אלעד - אלעד

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אני מאמין באמונה שלמה מביא אדם נשיח.

אני מאמין באמפעלות ציורי שהתממא עם כל שדה אחר כאילו.

ואפעלותי שהתממא עם כל זה אחר כאילו בכל יום שיבוא בכל יום שיבוא בכל יום שיבוא אני מאמין בכל יום שיבוא בכל יום שיבוא בכל יום שיבוא אני מאמין.

אני מאמין באמונה של עיניי בביאתם נשיח אני מאמין באמונה של עיניי בביאתם נשיח

אבנים האלו ואף אחד שיג שהתמר מהאם קוזר אחר כן לא ואף אחד שיג שהתמר מהאם קוזר אחר כן לא

מכל יום שיבוא וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא אני מאמין בכל יום שיבוא וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא אני מאמין

ועם חלפי שהתממן,

ואם כל זה רחוקנו בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

אני מאמין בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא, אני מאמין.

נחוי אלי, תשוג אותי,

בכל חושגי,

פרוע גודל

לכל איזה מימוכי לי יוצא,

לכל איזה מימוכי ליוצא,

לכל אופי

ואני שמורדים

לבוש אימרי

ואת ימלו ועלה לפני

העוול הזה במקצועי

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו מרחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה להצלחת מרים בת סימה, לפרנסה מבורכת וטובה,

לרפואת נתן צבי בן-שרה, רבקה הקשטייה,

להצלחת ברוך בן הינדה, לאה,

דניאל בן-ציפורה, סימה בת מרים, מיכאל בן-סימה,

לרפואת יוסף בן זוהרה,

ולעילוי נשמת

עווד בן-סאלם, נור בת-ג'מינה,

מאיר בן-נור ועווד עזרא בן-סאלח בן-מרים,

לעילוי נשמת אורי היקרים,

והרב חיים יעקבי בן חממה, מנוחתם חדן.

יש פידבק עצוב.

רפואה שלמה למזל בת-נור, לאה בת-נור,

רבקה בת-נור, אורה נדרה בטורקיה,

יוסף בן רומיה בתוך שער חולי עמו ישראל,

לישועת כל עם ישראל וחזרתם בתשובה,

ובפרט לישועת והצלחת כל משפחת תביב, משפחת מעודה.

אמן.

אנחנו נמצאים בתחילת חודש אלול.

נותר לנו עוד זמן לעשות תשובה,

אבל צריך לראות מאיזה מצב אנחנו יוצאים כדי להגיע לתשובה.

ושבת עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו

ככל אשר אנוכי מצוויך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך.

הכתוב בספר מיכה,

אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי,

כי אשב בחושך אדוני אור לי.

פירשו חכמים, זיכרונם לברכה,

אילולא נפלתי לא קמתי,

ואילולא שישבתי בחושך

לא היה אדוני אור לי.

הדבר נאמר גם לגבי מלחמת האדם עם יצר הרע.

אלמלא נפלתי לא קמתי,

ואלמלא ישבתי בחושך לא היה אדוני אור לי.

כיוון שהנפילה והישיבה בחושך

מביאים את האדם לראות את האמת,

ומתוך החושך

הוא מבחין באור ביתר שאת.

הכתוב אומר, וירח את ריח בגדיו.

כשיעקב אבינו נכנס אצל יצחק להתברך,

כתוב, וירח את ריח בגדיו.

חכמים, זיכרונם לברכה, דורשים בגדיו לשון בוגדיו,

כגון יוסף משיטה, מיקום איש צרורות.

והמעשה שמובא בשניהם,

בשעה שביקשו השונאים להיכנס להר הבית,

אמרו, ייכנס מבני ישראל תחילה.

הגויים לא הסכימו להיכנס לבית המקדש, הם פחדו להיכנס.

אמרו שייכנס מבני ישראל תחילה.

אמרו לו, ליוסף משיטה, ייכנס,

ומה שאתה מוציא שלך הוא.

מה שתיקח דבר ראשון

מבית המקדש, זה שלך.

נכנס והוציא מנורה של זהב.

אמרו לו הגויים,

אין דרכו של אדיוט להשתתף.

אתה אדם פשוט, אתה לא יכול לקחת את המנורה

אלא ייכנס פעם שנייה

ומה שאתה מוציא שלך הוא

ולא קיבל עליו, לא הסכים יותר להיכנס

אמר לו די שהכעסתי את בוראי פעם אחת

אלא שהכעיסנו פעם שנייה

חס ושלום אני לא מוכן

פעם אחת עשיתי,

פעם שנייה אני לא מכעיס את הקדוש ברוך הוא

מה עשו לו?

נתנו אותו בחמור של חרשים

והיו מנסרים בו

הכניסו אותו לתוך כלוב כזה

שיש בו פסים פסים

והתחילו לנסר אותו, לחתך אותו

דאעש צריכים ללמוד מהם

מהשונאים שהיו

מכניסים אותו, מורידים לו חתיכות-חתיכות ושואלים אותו אתה מוכן או לא מוכן?

והוא צווח ואומר

אוי לי שהכעסתי לבוראי

הצעקות היחידות שהוא מוציא מפיו

אוי לי שהכעסתי לבוראי

לא אבא, לא אמא, לא כואב לי, לא די, לא רחמים

אוי לי שהכעסתי לבוראי

הנה הנפילה שלו מתחילה

היתה גדולה ועמוקה לאין שיעור

החושך שהוא היה שרוי בו

כשהוא מעז להיכנס לבית המקדש שכתוב

הזר הקרב יומת בחוצפה כזאת לשרת את הגויים,

את השונאים, את המחריבים,

להיכנס על מנת ליטול משם את המנורה,

החושך שהוא היה שרוי בו איום ונורא.

והם,

השונאים מחריבי המקדש, לא העזו להיכנס תחילה,

והוא היה מוכן להיכנס.

ואפילו כשהוציא את המנורה הוא עדיין לא הרגיש

מה שהרגישו השונאים,

שאין דרכו של הדיוט להשתמש בזו במנורה.

רק אז הוא שם על לבו והרגיש את עוצם שפלותו,

ולפתע ראה לאיזו תהום הוא הידרדר,

ועל-ידי כן האיר לו השם

ואמר די לי שהכעסתי את בוראי

פעם אחת.

וכשמענים אותו בייסורים נוראים,

הוא לא מסכים להיכנס.

ובעצם הייסורים הנוראים הוא צובח,

אבל לא מחמת הייסורים,

אלא הוא צובח מחמת מה שהוא הכעיס את בוראו.

אוי לי, שכעסתי את בוראי.

ורואים אדם

שברגע אחד מהשפל של התהום,

מהחושך הגמור,

מביזוי הקודש והמקדש,

מהתחתית של התחתית,

יכול לעלות עד לדרגה הגבוהה ביותר

של רבי עקיבא וחבריו.

״כי אשב בחושך,

אדוני אור לי״,

אם לא נפלתי,

איך קמתי״.

את האור הגדול הוא זכה להכיר דווקא תוך כדי הנפילה.

ורק כשהוא ראה את התהום שהוא נמצא בתוכה,

עלה והתעלה למדרגת קידוש השם של עשרה הרוגי מלכות.

זו דוגמה אחת.

מה זה ״כי אשב בחושך, אדוני אור לי״?

אין לאדם להתייאש לעולם

בשום מצב,

ולו הגרוע ביותר שהוא יכול להגיע מלחזור בתשובה.

דוגמה שנייה במדרש,

יקום איש צרורות.

היה בן אחותו של רבי יוסף בן יועזר, איש צרידה.

רכוב היה על סוסו בשבת,

בשעה שהוליכו את הדוד שלו,

רבי יוסף בן יועזר, להיתלות.

גררו אותו בזנבו של סוס

להוציאו להורג.

באותה שעה

יקום איש צרורות ואומר לדודו,

חמי סוסה דה ארכיב לי מרי וחמי סוסך דה ארכבי רבך.

תראה איזה סוס הרכיב אותי האדון שלי,

אני, שאני הולך עם הגויים.

תראה איזה סוס אני רוכב,

ואתה תראה מה האדון שלך כביכול, חלילה, השם ידברך, הרכיב אותך.

אני הלכתי בתאוות ליבי,

ותראה איך זכיתי, אני יושב על הסוס בשבת ורוכב,

ואילו אתה עמלת בתורה כל ימיך וגוררים אותך להיתלות.

אמר לו רבי יוסף,

שאם למכעיסיו כך,

קל וחומר לעושה רצונו.

אמר לו יקום,

וכי עשה אדם רצונו של הקדוש ברוך הוא יותר ממך?

אמר לו, אם כך

לעושה רצונו,

קל וחומר למכעיסיו.

אז נכנס בו הדבר כערס של עכנאי,

כמי שיקישו נחש,

והלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בדין.

זאת אומרת, הוא העיר את לבו

מהשפלות של השפלות.

דוד שלו יוצא להריגה. קצת רחמנות על אדם שיוצא להריגה.

סתם אדם.

דוד שלך.

צדיק שאתה מעריך אותו, ואתה יודע שאין כמוהו שעשה רצונו יתברך.

ואתה על הסוס יושב ומזלזל בו, מלגלג עליו ומבסוט.

תראה איזה סוס הרכיב אותי האדון שלי, ואתה תראה מה.

וכשהוא אומר לו, אם כך הקדוש ברוך הוא עושה לעושה רצונו,

קל וחומר, מה הוא יעשה לך שאתה ממכעיסיו.

אם זה הדין שהקדוש ברוך הוא עושה עם הצדיקים,

מה מחכה לך בתור רשע?

והדברים האלה נכנסו בו כמו ערש של נחש.

הלך וקיים בעצמו יקום

איש צרורות,

ארבע מיתות בדין,

מתוך תשובה.

נתנמנם יוסי בן יועזר, איש צרדה,

וראה מיתתו של יקום פורחת באוויר,

ואמר,

בשעה קלה כדמני זה לגן עדן.

בן רגע,

מהחושך, מהשפלות,

מהאכזריות,

בן רגע,

מהחושך נהיה אור גדול,

שהוא הקדים

את רבי יוסף בן יועזר לגן עדן,

כי קיבל על עצמו תשובה אמיתית,

וקיים בעצמו ארבע מיתות בדין.

תלה את עצמו,

שם מדורה מלמטה, וחרב,

ונפל לתוך האש, נדקר, וקיים בעצמו ארבע מיתות.

אז רואים שיקום הגיע להשחטה גדולה עד מאוד,

ובמקום להראות השתתפות בצער דודו, הוא עוד מתקלס בו,

ומתוך שירד לשפלות התהומית הזו נבקע לפניו האור הגדול,

ונכנסו בו הדברים של דודו כהרס של עכנאי,

ושב בתשובה שלמה עד שקדם את רבי יוסף לגן עדן.

דוגמה נוספת,

אלעזר בן דורדיה

לא הניח אחת מהנשים

שלא הלך אצלה ושילם כל מחיר, רחמנא ליצלן,

והיה ממש במצב של בולמוס לעבירה,

והיה עובר אפילו מדינות הים בשביל תאווה זו,

עד שיום אחד על...

הלווה בו אחת מן הנשים האלו

ואמרה לו אתה לא תגיע לחיי העולם הבא

והוא תפס את עצמו פתאום

האישה מהסוג הזה אומרת לו שהוא לא יהיה לו חלק בעולם הבא?

פתאום הוא הבין

עד כמה הוא שטוף בדבר

טמן ראשו בין ברכיו

וגעה בבחייה מתוך תשובה

עד שנפח את נשמתו.

הוא לא יכול היה לסבול את עצם המציאות שלו בחיים בהכרה

על מה שהוא עשה כלפי הקדוש ברוך הוא.

ומת מתוך תשובה.

כתוב, כל באיה לא ישובון.

יש כאלה שעבירות מסוימות שהם עושים לא יוכלו לשוב בתשובה אלא במיתה,

כגון העובד עבודה זרה וגם כפירה מינות וגם עריות,

כמו שהוא היה שטוף.

כל באיה לא ישובון

ולא ישיגו אורחות חיים, רק על-ידי המיתה.

והוא מסר נפשו בתשובה ומת.

לא רצה לחיות רגע אחד עם המחשבה של מה שהוא עשה.

יצאה בת קול ואמרה, אשריך ריבי אלעזר בן דורדיה,

שאתה מזומן לחיי העולם הבא.

מהחושך של החושך, מהטינוף של הטינוף, מעצם העבירה,

הוא זכה שבת קול יוצאת מן השמיים,

ומגדירה ומתארת אותו בתואר של תנא,

ריבי.

לא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותן,

אלא שעוד קוראים להן ריבי.

הרבה אמוראים לא זכו להיקרא ריבי, נקראו רב.

והם נקראו, והוא נקרא ריבי,

ומזומן לחיי העולם הבא,

כמו שאמרו חכמים, בלא דין ובלא משפט.

כל מי שנאמר בו מזומן

לחיי העולם הבא,

בלא דין ובלא משפט.

אתם מסוגלים להבין דבר כזה?

שבן אדם יכול להגיע לשפלות של השפלות ומתוכה לצאת

עד למעלות הכי גבוהות שיכול אדם להגיע אם יעבוד?

רבי היה בוכה על זה ואומר, יש קונה עולמו בשעה אחת,

ויש קונה עולמו בשנים הרבה.

זאת אומרת, בדרך העבודה הרגילה של הצדיקים

צריך עשרות שנים של עבודה לעלות,

מדרגה אחרי מדרגה, מעלה אחרי מעלה.

והנה פה אדם שהיינו קוראים לו בימינו פושט שבפושטים,

ואדם כזה ברגע אחד יכול להגיע למעלה כזאת?

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא כל כך טוב,

כל כך רוצה בתשובתן של ישראל,

וגם אם אדם מגיע למצב של חושך גמור,

כי אשב בחושך.

אשב זה לשון קביעות,

אדוני אור לי.

אדם יכול ברגע לצאת מגיהינום לגן עדן.

בזה יש לבאר את המאמר של חכמים, זיכרונם לברכה,

גדולת תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד,

שנאמר,

שובה ישראל,

עד

אדוני אלוהיך.

וכן אמרו חכמים, במקום שבעלי תשובה עומדים,

אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

כשנאמר שלום, שלום, אמר אדוני לרחוק ולקרוב.

קודם כול, שלום לרחוק,

מי שרחוק מהשם, הבעל תשובה שהיה,

ואחר כך לקרוב.

משום שעל-ידי הנפילה נוצרת התקומה.

על-ידי הישיבה בחושך

יש אפשרות להתנער

ולראות את האור הגדול, אורו של השם.

זה מה שאומר הנביא, כי חשלת בעווניך,

שעל-ידי כן אתה יכול להתרומם ולהגיע עד

אדוני אלוהיך.

מה הדבר המפריע העיקרי שאנחנו נעשה תשובה?

זה ההתרגלות למצב שבו אנחנו נמצאים.

אדם רגיל במצבו,

וההרגל במקרה הזה הוא האויב הכי גדול של האדם,

כי הוא מסתפק במצבו, בוחן את עצמו כלפי אחרים,

בוחן את עצמו כלפי מה שאפשר ובכוחו,

בוחן את עצמו לגבי שנים עברו.

מבסוט.

אני בשלבים של התקדמות,

אמנם לאט, אבל בטוח.

וכך האדם מתנהל לו,

לאטו בהרגלו, ועל זה נאמר,

ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה,

על כן הנה יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא.

ותהי יראתם אותי, פירושו הם באמת ירעים אותי.

יש להם יראת שמיים.

אבל היא מלומדה. מה זה מלומדה?

בדרך רגילות והרגל.

אדם שחי ברגילות והרגל

זה אסון,

כי הוא לא עובד את השם.

עובד את השם זה מי שיודע לפני מי הוא עומד,

דע לפני מי אתה עומד,

לפני מי אתה מתפלל,

את מי אתה מברך.

אם אתה לא מכיר בזה,

אז אתה לא עובד את השם.

אתה עובד על עצמך ולעצמך.

אדם שמברך,

ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו,

הוא לא מכוון לשם.

אבל אם הוא אומר ברוך אתה השם,

וחושב אדון הכל היה, הווה ויהיה,

אלוקינו

תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם,

שהכל נהיה בדברו,

זו ברכה ועל זה כיוונו חכמים,

יש על זה סימן משולחן ערוך,

סימן ה'.

וכמה ברכות מוציא אדם ביום?

כמאה ברכות.

ואת כולם הוא זורק לפח,

מתוך זלזול בברכה.

זה נקרא הרגל.

אדם בא לתפילה ומתפלל בלי שימת לב, ואפילו ברכה ראשונה

הוא לא מצליח לכוון מתחילתה עד סופה,

זה הרגל.

אדם שרגיל לדבר ולשמוע מה שהוא רוצה,

זה הרגל. אין לו ביקורת, אין לו מחסומים.

אשמרה לפי מחסום, אין לו.

אדם שרגיל להחניף לאנשים זה הרגל.

אבל כתוב שמי שמחניף לאנשים כדי להשיג את אהבתו או רצונו,

הוא יותר גרוע מעובד עבודה זרה.

כי עובד עבודה זרה עובד עבודה אחת,

פסל אחד שוב משתחווה לו.

וזה אומר רבנו בחיה, אין קץ לנעבדיו.

עכשיו, כל אחד ואחד

הוא עובד אותו.

אז אם כן, אדם חי ברוטינה, במצב של המשכה,

במצב רגיל,

הוא רגיל למצבו,

ממילא הוא לא חי בהתבוננות ולא עורך מחשבות, כמו שאומר רבנו יונה תמיד,

וזה מצוות אנשים מלומדה, וזה האסון.

למה לא חוזרים בתשובה?

ראינו פה דוגמאות איך אפשר לצאת משאול תחתית בן רגע,

אבל אפשר גם ליפול מאיגרא רמא לביר עמיקתא גם כן ברגע,

בחוסר שימת לב.

אז הבעיה, ותהיה ראתה מותי מצוות אנשים מלומדה,

היראה היא יראה חיצונית,

אבל היא לא נמצאת במעמקי הלב.

בפיו ובשפתיו כיבדוני ולבו רחק ממני.

בשפתיי?

השתבח הבורא, ברוך הוא וברוך שמו,

איזה סיעתא דשמיא, איזה מילים,

אבל הבעיה הלב ריק,

רחוק מהשם.

הכל זה רק בחיצוניות.

לכן לאדם אין שאיפה ואין לו כוח ורצון להתעלות.

ורק אם נהיה לו זעזוע של נפילה ממש קשה,

אז זה מוציא אותו משלוותו,

ואז הוא מתעורר להתרגשות בלב,

כמו יקום איש צרורות ויוסף משיטה

ואלעזר בן דורדיא.

כל זמן שזה מצב רגיל והם עוברים עבירות,

הם לא מרגישים.

אבל כשנופל בן אדם עד שגוי אומר לו,

אתה לא ראוי להשתמש במנורה,

פתאום הוא תופס את הראש עד איזה שפל הוא הגיע.

פתאום הוא שומע, מה אם הצדיק הזה מקבל ייסורים מהקדוש ברוך הוא ככה, מה מגיע לי?

פתאום הוא תופס ומבין.

פתאום, אם אישה כזאת יכולה להגיד לו, לך אין חלק לעולם הבא,

אז הוא תופס את המצב שלו.

כי זה לא מצב של רגילות,

זה זעזוע.

והזעזוע נכנס ללב,

ואז יש סיכוי לתשובה מהירה.

במצב כזה אדם יכול להגיע עד אדוני אלוהיך.

הוא יכול להגיע למדרגה שצדיקים גמורים לא יכולים להגיע אליה. למה?

כי אצלו זו באמת תשובה מעומק הלב. ומה השם רוצה?

רחמנא ליבא בעל.

הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב.

הוא לא מחפש את הפוזות בחיצוניות שאתה מתנדנד ולומד ומשמיע קולות ומנגן.

הוא לא מתפעל מזה, הוא רוצה לראות מה בלב,

עד כמה השאיפה שלך להידבק בו ולהתרחק מהמונעים מקרבה אליו.

הפסוק אומר, כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחטתם ועשיתם פסל.

הפירוש הוא,

מה מביא לידי השחטה עד כדי עשיית פסל ועבודה זרה?

ונושנתם.

בשעה שהכל נעשה ישן נושן

וכבר לא נעשה שום רושם חדש בלב,

מגיעים ל-והשחטתם

ועשיתם פסל.

אסור לתת לדברים להתיישן אצלנו.

צריך שבכל עת יהיו הדברים חדשים.

בכל יום יהיו חדשים בעיניך.

אז לכן,

אם בן אדם

לא יתעורר מעצמו,

אם חס ושלום יתרגל,

יכול להיות שיגיע למקרה קשה ביותר, שהוא ייפול בנפילה איומה ועצומה,

ואז יכול להיות שהוא יזכה לעשות תשובה.

אבל זה גם לא מובטח.

בואו נראה עכשיו הסתכלות

מקדימה.

לא לאחר מעשה,

אלא לפני מעשה.

מעשה מפורסם

ברבנו סעדיה גאון.

פעם אחת בא אצלו

אחד מתלמידיו בלילה

ומצא אותו מתגלגל בשלג.

התלמיד עמד משתומם ונחרד

ואמר לו, ריבי,

כלום חס ושלום, אתה צריך לתשובה בייסורים וסיגופים כאלה?

השיב לו רבנו סעדיה גאון ואמר לו,

ידעתי בנפשי שלא עברתי עבירה חמורה כזו שאצטרך לסיגופים כאלה,

אך למדתי את הדרך הזו מבעל בית אחד שהתאחסנתי אצלו.

הוא לא היה מכיר בי אם אני בעל תורה,

והוא כיבד אותי בערך הכבוד שעושים לכל אדם, להמוני בני ישראל.

אחר כך יצא הכול בעיר, שאני באתי לשם,

ונתקבצו כל בני העיר לכבדני ולשמשני,

וכיראות בעל הבית כן,

התחיל אף הוא לכבדני בכבוד גדול מאוד מאוד,

ועשה לי כל מיני יקר וגדולה כפי השגת ידו,

ועוד יותר מזה.

כשעמדתי לצאת מביתו,

התנפל לרגליי,

בכה והתחנן לאמור,

ימחול נא מר על כבודו.

אמרתי לו, הלא כיבדני ככל אשר היה ביכולתך,

ומה היית יכול לעשות עוד ולא עשית?

אמר לי, אני מפייסו על השעה הראשונה שלא הייתי יודע אז

במעלת כבוד רבנו,

ולא כיבדתי אותו בכבוד הראוי.

אם בכבוד בשר ודם כך,

שנפל לפני בבכי ותחנונים שאסלח לו על מיעוט הכבוד שכיבדני,

כל שכן בגדולת הבורא,

אשר בכל יום ויום אני מכיר יותר לפי שכלי בגדולתו,

וגדלה עבודתי לפניו,

ויראתי ממנו,

ואהבתי אליו בכל יום יותר,

כל שכן שאני צריך להתחנן ולבכות

ולשגף את עצמי ולהתגלגל בשלג

שימחל לי הקדוש ברוך הוא על מיעוט

עבודתי וקטנות יראתי ואהבתי בימים שעברו.

היות שכל יום אני מכיר

את מעלת הקדוש ברוך הוא יותר ויותר,

נמצא שבימים קדמונים עבדתי אותו פחות, כי הכרתי הייתה פחותה.

אז אם הבעל הבית הזה התחנן ונפל על רגלי לפייסני על מיעוט הכבוד בשעה הראשונה,

כי לא ידע ממעלתי,

כל שכן אני כלפי קוני,

לכן אני מתגלגל בשלג.

אתם שומעים?

זה המבט האמיתי, איך אנחנו צריכים

להתבונן על הדברים.

עכשיו אני אסביר לכם בעצם מה מצפה מאיתנו הקדוש ברוך הוא,

מה אנחנו מצפים ממנו,

ועד כמה הקדוש ברוך הוא טוב,

אין לנו אפילו מושג כמה אנחנו צריכים לרוץ, לרוץ לפניו מהר מהר,

לזכות לעשות תשובה.

אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא,

ריבונו של עולם,

שלך הוא

שנאמר השיבנו אדוני אליך.

עניין התשובה

זה שלך, אתה תשיב אותנו אליך.

אמר להן

שלכם הוא שנאמר שובו אלי ואשובה אליכם.

אתם צריכים להתחיל עם התשובה,

ואז אני אשובה אליכם.

אמרה לפניו ריבונו של עולם,

שלך הוא שנאמר שובינו אלוהי אישנו.

אמרו בני קרח,

עד מתי אתה אומר שובו בנים שובבים?

ישראל אומרים לך שוב אתה בתחילה,

שנאמר שובה אדוני, עד מתי?

ואתה אומר לא כי,

אלא שובה ישראל בתחילה.

לא אתה תשוב לעצמך,

ולא אנו נשוב לעצמנו,

אלא שנינו כאחד,

שנאמר שובינו אלוהי אישנו.

עד כאן זה הילקוט שמעוני.

ודאי שלא תיתכן כל עלייה רוחנית.

וכל שכן, תשובה בלי סיוע מן השמיים.

אי אפשר

לעשות תשובה בלי סייעתא דשמיא.

כמו שאמרו חכמים,

יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום,

ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו.

אף אחד לא יכול לעשות תשובה ולנצח את היצר בלי הקדוש ברוך הוא.

אין כזה דבר. זה מלאך,

אי אפשר עליו בלי עזר אלוקים.

מדרגת האדם נמדדת לפי גודל מידת ההתעוררות שלו מלמטה.

באיזו מידה,

באיזה תוקף אדם מעורר את עצמו לתשובה ולעלייה,

ועד כמה הוא מחכה.

שהשם יתברך יעורר אותו.

עכשיו יתבהר הוויכוח בין ישראל והקדוש ברוך הוא.

לאמיתו של דבר תשובה צריכה לבוא לגמרי מצידו של אדם.

רק אחר ששב עד קצה היכולת

יכול הוא לצפות לסיוע מן השמיים כדי לגמור את התשובה.

זה שאמר השם יתברך לישראל

שלכם היא

שובו אליי ואשובה עליכם.

זה דבר אחד.

בקצה השני יש מדרגה שבה אפס כוחו של החוטא להתעורר לתשובה מעצמו.

הוא יושב ומצפה שהשם יעורר אותו מלמעלה

ושהוא יעשה את הכול בשבילו.

זה מה שאומרים ישראל, ריבונו של עולם, שלך היא.

השיבנו אדוני אליך

ונשובה.

אנחנו מעוניינים.

אין לנו כוח לעשות תשובה.

תעשה את זה בשבילנו.

ויש עוד אופן אחד,

כי אין פשרה בין שני אלה,

שהחוטא לא מוצא בעצמו כוח לשוב בתשובה,

אבל על כל פנים הוא צועק,

בוכה ומתחנן לקדוש ברוך הוא במרירות לבו,

מבקש להשתחרר מהכבלים של החטאים.

ואם עדיין לא עשה אפילו כלום במעשיהם,

ייתכן שהצעקה תיחשב

כהתעוררות מלמטה,

ועל זה תחול סיעתא דשמיא,

שתביא אותו לתשובה גמורה.

וזה הגדר,

שנינו כאחד נעשה.

האופן הראשון

נקרא תשובה גדולה,

שאדם מתעורר מעצמו ושם בתשובה.

האמצעי

זה תשובה קטנה,

והאופן האחר זה הקטנה ביותר.

אבל יש עוד בחינה יותר נמוכה גם מזו,

זו נקראת התשובה של מנשה.

ונבער עכשיו את הגדרים האלה,

זה משהו מבהיל, מבהיל על הרעיון.

דוד המלך אמר במזמור, התשובה שלו, זבחי אלוהים רוח נשברה,

לב נשבר ונדכה, אלוהים לא תבזין.

אמרו, זיכרונם לברכה, מניין שמי שעושה תשובה,

שמעלין עליו כאילו עלה לירושלים ובנה את בית המקדש.

מישהו חשב שאם הוא עשה תשובה,

הוא נחשב בשמיים כמי שעלה לירושלים ובנה את בית המקדש?

ולא עוד,

אלא שבנה את המזבח ומקרים עליו את כל הקורבנות.

מאיפה לומדים זאת?

מהפסוק,

זבחי אלוהים

רוח נשברה.

זאת אומרת, אם אדם נשבר ברוחו וחוזר בתשובה,

זה שקול כזבחי אלוהים, ככל הקורבנות כולם.

והעניין הוא,

החוטא,

הרי הוא מחריב את בית המקדש שבלבו.

השם אמר, ושכנתי בתוכם,

בתוך כל אחד ואחד מישראל.

הלב שלנו זה המקדש.

כשאדם חוטא, הוא מחריב את בית המקדש שבלבו.

כשהוא שב בתשובה,

הוא חוזר ובונה את המקדש שבלבו.

ואז הוא מגיע גם לסוד הקורבנות בפנימיותם,

שכל סוד הקורבנות זה להתקרב. קורבן, להתקרב אל השם.

והוא מתקרב אל השם ממש בדמו ובבשרו ובכל נימי נפשו.

נמצא שהוא כמקריב את כל הקורבנות?

אמרו חכמים, שאלו לחוכמה, חוטא, מה עונשו?

מה הדין של חוטא?

אמרה להם, חטאים תרדף רעה.

אין מה לעשות.

בן אדם חטא,

צריכה לרדוף אחריו רעה.

שאלו לנבואה,

חוטא, מה עונשו?

אמרה להם, הנפש החוטאת היא תמות, אין מה לעשות.

מי שחטא, צריך למות.

מי אמר? הנבואה.

שאלו לתורה,

אמרה להם, יביא אשם ויתכפר לו.

קורבן אשם,

ויתכפר לו.

שאלו לה, קדוש ברוך הוא,

אמר להם, יעשה תשובה ויתכפר לו.

לא חטאים תרדף רעה.

לא מיתה ולא אשם, יעשה תשובה ויתכפר לו.

דכתיב טוב וישר אדוני,

על כן יורה חטאים בדרך.

הקדוש ברוך הוא כל כך טוב שמורה לנו איך לעשות תשובה.

נשאלת השאלה,

שלושת אלה, חוכמה, נבואה ותורה,

הם

כוללים את כל הגדרים של הבירורים שיש בעולם.

כמו שכתוב במסכת ברכות, דף ג',

קודם שיצאו למלחמה בימי דוד,

היו יועצים באחיתופל.

מה היה אחיתופל חכם?

דהיינו, שואלים בחוכמה,

ונמלכים בסנהדרין,

לפני שיוצאים למלחמה גם מתייעצים עם הסנהדרין,

והם כנגד התורה.

ושואלים באורים בתומים,

זה כנגד רוח הקודש והנבואה.

זאת אומרת,

חוכמה,

תורה ונבואה זה שלושת גדרי הבירור,

וכשהיו יוצאים למלחמה, את כולם שואלים,

ועל פיהם באים לבירור גמור בכל ענייני התורה.

הרי אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, שהקדוש ברוך הוא, כשברא את עולמו,

הסתכל באורייתא וברא עלמא.

נמצא שכל הגדרים של הבריאה כולם כלולים בתורה ובענפיה,

שהם החוכמה והנבואה.

אבל המאמר הזה יהיה קשה לנו.

איך מייחסים לנבואה שאין לחוטא תקנה אפילו בתשובה,

אלא רק מיתה?

הלא כל ספרי הנביאים מלאים בתשובה.

יחזקאל הנביא בעצמו, שאמר, הנפש החוטאת היא תמות,

הוא בעצמו אמר, החפוץ אחפוץ במות רשע נאום אדוני?

הלא בשובו מדרכו וחיה.

ועוד קשה.

מה, התורה הקדושה מציעה כפרה?

אין התורה מציעה כפרה, אלא רק דרך קורבן?

ולכאורה אי אפשר להבין זאת,

כי הרי כל גדרי התשובה לומדים מאיפה?

מהתורה הקדושה בעצמה.

אלא התירוץ הוא,

כי העניין איום ונורא.

מי שעובר במזיד

נגד רצון ה'

גדול עוונו מנשוא,

ונגרם על ידו קלקול נורא בכל העולמות,

ולפי גדרי הבריאה אין לו תיקון

אלא בתשובה גדולה,

כמו שאמר רבנו יונה, זיכרונו לברכה,

שהצער והחרטה והדאגה והבושה ימלאו את לבו.

צער, חרטה,

דאגה ובושה

ימלאו את לבו,

עד שתשובתו תהיה בבחינת תשובת המשקל כנגד חטאו,

שגודל המרירות ועוצם היגון יהיה כנגד המרותו את פני עליון.

כך הם בעצמם

מגבירים קידוש ה' לעומת החילול שהוא גרם בעוונו.

זאת הכוונה העמוקה במאמר של החוכמה,

חטאים תרדף רעה. מה פירוש?

או שהרעש שעשה תרדוף אותו עד שתחלה אותו מן העולם, חס ושלום,

או שהוא בעצמו ייסר את עצמו על חטאו,

כמו שכתוב, תייסרך רעתך.

אל תחכה שתבוא עליך רעש שתגמור עליך,

קבל עליך מרירות, יגון, צער, דאגה, בכי,

על מה שעשית ארונות,

ולא תצטרך למות.

ויהיה זה קידוש ה'

כנגד חילול ה'

מה שעשית.

זה מה שאמרה.

חטאים תרדף רעה, או כך או כך.

וזה כמו שאמרו זיכרונם לברכה על הנבואה של יונה בן אמיתי הנביא,

שהלך לננביא ואמר להם עוד ארבעים יום וננביא נהפכת.

הפירוש או שהיא נהפכת

ונחרבת,

או שהיא נהפכת מרע לטוב.

תחליטו איך אתם רוצים להפך.

יש לכם ארבעים יום.

או שאני הופך אתכם לגמרי כמו בעזה,

או שאתם תהפכו מרע לטוב.

וכך מתפרש לפי הדרשה הזו של חכמים זיכרונם לברכה גם מאמר הנבואה,

שאמרה הנפש החוטאת

היא תמות.

היינו, או שהוא ימות ממש בחטאו,

או שהוא בעצמו ימית את תאוותו שהביאה אותו לחטוא.

תחליט.

רוצה למות סופית,

או רוצה להמית את התאווה ולא למות?

זה מה שאמרו חכמים בגמרא בתמיד ל״ב.

מה יעשה אדם מי יחיה?

ימית את עצמו.

שמעתם?

אדם רוצה לחיות, מה יעשה? ימית את עצמו. איך זה הולך?

אם אתה תמית את התאווה שלך, שהיא תגמור עליך,

אז במקום שתגמור עליה, תגמור עליה,

ותסור מן התאוות, ככה תחיה.

בבחינה הזאת ניתן להבין מה שאמרה התורה, יביא אשם ויתכפר.

אשם זה לשון שממה,

כמו שאמר הרמב״ן,

והגדר הוא שהוא מכיר את גודל חטאו,

כי העושה את החטא התחייב להיות

שמם ונאבד בחטא.

תשובה זו היא פנימיות עניין הקורבן,

והיא התשובה המעולה,

כי את עצמו הוא מקריב בתשובתו.

גדר התשובה הזו זה הגדר של שובו אליי

ואשובה אליכם נאום אדוני.

זאת התשובה הגדולה,

כי הוא מקדים מצידו התעוררות מלמטה,

ברצונו ובמעשה שהוא עושה כפי כוחו.

הוא רק מצפה שהקדוש ברוך הוא יגמור את התשובה,

ושירצה בו כמו בהתחלה,

כי לפעמים אדם יכול לעשות תשובה והקדוש ברוך הוא ימאס אותו,

הוא יכפר לו,

הוא לא יעניש אותו,

אבל הוא כבר לא ירצה שהוא יהיה במחיצתו.

פה מבקש התשובה רוצה גם לחזור למעלתו הקודמת.

עד כאן דיברנו בתשובה לפי החוכמה, נבואה ותורה, שהם גדרי הבריאה.

אבל הקדוש ברוך הוא בעצמו, מה הוא אומר?

יעשה תשובה ויתכפר לו.

אומר בורא עולם, תקשיבו טוב,

מדובר בתשובה הקטנה.

מה זה תשובה קטנה? הוא עדיין לא עזב את החטא,

ואין ליבו מלא יגון ואנחה על עוונותיו.

הוא גם לא מרגיש שהרעה רודפת אחריו,

אבל הוא יודע שהוא חטא,

הוא רוצה לעשות תשובה, אם יהיו לו הכוח והיכולת.

ליבו צועק אל השם שיעזור לו לנתק מעליו את כבלי היצר,

והוא מבקש מהקדוש ברוך הוא, שובנו שנינו ביחד.

כלומר,

לי אין כוח ללכת את כל הדרך לבדי,

אני אעשה את ההתחלה ואתה בטובך תגמור בעדי.

אתם יודעים, אורח חיים הקדוש מעיד שהיו רשעים בדורו,

שאמרו לו, אנחנו רוצים לעשות תשובה, אין לנו כוח לעמוד בה,

ואנחנו מוכנים לעשות תשובה בתנאי

שאיך שנעשה תשובה, הקדוש ברוך הוא ייקח אותנו.

זה הרשעים שהיו בדורו של אורח חיים הקדוש.

אתם שומעים?

הם העדיפו למות בתשובה ולחיות בעבירה, אבל לא היה להם כוח.

לכן הם אמרו, תשובה אנחנו לא יכולים לעשות,

אבל אם נעשה ומייד ייקח אותנו, מוכנים.

החוכמה,

הנבואה והתורה לא מכירים בתשובה כזו שאמר הקדוש ברוך הוא,

כי הן לפי גדרי הבריאה מדברות.

תכלית הבריאה זה שהאדם יזכה בכוח מעשיו ובבחירתו עצמית.

הוא חטא בבחירה רעה.

לפי הגדרים האלה, כשהוא בא לעשות תשובה עליו,

להגביר כנגדם מעשים טובים על ידי הבחירה שלו הטובה,

כדי תשובת המשקל.

ואם לאו,

אין מוצא אלא שהעונש המר יהיה תיקונו,

ובזה יוסר החילול שמים שהוא עשה.

הרי את העבירות הוא עשה בעצמו, ברצון ובמעשה.

תשובתו הקטנה לא מגיעה למעשה,

אלא רק בעזר השם יתברך. אז איפה התיקון?

זה החוכמה, הנבואה והתורה, לא מכירות תשובה כזאת.

רק השם אומר יעשה תשובה ויתכפר.

איזה תשובה אומר?

אפילו רק יתחיל, ירצה,

לא יכול לבצע אפילו ולעזוב לגמרי, אבל יתחנן, יבקש,

אני אעזור לו.

השם בחסדיו מקבל גם תשובה כזו,

שזה למעלה מן הבריאה.

הוא משפיע על האדם סייעתא דשמיא במידה מרובה,

ועוזר לו להגיע לתשובה שלמה.

מורה חטאים בדרך,

כדי שיעשו תשובה.

ולא עוד,

אלא מעלה על הבעל תשובה כאילו הוא עשה הכול בעצמו.

נשאלת השאלה, ומה עם חילול השם שעשה הפושע והעבריין הזה?

מה עם החילול השם, איך מתקן?

אלא זה בא בדרך אחרת.

החטאים שלו גרמו לגילוי הגדול

של חסדו וענוותנותו של הקדוש ברוך הוא,

שמוכן לסבול את העלבון של החטא

ומקבל תשובה קלה כזו.

נמצא שהחילול שעשה העבריין

בטל בקידוש השם העליון והנשגב

בהתגלות עומק דרכי טובו של הקדוש ברוך הוא עם הברואים.

מי גרם שאנחנו נדע עד כמה הקדוש ברוך הוא טוב, הרשע הזה?

כי אם השם נותן לרשע כזה שנכנס לתוך

בית המקדש בחוצפה עזה, להוציא משם את המנורה,

כאילו זה איזה כלי מחנות לחברת חשמל,

יכול לעלות ממצב כזה של חושך לאור גדול להיות כמו הרוגי מלכות,

זה קידוש השם

שהרשע הזה מגלה עד כמה הקדוש ברוך הוא טוב.

אדם שמזלזל במוצא להריגה

ויכול לעלות ולהסיג אותו לגן עדן,

איפה נשמעה טובה כזאת בעולם?

אחד שבאמצע העבירה

פתאום תופס מה הוא עשה.

מה עם כל השנים שעשית עבירות למכביר?

איך ברגע אחד אתה מגיע לעולם הבא?

מה מתגלה מהרשעים האלה?

גודל טובו וחסדו ועלמתנותו של הקדוש ברוך הוא,

שמוכן לסבול עלבון

בשביל שהבנים שלו יחזרו אליו בתשובה.

יש פה עוד קטע שאני אדלג,

אבל אני רוצה להגיע לעוד תשובה אחת.

מצאנו דבר נפלא במדרש רות רבה, פרשה ה'.

וידבר אדוני אל מנשה ואל עמו,

ולא הקשיבו.

ויבא עליהם אדוני את שרי הצבא אשר למלך אשור,

וילכדו את מנשה בחוחים.

עשו לו מולה של נחושת,

והיו מסיקים האור מתחתיו.

מנשה היה מלך רשע, רשע, רשע, יותר מירבעם בן נבט.

השם מביא להם

למלחמה את מלך.

חשור, תפסו אותו, אזקו אותו באזיקים,

עשו לו יורה רותחת,

דוד מנחושת.

מסיקו מלמטה גחלים,

אתם יודעים איך מתחממת הנחושת מהר,

והכניסו אותו לבפנים היורה,

והוא קופץ מהכוויות.

מה עושה רשע כזה באותה שעה?

היה צובח צלם פילאן שזווני.

צלם פילאן שזווני.

צועק לעבודה זרה, אומר, תציני אותי.

לא נענה.

צועק לשנייה.

לא נענה.

כיוון שראה שלא העילו לו כלום,

כל עבודה זרה שהוא עבד.

אמר, זכור הייתי שהיה אבא מקרא אותי.

אבא שלו זה היה חזקיה המלך,

שכל עם ישראל זכו ללמוד תורה בזכותו תוך שלוש שנים.

הוא נעץ חרב בבית המדרש ואמר,

מי שלא ילמד תורה יידקר בחרב,

ובזכות זה הציל את עם ישראל מכיבושו של סנחריב, שכבש את כל העולם,

עם 370 מיליון חיילים שהקיפו את ירושלים.

ובזכות התורה שהוא הקדים, שעם ישראל למדו,

הקדוש ברוך הוא שלח מלאך אחד שהכה במחנה סנחריב והרג 370 מיליון

בלילה אחד.

זה היה אבא של מנשה.

והוא אומר, אני זוכר, באמצע הגדוד,

באמצע הריקודים,

אני זוכר

שאבא היה מקרא אותי את הפסוק

בצר לך ושבת עד אדוני אלוהיך כי אל רחום אדוני אלוהיך.

ואז הוא עושה תנאי עם הקדוש ברוך הוא.

אנא צבח לי,

אני אצעק לו.

אי ענא הטב, אם הוא יענא לי,

איננה מה טוב,

ואי לא ענא הכולה חדה היא כל הפעיה שבית.

ואם הוא לא יענא לי ולא יקבל אותי בתשובתי אז הוא בעבודה זרה חס ושלום כולם שווים הכל חרטה.

ככה הוא עושה תנאי.

באותה שעה עמדו מלאכי השרת וסתמו את כל החלונות של מעלה

ואמרו, ריבון העולם,

אדם שהעמיד צלם בהיכל,

אתה מקבל אותו בתשובה?

אמר להם,

אם איני מקבלו בתשובה,

הריני נועל פתח בפני כל בעלי תשובה.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

חתר לו חתירה מתחת כיסא כבודו,

ממקום שאין מלאך יכול לשלוט.

דכתיב ויתפלל אליו

וייעתר לו וישמע תחינתו.

אין שום אפשרות בעולם

שתפילה כזאת של רשע כזה תתקבל לפי גדרי הבריאה, לא לפי החוכמה, לא לפי הנבואה,

לא לפי התורה,

כי הרי עצם התפילה עצמה זה חילול השם.

אלא שבמדרגתו של מנשה ראה השם יתברך בחסדו,

גם בתפילה הזו מעין פנייה אליו יתברך וחתר לו מתחת כיסא כבודו.

כיסא הכבוד

זה מקום מחצב על נשמות.

כמו שכתוב בזוהר הקדוש,

שורש הגילויים לכל הבריאה

הוא למעלה מעולמם של המלאכים

והוא למעלה מהעולם של שכר ועונש.

שם חתר השם יתברך לתפילת מנשה.

אתם יודעים,

כשבא ישעיה הנביא

ואמר לחזקיה המלך,

כי מת אתה ולא תחיה בשם השם,

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא,

כיוון שלא נשאת אישה.

אז מה ענה לו חזקיה, למה הוא לא נשא אישה?

הוא אמר, אני ראיתי ברוח הקודש שיצאו ממני בנים לא מהוגנים,

ואני אביא בנים שיכעיסו את הקדוש ברוך הוא,

אז הוא לא נשא אישה.

אמר לו ישעיה הנביא,

בעדי קו שדר החמנה עלה מלאך.

מה אתה מתעסק

בדברים הנסתרים של הקדוש ברוך הוא וחשבונותיו?

מה שעליך לעשות, עשה.

ושואלים חכמים,

אם היה לחזקיה המלך

רוח הקודש,

למה הוא לא ראה שמנשה בסוף יעשה תשובה?

מתרצים חכמים,

כיוון

שהתשובה מקומה למעלה מרוח הקודש,

ואי אפשר לראות.

זה מה שאמרנו עכשיו.

כיסא הכבוד זה מקום מחצב הנשמות,

שורש הגילויים לכל הבריאה,

והוא למעלה מעולמם של המלאכים

ולמעלה מעולם שכר ועונש.

משם חתר השם יתברך לתפילתו של מנשה.

ומה שאמר הקדוש ברוך הוא, אם איני מקבלו הריני נועל פתח בפני כל בעלי תשובה,

היינו שקבלת כל תשובה על ידי השם יתברך,

יש בה עניין של חילול שנגרם על ידי החטא.

ואפילו חילול בהסתר,

כאלו שנכללו בתשובת מנשה מצאו את תיקונם על ידי גילוי החסד הנורא שסובל השם יתברך גם את העלבונות כדי להיטיב לברואים שלו.

נו, אחרי שיש לנו אבא טוב ורחום כזה,

שמוכן לקבל אותנו בכל מצב,

אם אנחנו לא פונים אליו ומתחננים על נפשנו שרוצים להתקרב אליו,

אנחנו רשעים גדולים מאוד.

רשעים גדולים מאוד.

חתירה חתורה לפניך ואתה לא בורח?

יש לאדם אפשרות לברוח מבית הכלא של יצר הרע?

יש, מנהרה עשו.

תברוח.

לא מפחד מהעונש.

נשאר באותו מצב.

אדם כזה מגיע לו עונש בכפלי כפליים.

עוד דבר אחד רק נשאר לנו לברר.

האם הסיעתא דשמיא באה לאדם על כל הרהור קל של תשובה?

אז למה התשובה שאנחנו מקבלים על עצמנו בכל שנה בימים הנוראים,

בכל כך התלהבות והתפעלות,

למה היא לא מחזיקה מעמד?

למה היא לא עומדת בפני רוח קלה?

בתוך זמן קצר אחרי ראש השנה וכיפור אנחנו חוזרים מהקבלות שקיבלנו.

העניין הוא שאפילו התשובה הקטנה ביותר, כדי שתזכה למלוא עזרתו של הקדוש ברוך הוא,

צריכה על כל פנים להיות ברצינות.

לא בהתפעלות מבולבלת,

חיצונית וריקה.

אפילו מנשה, עם כל השפלות שהתבטאה התפילה שלו,

כשהוא מתריס נגד השם, הוא אומר,

אם אתה תשמע לי טוב, אם לא אתה כמו כולם,

זה תפילה?

השם החשיב את זה תפילה, אבל הוא התכוון ברצינות.

והוא היה אחר כך 22 שנה בעל תשובה אמיתית.

אבל הוא היה מוכן לשנות את דרכיו.

אם התשובה שלנו תישאר חיצונית,

רק מהתלהבות והתפעלות שהן פרי של בלבול הדעת בלי נקודה של רצינות אמיתית

גם הסייעתא דשמיא שנקבל תהיה סייעתא דשמיא לחיצוניות

ותשובתנו תהיה פוחתת והולכת עד שתיפסק ותתבטל.

אבל אם נתחיל מההתחלה ונפנה נקודת האמת שבלב

אז נזכה בלי ספק לסייעתא דשמיא להרחיב את הניצוץ הפנימי

ונגיע לתשובה שלמה וקיימת במהרה בימינו אמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

ברוך ה' אדוני אלוהינו

מהלך העולם שהכל נהיו בדבורו

כן, שאלות יש?

תן לבחור שם שמצביע.

שלום רב.

תמיד רציתי לשאול שאלה.

בדרך כלל רואים כששואלים את הרב איזה בקשה או רוצים ישועה, הרב אומר לנשים לקרוא שערי תשובה של רבנו יונה,

ולגברים שעתיים תעמיד דיבור את התורה שלושה חודשים.

השאלה שלי היא אם אנשים רואים בחו״ל או בארץ אפילו,

והם יכולים גם לקבל את זה על עצמם, או הם חייבים לשמוע את זה מפי הרע?

לא חייבים לשמוע את זה מפי,

מספיק ששמעו פעם אחת,

וזה לדורות.

זה סגולות מעשיות שמביאות פירות באופן מיידי.

תודה.

תהיה בריא.

הנה לידו

ערב טוב.

ערב טוב.

יש לי אח נכה.

עובר מחר ניתוח בגב, מאוד מסובך,

בבוקר,

ב-8.

מה שמו?

ישעיה אברהם בן רבקה.

ישעיה אברהם בן רבקה,

שמזכה אותו להצליח בניתוח במאה אחוזים.

אמן.

כן, יש בסוף שם שאלה, עומד ליד הדלת.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יהיה רצון שהקדוש ברוך הוא יזכה אתכם להמשיך לזכות את הרבים,

שהקדוש ברוך הוא ימלא כל מי שאומר לך לטובה ולברכה.

אמן, וכן למעלה.

רצינו לשאול את הרב שאלה כמו שאנחנו רואים ברוך השם את כל

הסימנים שמובילים לקראת הגאולה.

האם באמת כל מה שאנחנו כרגע רואים מתפתח בין רוסיה לבין אוקראינה?

האם משם מתחילה להתפתח המלחמה שמשם תצמח הגאולה?

לפני ארבע שנים אמרתי את הדברים בנאס״א ובקוליסיום בארצות-הברית.

נסעתי במיוחד

לסבב של

הופעות ודרשות בשווייץ,

בארגנטינה,

בצרפת ובארצות-הברית.

כדי להודיע להם שבקרוב תהיה מלחמה, אמרתי, בתוך שנה-שנתיים זה יתעכב קצת,

אבל אמרתי שכדאי להם לעלות מהר לארץ משום שהאנטישמיות תהיה גדולה מאוד,

ואחר כך יהיה להם קשה לצאת.

כדאי להזדרז, כי ברגע שתהיה פה מלחמה חצים יופנו אליהם,

ושם לא תהיה להם הגנה מהגויים כראוי.

והנה אנחנו רואים את הדברים באיחור קצת של שנתיים,

אבל זה נעשה.

כמו כן, אמרתי שעתידים המוסלמים לשלוט על העולם תשעה חודשים,

ואנחנו רואים שזה מתקרב בצעדי הענק.

לא רק שזה מתקרב, אלא הם אומרים במפורש שהם הולכים להשתלט על כל העולם

ולהרוג את כל הכופרים בעולם שלא מקבלים את דת האסלאם.

וככה הם עושים.

וזה לא אל-קאעידה בלבד,

זה עשרות של שמות שונים ומשונים של רוצחים מכל מיני סוגים,

שהחליטו שזה מתאים להם.

אם האסלאם, דת מוחמד, בסייף,

מתאים להם להרוג אנשים.

אז אתה רואה שזה מתרחש מסביבנו ופתאום העולם ככה מזדעזע וקולט את התמונה עד שארצות הברית ואירן מוכנות להתחבר יחדיו במלחמה נגד דאעש בעיראק ובסוריה,

והכול משתנה ואירופה פוחדת.

עוד הם מדברים,

וכבר מאוימים כל אירופה

על-ידי פוטין,

שהוא מאיים במלחמה גרעינית ישר על הפתיחה.

אם אתם זוכרים, הזכרתי את האיום שלו בשעה שארצות-הברית רצתה להעמיד טילים,

כביכול נגד אירן בפולניה,

והוא התנגד, אמר, אם תשימו טילים בפולין,

אני מתחיל במלחמה גרעינית.

גם עכשיו הוא אומר, ובסיבוב הראשון שהם לקחו את קרים,

הוא גם כן איים שאם יעשו משהו יש לנו מספיק גרעינים, כמו שאומרים, לשבת,

והוא לא פוחד, הוא אומר במפורש.

והנה, בימים האחרונים אתה רואה שכל אירופה אומרת

שעומדת להיפתח מלחמה כמו מלחמת העולם השנייה עם רוסיה.

כי הבן-אדם לא מבין שהם ידידים, הוא רואה אותם כאויבים.

ולכן הם נתנו הוראה היום להכין

מתגב של כמה חילות שלהם, להתחיל לצבור נשק ותחמושת

ולהיות מוכנים עכשיו לתמרון

שיראה את הרצינות שלהם.

יש להם כנס עכשיו, אבל הוא לא מפחד. הוא כבר אמר

לפני יום או יומיים

שבתוך שבועיים הוא כובש את כל אוקראינה.

זאת אומרת, אין לו בעיה, הוא לא מפחד מאף אחד.

יש לו יותר מדי, כ-10,000 פצצות גרעיניות, שכנראה עוד מעט לא יהיו שמישות,

וכנראה הוא רוצה לנצל אותן.

מכל מקום הוא

לא מפחד מהאיומים של העולם, וגם מרגיז אותו כשמכריזים עליו כל יום סנקציות.

זה מעליב אותו.

הוא בעל גאווה ככה, כמו שצריך.

הוא רואה טובמבה נחנך,

שבאמת הוא לא איש מעשה,

לכן הוא לא פוחד.

הוא יודע שהאירופאים אוהבים ככה לשבת בשלווה.

בכל מקום הם פותרים את הבעיות בפשרה,

מאיינים ולא מקיימים,

מחפשים הסדרים בהסדרה.

אז הוא כבר בר,

הרי הוא צייד מדופלם, שחיין מדופלם,

מתאבק מדופלם,

ג'ודאי מדופלם.

הוא ממש חיה טרף.

ואיפה הכוחות, הוא יוציא אותם. הוא כבר נהיה נשיא כמה פעמים, ראש ממשלה ועוד פעם נשיא.

הוא מבין שזה תפקיד, אבל זה רק סתם.

כסף יש לו מיליארדים, אומרים בבנקים.

מה יעשה?

קצת להשתעשע, אתה מבין?

בואו נאיים קצת, בואו נראה מה הם מסוגלים לעשות,

אלה הלבנבנים.

אז העולם תוסס.

וכמובן שכל רגע זה יכול להתלקח.

אל תשכח שיש עוד אחד,

טמבלולו בצפון-קוריאה,

מגולח הראש,

ששם הוא רק חולם חלומות כל היום, איך הוא מפציץ את אלה ומפציץ את אלה.

בקיצור, העולם עצבני.

העולם במתח.

וגם אצלנו בגזרה, אתה רואה,

רק עכשיו סיימנו 50 ימים כנגד ספירת העומר,

במקום לקבל את התורה בשבועות,

אז קיבלנו את חמאס 50 יום.

ביטלו את התורה ועקרו בני ישיבות,

הוציאו את כל הכספים שם,

ורואים שבסוף, אתה מבין, שום דבר מהעצות לא עוזר.

אמרתי במפורש,

כל זמן שלא יחזירו את בני התורה ללמוד,

ויחזרו למה שהיה,

המצב רק

יהיה יותר גרוע.

יש פסוק שהתימנים אוהבים לומר אותו, בפרט הזקנים.

אם תכתושת הו אוויל במכתש

בתוכו ריפות בועני,

לוד הוסור ממנו איוולתו.

אם תיקח אוויל ותכניס...

תכניס אותו להאוואן, איפה שבידוקו

את כל התבלינים,

אם תכניס אותו לבפנים

ותכה אותו בעילי,

לא תסור ממנו איבלתו.

למה?

אוויל זה חובלי.

נותנים לו מכה, אז הוא אומר, איי!

אבל כשמרימים את זה עוד פעם,

אז הוא אומר, אה, ברוך השם, יש הפסקה.

היה ענן?

היתה הפסקה.

עופרת יצוקה?

היתה הפסקה.

צוציק קטן?

עכשיו יש הפסקה.

הוא לא מבין האוויל והטיפש,

שזה כמו בהאוואן,

שאחרי מכה מרימים בשביל לתת עוד מכה.

זה לא הפסקה,

זה רק הרמה להנחתה.

וככל שזה נמשך יותר זמן,

סימן שהחלעה הבאה תהיה יותר קשה.

זה לא מבינים.

הבנת? למה אתם אוני מואבים את הפסוק הזה?

טובי.

לכאורה הרב,

כמו שאנחנו רואים, כל הסימנים באמת מובילים.

אנחנו נמצאים בתקופה של בעיטה או אחישנה?

שמה?

אנחנו נמצאים כרגע בתקופה של אחישנה או בעיטה, כי כתוב שביעית מלחמות. אם היינו במצב של בעיטה,

אז כבר היה מתגלה מלך המשיח.

כל זמן שהוא עוד לא התגלה,

אנחנו עדיין באחישנה.

יכולים אנחנו להביא את המשיח בן רגע.

היום, אם בקולו תשמעו,

אם העם הזה היה מנצל את הטילים שהיו הקש בראש,

ומבינים שהקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו לא מפיל אותם עלינו,

רק מראה לנו מה אפשר שיהיה לפני הסרט האמיתי עם ה'חזבאללה'

ועם המנהרות בצפון

ועם היכולות של חזבאללה, זה לא ה'חמאס' חרטא,

זה מקצוענים שם.

ואם דאעש וג'בהת אל-נוסרה וכל אלה מראים בישין

מול חמאס וחזבאללה, גם איראן ונצראללה ובינתנו ומועמר,

אתה מכיר את השיר, כן?

אם אנחנו נעשה תשובה,

אם נעשה תשובה,

אז אנחנו בעזרת השם נזכה לגאולה, צ'יק צ'אק.

ואז הקדוש ברוך הוא יטפל בהם,

יש לו דרכים, אתה רואה? הם מחסלים אחד את השני.

סונים את השיעים, שיעים את הסונים,

אחד את השני.

אז אין לקדוש ברוך הוא בעיה, אמרתי את זה כמה פעמים,

יש פסוק נפלא,

וסכסכתי מצרים במצרים,

תבוא חרבם בלבם וקשתותם תשברנה.

הכול תלוי בהתעוררות, וכל יהודי שמתעורר, כל יהודי,

יכול ברגע אחד לעטות הכף.

רציתי לבקש מהרב עוד בקשה קטנה.

יש לי אחות,

כבר 13 שנה בהמון המון טיפולים לא זכתה להיפקד בזרע קודש בר-קיימא.

הייתי רוצה שהרב יברך את אחותי,

שבעזרת השם תזכה להיפקד בזרע קודש בר-קיימא.

מה השם שלה?

השם של אחותי זה לאה אפרת,

בת מזל איילה.

לאה אפרת בת מזל איילה תזכה לזרע חי וקיים מהירה בזכות

שתלמד שלושה חודשים כל יום חצי שעה,

ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

ובעלה ילמד שעתיים כל יום תורה בתוכנית דיבור

במשך שלושה חודשים רצוף,

כולל שבת וחגים.

שאני מברך את הרב. תודה רבה. שיהיה מרים.

יש פה אשה שהניעה לי אייפון לשבור,

ואני מברך אותה לזיווג הגון.

אפרת בת רבקה תזכה לזיווג הגון מהירה.

ודוד בן רבקה יזכה לרפואה שלמה.

מי רוצה לזכות בשבירה?

או, אתה אוהב לשבור, אה?

את יצר הרעש שלך אתה גם מוכן לשבור.

יש לך אתה גם כן אייפון?

את מי נכבד? בוא,

בכבוד.

איך תשבור? אתה יודע איך לשבור?

אתה יודע לנשוך אותו? אתה יודע לנשוך אותו?

נו, אתה תמצא את הדרך.

אתה רוצה, הנה, יש פה מספריים.

תשים פה ותדקור.

עכשיו נשבר, נקח זמן.

קח, תשלים את המלאכה בחוץ.

כן, שאלה נוספת.

אתה רוצה לשאול?

תן לו פה שורה ראשונה.

ערב טוב לכבוד הרב.

באתי מנתניה, נסעתי לאופנוע 160, כמעט התהפכתי. אל תגיד, רואים אותך בצילום.

לחשוב, לחשוב, רק כדי לראות את הרב.

תהיה בריא. בכל אופן, הרב דיבר קודם על כך שאדם יכול להיות בחושך.

נכון.

חושך גמור.

גמור לגמרי. למרות שהוא שומר שבת,

מתפלל, מברך

ברכה ראשונה, ברכה אחרונה,

משתדל לכבד הורים, שומר הברית מזה הרבה זמן,

חושך

תוהו גמור.

מה עליי לקבל על עצמי כדי לצאת מהחושך הזה?

אור התורה, תלמד ארבע שעות כל יום תורה.

ארבע שעות? ארבע.

רצית אור, אתה בחושך, לא? כן.

צריך ארבעים בת.

אני חי על כדורים, כבוד הרב. איזה כיף. אז אתה יכול בשקט לשבת ארבע שעות.

אתה תשב ארבע שעות ותלמד תורה לאט-לאט,

ותראה איך השם יאיר לך את הלב.

המאור שבא מחזירו למוטב.

גם כשלמדתי יותר לא היה פעם. היה פעם, עכשיו. שאלת?

תעשה מה שאני אומר,

וניפגש בעוד חודש, תגיד לי אם זה חזר.

תודה רבה. טוב?

בהצלחה.

כן, שאלה. תן לבחור שם.

כן.

היום עבר תודה. שלום, כבוד הרב. ערב טוב.

קודם כול, אני מאוד נהנה לשמוע אותך.

תודה. אני באמת שומע דיסקים, קלטות שלך,

מאוד נהנה,

וסוף-סוף לשמוע אותך ככה בחי.

דיברת קצת בדרשה הזאת

על עניין התשובה. בזמן שאנשים עושים תשובה,

בעצם כל הצהרות מתבטלות,

הכול בעצם מסתדר. רציתי לדעת איך אנחנו רואים עדיין אנשים שומרי תורה ומצוות,

עושים מה שצריך, ועדיין צרות ויסורים.

קודם כול,

זה לא נכון שמייד כשעושים תשובה הכול מסתדר.

זה מסתדר, אבל לא מייד.

אדם שנכנס לביצה

והוא שקע,

הוא הלך מהלך של נגיד

100 מטרים,

ועכשיו הוא הבין שזו ביצה תובענית והוא החליט לצאת.

זה נקרא שהוא שב עכשיו על עקבותיו.

אבל צריך את משך הזמן לצאת גם מהביצה. אתה עדיין נמצא בתוך הביצה.

ככה הסביר החפץ חיים.

אבל מעבר למה שאדם עשה, תשובה

כנגד הבושה, תקשיב טוב.

אם אדם עשה תשובה,

והתשובה שלו מקובלת אצל הקדוש-ברוך-הוא,

והוא יגיע לעולם האמת,

עדיין תהיה לו בושה

על עצם המעשה שהוא עשה נגד ה'.

מה עושה הקדוש-ברוך-הוא?

נותן לו פה ייסורים שימחקו

את הרושם

של העבירה שהוא יתבייש ממנה,

ואז

הוא לא יצטרך להתבייש.

זאת אומרת,

אם אדם מקבל על עצמו ייסורים,

ותקשיב טוב,

מנת הייסורים כל שנה נקצבת בראש השנה לכל אחד,

והשם נותן לך אפשרות שאתה תביא ייסורים על עצמך במקום שהוא יביא עליך.

מי יביא עליך זה יהיה בגדר עונש ומרוק עוונות

לא תמיד אבל בדרך כלל

אם אתה תביא עליך ייסורים אז קודם כל אתה תביא ייסורים שאתה יכול לסבול

ואם הייסורים הם יהיו ייסורים של תורה ומצוות כגון עול תורה שאתה תצער את גופך בשביל ללמוד תורה

אתה תעשה חסדים עם הבריות אתה תכתת את רגליך לעשות פעולות של חסד

הייסורים האלה שאתה לוקח על עצמך ומעמיס הם יהיו

כנגד הייסורים שהיו מגיעים לך מראש השנה

והרווח הגדול שלך שעל הייסורים שאתה בוחר בעצמך

אתה תקבל גם שכר.

אז ללמוד תורה בעצם זה איסורים. אתה אומר שאני אשתבע מבטאת רגליים וזה איסורים.

אם אתה לומד בעול, זאת אומרת

לא לומד בכיף כל זמן שרק בא לי

וכשאני מתעייף לא,

כשאני לא מבין אני מדלג

וכן הלאה או מתי שבא לי,

אני קוצב לי זמן כשאני יושב נגיד x שעות שזה לא השיעור שסבבה,

שיותר,

ואז זה בשבילי עול, זה קשה לי.

ואני יושב וכותש את עצמי בשביל ללמוד, להבין ולקיים.

העול הזה של התורה שאני מצייר את גופי,

זה נחשב איסורים,

ואיסורים שהם גם מכפרים

וגם מקבלים עליהם שכרתי, כפום צערא אגרא.

על זה אמר דוד המלך, אז אם הבנתי אותך נכון צריך לעשות תשובה בד בבד, לקבל על עצמי איסורים של עול, תורה ומצוות,

ודרך זה יגיע כל השפע.

בדיוק.

ככה תצמצם במהירות את כל מה שאתה קורא לו,

שלמרות שחוזרים בתשובה עדיין יש איסורים.

אוקיי. עכשיו, הרב, אם אפשר ברכה לזיווג הגון.

לך? בשבילי, כן. שמך?

אביחי בניצה.

ואני יודע גם שאתה אוהב לעשות עסקאות דרך הברכה.

בדיוק. אז בוא נעשה איזושהי עסקה ככה.

מה אם אתה לומד תורה בתעמי דיבור? בוא נתחיל בלהוריד את הקוקו.

בוא נתחיל בלהוריד את הקוקו.

בכבוד.

בוא נתחיל בלהוריד את הקוקו שלך. חנג'ור זה קאטאצ'י. צריך להרוג בבתים שמקטנים. צריך להרוג אותך.

אני מאמין בלהוריד את הקוקו.

בוא נתחיל בלהוריד את הקוקו.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

שלום, כבוד הרב.

הבחורה פה מתביישת.

אם אפשר לקבל ברכה לזיווג הגון במהרה לשירה בת עליזה.

שתלמד חצי שעה שערי תשובה שלושה חודשים רצוף.

אמן. עליזה בת שירה. שירה בת עליזה. שירה בת עליזה. שירה בת עליזה. השם יזכה אותה לזיווג הגון מהירה.

אמן.

ולי רפואה שלמה לרבקה בת מרים. בהצלחה במשפט. בקרוב.

אז את חייבת ללמוד חצי שעה שערי תשובה שלושה חודשים.

בעזרת השם יתמוך.

רבקה בת מרים.

רבקה בת מרים, תצליחי במשפט, בריאות והצלחה.

אמן.

נשאלתי שאלה מהנשים. כתוב בספרים הקדושים שאישה צנועה

זוכה לבנים צדיקים.

איך זה שהבן שלי לא בישיבה ומסתובב עם ילדים שוטים?

ובכן,

צניעות זה דבר גדול מאוד,

אבל יש עוד כמה דברים שצריכים לעשות, וצניעות, קודם כול, צריך להבין

שזה לא רק צניעות בביגוד.

צניעות זה גם אם אשה מתראה בתוך הקהל,

מדברת עם גברים,

מרימה את קולה וכו' וכו'. יש כמה דרגות בצניעות שהן לאו דווקא מסתיימות בבגדים.

דבר נוסף,

אם מניחים לילדים להסתובב, פירושו של דבר,

אם אין מספיק חום בבית ולא יודעים להעסיק אותם, אז הם יוצאים לרחוב.

יוצאים לרחוב, שם הם לא מוצאים נשים צנועות אלא ילדים שוטים.

אז למה הם התחברו?

לכן צריך להקפיד שבבית תמיד יחכה לילדים

חום באהבה ותשומת לב וזמן.

אם יצליחו לעשות כן,

והבית יהיה חממה ממש של אהבה ותעסוקה רוחנית

ודוגמה אישית,

אז הסיכוי הוא גדול מאוד שהילדים לא ינשרו.

זאת אומרת,

אדם יכול לזכות,

אבל צריך לעשות קודם כול יסודות איתנים בתוך הבית.

אם יהיו כאלה יסודות, לא יהיה לילד כל כך מה לחפש בחוץ.

אבל אם בחוץ הוא משיג דברים שבבית הוא לא יכול להשיג,

לא נותנים לו סיפוק וכו',

אז ודאי שהוא יתפנה כל הזמן להסתובב בחוץ.

כן,

שאלה פה בשורה ראשונה.

ינון אליה בן

אור אלונה יזכה לירת שמים.

מהי הדרך הטובה שאנחנו חושבים לאחינו הרשעים,

חושבים שהם רשעים,

להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה

או לקרר אותם.

למשל, חברי הכנסת. הדרך הטובה זה להתפלל על הרשעים שישובו בתשובה,

לחבק אותם, לקרב אותם,

להביא אותם מעבודות של אהבה.

הם לא התרחקו בגלל שהם באמת רעים.

ישראל אינם רעים,

הם יהלומים,

רק התלכלכו בתינופת

של הרחוב, של הטימבלוויזיה, של האייפון, של כל הלכלוכים שקיימים.

אבל אם אתה מלטש אותם קצת, שוטף אותם,

אתה פתאום רואה נשמות טהורות.

כל אלה שהתהפכו,

אנחנו ראינו מה היו קודם ומה הם היום.

לקלל אותם, הקדוש-ברוך-הוא לא שמח בזה. רבי מאיר פעם קילל את הבריונים שהציקו לו מאוד בסביבתו,

ואשתו ברוריה אמרה לו לא לקלל אלא להתפלל,

והוא התפלל והם חזרו בתשובה.

ראינו גם לאנשי הקבלה,

גם הסיפורים עליהם

שאנשי הקבלה יודעים לעשות כל מיני דברים,

להחזיר בתשובה. האם חייבים לעשות את זה?

אין היום אנשי קבלה שיודעים לעשות אנשים בתשובה,

ואם אתה חושב שהם יודעים לעשות כל מיני דבורים, מחשובים,

אל תסמוך על זה.

כן,

מה שמחלקים אנשים קמעות זה רק להוציא כסף מהאנשים ותו לא. אין בזה שום ממש.

מה זה?

מי ששברה את האייפון,

אני מאמין שהיא לא רוצה להזדהות,

אבל יש פה מישהו שתרם לך טלפון קשה.

יבורך התורם ותבורך התורמת.

כן.

תן לו בבקשה.

שלום, כבודו.

וברכה.

רציתי לשאול בעניין שתמיד עניין אותי ביהדות, לגבי היחס לעין הרע.

כן.

אני יודע מה שלמדתי בתלמוד תורה,

שאמרו לי שכשיש לך חשש לעין הרע או שאתה מפחד מדבר מהסוג הזה,

אתה אומר, אנא מזרעדי יוסף קהתנא, דלא שלטה ביה נבישה, אין לך צורך להתייחס לזה ואתה יכול להיות רגוע.

מצד שני, אני רוצה לראות הרבה התייחסויות לזה, לפי מה שאני שומע, מרבנים שמטפלים בעין הרע וכל מיני דברים כאלה.

עכשיו, השאלה שלי, איך באמת אנחנו צריכים להתייחס לכזה דבר?

כמו שלימדו אותך, אנא מזרעדי יוסף קהתנא,

ואלה שמוציאים עין הרע על זה מוציאים לך את הכסף מהכיס, בדרך כלל בעין הרעה נשארת,

וזהו.

ואין צורך להתייחס לזה בשום צד?

אמרתי, למה לך לפחד אם לא צריך לפחד?

יש לך עניין לפחד, אתה אוהב לפחד.

לפעמים כבר לא ילדים.

הרב, אני יכול לקבל ברכה בשבילי לזיווג הגון?

כן, למה לא? בחזרה בתשובה, שהיא לא בן רבקה. אין פוקוס עליו, יש פוקוס אחריו.

מיכאל.

אין פוקוס עליו, יש על אחריו.

תשימו לב, אתה לא שם לב.

ובכן, מה שמך? שילה בן רבקה. שילה בן רבקה, תלמד שעתיים כל יום בתוכנית דיבור שלושה חודשים רצוף,

ותזכה לזיווגך, ראוי לך, מהרה.

בעזרת השם. תודה רבה.

כן. שאלה אחרונה?

תן לו.

ויתרת?

מי? הנה פה, שורה ראשונה, כאן, כאן, כאן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול על מצלמות אבטחה בשבת.

כן, מה הבעיה?

אם מותר שמצלמה תצלם אותך בשבת?

אתה צריך לשאול פוסק שיגיד לך שיש מצלמות שעובדות בלי הפסקה, בלי קשר. המצלמות הן קבועות.

לא רק קבועות,

הן מצלמות כל הזמן והן תעדות באופן רציף? כן.

אז יש הבדל בין כאלה לכאלה שרק על-ידי התנועה שלך,

אבל אני לא אפסוק לך.

תשאל פוסק ויגיד לך.

אני מודה לכל הציבור, מאחל לכולכם כתיבה וחתימה טובה.

תזכו להיות כתובים וחתומים בספרם של צדיקים גמורים,

ותתעו לכם,

בידכם להביא את הגאולה.

אם תחליטו, בעזרת השם נשמח לקבלה.

ערב טוב.

רבי חנניהו ברגשי אומר,

רסו הקודש ברוך הוא ומזה קודש רוהה, לפי כוח ארבונו תורו ומשוות,

שלאמור ה' חופש למען שדגו, יגדיל תורו ויאדיל.

חבר הכנסת נכון וברכה.

בבקשה.