אלעד - לאיזו רמת תשובה נדרשו פרעה והמצרים?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

אני לא שומע באוזנייה.

כן.

הערב יהיה להצלחת קהילות פז בארץ ובעולם. יזכו לרומם את האמת

בכל מקום, להשפיל את השקר בכל מצב.

תשובה וגאולה שלמה בחסד ורחמים לכלל נשמות ישראל.

חזרה בתשובה שלמה בחוכמת התורה לנחום בן מרים, ויזכר להתנתק מכל שקר ולהתחבר רק לאמת.

הערב גם לעילוי נשמת, הורי וחמים, נוחתם עדן.

ויחזק אדוני את לב פרעה ולא שילח את בני ישראל.

הרמב״ן מביא שאלה ידועה.

אם הקדוש ברוך הוא הקשה את לב פרעה,

ויחזק אדוני את לב פרעה,

אז מה פשעו?

לא ניטל על ידי זה כוח הבחירה שלו.

והוא מביא מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, במדרש,

שני טעמים.

טעם ראשון,

כי פרעה ברשעו שעשה לישראל רעות גדולות חינם,

נתחייב למנוע ממנו דרכי התשובה.

זאת אומרת, במעשיו הרעים הוא גרם

שימנעו ממנו דרך התשובה.

טעם שני,

כי לא הייתה תשובת פרעה לכבוד השם,

ומה שהוא רצה לשלח את ישראל,

מפני שנלאה לסבול את כובד המכות,

ולכן חיזק השם את ליבו ואימץ את רוחו לסבול את המכות,

כדי שישלח את ישראל מרצון וחפץ לב לעשות את רצון בוראו.

אז הטעם הראשון בעצם שמביא המדרש נמצא ברמב״ם בלקו תשובה,

שהשם מנע ממנו דרכי התשובה.

הטעם השני מובא בספורנו,

שהשם רצה שייעשה תשובה לא בגלל המכות,

אלא מרצון וחפץ לב לעשות את רצון הבורא.

אז נשאלת שאלה יותר חמורה,

לשני הטעמים קשה.

איך שלח פרעה את ישראל באחרונה?

איך אחרי עשר מכות

הוא שילח אותן?

אז לטעמו של אספורנו עוד אפשר לומר כי במכת בכורות

לא חיזק השם את ליבו,

כי אם היה סובל גם מכה זאת

מבלי לשלח את ישראל,

אז אם אדם לא ירא מאימת מוות, הוא בכלל לא בסוג בן אדם בעל בחירה.

זה לא ייתכן.

השם במכת בכורות כבר לא חיזק את ליבו,

כי אם הוא היה סובל גם את המכה הזאת

ואחרי המכה של מכת בכורות

לא היה שולח את ישראל,

אדם כזה הוא לא בעל בחירה בכלל.

הוא בכלל לא בסוג בן אדם,

שהרי חכמים זיכרונם לברכה אמרו,

לעולם

ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע.

אם נצחו מוטב

ואם לאו יעסוק בתורה.

נצחו מוטב

ואם לאו יקרא קריאת שמע.

נצחו מוטב ואם לאו

יזכיר לו יום המיטה.

אז מוכרח מדברי חכמים,

כי הזכירה של יום המיטה מועילה לכולם.

וכל שכן, כשאדם רואה

שאין בית אשר אין שם מת,

כמו במכת בכורות,

אי אפשר

מבלי שיעשה תשובה.

ובאמת,

רואים את פרעה ועבדיו

עולים

ממכה אחת לחברתה.

במכה השנייה,

שהיא הייתה קודם, חיזק השם את ליבו,

נאמר, ויקרא פרעה למשה ולאהרון

ויאמר העתירו אל השם.

קריאה זו, ויקרא פרעה למשה ולאהרון, מהי?

היא על החטא שהוא אמר, לא ידעתי את השם.

ועכשיו הוא אמר, עתירו אל השם.

אחר כך, במכה השלישית הוא השתדרג,

וכבר הודו החרטומים שזו אצבע אלוהים.

במכה רביעית

הוא כבר נתרצה קצת,

גם במעשה, ואמר,

לכו זבחו לאלוהיכם בארץ.

ואחר כך אמר, אנוכי אשלח אתכם.

אבל גם במכה השישית,

אחרי שהשם חיזק את ליבו,

הגיעו חלק מהמצרים למידת היראה,

כמו שנאמר בהתראה למכה השביעית,

הירא דבר השם הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.

אפילו שהיראים האלה ששמענו עכשיו שהיו כאלה רדפו בסוף אחרי עם ישראל

בקריעת ים סוף.

אבל גם יראת העונש

בשעת המכה מדרגה היא.

בכל אופן, אדם שמקבל עונש,

יש לו פחד מהעונש.

בכל אופן, זה מדרגה גם כן.

במכה השביעית,

כבר אמר פרעה בפה מלא, חטאתי הפעם,

השם הצדיק

ואני ועמי הרשעים.

הווידוי הזה עשה רושם בשמיים,

ובזכות זה הוא זכה לקבורה.

במכה השמינית

נאמר לכו נא הגברים ועבדו את השם,

כי אותה אתם מבקשים.

אז רואים שהוא כל פעם משתדרג.

במכה התשיעית הוא אמר,

גם טפחם ילך עמכם,

רק צונכם ובקרכם יוצג.

ואם הוא עלה מפעם לפעם,

אפשר לומר כי במכה העשירית

הוא השלים את התשובה ושלח את עם ישראל מרצונו

לכבוד השם,

כמו שמובא במדרש.

זה מתאים לפי אספורנו,

שהשם המתין

עד שהוא יעשה תשובה מרצון ובחפץ לכבוד הבורא.

זה מתאים לפי אספורנו.

אבל לטעמו של הרמב״ם,

שהשם חיזק את ליבו על הרעות שעשה,

יהיה קשה.

אם השם מונע ממנו את התשובה, איך אפשר לעשות אחרת?

הלא הרמב״ם אומר כך,

ולמה היה שולח לו ביד משה

ואומר לו, שלח,

שלח ועשה תשובה?

הרי כבר הודיע לו, אמר לו הקב' ברוך הוא, אין אתה משלח.

וכל זה כדי להודיע לבאי עולם שבזמן שמונע הקב' ברוך הוא את תשובה,

אבל החוטא אינו יכול לשוב

אלא ימות ברשעו

שעשה בתחילה ברצונו.

אתה בחרת בדרך,

אתה אמרת ונתחק, מה לא?

אתה תשלם.

ואם כן, איך

שילח פרעה את ישראל אחר שנגזר עליו לפי הרמב״ם

שלא ישוב מחטאו?

אנחנו מוכרחים לומר שגם עונש זה,

ככל העונשים יש לו זמן קבוע,

ככתוב, רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן,

כמו שמובא בעבודה זרה נ׳ה.

לכן,

יש זמן גם למניעת דרכי התשובה.

וכאשר כלי זמן המניעה,

יכול אדם לשוב בתשובה כמו קודם הגזרה.

וכן, הדעת נותנת,

כי המקור שמובא בחכמים על העונש הזה זה ממה שכתוב בפסוק

אם ללצים הוא יליץ.

מתרה בו פעם ראשונה, שנייה,

ושלישית,

והנה חוזר בו.

הוא נועל את ליבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו.

כמו מה שחטא

כך פרעה הרשע

כיוון ששיגר לו הקדוש ברוך הוא חמש פעמים

ולא השגיח על דבריו

אמר לו הקדוש ברוך הוא

אתה הקשית עורפך והכבדת את ליבך

הרי אני מוסיף לך טומאה על טומאתך

לפי זה הדין נותן

כי העונש יהיה על זה מידה כנגד מידה

אם חמש פעמים לא שב מרצונו

אז השם ימנע ממנו גם כן חמש פעמים

ולכן

אחרי חמש פעמים אחר המכה העשירית

חזר בתשובה פרעה

ושילח את ישראל

זאת אומרת המניעה יש לה זמן

חמש פעמים מנעת את עצמך

חמש פעמים אני אמנע ממך

חמש פעמים זה עד מכת בכורות נגמר מכת בכורות

אין יותר מניעה נגמר הזמן

עכשיו אם רוצה יכול לחזור בתשובה והוא חזר

אז זאת אומרת גם לשיטתו של הרמב״ם מסתדר

וכן מובא ברמב״ן על הפסוק

וחיזקתי את לב פרעה

ורדף אחריהם

כי לא היה בלב פרעה לרדוף אחריהם אפילו אם יברחו

אלא שיעשה משה כרצונו די

די שילחתי אותם ודי לא מעוניין לראות אותם

שלא ילכו שלושה ימים ויחזרו משה רוצה לקחת אותם וללכת שלום

לכן הוא צריך לומר בפסוק שהקדוש ברוך הוא מחזק את ליבו

לרדוף אחריהם, מכריח אותו.

השם מכריח אותו ומחזק את ליבו למרות שהוא לא רוצה

אז עכשיו יש שאלה חדשה

כיוון ששב פרעה מרעתו באמונה וגם במעשה

כי הוא שילח את ישראל יותר ממה שהם ביקשו

הם ביקשו שלושה ימים לזבוח לפני ה'

והוא

לא אכפת לו כבר שלא ישובו למצרים

ושלח אותם באופן כזה שאפילו יברחו

יש בעל תשובה יותר גדול מזה

שמוכן לוותר על עם שלם של עבדים

אז למה הוא נענש עוד?

ולמה בעונש גדול כמו קודם?

שאלה.

ועוד כתב הרמב״ן

ולמטה אמר פעם אחרת

הינני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם לא רק את פרעה

אלא גם את המצרים

כי ברעותם שנקרע הים לפני בני ישראל

והם הולכים

ביבשה בתוכו

איך ימלאים ליבם לבוא אחריהם לרע להם? שואל הרמב״ן.

ואין בכל המופתים כפלא הזה וזה באמת שיגעון להם

אבל ה' סיכל עצתם

וחיזק את ליבם להיכנס במים

ה' שיגע אותם, עשה אותם משוגעים כי זה שיגעון

אתה רואה

שהעם הזה הוציא אותם,

הקדוש ברוך הוא בכוח,

אנס את המצרים,

נתן להם מכות,

הביא אותם לים,

כורע להם את הים, נשלם עשר גזרים,

הם נכנסים בתוך הים, ברור שהוא קרע את הים בשבילם,

לא בשביל המצרים.

אז איך אתה טמבל נכנס למלכודת ורודף אחריהם לתוך הים?

זה שיגעון

ופלא שאי אפשר להסביר אותו.

גם עצם הרדיפה בלי להיכנס לים, לרדוף אחריהם,

זה גם שיגעון.

למה?

כיוון שהם ראו שה' הולך לפני מיומם

בעמוד ענן, לנחותם הדרך,

ולילה בעמוד אש להעיר להם.

איך מלאם ליבם לרדוף אחריהם?

אלא הם יודעים את זה, הם ראו את זה במו עיניהם.

הרי השלוחים ששלח פרעה,

כמו שכתוב, במחילתא,

ויוגד למלך מצרים, כי ברח העם.

השלוחים, כשראו שאין ישראל חוזרים, אחר שלושה ימים,

באו והגידו לפרעה ביום הרביעי

מהלך זה,

שלא רק שהוא נס ואינו בדרך הטבע כלל,

אלא שיש בו כבוד וגדולה לישראל,

במידה שאין דעת אדם משיגה,

דבר שלא היה כמוהו בימי חול הבריאה,

לא לפניהם,

לא לאחריהם.

איך עמוד ענן מלווה אותם, עמוד אש מאחורה?

מה הולך פה?

זה עם של עבדים.

מאחורי שהוא יודע את כל זה,

האם היה בכוחו לחשוב לרדוף אחריהם ולהרע להם?

הרי זה צריך להיות משוגע.

עוד שאלה, למה

הוא רודף אחרי בני ישראל?

זה קשה להבין זאת.

הוא רואה שהם לא הולכים בדרך של יישוב,

הם הולכים במדבר,

מדבר מלא נחשים עקרבים.

הלא, הם ימותו כולם בדרך הטבע.

אין להם מזון, לאן יברחו?

אז מה אתה צריך לרדוף אחריהם?

וכל שכן, בתוך הים,

דברים היוצאים מדרך הטבע המה,

כל זה רק מפני שחיזק השם את ליבו.

אז חזרנו לשאלה הראשונה,

והשאלה הראשונה במקומה עומדת.

אז מה מצפים בעצם ממנו?

אבל הכתוב מגלה לנו את התשובה.

למה הקדוש ברוך הוא חיזק את לב פרעה אחרי שהוא עשה תשובה?

אחרי שהוא שילח אותה מרצונו?

כתוב במפורש.

וחיזקתי את לב פרעה

ורדף אחריהם.

למה?

וידעו מצרים כי אני אדוני.

כל זה בשביל שהם ידעו

שאני אדוני.

החיזוק הזה הוא לא מסוג החיזוק של חמשת המכות האחרונות

למנוע מהם דרכי התשובה.

בחמש מכות האחרונות

השם חיזק את לב פרעה ועבדיו

שלא יעשו תשובה כדי שיקבלו את המכות.

אבל עכשיו החיזוק לא היה מאותו טעם,

אלא אדרבה להורות להם דרך האמת,

שיכירו את השם

ושישובו בתשובה שלמה

והמטרה של כל מה שחיזק את ליבם לרדוף אחרי ישראל היה למען עמידם על האמת.

כי הרודפים, מי היו?

הם היו מאותם שהיו יראי השם במצרים,

אלה שהניסו את הבקר ונסו מפני הברד.

וכיוון שהגיעו מעט למדרגה של יראה,

היה ביכולתם לעלות יותר ולהגיע לידיעה ברורה ורחבה באמונה.

ואם

היו חכמים

והיו מתחרטים חרטה גמורה על מה שחטאו ועינו וניצלו את ישראל,

היו ניצולים מייד

והיו זוכים להתגייר גם ולקבל את התורה כמו שזכו ערב רב

לכל הפחות.

אבל כשלא שבו בתשובה,

למרות שהם ראו את כל המופת הגדול של קריעת ים סוף,

נענשו בעוונם ומתו.

מזה רואים דבר מדהים,

חסד השם אינו פוסק.

לא די מה שהורה השם יתברך להם את דרך האמונה בכל חלקיה במכות מצרים,

אחרי שהם היו רעים וחטאים לאין שיעור.

עם של רוצחים,

משעבדים, נוגסים,

אנשים רעים.

השם עשה להם בית ספר לאמונה,

נתן להם עשר מכות.

הם אמרו,

אצבע אלוהים היא.

הם אמרו, הטרם תדע כי עבדה מצרים.

הם ידעו, השם הצדיק,

הם התחננו על נפשם, הם הבינו, הם ביקשו שיישלח את העם.

אז הם הכירו כבר שיש בורא לעולם.

אז תעשו תשובה עד הסוף.

אז תתחרטו.

אז תכירו בשם באמת.

נו, אז תתגיירו?

לא.

אז תמותו.

והשם רודף אחרי עם של שפלים כאלה

עד הרגע האחרון לנסות להביאם להכרה וידעתם כי אני אדוני ורצה להשלים אותם בהכרה ברורה שיש ידיעת השם

וקיים בהם תשב אנוש עד דקה ותאמר שובו

בני אדם

עד דכדוך של הנפש

ובשואה שהם רודפים אחרי בני ישראל בתוך הים עוד מחכי השם יתברך אולי יחזרו בתשובה.

איפה?

בתוך הרדיפה,

בתוך הים הזועף

יחשבו מחשבה, מחשבה של תשובה ויינצלו.

אפשר לבקש דבר כזה שבתוך רדיפה כזאת

יחשבו מחשבה של תשובה?

ואם יחשבו רק יינצלו.

אפשר לבקש דבר כזה?

הנה מעשה.

מעשה כזה אירע אצל הבנים של קורח.

באמצע הבליעה שפתחה האדמה את פיה

והם נופלים,

הם וקורח, 250 רזי סנדראות,

וכל משפחותם.

באמצע הבליעה בשעה שפתחה הארץ את פיה הוא בלע את קורח וחולדתו וגם הם היו בתוך הבלועים.

באמצע הירידה הם הרהרו בתשובה

והשם עשה להם נס

וביצר להם מקום בגיהנום וניצלו.

ניצלו. העמיד אותם הקדוש ברוך הוא באוויר,

ביצר להם מקום,

ואחר כך הם יצאו משם

והם ניצלו.

באמצע הבליעה שהם נבלעים לגיהנום

הרהרו בתשובה והשם מנע מהם שרפתם בגיהנום עם כולם.

ואם קרה דבר כזה אצל קורח,

הלא הוא דבר פלא שהיה רק פעם אחת בבריאה,

בדרך לגיהנום,

ככה

אנשים גדולים היו הבנים של קורח.

הרי זכו אחר כך לרוח הקודש

וחיברו עשרה מזמורי תהילים.

אתם יודעים, כשהתבצר להם מקום

הם התחילו להגיד בנבואה

מזמורי תהילים

שאנחנו קוראים אותם

מזמור לבני קורח.

וכל ישראל התקרבו לשמוע מה הם אומרים,

והם דיברו על אחרית הימים בנבואתם.

וכל ישראל נוהגים להגיד מזמור שלהם

לפני תקיעת שופר בראש השנה.

שבע פעמים

למנצח לבני קורח מזמור כל העמים

תקעו כף

הריעו לאלוהים בקול רינה.

זאת אומרת,

להורות

שיש אפשרות לאדם לשוב

ברגע האחרון

של החיים שלו,

בדרך לשאול,

הוא עוד יכול לחזור.

לא יאומן כי יסופר.

וכל מה שעשה השם,

שחיזק אותם לרדוף ערי ישראל,

כדי שיראו את יד השם הגדולה,

יחזרו בתשובה אפילו בהרהור אחד.

ולא היה בהם אחד

שירהר בתשובה וכולם מתו.

עוד דבר לומדים מכאן,

מה שנוגע לגדלות האדם.

חסד השם הזה מורה לנו שיש אפשרות של תשובה גם בתוך

הייסורים היותר גדולים.

גם כשאדם שקוע באימת מוות

של מיתה משונה,

תכף ומייד

הוא הולך למות,

בשעה זו אפשר לאדם,

אדם הכי פחות,

אדם הכי מושחת,

יכול לבוא לתשובה שלמה ומאהבה.

אבל בשביל לזכות לדבר כזה, שאדם ידע זאת

ויוכל לנצל זאת,

צריך האדם ללמוד מוסר.

כי רק דרך לימוד מוסר, כמו שלמדנו עכשיו,

אז יכול אדם להנצל,

אבל אם הוא לא בטוח בתועלת היוצאת מן הלימוד, מה יועיל אם אני אלמד, ככה אנשים אומרים, יצררה אומר להם.

אם היה אדם בטוח בתועלת של מחשבה שלו,

בתועלת של הרגשה שלו,

לא היה מתרשל בזה,

כי זו עבודה קלה והפרי שלה הוא רב מאוד.

ועתה, אחרי מה שלמדנו,

בטלה כל התנצלות,

כי אין מי שמחזיק עצמו גרוע כאיש מצרי.

יש איזה יהודי שחושב שהוא גרוע יותר מהמצרים שרצחו יהודים וטיבעו אותם מאור?

ואם הקדוש ברוך הוא היכה למצרים האלה,

עד הרגע האחרון שלהם,

בשביל שיכירו שהשם הוא האלוקים,

אז כל שכן וכל שכן

שכל יהודי הכי פחות, הכי מושחת, הכי גרוע,

יש לו תקווה.

מה לנו יותר ממנשה ששמו אותו האויבים בדוד,

עם אש,

והוא שהעמיד צלם בהיכל בבית המקדש,

והקדוש ברוך הוא חתר חתירה מתחת כיסא כבודו נגד כל המלאכים שלא הסכימו,

ונתן לו לחזור בתשובה והחזיר אותו למלכותו בדרך נס,

והיום הוא ראש ישיבת

בעלי התשובה בעולם העליון.

היה המלך הכי רשע שעמד בעם ישראל.

לא היה יותר רשע ממנו.

והוא כבר נשרף, נשרף, בידוד.

עוד דקה-שתיים הוא מת.

והוא מעמיד תנאים לקדוש ברוך הוא, אם אתה קיים בכלל,

אז תשמע אותי, אני אחזור בתשובה. אם לא, אתה כמו כולם.

והשם הציל אותו.

אז מי נמנע ממנו תשובה?

אז גם אם רואים לפי שיטת הרמב״ם

שיש פעמים שאדם בגודל רשעו,

השם מונע ממנו את התשובה,

זה רק עד זמן מסוים.

אבל לאחר הזמן הזה הוא יכול.

וגם מה שכתוב שנועלים בפניו את התשובה,

אז ידוע שאם אחד נעלו אותו בחדר,

אפשר לפרוץ את המנעון.

גם אם נעלו,

אפשר לפרוץ את המנעון.

אז זאת אומרת, אין מניעה מאף אחד מלשוב בתשובה.

ויש בזוהר הקדוש מאמר נפלא שהבאנו אותו בהרצאות,

שאם יש אדם רשע שבימיו לא עשה מצווה,

לעומת זאת עשה כל עבירות שבתורה,

יהודי,

אדם כזה, אם הוא מת,

הוא לא יוצא מהגיהנום לנצח נצחים.

גיהנום קלה והוא לא יכלה, הוא יישאר שם.

תקשיבו טוב.

אבל אם אותו רשע שאמרנו,

הרהר פעם אחת בחייו הרהור של תשובה,

ולא עשה שום מעשה בעקבות ההרהור,

לא חזר בתשובה דקה, שתי דקות, כלום, רק הרהר.

סופו שהוא יצא מהגיהנום.

זאת אומרת,

יכלו אותו שם כמה פעמים שצריך, וישרפו אותו, ויחנישו אותו והכול,

יגמרו את הכול, אחרי שיגמרו את הכול, בזכות ההרהור האחד במשך כל ימי חייו,

שלא הגיע לידי ביטוי וביצוע,

הוא יצא משם לגן עדן.

הרהור.

אז לא לזלזל,

באבינו אב הרחמן, כמה הוא ממתין בשביל שלא יידח ממנו נידח.

אבל לא צריך להיות טיפש

ולסמוך על זה ולסרב בגיהינום מי יודע כמה אלף אלפיים שנה שלוש.

בני קורח עד עכשיו צוחקים,

משה אמת ותורתו אמת. עד עכשיו,

אלפי שנים,

עדיין צוחקים.

בסוף הם יקומו, בתחיית המתים.

אבל עד אז הם צוחקים בגיהינום.

לא כדאי, זה לא כל כך...

זה חם.

מאוד אפילו.

לא כדאי.

אבל אפשר לעשות תשובה ברגע. מה הבעיה לעשות תשובה ברגע? ברגע אפשר לעשות תשובה.

רבי אלעזר בן דורדיא עשה תשובה.

ברגע האחרון

עשה תשובה

וזכה ישר לעלות

לחיה העולם הבא. ישר.

בלי משפט, בלי דין אפילו שהוא היה עבריין גדול

בטומאה של הטומאה.

אבל הוא עשה תשובה אמיתית ברגע האחרון וזכה.

ויצאה בת קול מן השמיים ואמרה אשריך רבי.

קיבל תואר רבי.

רבי אלעזר בן דורדיא שאתה מזומן לחיי העולם הבא.

כמה זה לוקח לעשות תשובה? רגע.

אבל רגע אמיתי.

כולם דוחים את זה, חושבים שיש זמן.

אבל לפעמים המוות מפתיע יותר מהר ממה שחושבים.

טוב, עוד נקודה אחת אני רוצה לעורר,

והיא נוגעת אלינו מאוד.

כתוב נטיידך על השמיים ויהי חושך על ארץ מצרים.

מובא במדרש.

מדוע הביא הקדוש ברוך הוא חושך במצרים?

כי היו מישראל שהיו להם שררות במצרים

ולא רוצים לצאת,

ולכן הביא חושך,

ואותם שלא רצו לצאת

מתו בימי החושך.

במכת חושך

שהיא ארכה שלושה ימים ועוד שלושה ימים ועוד יום אחד.

אז הייתה אפלה,

באותם שלושה ימים מתו

מבני ישראל

כל אלה שלא רצו לצאת.

למה לא רוצים לצאת?

בגלל שהיה להם שררות, תפקידים, משרות,

נכסים, עסקים במצרים.

ולא רוצים לצאת.

טוב להם.

מה נלך? נלך למדבר? נלך פה?

מה, נעזוב את כל הביזנס, את הכול, את הכבוד, את המעמד?

לא רצו לצאת.

לא רצו לצאת.

הקדוש ברוך הוא העמיד אותם. כמה מתו?

80 אחוז,

בערך 12 מיליון,

בשלושה ימים האלה.

ולמה במכת חושך?

כדי שהמצרים לא יגידו, אה,

הנה גם מאצלה הם מתו.

זה לא רק מאצלנו.

אז לכן השם כיסה,

מתו, קברו אותם ישראל,

שלום,

זהו.

אבל למה הם מתו?

בגלל השררות שלא רצו לצאת.

יש להתבונן בזה.

ראינו את גדלות כלל ישראל,

ושהיו כפופים לדעת גדולי הדור,

כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה,

מאמינים בני מאמינים הן.

משה טען לקדוש ברוך הוא,

והן לא יאמינו לי.

אמר לו, משה,

מאמינים בני מאמינים הן.

וזה נאמר על כולם.

גם על ה-12 מיליון, גם על ה-3 מיליון שיצאו.

על כולם זה נאמר.

אז גם על אלה שמתו בימי החושך.

ובוודאי לאחר שאמר משה את דבר ה',

שאמר להם, אהיה אשר אהיה, שלחני,

וראו את כל המכות שעשה ה' במצרים,

בוודאי נתחזקה יותר אמונתן,

וגם הם רצו לצאת.

אז למה הם נענשו בעונש חמור כל כך,

שמתו במצרים ולא זכו לצאת ממנה?

כאן מגלים לנו חכמים, זיכרונם לברכה,

לפי שהקדוש ברוך הוא בוחן לב

בחוקר כליות,

הבין וראה במעמקי נפשם,

חסר להם הרצון העז לצאת ממצרים מפני השררות שהיו להם שם.

כמו היהודים שנמצאים בחוץ לארץ.

למה לא עולים מאמריקה, מצרפת, מכל המדינות? למה לא עולים?

בגלל העסקים, בגלל שנוח להם, מרווח להם, שם הם מרוויחים טוב,

יש להם את הקהילות שלהם והכול.

למה שהם יעלו לארץ ישראל?

לא רוצים לצאת.

אבל יש אנטישמיות ויש רדיפות,

ויש ככה, ויש פה ויש שם,

ויש אוריקנים, ויש כל מיני דברים לא טובים.

לא רוצים.

לא רוצים.

רוצים!

רוצים, אבל לא רוצים.

רוצים.

עקרונית רוצים,

אבל לא רוצים.

ובאמת הקדוש ברוך הוא משבח את ישראל על זה.

זכרתי לך חסד נעורייך,

אהבת כלולותייך,

לכתך אחריי במדבר,

בארץ לא זרועה.

או!

אלה שיוצאו,

השם זוכר להם את החסד.

אתם בטחתם בי,

האמנתם בי, יצאתם למדבר,

אין זרע,

אין נטיעות,

אין שום דבר

עם הילדים.

שמחתם עליי, אני זוכר לכם את החסד הזה.

ואומר המחבר פה, בעינינו ראינו במלחמה האחרונה בשואה

רבים מאחינו בני ישראל לא רצו לצאת ממקומם,

למרות כל הגזרות הרעות,

כי עצם היציאה והנדודים קשים מאוד.

ומובא בגאון מווילנה,

הוא מבאר מה שאנחנו אומרים בתפילת 18,

משען ומבטח לצדיקים.

הקדוש ברוך הוא משען ומבטח לצדיקים.

כאשר רצון הקדוש ברוך הוא שצדיקים יבטחו בו,

נותן להם קודם כל משען

ומראה שאפשר להישען עליו.

על ידי זה נותן כוח בצדיקים

להגיע למידת הביטחון.

וכך הייתה הנהגתו במצרים.

כיוון שקשה לבטוח בשם יתברך ולצאת אל ארץ לא זרועה, למדבר,

לכן נתן הקדוש ברוך הוא 12 חודש מכות במצרים

והראה להם את ידו הגדולה

כדי שיבטחו בו שהוא יכול לשנות את הטבע איך שהוא רוצה.

ואלו האנשים שהיו להם שררות במצרים,

הוגשה להם לצאת לנוד במדבר,

ומכיוון שמצא הקדוש ברוך הוא במעמקי ליבם חסרון שאיפה לצאת,

נענשו לא לצאת

ומתו במצרים.

אתה לא רוצה לצאת?

אני עושה גאולה, אתה לא רוצה להיגאל?

אין בעיה,

תישאר שם.

וזה הדבר צריך להיות יסוד בכל מהלך חיינו ועבודתנו את השם.

אם אדם רוצה לזכות מאת הקדוש ברוך הוא,

חייב להיות נתון בשאיפה עמוקה ועזה בכל ליבו ונפשו.

רק באופן כזה זוכים אצל הקדוש ברוך הוא.

אבל אם חסר שאיפה ורצון,

לא יזכה.

חייב להיות עקשן

עד הרגע האחרון, עד שישיג את מה שהוא רוצה.

והוא ישיג.

אם לא, הוא לא ישיג.

לכן, תנאי ראשון לצאת ישראל ממצרים

הייתה השאיפה לצאת.

ומכיוון שחסר אצלם שאיפה זו,

לא זכו לכך.

את גודל התשוקה הנצרכת כדי לזכות,

רואים את זה מחובה של אכילת קורבן פסח במצרים.

כתוב כך

מותניכם חגורים,

נעליכם ברגליכם

ומקלכם בידיכם,

ואכלתם אותו בחיפזון.

כך צריכה להיות

התאווה והחפץ.

אדם חייב להכין את עצמו לגאולה

עד שלא יחסר לו במאומה עומד,

ממתין,

מצפה לרגע האות.

וכשתגיע השעה הזו,

לא יעכב אותו אפילו הכנה של רגע נוסף כלל.

כל מי שיחסר לו במידת ההכנה הזאת

לא יזכה.

אתם שומעים?

עוד מעט תבוא הגאולה.

מי שלא מוכן ברגע לוותר על הכל,

ברגע לוותר על הכל, לא יזכה.

יש לו עסקים,

יש לו פה, יש לו פה, ויש לו פה, ויש לו שם.

אין!

מוכן לוותר על הכל בשביל הגאולה.

כי דרכי שמיים הם מידה כנגד מידה,

עד דקדוק כחוט הסערה ממש.

כל מי שחסר לו השאיפה

והרצון לזכות לעולם הבא, הוא לא יזכה לזה כלל וכלל.

אם אין לך שאיפה ממש,

אם אתה חושב שעולם הבא זוכים ממילא,

אתה טועה.

במדרש כתוב

פלס מאזני משפט לאדוניי.

תשמעו דברים מדהימים.

בואו ראה

מה בין משה לשמואל.

משה

היה נכנס אצל הקדוש ברוך הוא לשמע דיבור.

כשהשם רצה לדבר אל משה,

משה היה נכנס אצל הקדוש ברוך הוא לשמוע את הדיבור.

ואצל שמואל הנביא

היה הקדוש ברוך הוא בא אליו.

למה זה?

מישהו יודע?

שמואל שקול.

אבל אני שואל למה משה צריך להיכנס לקדוש ברוך הוא, ואילו הקדוש ברוך הוא בא אצלו?

הוא כפול. הוא כפול?

אז הוא צריך להיכנס פעמיים.

משה היה יושב

ומי שיש לו דין

היה בא ונידון אצלו.

אבל שמואל

היה טורח בכל המדינה לשפוט, היה מסתובב כל שנה ממקום למקום

ללכת ללמד את ישראל תורה.

אמר הקדוש ברוך הוא,

משה,

שהיה יושב,

יבוא אצלי לשמוע דיבור.

אבל שמואל,

שהלך אצל ישראל, אני בא אצלו

לקיים מה שנאמר,

מאזני משפט לה'.

וזה דבר נורא למי שמעיין.

הרי בוודאי לא נמצא שום עוון למשה רבנו שהוא יושב

בעם בא אצלו כי מה היה?

המצב של ישראל, איפה הם היו?

במדבר.

אין מקום לסובב בעיירות

לדון את ישראל.

כולם נמצאים במקום אחד?

כולם סמוכים לאוהל מועד?

אז מה הטענה על משה שהוא יושב? לאן הסתובב?

אין לאן ללכת, כולם סביבו.

אבל כיוון שבמציאות

חסרת ההליכה לשפוט את העם,

לכן לא זכה שהדיבור יבוא אליו.

כך היא מידתו של הקדוש ברוך הוא, מידה

כנגד מידה

ללא ויתור כלל.

לא יאומן כי יסופר.

עכשיו תשמעו,

אורח חיים הקדוש מבהיל

על הפסוק כנחלים ניטאיו, כגנות עלי נהר.

ריבותינו זיכרונם לברכה דרשו בסנהדרין כופעי דרשות הרבה.

והוא אומר, אפשר לפרש את הפסוק הזה כנגד ארבע כיתות הצדיקים שבעם ישראל.

כת צדיקים ראשונה

הוא כשמואל הנביא.

שהיה מסבב כל ארץ ישראל ללמד ישראל תורה ומצוות בכל שנה ושנה.

אז זה הכת הראשונה של הצדיקים.

הכת השנייה של הצדיקים,

דרגה שנייה,

זה הקבועים לתלמוד.

ללמוד וללמד

ולהורות משפט,

והיא כת העומדת בלשכת הגזית

העוסקת בתורה ובהוראה כידוע.

והיא בגדר הראשון עצמו.

היא כמו הגדר הראשון.

אבל מה?

אלא שהמבקש השם יבוא עליהם.

מוסיף עליהם שמואל שהוא היה מסבב לאורותם.

למה הם דרגה ב'?

שמואל מלמד תורה לישראל

והסנהדרין מלמדים תורה לישראל.

אז זה בעצם אותו דבר.

לא.

הם בדרגה פחות בגלל שבאים אצלם,

ואילו הוא הולך אצל ישראל

בגלל הטרחה שהוא הולך ומסתובב בעם ישראל

ללמדם תורה, מעלתו גדולה מהסנהדרין.

הכת השלישית של הצדיקים

זה כת הלומדת תורה לשמה אבל לעצמה. אברכי כולל שלומדים לשם שמיים באמת.

להשכיל ולהבין אם רנוע

יתרה עליה,

הכת הראשונה שלומדת ומלמדת.

אברכים שלומדים לעצמם הם פחות,

כי הם לומדים לעצמם.

אבל מי שמלמד לאחרים הוא יותר מהם,

ומי שהולך ללמד אחרים הוא יותר מהם גם.

כת הרביעית

זה כת המחזיקה ידי הלומדים

ויוצאים למלאכתם למצוא טרף אדם.

זאת אומרת,

אלה האנשים שמחזיקים תורה.

הם עובדים

אבל מחזיקים תורה.

וכנגד ארבע הכיתות האלה

אמר ארבעה דמיונים.

כנגד הכת של שמואל,

תיו

שהם עושים כנחל הזה שנוטל מימיו ממקום למקום לשתות ממנו.

כמו כן, כת זו טורחים בעצמם להשקות

צמא למים חיים.

כמו שהנחלים נטעו והם הולכים כדי להשקות כל מי שרוצה לשתות וצמא,

ככה שמואל והדומים לו,

הם הולכים ונותנים מים חיים לתורה ממקום למקום.

כנגד הכת השנייה אמר, כגנות

עלי נהר.

מה זה גנות עלי נהר?

כגן הזה שהוא נטוע,

בכל הרוצה לענות יבוא ויענה.

הגנות לא הולכות ממקום למקום,

קבועים במקום.

גם מוליכים פירות ממנו וזנים את הרחוקים, באים לגינה, לוקחים ממנה פירות וזנים את האחרים.

כמו כן, כת הנטועה בלשכת הגזית

כל הרוצה להיענות יבוא ויענה.

גם פירותיהם הולכים למרחוק,

שהבאים לשם מתחכמים מהן,

ויוצאים להשקות צמאי תורה.

ככתוב, כי מציון

תצא תורה.

הוא דבר השם מירושלים.

כנגד הכת השלישית שלומדים לעצמם,

ואין בהם כוח להשפיע על הזולת,

אמר כה ההולים נטע אדוני.

כמו יעקב איש תם,

יושב אוהלים ללמוד לעצמו,

ואמר לשון נטיעה,

כנטיעה הזאת, שכל שהיא מתיישנת,

מוסיפה שורשים באחיזה בניקתה.

כמו כן, לומדי תורה,

כל זמן שמאריך בחסק התורה, תוסיף להשתרש נפשו בה.

כנגד הכת הרביעית אמר, כארזים עלי מים.

הארזים זה רמז לעשירי עם,

בעלי קומה, בעלי כוח וגבורה בעולם הזה.

אבל הם לא עושים פירות בתורה,

כיוון שאינם לומדים תורה.

זה הכת הרביעית שמחזיקים תורה.

אז רואים מפה איך השם מודד מידה כנגד מידה.

בכל פעולה ופעולה שאדם עושה יש חשבון מדוקדק.

מעתה,

פשוט,

למה לא זכו חלק מבני ישראל לצאת ממצרים?

כיוון שחסרה להם התשוקה לצאת,

אז לא ייתכן שיצאו ללא השאיפה הזו.

ועלינו לדעת

שכדי שנזכה ליום שכולו טוב,

ליום שכולו ארוך,

אדם עומד על זה במשפט תמידי בכל יום.

אדם נידון בכל יום.

ומשפטים רבים צפויים לו,

וכדי לזכות,

תלוי רק במידת גודל שאיפתו של האדם לזכות לזה.

וכל שאינו משתוקק לכך

ולא מוכן להפקיר את התאוות הפרטיות כדי לזכות,

לא יזכה במשפט.

כמו שראינו ביציאת מצרים,

למרות שהיו מאמינים,

והשם העיד עליהם שהם מאמינים בני מאמינים,

אך כיוון שחסר היה בעומק ליבם שאיפה לכך,

לא יצאו ממצרים ומתו במכת חושן.

ועכשיו אלינו.

אנו עומדים ומצפים כל יום לגאולה עתידה לביאת המשיח.

יהיה רצון.

יהיה רצון שאנחנו עומדים

ומצפים

כל יום

לגאולה עתידה לביאת המשיח.

מכל מקום,

לא נזכה לראות בביאתו אם לא נשאף

ונרצה בזה בכל כוחות נפשנו.

כתב אסמק במצווה ראשונה

אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים

כי מיציאת מצרים עלינו ללמוד בינה גם לגאולה עתידה

שהיא תהיה בדיוק במתכונת ובמידה של יציאת מצרים.

כשם שאלה שלא ציפו באמת ליציאת מצרים

לא זכו לראותה,

כך חס ושלום,

כל שלא יחכה באמת לימות המשיח מוכן

כל רגע לעזוב הכול, להפקיר הכול, הכול.

בין רגע לא יזכה לראותה.

הדרך להגביר את תאוות העולם הבא בקרבו של אדם

זה על ידי עקירת תאוות העולם הזה מנפשו.

כי לא תיתכן בלב האדם

שתי תאוות,

כי הן מנוגדות זו לזו. אתה לא יכול לאהוב את העולם הזה וגם את העולם הבא.

אחד סותר לשני.

כל מי שיש לו רצון ותאווה לעולם הזה,

אז לא נמצאת בקרבו שאיפה אמיתית ונכונה לעולם הבא.

רק אחר עקירת רצון העולם הזה ייתכן וישריש בקרבו שאיפה לעולם הבא.

ולסיום,

המדרש אומר, בזכות ארבעה דברים,

נגאלו אבותינו ממצרים.

לא שינו את שמם,

לא שינו את לשונם,

לא שינו את מלבושם ולא סיפרו לשון הרע.

ואף על גם

שהיו מאמינים בני מאמינים,

אז בזכות זה לבד היו צריכים להיגאל,

מלמדים אותנו חכמים

שדווקא בזכות המעלות האלה יצאו ממצרים,

בזכות שלא שינו.

לכאורה זה דברים חיצוניים,

לא שינו את לשונם,

לא שינו את שפתם,

לא שינו את בלבושיהם.

זה דברים חיצוניים,

כי הזכות לצאת ממצרים ניתנה רק לשואפים ומתאווים לצאת באמת ובתמים.

וזה שהם לא רצו להתערב במצרים,

זוהי הוכחה, גודל השאיפה לצאת.

הם לא רצו לדמות למצרים והשתדלו בכל כוחם להיות עם נבדל,

לכן לא שינו את שפתם

ולא שינו את לשונם

ולא שינו את שמם

ולא שינו את המלבושים

כדי להיות עם נבדל,

והמתינו לביאתו של המושיע.

אז אפילו אם בן אדם

לא מאה,

אבל הוא רוצה לשמור על החזות של יהודי,

לא לטמח בין כולם לראות כמו הגויים,

הוא רוצה הפוך, שהוא יזוהה כיהודי

בכל מקום שהוא הולך,

אפילו שהוא לא מאה אחוז.

הרי שם הגיעו למ״ם תת שערי טומאה

ועבדו עבודה זרה.

בכל אופן, בזכות מה נגאלו כתוב?

בזכות החיצוניות. מה הפירוש?

הם לא רצו להתערב בהם,

אבל נפלו,

כי מצרים הייתה טמאה ומושכת, מושכת, מושכת.

והם החזיקו, כמו שאומרים, בקרש ההצלה האחרון,

עוד בזהות החיצונית.

לא רוצה להיות כמותם, לא רוצה לדבר בשפתם.

לא, אל תקרא לי מחמוד וחמיד, לא.

יששכר, זבולון, ראובן,

לא שינו את השמות.

רואים

שאם בן אדם רוצה ומחזיק, מחזיק, מחזיק, אפילו אם הוא לא מאה אחוז,

הוא יצא ממצרים.

אבל אם בן אדם לא שואף ממש,

הוא לא ייגאל.

תבוא הגאולה, אבל לא לו.

אז למדנו פה יסודות גדולים עכשיו.

תשובה אפשר לעשות אפילו עד הרגע האחרון,

אבל אין לסמוך כי אף אחד לא יגיד לך מתי

יקרה מה שיקרה.

שוב יום אחד לפני מיטה תחת. אתה לא יודע מתי זה יהיה, זה יכול להיות מחר.

אז שוב היום.

אל תאמר לך שאפנה אשנה,

שמא לא תיפנה.

אז זאת אומרת,

תשובה

כדאי לעשות דחוף,

קודם כל.

ודבר שני, באמת, באמת, באמת,

מי שמאמין, הרי שיש עולם הבא והכול,

אז צריך להיות מוכן.

זה יכול להיות בכל רגע. אם אתה מאמין בביאת המשיח, זה יכול להיות בכל רגע.

וכתוב שהוא יבוא בהיסח הדעת,

שאף אחד לא חולם.

אם אתה, יגידו לך, המשיח בא, ואתה תגיד, לא.

אז לא חיכית לו.

לא חיכית לו. הנה, אמרת, לא.

מה, אתה לא האמנת.

אם היית מאמין, לא היית אומר ככה. למה אמרת ככה?

אז זאת אומרת, אדם צריך להיות מוכן. מוכן. כי זה יכול להיות ברגע. ברגע.

מי שלא מוכן, לא זוכה.

אז אם כן, יהודים יקרים,

תתכוננו

גם בתשובה וגם לגאולה. ויהי רצון שנזכה לה במהרה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, שאלה. הנה, תן לגברת פה.

שלום, כבוד.

שלום.

שומעים?

אוקיי.

אני יודעת שאנחנו נמצאים כרגע באחרית הימים,

וכל הסימנים מראים בעצם על הנתון הזה.

ומצד שני, שוב, יכול להיות שאני טועה ב...

אני לא עכשיו אצטט מקורות, כי יכול להיות שאני אטעה בהם,

אבל ממה שאני כן יודעת בחזרה בתשובה שלי,

אני יודעת שמלחמת גוג ומגוג צריכה להקדים את ביאת המשיח.

עכשיו, מצד אחד אומרים שאתה צריך לצפות לזה כל יום,

ואני באמת מתפללת לזה, ואני גם אומרת את זה.

אולי לא כל יום אומרת את זה בתפילה,

אבל כן יש לי כוונה לזה. אבל מצד שני, קופצת אותי כל הזמן במחשבה,

אני מצפה קודם כול למלחמה, כי אני יודעת שהיא צריכה להקדים את זה. אז איך אני יכולה לצפות למשיח,

למשיח כשאני יודעת שצריכה להקדים את זה מלחמה אז אני כמובן מסתכלת אומרת אה יופי הנה יש עוד סימן שמתקרב למלחמה

זאת אומרת יוצא שאני מתקרב מחכה למלחמה שזה דבר נוראי

כי אני יודעת שזה צריך להקדים את המשיח

גמרת

כן ואמרת קביעה שאני יודעת שגוג ומגוג צריך להיות לפני המשיח אמרתי שאני לא בטוחה לא לא אמרת עכשיו אמרת עכשיו אמרת זה מוקלט וואי וואי עכשיו אמרת

אני לא רוצה שזה יהיה מוקלט. אבל זה מוקלט, מה לעשות?

עכשיו, דבר שני,

יש מחלוקת

אצל חכמים,

מה יקדם?

האם המשיח יבוא קודם, יבוא באמצע גוג ומגוג, יבוא לאחר גוג ומגוג?

אין הכרעה בזאת.

הרמב״ם אומר,

אין לנו הכרעה בפסוקים האלה,

ולא נדע עד שיהיה.

אז את אומרת, אנחנו לא יודעים. אז לכן,

יכול להיות שהוא יקדים.

אני הבאתי בהרצאה, אני חושב, פה באלעד,

את כל הסדר של מה שיהיה כש...

לבוא המשיח לפי ספרים שכתבו את הסדר.

ליקטתי את כל מה שיש והקראתי.

אז זה לא כל כך פשוט כל הנושא, איך, מה, מו, מתי וזה.

אבל אנחנו מחויבים לצפות לביאתו בכל רגע. זו חובה.

זה אחד משלוש עשרה עיקרים שאומר הרמב״ם שאם אדם לא מאמין באחד משלוש עשרה עיקרים הוא אפיקורוס.

ואחד מהם זה להאמין בביאת המשיח.

אז צריך לצפות, לא רק להאמין, לצפות לו בכל יום שיבוא.

בעצם כשנכנסת המחשבה ש...

מה יקדם זה לא עניינך.

הבנתי, אוקיי. או, זה הבנת, ברוך השם.

אני הבנתי גם את הקודם, אבל נראה לי ש...

לא נורא, לא נורא.

טוב. אני מכיר עוד אנשים, כמוך.

מה? זה לא היה, למה אתה מבין? לא, מה, אסור להכיר עוד אנשים?

אוקיי. כן?

אז אם כבר, אני אשמח גם לקבל ברכה. בשמחה. לזיווג, נכון?

כן. מה שמך ושם האימא?

רונה, בת יהודית מוניק. רונה, בת יהודית מוניק.

מוניק.

השם יזכה אותך לזיווג הגון.

מהרה.

אמן.

אבל אל תשאלי אותו הרבה שאלות.

כן.

אוקיי. תודה. תן לבחור פה באמצע.

מכנסה עם בז'.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

שני שאלות.

רציתי לשאול בבקשה מה הרב חושב לגבי חיסונים,

בפרט לילים קטנים.

ושאלה שנייה לגבי הכת הרביעית שהרב דיבר, מחזיקי תורה.

האם הם יזכו לתחילת המתים?

כי הרב אמר בארצות הקודמות

שמי שלא לומד תורה,

האם הוא לא יזכה לראות תחילת המתים?

ככה אני חושב, אם זה מדויק.

ובכן,

לגבי חיסונים. אימא שלי חיסנה אותי

ואני מחוסן.

שאלו את הרב פירר לא מזמן לגבי חיסונים והוא אמר לה חסן.

יש כאלה שחוששים מחיסונים, שמוהלים אותם בכל מיני דברים, לכל מיני מטרות ועניינים. יש על זה מחקרים וכל מיני תיאוריות.

אני ראיתי גם לכאן וגם לכאן.

אני אמרתי את הדברים ואני לא מכריע לאנשים.

זהו, זה עד כאן התשובה.

עכשיו לגבי

כת רביעית. כת רביעית שמחזיקים תורה יקומו בתחילת המתים.

כתוב במפורש שעמי הארצות לא קמים בתחילת המתים כיוון שלא למדו תורה.

אז מה העצה?

בשביל שכן יקומו.

העצה זה שיחתן את ביתו עם תלמיד חכם,

אז הוא יהיה שותף לתורה.

איך הוא יהיה שותף?

שהוא מוכן לתת את הבת שלו

לבן תורה.

אז זאת אומרת, הוא לא מחפש עורך דין ולא מהנדס ולא פרופסור.

הוא מחפש בן תורה,

אז הוא

דבוק לתורה.

או שעושה פרקמטיה לתלמיד חכם.

זאת אומרת, הוא לוקח,

נגיד, יש לחכם ספרים שלו,

הוא הולך למכור אותם בשבילו, במקום שהוא יצא למכור אותם ויבזבז זמן,

הוא מוכר, לא מביא לו את הכסף,

ואז הוא יושב לומד. זה דוגמה.

אז הוא מסייע לו ללמוד תורה, הוא שותף בתורה.

או שהוא מטיל מלאי לכיסן של תלמידי חכמים.

מחזיק תורה, נותן כסף בשביל שילמדו תורה.

כמו ישכר וזבולון.

שמח זבולון בצאתך וישכר באוהליך.

למה שמח זבולון בצאתך? כשתצא מהעולם הזה אתה יכול לשמוח,

כי ישכר ישר באוהלים שלך.

וכתוב, בצל החוכמה, בצל הכסף,

ישבו אלה שהחזיקו תורה בצל אלה שלמדו

התלמידי החכמים.

נשים במאי זכיין? שואלת הגמרא. נשים, מה קורה עם נשים? הרי הן לא לומדות תורה, אז איך הם יקומו את חטא המתים?

שולחות את הגברים.

אז אם הן שולחות את הגברים ללמוד תורה

ואת הילדים שלהם לתלמודי תורה,

וממתינות לבעליהם עד שישובו מלימוד התורה,

ולא אגידו לו, תבוא, תבוא,

צריך לחתל את הילדים,

צריך לעשות אותם, צריך לשכיב אותם, צריך זה, זה, זה.

העיקר שלא ילמד תורה ורק יעזור לה.

אם הן דואגות שילמד תורה,

הן יקומו, תחייה את המתים.

תודה רבה. תהיה ברכה. הרב, אפשר ברכה לבני מיכאל?

יש לו אפשר בלב בין שתי העליות?

אפשר זה טוב, סימן שהלב פועל.

מה השם? מיכאל בן אודליה.

מיכאל בן אודליה.

השם יאריך ימיו בטוב, ושנותיו בנעימים. אמן.

כן, שאלה, תן לבחור פה בג'ינס.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

קודם כל אני רוצה להודות לך,

כי בשבועיים האחרונים אני בהתחזקות

חזקה בעקבות ההרצאות שלך והחיזוקים שאתה נותן,

ועל זה אני מודה לך.

תודה.

אני כאן עם אשתי, היא פה הראשונה, בת-אל.

אנחנו נשואים ארבע שנים.

כשהתחתנו היא נכנסה להיריון,

ובחודש הרביעי להיריון העובר נפל

וגרם לסיבוך רציני מאוד,

שבו היא הגיעה לסכנת חיים ממשית.

הצילו את החיים ממש ברגע האחרון.

ומאז אנחנו בטיפולים.

בטיפולים מאוד קשים,

במיוחד בשבילה.

זה זריקות, זה הורמונים,

פיזי, נפשי,

ואנחנו הגענו

לממש חוסר אונים מוחלט.

היא כבר

הפסיקה תקופה עם הטיפולים,

כי כבר אין לה כוחות יותר.

ורציתי לבקש מכבוד הרב,

איך הוא יכול לעזור, או לברך או להדריך.

אני אישית מוכן לקבל עלי כל מה שתגיד לי.

היום אתם שומרים תורה ומצוות?

אמרתי לך, בשבועיים האחרונים אני יותר מתחזק, אשתי,

כאילו, בהתחלה. מה עם שבת?

אני שמרתי את השבת הזאת, הראשונה ששמרתי כמו שצריך,

אחרי 33 שנה,

שאני לא מתגאה בזה, לא שמרתי כלום.

ועוד פעם, זה בזכותך.

באמת, אני אומר לך, בכל הזדמנות, בכל שנייה פנויה שיש לי,

במקום להסתכל על

דברים שהם, אתה יודע,

מסיתים אותך מדרך הישר,

אז אני פותח שופר, פותח,

זהו, הראש שלי נקי.

אז אם אתה יכול...

רגע.

את מוכנה לשמור שבת?

יופי.

רגע, רגע, לא הייתי...

לא להתלהב, רגע.

טהרתם, עוד לא שמרתם.

אנחנו שומרים נידה.

כן, אבל אתם יודעים הכול, מה צריך לעשות?

לא כל כך. לא מאה אחוז. לא מאה אחוז.

וכשרות, אתם לא יודעים בכלל כלום.

משתדלים לשמור.

טוב, אז בואו נתחיל ככה.

שבת,

נשמור קומפלט.

כל מה שאתם לא יודעים, אנחנו נפנה אתכם לחבר'ה שלנו, ידריכו אתכם.

טהרה,

גם נפנה אתכם, שילמדו אתכם בדיוק מה צריך.

בכשרות, שוב פעם,

החבר'ה שלנו ידריכו אתכם מה מותר, מה אסור וכו'.

זה אחד.

היא תלך בצניעות.

לא, לא מספיק, גם הראש.

כיסוי ראש, אני אתן לך עכשיו.

לא תצטרכי טיפולים, ולא בטיח, ולא שום דבר.

אתה תלמד כל יום שעתיים תורה,

כל יום, בתענית דיבור במשך שלושה חודשים.

רצוף אבל, בלי לדלג. ואת תלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה, אני אתן לך את הספר.

כל יום חצי שעה,

שלושה חודשים.

את לא בתענית דיבור, יכולה לדבר, לקשקש מה שאת רוצה.

ואני נותן לכם ברכה, אם אתם עושים מה שאני אומר, בעזרת השם.

בסיעתא דשמיא, היא תזכה להריון.

מקבלים?

מקבלים.

תשאל אותה. תשאל אותה גם, כבוד הרב.

אני שאלתי, מקבלים? היא אמרה כן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

יעקב, אתה מפנה אותם, לוקח פרטים ומתאם שכולם ילמדו אותם את מה שצריך, כן?

מה השמות שלכם?

צחי ובת-אל צרפתיה. צחי בן?

צחי בן מלכה. מלכה ו?

ואליהו. העיר? בת-כוכבה.

בת-אל בת-כוכבה. בת-אל בת-כוכבה, השם יזכה אתכם

לזרע חי וקיים מהרה.

אמן. תברכי שהחיינו.

תן לה מיקרופון.

ברוך.

ברוך אתה ה' אלוהינו ברוך העולם. שהחיינו וקיימנו. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

בשורות טובות.

כן, תן לבחור פה בפינה.

פה בפינה. תרים את היד.

כן.

שלום, כבוד הרב. אני רציתי פשוט להוסיף על פרשת השבוע.

כתוב במלאכי, מסע מלאכי ביד ושם.

המסע שבין בני ישראל, ה' ביד מלאכי.

שהם אומרים אמר לו אח עשיו ליעקב וה' אומר לו ואז הוא משיב להם

את אוהב את יעקב ואז פסוק הבא.

ואת עשיו שנאתי. את עשיו שנאתי.

אפשר לומר משהו יפה למסע הזה,

מפרשת השבוע, להוסיף

שה' אומר לאברהם ודום ויהינום ארבע מאות שנה

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

אז קודם כל זה גזירת ה'

גזר

שיעבדו בארץ צוליים?

זו גזירה מה' שיעבדו בארץ לא להם.

ומה שה' הכביד את ליבו של פרעה זה כי ימררו את חייהם. זו לא הייתה גזירה.

הוא היה רשע.

הוא בא ומירר את חייהם.

אז ה' הכביד את ליבו כדי להעניש אותו בעשר מכות.

זה מידה כנגד מידה. הוא חשב את עצמו כי הרגע היו עבדים.

בסדר, זה פרעה חדש אבל בסדר.

אז אחרי הכול מי הם ירדו למצרים?

מי הם ירדו? בני יעקב.

הם ירדו למצרים.

אז הם הזרע של אברהם.

אז רואים פה שה' גזר על זרע של אברהם ועבדום

ויהינום אותם בארבע מאות שנה בארץ צוליהם.

מי זה ירד? בני יעקב. רואים פה שה' בחר ביעקב. וגם זכרתי את בריתי את אברהם, יצחק ויעקב.

אז רואים פה שה' בחר ביעקב.

זה קיצור של המסע.

כן, אז מה רצית בסוף להגיד? מפרשת השבוע רואים פה שזה קשור למסע ביד מלאכי,

שאז במסע, המסע הוא שלא לומדים תורה.

אז לא לומדים את כל ההיקף של התורה, אבל ברגע שלומדים את כל ההיקף של התורה, אז אין מסע. מה זה קשור לעשם?

זה קשור שהשם בחר ביעקב.

הנה,

כי הרי הם אמרו הלוא אח יחסיו ליעקב, כי הרי בעשו הוא גם בן יצחק ובן רבקה.

אז היינו אומרים, אה אולי הוא ב... למה אתה צריך ללכת עד שם עד מלאכי? הרי

מה שעשו עזב את ארץ ישראל והניח את יעקב זה בגלל שהוא לא רצה להשתעבד במצרים.

טוב, לא חשוב, זה בסדר. אבל בסדר, אבל בסוף מי ירד? מי ירד? בני יעקב ירדו. ברור, ברור. כמו גזירת השם. תודה רבה.

ונבחרתי את בריתי את אברהם יצחק ואת יעקב. אז רואים פה שהוא בחר ביעקב. תודה רבה.

תן לבחור פה.

כן, קום, קום.

כן, עד שאתה מצביע ואני נותן לך.

כן. שלום לרב. נפלה לך כיפה.

כן.

טוב, יש לי שאלה שהיא שאלה די גדולה,

כי הקבצתי כמה שאלות בשאלה אחת.

כביכול,

מדובר בעני, כאילו,

כשאתם מדברים דרך התורה, נכון? מה קרה לכיפה? היא לא יודעת לשבת. היא נופלת, מה אני שיש שיער הרוב? שים, שים, שים עם היד. שים עם היד. תשאיר את היד פה. בסדר, בסדר, בסדר. אתם אומרים דרך התורה נכון. מי זה אתם?

היהודים? הרבנים. כן, שמדברים.

הרבנים רק מדברים? כן. דרך התורה, אתם אומרים שכביכול... אתה יהודי?

לא, אני לא יהודי.

אוה, עכשיו דבר.

כן. אז אתה לא צריך לשים כיפה, אתה יכול להוריד.

כן.

ראיתי, היא לא רוצה אותך.

אני הייתי בהרצאה שלך, הייתי בחוץ לארץ פשוט,

והייתי לפני שנתיים פה.

אוקיי. אז חזרתי דרך ההרצאות שלך, אני... לארץ?

כן. מה, להתגייר או לשאול שאלות? לא, לא, לא, להתגייר.

נו, ו... אבל יש לי שאלות לפני זה. בבקשה, הנה תשאל. יופי.

דרך תורה אתם אומרים שהשם הוא שלם ומושלם, נכון? שאין לו חוסר. נכון.

אז אני שואל, בשביל מה לברוא את העולם, את כל האנשים,

את כל הסבל שכולם עוברים?

אז אתה לא שמעת את כל ההרצאות שלי.

אני לא שמעתי, אני רק עוקב פה ושם. עוקב, אוקיי. אז השם הוא טוב, ומדרך הטוב להיטיב.

מישהו טוב, דרכו להיטיב. כדי להיטיב

צריך לברוא ברואים שיקבלו את ההטבה.

נגיד אתה אבא טוב, רוצה להיות אבא טוב, אתה מביא ילדים.

בשביל מה אתה מביא ילדים? אתה רוצה להיטיב להם,

לגדל אותם, לחנך אותם, להעניק להם, לתת להם כסף,

לקנות להם מכוניות, בתים, להוריש אותם מירושה.

אתה טוב, אתה רוצה להיטיב.

אני, אוקיי, את זה אני מבין,

אבל תראה מה קורה. מתחילת ההיסטוריה עד היום, חוץ ממלחמות וסבל של אנשים, אין כלום. אני אגיד לך, אין משהו טוב. אני אגיד לך מה קורה. אתה רואה מה קורה בחוץ. אני אגיד לך מה קורה.

לקדוש ברוך הוא אפילו אם יהיה אחד,

אחד שקוראים לו צדיק יסוד עולם,

שווה לו.

תראה רגע.

כשהוא ברא את האדם הראשון, כמה הוא ברא? אחד.

אז את כל העולם הוא הכין לאחד

והספיק לו.

למה לא ברא מיליארד?

אין לו בעיה.

יכול לברוא כמו אחד שטנץ, מיליארד. אבל זה קרה, הנה, יש כמה מיליארדים היום בעולם. לא הבנת, אבל תקשיב.

הבנתי את הכמה מיליארדים. לא, קודם כל שתבין

שלאחד

כל העולם הזה נברא.

אחד רק.

ושווה לו בשביל אחד.

עכשיו, ברגע שאדם חטא,

יצר הרע התחיל לעבוד,

והוא התחיל לחטיא את האנשים. זה התפקיד שלו בשביל שתהיה לנו בחירה.

עכשיו, אם מכל המיליארדים

יהיה לקדוש ברוך הוא אפילו אחד,

אבל שלם,

שעובד את השם באמת,

שווה לו להחזיק את כל העולם.

כל האנשים יהיו סטטיסטים,

תפאורה בשביל האחד הזה.

ואם יהיו שניים, יותר טוב.

ויהיה עם שלם, איזה יופי.

אפילו העם הקטן,

עם ישראל, שאתה רואה שהוא שומר עליו

במשך 3,300 שנה, נגד ההיגיון.

כל העולם נגדנו,

והוא שומר עלינו. לא יכולים לכלותנו.

איך זה יכול להיות?

מה קרה? מה סוד הייחוד של עם ישראל?

כי השם אמר, אלה הבנים שלי. נכון, לפעמים הם לא טובים,

לפעמים עושים טעויות, עושים שטויות, כמו בכל בית.

אבל זה הבנים שלי.

בני בכורי ישראל.

לכן אני שומר עליהם.

לכן אני אציל אותם. אפילו שהם רעים, תן להם מכות.

תן להם מכות.

אבל אני בסוף אגאל אותם.

בסוף.

ויש לו סבלנות.

הוא חי לנצח.

לא בוער לו.

הוא לא מהר.

אז מה הבעיה? מה זה ששת אלפים שנה?

זה אפילו לא שנייה בנצח.

לנו זה לוקח זמן.

לא, זה אין בעיה.

הבנתי. ומההתחלה עד עכשיו, הרי אתם מזכירים הרבה צדיקים,

לא יכול להיות שהיה מישהו אחד שלם שבשבילו היה מספיק? היה.

היה. מה זה, בכל דור. אחרת העולם לא התקיים.

אבל בשביל שתבוא הגאולה

צריך לעבור זמן מסוים

ומצב מסוים.

זאת אומרת, זה לא מספיק.

זה מספיק בשביל לקיים את העולם.

כל צדיק אחד כזה,

כתוב שהקדוש ברוך הוא עמד וראה שצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור.

פיזר אותם.

בשביל שיחזיקו את העולם.

אבל בשביל שתבוא הגאולה זה רק באלפיים שנה האחרונות זה כתוב,

ובתוך האלפיים שנה זה תלוי. אם ישראל יהיו

חכמים וישכילו להביא את הגאולה לבד,

היא תבוא בתוך האלפיים שנה הכי מוקדם שאפשר.

אם לא היא תבוא בסוף בזמן שקצוב בשמיים שאי אפשר לעבור אותו,

כמו שבמצרים,

כשהשם ראה שהם נכנסים עוד מעט לשער החמישים ולא יצאו,

אז הוא הוציא אותם בהרף עין מיד.

ככה הגאולה.

יש לה זמן קצוב ויש לה זמן מותנה.

אם אנחנו נזכה

ונחליט שאנחנו רוצים להיות טובים,

ניגאל.

אם לא,

נמתין עד שיגיע הזמן שאין ברירה, כמו שאומרים, שיפקע הזמן,

אי אפשר לחכות רגע אחרי זה.

הבנתי. יש לי עוד כמה שאלות אם אפשר. בבקשה.

עכשיו, נגיד בן אדם נולד כמוני מחוץ לארץ,

בחיים לא שמע על יהדות, על יהודים, כלום,

ולא הגיע בשום דרך להבנה הזאת. והוא חי את האמונה שלו, מה שהם חיים שם,

ובצורת חיים הזאת

הוא נפטר.

מה קורה עם אחד כזה? כי לפי מה שאתה אומר זה רק יהודים זוכים לעולם הבא, נכון?

לא. מי שאובד את השם, כאילו.

מי שהוא חסיד אומות העולם, גוי שהוא חסיד אומות העולם,

ששומר שבע מצוות בני נוח, שזה כל האנושות, נצטוו,

והמצוות האלה הן שכליות,

ניתנות להשגה בשכל,

אם הוא שמר אותן, הוא נקרא חסיד אומות העולם,

ויש לו חלק לעולם הבא,

כפי השיעור שמגיע למי ששומר שבע.

עכשיו, אם הוא לא שמר אותן,

אז אם גם שבע שכליות אתה לא יודע לשמור,

אז לא מגיע לך עולם הבא.

אז אתה בטל מן העולם כמו חתול.

היה חתול, אין חתול.

אבל אם אתה חסיד אומות העולם,

אז אתה יכול לזכות.

חסיד אומות העולם יכול להיות גם אחד שלא שמר בדיוק שבע, אבל הציל יהודים

או עזר ליהודים, יש כמה מעשים כאלה בגמרא וכו'.

אבל מכל מקום, זה המצב.

אתה לא חייב להיות יהודי.

התורה לא מחייבת גוי להיות יהודי.

זו מעלה וזכות.

לא חייבים בזה.

אבל אם אדם זוכה,

זו מעלה יותר גדולה מיהודי.

אנחנו חייבים באהבת הגר

שתי אהבות.

יהודי, אני חייב לאהוב אהבה אחת.

גר, שתי אהבות.

וחלק ממעבירי התורה שלנו היו

גויים שהתגיירו.

התורה מייחדת ליתרו, שהיה כהן

לעבודה זרה,

פרשה שלמה, פרשת יתרו.

רות המואבייה הייתה הגויה,

היא התגיירה, וממנה יצא דוד המלך ומלך המשיח.

שמיעייה ואבטליון היו גרים,

והם היו הרבנים

של הלל ושמיים.

עקיבא, רבי עקיבא, היה בן של גרים.

רבי מאיר,

גר,

ועוד.

אז זאת אומרת, גדולים גדולים בישראל

היו

מוצאם מהגויים.

אז לכן אתה צריך להבין,

זו מעלה גדולה, לא חייבים.

לכן ישראל לא משכנעים

כמו אוונגליסטים שעושים הפוך.

לא משכנעים שיהיה הפוך, דוחים את הגויים, שלא יהיו.

ורק האמיתיים האמיתיים

שהם לא מבטרים,

והם חוזרים ליהדות, כמו שאומרים, נקראים גרי צדק,

ואלה זוכים.

הבנתי.

ויש איזו שאלה ששמעתי באחת ההרצאות

שמסבירים כביכול הנשמה נמצאת למעלה,

ופה יש לנו את הנפש הבהמית, נכון? נכון.

וכאילו, איך בן אדם יכול להגיע לזה, להגיע לנשמה שלו?

אומרים שפה העולם הזה זה עולם,

נקרא לזה, העבודה בכל המובנים,

אם זה להתעסק בדעת או לא משנה, כל דבר.

בשביל לשרוד אתה צריך לעבוד.

אז איך בן אדם מגיע לזה פה, אם הוא מסתובב פה בלי הנשמה שלו?

אם לומדים תורה ומקיימים מצוות, יכולים לזכות

לכל מה שהתורה הבטיחה.

אפשר גם לא לעבוד בכלל.

יש אברכים לא עובדים בכלל,

והם מצליחים להתפרנס.

אם השם זן עם שלם, 40 שנה במדבר,

כשאין שם מקום להתפרנס,

אין מאכל, אין זרעים, אין שום דבר,

והוא מוריד להם לחם מן השמיים

ומים מסלע,

הכל הפוך.

זה רק להראות שאפשר לחיות

על פי השם אם עושים את רצונו.

הבנתי.

איך אתה יודע עברית כל כך?

למדתי חברים, לא יצא לי ללמוד פה בבית ספר.

מאיפה אתה בחו״ל?

נולדתי בגרוזיה וגרתי בקנדה כמה שנים.

הבנתי. והיו לך חברים יהודים?

כן, כל החברים שלי הם יהודים.

ואיך הגיעו אליך הקלטות שלי?

האמת זה דרך הצבא, התגייסתי פה,

הייתי שלוש שנים בצבא,

ודרך איזה ויכוח על ניסים ועל דברים כאלה.

איזה חבר אמר לי לראות את הסרטונים שלך, שאתה מדבר על הכל,

ומשם זה התגלגל כאילו שהתחלתי לשמוע ולהתעניין,

כי...

והוא היה דתי? מאמין?

לא, אבל הוא הסתובב עם כיפה, הוא לא היה מאמין. העיקר לתקוע את הגוי.

נקרא לזה ככה.

בסוף הוא יישאר גוי ואתה תהיה יהודי.

חס וחלילה.

כן, נו.

ומה שאני רואה, שמה שהולך בחוץ,

התפיסה המאוד-פשוטה, אתה עובד, עושה כסף,

אוכל עם הכסף הזה וישן. כאילו, אתה מסתובב סביב שלוש דברים. נכון. זה לא משנה אם אתה עשיר, אני... כמו בהמה.

בדיוק, אז

מה שהשאלה שלי זה... ובסוף מתים.

בדיוק, כולם מתים.

איך אני יודע שמה שעכשיו אתה מסביר לדרך התורה, ואני אכנס לזה,

אני יכול כאילו ללכת... כי זה לשנות את העולם שלי לגמרי עכשיו.

זה לעזוב את מה שאני עושה. אני אגיד לך איך.

היהודי שיושב שם מאחורי השולחן

הוא גר צדק.

שם, שם, מאחורי השולחן מתחבא, כן.

הוא גר צדק.

תדבר איתו, הוא פיקח ונבון.

הוא יספר לך איך הוא הגיע, מה היה איתו,

כל השאלות שחצצו לו.

הוא נמצא אצלנו בקהילה היום.

תשאל אותו מה זה.

יש אצלנו כמה גרים. אתה רואה שם עוד אחד נשען על הקיר?

אתה רואה אותו נדנת את הראש? זה גם כן גר, צדק.

יש עוד כמה כאלה.

אין שום בעיה, תשאל אותם. אין יותר טוב ממי שעבר את זה.

מה שתשאל, הם יענו לך.

תודה רבה.

תן ליהודי פה, פה ליהודי, כן.

כבוד הרב,

שמי עמנואל הינאל בן שלום אהרון,

הנכד של הרב חיים שקדי.

יש לי בקשה, יש לי שאלה,

רק אל תקטע אותי, למה אני עלול להתבלבל ולמעוד בלשוני,

איך שאומרים.

שומעים, שומעים. באחת מהדרשות שלך, ואני רואה הרבה דרשות שלך,

ציינת שהטלוויזיה,

אתם בלוויזיה,

זה אבי אבי הטומאה.

האם זה נכון?

דבר ראשון.

נכון.

לכן יש לי שאלה, לא המכשיר.

יש לי שאלה שהיא באה קצת... התוכניות, כן?

לא המכשיר, התוכניות.

אוקיי.

יש לי שאלה שהיא באה מתוך בורות, והיא ידיעה.

מדוע מרשים בעלי תורה

להרשות לעצמם שיראו את הפנים שלהם בטלוויזיה,

וגם ביוטיוב, כן?

זה אחד מהחטאים שלי שאני רואה טלוויזיה.

והאם ביכולתו של הרב לעשות משהו למנוע את זה?

תודה.

טוב, אז קודם כל, כמו שאמרתי, המכשיר אין בעיה.

מכשיר יכול לשמש לטוב, יכול לשמש לרעשי. למה משדרים בו?

אם משדרים בו תוכניות שהן אסורות,

זה מכשיר טמא. המכשיר הופך להיות טמא.

אם משדרים בו דברים טובים, נגיד עכשיו ייקחו את המכשיר

וישדרו בו רק תוכניות טובות.

רק דברים חינוכיים וטובים,

דברי תורה והכול, מה הבעיה?

זה מכשיר.

הנה המצלמה הזאת, אתה רואה? זה מכשיר.

אפשר לצלם אותי,

אפשר לצלם בחורה,

אפשר לצלם אדם שעושה מצוות,

אפשר לצלם מי שעושה עבירות.

המכשיר לא אשם.

השאלה היא מה משתמשים איתו.

עכשיו,

אם רבנים מסיבה כלשהי

מגיעים לטלוויזיה ומדברים שם, צריך לבדוק למה הם הגיעו, לאיזה סיבה.

אם הסיבה להיות שותפים במה שעושים שם,

זה פסול.

אם הם נמצאים שם בשביל להגיד איזה דבר תורה או להביע דעה

בנושא מסוים שיש בו עניין

חיוני

שרק דרך המכשיר הזה אפשר להעביר אותו לכלל הקהל,

אז יכול להיות שזה טוב מאוד.

תלוי מה.

קצת בלבלת אותי, כי... רגע, רגע, לפני שתתבלבל עוד.

רגע, לפני שתתבלבל עוד. ביקשתי שלא תקטר אותי. אם אני נכנס

לחנות שמוכרים חזיר,

מוכרים חזיר.

מותר להיכנס לחנות?

לא טוב שאני אכנס ככה, נכון? לחנות, אם שמוכרים חזיר.

אבל אם אני נכנס בשביל לתת לבן אדם, הוא אומר לו, כמה אתה קונה?

הוא אומר, אני קונה קילו.

אני אומר, אני נותן לך חמש קילו בשר כשר חלק בית יוסף.

אתה רוצה?

והצלחתי לתת לו את החמש קילו האלה, ושהוא לא ייקח את הקילו. זה בסדר מה שעשיתי?

בסדר או לא בסדר מה שעשיתי?

לא, קשה, לא נכנסים לחנות. לא הבנת, אני נכנס עם בשר שלי!

אני נכנס עם בשר חמש קילו שהבאתי מקהילות פז,

נותן לו, אומר לו, אל תיקח את הקילו הזה, קח את החמש קילו. כבוד הרב, קצת תהיה ענייני בשאלה שלי.

אמרת את הטלוויזיה, זה אבי אבי הטומאה.

נכון. אסור להסתכל בטלוויזיה, חד וחלק, נקודה. בתוכניות!

לא, לא הדגשת תוכניות.

אמרת טלוויזיה. אז אני מסביר עוד לפני שהתחלת. השאלה כבר הבנתי, מה אתה רוצה להגיד?

ולכן אני מסביר לך, בתוכניות.

זאת אומרת, טלוויזיה,

יכול להיות שכשיבוא מלך המשיח,

הוא ידבר ויגיד לעם את כל מה שהוא רוצה דרך המכשיר הזה, ולא יהיו יותר כל התוכניות. הוא ישתלט על הכול ויגיד, שלום, תצאו מפה,

עכשיו אני מנהל את הכול,

וזהו.

הוא ישדר לנו דברי תורה משם. מה תגיד על זה?

אפשר גם לשמוע דברי תורה על ידי דיסקים ודברים כאלה. לא חייבים להופיע על המכשיר של התוכניות. בטח שלא חייבים, אבל אמרתי, אם יש סיבה מוצדקת,

סיבה מוצדקת... זו פעם ראשונה שאני שומע אותך, כי הדגשת... אבל תמיד אתה תשמע אותי פעם ראשונה. הדגשת שהמכשיר... כי לא שאלת אותי עד עכשיו. הדגשת כמה פעמים שהמכשיר עצמו זה טומאה, ואין להסתכל בו. לא רק טומאה, אמרתי שהוא טמבל לוויזיה. למה?

טמבל מי שיושב... נכון. אבל למה הוא יושב ממול?

טוב, תודה.

הוא יושב ממול בשביל לשמוע תוכניות של טמבלים. תודה, תודה כבר, הרב. תהיה בריא.

כן.

תן לגברת שם.

שלום,

כבוד הרב. שלום.

קודם כל אני רוצה להגיד שביוטיוב אני אשמע את המון ההוצאות שלך ואתה מאוד מחזק.

תודה. רגע,

אתה שומע? היא שמעה אותי ביוטיוב ומתחזקת.

זה שמע אותי, רוצה להתגייר.

זה שמע פה וזה.

מה רע בזה אם שומעים דרך זה ואנשים חוזרים בתשובה? לא הבנתי.

תודה רבה לך, מוטי.

כן.

לא, לא רק שאני שומעת את זה. בגלל שכל מה ששואלים אותך, אתה עונה תשובה נכונה.

עכשיו יש לי שאלה.

קצת קשה לי בכיבוד הורים בגלל שההורים שלי לא ביחד.

וגרתי עם אמא שלי פעם, והיא באה עם אבא שלי, כל פעם מישהו אחר.

וגם תקופה אצל סבתא שלי, והיא לא רצתה אותי כי היה איזה ריב.

ואז כשגרתי עם אמא שלי אז כאילו היא לא הסתדרה איתי כל כך. ואז היא החליטה כאילו פעם אחת הייתי בפנימייה, והיא החליטה שהיא אומרת כאילו

אני לא יכולה לגדל אותך כי את לא כמו שרציתי.

ממש לימוד חרדית עם שעל וטענות כאלה.

אני לא רוצה לגדל אותך בגלל שאני לא יכולה לקחת עלייך סיכון

שלא תהיי בדרך של אלוקים, כי אחר כך אני אקבל על זה עונש.

ואם היא תשאיר אותך ככה אז היא לא תקבל עונש.

רגע, אבל למה לך קשה לכבד את אמא?

כי כאילו זה לא רק זה, זה כאילו אני מצאתי לי ברוך השם משפחה להיות שהיא

משפחה טובה ממש וזה, אבל

כאילו אם לא הייתי מוצאת אותה אז איפה הייתי? כי אני לא מצטערת בפנימיות וקשה.

רגע, ולמה את לא דתייה כמו שאימא מבקשת?

כי אני לא כל כך בדרך שלה.

למה? למה?

אני חושבת שהיא מאוד צדיקה, אני מאוד מעריכה את זה. ואת רוצה חופש, חופש. לא חופש. אני מאוד קשה לי, אני נמצאת בסביבה נגיד שהיא ממש בטוחה ממני. אז אל תהיי בסביבה איתי, בסביבה של אימא.

בסביבה של אימא, אבל אני לא יכולה להיות בדיוק כמוה. אני לא רגע. מישהו אמר שתהיי כמוה, אולי יותר.

תגידי לי משהו. אם היינו שואלים את הקדוש ברוך הוא

את מי הוא מצדיק, אותך או את אימא, מה את חושבת שהוא היה אומר?

מבחינת צניעות?

הכל.

אני לא יודעת.

מה את לא יודעת?

את אומרת שהיא צדיקה. היא צדיקה אולי בלבוש ובכל מיני מעשים טובים, אבל היא מאוד פגעה בי.

עזבי את הפגיעות.

קודם כל, מי צדיק יותר?

אני לא יודעת. אני לא אשם.

מה? ואת לא יודעת. אני לא יודעת מי צדיק יותר.

אה, אימא שלי, ברור. אה, תודה רבה. כן, אבל

התכוונתי מבחינת מעשים. אם באמת היא צודקת, מה שהיא עושה. לא צודקת. עזבי צודקת. צדיקה. בלי קשר לצודקת.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

כן. למה את לא רוצה להיות צדיקה? בלי אימא. בלי אימא. גם אם אני רוצה, ואני באמת רוצה, אני לא יכולה להיות בדיוק כמו שהיא רוצה, כי זה קשה לי.

קודם כל אני אמרתי, למה לא תהי צדיקה? עזבי מה שהיא אומרת.

כן. את יכולה להיות צדיקה?

כן. אם תהי צדיקה, היא תקבל אותך.

אבל היא מבינה שאת לא כל כך צדיקה.

כי את רוצה כמה דברים שזה לא על פי התורה בדיוק.

כי את מתירה לעצמך כמה דברים שהיא לא מסכימה, נכון?

אולי כן. מה אולי?

מה אולי?

כן, פשוט יש דברים שאני לא בעד מה שהיא עושה.

נגיד, ללכת, נגיד, מבחינתה אם החצאית, נגיד, ממש ארוכה, אז זה לא צנוע.

ולפי דעתי, בדור שלנו, לא לפי דעתי, מה זה דור שלנו?

שלא כולם, לא הרבה הולכים כמו שקוראים. הקדוש ברוך הוא השתנה? השתנה הקדוש ברוך הוא? ב-2018-2019 הוא השתנה?

הוא לא השתנה,

אבל כמו שיש ניסיונות לדור שלנו, כל מיני סוגי ניסיונות, אז גם הדור שהיה,

עכשיו זה שונה.

לא הבנתי. אז מה את עוזרת לניסיון? אז למה אני לא מתאבשת כמו רבקה?

אז את עוזרת לניסיון? כאילו את עוזרת ליצר הרעש ינצח?

לא. במקום להתרחק ממנו אז את הולכת איתו היא ראש בראש. כאילו אומרת לו אתה צודק כי אנחנו בדור שאתה מכתיב לנו איך ללכת.

את מבינה מה את עושה? את עושה טעות.

עכשיו תקשיבי.

ברור שהחברות שלך,

אלה שצוחקות, נחמדות שם, את צריכה להבין,

הרחוב מושך.

יש לו פיתויים שלו, זה יצר הרע וחילותיו.

אימא שלך צודקת, זה ודאי.

את לא יכולה כרגע להיות בדיוק כמוה, כן או לא. את צריכה להבין שהיא הצודקת ואת צריכה לשאוף להגיע, לא אליה, אני אומר לך לעבור אותה.

אימא שלך, זה לא סוף פסוק.

אבל אפילו אם קשה,

את צריכה לכבד אותה.

למה?

אם אמרת שהיא אומרת שהיא פוחדת לחטוא בך,

זאת אומרת לתת לך לגיטימציה למעשים שלך אצלה, זה מה שהיא מתכוונת,

אז היא צודקת.

מה זה לגיטימציה?

היא תיתן לך כאילו עכשיו את ה...

היא לא נותנת לי אישור.

לא. כל מה שהיה כשהייתי איתה זה כאילו,

היא לא הסכימה, אבל בכל זאת עשיתי.

יש לך פלאפון?

כן, אבל החלפתי לתומך עכשיו. שמעת, היא מסכימה? היא לא מסכימה.

לא, זה לא בגלל הטלפון.

אבל נגיד היא מסכימה. בעיקרון לא. לא.

עכשיו, אם את תבואי עם פלאפון בבית, והיא פתאום תראה אותך כל הזמן מדברת עם זה, ומחזיקה את זה, ומסתכלת בזה וזה,

הלב שלה דופק מה את עושה עם זה.

היא לא יכולה כאילו להסכים, אני נותנת פה אישור,

שאת תהיי פה בתוך הבית שלי,

ובפרט אם יש לה עוד בנות,

ואני נותנת אישור לדבר שהתורה לא מתירה.

עכשיו, אז זה מוצדק מה שהיא עשתה?

לא, אז אני מסביג, אני אומר,

אם זה מה שהיא אומרת,

ואני מאמין שזה מה שהיא אומרת. כן. אז אם זה מה שהיא אומרת,

אז יש שאלה.

עד כמה הדברים שאת עושה הם באמת

חורגים מהנורמה וכו',

אם שואלים תלמיד חכם, הוא יגיד

מה צריך לעשות.

אבל בשביל זה שאת לא תאהבי את אימא, לא תוכלי לכבד את אימא, זה לא מוצדק.

כי הורים, אפילו אם הם רשעים,

רשעים, לא צדיקים,

רשעים,

חובה לכבד אותם.

נכון. לא לשמוע בקולם. זהו.

לא לשמוע בקולם,

לכבד אותם.

אז הרמב״ם אומר, מה זה כיבוד הורים?

יש

בהלקות ממריאים, פרק ה' ופרק ו',

כתוב איך מכבדים את ההורים.

אז צריך לדעת, יש בשולחן ערוך,

צריך לדעת איך מכבדים את ההורים,

מה מותר ומה אסור,

אבל אין דבר כזה שאפילו אם ההורים הם רשעים,

צריך לכבד אותם.

זהו, שאני מאוד אוהבת אותה,

ואני מעריכה כל מה שהיא עשתה בשבילי, לפעמים כאילו אני שומעת מה היא עברה מזמן,

וכאילו אני באמת מבינה איך לפעמים הייתה מתנהגת אליי קיצוני,

אבל זהו, שאני מנסה, אנחנו בקשר, ואני מנסה כאילו מאוד לכבד אותה, פתאום היא באה אליי עם יציאות כאלה,

כאילו נגיד הם הלכו כל המשפחה לסבתא, אז אמרתי, למה לא אמרתי לבוא? אז כאילו,

כי אנחנו לא מסתדרות.

כאילו, כל מיני תשובות כאלה, שאני לא מבינה מה את רוצה,

אז אנחנו לא מסתדרות, ואז יש לה כל מיני תשובות שזה מאוד פוגע בי.

מותר להיפגע קודם כל, זה לא נורא.

אבל אם את רוצה, תשמעי, בואי נעשה,

תדברי עם המשרד, אם אמא תסכים, תבואו, אני אדבר עם שתיכן,

מקווה שנגיע לעמק השלם.

בסדר?

את רוצה להיות איתה ביחד או לא רוצה?

רוצה או לא?

אם זה כאילו כמו שהייתי לפני שעזבתי, אני לא יודע, אל תתני תנאים, אני לא מתנה תנאים.

בואי נשמע מה את דורשת, מה את טוענת ומה היא אומרת, ונראה.

מה שאני אומרת פה עכשיו זה לא שאני עכשיו במצב של עכשיו רוצה לחזור לגוג אצלה, זה פשוט

כי אני מנסה גם עכשיו שאני לא גרה איתה,

כאילו להיות ביחסים טובים איתה, והיא גם מנסה אבל היא כאילו ממשיכה לפגוע בי במילים כאילו

אני חושבת שאני לא יודעת אם היא שמה לב בכלל למה שהיא עושה, אבל אני אומרת לאמא כואב לי אמא

שהבת עזבה אותה ויתרה עליה אחרי שהשקיעה בה את הכול. כשתסחבי תשעה חודשים ילד בבטן רק תסחבי אותו

תראי אחר כך כמה יכאב לך הנבינה על כל דבר שתקבלי ממנו בהפך ממה שאת חושבת.

אבל שום ילד לא יוצא בדיוק כמו שההורה רוצה.

נכון. זה יסוד של אתה בונה לעצמך תחמיים. נכון, אז לכן צריך לשמוע אותה מה היא רוצה.

אולי היא מבקשת דברים שהם לא הגיוניים, אולי היא מבקשת דברים הגיוניים ואת לא הגיונית. אני יודעת מה היא רוצה, היא חושבת. אבל גם אני יודעת מה היא רוצה.

השאלה למה את לא רוצה את מה שהיא רוצה, כי את רוצה אחרת איך שאת רוצה.

ואת רוצה שגם תחיה כמו שאת רוצה, ושתתייחס אליך כמו שאת רוצה.

אני לא רוצה, אני פשוט לא רוצה שהיא כאילו... את לא רוצה כי את רוצה.

אז את מכתיבה לה מה לרצות.

אז למה שהיא לא תכתיב לך? מי יותר גדול?

מי ילד את מי?

נו, אז היא צריכה להגיד מה היא רוצה. היא קודמת לך.

אז אתה אומר שאני צריכה לעשות כל מה שהיא רוצה?

לא, כל דבר שהוא על פי תורה צריך לעשות גם בלעדיה.

נכון, אני מודעת שאני עושה כל מיני דברים שהם לא על פי התורה. תודה.

וזה היא לא רוצה.

למה בתור אחראית שהביאה אותך לעולם, היא לא הביאה אותך בשביל להכעיס את הבורא.

היא הביאה אותך לעולם על דעת שאתה עשית רצון הבורא ואת מורדת בבורא.

וזה מכעיס אותה.

וזכותה לכעוס על דבר כזה.

אז יצאת אשמה פה.

ודאי שאת אשמה.

יש לך ספק?

הורה חילוני שהביא ילד והילד נהיה עבריין,

זה מה שהוא רצה?

לא. לא?

אז זכותו להגיד לו, תשמע, אתה מתנהג כמו עבריין או שאתה עבריין. אז המון ילדים בישראל, אולי חצי עולם או יותר,

הילדים צריכים להוציא, ההורים צריכים להוציא אותם מהבית כי הוא לא לפי דרך השם.

לא חייבים תמיד להוציא, אבל יש מקרים שכן.

לא תמיד. לכן אני אומר, אם נשמע את שני הצדדים,

נראה, אולי המרחק לא גדול.

אולי אני אשכנע אותך שהדרך של אימא שלך יותר טובה מכל מה שאת חולמת.

יש מצ... אני חושבת שהיא עושה דרך יותר טובה ממני, כי היא מאוד מאוד צדיקה,

אבל אני לא כמו אימא שלי.

ברור שלא.

כי את עוד צעירה, התבגרית. נכון. היא כמוה.

כדאי לך, כדאי לך לנסות.

לא נראה לי שהמרחק ביניכם גדול.

את לא אנטי,

ואת מבינה עניין, רק מה? יש לך יצר רע קטן, לא, לא רציני.

לכולם יש סיכויים. עכשיו שאפשר לטפל בו.

אם תרצי רק.

את לא חייבת גם להחליט עכשיו. את יכולה להחליט מתי שתרצי.

מה להחליט?

אם לבוא עם האימא.

אה, למה לא?

אבל כאילו נגיד, אני הלכתי פעם עם אמא שלי על המון מקומות.

רבנים, נגיד, ישבו איתה ודיברו איתה על השיחות, כאילו,

על חינוך ילדים וכל זה. כי גם אחים שלי הוציאה אותם.

אבל הם הלכו לאבא שלי. אני לא רציתי כי הוא לא דתי. הוא חילוני.

וידעתי שאם אני אגור איתו אז אני לא אוהד דתייה.

וגם לא רק זה, עוד כל מיני דברים. סמים והדברים האלה. אז אני העדפתי שלא.

אבל כאילו הגעתי למצב

שכאילו הרגשתי ש...

אז, טוב, שנייה, משהו אחר.

קיצר, לקחו אותה, דיברו איתה שיחות וכל זה,

אבל היא כאילו מאוד בטוחה ממה שהיא עשתה,

שכאילו אני לא נמצאת בבית.

בקיצור... אז מה זה יעזור שידברו איתה?

אל תדאגי, אני יודע על סדר העניינים.

אם תגיעו, יהיה בסדר.

בסדר?

Thank you. אתה יכול לברך אותי?

כן, שתשכיל להיות צדיקה יותר מאמא.

אמן.

כן, שאלה נוספת, אחרונה.

תן לו פה שורה ראשונה.

רציתי לשאול שאלה.

קראתי היום במשוך חוכמה.

משך חוכמה. משך חוכמה, כן, מצטער.

שהיה נביא אמת שראה אותות ומופתים ובסוף נהיה נביא שקר. הוא לא שומע, מה?

היה נביא אמת

שעשה אותות ומופתים ונהיה נביא שקר.

אז

אם אני לוקח את הדוגמה של היום, אני אומר, יש צדיק היום, באמת, קוראים לו הרב אמנון יצחק.

רגע, אם אני קורא בתורה, נביא אמת הפך לשקר.

אין לי לאף אחד להאמין היום.

זהו?

בסדר גמור, אל תאמין.

אבל אני רוצה להאמין בתורת משה. לא, לא כדאי לך.

ובכן, רבותיי, אני מודה לכם.

שיהיה ערב טוב,

בריאות והצלחה.

תבואי לפה.

אני אחלק לכם ספרים בכיסויי ראש וכולי.