חולון - יש לי טענות...

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בקרוב עומדת דעת חיית המתים.

בבקשה.

הייתה עלי יד אדוני,

ויוזיאני ברוח אדוני,

ויניחני בתוך הבקעה,

והיא מלאה עצמות.

והעבירני עליהם סביב סביב,

והנה רבות מאוד על פני הבקעה.

ויאמר אלי,

בן אדם,

עד תחיינה העצמות האלה,

ואומר אדוני אלוהים,

אתה ידעת.

ויאמר אלי, התנבא על העצמות האלה,

ואמרת עליהן,

העצמות היבשות,

שמעו דבר אדוני.

כה אמר אדוני אלוהים לעצמות האלה,

הנה אני מביא בכם רוח, וחייתם.

ונתתי עליכם גידים,

והעליתי עליכם בשר,

וקרמתי עליכם אור,

ונתתי בכם רוח,

וחייתם,

וידעתם כי אני אדוני.

וניבדתי כאשר צוותת,

ויהי קול כהנה באי,

והנה רעש,

ותקרבו עצמות עצם אל עצמות.

וראיתי,

והנה עליהם גידים,

ובשר עלה,

ויקרם עליהם אור מלמעלה,

ורוח אין בהם.

והנה עליהם גידים, ובשר עלה,

ויקרם עליהם אור מלמעלה,

ורוח אין בהם.

ויאמר אלי,

הנה ואל הרוח,

הנה ובן-אדם,

ואמרת אל הרוח,

כה אמר אדוני אלוהים מערבה רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו.

והנה בטי כאשר טבענו

ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאוד מאוד.

ויאמר אלי בן-אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה

הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדת תקוותנו נגזרו אותנו.

לכן הנה וואמרת עליהם,

כה אמר אדוני אלוהים הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל.

וידעתם כי אני אדוני בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני אדוני דיברתי ועשיתי נאום אדוני.

ולבכן, יהודים יקרים, הקדוש-ברוך-הוא

מביא עשר מכות על המצרים

לפני שהוא מתגלה במעמד הר-סיני.

ולמה עשר מכות?

עשר המכות באות להראות

שהבורא מושל

ושולט

על כל הבריאה כולה,

מהתהום למטה עד שמי השמים למעלה,

ואין דבר שיכול להתנגד לו.

לכן סדר המכות הוא מלמטה למעלה.

מכה ראשונה, דם,

ומראה שהוא שולט על הימים לנהרות, להפוך אותם כרצונו.

יום, יום, יום.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

רק השנייה, צפרדע מראה שהוא שולט בכל בעלי-החיים שנמצאים במים.

הוא מראה שהוא שולט בכל מה שרוחש על פני האדמה.

ערו, תערומת של חיות ובהמות תוקפות במצרים, ברדלסים, נמרים,

עריות, גבילים,

לא בקש מראה שהוא שולט על כל בעלי-החיים על היבשות.

דבר מראה שהוא שולט על כל ההיידקים שמגוזרים פעמים.

שחי, מראה הקדוש-ברוך-הוא שהוא שולט בקופו של האדם לענוש אותו בכל חלק וחלק שבו.

ברד.

מראה הקדוש-ברוך-הוא שהוא שולט על הפחים.

אש ומים לא יכולים לדור במחיצה אחת, והוא מוריד אותם נחתיו.

הרבה.

מראה שהוא שולט בכל המעופפים באוויר.

מראה שהוא שולט על הפחים.

מראה שהוא שולט על הפחים.

מראה שהוא שולט על הפחים.

מראה שהוא שולט על הפחים.

ומכה עשירית,

ומראה שהוא שולט, ומשגיע ורואה כל ברייה וברייה, מכת בכורות, ומכה ברגע אחד את כל בכורי מצרים.

זאת אומרת, צריך לזהות את כולם ולפגוע בכולם,

לא משנה איפה הם נמצאים, ברגע אחד.

חיפה הוא נמצאים, ברגע אחד.

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

יאומים על ימי מלך פויסיף, שנועסקים מוי דוי ודוי.

יאומים על ימי מלך פויסיף, שנועסקים מוי דוי ודוי.

יאומים על ימי מלך פויסיף, שנועסקים מוי דוי ודוי.

יאומים על ימי מלך פויסיף, שנועסקים מוי דוי ודוי.

יאומים על ימי מלך פויסיף, שנועסקים מוי דוי ודוי.

יאומים על ימי מלך פויסיף, שנועסקים מוי דוי ודוי.

ויומים על ימי מלך, כל סוף שני סוכים או ידוי ודוי.

ויומים על ימי מלך, כל סוף שני סוכים או ידוי ודוי.

ויומים על ימי מלך, עשוי שמלות סוכים או ידוי ודוי.

ויומים על ימי מלך, עשוי שמלות סוכים או ידוי ודוי.

די אביב על ימי מלך די אביב על ימי דוידאי

די אביב על ימי מלך דוידאי,

ימים על ימי מלך כועסים שניים סכימוי דוי ודוי

להתמודד

היי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי,

-וי, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא

איי-איי-איי-איי-איי-איי

לילה, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי,

איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, איל, א

‫היאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיא

איזה מלואי!

יוי יוי הוי תם, אין שם שם שם!

הו הו הו הנקי שם!

הוי הוי!

הרשתה,

שהרב קנצו ולרגע.

הרשתה, הרשתה, הרשתה, הו הו הו!

נעשה ונצליח והשם עלינו ורחמו ירוויח.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמו ירוויח.

הערב הזה יהיה להצלחת יוסף חי בן מלכה,

רון רמי בן אושרת שולה,

יורם בן מרים,

וזיווג הגון ופרנסה בשפע עוד השנה.

יהיה גם לרפואת יוסף בן נרגז,

ושיצא מכל המחלות, בריאות איתנה,

נרגז-בת סולטון,

רפואה שלמה, בריאות ואריכות ימים,

מטל ואלירן ועדי, בני-אור לי, הצלחה ושמחה.

אורלי בת אירן, בריאות ורפואה שלמה,

ואליהו ישעיהו בן אסתר וכל משפחתו, בריאות, שמחה, פרנסה ושפע.

והערב גם לעילוי נשמת המנוח אלברט בן נרגז ורחמים,

מנוחתם עדן.

כמו כן, לרפואת כל חולי עמו ישראל,

ולעילוי נשמתם של כל נפטרי עמו ישראל.

סליחה.

ויקהל משה את כל עדד בני ישראל ויאמר עליהם,

אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם.

אם היינו במעמד הר-סיני

ומשה רבנו היה מקהיל אותנו בין כל הנמצאים,

והיה אומר לנו,

אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם.

מה אתם חושבים,

שהיינו עושים את מה שהוא אומר או לא עושים?

כן, אדוני.

יפה, אחד היה עושה.

עוד פעם,

אם הייתם נוכחים

בזמן שמשה רבנו

היה מקהיל את כל עם ישראל ואתם הייתם בתוכם, והוא היה אומר שאלה המצוות שהשם ציווה לעשות אותן, הייתם עושים או לא עושים?

מי לא היו עושים?

משה רבנו נתן את התורה?

כן. הוא נתן את התורה.

אז למה צריך להיות באותה שעה שהוא אמר לעם ישראל מה לעשות? גם עכשיו אפשר לעשות, לא?

רגע, אבל נכון שאם הוא אמר לעשות בשם השם

אז גם אנחנו יכולים לעשות, נכון?

והכול אנחנו עושים?

אמרתם קודם, עושים, עושים.

נו, אז אני שואל שאלה, לא מבין.

אם הייתם בזמן שמשה רבנו היה מקהיל את כולם והיה אומר שזה מה שצריך לעשות, אתם אומרים שהייתם עושים.

ואתם אומרים שמשה רבנו נתן את התורה

והוא אמר שצריך לעשות,

אז מה זה משנה אם היינו שם או שאנחנו כאן והוא אמר שצריך לעשות?

הערב רב, עזוב, הם לא פה עכשיו הערב.

עכשיו אני שואל שאלה, אז למה אנחנו לא עושים?

מה, שמה, מה?

הוכחות?

אתם אמרתם שהייתם עושים אם הייתם שם ואתם אמרתם שניתנה תורה על-ידי משה רבנו.

אני חושב שזה בסדר, זה לא משנה. עוד פעם, אם היית או לא היית, זה לא משנה.

כל התגליות שהיו במשך כל ההיסטוריה, אתה היית בכל האירועים האלה בשביל להאמין בהם?

לא צריך להיות, נכון?

אבל יש דברים שאתה מקבל אותם בגלל שזה מוסכם על כולם שכך היה, לא?

נו, אז לא צריך להיות נוכח בכל אירוע ואירוע.

לא צריך את ההוכחות, ההוכחות זה רק למי שלא רוצה.

מי שלא רוצה לעשות, מחפש הוכחות. למה?

בשביל להימנע. כל זמן שלא יוכיחו, הוא יכול להגיד, עוד לא הוכיחו לי.

אבל מי שרוצה, לא צריך הוכחות.

השאלה, למה אנחנו לא עושים את מה שבעצם טוב לנו?

בואו נבין.

בואו נבין.

הרמב״ן אומר,

הקדוש-ברוך-הוא חזר בתורה על מלאכת המשכן חמש פעמים בדרך חיבה ומעלה.

המשכן זה השראת השכינה בתוך עם ישראל, דבר גדול ונשגב,

מקור הברכה

לעיני כל העמים,

עמוד הענן

מעל המשכן.

כולם רואים שיש שכינה לישראל,

השגחה פרטית על כל היהודים.

דבר מדהים.

חמש פעמים התורה חוזרת ומזכירה את עניין המשכן.

והמדרש אומר,

משל למלך

שמסר את בנו לפדגוג,

מחנך ומלמד.

שאל המלך,

הלך בני לבית-הספר?

בא בני מבית-הספר?

אכל בני,

שתה בני,

ישן בני,

ככה מביא המדרש.

וזה מאמר פלא.

המלך שולח את הבן שלו ללמוד אצל הפדגוג,

ומה הוא שואל שאלות?

הלך, חזר, אכל, שתה, ישן.

את העיקר הוא לא שואל, למד.

למד, למד בני או לא?

זה לא שואל.

למה לא שואל?

כיוון שהוא מסר אותו לפדגוג,

למחנך, למלמד, למורה,

בטח יעשה הפדגוג את מלאכתו נאמנה.

אם המלך מוסר את הבן שלו ללמוד אצל המלמד,

ודאי שללמוד הוא למד.

מה הוא שאל?

אבל על ההכנות שהיה צריך להכין הבן

על מנת שיוכל ללמוד,

כיוון שבהכנות תלוי הלימוד.

הלך,

אכל,

שתה, ישן, יהיה לו כוח ללימוד, יהיה מרוכז בלימוד.

על הלימוד אני לא מודאג.

מסרתי אותו ביד הפדגוג, ודאי שהוא ילמד,

שילמד אותו.

השאלה היא אם ההכנות המצטרכות נעשו על-ידי הבן,

על זה שאל המלך.

זה המשל.

כך הקדוש-ברוך-הוא

הוא הפדגוג שלנו

בתורה הקדושה.

התורה שלנו היא המחנכת שלנו,

היא המלמדת אותנו, היא המורה לנו.

תורה מורה לנו את הדרך.

והיא מלמדת אותנו בדרך נפלאה,

שהאדם

מוכרח

אם הוא בעל הכרה לקבל את הלימודים של התורה.

כל בעל הכרה שהוא בעל שכל,

בשכל ישר,

מוכרח לקבל את ההנחיות של התורה,

כיוון שהם ניתנו מהבורא יתברך שברא אותנו,

יודע מה טוב לנו,

יודע מה רע לנו,

בוודאי שרוצה בטובתנו.

אין שום סיבה בעולם לבעל שכל להתרחק מהתורה.

הפוך, הוא צריך לרדוף אחריה בכל רגע שתדריך אותו בכל ימי חייו.

רק מה צריך הכנה לזה?

כך גם במשכן.

מי לא מבין את הדבר הנפלא שניתן להשיג

ולקבל בהשראת השכינה, שהיא מקור הברכות?

אבל רק היו צריכים לעשות הכנה,

את ההכנות לבניית המשכן,

את ההכנות להשראת השכינה.

אבל השראת השכינה היא מאתו יתברך.

הוא הפותגוג,

הוא ישרה את שכינתו.

אנחנו צריכים רק לעשות את ההכנה.

אנחנו רוצים שהקב'-ברוך-הוא ידור במחיצתנו?

אין לו בעיה לקב'-ברוך-הוא לבוא אלינו הביתה,

להשרות את שכינתו בתוכנו.

השאלה היא אם אנחנו מכינים את הבית לקבל את פניו.

זאת אומרת, כשבא אורח פשוט, אז אנחנו נערכים לקראת האורח,

משתדלים לא להחסיר כלום ושיהיה לו נוח.

אם מביאים תלמיד חכם הביתה,

אז צריכים לבדוק גם את ההכשרים, את האוכל,

את כל מה שצריך,

מזוזות שלא יחסר, שהכול יהיה בסדר.

ואם מזמינים את גדול הדור,

אז לא רק בני-הבית מתארגנים בצורה אחרת לחלוטין,

כל הרחוב מתכונן לקראת ביאתו.

נו, ואם הקב'-ברוך-הוא רוצה להגיע אליך הביתה,

אז אתה מוכן? הכנת את הבית בהתאם או לא הכנת? אז איך אתה רוצה שהוא ייכנס?

אם אורח רגיל לא יכול להיכנס הביתה, כי הוא לא מוכן לקבל אורח,

אז אתה רוצה שהשם יבוא אליך הביתה?

הכול תלוי בהכנה.

וכך, בכל העבודות, לשם יתברך,

אדם צריך בעיקר לעשות את ההכנה,

ואז הקב'-ברוך-הוא מצליח בעדו.

והפסוק במשלי אומר,

הפכפך

דרך איש וזר,

וזך ישר פעולו.

הפכפך דרך איש וזר,

וזך

ישר פעולו.

פשוט שטבע האדם החומרי ביצר הרע שלו מילדותו הוא הפכפך.

אנחנו רואים שאנחנו מתהפכים מכאן לכאן, פעם ככה, פעם ככה, פעם יותר, פעם פחות,

פעם משתוקקים, פעם מתרחקים.

הפכפך, לא יציב כל כך.

וזר בדרכיו האישיים, אם הוא מסתכל אפילו על עצמו ואומר, איך אתמול אני רציתי ככה, היום אני עושה ככה.

אתמול אמרתי שאני לא עושה ככה,

היום אני כן עושה ככה.

איך זה?

ורק בהכנה של הזדככות והתיישרות,

אז יהיה ישר פעולו, כל פעולותיו יהיו ישרות.

אבל הוא צריך לזכך את עצמו, האדם,

ליישר את עצמו.

וחכמים, זיכרונם לברכה, אמרו שלא צריך מאמץ כל כך גדול.

פיתחו לי פתח

כחודו של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם.

כנגד כל פתיחה

בלב

שנפתח,

אפילו כחוד המחט,

רק חודר מקצה לקצה

חור מפולש,

כנגד זה אומר הקדוש-ברוך-הוא, נפתח לכם פתח כפתחו של אולם. הנה, יש פה פתח של אולם,

שזה פי מיליונים,

סיעתא דשמיא, ממה שאתה פתחת בחוד של מחט.

פי מיליונים הקדוש-ברוך-הוא יהיה מוכן לתת לך, אבל אם,

תפתח פתח מפולש,

לא שריטה קלה, לא תנודה קלה,

פתח,

פתח שאפשר לעבור מצד לצד.

בית

שהוא סגור בתריסים,

קרן אור לא נכנסת.

אבל אם אתה פותח אפילו רק שלב אחד בתריסים,

כבר השמש שוטפת את החדר.

אם תפתח כנף אחת של התריס,

וואי, וואי, וואי,

תהיה לך שמש מלוא החדר.

אם תסיר בכלל,

אתה באמצע השמש.

אז הקדוש-ברוך-הוא אומר, אם תפתח לי אפילו פתח קטן,

שאור השכינה שלי ייכנס ויעדו,

זה יביא לך, סיעתא דשמיא,

פי מיליונים ממה שיש לך לפני הפתיחה.

רק תכין את ההכנה המצטרכת.

אז כמה יש לאדם להתעורר מזה ולהתבונן כשהוא רק צריך להכין את עצמו ולהתחזק,

ואז הקדוש-ברוך-הוא יעזור לו, ודאי,

בשביל להרים אותו מעלה-מעלה?

בואו נתבונן על שתי שאלות.

יש אדם,

שאנחנו מכירים אותו,

שהולך תמיד ביגון,

בצער, דואב וכואב ואבל כל הזמן,

כל הזמן בדיקלא,

דיכאון.

נו,

בא אליו אחד ואומר לו,

למה אתה דואג? למה אתה עצב כל הזמן?

בוא אני אראה לך את האוצר הגדול

שיש לך מאביך.

מה אתה טרוד כל כך?

יש לך אוצר גדול מאביך, אביך הוריש לך אוצר גדול.

בוא,

תפסיק להיות ביגון.

והבן-אדם מתעצל ללכת.

מה אתם אומרים על אחד כזה?

בדיכאון,

אין לו שמחה בכלל. אומרים, אוצר גדול יש לך, שלך, שלך,

מאביך,

לא טובות של אחרים.

בוא, אני אראה לך.

מתעצל ללכת.

מה אומרים על אחד כזה?

מה זה?

יש אדם שמתאבל על בנו יקירו שנאבד ממנו.

בוכה.

הבן שלי.

בוכה.

בא אליו אחר ואומר לו, אל תתאבל.

הבן שלך חי ומולך

על מדינה שלמה.

בוא, ברכה, הוא חי.

הוא לא נאבד.

הוא לא טבע.

הוא חי.

בוא, אני אראה לך, הוא מלך על מדינה.

והוא מתעצל

ולא הולך.

מה אתם אומרים על אבא כזה?

אהבל.

אנחנו לא מדברים עליו ולא עליו, אנחנו מדברים עלינו.

המשל הוא עלינו.

התורה הקדושה

היא הפתגוג

הכי גדול,

שמראה לאדם את האמת לאמיתה כשמש בצהריים,

שמסבירה מה צריך להיות,

ושלא יחסר לנו כלום, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

אז איך אתה הולך בדיכאון?

איך אתה הולך שפוף,

מסכן,

מתבכיין?

בוא,

אני אראה לך שאבא שלך השאיר לך ירושה גדולה.

אתה עשיר גדול.

תורה ציווה לנו משה מורשה,

קהילת יעקב.

זו ירושה שלך לקהילת יעקב.

אבא שלך שבשמים, מלכו של עולם,

השאיר לך ירושה אדירה,

לא רק כסף וזהב וכבוד ובריאות וחיים.

נצח נצחים הוא נותן לך.

בוא, הוא אומר, בוא.

מתעצל.

בוא לשיעור. בוא לשיעור.

לא, אני עסוק, אני עובד עד שעה מורשה. למה תעבוד?

תבוא ללמוד, תצטרך פחות לעבוד.

תהיה לך ברכה, השראת שכינה.

עשרה שיושבים ולומדים תורה, השכינה שרויה ביניהם.

מקור הברכות.

ובזכות זה הקדוש-ברוך-הוא ישפיע עליך טובה.

מתעצל.

מתעצל.

ואם בן-אדם בא,

צריך להכיר לו טובה?

אחד שאמרו לו שהבן שלך חי, הוא לא מת.

הבן שלך חי, הוא לא מת. והוא בא לראות, לא התעצל.

בא לראות. צריך להחזיק לו טובה על זה שהוא בא לראות?

פשוט שאבא שאיבן את הבית ואומרים לו שהבן שלו חי,

צריך לבוא ולראות. צריך להחזיק לו טובה על זה?

אחד שבוכה כל היום שאין לו כלום ואין לו כלום, ואומרים, יש לך עושר גדול והוא רץ לראות,

צריך להשיג לו טובה שהוא בא? לא.

אז אחד שבא ללמוד, אחד שבא להבין, אחד שבא להכיר, אחד שבא לברר מה מגיע לו, הקדוש-ברוך-הוא השאיר לו ירושה.

צריך להודות לו, תודה רבה שבאת ללמוד, תודה.

זה שלך.

בעל שכל לא מניח דבר שמגיע לו,

בעל שכל הולך לקבל את מלוא זכויותיו.

אז איך בן-אדם מניח

ועוזב את התורה הקדושה,

שהיא נחלתו, ירושתו וזכותו,

ועסוק כל היום ובדיכאון ולא מבסוט,

חיים קודרים,

כל הזמן טענות ומענות,

מסכן, מתבכיין כל היום.

ממש בושה וחרפה.

זה ביזיון לאינטליגנציה.

תראו, אני לא מכיר אתכם,

או אתם מכירים אותי,

אבל אני יודע כמה כסף יש לכם.

כל אחד מכם,

אני מסתכל עליו,

אני יודע כמה כסף יש לו.

אתה צוחק.

אתה רוצה שאני אגיד לך כמה יש לך?

איך השם שלך?

שרון.

אפילו שלא נראה עליך,

יש לך רק ביד אחת חצי מיליון דולר.

לא?

אין לך?

ואם אני אוכיח לך?

מה תעשה אחרי שתדע שיש לך חצי מיליון דולר שלא ידעת?

אה?

אה?

מביא לי חצי.

מביא חצי.

או, כדאי לעבוד.

בוא תראה.

הגיע אלי אבא ובן,

בן 17,

לקבל ברכה.

הם הולכים לניתוח בגרמניה.

מה יש?

הילד מוציא את היד שלו מהכיס

ומראה לי

שיש לו רק שתי אצבעות קיצוניות,

שלוש אמצעיות חסרות מלידה.

וביד השנייה, אותו דבר,

אין לו את שלוש האמצעיות, רק שתי אלה.

הוא הולך לניתוח השתלת אצבעות בגרמניה.

שאלתי אותו כמה עולה הניתוח,

והוא אמר לי, חצי מיליון דולר.

אתה מחזיק עכשיו ביד שלך

חצי מיליון דולר.

חצי מיליון דולר.

פעם ראיתם אנשים

שמוחאים כפיים עם מיליון דולר?

חצי ביד הזאת, חצי פה, עם מיליון דולר.

וגם אחרי שישתילו לו את השלוש, אני לא מאמין שהוא יוכל לעשות כמונו ככה.

אנחנו עשירים אדירים.

איזה מתנות נתן לנו הקדוש-ברוך-הוא.

תסתכלו מה זה. הקדוש-ברוך-הוא

נותן לווירוס קטנטן, וירוס קטנטן,

לחדור פה,

ומיליונים של עופות,

מרעילים אותם למיטה,

פן יעשו מגפה בכל המדינה.

וירוסון קטן.

וירוסון קטן.

ברגע אחד יורה כל הקדוש-ברוך-הוא להוריד את כל הרכוש של יישובים שלמים.

טראח

ברגע אחד יכול לתת זכות שאין כדוגמתה.

ברגע.

ברגע אחד,

רעידת אדמה בלב האוקיינוס,

גלי צונאמי לגודל של 40 מטר,

חמישה גלים שוטפים,

300,000 איש מתים,

חמש מיליון גולים.

כרף עין.

מפעיל ונטילטור אחד,

הוריקן,

כל פעם הוריקן לפי אות אחרת

ב-ABCD,

וחביבי,

300 עד 500 קילומטר לשעה.

סך הכול אוויר וחול.

ומדינות שלמות זזות,

ימינה ושמאלה,

עושה מלאכיו רוחות,

משרתיו יש לו עט.

יש לו מלאכים,

רוחות.

יש לו משרתים, אש.

שולח אותם,

יערות שלמים נשרפים ככה, ניצוץ קטן,

אוסטרליה, כמה חודשים בשביל חבות שרפות.

שם ענן באירופה,

אומר לו, תנוח פה קצת.

שיטפונות,

כל אירופה,

שיטפונות, קומה ראשונה, כולם סוחים.

זה רק ענן אחד, אומר, אל תזוז, תשאר כאן.

ייגע בהרים ויעשנו.

ויעשנו. לבות, שוטפות כפרים.

זה אבא שלנו.

חזק, הוא חזק, חזק.

ואנחנו זעלולים כאלה קטנים,

מטר שבעים בקושי,

לא רואים אותנו מגדל שלום.

ועומד בן-אדם ככה,

כמו איזו נמלה מול עול סיפרי,

והוא אומר, לא בא לי לחזור בתשובה.

לא עכשיו, לא עכשיו.

אל תתכונו על זה.

אה, שדה.

אם הייתם בזמן,

משה רבנו קיל, הייתם עושים את מה שהוא אומר, כולם אמרו, כן.

משה נתן את התורה, אמרו, כן.

נו, אז אם הוא אמר, אז גם עכשיו צריכים לעשות, אתם עושים? אמרו, לא.

למה לא?

צריך הוכחות.

אתם רוצים הוכחות?

אוי ואבוי, מי שמזמין הוכחות,

אחד אומר לשני, אני יכול לעשות כך וכך.

הוא אומר לו, אני לא מאמין לך.

מי אומר למי?

מי אומר למי?

קטנצ'יק כזה,

לא מול ענק,

לא מול מאה מטר,

מול הקדוש-ברוך-הוא, ששמי השמים לא יכלכלוך.

כל הגלקסיות, כל הקוסמוס, הכול, הכול, הכול, הכול, הכול,

אומר הקדוש-ברוך-הוא, הנה מקום אתי.

לא אני נמצא במקום,

המקום נמצא אתי.

אני מקומו של עולם, ואין העולם המקומי.

כל חללו של עולם

נמצא בשם יתברך.

ואנחנו

יכולים ליהנות

מכל מה שיש לו והוא רוצה להיטיב לנו,

ובמקום להתקרב אליו,

מתרחקים ממנו.

נו, זה אדם עם שכל ישר.

אבל אף על-פי כן, כשעם ישראל באו וקיבלו את התורה,

הקדוש-ברוך-הוא שמח שמחה גדולה,

למרות שזה הדבר הכי פשוט שיכול להיות בעולם, נעשה ונשמע.

בא אליך המלך, אומר לך, תשמע,

אני רוצה להציע לך כמה דברים. אתה מוכן?

מה זה מוכן? בטח מוכן.

יש מישהו שעלה על הדעת לשאול את המלך

השאלה מה אתה רוצה?

מלך,

בכוחו לגזור,

ואם הוא בא ומבקש,

אז ודאי זה לטובתך.

הוא צריך לבקש,

הוא יכול לגזור,

ואם אתה לא תעשה, הוא יכול להמית.

ובא המלך ומבקש.

בטח צריך לקפוץ על זה. סוף-סוף מישהו מבקש מי שיש בידו גם לתת.

לא בא מלך בשר ודם.

בא מלכו של עולם ואומר, רצונכם לקבל את התורה?

אז עם ישראל אומר, נעשה ונשמע. בטח, נעשה ונשמע.

קודם כול נעשה, אנחנו מסכימים, נעשה.

אחר כך נשמע, מה הבעיה?

והקדוש-ברוך-הוא שמח שמחה גדולה.

מי גילה לבני רע זה?

סוד גדול.

למה, יאמרו הגויים, הגויים אומרים, למה?

מה כתוב ב...

גוי שואל שאלות קודם, הוא רוצה לדעת.

יהודי אמיתי לא שואל שאלות.

מה שהשם אומר הוא מוכן לעשות.

אפשר שהקדוש-ברוך-הוא יבקש מה שאי-אפשר לעשות?

מה התועלת לבקש מה שאי-אפשר?

ודאי שהוא יבקש מה שאפשר.

ואם עושים מה שאפשר,

ודאי שהוא ייתן שכר.

אז למה אדם לא עושה? למה אדם לא מבקש את קרבת השם בשביל לקבל גם שכר,

אף-על-פי שצריך במדרגה הגבוהה שלא על מנת לקבל שכר?

וגם מקבלים שכר,

רק הכוונה שלא על מנת לקבל שכר.

הרי זה בושה לבקש שכר.

בושה.

למה זה בושה?

אם אבא שלי אומר לי,

תביא לי בבקשה

את הכוס

ואני מביא לו.

אני עשיתי משהו גדול?

זה אבא שלי, ברא אותי, ילד אותי.

אני חייב לו את חיי.

אם הוא מבקש ממני משהו, בטח שאני אעשה.

כל קיומי זה בזכותו.

אז אבא שלי מבקש ממני. תארו לכם שאני אומר לאבא שלי,

מה אתה רוצה?

שאני אביא לך את הכוס?

מה אתה משלם?

איזה חוצפה.

אתה, בשביל לעשות דבר מינימלי לאבא שלך, שגידל והשקיע וחינך ולימד וקנה והאכיל והלביש,

אחרי כל זה אתה עוד אומר לו, מה אתה משלם?

בא הקדוש-ברוך-הוא ומבקש מאתנו כמה בקשות. לא בשבילו, לא צריך אותנו. לפני שהיינו, הוא היה קיים, ואחרי שנילך, הוא יהיה קיים.

בשבילנו הוא מבקש,

ועל זה הוא ייתן.

ויש אנשים שאומרים, מה יצא לי מזה?

מה יצא לי מזה?

בשביל מה צריך לחזור בתשובה? מה חסר לי?

טוב לי ככה?

אנשים אפילו לא מבינים מה זה טוב.

אם טוב לך ככה, אז אתה לא מבין מה זה טוב בכלל.

לא מבינים מה זה טוב.

מלך שולח את הבן שלו ללמוד.

בבית-הספר.

וכי מישהו חושב שהמלך ששולח את בנו לבית-הספר לא הכין שם מורים מיוחדים

ומחנכים מצוינים,

שיודעים את חוכמת החינוך כראוי,

כדי שימתיקו את הלימודים לבן בסבר פנים יפות?

אבל מה שואל המלך?

הבן שלי הגיע,

הבן שלי הלך,

שתה,

אכל,

ישן,

לזה הוא דואג.

האם הוא עשה את ההכנות המצטרכות?

ללמוד זה לא הבעיה. ברגע שהוא יתקרב ללימוד זה ימתק בעיניו,

הוא ישתוקק לזה, הוא לא יעזוב את זה.

אבל זה כשהוא עשה את ההכנות המצטרכות.

אבל אם בן-אדם ראשו בחוץ,

הוא חושב רק איך לעשות כסף ואיך להשיג פה ואיך להשיג שם,

וכל הזמן הוא מחפש בחוץ,

במקום לבוא

אל הבאר,

מאיפה שכולם לוקחים את המים,

ולינוק ממנה,

אז הוא מחפש טיפות פה וטיפות שם,

הוא מתרחק מהנקודה האמיתית,

הוא מפסיד פשוט, הוא מתייגע לריק.

דוד המלך, הרב השלום, בתהילים, פרק מ', אומר,

רבות עשית אתה ה' אלוקי.

אז אמרתי,

הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי.

הקדוש-ברוך-הוא מחבב כל כך

את עם ישראל, מוציא אותם מעבדות לחירות.

והאדם שרואה מלך כזה,

שלוקח עם

משועבד במצרים מאות שנים,

בשעבוד גדול,

לשחרר אותם מהמעצמה הגדולה,

מעבדות לחירות,

מאפלה לאור גדול,

ודאי שיעשה הכול כדי לשמוע לו.

ודאי יעשה הכול כדי לשמוע לו.

וגם מה שהוא מצווה אותו,

יעשה את זה בשמחה רבה.

האם יש להתפלא על זה שהוא עושה בשמחה רבה מה שאומר לו מי שישחרר אותו?

בורא עולם מוכן לשחרר אותנו מייצר הרע שלנו,

לשחרר אותנו מהרדיפה אחרי ההבלים,

לשחרר אותנו מהכבלים שאנחנו כבולים בהם.

ואנחנו רואים שיש לנו משיכה ונטייה לדברים גם שליליים.

והקב'-הברוך-הוא אומר, אני יכול לשחרר אותך מהכול, אתה יכול להיות בן-חורין.

אתה יכול להיות משוחרר מכל עול.

כל מי שלומד את התורה,

בן-חורין, משוחרר מייצרו הרע.

אבל שילמד על מנת לעשות את רצון אביו שבשמים.

אם אדם מוכן לעשות את הדבר הזה על מנת לקיים,

הקב'-הברוך-הוא משחרר אותו מייצרו הרע.

כמו הצדיקים הגדולים,

שעליהם נאמר שיצר טוב שופטן.

הכוונה מנהיגם.

צדיקים,

הלב שלהם

הוא טוב, הוא שואף לטוב.

ביצר הטוב הוא שמנהיג אותם.

רשעים,

יצר הרע שופטן, דהיינו מנהיגן.

זאת אומרת, כל אחד יש לו נטיות והימשכות.

אחד לטוב ואחד לרע.

אדם צריך לראות לאן הוא נמשך.

אם הוא רואה שהוא נמשך לרע,

צריך לדעת, יש תרופה לדבר.

בראתי יצר הרע, בראתי תורת תבלין לו.

התורה זה התבלין שאתו אפשר למתק את הרע ולהפוך אותו לטוב.

אבל צריך ללכת לתורה על מנת שהיא תעשה לנו את הדבר הזה.

ועם ישראל שויים משועבדים במצרים.

השם יתברך נתן להם שתי מצוות,

דם פסח ודם מילה לעשות,

כדי שהוא יפסח על בתיהם

וינגוף את המצרים וישחרר אותם מעבדות לחירות.

ואף-על-פי-כן,

כשהם אמרו, נעשה ונשמע, שזה דבר פשוט, ודאי מי שמשחרר אותך מעול של מאות בשנים, בטח נעשה ונשמע מה שאתה אומר.

עוד כתב את זה במגילת ספר, פרסם בכל העולם,

שיש עם אחד ויחיד בעולם, העם היהודי, עם ישראל,

שקיבלו את התורה.

פרסום גדול,

שאין כדוגמתו.

אין מדינה בעולם ואין עם ולשון שהתורה,

התנ״ך, לא מתורגם לכל השפות בעולם.

ומה כולם קוראים?

שעם ישראל, העם הנבחר,

שבחר אותו הקדוש-ברוך-הוא,

בגלל שהם אמרו,

נעשה ונשמע.

ולא עוד, אלא שקטר אותם בכתרים.

מלאכים ירדו והכתירו אותם בכתרים.

כשחטאו בעגל,

הסיר את עדיה מעליהם.

והחזיק לנו טובה שהשכלנו לקבל את התורה.

עוד החזיק לנו טובה זה.

יען, האמרת את השם אלוקיך,

האמירך השם אלוקיך,

אתה האמרת אותו?

רוממת את הקדוש-ברוך-הוא בעולם על-ידי זה שהסכמת לקבל את התורה?

הקדוש-ברוך-הוא העלה את העם הזה למעלה, למעלה, למעלה.

לכן אומר דוד המלך, עליו השלום,

הגידה ואדברה עצמו מספר.

כמה אני אדבר, כמה אני אומר.

עצום, עצום, עצום לספר כמה הקדוש-ברוך-הוא טוב ומטיב לכול.

אחרי שיודעים את כל זה, אומר דוד המלך, עליו השלום,

לעשות רצונך חפצתי בתורתך בתוך מעי.

לעשות רצונך חפצתי.

אין לי שום חפץ בעולם

חוץ מדבר אחד, לעשות את חפצך.

מה שאתה רוצה, ריבונו של עולם,

אני מוכן לעשות בשבילך,

ותורתך בתוך מעי,

שם היא צריכה לשכון.

זה אדם משכיל, מבין,

ולא כמו אותו אחד מדוכדך

שהלך ואמרו לו שיש לו אוצר והוא מתעצל,

ולא כמו אותו אבא שחשב שבנו מת והודיע לו שהוא חי ומולך,

הוא מתעצל ללכת לראותו.

שלא נהיה אנחנו כמו הדוגמאות האלה, נהיה קצת יותר חכמים.

למי שיש שאלות,

בבקשה.

תיכף, תיכף. למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, יש לו פה שאלה בשורה הראשונה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

לפני שאני שואל את השאלה, אני קודם כול רוצה להודות לך.

לפני שתי ההרצאות, הייתה לך הרצאה בקריית-שרת,

ולפני ההרצאה אני גם לא האמנתי, הייתי בהתחלה כופר.

אבל אני לא ויתרתי, ואחרי ההרצאה אני חיכיתי לך,

ואתה בירכת אותי, ואני חושב שבגלל הברכה הזאת זכיתי.

אהלן חשב.

דבר ראשון, החברים שהסתובבתי אתם,

כן,

ניסיתי לדבר אתם,

אבל להוכיח להם בצורה הגיונית,

לוגית,

לפי המדע, לפי הקסטה שהבאת לי גם, הוכחות.

אבל אני לא יודע למה הם לא משתכנעים.

ואני חושב,

האם עדיין קיים הערב רב שעלה אתנו שקיבלנו את התורה?

למה? כי אם הם מהזרע שלהם, אז הם כנראה קשורים לעבודה זרה ולכל זה. אז רציתי לשאול אותך, האם הערב רב הזה עדיין קיים?

זה שערב רב קיים בתוכנו זה נכון, כך מביא הגאון מווילנה, שזו תהיה הקליפה האחרונה שתהיה מעורבת בעם ישראל, ואלו הערב רב שיעקבו את הגאולה עד שהיא תגיע.

אבל זה לא אומר שהחברים שלך הם כאלה, משום שרוב הנוער נדבק בקליפה של התאווה,

ופשוט מאוד הוא רוצה לבלות ולעשות כיף וחיים,

והוא חושב שזה מה שצריך לעשות,

והוא לא מוכן להתבונן, ולכן הוא מקשה קושיות, כאילו יש לו שאלות וכאילו הוא לא מאמין ולא שכנעת אותי ולא זה, וכן, על זה הדרך.

אבל אין בזה

שום דבר רציני.

לפני שאני אשאל את השאלה השנייה, אני הייתי רוצה להציע הצעה לכל הקהל ולכל עם ישראל,

שאם לא רואים ממש, בגלל כל,

כמו שרשום בשיר השירים,

שהתאוות של אומות העולם הגיעו גם אלינו, כל הפרסומות והכול, וזה משפיע גם עלינו באמונה,

אני רציתי להגיד לכולם שכולם יהיו ישרים ולא יתייאשו, ילכו רק לפי היושר,

לפי האמת, ויגלו את האמת.

אז עכשיו השאלה השנייה שרציתי לשאול אותך,

הרי הקללות שבורא עולם קילל את האדם הראשון,

הרי הן לא יכולות להשתנות, כן?

אז לאנשים שעומדים רק בתורה, וזה מה שאני בעצם רוצה לעשות,

כי אני גילאתי את הדרך, האמת, ואין שום דבר לעשות חוץ מהתורה,

שום דבר אין ללמוד חוץ מהתורה,

אז רציתי לשאול אותך,

אם מי שרק לומד תורה,

איך הוא בעצם מקיים את הקללה שהקדוש-ברוך-הוא קילל אותו, בזעת הפה חתוכה לחם?

וזה בעצם מה שמפריע לי,

רק ללמוד תורה כל הזמן.

זה בעצם מפריע לי, כי אני דואג לפרנסה,

ואני מבין, אז רציתי, הבנתי.

אם אחד מקלל את חברו,

הלוואי שאתה מות.

איך הוא יקיים את הקללה?

הוא צריך ללכת למות?

לא.

גם כשהקדוש-ברוך-הוא קילל, הוא לא התכוון

שאתה צריך להיות מקולל.

הוא אמר שרק יש קללה למי שעובד,

ומי שעובד זה יהיה בזיעה, בזיעת אפיים.

אבל מי שלא עובד, לא חלה עליו הקללה.

אז אם אתה לא עובד ואתה לומד,

אין עליך הקללה.

אבל יש לך סרך, סרך של קללה,

כיוון שהדאגה זה גם חלק מהקללה,

כי אתה דואג, במה יתפרנס?

ממה יחיה?

אני אשאל אותך שאלה, האם ראית אריה סבל?

לא.

קל חנווני,

פיל שען.

כן, אבל יש הבדל, אותם הקדוש-ברוך-הוא לא קילל בששת ימי בראשית,

אחרי בריאת האדם,

רק כשהאדם לא עשה מה שמוטל עליו מהקדוש-ברוך-הוא, אז הוא

קילל אותו עם כמה קל. יפה,

שאלה יפה.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

מי הקדוש-ברוך-הוא חפץ בעבודתו יותר?

הוא חפץ בעבודתך אותו או בעבודת היתוש?

במי?

בני-אדם.

ואם ליתוש הוא נותן לאכול ממך,

למה הוא לא ייתן לך שאתה עושה את רצונו לאכול?

תראה, כבוד הרב, אני עשיתי מין השוואה כזאת.

כמו שהקדוש-ברוך-הוא קילל את האדם הראשון,

עפר אתה ועפרת שוב,

ואני רואה שכולם מתים, אין אחד שלא שב לאפר.

אז אמרתי לעצמי, אז כנראה שבאמת

כל אחד צריך לעבוד גם

כדי לקיים את ה...

אי-אפשר לבטל את הקללה. הבנתי.

אז אם הקדוש-ברוך-הוא אמר בעצב תלדי בנים,

מה עם אלה שהוא לא נותן להם ללדת?

איך זה מתקיים לפי המשוואה שלך?

הבנת?

מכל מקום תלמד,

והקדוש-ברוך-הוא יעזור לך, שלא יחסר לך קול.

זאת אומרת שאתה מבטיח לי שאם אני אלך רק לתורה ואעזוב את בית-הספר ואנסה ללמוד בישיבה, אתה מבטיח לי שתהיה לי פרנסה? אתה באמת חושב כך?

קודם כול, אתה לא צריך לעזוב את בית-הספר,

כי אם אתה הולך לישיבה אתה בבית-הספר,

רק קוראים לו ישיבה.

דבר שני,

אני מבטיח?

השם מבטיח.

אתה צריך אותי שאני אבטיח?

הקדוש-ברוך-הוא מבטיח בתורה.

הוא אומר, והגית בו יומם ולילה.

איך הוא יכול לבקש והגית בו יומם ולילה?

וזה באמת מתכוון, הפסוק הזה, הגית בו יומם ולילה, זה מתכוון לו כל הזמן? ודאי.

רבי שמעון בר יוחאי אומר,

מי שיש לו ביטחון

בשם יתברך,

ולומד בביטחון שהשם זן ומפרנס את הכול,

אז אם הוא זוכה, מלאכתו נעשית על-ידי האחרים.

רציתי לשאול אותך עוד. רגע, רגע. אני, לדוגמה, לא עובד.

זה נכון. ומלאכתי נעשית על-ידי האחרים.

אתה רואה?

אני רוצה לדבר,

תראה כמה בוקסות סחבו פה.

תראה כמה זה, תראה כמה מצלמות סחבו טונות. משאיות הגיעו לפה בשביל שאני אוכל לדבר.

לוקחים אותי באוטו, מחזירים אותי באוטו.

אבל אין לך אוטו.

אני אחד, נכון.

ואתה גם אחד, ואתה יכול להיות כמוני, כי אתה גם תמוני.

ועוד דבר.

אני פשוט בחרתי,

פשוט בחרתי בדרך הזאת.

אני האמנתי כמו שהוא שואל. אני האמנתי. לא שאלתי אפילו את אמנון יצחק אם הוא מבטיח.

אני הבנתי שזה מה שהשם רוצה,

והחלטתי שאני עובד רק אותו ואין בלתו וזולתו.

והלכתי ככה ישר, לא היתה לי תוכנית.

לא ידעתי לאן זה יוביל.

ידעתי רק דבר אחד, אם ליתושים הוא נותן אוכל, לזבובים, לדגים, לפילים,

לכולם, גם לי הוא ייתן.

מה אכפת לי? למה יש עניים?

אני מסביר.

עניים,

וחולים,

ונכים,

הכול הולך עם חשבון.

גם בן-אדם שלא יחסר לו כסף יכול להיות חולה, זה לא קשור.

גם אדם שלא יחסר לו כסף יכול להיות עני.

אתה יודע, יש אנשים שיש להם כסף, אבל עקלו להם אותו.

יש להם, אבל מעוקל.

יש כאלה, והם בכלא.

ויש כאלה שמתים ברעב ליד הכסף.

קראו לאחד מהם רוטשילד.

רוטשילד נכנס לכספת,

לבנים של זהב,

נסגרה הדלת והוא מת ברעב ליד הכסף.

אז כסף זה לא פתרון לאוכל, לעוני.

יש אחת המאפיות הגדולות בארץ

שכמעט כולם אוכלים ממנה, והבעלים

לא טועם את האוכל שהוא עושה לכולם, את הלחם.

הוא אוכל עם צינור מכאן.

אז זה לא אומר שאתה יכול להיות המאפייה הכי מפורסמת,

אבל אתה לא תהנה מזה.

ולא ישליתנו השם לאכול ממנו, אומר שלמה המלך, עליו השלום.

יש אדם

שיש לו,

אבל השם לא נותן לו שלטון לשלוט ולאכול במה שיש לו.

אין ערובה שאם יש, אז אפשר ליהנות מזה.

אין.

לכן צריך לדעת,

מה שבטוח השם רוצה, כמו שאני בתור אבא רוצה.

ילד שלי שילמד,

כל מה שאני יכול אני אתן לו.

ולמרות שאני מוגבל, כי אני רק בשר ודם,

אבל כל מה שאני יכול אני אתן לו.

ואני מכיר גם אנשים פשוטים,

לא צריכים להיות חכמים גדולים,

שהלכו לעבוד בספונג'ה

בשביל שהילדים שלהם ילמדו ויתחנכו,

ויצאו אנשים חכמים וחשובים,

כי הם הבינו שאין ערך יותר גדול מחינוך ולימוד.

בן שלי ילמד, אני לא אתן לו?

כל מה שיש לי אני אתן לו. מפיתי אני אוציא לתת לו.

בורא עולם אומר,

תלמד, ואני זן ומפרנס.

את הרשעים אני זן ומפרנס.

אותך, שאתה צדיק עלי שלי, אני לא אפרנס.

לך אני לא ניתן לאכול.

אה, אז למה הבן של הקדוש-ברוך-הוא עני?

יש עוד חשבונות.

אני יכול לפרנס את הבן שלי,

אבל אני יכול להגיד לו, עונש,

אתה לא תצא היום,

אתה לא תעשה כך,

אני לא אקנה לך כך. זה לא קשור.

זה שיש לי אפשרות לתת, ודאי.

זה שאני כרגע לא נותן, יש לזה סיבה צדדית.

תקן את הסיבה, תקבל.

לא תקן, לא תקבל.

לכן, אם אתה, בעזרת השם יתברך,

הולך בדרך הזאת,

אני יכול להבטיח לך שמה שהשם מבטיח הוא מקיים.

אצלי יש עוד לך עוד שאלה.

נפלא.

אחרי בית-הספר אני הולך קצת ללמוד תורה בכולל מסוים,

אבל שמתי לב שיש ירידת הדורות.

רציתי לשאול אותך, מה בעצם גורם לירידת הדורות?

לירידת הדורות? למה האמוראים לא יכולים לחלוק על התנאים? ואיך זה בדיוק מתבטא שהירידה בדור, למשל הרמב״ם,

שהוא היה גם עובד, גם לומד,

והיום יש רבנים שרק לומדים והם לא מגיעים לרמב״ם? איך זה מתבטא?

מה בעצם התהליך? מה קורה? תראה, יש תמצית של תה.

כששמים פעם ראשונה בכוס הראשונה,

יוצאת תמצית חזקה מאוד.

מעבירים אותה לכוס השנייה, היא כבר יותר חלשה.

בשלישית, עוד יותר.

אחרי כמה?

בכלל לא רואים תה.

נכון?

כל מי שהיה קרוב להתחלה,

הוא קרוב יותר לאמת.

אדם הראשון נברא יציר כפיו של הקדוש-ברוך-הוא. הוא הכיר את הקדוש-ברוך-הוא, דיבר עם הקדוש-ברוך-הוא.

זו הקרבה הכי קרובה לאמת.

נכון?

הבנים שלו גם היו נביאים

וגם הם היו,

אבל הם לא כמו

האדם הראשון,

כי הם נבראו כבר מאדם וחווה,

והם לא נבראו על-ידי הקדוש-ברוך-הוא.

נכון?

הילדים שלהם כבר היו יותר רחוקים

ממה שהם, וכן כל דור שהולך ומתרחק,

ובפרט אלה שכבר לא זוכים לראות

מקרוב את כל מה שעבר על אלה שלפנינו,

הראשונים,

ככה זה הולך ויורד, והדורות יורדים, יורדים, יורדים, יורדים, יורדים. אבל

יש דבר אחד שיכול לחבר את כולם שוב פעם למקור,

זו התורה הקדושה.

לכן הקדוש-ברוך-הוא, עם התורה הזאת,

יכול לתת לכל אחד מאתנו להעפיל במעלות

על היותנו מלאכים.

גם בדור הזה אדם יכול להיות מלאך,

כמו אליהו הנביא

שהפך להיות מלאך.

אם, בן-אדם יעבוד, אבל כל ימיו בשביל זה.

רבי עקיבא,

לפני שהיה, היה עם הארץ בגיל 40. והוא למד 24 שנים רצוף בלבד,

והוא נהיה רבן של כל ישראל.

אבל 24 שנים מעם הארץ

אפשר להיות רבי עקיבא רבן של כל גדולי ישראל. אתה שומע מה אפשר ב-20?

ארבע שנים להגיע.

אבל זה אם בן-אדם ישקיע את הכול בתורה.

אבל אם בן-אדם רוצה להתאוורר מדי פעם, אז גם מה שהוא משיג לפעמים מתאוורר עם זה.

הבנת?

אז יכול להיות שבתור הזה יהיה מישהו כמו רבי עקיבא?

כן, יכול להיות כמו משה רבנו.

אומר הרמב״ם בהלקו תשובה,

שאם רצה אדם יכול להטות את עצמו להיות כמשה רבנו,

ואם רצה יכול להטות את עצמו להיות כמו ירבעם בן נבט.

משה רבנו זכה בזיקת הרבים,

ירבעם בן נבט חטא והחטיא את הרבים.

רציתי לשאול אותך, עוד שאלה, נכון?

ידעתי.

משהו שונה.

כן.

מה בעצם הדברים שקורים,

ושמעתי את התקלטת מספר 12 שלך,

שלדעתי מצוינת, ויש שם הכי הרבה הוכחות מהתנ״ך?

נבואות שהתגשמו.

כן.

זה שהיית צעיר בך? באיזה גיל, אם אפשר לשאול?

אני חושב שזה היה בין 28 ל-30.

בסדר. אז מה בעצם התהליכים שקורים?

למשל,

אם למשל תחיית המתים תהיה, אז איך יהיה גן-עדן?

אני לא כל כך יודע את הסדר הזה, וזה מצחיק ל... יש קלטת נוספת שנקראת חמשת העולמות,

שבה תוכל לדעת בדיוק את הסדר.

ואם תרצה לדעת מה יהיה עוד מעט, יש קלטת מספר 51 גוג ומגוג.

ואם תרצה לדעת עוד, יש 450 קלטות.

תהיה בריא.

תודה רבה.

חזק וברוך.

על זה נאמר, שאלה מתפצלת.

רק רגע, בין אנשים יש שאלה?

אין.

איפה יש?

שאלה, לא ברכה.

שאלה.

איפה?

יש לך שאלה?

תן לה פה.

לא.

רואים אותי, כבוד הרב?

אפילו שם.

אוקיי. לא?

לא רואים.

למה לא רואים?

כן אבל למה אותי לא רואים? אין צאות, לא צריך.

אז אתם קיבלתם להם.

אבל באינטרנט רואים.

אני, ברוך השם, חוזרת בתשובה שלוש שנים.

השאלה שלי היא איך אני חוזרת בתשובה אמיתית.

זאת אומרת, יש לי כל הזמן מחשבות מהעבר וזכרונות מהעבר,

חלומות מהעבר,

ו... רגע, דקה. אני קצת מתרגשת.

השאלה שלי היא איך אני מתנתקת מזה, איך אני עושה את הסטופ הזה. מה שהיה שם היה?

דילית. דילית. קוראים לזה דילית.

כן.

איך עושים?

קודם כול, אם תסתכלי בעתיד,

מה יכול להיות בעתיד,

מה את יכולה להשיג, מה המטרות שאת מציבה לעצמך,

אז ודאי שזה גם יכול למחוק תוך כדי גם את העבר, כי אין טעם. כי אם העבר עכור אז העתיד ורוד,

ויותר טוב להסתכל על דברים חיוביים מאשר שליליים שעברנו.

ככה יותר קל.

דבר שני, לא להתמקד במחשבות על העבר,

להסיח את הדעת לדברים חיוביים.

ואם אדם יש לו מטלות שהוא מטיל על עצמו

והוא מעמיס על עצמו

עבודה

למשך כל הזמן ולא משאיר את עצמו פנוי,

ממילא לא יעלו המחשבות וכל הדברים האלה.

אם אדם שוקד

בעשיית מצוות וחסדים ופעילות חיובית,

ממילא רוב החלומות הם מהרהורי היום,

ואם המעשים הם טובים במשך היום,

בדרך כלל אדם חולה מעניין היום.

אז ככה, אלה דרכים שאפשר להתרחק קצת מהעבר ולהתקדם יותר לעתיד,

ובעיקר לראות מול העיניים אותיות מחכימות.

לומדים ספרים,

שמירת הלשון, ספרי מוסר,

פרשת שבוע, דברים כאלה.

נחקקים ציורים חדשים.

והציורים האלה מוציאים ציורים ישנים.

אבל יש דברים שאני כן נהנית מהם. זאת אומרת, אני יושבת ונזכרת בדברים מהעבר,

או מאנשים מסוימים בעבר, שבא לי להרים טלפון או להיזכר בהם או לשבת ולצחוק על מה שהיה.

כן.

והסטופ הזה, כאילו,

השאלה היא,

הרי הקדוש-ברוך-הוא בוחן כאלות ולבבות.

וכשאני יושבת ונהנית מהמחשבה,

זאת אומרת, אפילו במחשבה אני כבר עושה את זה.

זאת אומרת, איך אני כבר מושרת וזה.

שמעתי, שמעתי. השאלה היא אם הקדוש-ברוך-הוא רואה את זה כתשובה.

אם אני באמת מוזמנות בתשובה. אני שואל אותך שאלה.

את התחתנת, אני מבין, כן? כן, ברוך השם שלום. התחתן.

אחרי שבוע את הרמת טלפונים לאנשים, איך היתה החתונה?

לא.

לא.

אחרי שבועיים הרמת להגיד להם איך היתה החתונה שלי?

לא.

אחרי שנה הרמת טלפון לשאול איך היתה החתונה שלי?

לא, אבל הם הרימו.

אני שואל, את הרמת טלפון? אני לא. אני לא.

אחרי 20 שנה אם תשאלי אחד, תגיד לי, איך היתה החתונה שלי?

זה נשמע לך נורמלי?

ככל שמתרחקים מאירוע אז שוכחים את האירוע, נכון? זה אחד.

אבל אדם שאין לו עתיד

הוא מתרפק על העבר.

מה אמרתי לך?

העצה היא להכין את העתיד, להתבונן לקראת מה?

את, לדוגמה, בהתחלה עבדת בעבודה מסוימת,

ואחר כך עלית דרגה,

ואחר כך עלית עוד דרגה,

ונהיית סמנכ״לית.

נו,

אז את צלצילי למקום העבודה ישן כשהיית פקידה פעם,

ותגידי להן, איך הייתי פקידה?

אתם זוכרים איך הייתי באה?

איך הייתי חוזרת?

זה קוקו, זה מה זה?

מה זה?

אבל אם בן-אדם לא מתקדם,

אז לפעמים הוא מחפש, בגלל שהוא לא מתקדם,

איפה היו לו קטעים בעבר יותר יפים מהרגע,

ואז הוא מתרפק על העבר.

אבל אם בן-אדם מכין משימות לחיים קדימה,

אין לו זמן להתעסק בשטויות.

אתה זוכר איך שיחקנו גוגעי?

זה לא מתאים.

לכן אני אומר, אם תכיני לך תשתית לעתיד,

לא תהיה עסוקה בעבר,

ותוכלי לעלות מעלה-מעלה.

אמן.

כבוד הרב יכול לברך את אחי אלדד בן שרה. ידעתי שזה יבוא.

אלדד בן שרה,

כבוד הרב, אני הגעתי מירושלים, אני כבר שלוש שנים. אני הגעתי מבני-ברק.

אלדד בן שרה.

הוא חי עם גויה בארצות-הברית.

השם יסלק את הגויה מעליו,

ואותו ממנה מהרה, אמן.

אמן. תודה, כבוד הרב.

כן.

הנה, יש פה בחורצ'יק נחמד עם כובע על הראש, הוא לא מסתפק בכיפה.

כולם רוצים, אבל לאט-לאט.

בוא, תן לו פה, פה, פה, פה, פה, באמצע.

לא, זו חטיפה, אני לא מרשה.

פה.

תוריד כאן למטה.

הרב,

השאלה שלי זה,

למה?

למה מה?

אלוהים.

אה?

למה אלוהים מביא לנו ניסיון,

אם הוא יודע אם נעבור אותו או לא?

כן.

והשאלה השנייה שלי היא

בפרה.

יש בה גם חלב, והיא עצמה בשרית.

אז איך מותר לנו לאכול את החלב שלה ואת הבשר שלה?

יפה,

שאלה יפה.

קודם כול,

הקדוש-ברוך-הוא נותן לך ניסיון, ואתה צריך לעמוד בו. בזה שהוא יודע אם תעמוד או לא תעמוד,

זה לא קשור בכלל למה שאתה מחליט ובוחר.

לדוגמה,

אדם שמגיע לבית-חולים

והוא חולה, והחליטו שצריך לעשות לו ניתוח,

תאר לך שמישהו יעמוד מן הצד ויגיד לו, בשביל מה אתה נכנס לעשות ניתוח?

מה, אתה לא יודע שבסוף תמות?

מה, אתה יודע, שאתה עושה ניתוח?

תמות שלם ולא יחתכו אותך.

מה אתה אומר על העצה של הפיקח הזה שעומד מן הצד ומסתכל על החולה כך?

מה אתה אומר?

אני לא שומע תשובה. טיפש.

טיפש. טיפש מטופש.

הקדוש-ברוך-הוא יודע גם שתמות,

אז מה אם הוא יודע?

בינתיים הוא נתן לך חיים?

בינתיים יש ניסיונות?

בינתיים אתה צריך לעבור מה שאתה עבור? זה שהוא יודע מה יקרה בהתחלה ובסוף ובאמצע, בכל מה זה נוגע אליך?

גם הרופא יודע כמה דברים עליך, אז מה?

זה לא אומר שהוא קובע.

וידיעתו לא קובעת לך.

זה שהוא יודע הוא חכם קצת יותר מרופא.

אז מה?

זה לא סותר את הניסיון שלך, הבנת?

אתה יכול לבחור מה שאתה רוצה, להיות טוב או רע, חלילה.

עד פה בסדר?

פרה

יש לה חלב.

אסור לאכול בשר וחלב ביחד,

אבל חלב לבד מותר, וחלב יוצא מבעל-חי.

ואין בעיה עם חלב שפרש מתוך החי אפילו כשזה יצא מתוך הבשר.

הבנת?

אז אין בזה סתירה. כן, תודה. אבל אני אשאל אותך שאלה.

אם היו ממציאים היום מיקסר,

מיקסר, שזורקים לתוך המיקסר עגבניות

ליוצאי חלב,

מכניסים תפוחי-אדמה, יוצא חלב,

מכניסים עשבים, יוצא חלב,

מכניסים בשר, יוצא חלב.

פטנט או לא פטנט?

אין דבר כזה?

פרה.

מה בורא כן?

זה המיקסר.

הפרה אוכלת עגבניות, תפוחי-אדמה, עשבים, בשר, הכול מה שהיא אוכלת, יוצא חלב.

זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא ברא מיקסר נפלא.

אתה גם.

מה שאתה אוכל הופך להיות דם.

מה שאתה אוכל, לא משנה מה אתה אוכל, הופך להיות דם.

פלא פלאות.

זה הקדוש-ברוך-הוא השתבח להתעלה שמו, במקצת

להתבונן.

האמנת, עיוני?

זהו.

אתה קופץ מהר, רק רגע,

אצל אנשים עכשיו.

כן, הנה שמה, למעלה, למעלה, למעלה, בריצה.

למעלה, למעלה.

למעלה, למעלה, בסוף, בסוף, למעלה.

הרב, יש לי שאלה.

מרגשת.

ידעתי.

למה בת לא צריכה להתגייס לצבא?

למה בנות לא צריכות להתגייס לצבא?

לא צריכות זה לשון עדינה.

החזון איש, זכר צדיק וקדוש לברכה,

אמר שזה איסור גמור.

לא ילבש גבר

שמלת אישה,

ולא תלבש אישה

כלי גבר.

וכלי גבר פירושו לקחת כלי נשק וללכת למלחמה.

זה איסור מן התורה.

לאישה יש הייעודים שלה ולגברים יש הייעודים שלהם,

ולא מחליפים בין המינים.

אם היא פקידה.

אם היא פקידה,

שתהיה פקידה בבית.

טוב, תודה. ואת יודעת בדיוק למה לא צריך להיות במקום שהוא בעייתי,

כי הנתונים הסטטיסטיים של מה שקורה מחיבור כזה או אחר שם

הם מן הידועים המפורסמים והלא-כל-כך מתאימים.

לא, אני יודעת, פשוט חברה שלי לא הבינה.

אה, היא לא הבינה?

יופי. עכשיו היא מבינה בטח.

אני מקווה, אבל אני אשאל.

או, שאלה יפה.

למה כבודו לובש שמלה?

השאלה היא לא עלי,

אלא עליך, למה אתה לובש מכנסיים?

נכון, אז אני אסביר.

נכון?

כתוב בתורה, שמלתך לא בלטה מעליך, לא מעלייך.

כל העולם לבש שמלות, כי זה יותר צנוע.

מכנסיים זה לא צנוע.

דבר נוסף,

לא ילבש גבר שמלת אישה,

אומר התרגום, לא ייתקן בתיקוני איתתה,

איתתה זה אישה, לא יהיה מתוקן בתיקונים של אישה.

זה נקרא לא ילבש גבר שמלת אישה. כביכול, אם גבר לובש מלבוש של אישה, גם היא לובשת שמלה, אבל שמלת אישה היא שונה משמלת גבר.

אז זה איסור הוא עובר. לדוגמה,

יש שמורידים שיער מבית השחי,

גבר לא מוריד שיער מבית השחי,

יש דברים שנשים עושות וגברים לא.

וכן על זה, אני לא אפרט הכול, כי יש דברים שבצניעות.

מכל מקום,

גבר לא מתקן בתיקוני אישה.

זה נקרא האיסור.

לא ילבש גבר שמלת אישה,

ואין הכוונה על שמלה ממש.

רגע, והרב, יש לי שאלה אחרונה.

זה נכון שכתוב בתורה שמונה שעות לעבוד? שמונה שעות לישון? שמונה שעות? לא, יש רמז על הדבר הזה.

אז ינוח וכו', שמובא בתהילים.

מכל מקום,

הנקודה היא שאם אדם חולק את יומו והוא נצרך לעבוד, נצרך הוא מרצונו,

אז החלוקה היא כזאת, כמו שאת אומרת.

מכל מקום הגאון מווילנה, לדוגמה, לא עבד כלל, והוא ישן רק שעתיים.

והוא ישן כל שש שעות, חצי שעה.

והוא היה גאון.

הגאון מווילנה.

אז זאת אומרת,

בסתם בני-אדם, שהם לא יכולים ללמוד כל הזמן,

או שאין להם דרגת ביטחון כזאת,

החלוקה היא כמו שאמרת.

טוב, תודה.

כן, יש לו עוד המשך לשאלה בנושא השמלות.

עכשיו יש לו משהו אחר. תן לו בבקשה מיקרופון, מגיע לו גם.

ערב טוב.

ערב טוב.

כבוד הרב,

ולך אין לי טענות,

יש לי טענות לבורא עולם.

היי!

חכה, חכה, חכה. תיזהר, אני שומר על כבודו. חכה, אולי השאלות לא מופנות אליך.

כן.

אני שואל, אם באתי לעולם

וצריך למות,

אוקיי.

ואם באנו לחיות,

אז למה הוא לא נותן לנו לחיות?

ואיך הוא נותן לנו לחיות?

כבודו נותן לבחור הצעיר תקוות,

שאני לא יודע אם אתה יכול להבטיח לו אותה. אני לא הבטחתי, שמעת מפורש.

אתה אמרת שהוא הבטיח לכל מי זה, גם לי, גם לך, גם לו. אז אני רואה ברחוב את העוני בדתיים,

אני רואה בביטוח לאומי, אני רואה את זה בכל המקומות.

זה אחד.

כבודו בא ועושה הרצאות לקרב את החילונים לדת.

הדת היא יפה, היא נפלאה.

הדתיים לא יפים.

ולמה?

כבודו, יש לי ילד לפני בר-מצווה.

ניגשתי למקום

שעוזר לאנשים.

לא חשוב מה המצבי הכלכלי, מה המצבי הבריאותי, אני לא רוצה לפרט.

קיבלתי תשובה שהבחור לב לבייב

עושה בר-מצוות, אבל לא למרוקאים,

רק לבוכרים.

וכשאתה הולך לקנות תפילין, קורעים אותך במכל.

ושלא יעלה לי כבודו שעל מותרות אני מוציא יותר. לא, אין לי אוטו, אין לי כלום.

שלא יגיד לי הרב, על אוטו אתה מוציא 50,

אבל על מזוזה אתה קמצן.

לא, אני לא קמצן.

וכשאני הולך לשאול בחור כמה יעלה לי ללמד את הילד לעלות לתורה לפסוק כזה קטן,

הוא בא ודופק לי 600 שקל,

האם, כבודו, לזה הפרנסה אתה מתכוון שאני אשב וילמד ואחרים יעבדו לי?

זה גזל.

זה גניבה.

אתה גוזל.

וכשאני בא לבית-כנסת שיש לי ירצג, לאבא,

ואני בא, ואדם מולי בא,

שהוא בא עם האוטו בשבת,

אבל הוא, יש לו אפשרות כלכלית,

ואני לא יכול לקנות את שביעי בשביל להגיד את הקדיש כי אני לא יכול להתחרות בו,

אז איפה פה המשיכה שאתה אומר לי, החילוני, תתקרב אלי?

למה?

מה אתה יותר טוב ממני?

גמרנו?

יש לי עוד הרבה, אבל לא אליך, אל כבודו. כשאני אגיע למעלה, אני אטען נגדו.

הבנתי.

אני מקווה שלא תגיע מהר.

תודה. לא, שוב, אני לא פוחד. אתה פוחד. אם גם היום, כפרה. אתה פוחד. לא, לא פוחד.

אתה פוחד. אבא שלי היה קברן 50 שנה.

לא פחדתי.

הוא? הוא לא פחד. לא, כמה אני עזרתי לו, רחצתי אותם,

הייתי 12 שנה בגד,

קיבלתי סטירות שפרעה לא קיבל.

כן? אז מה?

ובתור חילוני אני מקבל פחות.

טוב, עכשיו בוא אני אענה לך אחת לאחר. אתה לא חייב, כבוד הרב, אני לא קולט.

גם אם לא תענה לי אני חייב לענות לך, מה זה אני?

אני חייב לענות לך, רק מה, אני לא זוכר הכול, לאט-לאט אני אשתדל. לאט-לאט זה שם, לאט-לאט, אנחנו פה כל הערב, באתי משם. מכל מקום, הקדוש-ברוך-הוא ישתבח ויתעלה שמו,

ברא את העולם בשביל שאדם יחיה פה באופן זמני וקצוב ויגיע לעולם הבא הנצחי והרצוף.

ונתן הקדוש-ברוך-הוא ברוב טובו מעט זמן לעמוד בניסיון ולקבל שכר נצחי.

אני אתן דוגמה.

אם היו אומרים לבן-אדם

שאם הוא עושה

הפצ'י

הוא מקבל מיליון דולר,

מה הוא עושה עכשיו כשהוא יודע שעל כל הפצ'י מקבלים מיליון דולר?

מה עושה?

מה עושה?

שם טבק, צ'י, צ'י, צ'י.

לא מפסיק, לא מפסיק.

צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, כל הזמן, צ'י, צ'י, פופופופופופופופופופופופופופ.

כמה זמן לוקח לעשות הפצ'י,

לעומת כמה זמן

עד שמשיגים מיליון דולר.

יש אנשים שיעבדו כל החיים ולא ישיגו מיליון דולר,

ובהפג'י אפשר להשיג.

כמה זה 70 שנה

לעבוד את השם,

כשמתוכם עד גיל 13 אתה בכלל פטור,

ועוד תוריד שליש מים ממש, אתה ישן,

ועוד שמינית ביממה שאתה אוכל,

ומה שנשאר זה מעט מן המעט, לעומת חיי נצח.

נצח.

זה אפילו לא ה-ה-ה-ה-ה-ה של ההפג'י.

זה אפילו לא ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה של ההפג'י.

אומר לך, כנראה הוא תעבוד אותי, כאילו אותי, כאילו אני צריך אותך,

אבל תעבוד, תעבוד, תעשה כמה דברים שאני אומר לך,

ואתה על ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה,

תקבל נצח.

יש לך טוב יותר מזה?

אין טוב יותר מזה.

כמה שלא יעמיס עלי עבודה,

אם אחרי זה אני מקבל נצח,

שווה ושווה ושווה ושווה.

זה אחד.

דבר שני,

אתה אומר שיש בן-אדם שעושה בר-מצווה

וקוראים לו לבלבייב רק לבוכרי.

יש בן-אדם,

יש בן-אדם,

יש בן-אדם,

שקוראים לו גיידאמק,

והוא רוצה לקנות רק קבוצה אחת.

אה, למה הוא קונה רק אחת, ומה אתנו?

יגידו הקבוצות, מה אתנו?

מה, הוא חייב לקנות קבוצות בכלל?

הוא לא חייב לקנות אף קבוצה.

החליט לקנות קבוצה, קנה קבוצה. מישהו יכול לטעון למה אנחנו לא קנה?

למה דווקא ביתר ירושלים?

למה לא הפועל תל-אביב?

כמה הוא החליט?

מישהו יכול להגיד לו, זה טענה?

בא אחת

והחליט לתת לבוכרי, אם הוא בוכרי.

הוא אומר, אני רואה שילדי הבוכרים מקופחים, לטענתו.

אני רוצה לעזור לעדה שלי.

הוא רוצה לעזור לעדה שלו.

אתה מכיר תימני

שילך לבנות בית-כנסת לאשכנזים?

או אשכנזי שיבנה לתימנים?

או מרוקאי שיבנה לאתיופים?

או אתיופי שיבנה לרוסים?

זה טבעי?

טבעי שבן-אדם,

לעדה שלו, לקהילה, לשכונה, ל... אני לא יודע מה, כל אחד.

ככה זה, מה לעשות, זה בטבעו של אדם.

זה לא אומר שבן-אדם עשיר לא יכול לתרום גם וגם וגם.

אבל הוא החליט שנושא בר-מצוות הוא לוקח על עצמו, שלא יהיה בוכר אחד שלא לעשות לו בר-מצווה.

נגיד, אה, ככה הוא החליט.

מה,

אפשר להתלונן עליו?

זה נקרא שלא כדאי להיות דתי בגלל שאיש כזה?

אדרבה,

כדאי להיות דתי כי בן-אדם דתי דואג לכל הילדים של העדה שלו.

אתה מכיר חילוני שדואג לכל העדה שלו?

זה, 1. 2. אני לא רואה שכל השוטרים אמרו לי שכבודו שוטר.

לא כל השוטרים מעבירים אותה ברפורט.

יש כאלה שמשחילים להם כמו שצריך את כל הסעיפים שכתוב,

ויש כאלה שעושים להם מערוף, תלוי,

פעם בא לו, פעם לא בא לו. יש כאלה שהוא לא סובל,

ודווקא כאלה נותן להם רפורט, ויש כאלה שהוא אוהב.

רגע, אז לא נהיה שוטרים? נסו להיות שוטרים, כי זה קיפוח וזה אפליה וזה ככה.

מה לא אוכל לעשות טבעו של אדם? נכון, יש בן-אדם שוטר

שאוהב כאלה ולא אוהב כאלה,

וזה עושה מערוף ולשני עורף אותו. ככה זה, מה לעשות?

ככה זה.

אז מה, בשביל זה נגיד שלא צריך משטרה,

צריך משטרה, ואם אפשר לתקן שם קצת, אז אדרבה, אם אפשר לתקן,

תקן, אם אפשר,

זה המצב. אז מה, לא, צריך משטרה,

אז יותר טוב שיגנבו וירצחו ויעשו הכול,

ולא יהיה מי שלפחות יעשה משהו?

דת לא קשורה לדתיים.

אם יש דתיים שהם לא בסדר במשהו, בסדר, אל תהיה כמוהו, אבל זה לא אומר שאתה לא תהיה דתי.

אם יש אזרחים שגונבים, אז אני צריך להיות גם כן אזרח גנב?

מה פתאום?

אתה בא לבן-אדם, והוא אומר לך, בשביל ללמד את הבן שלך צריך 600 שקל.

וואי, איזה מחיר,

600 שקל.

ואני יודע שמי שהולך ללמוד קונטרווס,

שיעור,

משלם 280 שקל.

בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא, מרעיש לשכנים, מחיר את כולם.

בוא בוא בוא בוא בוא.

רגע, רגע,

אתה שם לבוא ואומר, אתה עושה את זה בכל הרצאה וזה לא הוגן. רגע, רגע. אתה תמיד נותן דוגמאות, לא טוב? לא טוב. מה לא טוב? אני לא שולח פלט לכל הדברים האלה. לא הבנת, אבל מה?

רגע, רגע. אז רגע, אז רק שנייה.

אז אני אגיד, אסור ללמוד מוזיקה.

למה?

כל אלה שמלמדים מוזיקה הם רק עם כסף.

גיטרה, כסף.

טופים, כסף.

קונדרבסקי. טוב, חליל בחינם לפחות. חליל, חליל לפחות.

כסף, כסף. אבל חליל לא מחייב אותי. דת

מחייבת אותי לעשות בר-מצווה לילד. מתוק.

אתה אבא. כן. אז למה אני צריך לחיות באותו ילד של שמונה שעות ואני אתן לו 670? אני אגיד למה. שילך לעבוד. אני אגיד לך למה. לא, זה משהו אחר.

כתוב, ושיננתם לבנה.

אתה.

לא הוא.

אני לא אמוד עליו.

תלמד.

ומה חשבת?

אתה תלך לעבוד, והוא ילמד בחינם.

מה זה?

אתה תעבוד, ככה ג'וב עוד משכורת,

והוא ילמד וילמד בחינם,

ואחר כך אתה תגיד לו, מאיפה יהיה לך כסף?

הרי אמרת לו, אם אתה תלמד מאיפה יהיה לך כסף,

אז למה אתה הולך לזה שלומד? זאת אומרת שאפשר להוריד את העניין של לעשות לשם שמים.

למה? אנחנו, הכול נעשה בשביל מחירים. לא, לא, לא, לא.

קודם כול, אתה צריך להבין,

מי שמייצר תפילין לא צריך למכור אותם בחינם.

למה? כי זה עולה חומר וזמן ועבודה,

והוא צריך להתפרנס כמוך.

אחד שוטר, אחד מייצר תפילין,

אחד מלמד, אחד נותן שיעורי עזר,

אחד קונטרבס, אחד זה.

כל אחד התאמין, כל אחד בזה.

אדם עושה ברית מילה, מה הוא שונה ממנתח?

כשהולכים היום לעשות ברית מילה בבית-חולים עולה 3,000 שקל לרופא שחותך באותה סכין שחותך המוהל.

רק זה קוראים לו מוהל לשם שמים,

וזה דוקטור מתחת לארץ.

למה זה ייקח 3,000? חותכים אותו דבר.

למה זה ייקח? כי הוא דוקטור, דוקטור.

אבל זה עושה את זה יותר מהר ובלי פוזות ובלי תור ובלי חריץ.

למה זה לא?

אה, בגלל שהוא דודי עם בעד וזגן,

אז הוא צריך להיות לשם שמים.

זאת אומרת,

יש,

אבל יש,

יש תשובה נוספת, ואני אסכם את הכול ביחד.

אני יש לי יורצייט ואני רוצה לעלות שביעי בשביל להגיד קדיש.

ובוא, אחד עם מכונית בשבת ונוסע, ובגלל שיש לו כסף הוא קונה את השביעי ואני לא יכול להגיד קדיש.

קודם כול, אם לא אמרת קדיש,

לא קרה שום דבר אם אתה לא יכול, כי אנוס רחמנא פטרי.

דבר שני,

אתם עונים ביעזמו.

אם אתה בא ואומר, יש לי יור סייאת של אבא,

אז הם נותנים לך שביעי.

אם לא, אתה דואג מיום שישי

לדאוג עם החזן או עם הגבאי.

תשמע, יש לי כך וכך.

או אתה אומר לו, תשמע, אני מוכן לשלם מראש סכום כלשהו שאני יכול,

וכשיהיה שביעי זה לא למכירה.

אפשר להגיע לכל מיני מצבים שאתה תוכל להגיד בלי שום בעיה קדיש.

ואם תגיד מוסף, גם

מוסף טוב.

ואם תגיד תפילה, שליח ציבור, גם טוב.

אם אתה דתי, שומר תורה ומצוות, אז אתה יכול להיות גם שליח ציבור. אדרבה, הציבור שולח אותך, בוא, תעביר את התפילות.

עכשיו, אתה צריך להבין דבר אחד.

לכל מה שאתה אמרת יש פתרון.

אם היית מחפש באמת,

אפשר להביא לך מישהו שילמד בחינם לבר-מצווה, ויש על זה פרסומים,

בהרבה ספרים של החרדים, גמח הכנה לבר-מצווה חינם.

יש.

יש בתי-כנסת שלא לוקחים כסף בעליות לספר תורה, בפרט אצל תימנים.

יש.

יש שמלמדים ללא תשלום כלל.

כלל.

יש אברכים שנרתמים ותורמים מזמנם בחיני חינם.

יש. ויש כאלה שלוקחים כסף.

למה הם לוקחים?

הם רוצים לחיות גם מגן כמוך ולהתפרנס.

אין להם ביטחון,

והם רוצים, אתה מבין? ממלאכת קודש מותר להתפרנס. כתוב בהלכה ששליח ציבור חזן בשכר עדיף

מחזן בלי שכר.

למה?

משום שמי שמקבל שכר יודע שהוא מחויב,

הוא חייב ללמוד את דיני התפילה,

הוא צריך לדעת מה זה הכוונות,

הוא שליח בשכר.

ואסור לו לעשות מלאכת השם רמייה,

ועדיף לשלם שכר.

כשאחד יצבע אצלך את הבית בחינם,

זה ייראה ככה.

אבל אם תשלם כסף,

תוכל להגיד לו, זה לא טוב, תחזור עוד פעם, זה לא בסדר, זה כן.

שילמת, אתה יכול לטעון.

אבל אם לא שילמת,

אז ככה זה ייראה.

לכן, כל הטענות שאמרת עד עכשיו

הן בעצם טענות

שאין להן בסיס.

למה?

כי דת,

דת

זה דת,

ויפה, יפהפייה ומצוינת.

דתיים, יש טובים יותר, יש טובים פחות.

יש כאלה שמנצלים דת, יכול להיות, יש כאלה שלא מנצלים דת, אבל זה לא נקרא ניצול דת, כל מה שאמרת עד עכשיו.

כשעולים לספר תורה ומשלמים כסף זה צורכי בית-הכנסת, וצריכים לשפץ, לשלם חשמל וכל מיני דברים. רגע,

לפי יכולתך יש אנשים שרוצים מסיבה כלשהי לעלות שביעי.

באתר מסיבה שלך זה. אצל האשכנזים, לדוגמה, יש דיני קדימה,

דיני קדימה, מי קודם למי.

אבל, יורצייט, זה, פה יש דיני קדימה, אז שם אין ויכוח.

ואם יהיו שניים, מה יהיה?

אז יצטרכו או להפיל גורל או ככה, או שעושים שני מניינים.

יש עצות, יש עצות.

אבל אם בן-אדם באמת חפץ, הוא יכול להכין את הכול מראש.

יכול להכין את הכול מראש.

אתה צריך להבין דבר אחד, זה לא מניעה לעשות את מה שה' רוצה.

תחשוב שאתה יהודי

ואתה באוסטרליה ואין יהודים נוספים.

אז מה, אתה לא חייב במצוות התורה?

חייב. מה קשור לדתיים? עזוב את הדתיים, עזוב.

אתה תלמד מה הדת אומרת, מה שולחן ארוך אומר. תעשה כפי יכולתך,

ואין דבר שאתה לא יכול.

אתה לא מבין משהו?

אתה לא רוצה לשלם כסף? אתה לא יכול לשלם כסף?

צלצל לשופר, נשתדל לעזור לך במה שאפשר.

הרבה תודה.

ברוך תודה.

רגע, אצל אנשים יש שאלה, ואחר כך, פה בשחור, כן.

שאלה אבל.

לא שאלה ו...

שאלה עכשיו.

מה קרה?

יש שידור באינטרנט עכשיו, מכל העולם מסתכלים עלינו ורוצים לשמוע שאלות ותשובות.

כן, שאלה.

בקשות בסוף.

נו.

ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי זכות מאוד מאוד גדול להיות הערב בתוכנית שלך בזכות הבן שלי,

שחזר בתשובה.

יש לי שאלה. אני קוראת תהילים, קוראת פרקי שירה, קוראת פרקי קטורת,

ואני מסורתית.

ואני לא רוצה לעבוד בשבת.

בחיים שלי לא עבדתי בשבת. וקרה מקרה, ונהפוכו, ואני עובדת בשבת וחגים, לצערי.

הלכתי לרבנים ועשיתי תיקון, וביקשו ממני לעשות כל מיני דברים,

ואני רואה ששום דבר לא עזר, והכול תקוע לי.

לא הולך.

פשוט תקוע.

במה את עובדת?

אני עובדת בנתב״ג.

מה אתה עושה עכשיו?

אחראית.

על מי?

אחראית בטיסות יוצאות, לא משנה, בטרמינל 3. ואם לא תעבדי שם, מה יקרה?

אני מאוד לא רוצה, ואני מבקשת כל הזמן מהקדוש-ברוך-הוא, מה יש לבקש? ומדליקה כל בוקר נר, ומבקשת, נר? לא חבל על הכסף?

לא חבל.

שישלח לי פרנסה אחרת, כי אני באמת, לא, לא, הוא לא ישלח לך.

מה לעשות? אז מה לעשות, לא לעבוד?

אם לא תבואי לעבודה, יהיו טיסות יוצאות?

אל תנסה אותי.

יהיו או לא יהיו?

יהיו.

יהיו.

זאת אומרת, את יכולה לא לבוא.

אני יכולה לא לבוא, אבל העבודה חייבת להביא. אם תחלי, העבודה תמשיך לבד.

אם את לא תבואי, אם תחליטי שאת לא באה,

אז הקדוש-ברוך-הוא יעזור לך.

אלא אם את אומרת לקדוש-ברוך-הוא, תשמע קודם, תסדר לי עבודה ואחר כך אני אעזוב,

הוא לא יעזור לך.

אבל לפני שהתחלתי לעבוד שם, ביקשתי הרבה בקשות מהקדוש-ברוך-הוא, ולא נשלח לי פרנסה אחרת.

אז אני חייבת לעבוד. רגע, לא הייתה לך פרנסה קודם, וחיית?

היה לי פרנסה, אבל קרה מה שקרה, ואני צריכה לעבוד.

אני שואל אותך שאלה וחייתי. עבדתי בחנות, ניהלתי חנות, והבוס שלי פשט רגל,

וחיפשתי עבודה אחרת, ובינתיים זה מה שמצאתי.

אני אשאל אותך שאלה,

ואני אספר לך את זה בדרך משל.

היה אחד

שהיה מוכר

ספרים חיצוניים,

ספרים שאסור לקרוא אותם,

ספרים של כפירה.

פעם אחת ראה אותו רב ואמר לו, תגיד לי, מה אתה עושה?

אתה יודע שמי שקורא בספרים חיצוניים אין לו חלק לעולם הבא, כל שכן מי שמוכר אותם לאחרים ומחטיא אותם?

מה אתה עושה? הוא אומר לו, תשמע, אני לא רוצה באמת למכור ספרים כאלה.

אבל מה לעשות שלא שפר עלי מזלי,

ואני נקלעתי למצב שאין לי ממה לאכול

ולא נותרה לי ברירה אלא למכור ספרים כאלה,

ואני מוכר אותם, מזה אני מתפרנס.

אומר לו הרב, אתה יודע מה,

אם אני אמצא לך עבודה אתה תהיה מוכן להפסיק למכור את הספרים האלה?

אמר לו, בשמחה רבה.

אמר לו, טוב, תן לי יום-יומיים, אני אחפש משהו.

אחרי כמה ימים

פוגש אותו אחד את הרב ואומר לו, נו, מצאת לי עבודה. הוא אומר, בדיוק היום

ניגש אלי הכומר

של העיירה

ואמר שנפטר

השמש שמצלצל בפעמון,

והתפנתה המשרה,

אולי אתה רוצה להיות שמש

לעבודה זרה ואתה צלצל רק בפעמון?

אז הוא אמר לו, חס ושלום, אני אהיה שמש לעבודה זרה?

אני אמות ואני לא אהיה שמש לעבודה זרה, אני אעיר את כולם ללכת לעבודה זרה?

אומר לו, אתה עושה יותר גרוע.

אתה מוכר ספרים חיצוניים

ולא מעורר אותם ללכת לעבודה זרה,

אתה מכניס להם את העבודה הזרה למוח.

רק אז הוא תפס מה אמר לו הרב,

ועזב את העבודה.

את יודעת שחילול שבת,

של מה שאת עושה,

זה יותר גרוע מחילול יום כיפור?

וזו אחת העבירות החמורות ביותר שיש בכלל בתורה,

חילול שבת?

את יודעת שהעונש על זה זה סקלה?

אני יודעת הרבה דברים.

אמרתי לך שאני מסורתית ובאתי מבית דתי,

ובחיים שלי לא עבדתי בשבת, ואני לא רוצה לעבוד בשבת. שמעתי. אני אשאל אותך עוד שאלה. אם לא תהיה לך פרנסה,

תהיי מוכנה למכור חזיר?

חס וחלילה.

למה? חזיר הרבה יותר קל מחילול שבת.

אפילו אם תאכלי את בעצמך חזיר, יותר קל מחילול שבת.

אם תאכלי כל החיים שלך חזיר, יותר קל מחילול שבת אחת.

אם אלוהים לא היה רוצה, לא הייתי עובדת בשבת.

מה את אומרת? זה אמר גם הרוצח, אחרי שדפק בו צרור.

אמר, אם הוא לא היה רוצה, הוא לא היה מת. מה לעשות? מה לעשות? לעזוב את העבודה ומייד.

לא טיסות יוצאות, את יוצאת.

אני מבקשת שתיתן לי ברכה שאני אמצא עבודה אחרת. בתנאי שאת נפסיקה חד-צדדית,

כמו ששרון עשה נציגה חד-צדדית.

אם את מוכנה, אני אתן ברכה,

ובעזרת השם תהיה לך עבודה טובה.

מוכנה?

בעזרת השם. אמן.

אבל בעזרת השם כן. אמן, כן, יהי רצון. מה זה כן?

השבת, פרשת ויקל,

טיסות יוצאות לבד.

כן או לא?

אני מבקשת שתיתן לי ברכה. אני אתן שתיים.

מבטיחה?

מבטיחה.

אשראי.

אשראי.

מה השם שלך ושם האימא?

השם שלי פנינה בת מלכה.

פנינה בת מלכה.

השם יזכה אותך

לעמוד בניסיון הזה בקלות, בביטחון,

והשם ימציא לך עבודה טובה שיש בה קידוש השם בפרנסה טובה.

אמן.

אמן.

בעזרת השם.

אפשר עוד שאלה, בבקשה? שאלה, כן. אני, שבתי הבכורה נולדה, קראתי לה בשם רבקה,

ושיניתי לה את השם על דעת עצמי, בשם רינה,

וכאילו הכול תקוע אצלך,

בזיווג לא הולך,

לא הולך בשום דבר. גם אם היא הולכת ויוצאת ומכירה, לא הולך, הכול תקוע.

האם השם ששיניתי יכול לעצור בזיווג או להפריע?

אף פעם את לא קוראה לה יותר רבקה?

אף פעם.

ואף אחד כבר לא קורא לה רבקה? לא.

וקוראים לה רק רינה?

כן. מאיזה גיל?

מגיל חודש, חודשיים.

טוב, זו שאלה שצריכה להתברר.

אני אתן לך טלפון.

תן לה טלפון, תשאלי את הרב הפוסק שהוא ייתן לך,

והוא יגיד לך אם את צריכה לשנות את השם למה שאת קוראת היום, או להשאיר את השם הקודם, או לקרוא בשני השמות.

מכל מקום,

זה לא מה שמפריע.

אני מבקשת שתיתן לי גם ברכה בשביל הבת שלי,

שהקדוש-ברוך-הוא ישלח לה זיווג, בעזרת השם.

בת כמה היא?

26. הבנתי.

היא שומרת מצוות?

שומרים מסורת, כן.

שומרים מסורת.

הבן שלי חזר בתשובה.

הוא לא שומר מסורת. הוא שומר עכשיו מצוות, ברוך השם.

ברוך השם, שומר שבת, וברוך השם.

וברוך השם גם את

וגם הבת.

אמן.

אם הבת תתחזק, בעזרת השם יתברך,

תזכה לזיווג הגון מהירה השנה.

אמן, אמן.

תודה רבה לך. איפה פה הבחורצ'יק? הנה, פה, פה, פה, באמצע.

תעמוד, תעמוד, שיראו אותך, כן, הנה פה.

איימינוט.

כבוד הרב.

אני כבר מכיר אותך בערך

קצת יותר מ-20 שנה.

זאת אומרת, עוקב אחריך.

אתה בלש?

לפעמים.

את הקייטת הראשונה שקיבלתי,

זה היה בערך בשנת 1985. בשוודיה גרתי שם,

ומאז כל הזמן באמת

שמעתי עוד קלטות ועוד קלטות.

בשנים האחרונות חייתי בפיליפינים ובבייטנאם,

ודרך האינטרנט כל הזמן הייתי עוקב אחריך שוב פעם, אבל

לא בלש.

שלחתי לך גם כן פקס מווייטנאם.

אמרו לי שהצלצלת אלי ולא תפסת אותי.

בכל אופן,

באחת מהקלטות אתה מדבר על מלחמת גוג ומגוג,

שמזכירה לנו עכשיו את אירן.

מה שהם מכינים לנו בערך, איזו הפתעה?

הייתי רוצה שהרב יתייחס לעניין.

גם אנחנו מכינים להם הפתעה.

ואי?

ומה ההפתעה? תראה.

זה נכון מה שאומרת? הקדוש-ברוך-הוא אתנו.

אפילו שאנחנו לא כל כך בסדר, הוא אתנו.

ויש לנו הבטחה לא מאסתים ולא געלתים לכלותם.

אז גם, אם ירצו אפילו לכלות אותנו, חלילה,

לא יצליחו לעולם,

כי זו הבטחה אלוקית.

עכשיו,

זה שמפרס תתחיל הבעיה,

וגם מסין,

זה דברים שרמוזים,

ואפילו יש מקומות שכתובים במפורש שזה כך יהיה.

ומלך פרס יילחם עם מלך ערבי אחר,

ויתחילו מלחמה ביניהם, ויתערבו, ותהיה מלחמת עשיו וישמעאל,

והיא תתגלגל למלחמה עולמית.

גוג ומגוג זה 70 אומות העולם, ואחר כך הם יפנו את חציהם לעם ישראל.

והמדרש כבר אומר מראש ש-70 זאבים על כבשה אחת, אז אין סיכוי,

אבל אם יש לה רועה,

אז הוא יכול לסלק ולגרש ולטפל בכל 70 הזאבים.

אז הסוף יהיה טוב.

טוב, בינתיים יהיה בלאגן,

ותלוי איפה כל אחד מאתנו יהיה.

מי שיחזיק בשם יתברך

יעבור את זה על הצד הטוב ביותר,

מי שיחזיק בשם יתברך

עלול להיפגע.

זה התסריט בקצרה.

באריכות אני אומר את זה עם פסוקים מחזקאל הנביא ומזכריה הנביא.

זה בקלטת 51, תוכל לשמוע את הכול מתחילה ועד סוף.

אבל אתה רואה

שהדברים מתרחשים בדיוק כמו שאמרנו אותם מראש.

אבל אתה היום, מה מצבך?

מצבי טוב. בטח, אבל שומר תורה ומצוות?

משתדל.

מה פירוש מה חסר?

יותר ללמוד שיעורי תורה.

בכל השאר אתה שומר? שבת וגישרות ותפילות והכול?

חסר לי... שתי תפילות?

לא.

חסר לי אולי ציצית ו...

או, זה קטן עלינו, מחלקים בחינם אצלנו. אצלנו זה לא עולה כסף.

אז אתה מוזמן לבוא לקבל. בבקשה.

גם אני, גם הבלש וגם השוטר.

אם השוטר רוצה בחינם, או לשלם איך שהוא רוצה.

עשו לו, הוא בתוקף תפקידו, עשו לו להתפתות, שלא יגידו שזה אחר כך,

איך קוראים לזה אצלכם? לא שוחד.

קוראים לזה טובת עיניים.

בוא,

בוא מה טוב.

תכף, רק רגע.

אנחנו מאמינו הם אמינים,

אנחנו מאמינו הם אמינים,

ואין לנו אמין איש שואף,

ואין לנו אמין איש שואף.

ואין לו אלוהו עבדינו,

ואילו אלוהינו, אופידו שבשמיים

אדם מול מאמין ולא מאמין ואין אדם אמין ואיש שואל

ואילו אלוהינו, אופידו שבשמיים

ייסרו ופיתח באשם ויעזר לנו כמו גדעון בור

ייסרו ופיתח באשם ויעזר לנו כמו גדעון בור

ייסרו ופיתח באשם ויעזר לנו כמו גדעון בור ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, אמן.

אנחנו מאמין וממידים,

אנחנו מאמין וממידים,

ואין לנו מאמין ואיש שואל,

ואין לנו מאמין ואיש שואל,

ואין לו אלוהינו,

אין לו אלוהינו, אופידו שבשמיים אדם מול מאמין וממידים ואין לנו אמין ואיש שואל,

ואין לו אלוהינו,

אופידו שבשמיים

אההההההההההההההה

עוד רגע,

עוד רגע.

יש פה שתי נשים שרוצות לשים כיסוי ראש.

יש שתי נשים שרוצות לשים כיסוי ראש,

ויש עוד חבר'ה שרוצים גם

לשים ציציות, אבל רגע, רגע, רגע.

שמענו

הערב

שהרבה אנשים פה שומעים כאלה טועות,

אלה שומעים קלטות,

אלה שומעים קלטות, אלה באתר האינטרנט,

אלה שומעים, אלה שומעים, אלה שומעים. מהפכה שלמה משמעה, רק שומעים,

שומעים, שומעים.

שמעו

וטחי נפשכם.

כל החיות של הבן-אדם זה מהאוזניים.

אם הוא שומע,

ישמע חכם

ויוסף לקח,

בנבון תחבולו תקנה.

השמיעה כמה חשובה.

והראייה,

וואי, וואי, וואי, תא-חזי

יותר מתא-שמע.

אדם שרואה גם, וואי, וואי, וואי, וואי, גם לראות, גם לשמוע,

חבל על הזמן.

ארגון שופר המציא פטנט חדש,

לא תאמינו,

מכשיר דומה לזה,

תרסיס,

תרסיס,

עולה 10 שקלים.

אם אתה רואה חילוני ברחוב,

אתה מתקרב אליו,

אומר לו, תחייך,

עושה לו ככה, הוא נהיה דתי.

הייתם קונים דבר כזה?

איזה כיף.

הולכים בחולון.

אהלן, מה נשמע? שבו, שבו ביחד רגע, שבו, שבו.

עושה לכולם,

כולם נהיים דתיים.

איזה יובי, איזה רעיון.

ארגון שופר המציא פטנט

שהוא עובד על הפרינציפ הזה, הוא לא כזה,

הוא עגול.

עגול.

זה לא,

זה דיסק.

דיסק.

זה מסתובב,

שומעים ורואים,

ואפשר להושיב כמה חבר'ה ביחד,

ובדיסק אחד חוזרים בתשובה.

עד היום, ברוך השם,

השם זיכה אותנו וחילקנו 14 מיליון קלטות,

וידאו,

CD,

DVD. מיליון בעלי תשובה,

השתבח הבורא והתעלה שמו. זו זכות שאין כדוגמתה.

כל יהודי מפה היום יכול להיות שותף בדבר כזה,

שגם אחרים יזכו בזכותו להכיר את הבורא יתברך ויקבלו תשובות על השאלות שיש להם.

10 שקלים DVD. אדם,

מכספי המעשר שלו,

50 שקלים לחודש,

שקל וחצי ליום,

שקל וחצי ליום, אם הוא מוכן להשקיע,

100 CD ב-1,000 שקל,

20 תשלומים,

50 שקל,

הוא מקבל 100 DVD שיכול לחלק אותם לכל מי שהוא רוצה.

כל DVD יכולים לראות כמה ולהעביר לכמה וכן הלאה, ולך תדע כמה יהודים יתקרבו לאביהם שבשמים,

שהקדוש-ברוך-הוא לא יחזיר לך את ה-20 תשלומים,

1,000 שקל,

בתשלומים,

הוא ייתן לך בכפלי-כפליים אם תקרב את הבנים שלו לאביהם שבשמים.

הוראת קבע,

50 שקלים לחודש,

20 תשלומים, ואתה מקבל 100 DVD לחלוקה חינם,

או שאתה ממנה אותנו שנחלק בעבורך ותזכה אתה.

20 תשלומים.

ובן-אדם יכול לזכות בדבר הזה בקלי קלות

ולהיות שותף בדבר הכי גדול שיכול להיות.

אין נחת יותר גדולה לאבינו שבשמים,

שמתקרבים לעשות את רצונו יתברך.

מי אלה שרוצים לקבל ברכה היום בציבור,

בעזרת השם ימלאו את השם שלהם ושם האימא ומה הברכה

בראש הוראת קבע,

ובעזרת השם יתברך לקבל ברכה פה, ימלא ויקבל גם את ה-DVD,

או שאנחנו נחלק בעבורו כפי רצונו.

מי אלה שרוצים,

שירימו את היד ויהיו שותפים, בעזרת השם יתברך.

אבל להרים גבוה, גבוה, גבוה.

גבוה, גבוה. חבר'ה, לרוץ מהר, מספיק.

תשלירו פה רק כמה טפסים על הבמה.

דוד, אתה ישן, דוד. דוד, נשים טפסים פה על הבמה.

מי שרוצה גם למלא, פה יכול לגשת לשלמת הבמה למלא, עם עתים.

חמש דקות להפסקה, אנחנו ממשיכים, ממשיכים מייד. יש כאלה שרוצות לשים דיסקירות,

יש שאלות, אני אענה. אני פה.

כן, תודה רבה. להרים את הידיים גבוה, בעזרת השם.

אני ראיתי אותך, אתן לך לדבר עוד רגע, עוד רגע.

קח, תמלא ותכתוב את השם.

בעזרת השם. סליחה, הנה, תן את הדוד.

תביא ככה.

מה השם?

טוב, קודם מה השם.

יהודה, כהן, בן, בן, בן, קודם, קודם. לא לעלות, לא לעלות. עוד רגע, עוד רגע, עוד רגע.

תכף, תכף.

לא נגמר, לא נגמר.

בזריזות, בזריזות לפניהם.

תן נועד.

מי עוד רוצה טפסים? שירים את היד. הנה, שמה למעלה.

מי מגיע למעלה, שמה אתכן אנשים גב?

יאללה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה ובילה

בואו, תחתום, תחתום למטה, אבל לשים לב, חתימה למטה. אין לנו על מילי שוען. תרשום פה. אין לנו על מילי שוען. אני אגיד, אבל תרשום.

אלו, אלו, אלו אלוהינו שבשום הימור.

בזריזות. מי עוד רוצה טופס ולא קיבל?

כן.

לא לעלות, לא לעלות. סתם.

תחתום פה למטה.

תמלא את הטפסים.

לא, לא, לא. לא מוכן.

לא לרדת למטה אף אחד לא, לא.

תיכף, תיכף, יולדת.

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, חזק, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי,

כן, אנחנו עולים למלא בזריזות, לחתום למטה, נכתוב למעלה את הברכה,

ונברך.

דניס דליה בת-זיבה, רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה.

קובי אסייג, בן גילה וחנן אסייג, בריאות והצלחה וכל טוב לעבודתו לדבריו.

תכף, כן, הכול אפשר תכף.

הכול תכף.

לעסוק בזריזות הטפסים.

חזק, חזק ונתפלל.

דיס.

נו, זריז, זריז.

תכף, תכף ניתן ברכה, לא לפתוח, למה הוא פותח?

תנו לאסוף מהר, מהר, תעביר גז, תעביר.

חוקיר ואוריטל כהן, שלום באי בחזרה בתשובה שלמה מהרה, בהצלחה.

כן, זריז לאסוף את הטפסים, השבת אבדה, מי בין מפתחות שיבדוק את עצמו.

גלקה.

שי ישי בן ציפי הרפואה וישועה מהרה,

בהצלחה בדיבור לדבר בשקר.

חזק, חזק, במצווה זה התחזור, הוא הכי חזק. ציפי אבטליה, תחזור בתשובה שלמה מהרה.

נואל בן-מרים, רונית בת-עזיזה,

בריאות, ויזכו לבנים ספרים ופרנסה בשפח.

ציון שקלים, מופיע פה פלאפון חסר.

איפה ציון שקלים?

חסר?

חסר בפלאפון.

אה, זה טלפון 03. פרנסה ללא שבת חלילה.

פנינה בזמלכה, מהרה. וזיווי ארגון. רינה, רבקה. רבקה, רינה, בת פטינה, פנינה, מהרה.

שיר חבאצ'רה, רפואת הנפש והגוף, מהרה.

כן, בירכתי. כל מי שיש פה בירכתי.

כל אלה נתברכו.

כולם נתברכו.

תכף, אני עכשיו עובר לזה.

לא, לא, עוד רגע.

לא לעלות, לא לעלות, לא לעלות.

תכף, תכף, לא לעלות.

לא עכשיו, לא עכשיו.

לא עכשיו, עוד רגע.

כן, אחרונים.

לא חתום, לא חתום. אין פה כלום.

לא.

אחרונים. קדימה, אחרונים.

אילנה, בת טורן,

תשכה לכל טובה וברכה. יהודה קוויטה בן, ויולה, בעדן, בת אילנה, ולורט וביולי, ישכו לכל טובה וברכה בני אילנה,

הצלחה מעשי דעים.

יפית, יפה בת מאיה, זיווג המון מהירה, מאיה בת גמלה, רפואה שלמה,

אלכסנדר, בן יפה, רפואה שלמה.

שמדר, שתה לכל מילים ומיטב.

שמחה, בריאה, מורה, נורית פת, רזאל סעידה.

אוספייה לכל טוב ושהבנות יחזרו את כולם בתשובה שלמה.

שמואל בן מרים, רונית בת-עזיזה,

בריאות, רבנים זכרים בפרנסה בשפע.

יהיה בריא.

ענניה בן דבורה,

השם יזכה אותך לפרנסה בשפע.

בזכות שאתה מזכה את הרבים.

יהודי, דניאל, מאור, דניאל ספיר, דניאל, ציון, שמעוני וערן,

דנגט,

איספו לכל טוב והצלחה,

ולעיון משפט, אסטרלה,

ישר לבת רחל, תנוחתה עדן.

זרע קודש בר-קיימא בבין זכר לרונית בת לוסיה,

השם יזכה את עם ישראל לשוב בתשובה שלמה.

עוד רגע אנחנו כבר מסיימים ועוברים להמשך.

נעמוד שם עם החבר'ה.

מרים בן זכורה,

סיווג הגון לשמואל בן מרים, בהצלחה בכל מעשי דעיהם.

מה להגיד?

מרים בציפור, רפואה שלמה מהרה.

מי עוד? אחרונים? לא לעלות רגע, לא לעלות.

לא לעלות רגע.

איפה האחרונים? כבשים אחרונים.

כבשים אחרונים.

רגע, רגע, לעמוד בצד.

לא לעלות עכשיו.

בסדר, אני מבוס. רגע, בסדר. גם אני.

תשימי בינתיים, תשימי.

אברך אותך, אבל תשימי קודם.

תשימי, תדברו, סליחה.

רגע, אנשים, אנשים,

קלרה בת מרים,

שתגיע לפה לקדמת הבמה,

ונינה בת מזל ואוריאל, שתגיע לקדמת המזל, תשימי, נו, תשימי.

טוב, תשימי, אבל.

תשימי. תכף, תכף.

כן, אחרונים למנה ולהעביר?

רגע, רגע.

רגע, רגע, עיסאמה, תן למיקרופון לברך.

תן למיקרופון לברך.

נו, ברכה.

אתה, שנשלחת מדרך רחוקה,

מגן של הנתיגה, אתה לא סיפור של הגן. נו, ברכה.

מיד ושח עזק, אין לך ברירה.

איזה משוואי. בגן של החיים אתה נמצא ברוחמה. בגן של החיים כולנו ילדים. עכשיו, תכף, אני אתן לכולם.

נעמוד שם, אתן לי.

יש מצחקים ויש שינות המרגשים ביד של החיים.

טל.

מיקרופון, נו.

איזה מספר זה?

מספר אחת.

הגברת מבקשת לזרע קודש ברוך הוא יקיים. והייתי, כתוב, שיתברך.

ברוך.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם. שהחיינו.

שהחיינו וקיימנו

והגיענו לזמן הזה. אמן.

נינה, בת מזל ואוריאל, תזכה לבן זכר מהרה.

אמן.

אמן. בעזרת השם. רגע, יש פה עוד מישהי.

איפה היא קלרה בת מרים? בעלי רוצה, רגע, רק שנייה. קלרה בת מרים שמה כיסוי ראש?

קלרה בת מרים שמה כיסוי ראש?

היא שמה שמה?

קלרה בת מרים, רפואה שלמה בכל האיברים והגידים מהרה.

רק רגע עכשיו, שנייה. כבוד האב.

רגע.

הנכד של חיים מרדכי, רפואה שלמה מהרה.

רק רגע.

מה השם?

אליעזר. אליעזב בן מיכאל. אליעזב בן מיכאל. רפואה שלמה מהרה.

רגע.

עכשיו, רגע, הצעירים. שנייה.

שנייה.

לא להתקרב אבל.

לעמוד שם.

רגע, בסדר. רגע.

רגע, תעמדו אבל שם. לא להתקרב.

אתה מוכן, כן?

לא להתקרב. יש מספיק.

אבל לעמוד שם.

אני אתן, עכשיו שמה.

רגע.

אני אזרוק לחוק, לא לקרובים אחר כך.

אני אזרוק לחוק, לא אתן לכם.

תעמדו שמה, לא להתקרב.

אבל לא להתקרב.

לא אתן לכם.

תעמדו שם,

תעמדו שם.

שם, שם איפה שכולם, שם.

אבל סבלנות, יא בני-אדם, סבלנות.

אל תחתום, תמתין, תמתין, אני אתן!

עזרו!

טוב, טוב, אני אתן!

אני אתן!

רגע!

איפה

כיסויי ראש?

רגע, מה זה נגמר?

רגע, שנייה.

איפה?

רק על הבינוו.

רק על הבינוו.

אוהו, אוהו, שבשמים,

בא לי, בא לי, בא לי, לכן אפילו, לכן אפילו, אוהו, שבשמים.

אהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהלן ואהל

או, או, או, או, שבשמים עוד עת רבינו, או,

עת רבינו, או, או, שבשמים.

תראה לנו על מי להישוען,

תראה לנו על מי להישוען,

אלו, אלו, אלו הלווינו שבשומיים, אל ענו על מלי שוען.

אלו, אלו, אלו הלווינו שבשומיים.

או, רק אבינו, רק אבינו,

שבשמה אימו, רק אבינו,

רק אבינו,

או,

או, שבשמים.

איש לזה יביעה זוירור, יאכיל, יאכיל מחזק,

איש לזה יאיר ביחד,

זה נראה לי אוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואוכ

הוא ירד מפי יד גואלו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק הוא ירד מפי יד גואלו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, חזק

חזק, חזק, ונצטט!

איש לזה יהיה זוהירו, יא זוהירו, ולי אוכל יא מר חזק, איש לזה יהיה זוהירו, יא זוהירו,

ולי אוכל יאמר חזק,

איש לזה יהיה זוהיר,

או, יו, יו, יו, חזק,

איש לזה יהיה זוהיר, רבותי, מבקשים לרדת והמברה על המקום, מבקש לרדת והמברה בבקשה.

חזק, חזק,

ונתחזק חזק, חזק, חזק, חזק חזק ונתחזק חזק חזק חזק,

ונתחזק חזק, חזק חזק.

רבי חנינא מן הכשר אומר, אשר הקדוש ברוך הוא כותב ישראל,

חיכה הרבה לעם תורה מצוות של עמר,

אדוני חבר הכנסת אמן, בדקו יגדיל תורה ויאדיר, ויתגדל ויתחדש, ושמה רבה בעלמא דיברה קירותיה, וימליך מלכותיה, ויצמח בפניה, וקרב משיחיה,

בחייכון וביום יכון, ובחייתי כל בית ישראל,

פאק עליו, בזמן קריב, ויאמרו אמן.

ושמה רבה מברך לעלם ולעלמי העלמיה, יתברך,

וישתבח, ויתפאר, ותרומם, ויתנשא,

ויתהדר, ויתעלה ויתהלל,

שמח דקדשה, וריחו לעילה מן כל ברכתה, שידתה, תשבחתה, ונחמתה, דמרן בעלמא, והאמרוה אמן,

על ישראל, והרבנן, ועל תלמידי הון, ועל כל תלמידי תלמידי הון,

ועסקים בבורת הקדושה,

תהי באתרה, דין ותבכל אתר ואתר,

להלנה ולהון, ונכון, חינה וכסתה ורחמי, מן קודם מראה, שמעיה והרעה, והאמרוה אמן.

יהא שלמה רבה, מן שמעיה, חיים ושבע, ומישועה ונחמה,

ולזבה ורפואה, וגאולה וזכה וכפרה, ורווח והצלה,

לנו, לכל עמו ישראל, ואמרו אמן,

עושה שלום במרומה וברחמה, ויעשה שלום עלינו,

ועל כל עמו ישראל, ואמרו אמן.

מי שאיבד מפתחות יכול לקבל פה,

על הבמה.

רבותי, בעל האולם מבקש לרדת מהבמה. אנחנו מבקשים מכולם, בבקשה, לרדת מהבמה.

שם נופל החשמל. רבותי, אנחנו מבקשים מכולם לרדת מהבמה. זה ממש סכנה.

בעל המקום מבקש מכולם לרדת למטה.

הערב הזה, בעזרת השם, יהיה לענין נשמת קול נפטרה עמו ישראל,

ולרפואת כל חולה עמו ישראל, והצלחת כל חולה עמו ישראל.

וה' מברך את כל עם ישראל ואת כל הברכות הכתובות בתנ״ך, בעזרת השם.

רבותי, לרדת בבקשה מהממה. אנחנו מבקשים מכולם לרדת מהממה, אבל המקום מבקש.

מי שלא יתפלל ערבית, רבותי, יש מי שלא יתפלל?

יש.

וראו רכו מכפר עוון ולהשחית וירבה להשיב אפו ולראות כל חמתו,

אדוני יהושע המלך יעננו ביום קורנו. מי רוצה לעלות חזן?

נו, רבותי, מי לא יתפלל ערבית?

מי רוצה לעלות חזן? חזן,

שיעלה פה על הבמה על צפילת הערבית.

אתה התפלת?

וראו רכו מכפר עוון ולהשחית וירבה להשיב אפו ולראות כל חמתו,

אדוני יהושע המלך יעננו ביום קורנו,

וברכו את אדוני המבורך.

ברוך אדוני המבורך לעולם ועד. ברוך אתה, אדוני אלוהים, מלך העולם אשר בדבר מעריב הערבים, בו חכמה פותח שערים ותבונה משנה עטים,

ומחליף את הזמנים ומסלל את הכוכבים בשמותיהם מרקע כרצונו.

בורא יום עם ולילה גוללו מפני חושב ורושם מפני אור,

המעביר יום ובלעדו ומבטיח פנים ובלעדה. אדוני סבור עוד שמו, ברוך אתה, אדוני המעריב הערבים,

אהבת עולם בית ישראל, עמך אהבת, תורה, מצוות, חוקים ומשפטים אותנו לימדת.

על כן אדוני אלוהינו ושרומינו וכמינו עשה בפורקיך ונשמח ונעה, לא עוז בדברת עמוד תורתך ומצוותיך וחוקתך על עולם ואל,

כי הם חיינו ואורך ימינו וימנה גאומה ולילה.