם זה אנשים שלא מבינים מה התכלית שהם נבראו.

אנשים שאוספים וכונסים כסף,

וזהב,

ובתים, וקרקעות, ומניות,

ועוד,

ועוד,

ועוד, ועוד,

זה אנשים טיפשים שלא יודעים מה התכלית בחיים, כי את כל מה שהם אוספים הם ישאירו לאחרים,

והם יצאו מכאן נקיים וריקים ללא כלום.

נמצא שאת כל חייהם הם תרמו לאחרים.

אבל אם בן אדם בא בשביל הבן,

והבן בא בשביל הבן,

והבן בא בשביל הבן,

מי זה הבן שכולם עובדים בשבילו?

אתה גם בן.

מה איתך?

בשביל מה אתה באת לעולם? רק בשביל ההוא? וההוא בשביל ההוא?

כל אחד נברא כאינדיבידואל לבד.

כל העולם נברא בשבילי,

צריך לומר כל אדם,

כל העולם כולו נברא בשבילי.

שמיים וארץ וגלקסיות ונהרות ואגמים ופרחים וציפורים,

הכל נברא בשבילי, בשביל היחיד.

למה הקדוש ברוך הוא ברא אדם הראשון לבד?

היה יכול לברוא מיליארד בהתחלה, בבת אחת.

כמו שהוא ברא אחד, עברה מיליארד.

כדי שנלמד שכל העולם נברא בשבילי.

אתם מבינים מה זה? בורא עולם השקיע עולם ומלואו כל כולו בשביל אחד מכם.

אתה לא תלוי בהוא ואתה לא בשביל ההוא, אתה בשביל עצמך.

והתורה אומרת לך מה אתה עושה עם עצמך?

כן. אבל אם אתה לא עושה את זה, אתה מפסיד את הקיום שלך. אתה כאילו טפל לאחרים.

אתה בעצם, אין לך מטרה.

אתה רק חלק ממכלול,

ואתה בעצם לא כלום.

התורה אומרת לו,

אתה עולם מלא.

לך נברא כל העולם.

דע מה תפקידך בעולמך.

אז בואו נחשוב, החיים שלנו קצרים, 70-80 שנה,

ואחר כך יוצאים מכאן.

נו,

אז למדת ועשית תואר ראשון

ותואר שני,

ואתה דוקטור ואתה פרופסור,

ויש לך גם דוקטור כבוד,

ויש לך מכתבי הצטיינות והכול.

נו, אז אתה לא תמות.

תמות.

ואם תמות עם תעודות,

הרבה תעודות,

ועם תוארים,

אז מה אתה חושב?

שיאכלו אותך תולעים אקדמאיות.

זה אותם תולעים בדיוק.

אז מה התועלת שאתה למדת כל כך, ועשית כל כך, ופעלת כל כך?

השארת עולם משובח לאחרים. יופי.

והם גם כן השאירו לאחרים.

אז בשביל מי כולם עובדים?

בשביל אלה שעוד לא יודעים שאפילו עובדים בשבילם.

זה לא הגיוני שזה ככה עובד, נכון? לא הגיוני.

כל אדם הוא אישיות בפני עצמה,

ואין אדם דומה לחברו.

לא במראהו ולא בדעתו.

כשם שפרצופיהם שונים,

כך דעותיהם שונות.

למה צריך את זה?

למה צריך את זה?

כי כל אחד הוא פרסונה שונה.

כל אחד הוא אישיות שונה.

כל אחד הוא עולם בפני עצמו.

וכל אחד, העולם כולו נברא בשבילו.

אתם מבינים בכלל איזה קרדיט נתן לכם בורא עולם?

עולם שלם הוא ברא לכם.

אתם מחפשים דירה,

יש אנשים מיואשים.

מחפש דירה, לא מוצא דירה. מחפש דירה. כל העולם זה הדירה שלך.

כל הציפורים זה בשבילך, לענג אותך, לשמח אותך.

כל האוויר בעולם זה בשבילך, שתנשום טוב.

השמש זורחת בשבילך.

הכל בשבילך. אתה יודע בכלל להעריך מי אתה?

כולנו מלאי תלונות, אין לי, חסר לי. עולם שלם שלך.

ואתה יודע מי אבא שלך?

בורא עולם.

איזה עוד אבא אתה יכול לבקש?

בורא עולם. דבר איתו, תבקש ממנו, תפנה אליו.

אתה הבן שלו, הוא ברא אותך.

אבל אין קשר. למה?

כי בן אדם לא מעריך את עצמו, לא יודע מי הוא ולמה הוא בא.

תלווה לי 100 שקל. וואלה, תאמין לי, תהפוך אותי, תהפוך אותי, תנער אותי, אין לי, אין לי. לא תמצא 20 שקל.

מה 20 שקל? עולם שלם שלך.

תשתמש איתו. כל זה כלים בשביל שתוכל להשיג את מה שאתה צריך.

כלים. זה רק כלים.

זה רק לעבודה.

שולחים לעבודה?

נכון, איש חשמלאי הולך לעבודה עם כלים, אינסטלטור הולך עם כלים,

כל הכלים אלה שמאפשרים לו להרוויח כסף, נכון?

זה הכלים.

כל העולם, כל הגלקסיות, כל מה שקיים זה רק הכלים שאיתם אפשר להשיג את התכלית.

אז התכלית היא הרבה יותר מכל העולם.

אז מה התכלית?

דירה, מכונית, כסף, מה זה? זה כלום.

עולם שלך!

לא מבינים.

כמה כסף יש לי ביד?

עכשיו, עכשיו, כמה כסף?

מיליארדים, מיליארדים. כל עשר חמש חודשים האלה. איזה מיליארדים עכשיו? מיליארדים. וואלכ, אתם שומעים כאן לעטות.

אבל רק הגברים אני רואה.

היה בחור צעיר שהיו צריכים להשתיל לו אצבעות, כי הוא נולד עם שתי אצבעות קיצוניות, שלוש אמצעיות, לא היה לו.

והוא בא עם אבא שלו אליי,

והוא אמר שאני אתן לו ברכה, הוא הולך לניתוח בגרמניה להשתלת אצבעות.

שאלתי כמה עולה הניתוח.

אמר לי, חצי מיליון דולר.

זאת אומרת, בשביל לשתול לו אצבעות לא שלו,

ושהם בטח לא יוכלו לעשות ככה.

חצי מיליון דולר.

אז כמה שוות אצבעות כאלה?

ביד שלך ריקה, ריקה, ריקה, ריקה, יש חצי מיליון דולר.

עוד אחת?

מיליון. מחי, מחי, כפיים.

מיליון דולר. מיליון דולר.

אנשים לא יודעים להעריך.

כמה שוות עיניים?

תוציא לבן אדם את העיניים, לא רואה כלום, חושך ואפלה,

אין אנשים, אין יקום, אין מה לראות, אין כלום.

כמה שווה עיניים?

אין מחיר, אה?

נו, אז מה אתם בוכים? על מה אתם בוכים? אני לא מבין.

אין דירה, אין זה. מה אין דירה? יש גינה.

גינה.

יש דשא.

יש ים. שפת הים.

כל העולם מחכה לך.

חובק אותך.

לא יודעים להעריך שום דבר. רק אם יש לו בכיס כמה שקלים, קונה פלאפל? מבסוט.

כן.

אדם לא יודע מה חובתו בעולמו. מסתובב בן אדם והולך מקום-מקום, לא יודע בשביל מה ולמה.

אחד עולה לאוטובוס, שואל אותו, הנהג,

כן, עד איפה אתה נוסע? הוא אומר, לא חשוב, סע, מה זה משנה?

מה, לא אכפת לך? לא, אני תמיד נוסע עד הסוף, חוזר בחזרה.

מה, אין לך איזה תוכנית? לא יודע, אני יודע.

מה אוטובוס? יש אוטובוס, נוסעים, אני יודע. נוסעים.

אם תשמע אחת כזה, אתה תבין שהוא נורמלי.

איפה אתם השנה?

השנה אנחנו נוסעים לשוויץ, נוסעים לארגנטינה, השנה אנחנו,

וכן, שנה הבאה לאן.

אני מקווה שאנחנו נהיה באירופה, ואנחנו נהיה עולים על אוטובוס, עולים על מטוס, עולים על רכבת, עולים, נוסעים העיקר, נוסעים, מה זה משנה?

העיקר נוסעים. נוסעים חוזרים, חוזרים, נוסעים,

נוסעים חוזרים, עד שנוסעים ולא חוזרים.

אדם לא יודע מה חובתו בעולמו.

אם אנחנו רואים אנשים שהם טרודים והם נשברים, שבורים,

זה בגלל שהם רגילים לחיים במצבים רבים ושונים.

הם צריכים גם את זה וגם את זה וגם את זה וגם את זה,

וגם את זה וגם את זה,

זה קשה להם.

והם נמצאים במצבים שונים,

אז מוכרח שתהיה להם שבירה.

כי מצבים רבים שוברים את העולם. כי אם יחסר לו אחד מן המצבים, שהוא רגיל, הוא נשבר.

ברגע שפתאום החברה אומרת לו ככה, ופתאום ההורים מתנפלים עליו, והאחיות מתנפלות עליו, וכולם מתנפלים עליו, הוא נשבר, הוא מתמוטט. למה אין לו מטרה?

הוא לא יודע להגדיר מטרה, מה הוא רוצה.

אם הוא היה יודע להגדיר מטרה, מה הוא רוצה,

הוא היה יודע גם להסביר את זה לכולם.

ואם רואים שיש בן אדם עם מטרה,

מי יכול להתנגד?

זו המטרה שלי. אני, יש לי מטרה בחיים.

אני רוצה להיות טייס.

אז אם אני רוצה להיות טייס,

אז אני מוכר חמש שנים לעבור את כל האימונים המפרכים להיות טייס. כי יש לי מטרה, אני רוצה להיות טייס.

מישהו יכול להגיד לי, זה לא טוב?

למה לך?

יש תפקידים יותר פשוטים. אני לא רוצה להיות פשוט, אני רוצה להיות טייס.

אני שמעתי שהטובים לטיס, אז אני רוצה להיות מהטובים.

מישהו יגיד לו, זה לא טוב.

רק ההאץ' לא מסוגל לעשות מה שהוא הולך לעשות.

בשביל מה לך להיות טייס? תהיה שיקמיסט, תהיה לך ופלות כל היום.

הוא אומר לו, אני יכול לקחת ופלות למטוס.

מה הבעיה?

בשביל זה אני צריך להיות בשקם כל היום?

תחליט, לסמן, להתקדם למטרה, מגיעים.

זו החוכמה בחיים יהודיים, לאתר בדיוק את הנקודה שאליה אתם צריכים לפסוע, להגיע ולהגיע.

מי שמסיט את עצמו בדרך יכול לפספס את הכול.

החוכמה,

שום דבר לא מגביל אותי להשיג את מה שאני שואף אליו.

זו המטרה.

אתם רואים? אובמה שם לו מטרה והגיע.

מי היה חולם שאחד כזה יגיע?

הצליח לעבוד על כולם.

עבר את כולם ונהיה הנשיא של המעצמה הגדולה.

היו לו כל הנתונים, לא להגיע.

כל המגבלות,

לא להגיע.

אבל הוא לא ראה בעיניים, הוא סימן מטרה,

הבית הלבן לאיש השחור.

טוז, נכנס.

אני אראה להם, הוא אמר.

והוא הראה להם.

יש עוד אחד, שם לו מטרה.

להפיל את כל אמריקה.

קוראים לו בן לאדן.

יש לו מטרה להפיל את אמריקה.

בן אדם אחד לבד, שם מטרה ועליהו.

יש עוד אחד,

אחמדי.

יש לו מטרה להשמיד את היהודים.

שם לו מטרה להשמיד את היהודים.

יש לו מטרה.

יש עוד אחד, נסראללה.

שם לו מטרה לגרש את היהודים.

יש עוד אחד,

אמנון יצחק.

שם לו מטרה להחזיר את כל היהודים.

צריך לסמן מטרה ולהגיע. אתם רואים אנשים בודדים, בודדים, בודדים.

אם הם מסמנים מטרה והם דבקים במטרה,

הם מגיעים אליה.

אבל לא להפסיק.

בלי הפסקה, ללא הפוגה.

יש מטרה, חייבים להגיע. אין דבר כזה לא מגיעים. אין דבר כזה.

כל אדם יש לו כוחות אדירים.

השאלה אם הוא מוכן להשקיע.

השאלה אם הוא מוכן לוותר על הרבה דברים.

כי בדרך שרוצים להגיע צריך לוותר על הרבה דברים.

כי יש פה משפחה ופה יש ידידים ויש פה קרובים ויש פה התחייבויות ויש פה פה ואם תרצה למלא את סיפוקם של כולם לא תגיע לשום מקום

כי זה יימשוך היום וזה יימשוך מחר וזה יגיד לך ככה ולא נעים וזה לא יפה וכבר לא היית הרבה זמן ואתה לא מרים טלפון ואתה... מטרה שים סע

זה החוכמה

אדם צריך לסמן מטרה ולהגיע.

חייל שמלמדים אותו להיות מוכן ליום קרב

התנאי העיקרי לזה הוא המנוחה

מה זה המנוחה?

תשמעו הפוך ממה שאתם רגילים

כדי שיוכל לנצח את האויב ביום סערה

ביום שחייו יהיו תלויים לו מנגד

בראש ובראשונה הוא נצטרך להחזיק את עצמו בכל התוקף

להישאר בכל המנוחה השלמה אם הוא יאבד את הראש ביום שהוא ייכנס לסכנה ולא יהיה קול לא יהיה קר מזג לא יהיה מאומן

הוא עלול לקבל כדור

הוא צריך להיות במנוחה שלמה בשעה שהוא נלחם

לכן עושים לו תרגילים שיהיה מוכן לתכלית הזאת

ואינם במילוי צרכיו ואנוכיות

נותנים לו פקל

נותנים לו סכו״ם

מיתה רעועה

שמיכה

תישן בחול מתחת לחול

ידרכו עליך יקפצו עליך תשכב על גדרות תיל תטפס על קירות

זה מנוחה?

כן

תכין אותו למנוחה בשעת הקרב

ששום דבר לא יפריע לו

תאר לך חייל

רואה את האויב ממול והוא בא להסתער,

פתאום הוא אומר לא, אני לא יכול, יש בו קוצים

יש לו קוצים, אז הוא לא מסתער, הוא לא רגיל, הוא צפון בוני

הוא רגיל ללכת ככה, לצאת ממרצדס, לנסוע, מה זה קוצים? אני אסע על קוצים?

זה, מרגילים אותו, על קוצים, אין אוכל, אין שתייה, ממייה מפלסטיק, מים חמים, גועל נפש, איף.

אין מה לעשות, חבוג.

כשתגיע לקרב זה לא יפריע לך, חסר מים, אין שינה, לא ישנת, לא אכלת טפס, שכב, זחל, קפוץ,

עדכרו אותך, אתה ממשיך בשלווה,

יש מטרה להוריד את האויב או שהוא מוריד אותך,

או שאתה מוריד אותו.

אז זאת אומרת, יש מטרה.

אז מה מרגילים אותו? למנוחת הנפש. מה זה מנוחת הנפש?

כלום.

אתה לא מתרגל לשום הנאה, לשום פינוק.

ככה אתה תהיה במנוחה.

עיקר התרגילים להרגיל אותו להחזיק מצב, גם בהיעדר כל נוחיות.

מתנהגים עימו בכל מעשה בדרך של מרוצה וחיפזון.

שבע שניות להקיף את הזה,

שבע שניות לעשות ככה, שבע דקות לעשות ככה.

הכול במהירות, באמצע הלילה. קום, צא, פעם, פעם, פעם.

אש עדה. עוד רק הלך לישון, כבר משכימים אותו.

למה? צריך להכין אותו לכל מצב. שוברים לו את הגוף.

שוברים לו את הגוף.

מרגילים אותו לשבירת הגוף.

מסע אלונקות, פתאום באמצע הלילה, תלך שמונה קילומטר, שתים עשרה קילומטר.

תסחב את החבר שלך.

הוא לא פצוע, לא נורא, הוא יהיה פצוע.

סע, הולכים, יאללה, בכרמים, בזה. למה זה? להכין אותו ליום פקודה.

מלמדים אותו שלא יטריד אותו שום מצב.

התכלית היא להיות לוחם וגיבור ולנצח ולא להיות מנוצח.

דווקא בשלילת כל הנוחיות,

על ידי שבירת הגוף,

הוא לומד להיות במנוחה הנדרשת

בשעה הנכונה והראויה.

להיות כר מזג,

עומד מול הסכנות,

דרוך ומוכן,

ושום דבר לא יגביל אותו.

וזה ההכנה.

אנחנו גם כן צריכים, יש לנו אויב,

קוראים לו יצר הרע.

הוא יותר גרוע מנסראללה,

הוא יותר גרוע מבן לאדן, הוא יותר גרוע מכולם.

הוא נמצא איתנו ביחד, הוא עובד עלינו בעיניים, הוא שותף איתנו,

הוא מסוך בתוך דמנו.

והוא אומר לנו, תעשה ככה,

תנוח, תרגע,

תפוס שלווה.

הוא מחרטט אותך, הוא רוצה להוציא אותך מהמטרה והתכלית,

הוא גורם לך לברוח מהבסיס.

להיות עריק.

אנחנו צריכים לזכור, יש מטרה,

וזה האויב,

ואנחנו לא ניתן לו להדריך את מנוחתנו.

אנחנו לא ניתן לו להרגיל אותנו למנוחה ושלווה של הגוף.

אנחנו שואפים למנוחת הנפש.

אמרו חכמים,

השם יצילנו מפיזור הנפש.

אתם יודעים מה זה פיזור הנפש?

יש מחלה, קוראים לה פיזור הנפש.

בן אדם, הראש שלו, פה, פה, שם, דואג, זה יו, מה עשיתי?

קניתי? קניתי? לא זה, לא, יעלה המחיר הזה? דלק, שמעת? מחר הוא עולה?

כל הזמן המוח, השכל, כל-כולו מפוזר.

אין לו מנוחת הנפש.

כל רגע

הוא במצב של לחץ.

מי גרם לו?

כי יש לו הרבה הרבה דברים, הרבה שאיפות, זה וזה וזה וזה. אין לו מטרה.

פיזור הנפש. מרבה נכסים, מרבה דאגה.

בטח.

שם יש עובדים, שם יש עובדים, שם יש עובדים, שם המנהל לא כל כך טוב, שם זה ככה, שם מפסידים, שם לא כל כך מרוויחים, פה, אין זה, פה.

כל הזמן, דאגה, דאגה, דאגה, דאגה, דאגה.

כל העובדים הולכים לחופש, בעל הבית לא יכול לצאת לחופש.

למה? כי הוא צריך לשמור על כולם.

הוא עושה הכי הרבה כסף, יותר מכולם, אבל הוא לא יכול לענות ממנו. למה?

גם אם הוא יוצא לחופש,

הוא צריך להרים טלפון, לברר מה קרה.

אפילו המחשבים, נהיה ככה, ככה, ככה, הוא כל הזמן עכשיו בלחץ.

הוא אמנם נמצא ביאכטה,

אבל מה שמטריד אותו זה הבוכטה.

אז הוא לא יכול לקחת אפילו שחטה.

יוצא שבסוף הכל חרטה.

אדם צריך להתמקד.

מה המטרה שלי בחיים?

דווקא בשלילת כל הנוחיות על ידי שבירת הגוף,

לומדים למנוחה הנדרשת.

כדי לקבל תורה צריך מנוחה שבאה משבירת הגוף וממעט את הצרכים.

ואם יישאר במנוחה אחרי כל הטלטולים, כמו במדבר השמם שניתנה התורה,

במצבים של ויענך וירעיבך,

אז הוא יהיה לבן חיל.

שום דבר לא יטריד אותו ולא ישלול ממנו את המנוחה.

והוא מסוגל לקבל את התורה.

על כן נאמר ביששכר,

וירא מנוחה כי טוב.

הוא הכיר את מעלת המנוחה שהיא הטוב והתכלית המכוון.

ובהיותו השבט שנאמר עליו,

ומבני יששכר,

יודעי בינה לעיתים,

יושבים ועוסקים בתורה,

הוא גם ידע שהמנוחה יוצאת משבירת הגוף.

זוהי המנוחה האמיתית.

עכשיו יהיה מובן מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה.

מה הם אמרו?

כך היא דרכה של תורה.

פת במלח תאכל,

ומים במשורה תשתה,

ועל הארץ תישן,

וחיי צער תחיה,

ובתורה אתה אמן.

אם אתה עושה כן,

אשריך בעולם הזה,

וטוב לך לעולם הבא.

טוב לך לעולם הבא, אני מבין. אדם שמוכן בשביל התורה לעבור מצב כזה,

ודאי שטוב לו לעולם הבא,

כי כפום צער האגרה, לפי הצער ככה משתלם השכר.

אבל להגיד שאשריך בעולם הזה,

איך?

פת במלח תאכל. יש לך רק לחם יבש, מלח.

מים במשורה, במבחנה אתה שותה. אין הרבה מים אפילו.

איפה אתה ישן? על הארץ תשאל.

באיזה חיים של צער.

ובתורה אתה עמל.

אשריך בעולם הזה.

איך אשריך בעולם הזה?

בעולם הבא, כן.

אומרים לא, לא.

אדם שלא מטריד אותו, מה הוא אוכל, מה הוא שותה, איך הוא ישן, מה הוא מרגיש,

לא כלום, ולומד בתורה,

אין לך בן אדם שיש לו מנוחה יותר מהאיש הזה.

כלום לא מטריד אותו.

אתם מתארים לכם, אתם רואים בן אדם,

עולים עליו 70 זבובים פה,

והוא לא עושה אפילו ככה.

הוא ממשיך ללמוד.

זבובים, עקיצות,

כל מיני דברים.

מטפטף עליו מים, הוא מזיע,

הכול והוא ממשיך ללמוד.

מה זה?

מה זה?

זה שליטה גמורה 100% על הגוף. הגוף לא יכול להטריד אותו. הגוף לא מטריד אותו.

הגוף לא מטריד אותו.

אחד מהאמוראים

היה יושב ולומד תורה, והוא לא שם לב שהוא יושב על האצבעות שלו, על האצבעות היו יוצאות דם.

אמר לו אחד מהכופרים, עמא פזיזה,

אתם עם פזיז.

הוא לא מרגיש בכלל.

הרב שך,

מספרים עליו שפעם היה הולך תוך כדי ללימודו ולא שם לב, קיבל מכה בעמוד. אמר, אוי, סליחה, והמשיך.

הוא לא יודע מה זה אבינו.

לא מטריד. הגוף לא מטריד.

אתם יודעים איזה אושר זה? הגוף לא מטריד.

הרי אנחנו רק,

תסתכלו כמה אנשים פה כל הזמן מגרדים. הנה, היא מגרדת. אתה רואה? הנה, ככה.

זה ככה.

כל רגע, מה, הגוף מטריד.

מטריד.

מסתדרים על הכיסא, לא נוח, לא יכול. כל הזמן אנחנו במצב של טרדה.

הגוף מטריד.

וזה עוד בלי גורמים. הנה, הוא גם מגרד. אתה רואה? ראית?

כן.

היה רבי מיללוב, זכר צדיק לברכה, כל-כולו, כל גופו היה מלא פצעים. מלא פצעים. מלא פצעים. אבל פצעים מגרדים, מגרדים. אדומים כאלה, מסכן.

ארבעים שנה הוא לא גרד.

אתם יודעים מה זה להרגיש גירוד ולא לגרד?

עכשיו, זה פצע אחד, או איזה משהו שגורם.

זה כל הגוף שלו.

כל הגוף.

פצעים.

והוא לא מגרד.

זה כוח אדיר. שליטה על הגוף, זה כוח אדיר.

הגוף מטריד.

הטריד אותנו יותר מדי. לא יכול להתרכז. למה לא אכלתי? לא שתיתי. לא ישנתי? לא עשיתי. לא זה, לא זה. כל הזמן הגוף מספר לנו סיפורים.

אתה לא יכול ללמוד, אתה לא יכול לעשות, כי לא אכלת, לא שתית, לא זה, לא זה, לא זה, לא זה. כל הזמן.

כל הזמן. מי זה הגוף? זה יצר הרם. חרבש לנו את המוח.

הוא רוצה שנהיה טרודים.

אז לכן, אם אתה עושה חן, אשריך בעולם הזה.

כתוב, וישא העם את בצקו תרם יחמץ,

משארותם צרורות בסמלותם על שכמם,

כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה,

וגם צידה לא עשו להם.

ברקע שכתוב שזה היה ליל שימורים,

שזה לילה שהיה שמור להם להוציאם ממצרים, ליל שימורים.

אומר הסבא מקלם, אם כן,

למה היו צריכים לצאת בבהילו, במהירות, בחיפזון?

כיוון שהיה ידוע להם מתי הם יוצאים,

והיו יכולים להכין את הכול מראש.

למה לא ציווה גם הקדוש ברוך הוא לומר להם שיעפו את הבצק בעוד מועד,

מפני שהם לא יוכלו להתמהמה.

אומר הסבא, זכר צדיק וברכה,

כי שמו אותם במצב כזה כדי שיהיה להם לבחינה והכנה ראשונה לקבלת התורה.

שאם מצב זה ישבור אותם

ויניע אותם ממעמדם,

ראיה שאינם מסוגלים לתכלית של יציאת מצרים.

שקבלת התורה דורשת מנוחה מטעם עצם סגולתה,

ומאחר שאיזה מצב שהוא יכול לשוברם,

אין ביטחון שיוכלו להחזיק מעמד בקיום התורה.

לכן ניתנה להם הבחינה הזאת,

ולא הגידו להם על הגירוש ובלי שום הכנה מוקדמת

עמדו על מעמדם שקטים ושום חיפזון לא הניע אותם כלל,

אלא נשארו בכל מנוחתם,

כי אז נבחנו שהם מסוגלים לקבל את התורה.

ויש מטרה אחת, ללכת אחר ה' ולהידבק בו בכל מצב.

בכל מצב.

אנשי העולם רחוקים מזה,

אוחזים בטעות לבקש מנוחת הגוף,

ולכן נמצאים תמיד בבלבול.

וחתן ביום חופתו, אם יחסר לו אפילו דבר קטן,

יתבלבל ויהיה מוטרד מכל וכול,

ולא ידע אפילו באיזה עולם הוא נמצא.

אתם יודעים מה אומרים אנשים? שמעתם פעם את המושג הבא?

אחרי החתונה חיים חדשים.

תדע לך,

אחרי החתונה אתה תראה,

זה חיים חדשים, ככה אומרים לו.

וזה בגלל שהרגילים בני אדם לשנות מצבים כל הזמן.

כי מצב הבחרות ומצב הנישואים, חיים שונים הם להם.

על כרם חשים שהגיעו עכשיו לחיים חדשים.

אוי ואבוי לחיים כאלה שמשתנים בכל רגע.

הרב קנייבסקי לפני החתונה ועוד גדולים בישראל למדו עד הרגע האחרון של החופה והיו צריכים למשוך אותם מהספר להיכנס לחופה.

והיום אנשים, חתן, יומיים לפני הוא כבר באמבטיות.

וג'לים,

ותסרוקות,

וחודשיים לפני איזה בחירת חליפה לבנה ועניבה לבנה ופפיון לבן,

נעליים וגרביים לבנות.

כאילו מלאך ירד מן השמיים.

רק התמונות בשחור.

וגדולי ישראל,

רגע לפני החתונה, שני רגעים אחרי החתונה נשארו אותו דבר, לא שינה בהם כלום.

עוד מצווה שצריך לקיים, להתחתן.

יש מצווה.

אז הוא מקיים מצווה, כמו שהוא מניח תפילין.

אז מה,

לקראת הנחת תפילין הוא נכנס לאמבטיה?

זו הבעיה, שאנשים

לא יודעים מה זה חיים ומה התכלית. הם כל פעם מחפשים דבר חדש,

כי אין להם דבר קיים.

פעם אמרתי שחילונים רואים שאין להם נחת, הם לא מרוצים.

לא מרוצים.

פעם הם הולכים לדיסקוטק כזה, פעם למועדון כזה, פעם למסיבה כזאת,

פעם אופניים, פעם אופנוע, פעם מכונית ספורט, פעם ככה.

כל הזמן הם מחפשים ריגושים,

אקשן חדש.

לא, זה היינו כבר, זה היינו כבר, זה היינו כבר. זה כן, ניסיתי, הייתי, כן, עברתי את זה. איפה? כשאתה שכחתי, פאצ'ה, פאצ'ה, מילים.

כל החיים שלהם מחפשים משהו חדש.

סימן, שמה שהם עושים, הם לא מרוצים.

אם היו מרוצים, היינו שרים בו, אותו דבר.

אמרתי, אתם רוצים לראות מי זה מאושר?

אמרתי להם,

ראיתם פעם ילד קטן שאומר לי, אימא שלו, לוקחי אותי לנדנדה?

והיא לוקחת אותו לנדנדה?

והיא שמה אותו לנדה וככה משליכה אותו, והוא חוזר ושרה לו,

נדנד נדנד נדנד רד עלה עלה ורד מלמעלה עד למטה נדנד נדנד נדנד. עשו לכם את זה פעם?

ואחרי זה אמרו, טוב, בואו נלך הביתה. מה אמרתם? עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד.

נכון? לא רוצים לרד מה נדנדה.

ילדים מאושרים בנדנדה, מאושרים, הם רחפים באוויר, הם לא דואגים,

מזיזים אותם, מחזירים אותם, שרים להם?

איזה יופי. מה יש יותר טוב מזה?

תראה לי איש עסקים, יגידו לו, תשמע, קניתי לך מתנה נדנדה.

שים במשרה, תתנדנד.

מה, אתה חושב שאני תינוק? בייבי.

אבל אני אראה לך ציבור שלם,

ציבור שלם, כל היום מתנדנד.

יושבים בכולל עם הסטנדר,

ונדנד, נדנד.

כל היום,

כל היום הם לומדים ככה, כל היום, כל היום. אפילו בתפילה הם ממשיכים.

כל התפילה, בתנועות.

כל הזמן נדנד.

לא מפסיקים, לא מחליפים.

בזמן שהרב שך, זכר צדיק ברכה, היה קיים,

אמרתי, הוא 104 שנה כבר מתנדנד,

ולא מחליף.

זה מראה שאדם מאושר במצבו, הוא לא צריך שינוי. הוא לא צריך לקפוץ מעניין לעניין, ממקום למקום.

טוב לו במה שהוא עושה, אז הוא לא צריך שינוי.

מי שצריך שינוי, סימן שהקודם לא טוב.

כי הוא צריך תוורר, צריך שינוי.

זה התכלית, התכלית לחיות במנוחה.

מה זה מנוחה?

שבירת הרצונות הגופיים להיות בלתי תלוי בגוף,

לשעבד את הגוף לנשמה,

ולא שהנשמה תהיה משועבדת לגוף.

משל, למה הדבר דומה?

לאדם שרוכב על סוס.

אם אתה רואה אדם שרוכב על סוס,

או!

אז אתה מבין שזה אדם וזה סוס.

אבל אם תראה בן אדם שסוס רוכב עליו,

אז זה בעיה.

אם בן אדם הגוף שלו רוכב על הנשמה שלו,

זה סוס על גבי אדם.

והמצב שלו לא טוב.

אבל מה לעשות, רוב בני האדם הם תלויים בדעת אחרים.

באמת הם יכולים להבין דברים,

אבל הם רואים את החברים בסביבה,

מכרים וידידים, והם רואים שכולם עושים אותו דבר. אז גם הם עושים אותו דבר. מה הם יעשו?

יעשו הפוך, שיגידו שהם מוזרים, שהם חריגים?

אז הם עושים מה שהם עושים, בגלל שאחרים עושים.

פעם סיפרתי את הסיפור הבא,

ואחר כך נודע לי שיהודי חזר בתשובה מזה בהיותו נער, כשהוא שמע את הסיפור,

והיום הוא אברך אשו. מסיפור.

זה לא סתם סיפור, זה סיפור.

זה לא סתם סיפור,

זה סיפור.

זוג תימנים התחתנו,

בתימן.

אחרי החופה החתן רכב על החמור והכלה הלכה אחריו.

עברו אנשים, ראו אותם כך,

אמרו לא יפה, חתן,

כבר ביום הראשון אתה רוכב ונותן לו ללכת ברגל?

תן לה לפחות ביום הראשון שהיא תרכב על החמור.

אמר, ואללה, הם צודקים.

אמר לה, עלי, עלי.

עלתה על החמור והוא הלך ברגל.

עברו אנשים, ראו אותם ככה, אמרו איזה חתן טיפש.

כבר ביום הראשון אתה נותן לה לרכב על החמור?

מה יהיה אחר כך?

אמר, הם צודקים.

תרדי, תרדי.

הלכו שניהם ליד החמור עברו אנשים ואמרו תראה התימנים האלה יש להם חמור והם הולכים ברגל אמרו ואללה הם צודקים בואי בואי נעלה על החמור עלו שניהם על החמור עברו אנשים ראו אותם אמרו ראית את התימנים האלה לא מרחמים אין להם רחמים חמור כזה קטן שניים עליו אמרו באמת הם צודקים לקחו את החמור עליהם עברו אנשים אמרו תראה שלושה חמור

חמורים

בקיצור, מה שלא תעשה, תהיה חמור.

אם תחכה שהחברה תשפוט אותך, אף פעם לא תצא טוב.

סמן לבד את תכלית המטרה, סע, סע, אל תעצור.

אם תחכה עד שכולם ימחאו לך כפיים,

אתה תהיה בבעיה.

כל פעם תזוז ותסיט את עצמך מעניין לעניין וממצב למצב.

טוב, זה היה הפתיח שלנו,

ומכאן אני רוצה להגיע למטרה שבעצם אנחנו צריכים להציב לעצמנו דחוף.

כידוע לכם, עומדת מלחמה בפתח,

ובחודשים הקרובים צריכה להיפתח מלחמה בצפון מול איראן, סוריה,

חזבאללה, לבנון וחמאס.

כולם קשרו קשר יחדיו,

שבמידה ופותחים על מישהו מהגורמים האלה, האחרים מתערבים לטובתם.

וכידוע לכם,

אחמדינג'אד כבר הכריז שהוא רוצה לחסל את היהודים כי זו מצווה דתית,

והוא מתכוון לזה ברצינות.

הבחור הוא משוגע אמיתי,

והוא עובד בשיא המרץ למרות הסנקציות, למרות האיומים,

למרות אי-שביעות הרצון של האומות, אותו זה לא מעניין בכלל מה חושבים עליו,

אותו מעניין מה הוא חושב על עצמו.

הוא חושב על עצמו שהוא המהדי,

הוא המשיח של הישמעאלים,

והוא יגאל את העולם היהודים.

עכשיו, הוא מכין את עצמו עם פצצה,

וזה מתאים בדיוק לכל הנבואות שנאמרו לנו מאז ומתמיד,

שבאחרית הימים, אם ישראל עושים תשובה,

מייד הם נגלים,

ואם הם לא עושים תשובה,

אז הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן.

מה אמר המן? להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד.

והוא אומר, להשמיד את כל היהודים מנער ועד זקן, בפצצה אחת.

שניהם מאיראן,

שניהם משוגעים ושניהם מתכוונים.

אז פעם אחת ניצלנו בזמן המן,

ועכשיו זו הפעם השנייה שאנחנו צריכים להינצל.

אבל אנחנו צריכים לדעת מה לעשות.

מה לעשות?

היות שהאיום כרגע, כרגע,

לפני הפצצה האטומית,

זה עשרות אלפי טילים על ישראל ועל תל אביב ועל כל המקומות בארץ.

איך אנחנו מונעים זאת,

והאם יש לנו יכולת?

אז אני מפנה שאלה לקהל.

האם יש מישהו מכם כאן בקהל שסומך על הקבינט הביטחוני, או על השביעייה,

או על המאה העשרים,

שבמידה שיטילו עלינו עשרות אלפי טילים,

תהיה לנו הגנה מספקת?

מה אתם אומרים? האם אנחנו ערוכים או לא ערוכים?

לא ערוכים.

האם יש פה מישהו שסומך שביבי יחלץ אותנו מהמצב הזה?

לא. הנה יש, הנה יש אחד.

תן לו בבקשה, תן לו בבקשה את המיקרופון, אני אוהב כאלה.

כן. אני רק רוצה לשאול אותך,

איך אתה בדיוק סומך על ביבי? מה הוא יעשה? בוא נגיד שעכשיו אלף טילים משוגרים על ידי נסראללה.

נו, אמורנה לי איך ביבי עוצר את זה.

פצצת אטום.

אה, יפה. זאת אומרת, אנחנו נפציץ באטום. כן? כן. אה, פשוט.

רק רגע, למה זה לא היה בלבנון?

כל יום היה מאות טילים, למה הוא לא שלח פצצת אטום?

הוא לא היה.

אה, הוא לא היה.

אבל ברק היה, לא? ברק היה?

אולמרט היה. אולמרט היה. אבל גם ברק? לא היה ברק? לא, לא, היה. מי היה?

אתם לא יודעים אפילו מי היה.

טוב. העיקר שזה היה.

מה עושים, נו?

אטום. אטום. אטום. אתה מאמין שישראל בשביל עשרות אלפי טילים תשחרר אטום? בכל הכוח.

הבנתי. ומה אתה חושב שיעשו אומות העולם?

יצאו נגדנו.

ואיך ביבי יעמוד מולם?

ואיך ביבי יעמוד מולם?

מה יעשה? איך ביבי? איך ביבי יעמוד מולם?

גם אטום.

אה, גם אטום.

הבנתי, משחקי אטום.

הבנתי.

הם אטום, אנחנו אטום, הם אטום, אנחנו אטום, הם אטום,

איך אנחנו הטום?

הכי טוב.

הכי טוב.

תגיד לי רק משהו, אם פצצת אטום אחת נופלת פה, כמה אתה חושב נשארים?

גורנישט.

אז איך אנחנו נשלח עוד פעם הטוב?

יש אנשים מתחת לבלטות.

הבנתי.

זה משהו חכם, באיזה בית ספר אתה לומד?

הרצוג.

הרצוג?

כן. על שם מי זה?

הרצוג.

אתה לא יודע מי זה היה הרצוג? חיים הרצוג.

מי זה חיים הרצוג?

בן אדם.

הבנתי, יפה. ואתה תלמיד, כן?

מה שנקרא סטיודנט.

תשמע, אתה מבריק? חייבים להכניס אותך לשמיניה.

כן, יהודים יקרים, אז אנחנו נמצאים במצב שמה אנחנו עושים?

אז אני אגיד לכם מה העצה שאני מכיר ושיש לה ניסיון של 3,300 שנה.

מול חמאס וחיזבאללה,

גם איראן ונצראללה ובין ילדינו אבו עמאר ופלסטין וכל השאר.

יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתנ״ך היא כבר מונחת. השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא.

רק לאחר גוג ומגוג,

טילים רבים ופצצת אטום יפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעין בשין ורע?

נרבה תורה וגמילות חסדים,

כהבטחת התורה והנביאים,

כי התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

יש פה?

וואי וואי וואי.

אני בשביל לעשות הגנה לעם ישראל החלטתי שצריך

לעשות מיליון בעלי תשובה תוך שנה.

אם עושים מיליון בעלי תשובה תוך שנה,

אנחנו מייד נגאלים,

וכל הצרות יבואו על האויבים, לא עלינו.

יותר צריך להגיד למשיח.

נכון, זה מה שמביא אותו.

זה מה שמביא אותו.

אתה לא מאמין בו.

אה, הוא נמצא בתל אביב, שמעתי. שלחתי לך מכתב לפני כמה חודשים.

כן, הוא נמצא, הוא נמצא.

הבנתי.

טוב, הוא צריך להמתין בינתיים, כי אנחנו צריכים לעשות עורך.

נכון.

גם החילונים לא מפריעים לו וגם הדתיים.

נכון.

נכון.

הוא מקבל איסורים.

הוא מקבל.

יפה.

בסדר.

אם היה נמצא כבר המשיח,

אז הוא היה כבר גואל את כולם. ואם הוא מתמהמה עוד בתל אביב ומחכה להכרה,

אם הוא מחכה להכרה של אחרים,

זה לא המשיח,

זה אולי משפחת משיח.

מכל מקום,

צריכים להבין דבר אחד, יהודים יקרים,

אנחנו חייבים להחזיר יהודים בתשובה. אם לא נחזיר יהודים בתשובה,

גאולה לא יכולה לבוא.

ואני רוצה להגיד לכם

שהיום התפרסם שהפיקוד, בשיתוף משרדי הבריאות והביטחון, ידמו מתקפה ביולוגית עם למעלה מ-1,000 נפגעים בתל אביב.

זה אחד האיומים המטרידים אותנו,

ואנחנו רוצים לתרגל את שירותי החירום.

משרד הביטחון יקיים בשבוע הבא תרגיל של התגוננות של מגה פיגוע.

של טרור ביולוגי באזור תל אביב. אני מזהיר על תל אביב,

והנה, עושים בדיוק.

אני חושב שמקשיבים לי כל הזמן.

אתם יודעים שאני הוצאתי עכשיו מאה אלף,

מאה אלף דיסקים לחלק רק בתל אביב לפני המלחמה על תל אביב?

אבל הוצאתי,

דרך אגב, חילקו לכם את זה בשקיות,

קיבלתם שקיות?

תרימו את השקיות, תרימו רגע את השקיות, למעלה גבוה, גבוה, גבוה, איפה הצלמים? גבוה, גבוה, נו, נו, כן, יפה, יפה, עכשיו מי יש לו בשקית 43 דיסקים?

מי, תחפשו מהר, מהר, מי יש לו 43 דיסקים בתוך השקית?

יש או לא?

יש לכם דיסקים?

כמה יש?

זה לא אחד.

זה נקרא דיסק מצרר.

יש בתוכו 43 דיסקים.

120 שעות.

זה דיסק לשמיעה mp3, 120 שעות.

אתם יכולים להקיף את כל הארץ כמה פעמים בנסיעה,

וזה לא נגמר.

עכשיו תקשיבו, אנחנו נעשה ככה, ניקח את הידיים ונמחא כפיים.

רגע, רגע, רגע.

חזק, חזק אבל, חזק עד שיהיו אדומות,

ונכוון

על הפרצוף של אחמדי.

חזק!

יש לנו היסטוריה מנצחת בתנ״ך כגמר מנעמד.

השתמשו בה אמותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכת לכל תביעת.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל תביעת.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום לא יבוא,

בקנה החרנוך הוא אום הגול.

דילים רבים וקצצת אטום ילחצו עלינו מכל מקום.

מנע ארצה לא להתרגע מכל מרעים משמע רע.

גר לתורה ותפילות חסדים כהרצחת התורה מהנגידים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל תביעת.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל העם היא מכה לכל תביעת.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

ממוצע מדינות חוזרים בתשובה כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל היום.

סוף דבר הכל נשמע עולם החומר הוא לא יקבע מול הצועקים

שמע ישראל השם אכול.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל תביעה.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל העם היא מכה לכל תביעה.

שמע ישראל השם אלוקינו השם אלוקינו השם אלך

שמע ישראל שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד

התקווה שלנו רבותיי זה שאנחנו נהיה באחדות ושנדע שהתשובה היא המאחד היחיד אותנו לאבינו שבשמיים ובינינו לבין עצמנו.

אז אמרו לנו חכמים כבר לפני אלפיים שנה מה עושים?

כל הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

ההגנה היחידה,

תורה וגמילות חסדים.

הייתה גזירה פעם של 127 מדינות להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים.

תארו לכם שהיום

היו מודיעים 127 מדינות להרוג את כל היהודים.

אמריקה, רוסיה, יפן, סין, אירופה וכל מדינות ערב,

כולם אומרים,

תוך עשרה חודשים הורגים את היהודים.

מה היינו יכולים לעשות?

כלום.

יש מה לעשות.

הייתה גזירה בזמן אחשוורוש, 127 מדינות,

והם לא נבהלו היהודים.

היו להם שני מנהיגים, אסתר ומרדכי יהודי,

שמסרו את נפשם של עם ישראל והם פשוט החליטו שצריכים לחזור בתשובה,

לצום שלושה ימים, לילה ויום,

ולקחת את כל הילדים שיתפללו ויבכו לפני הקדוש ברוך הוא,

ולפנות אל הקדוש ברוך הוא ולהגיד, הבנו שיש גזירה בגלל שנהנינו מסעודתו של אחשוורוש.

בגלל שהיה לנו חיבור למלכות וכל כך קסם לנו להיות קרובים למלכות של הגויים,

אז לכן הסתבכנו בגזירה כזאת.

על כן אנחנו חוזרים בנו וצמאים ההפך מהאכילה וההנאה וחוזרים בתשובה.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

פשוט מאוד.

בלי ירייה,

בלי צבא,

בלי טנקים, בלי F-35,

בלי פצצות חודרות בטון 61 מטר,

סובב את הפיוז אצל אחשוורוש והוא אמר להרוג את המבקשים, להרוג את היהודים.

זה הכול.

ונהיה לנו מזה חג פורים שמח.

את המאן תלו,

הוא רצה לתלות את מרדכי והוא נתלה בעצמו,

וכל מה שחשבו על היהודים חזר עליהם.

זאת אומרת, אנחנו יכולים להשתמש באותה שיטה.

התרגיל הזה עבד הרבה פעמים בהיסטוריה היהודית.

חוזרים בתשובה.

מקבלים עול תורה ומצוות וחוזרים בתשובה.

שני דברים,

תורה וגמילות חסדים.

אז בואו נעשה את שני הדברים האלה הערב, ותראו איך אנחנו מוגנים מכל בחינה.

למי שלא יודע גמילות

חסדים, העולם נברא בגמילות חסדים. הקדוש ברוך הוא דבר ראשון נתן לאדם ולאשתו כותנות עור, תפר להם כותנות עור.

ככה מתחילה התורה, ואיך היא מסתיימת? בזה שהוא קבר את משה רבנו, ויקבור אותו בגיא.

אז גם כן זה גמילות חסדים, כי העולם חסד ייבנה.

מה גמילות חסדים הגדולה ביותר?

להחזיר יהודי בתשובה זה החסד הכי גדול שניתן לעשות.

חסד של אמת זה חסד שעושים עם המתים,

חסד של אמת.

למה? כי לא מקבלים על זה תמורה.

המת נפטר ואתה עושה איתו חסד, זה חסד של אמת.

אבל יש חסד גדול מאוד עם החיים.

זה חסד שאתה מחזיר יהודי בתשובה.

השכר שלך על זה שעד סוף הדורות כל הזכויות שלו וזרועו אחריו שלך,

ואין לזה שיעור ואין לזה גבול כמה אדם יכול לזכות.

הייתי השבוע בסוף שבוע של ארגון שופר.

פגש אותי אחד מהפעילים מטבריה.

אמר לי, כבוד הרב, אני זוכר את הסמינר הראשון שלך בערד.

אני הבאתי לך לפני 30 שנה

30 תושבים מטבריה.

כולם היו מסוממים.

כולם

צוללים.

ואתה החזרת עשרה מהם בתשובה באותו סמינר שעד היום הם אברכים.

כל אחד מהם יש לו כמה ילדים.

כל אחד מהילדים יש לו כמה ילדים.

רק מזה זה שבט שלם של מקיימי תורה ומצוות שכולם יהודים כשרים,

שכל הזכויות שלהם

שייכים גם לי.

זה רק עשרה.

יש שחקן כדורגל לשעבר שקראו לו אלון קפלן,

היהודי הזה,

חטפתי אותו ביום שישי לבית שאן,

לסוף שבוע עם הרב אורי אחי,

עם בעלי תשובה,

לפני משחק שהיה לו.

הוריו רדפו אחריו במכונית למנוע אותו,

ושכנעתי אותו והוא בא איתי.

הוא חזר בתשובה, עזב את הכדורגל.

יום אחד אני בבני ברק,

ניגש אליי בחור, בן 18 בערך,

ואומר לי, אתה מכיר אותי?

אני אומר לו, לא,

אני קפלן.

מה זה אומר?

אני הבן של אלון קפלן.

וואי וואי וואי,

חרדי, עם פאות, זקן, בחור צעיר.

שאלתי אותו, כמה אחים אתם?

הוא אומר, 11. וכולם ככה?

הוא אומר לי, כן. אמרתי לו, יש לו נבחרת!

עזב, הוא היה בלאומית.

עזב!

העמיד נבחרת.

אתם רואים דבר כזה? אתם בהלם. בהלם!

זה בעל תשובה אחת.

אתם יודעים איזה שבט יוצא ממנו?

כל אחד זה שבט. כל אחד, שבט.

שורה שנייה, יש לנו פה שאלה, בבקשה. ערב טוב. ערב טוב ומאורך.

אני באתי לפה בידיעה שאני...

בשביל השיעור הזה, אני לוקח על עצמי משהו לרפואת סבתא שלי.

היא לפני 12 שנה, סבא שלי חלה,

ובגלל שהיא אישה מבוגרת, אז היא לא יכלה לטפל בו, אז היא הכניסה אותו למקום ששומרים על אנשים שלא יכולים לתפקד.

והיא מאותו יום,

כאילו,

תקף אותה שיעול כרוני, עד היום.

האישה מתביישת לצאת מהבית,

וממש קשה לה עם זה. היא משתעלת ללא הפסקה, יורקת דם, הכול.

ורציתי שהרב ייעץ לי מה לעשות, מה לקחת על עצמי, כי אני מוכן הכול לעשות בשבילה.

אתה שומר תורה ומצוות?

לא.

לצערי.

אתה מוכן לחזור בתשובה לרפואתה?

לאט לאט כן.

כן, לאט לאט. כמה זמן?

כמה שיצטרך.

מה, כמה שיצטרך, צריך כמה שיותר מהר.

כן, אבל בן אדם שמתחיל מהר, גם הוא נופל מהר.

לא יודע, אני התחלתי מהר, ועד עכשיו אני רץ.

כל אחד וה...

בוא נגיד, שבת, כשרות, אתה נשוי?

לא, עדיין לא. שבת, כשרות ותפילות, זה אתה מסוגל?

שבת... שבת נחים,

כשרות אוכלים.

כשרות אוכלים. ותפילות, מבקשים מהקדוש ברוך הוא, מה שרוצים.

אני מוכן לעשות השתדלות.

טוב, גם אני אשתדל לברך.

מה שמה?

אבלין דונברג.

אבלין בת?

פנינה.

פנינה.

השם ישלח לה רפואה שלמה בזכות ההשתדלות שלך לשמור שבת,

כשרות ושלוש תפילות ביום,

ולהתקדם לאט-לאט, מהר, בתשובה.

אמן.

אז אני נותן לך גם עוד דבר אחד, שיהיה לך גם הגנה,

ציצית חדשה עם סמל של שופר.

שים עליך, ואם אתה רוצה כיפה גם כן, הנה יש לי משהו מיוחד בשבילך, בבקשה.

שים עליך,

כן, נפלא מאוד. וואי וואי וואי, מחיאות כפיים.

חזק וברוך. שלום, כבוד ה... שלום, שלום, מה שלומך? ברוך השם. גם אני.

מי עשה לך פס בראש?

מה זה?

מה, ספר? היית יכול לתבוע אותו על זה.

כן?

האם אפשר לראות את השבת?

לראות את השבת? את הרוח, רוח השבת.

את הרוח של שבת?

אתה מתכוון שאתה רוצה לראות את השבת ורוחה?

לא, אני שואל, כי הרב, אני זוכר לפני כמה שנים, הרב אמר לי, סיפר לי סיפור על זה.

מי? מי זה הרב?

הרב שאול פיינה.

ומה הוא סיפר?

הוא סיפר לי שרבנים ראו את השבת והכול, אני רוצה לדעת אם זה אפשרי.

אני כל שבוע רואה את השבת.

יש פה מישהו ששומר שבת, שירים את היד?

הנה, אתה רואה? ברוך השם, בלי עין הרע. תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, יפה.

ראיתם את השבת?

ראו את השבת, אני לא יודע מה אתה מחפש, איזה שבת.

אולי סיפר לך על שבת אחרת?

רוח של שבת, אווירת הקדושה של שבת, מרגישים אותה, טועמים אותה, חיים אותה.

זה צריך לשמור שבת כמו שצריך,

ואז אתה מרגיש כמו רוח טהרה יורדת עליך, עוטפת ומלטפת אותך,

ואתה מרגיש שאתה נמצא בעולם אחר, מעין עולם הבא.

תודה, כבוד הרב. תהיה בריא. אתה רוצה, נעשה החלפות?

אני אביא לך ציצית, תן לי את העגיל. בוא, מותיק.

תן לו מוזיקה, אנחנו מאמינים.

זה מאמינים.

אין לנו על מי להישאר.

כן, אין לה, אין לה על אבינו, אבינו שבשמיים אנחנו מאמינים.

זה מאמין, ואין לנו על מי נשאר.

אין לה על אבינו שבשמיים.

יופי.

כן, שאלה הבאה.

הנה יש לנו החבר'ה מנעים ביבי, תן לו בבקשה.

שאלה.

שלום הרב. אהלן.

למה קרו את יוסף בשכם ולא בזה?

מערת המכפלה.

למה הוא בא ממצרים, זה יותר קר, או מערת המכפלה, משכם?

הבנתי.

תראה, מכרו אותו בשכם והחזירו אותו לשכם. עיקר גדלותו החלה בשכם,

כיוון שמזה נתגלגל שהוא שלט על כל העולם כולו.

לכן חזר בחזרה, וקברו אותו בשכם.

תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

כן.

כן. שאלה יש לך או ברכה?

שאלה? שאלה, בבקשה.

למה אני צריך לחזור לקדוש ברוך הוא אם הוא נותן כל כך הרבה מכות?

אתה רוצה להישאר פה כאילו?

כן, טוב, דווקא.

אין בעיה, תשאר.

אני לא מתרגל. ולמה אני צריך גם להניח תפילין?

לא טוב לי כל כך להניח תפילין.

הבנתי. זה נותן לי הרגשה רעה.

הבנתי.

ולמה אתה צריך לשלם מיסים?

זה רע מאוד.

נכון, ולמה אתה צריך לשלם על הפלאפון? למה לא נותנים אותו בחינם?

נכון, באמת שאלה טובה.

יפה.

ולמה אתה צריך לשלם על הבגדים שאתה קונה?

באמת מאוד, למה?

למה גידלת זקן?

אני לא יודע.

תחסוך בגילוח.

זה לא נעים, באמת זה לא נעים.

נכון?

אבל לא נורא, בגלגול הזה זה יעבור לך.

בסדר?

רק בגלל שהוא גירש אותי מירושלים, אז אני הייתי צריך

לסבול את מה שיש לי, את החמצן, אז אני צריך

לסבול את מה שיש לי, את התרופות,

ואז אני צריך לסבול את התפילין,

ואת כל מה שיש לי, אז אני צריך

ל... שיהיה לי את החמצן, ואת כל הסבל שיש לי. אם לא יהיה לך חמצן, איך תנשום. אז מה, אני צריך לשים את התפילין, ולשים הכול באהבה?

מה זה? למה אני צריך לסבול את כל זה?

שאלה יפה. מה עשית לפני כן, אתה יודע?

מה זה, אני כזה רע?

יכול להיות. אתה יודע מה עשית קודם?

אז מה זה? אז אני לא אתייחס אליו, לא אפנה אליו, וזהו.

ואז מי יעזור לך?

אבו תנון? באמת מי יעזור לי.

מי?

מי יעזור לך, נו, מי?

לא יודע מי יעזור. מי נותן לך לראות עכשיו?

הוא.

אה, והוא לא קיבל לך את האור.

ומי נותן לך פה לדבר נגדו?

הוא. ולא סתם לך את הפה, אה?

ומי נותן לך אוזניים לשמוע?

הוא.

אז כמה דברים הוא כן נתן לך, לא?

ועל זה מגיעה לו תודה.

אבל הוא גם נותן לי הרבה לסבול.

לא. אז למה שאני אתן לו תודה? לא הוא.

אתה נותן לעצמך לסבול.

חברת חשמל זה טוב, כן. חברת חשמל, אני אגיד לך, חברת חשמל זה טוב,

לא יודע, אני לא חושב שזה טוב.

נכון? כי יש אור, יותר מדי אור.

נכון?

יש מזגנים, זה לא טוב.

כן, יש טוב.

זה טוב או לא טוב? זה טוב, זה מצוין. מצוין. אבל אם מכניסים את האצבע לחשמל...

אז אתה יכול להינזק.

נכון. אם מכניסים אצבע נגד התורה,

ניזוקים.

ודאי הכנסת כמה אצבעות נגד התורה.

לא, לא עשיתי את זה. לא? אף פעם לא עברת עבירה מימי חייך?

אני לא חושב. אני חושב שכן?

אפילו בערב זה אמרת דברים נגד הקדוש ברוך הוא, זה כבר עבירה.

אם אבא שלך לא קנה לך ארתיק,

אז אתה יכול לדבר נגד אבא שלך?

אני, לא אכפת לי מארתיקים.

אה, אתה לא אוהב ארתיק?

אני אוהב משהו יותר טוב מארתיקים. כל הכבוד לך.

אז בוא אני אברך אותך שהשם יעזור לך, שתזכה להכיר את הקדוש ברוך הוא בצד הטוב, וגם כשהוא נותן מכה,

תדע שזה למטרה טובה בשביל שתתעורר, ושלא בשביל להשתקשה עליו קושיות,

שיבהיר לך יותר ברור אחר כך.

בסדר? מה שמך ושם האימא?

מתניה בן דבורה.

מתניה בן דבורה, השם ירפא אותך ברפואת הנפש והגוף,

ושתזכה להכיר את הקדוש ברוך הוא, תמיד טוב.

אמן.

תהיה בריא.

שלום הרב. שלום, שלום.

אני מכיר אותך, אני באתי במיוחד לפה,

יש לי איזה עמותה,

שאני רוצה לעזור לך.

יש לי רעיון לסגור את העוני.

באתי במיוחד. אני קורא אותך כל הזמן באינטרנט.

אני זוכר שכל הזמן אני שומע את ההרצאות שלך,

שאיך התחלת בכרם התימנים, שלחת עם הסל ואמרו לך מה אתה מסתובב ואיך הגעת לביטחון ועד שהגעת לפה.

ועוד דבר,

אני רוצה מאוד מאוד לראות אותך בארבע עיניים ולדבר איתך על הרעיון כדי לעזור לך גם כדי שנוכל לפתור את הבעיה הזאת.

של איזה בעיה?

של הפצת דיסקים וכל הדברים האלה, ויש לי את הרעיון הזה.

וגם אני הרבה כל הזמן שומע אותך ומעריך אותך ואתה מחזק את עם ישראל והרבה הרבה.

ואני גם, אני זוכר שאתה סיפרת את הסיפור, איך הגעת לאנגליה ולקחת 90 אלף דולר ובדיוק הלכת לאיזה בית כנסת ואת הסיפור השני שלך שנסעת לארצות הברית ונתת לכולם וחזרת את האנשים בתשובה עם קסטות וכל הדברים האלה ואני מעריך אותך מאוד מאוד ואני באתי במיוחד,

שאף פעם לא באתי לפה ואף פעם לא הייתי בהרצאה שלך, ואני רואה אותך באינטרנט כל דבר ודבר, אני זוכר את כל התהליכים שלך.

ואני באתי במיוחד כדי לעזור גם לעם ישראל.

מה העמותה שלך? מה העמותה שלך? עוזרת למשפחות במצוקה.

איך היא נקראת?

עמותת מאה אחוז שמח.

יש לנו 50 משפחות פה בחולון, בכל הארץ.

אני עושה מסיבות חנוכה, פורים, עוזר לחיילים, משפחות עוזר להרבה. ואני ראיתי שזה אינטרנט עולמי, שיעור, ושיש רעיון לסגור את העוני.

ואני רוצה לדבר איתך בארבע עיניים וכאילו אני רואה אותך כתותח של עם ישראל.

יש לנו גנים, יש לך גנים מיוחדים.

ואני גם, אני גם תימני.

הגנים שלנו מאוד חזקים,

ואני חושב שאנחנו... גם בלאדן תימני. כן, גם בלאדן תימני. ובגלל זה אני עשיתי סקר על הגנים של התימנים שבאמת אוהבים את עם ישראל ורוצים לעזור לעם ישראל. הוציאו אותם מהצרה הזאת. הרבה סובלים, המצב מאוד קשה. ואני רוצה לדבר איתך, כי יש לי רעיון חבל על הזמן. טוב, בעזר השם ברח נעשה ונצביע. רק לברך אותי ואת הסגן שלי, אני רוצה מציצית.

לקחת עלינו ציצית. יאללה, ברוכים הבאים. ושתדבר איתך אבו. אנחנו מאמינים, בני מאמים!

שם בזה, שימו עליכם!

תן להם מיקרופון לברך.

שיחיינו, ברוך אתה, ברוך אתה. שהחיינו והגענו לזמן הזה. ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם. שיחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. ברוך. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

השם יזוכה אתכם. נתניה בן ימימה. הצלחה וברכה מעשה ידיכם.

בריאות והצלחה.

אלירן בן זוהרה. אלירן בן זוהרה, בריאות והצלחה וזיווג הגון.

יש לי שאלה שלום שלום שלום רציתי לשאול כל בן אדם

אם הוא רוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג כן אז הוא צריך הוא צריך לחזור בתשובה ממש

כאילו הכי בטוח זה תשובה ממש פחות בטוח זה לא ממש

אבל הוא צריך ממש כי הוא בלבוש נגיד הוא לא משהו?

איך? איך? הוא לא עניין את זה?

אני שואל אותך שאלה.

בן אדם שנמצא בתוך מקלט

ועם שכפץ זה יותר טוב? שכפץ. שכפץ זה שכבת פיצוץ שאם יש רסיסים אז הוא לא נפגע.

מה עדיף?

להיות במקלט עם שכפץ ששומר עליו גם אם יהיה רסיסים או שכדאי בלי?

אם. אם. אותו דבר הבגדים בתוספת לשבת.

אז את צריכה ללכת בצניעות בנוסף לשבת.

אני הולכת לצניעות. אז מה השאלה?

השאלה שאלה אם המשפחה שלי לא הולכת לצניעות.

אז תגידי להם את הדוגמה שנתתי.

מה שכפץ?

בדיוק.

בסדר? ויש לי עוד שאלה. עוד שאלה? אם אפשר.

אם בן אדם מרגיש ממש קשור לבן אדם אחר בנשמה,

באמת. כן, בנפשו קשורה בנפשו כתוב, כן.

הוא קשור אליו ממש בנשמה, אז זה...

וזה נגיד בחורה וגבר.

כן.

והם רוצים להתחתן, מה הבעיה? לא, בחורה קשורה למישהו בנשמה.

היא קשורה לו? שלא יחנק. קשורה לו בנשמה. כן.

היא כל יום רואה את השם שלו, פתאום, היא יכולה לראות פתאום את השם שלו.

פתאום היא רואה?

איפה היא רואה?

מה זה, עשרת הדיברות? לא, לא. השם שלו, בכל העם רואים את הקולות? כן.

כן. היא רואה בכל מיני מקומות.

בקיצור הוא רודף אחריה במחשבה. כן. הבנתי. נו מה הבעיה? אז זה אומר שהיא מתאימה לו. לא, לא חייב.

יש אחד כל הזמן רואה חובות בראש. אז מה, הוא לא יכול להיפטר מזה?

לא אבל.

את צריכה לבחון את הדברים. אם הבחור טוב ואת רוצה להתחתן, בכבוד.

אם הוא בא במחשבה זה לא אומר כלום.

ואם הוא בא בנשמה?

בנשמה? רק תגידי לי איפה זה בדיוק.

בלב. בלב? כן. הבנתי. את מרגישה אותו בלב? כן. מאה אחוז. זה בדרך כלל כשאוהבים מישהו, זה בא בלב. לא, אבל זה הרבה זמן. לא אני.

מי? הוא?

לא.

בחורה, בחורה. את.

את מדברת לא על בחור ובחורה, אלא על בחורה ובחורה?

לא, בחורה, חברה כתורה שלי. כן?

והיא קשורה אלייך?

כן, מאוד. הבנתי שזה לא בחור ובחורה, למה צחקתם?

לא, זה בחור ובחורה.

את בחור או את בחורה?

תראי, אני חושב שאתם לא קשורים, יש לכם פלונטר.

צריך לשחרר את הקשר.

מה זה?

איך משחררים את הקשר?

פשוט מחליפים את המחשבה בדבר אחר.

אם אני לא רוצה לחשוב, נגיד, על משהו,

אז דוגמא, אם יש לי מחשבה ואני רוצה להסיט אותה,

אני אומר, שיר למעלות, אשא עיניי להרים,

מאין יבוא עזרי,

בשעה שאני אומר וחושב, זה מסיר לי את המחשבה.

אם תרצי להשתחרר ממחשבות, תגידי תהילים.

בסדר?

בהצלחה.

שחרור כאן.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

יש לי שאלה,

אני רוצה לקחת על עצמי ציצית וללכת עם כיפה כל הזמן.

אשריך.

אבל יש בעיה עם אבא שלי, שהוא לא מוכן לקבל את זה.

תיקח לו גם ציצית וכיפה.

למה הוא לא רוצה?

אני יודע.

התחלתי לשמור שבת, הוא לא הסכים, אבל

לא התייחסתי אליו, בוא נגיד ככה, וטפטפתי לו את זה, הוא קיבל את זה. יפה.

כיפה הוא לא מוכן.

הלכתי וניסיתי והייתי כבר בהרצאה שלך ולקחתי את זה. בן כמה אתה?

שבע עשרה.

שבע עשרה. אתה עוד מעט תהיה חייל ותשמור על המולדת.

אמת. ואם הוא יחליט שאתה לא הולך לצבא, מה תעשה?

לא, הוא לא יכול. הוא לא יכול.

למה הוא לא יכול? איך הוא יכול למנוע ממך כיפה?

שם ישימו לך כובע פלדה על הראש.

לא, אני רוצה, אבל אני יודע שזה אסור שתהיה מריבה עם האורים. אז זה לא מריבה. מה פירוש? אם אתה תרצה לבוש עכשיו ז'קט בצבע טורקיז.

והוא לא ימצא חן בעיניו. אני לא משווה ג'קט לציצית. למה? זה יותר גדול. לא, אני... מה? ציצית? לא הבנתי. מה יש בכיפה? מה הבעיה?

אני יותר מכבד את הכיפה ואת הציצית מאשר את הג'קט. זה ברור, אבל אבא, כאילו, מה הבעיה? כיפה זה חתיכת בת קטנה. הוא לא...

מה? אני לא יודע, אני לא... הוא לא רוצה שתהיה דתי?

הוא לא מוכן שיהיה לכם כיפה. בוא נגיד ככה. הוא בא מבית דתי? לא.

הוא אף פעם לא היה דתי?

הוא, אני אסביר לך,

הבעיה שהוא סובל מזה כי אחותו חזרה בתשובה מלאה והיא התחתנה עם רעב ועברה לירושלים והוא לא רואה אותה כבר

אותו דבר אח שלו עכשיו.

אתה תפתיע לו שאתה תראה אותו כל הזמן.

עשיתי את זה כבר. ולא עזר? לא, לא עזר. אז מה הוא רוצה יש לו? לא תראה אותו?

אני יודע מה הוא רוצה.

לא הבנתי, אם אתה גם נמצא וגם מפתיע. אם הייתי יודע מה הוא רוצה לא הייתי שואל אותך, אתה מסכים איתי?

אני אגיד לך, אתה לא צריך לשאול בעניין הזה כלום.

אתה אדם עצמאי, מגיל שלוש עשרה אתה חייב בכל המצוות.

ומצוות כיבוד אב ואם זה מה שאתה עושה, שהתורה אומרת,

אפילו אם ההורים מתנגדים.

זה כיבוד אב ואם.

כי הכבוד האמיתי להורים זה לא דווקא עכשיו,

אחרי מאה עשרים שנה כשהם יהיו שם ויש להם בן שמזכה אותם על ידי מצוותיו,

זה הכבוד האמיתי שההורים נוחלים בעולם העליון. גם אם זה יגרום להם ריבה, אין בעיה ללכת עם זה?

זה לא גורם משום ריבה, לא צריך להיכנס למריבה, למה אתה צריך לריב?

אני לא, הוא יריב, הוא יתעצבן. מה הוא יגיד? בוא תגיד לי מה הוא יגיד. הוא יתעצבן על זה שאני הולך עם... מה הוא יגיד?

מה הוא יגיד?

תוריד את הכיפה. תוריד את הכיפה, תוריד את הכיפה. נו. תחזיר.

מה הבעיה? הוא ביקש תוריד, הוא רצה. ברצינות, זה לא, הוא ראה את חברים שלו נהרגים לו מול העיניים. נו, אז מה? אז מה? הסברתי לו את זה גם למה, והוא עוד יותר רצה להרוג אותי.

אמרתי לו שנסיעה בשבת זה מוות בסקילה, שזה טועה. לא, אז אל תסביר לו כלום.

תגיד לו, אבא, אני אוהב את זה.

זה הכובע שאני אוהב. יש כובע טמבל, יש קסקט ויש כיפה. אני אוהב כיפה. אז תגיד לי, אני לא אוהב את זה.

לא הבנתי. אתה אומר לו איך ללכת?

אם אבא שלו עכשיו היה אומר לו... אז תגיד לי, אני אבא שלך.

מה? הוא יגיד לי, אני אבא שלך. נכון, אבל בדברי תורה יש לנו אבא משותף, אבינו שבשמיים.

כי התורה אומרת,

איש אמו ואביו תיראו ועת שבתותיי תשמורו.

אני השם שלך ושל אבא שלך ושל אבא של אבא שלך.

כולכם חייבים בכבודי.

אתה אבא נכון, אבל יש עוד אבא.

אתה נתת לי את הגוף,

אמא נתנה את הבשר והקדוש ברוך הוא נתן את הנשמה.

ואני חייב לבורא עולם על מה שנתן לי את הנשמה.

אז בקיצור, אם אני הולך עם כיפה וציצית והוא עושה רעש, אז לא להתייחס.

לא להתייחס. עכשיו תגיד לי עוד משהו. כן. הוא עשה לך בר מצווה?

כן. כן, בטח. שמת כיפה?

כמו גדול.

אם לא היית שם, הוא היה אומר לך, תשים, נכון? נכון. למה שם הוא אומר לך, תשים? נכנסת להיות בר מצווה,

פירושו בר חיוב למצוות. הבעיה שהוא גם לא נגד הדת, כי הוא מניח תפילין כל יום והכול, אבל זה כאילו, לא יודע, יש לו אובססיה כזאת.

אובססיה? אתה יודע מה?

אולי תלחם כובע תקופת מה?

כובע. כן, כיסוי ראש העיקר.

אני יודע.

אתה לא אוהב כובעים? לא מת עליהם. אז תגיד לו, לא מת עליהם.

תגיד לו, אבא, לכבודך הייתי לובש כובע,

אבל מה לעשות, אני לא אוהב כובעים.

מי אמר שאתה רוצה לעשות את התשובה? זה עצב כיפה.

מי אמר לך, משיח?

לא הבנתי.

איזה מין משיח זה שאומר שהולכים בלי כיפה?

הוא לא אמר לשים כיפה לראש. הוא גם לא אמר להתפלל.

בטח, הוא לא אמר כלום, נכון?

אז המשיח שלך, המשיח שלכם הוא של הנוצרים או של היהודים? הוא של כל העולם, במיוחד היהודים. אה, אנחנו מוותרים עליו.

שיישאר בתל אביב.

כן, תן לגברת שמה.

תן לגברת שמה. תודה. תודה לך.

אתה רוצה כיפה של שופר?

וציצית, בוא מותיק, בוא תן לו מוזיקה.

אין לנו ימים של מוסר ואין לנו דם דם. כן. עוד שאלה? מה שיש לי זה לא שאלה, אני פשוט עושה קידוש השם פה. כן. לא יודעת אם אתה זוכר אותי, כבוד הרב,

בראש חודש אלול אני הייתי בשיעור אצלך בהיכל התרבות בבת ים.

אני בכיתי והתחננתי לשים כיסוי ראש על הראש,

אם אתה זוכר את זה, כבוד הרב.

ברוך השם, זכיתי לשים את הכיסוי.

אני נמצאת איפה שאני נמצאת, באותו מקום,

בעבודה הלא-צנועה שאמרתי לך,

אבל ברוך השם, בחסד השם,

בעקבות זה ששמתי את הכיסוי,

רציתי להגיד שאני סוגרת מעגל.

השם שלח לי זיווג משמיים.

הייתי בשיעור שלך, נתת לנו ברכה, לי ולבן שלי. אמרתי לך שאני אלמנה וחוזרת בתשובה לבד,

מתוך כל העולם הפרוץ הזה, ברוך השם, זכינו.

ועכשיו בורא עולם פשוט זיכה אותי לזיווג תוך

ארבעים יום,

בעזרת השם, בחודש אדר, בראש חודש אדר.

זה יהיה שבעה חודשים מהשיעור הזה, כבוד הרב, אחרי הברכה שלך,

אחרי בכלל כל החזרה בתשובה שלנו. אני מודה לבורא עולם קודם כל.

ואני רוצה להגיד לכל בת ישראל שתזכה ושתהיה בת מלך אמיתית, אמן.

אמן.

באמת, לכל מי שחוששת וכל מי שחושבת

מהחברה או משכנה,

כמו שאמרת פעם באחד השיעורים שלך, מה את רוצה, שהשכינה תהיה אצלך בבית, או השכנה,

צניעות לבת ישראל מביאה את כל האושר בעולם. מי ייתן וכולנו נזכה באמת, אמין,

שנלכת בדרך השם, אמן, כן יהי רצון.

כבוד הרב, רק עוד בקשה אחת.

הבן שלי סחב אותי לפה ואמרתי שאם הוא הביא אותי לכאן, כי הוא מאוד מאוד אוהב אותך,

אם אפשר,

כיפה וציצית בשבילו. בשמחה רבה.

ורק להודות לך, בורא עולם, ולהודות לך, כבוד הרב, על כל מה שאתה עושה למען כל עם ישראל. תודה. שיהיו בריאים, יעלה ויבוא, יעלה ויבוא, בוא.

אמרת כל איזה יעלה, כאילו נמסור לבנה,

תביאו, תביאו, תביאו, תביאו, תביאו, תביאו, תביאו. תזכה להיות צדיק, תלמיד חכם, ירא שמיים.

אשריהם ישראל, אשריהם ישראל.

שלום, כבוד הרב. שלום.

הרב, יש לי חברים, רוצים לחזור בתשובה.

אשרי. אבל עכשיו יש בעיה, פוחדים מגיהינום וזה,

פוחדים מכל הדברים האלה.

עכשיו, מה עושים איתם?

מה פירוש, אם הם פוחדים זה טוב? לא, לא, פוחדים. אומרים, יש איזה רב, מפחיד אותם, וזה.

קודם כל, זה טוב שפוחדים.

חבל על אלה שלא פוחדים, כי הפחד נועד לשמור ולהציל. אם אדם לא היה מפחד בנסיעה,

היה דורס ונדרס.

אם אדם לא היה פוחד,

היה הולך על הגגות.

אם אדם לא היה פוחד, היה נכנס לים ולא יוצא.

אם אדם לא היה פוחד, היה בסכנה.

אז מה אני אגיד להם עכשיו?

שיחזרו בתשובה ולא יפחדו, כי הם לא יראו פני גיהינום, הם יראו גן עדן.

לא יודע, הם לא יקבלו את זה. לא יקבלו, אז שילחו לגיהינום.

וואי, לא יכול, הם יפחדו עוד יותר.

אבל אני רוצה לשחרר אותם מהפחד, אתה רוצה שהם יפחדו?

הוא פוחד, הנה, מזכן. הוא לא פוחד, יש לו כובע,

הכרובה, חבל לך על הזמן. הכרובה זה כלום. מה זה הכרובה? גם הכרובה יסרב.

זה נכון. אם הוא לא יחזור בתשובה, באמת זה יסרב. טוב, תודה, הרב. תהיה בריא מותאם.

כן. כבוד הרב, אני הייתי שנה חרדי.

למדתי בישיבה של הרב מוגרבי.

ואני הסתכלתי על זה כשהייתי להיות חרדי, הייתי הולך לבני ברק,

ושם הפריצות היא יותר גרועה ממה שיש פה.

מה אנחנו עושים שפה מתחזקים ושם נופלים?

מחליפים עיר.

לא, זה לא. אני גר פה כתבי בחולון.

הייתי מסתכל, הייתי רואה בחורות בבני ברק פרוצות יותר ממה שפה. לא צריך להגזים, בחור. אתה... לא, לא, זה לא... אחת הבעיות זה שהסתכלת עליהן.

אם לא היית מסתכל, לא היית רואה כלום. כנראה שהיה לך פריצות בעיניים קצת. ומה שהבחור פה אמר, לחזור שהם מפחדים פה, הילדים האלה,

אסור לחזור בתשובה, לפי מה שאני יודע.

אסור לחזור בתשובה מתוך פחד, רק אלא מאהבה. אז אתה לא למדת אצל הישיבה של הרב מוגרבי. למדתי אצל הרב מוגרבי. אם למדת, אז צריך לדעת שהלוואי ונזכה לעשות תשובה מפחד. הלוואי. למה? אבל זה לא מכפר על שום עוון. כי הפוך, זה מכפר, הופך את הזדונות לשגגות,

ואחרי זה, מתוך שלא לשמה, בא לשמה.

אבל להגיע ישר לתשובה מאהבה,

זה רק הגדולים והצדיקים ביותר אולי זוכים.

אין דבר כזה. בלי פחד אדם לא יכול לחזור בתשובה.

למה כל התורה מלאה באיומים, בעונשים והכול?

למה התורה לא מבטיחה על ימין ועל שמאל כל הזמן גן עדן, גן עדן, גן עדן? למה?

כי אם יש גן עדן, אז מה צריך לדאוג? הנה, כתוב, גן עדן, גן עדן, גן עדן.

אבל הקב'-הוא יודע מי האדם ואיך הוא נברא.

הוא יודע שמה שיכול להרתיע אותו זה רק העונש.

לכן אומרים לו את העונש.

למה החוקים אומרים את העונשים ולא אומרים את הזכויות?

פעם פרסמו לכם פה בחולון את הזכויות של כל אזרח ואזרח?

מחביאים את זה באותיות הקטנות.

מה כן מפרסמים? את הקנסות,

את כל הדברים שהם מקבלים עונש.

אם לא תשלם תקבל ככה אזהרה והתראה וכו'.

נכון או לא נכון?

למה יש מלחמה? מלחמה זה מפחיד?

אז למה פיקוד העורף עוד עושה אזעקה יותר מפחידה מהמלחמה?

למה הוא לא עושה מוזיקה מרגיעה?

אתה יודע איזה כיף מלחמה בסבבה.

למה הם לא עושים? כי צריך להפחיד צריך לרוץ למקלטים צריך לזהר טילים טילים נכון?

אז זה טוב להפחיד אם לא יפחידו אף אחד

אחד לא ילך ואם אין אזעקה כולם כועסים.

ראית? לא היה אזעקה.

נפלו טילים, לא היה אזעקה.

זה יותר מפחיד שאין אזעקה. למה? כי אתה יכול לקבל אותה ישר בראש בלי שיודיעו לך.

ככה, לפחות הודיעו לך, אז היית מוכן.

הבנת, יוני? ויש לי עוד שאלה. עוד שאלה? בבקשה. תגיד לי אם זה שווה ללכת לגבר רחל עם כל הערבוב שיש שם בין נשים לגברים.

אתה יכול ללכת בשעות שאין ערבוב.

לא, אני מדבר ביום של העלייה לכבן.

לא חייבים ללכת דווקא ביום ההילולה. אתה יכול ללכת ביום אחר, ואם אתה רוצה דווקא ביום ההילולה, אין בעיה, שיקחו אותך חבר עם גרב על העיניים.

אין, אבל אי אפשר.

מה זה אי אפשר? זה אוטובוסים מוגנים.

אוטובוסים מוגנים, אתה יכול לשבת, אתה מבין, עם כמה חברים, ובצד.

ספסל אחרון, תתפסו ישר.

זה לא רק ערבוביה, זה נגיעות, נשים נוגעות בגברים שם.

בוא'נה, יש לך תזזית, אתה.

מה קורה איתך, בחור?

איך הגעת לערב כזה כשאתה יודע שיש נשים?

אני לא ידעתי.

אה, לא ידעת שאתה רק גברים?

לא, אני אדם לא אמרתי לך, אבל אומרים שזה מאורגן.

מתוק. אם תרצה, תיזהר, אם תרצה, תמצא את העצה, מתי ללכת, לא להיתקל, לא להיפגש, לא כלום. הבבא סאלי היה הולך ככה, מכוסה. אתה רוצה ללכת ככה? אני הלכתי ככה.

נו, ו?

זהו, נפלתי. ואחר כך הצצת.

זה הבעיה.

הבנת?

להיות הבבא סאלי זה לא להוסיף לכיסוי. זה להיות כזה.

הכיסוי זה רק תוספת על מה שאתה.

לא, אז גם אי אפשר לחזור בתשובה מהר, כמו שהבחור אמר פה. אפשר, אפשר, אפשר. אני גם הלכתי מהר. אני אומר לך שאני הלכתי מהר. אני גם הלכתי מהר.

מה לעשות, אמרה? בטח סוף לא הלכתי. בשביל זה אני אמנון יצחק ואתה לא.

נכון. זה ההבדל.

אז תלך לאט-לאט ומהר.

אי אפשר.

אי אפשר, אז תלך מהר ולאט-אט.

אז תלך לאט, לאט, לאט, לאט, אבל גם בנסיעה.

עשרים, עשרים, עשרים, עשרים, עשרים,

עשרים וחמש, עשרים וחמש,

תראה כמה צפירות תקבל מאחורה.

תראה כמה קללות אלה שיעקפו אותך יגידו לך.

מה זה לאט לאט ככה? סע!

אפילו בכביש לא ייתנו לך ללכת לאט לאט.

הבנת, יוני?

תחזור לרב, תחזור.

אתה רוצה ציצית?

לא, יש לי, תודה. אה, נפלא.

צמל, צמל.

אז אם אתה רואה משהו שזה מסוכן, תרים את הציצית ככה על הפנים.

כן. יש לנו היום איזה בעיה, מחלה שמסתובב, שקוראים לה שפעת, אתה יודע בדיוק מי הם.

השאלה היא אם אתה עצמך לקחת זריקה וקיבלת זריקה נגד השפעת הזאת.

אני לא קיבלתי זריקה ואני לא אוהב זריקות ולא מקבל זריקות. הזריקה היא היחידה שאני...

מוכן לקבל זה מהתורה. אז גם אני גם חשבתי ככה. מעכשיו אני גם לא לוקח את הזיקה. תודה. יפה מאוד. תהיה בריא.

כן.

כבוד הרב, רציתי לדעת...

כן, מי זה המשיח?

זוז, אתה מסתיר לי אותו, גולן?

אמרו שאסור להגיד את השם המפורש.

כן. אז מדוע הוא גילה אותו מתחילה?

מדוע גילה את השם שלו בהתחלה?

אם אסור להגיד את השם שלו?

הקב' ברוך הוא מחליט מה שהוא רוצה, והוא אומר מה שהוא רוצה, ואנחנו צריכים לעשות מה שהוא רוצה.

אבל הוא גילה את השם שלו.

אז הוא גילה, הוא גילה את השם שלו, בטח כתוב בראשית ברא אלוקים וזה רק אחד משמותיו, יש שבעים שמות לקדוש ברוך הוא. שם אחד. לך? זה מה שאתה מכיר, אבל יש יותר. ה'ו'ה', זה השם שלו. לא, לא, זה לא זה, זה אחד, ויש עוד.

לא נורא. אז אתה מאמין באלוהים אחד. אתה מאמין אפילו לא אחד.

אני מאמין רק באחד. רק באחד. אתה מעדה, מעדה, נכון? לא, לא, לא. אתה עדה, עדה. לא, לא, לא. כן, כן, כן, כן.

כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, טוב, לא, לא, לא. אין לך תשובה, אני יודע, אין לך תשובה. אני על דברים כאלה אין לי תשובות, נכון. יש לי שאלות על דברים. אומרים, לא תישא את שם השם לשער. הכוונה, אל תישבע בשמו ואל תגיד דברים שהוא לא אמר.

אבל מותר להגיד את השם שלו.

הבנתי, יפה מאוד.

טוב,

יש לנו משיח חדש. אני לא משיח.

אתה לא משיח, חבל. היינו נגלים מיד.

כן, שמה, תן לילד שמה. ערב טוב, ארב. ערב טוב.

אני נחזרתי בתשובה לפני לא מזמן. מה, הספקת כל כך מהר לחזור בתשובה?

לא. לבד או עם ההורים?

לא, עם סבתא שלי. עם הסבתא, יפה. ואיפה ההורים?

ההורים עוד לא נחזרו. עוד לא חזרו?

לא. אז למה הם מחכים?

לא, אין לי מים, אנחנו נפרדנו.

כי אבא שלי, נו, היה שם בעיה.

אז אני רוצה איכשהו להחזיר את אבא שלי בתשובה, ובא לי להתייעץ עם הרב,

מה לעשות. יפה מאוד. ורגע, הוא נגד או בעד?

נגד.

למה?

הוא לא היה.

הוא בא מבית דתי?

פעם הוא היה דתי.

פעם הוא היה דתי? כן. הוא היה נשוי לאימא והתגרש?

הוא היה נשוי איתה. מאותו זמן הוא לא...

אה...

נו.

התגרש?

הוא התגרש, ואחרי זה הוא לא שומר שבת והכול.

עכשיו הוא מצא מישהי אחרת?

כן.

רוסיה?

לא. מה?

עבריה.

מה?

עבריה.

עבריה?

יודיה. אה,

יפה מאוד.

מה השם של אבא שלך?

יואב.

יואב בן?

אורה.

יואב בן אורה.

השם יחזיר אותו בתשובה שלמה מהרה,

ואני אתן לך אנציקלופדיה שתיתן לו מתנה.

יש לי, אני מנסה. אז תיתן לו מתנה.

תביא גם מתנה, אין ציקלופיה. אז אני רוצה מהרב לקבל ציצית לאבא שלי.

בבקשה, בוא מוטי.

רגע, מי מהנשים, מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

כי כשאני אתן, אחר כך לא יישאר.

כן, תזכה לכל טוב, תגדל בתורה וביראת שמיים.