אלעד - דיסק 146 - אתה תשכנע אותי

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

זה האמיתי, זה, עזוב, פה הם מרמים כולם, מרמים, זה חיי.

תשמע, אני אומר לך את האמת, הכתבה ששיגעה אותי, זה הקטע של הילד בעזה עם האבא שלו שהרגו אותו.

פה ראיתי את התמונות שלכם בכתבה, איך הם...

הולה, ערכו את הכתבה הזאת, עבדו על כל העולם.

זה בעיניים ראיתי?

אני בן אדם חילוני, לא יודעתי, לא רואה אותך.

תודה רבה.

תודה רבה.

היי, לשופר ניויז יש שבט חדש,

שופר ניויז טל.

רוצה לשמוע?

שלום לכם, מאולפני שופר ניויז טל.

ישראל מוספטת.

אם רוצים שירי תורה, לוחצים כאן.

אומרת המשנה,

ממתי קוראים את שמע בערבית,

משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתם עד סוף השורה הראשונה.

דברי רבי אליעזר.

אם רוצים חדשות, לוחצים כאן.

מי שקיבלה שחרור מהשביתה היא שדרות,

שבה העירייה קיבלה את אישור ההסתדרות לפעול כרגיל.

זבל לא מצטבר שם הרבה בימים אלה,

אחרי שחלק גדול מהתושבים עזב את העיר.

אבל רסיסי הקסאמים,

שנופלים למרות הבסקת האש,

יפונו.

סוף סוף עדיפות על פני הזמיון.

אם רוצים פיספוסים, לוחצים כאן. מה זה? ישר מרצצים כשהוא אמר?

על הבוקר הוא פותח בכנסת, פורשה הוא אמר, וואי יואו אלוהו.

היה אתמול יום מעונן או לא?

סוואילית

את רוצה להשתתף על החלק מהמוח שלי? ידוע או לא ידוע?

יום מעונן? אה, מצטער מאוד. בסט-ציין!

לא, וכן, אני לא מבין. סוואילית. ושאף אחד לא יעשה את מסכנת. מובטלים.

תקום, תקום.

העניין השני.

פס של עניבה.

הכל קיים בזוגיות. לא נכון. שטראוס, מאוס. וזה לא ספרתי אותה. ישיר באמפתיה. מה הבאת לבלבל לנו את המוח?

יא אבן עמי.

איפה זה כתוב?

תעבור כיתה.

איפה כתוב שישבו מתחת לעץ וכתבו? איפה כתוב?

זהו.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמבו ירוויח.

הדברים שנאמר הערב

יהיו לעילוי נשמת

המנוחים זכריה בן סעדיה ואסתר בת חנה,

נטע בת גילה ויצחק בן יהודה פורטנוי, מנוחתם עדן.

ולהצלחת התורמים בעילום שם,

חזרה ותשובה של ילדיהם בבריאות וזרע, חי וקיים מהרה.

ואושרה נהר היא הילדה חולת הכליות,

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שער חונה עמו ישראל מהרה.

בפרשת השבוע

למדנו

בישע אדוני ביום ההוא תישרען מיד מצרים.

כתוב במדרש

וכי ישראל היו ביד מצרים,

שהשם הושיע אותה מיד מצרים?

אלא בשעה שיצאו ישראל ממצרים פתח עוזה השר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו

ריבונו של עולם,

אומה זו שאתה מוציא ממצרים יש לי עליה דין.

יבוא מיכאל השר שלהן

וידון לפניך עימי.

באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל,

בוא ודון עמו.

פתח עוזה השר של מצרים

ואמר לפניו

ריבונו של עולם

אתה גזרת על אומה זו

שיהיו משועבדים תחת ידי האומה שלי ארבעה מאות שנה.

שנאמר ועבדום ועינו אותם ארבעה מאות שנה.

ואין להם בהן

אלא שמונים ושש שנה

משנולדה מרים.

ועדיין לא הגיע זמנם לצאת.

אלא תן לי רשות ואחזירם

תחת ידי אומה שלי,

עד ארבעה מאות שנה.

כשם שאתה קיים,

כך שבועתך קיימת.

באותה שעה אמר לו הקדוש ברוך הוא למיכאל

להחזיר לו תשובה.

מיד שתק מיכאל.

לא ידע מיכאל

מה נאשים.

באותה שעה השיב הקדוש ברוך הוא לעוזה תשובה

ואמר לו

יש לי ללמד זכות על בניי

כלום נתחייבו בניי שעבוד

אלא בשביל דיבור אחד שדיבר אברהם אוהבי

שאמר לפניי במה אדע כי יירשנה

על ארבע תיבות

שאמר אברהם במה אדע כי יירשנה ארבע מאות שנה.

ואמרתי לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך.

כלום אמרתי בארץ מצרים?

לא אמרתי בארץ מצרים.

גר יהיה זרעך בארץ לא להם.

על זה דיברתי.

אבל לא אמרתי בארץ מצרים.

וכבר גלוי וידוע שמשנולד יצחק נעשו גרים.

שהרי אני אמרתי גר יהיה זרעך.

מי זה זרעך?

כי ביצחק יקרא לך זרע.

מרגע שנולד הזרע הזה מתחילה הגרות.

וכבר שלמו ארבע מאות שנה.

אין לך לשעבד על בניי כלום.

באותה שעה הציל הקדוש ברוך הוא לישראל,

וכך נאמר,

ביושע אדוני ביום ההוא את ישראל מיד מצרים.

מי זה מצרים?

השר של מצרים עוזה.

מדהים.

עד היכן מגעת מידת טובו של הקדוש ברוך הוא,

שאפילו מלאכי מעלה, הסנגורים של ישראל,

ומכהן בראשם,

אין מגיעים לעמקות של המושג הזה מידת טובו של הקדוש ברוך הוא.

שהרי יצחק אבינו,

כשהיה בארץ פלישתים,

מה נאמר בו?

וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד.

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שזבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבי מלך.

כל כך התעשר והתעצם יצחק אבינו,

עד שאמרו הבריות שהזבל של הפרדות שלו

יותר מעשיר

מאשר כל הזהב והכסף של המלך,

אבימלך.

זהב וכסף

זה המטבע הכי יקר,

הכי קיים.

זבל

של פרדות,

כמה יש פרדות לבן אדם?

מי מחזיק הרבה פרדות?

וגם הזבל שלהם,

לא ניתן לעשות איתו כלום.

וכולם העדיפו את הזבל של הפרדות שלו מרוב ריבוין,

מאשר כל זהבו וכספו של אבי מלך.

נו, אז מה אתם אומרים? אדם שהגיע לעושר כזה גדול, זה נקרא גירות?

ביל גייטס

של אז,

יצחק אבינו.

נו,

זה גירות

וזה נחשב גירות.

בכל זה נחשב בכלל הגלות והגירות.

אלא מידת טובו של הקדוש ברוך הוא מקיפה מאוד ועמוקה.

ואתם יודעים מה?

לא תאמינו.

משום אי-נעימות כלשהי

שנגרמה ליצחק,

שנאמר ויקנאו בו פלישתים,

נכלל גם מצב זה בתקופת ועבדום ועינו אותם.

שמעתם פעם דבר כזה?

יש לך שכנים קנאים?

הם מסתכלים עליך? אה,

איך אתה בא עם סלים?

איך קנית אוטו חדש?

איך הרחבת את הסוכה?

אם יש לך כאלה,

אתה בגלות כמו במצרים.

ועבדום ועינו אותם.

גם זה נחשב

בחשבון הייסורים של גלות וגירות.

אתה לא רצוי פה בשכונה, יש לך שני סלים יותר ממני.

יא וואי וואי.

מי אומר את זה?

המהר״ל מפראג.

אתם שומעים מה זה?

כמה מידת

טובו של הקדוש ברוך הוא להחשיב גם דבר כזה?

מייר ישראל את היד הגדולה.

בשעה שביקש הקדוש ברוך הוא להטביע את מצרים,

עמד עוזה שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו,

ריבונו של עולם, נקראת צדיק

בישר

ואין לפניך לא עוולה

ולא מסופנים ולא מקח שוחד.

למה אתה רוצה להטביע מצרים?

כלום הטביעו בניי מבניך או הרגו בשביל ששעבדו בהן?

אתה רוצה לטבען?

כבר נטלו שכרן כל כסף וזהב שלהן.

כבר לקחו את הכול.

מה עשו הבנים שלי?

מה, הם עשו איזה משהו לא טוב?

מה, הם הטביעו את הבנים שלך? מה הם עשו?

שמעתם חוצפה?

שמעתם חוצפה של מלאך?

מה, הוא מכחיש את האמת?

זה להשתומם כמה עזות מצח יכולה להיות.

וכי הגזירה של כל

אם בן הוא ואם ייתן אותו,

לאן הלכה?

והציווי, כל הבן הילוד, היו רא, תשליכו.

מה זה, זה לא נקרא רצח עם?

והוא שואל, מה בניי עשו לבניך?

ושחיטת הילדים לשם רחיצה בדמם כל יום,

זה דבר קל?

שהוא אומר, מה בניי עשו?

למה אתה רוצה להטביע אותם?

וכי הם עשו איזה עוול?

אבל זוהי התמונה האמיתית של רשעי אומות העולם.

מה יענו ביום הדין הנורא הממשלות

שהשמידו חלק גדול מעם ישראל?

עינו אותם בבתי סוהר,

רבנים,

בצדיקים, מרביצי תורה וסתם יהודים,

חפים מפשע,

שנשלחו לסיביר לעבודת פרך.

מה יענו היטלר, יימח שמו וזכרו,

מכל האומה הנאצית

ששרפו מיליונים מאחינו בני ישראל בכבשני האש,

כאשר יהיו נטבעים לפני שופט צדק,

למה עשיתם כך? מה הם יאמרו?

מה הם יאמרו?

אם עוזה למעלה אומר, וכי בניי עשו משהו?

שייך להגיד טענה כזאת?

מה,

המלאך הזה לא יודע מי זה הקדוש ברוך הוא?

הוא נמצא לידו, מדבר איתו,

ומחרטט ככה? מה זה?

שייך דבר כזה? זה עולם האמת שם? מה קורה פה?

בואו תשמעו דבר מדהים.

בזמן השואה הנוראה,

יש אומרים שהשטן בעצמו ירד,

והוא בעצמו היה שותף לכל מה שהיה שם.

תשמעו דבר מדהים שקיבלתי השבוע.

איך קוראים לשטן,

מלאך המוות יצר הרע?

סמ.

מה השם המלא שלו?

מוסיפים לסמ. גם א' ול'.

זה השם שלו.

כמה זה בגימטריה?

131. כמה זה בגימטריה אייכמן?

א', י', י', כ', מ', נ'?

131.

זה בחיצוני של הסמ.

זה אותיות סמ. וא' ול'.

אבל מה התוך?

התוך של המילה סמ״, מ״ וא' ול״?

מה התוך?

איך כותבים סמ״?

סמ״, מ״כ.

האות סמ״, כותבים אותה סמ״, מ״כ.

התוך שלה

זה מ״כ.

מ״א איך כותבים? מ״מ.

התוך שלה זה מ״מ.

א' כותבים א', ל״פ.

ל״פ זה התוך.

ל', איך כותבים? ל', מ', ד'.

המ', ד' זה התוך.

אם אתם סופרים כמה זה התוך

של הסמ' מ',

יוצא 254. וכמה יוצא היטלר?

254. הפנים של הסמ' מ' זה היטלר,

והחיצוני שלו זה אייכמן.

ואותיות המילוי,

התוך הזה, אותיות המילוי, איך כותבים מילוי?

מ', ל', ו', י'.

כמה זה?

86, גימטריה אלוקים, מידת הדין.

מה יגידו אלה?

מה יגידו?

אתם יודעים מה הם יגידו?

מה יאמרו הטובים שבאומות,

אם יש כאלה? מה יאמרו הטובים שבאומות?

שהם לא נתנו את ידם לטבח,

אבל הם עמדו מנגד מרחוק בכל שנות ההשמדה,

וראו את העשן העולה מהכבשנים שנשרפו כל יום, גופים קדושים וטהורים,

וידעו את כל הנעשה ומילאו את פיהם מים.

או כמו שבוש אמר בביקור האחרון ביד ושם,

שאסור היה לעולם לשתוק.

שמעתם מה אמר בושלה?

שאסור לעולם לשתוק.

וכשיש נאצי חדש, אחמדינג'אד,

היטלר חדש,

שמאיים בהשמדה

של האומה הישראלית פה בארץ ישראל,

מה אומר בושלנד?

שהוא כורת איתו ברית עם ציר הרשע.

הוא אמר שיש ציר רשע איראן וסוריה וצפון קוריאה,

והוא עכשיו עושה איתם שלום על חשבוננו.

אבל כשהוא יד בשם,

הוא אומר הפוך ממה שהוא עושה.

אסור לעולם לשתוק.

אז למה אתה שותק?

מה, אתה לא מבין שהסכנה כשיש מלחמת עולם שלישית,

מלחמת גוגו מגוג שעומדת לפרוץ את הלומבין, שהיא תכלול את כולם?

הרי אתה,

ג'ורג'

ו. בוש,

אתה ודאי יודע את זה, מיסטר בוש,

אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד.

מה לעשות?

ככה זה.

כשאתה נמצא שם,

אתה רואה את הדברים אחרת.

אמר את זה פעם ראש ממשלת ישראל.

זאת אומרת, לפני כן אתה אומר משהו, כשאתה מגיע לשם אתה מבטל את הכול, כי אתה אומר, כשאתה נמצא שם,

אתה רואה את הדברים אחרת.

אחרי שיסלקו אותו בעוד שנה מהתפקיד,

ויקראו לו הנשיא הכי נכשל של ארצות הברית,

אז הוא יהיה חכם להגיד, וואו,

כנגד W. הייתי צריך לעשות משהו.

מיסטר בושו.

אתם זוכרים שאמרתי פעם, שרון שרונה ובוש בושה?

אני חושב שצדקתי.

עוד מעט יהיה לנו ברק המזגזג.

הוא חוזר עוד פעם.

אמר, יהיה דוח וינוגרד, אני אומר לאולמרט ביי ביי.

עכשיו הוא רואה שהוא הולך להפסיד, כי בסקרים הוא על הפנים,

אז הוא כבר אומר, לא יודע, אני לא יודע, אני לא מחויב למה שאמרתי.

משהו.

חבר'ה טובים.

מכל מקום,

מה יטענו אומות העולם על מה שהיה בשואה? אתם יודעים מה הם יטענו?

הם בוודאי יטענו את הטענה של עוזה.

שאלנו איך עוזה, העיז

להגיד דברים כאלה בפני הקדוש ברוך הוא. כי בניי טבעו, טבעו את בניך?

מה הם עשו?

צדיקים שלי. מה הם עשו, המצרים?

מה הם יטענו?

את טענת עוזה.

וכי עשינו משהו לא טוב?

לכל מדינה יש חוקים.

חקקנו חוקים,

חוקי נירנברג,

חוקי מוסקבה,

והיהודים עברו על חוקי ודתי המדינה וראויים לעונש. זה היה על פי חוק.

מה אמרו הגרמנים שנחשבו פושעי מלחמה?

קיימנו פקודות.

מה אמר אייכמן במשפט שלו?

קיימתי פקודות.

הייתי חייל.

קיימתי פקודות.

רק את חיילי צה״ל דנים כרוצחים.

אם הם טסים לאירופה, עוצרים אותם.

אבל גרמנים, הם שוטטים עד היום

ולא עושים להם מאומה.

ולא רק זה,

בכמה תחקירים שפרסמנו בארבע כנפות

התברר שהאמריקאים השתמשו גם ברוצחים מופלגים כאלה

אצלהם בשורותיהם.

שמעתם דבר כזה?

ולא רק זה?

באותה שעה כינס הקדוש ברוך הוא כל פמלייה של מעלה ואמר להם עבוד דנין בני ובן עוזה,

שר של מצרים.

בתחילה

הבאתי עליהם רעב

והעמדתי להם את יוסף.

יוסף הבין בחוכמתו ונעשו כולן עבדיו.

אז פרק ראשון

נתתי למצרים להבין

שאני יכול להביא עליהם רעב ולהמית את כולם,

ובסוף שלחתי להם אחד מבניי, יוסף,

חכם גדול מאוד,

ונעשו כולם עבדיו.

לבסוף

באו בניי כגרים, מוזמנים על ידי פרעה,

מוזמנים.

פרעה מזמין

את יעקב אבינו ואת בניו לרדת למצרים.

ולבסוף באו ושעבדו בהם שעבוד גדול מאוד,

עד שעלתה צעקתם לפניי

ושלחתי להם את משה ואהרון עבדי,

ואמרו למלך שלהם,

כה אמר אדוני אלוהי העברים,

שלח את עמי ויעבדוני.

והיו יושבים לפניו

כל מלכי מזרח ומערב,

והתחיל מתגאה לפניהם.

פרעה.

פרעה היה בגובה

של זה.

גמדון,

ננסון,

הוא היה יושב על מדרכה ונדנט את הרגליים.

והוא היה הולך עם קווקווים של 15 סנטים,

שיהיה לו עוד קצת.

והוא יושב, וכל מלכי מזרח ומערב מקיפים אותו,

ומתגאה ואומר,

מי השם

אשר אשמע בקולו?

מי זה השם? אני לא ראיתי בספרים שלי שהוא הביא לי דורון במשך השנים האחרונות, לא שמעתי על אלוהים כזה.

הוא לא היה אצלי, הוא לא הביא לי דורון, הוא לא הביא מתנה.

לא ידעתי את השם,

אלא אמתינו ואבדוק בספרים אם השם שלו כתוב אצלי.

בדק ולא מצא.

השיבו לו משה ואהרון ואמרו לו,

הוא ברא שמים וארץ,

הוא צר את העובר במעי אמו,

הוא משיב רוחות ומוריד גשמים, ומפריח טללים,

ומצמיח אילנות

בעשבים

וממית ומחיה, ונפש כל חי בידו.

מה השיב לשלוחי, אומר הקדוש ברוך הוא לכל המלאכים,

מה השיב להם?

אין אלוה בעולם שיעשה מעשים הללו,

אלא אני בראתי את עצמי ואת הנילוס נהרי,

כי לי יאורי ואני עשיתיני.

האיי,

איי, איי.

אני אומר לכם, אם היינו רואים את פרעה,

לא היינו מפסיקים לצחוק.

אבל טוב, דמינו שיהיה לכם משהו לעשות הערב.

מכל מקום השיב ואמר לחכמיו,

שמעתם על אלוה כזה מעולם?

האם שמעתם פעם על אלוה כזה מעולם, שקיים כזה אלוה?

שמענו, אמרו לו, שבן חכמים הוא בן מלכי קדם.

חכמים שלא יותר אהבלים ממנו.

שמענו

שהוא בן מלכי קדם.

איך תאמרו

אל פרעה בין חכמים?

מה השיב לשלוחי?

לא ידעתי.

לא ידעתי את השם.

כיוון שכפר בי,

שלחתי לו עשר מכות.

ולא אוהלתי, אומר הקדוש ברוך הוא, ולא אוהלתי.

וכל כך כפר בי, והוסיף לשעבד את בניי.

ולאחר שהודעתי לו את כוחי ואת גבורתי,

שילח אותם בעל כורחו.

ויהי בשלח פרעה את העם.

ועכשיו,

רדף אחריהם להחזירם לשעבוד.

מי עשה כזה ולא הבין?

אינו ראוי לטבעו בים?

אם יש אחד שעבר את כל זה,

האם לא ראוי לטבע אחד כזה בים?

שואל הקדוש ברוך הוא את המלאכים.

אותו ואת כל חילו השיבו לו כל פמליה של מעלה.

הדין עמך מעשה מה שאתה חפץ.

זאת אומרת, חכמים זיכרונם לברכה אומרים לנו שכל גזר דינם של המצרים נחתם עליהם.

על מה? על שלא הבינו.

יוסף הצדיק, אומר הקדוש ברוך הוא, לימד אותם בחוכמתו.

משה ואהרון לימדו אותם באותות ומופתים.

כל עשר המכות היה להם להתבונן.

ואחרי שהם לא למדו כלל מכל הלקחים הללו,

אין לאנשים כאלה זכות קיום וראויים לטביעה.

אתם שומעים?

אם הם לא מבינים,

נותנים להם מכה אחרי מכה, מכה אחרי מכה,

והם לא מבינים,

ראויים הם לטביעה.

יוצא מזה שאם הם היו חוזרים בהם, המצרים לא היו טובעים,

אבל המצרים לא חזרו בהם, לא מבינים.

אתם חושבים שעוזה שתק?

לא שתק.

באותה שעה ענה עוזה ואמר ריבונו של עולם,

יודע אני בעצמי שאין חייבים,

אלא שב עליהם במידת הרחמים.

פתאום עוזה נהיה צדיק, מבין שבאמת מגיע להם לטבוע.

אבל מה הוא מבקש בעבורה?

שב עליהם במידת הרחמים.

באותה שעה עמד גבריאל ולקח מלבן של טיט

ועמד לפני הקדוש ברוך הוא ואמר, ריבונו של עולם,

אלה ששעבדו את בניך שעבוד קשה כזה,

תרחם עליהם?

שנתנו להם ללבון לבנים כל היום מהבוקר ועד הערב?

מיד חזר הקדוש ברוך הוא וישב עליהם

במידת הדין

וטבעם בים.

זאת אומרת,

עדיין היה מקום למידת רחמיו של הקדוש ברוך הוא.

שהרי המלאכים רצו לומר שירה,

והקדוש ברוך הוא אמר, מעשי ידיי טובעים בים.

ואתם רוצים לומר שירה?

אתם שומעים כמה רחמים?

אבל כשגבריאל הציג את המלבן לפני הקדוש ברוך הוא ואמר, אלה ששעבדו את בניך בזה,

אל תעמוד להם בדין.

אל תעמוד להם במידת הרחמים אלא בדין.

אז כתוב, וירא ישראל את היד הגדולה.

רק אז.

אחרי כל הדיון שהיה בשמיים בעניין זה.

אך, אך, אך, אך,

כמה צריך להבין, הקדוש ברוך הוא נותן מכות, אותות,

מופתים.

מה לא עושה הקדוש ברוך הוא בשביל שיתקרבו, שיבינו,

שישכילו?

אבל אנשים זה בחינת פרעה.

בחינת פרעה.

מכירים ומורדים.

יודעים, שומעים,

אבל כשזה מגיע לשפת המעשה,

כמו פרעה.

לא מבין.

לא מבין.

מכה שלישית, אמרו אצבע אלוקימי. זה עזר?

לא.

מכת ברד, כבר אמרו, השם הצדיק,

ואני ועמי הרשעים. זה עזר?

לא.

כל מכה אומר, אני אשלח. זה עזר?

לא.

פרעה?

זה פרעה

שהיה בגובה 54 סנטים.

יש כאלה מטר שבעים סנטים,

ולא מבין.

מטר שמונים, ולא מבין.

מטר תשעים, לא מבין.

שתי מטר, סתום.

איך זה?

זה שלוש פעמים פרעה.

ארבע פעמים פרעה.

אדם חי, מקבל

אותות וסימנים, ולא מבין.

לכן, יש לנו ללמוד,

כי אני השם מלמדך להועיל,

שהקדוש ברוך הוא רוצה בטובתנו ומלמד אותנו להועיל,

וכל מכה,

וכל איסורים,

הכול בחשבון, ואפילו הקנאים מהמרפסת.

גם זה חשבון

של גלות וגרות.

זה אלה שלא רוצים להבין,

אבל יש כאלה שכן רוצים להבין,

יש כאלה שמבינים מהר,

ויש כאלה שמבינים לאט.

יש כאלה שמבינים בזריזות,

ויש כאלה שמבינים במתינות.

יש ויש.

בואו נשמע עליהם גם כן בפרשה.

מדהים.

מדהים.

רבי מאיר אומר, כשעמדו השבטים על הים,

זה אומר אני יורד תחילה לים, וזה אומר אני יורד.

תחילה לים.

מתוך שהיו עומדים וצווחים,

קפץ שבטו של בנימין

וירד לים תחילה,

שנאמר שם,

בנימין צעיר רודם,

שרי יהודה רגמתם.

אל תקרא רודם,

אלא רד ים.

מה זה רודם?

על פי הפשט רודם, זה רודה בהם, מנהיג אותם.

בנימין היה הראשון שקפץ לים,

והוא היה רודם.

דהיינו רודם, הולך ומוביל אותם.

המדרש אומר, אל תקרא רודם, אלא רד ים.

בנימין הוא הראשון שירד לים.

התחילו שרי יהודה מרגמין אותם באבנים.

כמו שכתוב, שרי יהודה ריגמתם.

היו רוגמים את בנימין

באבנים.

למה רוגמים?

משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם,

שהיו לו שני בנים,

גדול וקטן.

נכנס אל הקטן ואמר לו, העמידני עמם הנץ החמה,

תשכים אותי בנץ.

כך הוא אומר לילד הקטן.

ולגדול אמר, העמידני בשלוש שעות.

כדרך המלכים,

שישנים עד שלוש שעות.

אמר לו, תעמיד אותי בשלוש שעות.

בא קטן לעמידו עם הנץ החמה,

ולא הניחו גדול.

אמר לו,

לא אמר לי, אלא בשלוש שעות ביום.

והקטן אומר, לי הוא אמר, בנץ החמה.

מתוך שהיו עומדים וצווחים,

נעור אביהם.

התחילו לריב.

הקטן משכים בנץ, הגדול אומר, מה פתאום?

עוד שלוש שעות, תן לאבא לישון, מה אתה מעיר אותו?

התחילו להתווכח ולהתקוטט.

מה קרה? נעור אביהם.

אמר להם, בניי,

שניכם לא כיוונתם אלא לכבודי,

אף אני לא אקפח את שכרכם.

מה שכר נטלו בני בנימין?

שהם ירדו תחילה,

שרתה שכינה בחלקו של בנימין, שנאמר,

לבנימין אמר,

ידיד אדוני ישכון לבטח עליו.

ומה שכר נטל חלקו של יהודה?

זכו למלכות,

שנאמר,

שרי יהודה רגמתם,

ואין רגימה אלא מלכות.

זאת אומרת,

בבנימין,

בגלל שהוא קפץ ראשון, זכה שבית המקדש נבנה בחלקו,

ויהודה זכה למלכות בגלל שהוא רגם את בנימין.

שמעתם דבר כזה?

אז כדאי לרגום באבנים, אפשר להיות מלך.

מדהים.

והנה, לכאורה,

לא דומה כלל העניין של הצווחין על הים לצווחין של הילדים.

למה?

בצווחין של הילדים הבן הגדול הוזהר להעמיד את האבא דווקא בשלוש שעות.

ועל כן, בדין הוא יכול לקפח את בנו הקטן,

ולא להניח אותו להפריע את מנוחת אביו,

ולהעיר אותו מן השינה,

כי הוא קיבל הוראה בשלוש שעות, והוא רואה שרוצים

להעיר את האבא יותר מוקדם, אז ודאי שיש לו הצדקה למנוע את זה.

אבל בים לא נאמר מי ייכנס ראשון,

מי ייכנס תחילה לים.

אז כל אחד יכול לקפוץ לתוך הים ראשון?

למה יהודה מנסים לעכב את בנימין וזורקים עליהם אבנים?

ולמה זכה בכלל יהודה על הרגימה הזאת במלכות?

אלא אפשר לבאר כך.

מה הייתה הכוונה מי יורד ראשון לים?

מי יזכה לקדש את שמו ידברך הראשון?

מי יזכה?

מי יזכה?

שבט יהודה טען

שאם יתחילו גדולים וזקנים שדעתם מיושבת עליהם

לעשות את הדבר במתינות,

להקיף את הדברים מכל הצדדים,

אז כל השבטים ינהרו אחריהם

וילכו בעקבותיהם לקפוץ לים.

זאת אומרת, כששבט יהודה הוא המבוגר יותר,

המתון יותר, השקול יותר,

אם הוא ירד,

ממילא כל השבטים אחרי כן יראו שהשבט הבכיר,

יהודה, מלך באחיו, הם יורדים ראשונים,

אז כל השבטים ירצו לרדת לים.

אבל אם קופץ הקטן שבשבטים, בנימין,

יכול להתפרש שהכל זה בעקבות הייאוש.

כיוון שהיו ארבע כיתות שמה,

חלק לא רצו בכלל לרדת לים.

וחלק רצו בכלל לחזור למצרים.

ואם בנימין קופץ ראשון,

יכול להיות שזה איבוד לדעת בכלל.

הרי שאפשר היה לתלות את הירידה לים מתוך ייאוש,

או מתוך התפעלות יתרה ופזיזות.

והם לא עמדו לעיין היטב בדברים לפני שירדו לים.

אז לא יגיע קידוש השם הראוי והמספיק

ותרבה המבוכה,

כי ימצאו כאילו כל הירידה היא

ליפול בים.

אבל שבט בנימין,

שידע שכל חפצו לרדת לים זה לא פזיזות,

אלא ההתרגשות שלו לקיים את רצון השם יתברך ולקיים את הציווי במסירות נפש,

היה חרד ופוחד להחמיץ את ההזדמנות שלא תתקרר ההרגשה שלו

והכוונה הרצויה שלו.

ואז הוא ייחלש בגלל יצרו.

לכן הוא בחר לקצר את התהליך, לקצר את החשבונות

ולהזדרז לעשות את רצון הבורא יתברך ולקפוץ ישר לתוך הים.

זאת אומרת, החשבון שלו היה חשבון טוב ואמיתי,

והוא רצה לקפוץ לים, לקדש את שמו יתברך תחילה

מחמת החשש

שמא יתקרר.

בכל אופן, זה מסירות נפש.

מי אמר שהיה מבקע?

אז הוא צריך לקפוץ, הוא מסכן את חייו.

אבל זה היה החשבון של בנימין.

והחשבון של יהודה היה שהקפיצה יכול להיות שהיא מהירה מדי,

ואז חס ושלום יכול עם ישראל בעצמו להתקרב ולחשוב שהנה הם הולכים להתאבד בתוך המים,

וממילא זה לא יהיה טוב ולא יהיה קידוש השם במלואו,

ויכול לגרום למחנאות בתוך השבטים.

מכל מקום, מה זכה בנימין?

הקדוש ברוך הוא אמר, הכוונה של שניכם רצויה,

ואני אשלם שכר לשניכם.

נתן לבנימין על הקפיצה שלו,

על הרצון שלו לא להחמיץ את השעה,

את ההזדמנות, על המסירות נפש.

נתן לו שהשכינה תשרה בחלקו,

וכל קידוש השם של בית המקדש ועשרה ניסים שנעשים בו,

הכל יהיה

בחלקו של בנימין.

ביהודה,

כיוון שהוא היה מתון ושקול,

והכול היה מסתכל מכל הצדדים,

זכה למלוכה.

כיוון שמלך

צריך להיות שקול ומתון,

צריך להיות נבון וחכם,

להסתכל מכל הצדדים,

לא כמו אולמרט ובושלה.

צריך להיות שקול ומתון.

מי שיש לו את המידות האלה יכול להיות מלך,

אבל מי שאין לו את השליטה העצמית,

אם יש לו פזיזות,

ולא פזיזות כמו בנימין לשם מצווה,

וחלילה לא להתקרר, אלא סתם פזיזות,

לצאת ממלחמה בלבנון,

וכשכבר צריך לסיים,

להוסיף עוד 60 שעות, יאללה, שימותו עוד 55 חיילים.

העיקר שיהיה לי מה להגיד,

שעשינו משהו בלסכן את חיי האומה בכלל,

ואת כוח ההרתעה, ואת כל החשבונות שיצאו מזה,

זה לא יכול להיות

אדם שינהיג.

ואם הוא מנהיג,

זה בגלל שאנחנו ראויים לאחד כזה.

מה העם זוכה?

העם זוכה

למה שמגיע לו.

בזה אנחנו צריכים לראות

שתי המידות רצויות אצל הקדוש ברוך הוא,

גם הקפיצה וגם המתינות.

אבל הקפיצה רק במקום שאתה רוצה לקדש את שמו יתברך,

ואתה מתרגש ומתפעל,

במחלית החלטה אמיצה,

אבל גם בשביל שלא תחמיץ את השעה,

כי אתה יודע שאתה עלול להתקרר.

דבר כזה,

מסירות נפש כזאת אצל השם היא רצויה.

ומתינות,

אפילו אם לא קופצים מהר,

אבל שוקלים מכל הצדדים ועושים,

חשוב בפני השם.

נסיים בעוד דבר אחד

ונעבור לשאלות.

ראינו מי שלא מבין מה עונשו,

ראינו מה שכרם של מי שרוצים לעשות את רצון השם,

זאת אומרת,

אדם צריך להבין,

אם

יש אדם שלא מבין, מקבל עונש,

נותנים לו עוד סימנים ועוד סימנים ולא מבין, נותנים לו עונש,

ואם

יש אדם שקופץ במסירות נפש,

זה נקרא מבין ורצוי,

ושכינה ראויה להיות מלווה אליו,

ויש מי שמתון ושקול

וראוי להיות מלך.

אבל גם אם אדם זכה למעלות האלה,

ואת אלה מצינו שתיהן

אצל יוסף הצדיק,

תראו איך חשבון שמים הולך ומדקדק עם כל אדם ואדם,

וזה הלימוד שנלמד פה הערב.

כתוב, שמעון איש קטרון אמר, קטרון זה שם הקדום של ציפורי,

כמו שמופיע בספר שופטים.

שמעון איש קטרון אמר,

בזכות עצמותיו של יוסף

נקרא הים לישראל.

הדה ודכתיב הים רעה וינוס.

בזכות

ויעזוב בגדו בידה

וינוס החוצה.

אותה דובה,

כמו שמגדיר אותה המדרש,

שקפץ ממנה

יוסף הצדיק ונס מפניה,

בזכות זה נס הים מפניו.

הים,

כשרואה גיבור כזה,

כמו יוסף,

שמשבר את הטבע שלו

ונס מפניה,

אז הים

שובר את הטבע שלו

והופך ליבשה.

בזכות ויעזוב בגדו ובידיו וינוס החוצה,

הניסים הגדולים שהצילו את ישראל ממצרים

ופתחו לפניהם את הדרך בכניסה לארץ ישראל.

גם הירדן נקרע מפניו של ארונו של יוסף.

אותה התופעה הזאת,

שהפליאה את כל העולם כולו והחרידה עמים רבים

מפחד אלוקי ישראל,

כמו שכתוב, שמעו עמים ירגזו, נחיל אחז יושבי פלשת,

אז נבהלו אלופי אדום.

כל זה בא בזכותו של יוסף הצדיק.

אלמלא זכות זו

הייתה חסרה לנו שירת הנצח של משה ובני ישראל בספר התורה,

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת.

לא אז היו שרים ולא אז לעתיד לבוא שישירו את השירה.

כל זה בזכות יוסף.

כמה יוסף השפיע לכל הדורות.

מעשה אחד של צדיק יסוד עולם,

פרנס עולם ומלואו,

ובפרט את עם ישראל.

מעלות רבות מצינו ביוסף.

מיד בצאתו מבטן אמו ראה בו יעקב אבינו,

המלאך המושיע את ישראל,

והוא נקרא שטנו של עשיו.

שאין זרועו של עשיו נמסר,

אלא בידי זרועו של יוסף.

כמו שכתוב, והיה בית יעקב אש

ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם והחלום ולא ישריד לבית עשיו.

זה מה שיקרה עוד מעט.

משיח בן יוסף

יבוא ויגאל את ישראל,

ואחריו משיח בן דוד.

ומשיח בן יוסף רק הוא מסוגל להילחם במלחמת גוג ומגוג

נגד כל אומות העולם.

כל אומות העולם יוקש,

והוא יהיה הלהבה של יעקב אבינו.

וכתוב, ואחלום ולא יהיה שריד

לבית עשיו. כל הגלות הזאת של אלפיים שנה,

מי שיגמור אותה זה זרעו של עשיו.

רק הם יכולים

לעמוד מול

כל שבעים אומות העולם.

זיו האיכונין שלו היה דומה ליעקב אבינו.

יעקב אבינו אהב אותו כי בן זקונים הוא לא בר חכים,

והיה בכיר שבאהבות

מכל אחיו שבטי ישראל.

מסר לו את כל מה שלמד בבית המדרש של שם ועבר.

מה היה בבית המדרש של שם ועבר?

יעקב אבינו ידע שיוסף

עתיד לרדת למצרים,

וצריך היה ללמוד את תורתם של שם ועבר, לכן ייחד את התורה הזאת דווקא לו.

מה היה בשם ועבר?

המבול היה הניצול מהמבול.

על מה היה מבול?

על עריות.

אז היה צריך ללמד אותו את תורת שם.

מה זה תורת שם?

כל ההשחטה שהייתה בעולם עד שבא המבול. מה עשו בני האדם?

ועל מה בא המבול?

זה היה צריך

ללמוד יוסף את תורת שם.

ומה זה תורת עבר?

עבר היה בזמן דור הפלגה.

בדור הפלגה

העמידו מגדל וראשו בשמיים ורצו להילחם בשם.

זה היה דור של כפירה.

נמרוד היה איש ציד,

היה מכיר את בוראו וצת את הבריות בפיו ומטען.

אז הדור הזה לימד, כמו שהיום מלמדים,

גלובליזציה.

מה זה גלובליזציה? להפוך את כל העולם לכפר אחד קטן.

ואז

אלה שעמדו בקודקוד, הנמרודים שיעמדו בקודקוד,

הם יכוונו את כל העולם כולו

למה שהם רוצים.

וזה על ידי ביטול הדתות,

המסורת והכול.

יוסף היה צריך ללמוד את שתיהם.

עריות וכפירה

ולהיות מוכן לזה.

גם היום אנחנו במצב הזה, והתיקון של זה זה משיח בן יוסף.

ומפני גדלותו של יוסף לקח יעקב את הבכורה מראובן

ונתן אותה ליוסף.

ועשה לו כתונת פסים

לאות שהוא המנהיג

בבית ובשדה.

אז מה כתונת עושה?

כי היכד אל השתמען מלא.

כשהוא לבוש בשונה מאחיו,

זה היה פרק של פעם,

בשונה מאחיו,

ככה יישמעו דבריו.

זאת אומרת,

כמו שאומרת הגמרא, כשאדם מגיע לעיר שלא מכירים אותו,

אז חשוב שיתלבש כמו שצריך.

כמו שאומרת הגמרא, מאני מכבדותי.

הבגדים של האדם מכבדים אותו. מה לעשות, אנשים מסתכלים לעיניים, רואים איזה חליפה הוא לובש,

ולפי זה שמים אותו במזרח.

אבל אם הוא יבוא עם בלעות,

יגידו לו, כבודו, יושב פה, יושב פה.

לא יטריחו אותו עד המזרח.

אבל אם יש לו חליפה,

איזה כובע צילינדר ככה,

והוא הולך זקוף,

יא וואי וואי,

אדם מזרח יתקעו אותו.

למה? כי האדם

הולך אחרי העיניים.

גדול היה יוסף

בחוכמה יותר מעשרה אחיו.

החוכמה תעוז לחכם

מעשרה שליטים,

יותר מהאחים שלו.

איש אשר רוח אלוקים בו, זה היה יוסף.

אם היינו מלכים מסוף העולם ועד סופו,

לא מוצאים כזה.

רק

חכם ונבון מאין כמוהו.

עמד בניסיונות יותר גדולים מכל האבות.

אתם יודעים באיזה בן שבע עשרה?

נמכר

על לא עוול בכפו,

רצה תמיד בטובת אחיו,

חשב עליהם.

למה הוא יכול בתור אח צעיר להשיג כל כך הרבה?

למה לא מראים חלומות שהוא מלך,

ולא מראים לו את האחים שלו.

הוא אומר, למה אני הקטן באחיי?

יכול להיות ואתם לא.

עמד בניסיונות יותר גדולים מאבות.

עומד בניסיון

שנה עם הדובה הזאת, זלייכה.

ואחרי שנה שהוא עומד בזה,

כפרס,

זורקים אותו עשר שנים לכלא.

וואי, וואי, וואי.

בן אדם עושה חסד,

נותנים לו פליק.

עושה עוד חסד,

מקבל בעיטה.

עושה קידוש השם,

מכניסים אותו לכלא לעונש.

מה זה?

מילה או לא פוצה את פיהם.

מדהים.

מדהים.

ועל כן,

נאמר עליו מה שלא נאמר על אברהם, שהיה תחילה לאבות.

גם על אברהם לא נאמר מה שנאמר ביוסף.

ויהי אדוני את יוסף

ויהיית אליו חסד.

שמעתם?

השם היה עם יוסף, בכל הוא מצליח.

מה שהוא עושה, מצליח.

אין אפוא פלא שכה גדולה זכותו של יוסף,

שהים נקרע לפניו,

וכל העולם מזדעזע ממעשיו.

אבל האם התורה מוצאת בו איזה פגם?

צדיק כזה,

האם התורה תמצא בו פגם?

ואם היא תמצא בו פגם?

האם היא תפרסם את הפגם?

התורה לא הסתירה על אף אחד מהצדיקים הכי גדולים.

אתם יודעים? אחת מהסיבות שהתורה הזאת נקראת תורת אמת,

כי מי שזייף אפילו זיוף קל שבקלים,

היא כתבה את זה, ובגדול.

שמעתם?

במקומות אחרים אין דבר כזה.

אומרים לאולמרט, קח אחריות.

פישלת.

דן חלוץ, בחוץ.

פרץ,

מחפש משקפת.

לומד איך מסתכלים עכשיו.

יש לו זמן עכשיו, הוא כבר לא שר ביטחון.

קודם הוא היה מסתכל על הצבא עם משקפת סגורה.

קח אחריות.

מביאים לו היום את הדוח

של ההורים השכולים.

ההורים של החללים שנפלו בגלל שהוא שלח אותם למלחמה ללא מטרה.

אחרי שהייתה הפסקת אש.

הוא לא רצה לקבל את זה.

דחפו לו את זה.

אז הוא הפך את זה ככה בשביל לא להסתכם.

והמצלמה קלטה אותו.

ואחר כך הדובר שלו מכחיש, מה פתאום? הוא לא הפך.

מצלמה?

מצלמת. כולם רואים.

מחריטים כאלה.

לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

האם התורה מוצאת איזה דופי ביוסף?

מדהים.

אין כל ספק.

התורה לא מכסה על אף אחד.

ומה היא מצאה אצלו?

שהוא הביא דיבה על אחיו לאביו.

מה זה הביא דיבה?

אמר את האמת.

לא הוציא דיבה.

לא המציא.

הביא את הדברים כמות שהם.

הביא את דיבתם רעה אל אביהם. למה?

אבא, תלמד את הבנים. תלמד את האחים שלי.

שלא יאכלו לשם.

הבריאות שומעים, רואים.

תעשה משהו, אבא.

אין כל ספק שהדיבה הזאת,

לא הייתה בה שום נדנות קל של לשון הרע.

ואי אפשר לראות

לפי ראות בני אדם,

אפילו של גדולי עולם,

אי אפשר למצוא אבל שמץ קטן ביותר

של רעה.

הרי אנחנו למדנו בחפץ חיים שאם אדם אומר משהו על מנת להועיל, זה לא לשון הרע.

ואדרבה,

כל הדברים האלה היו רק לשם שמיים.

כל הדברים האלה היו רק לשם שמיים.

אז מה הטענה עליו?

מה הטענה על יוסף בעצם,

על זה שהוא הביא דיבתם רעה?

כל מה שהוא רצה זה מצוות תוכחה,

שאלמלא כן, אם זה לא היה תוכחה,

אביו יעקב היה נטבע על זה שהוא שמע לשון הרע.

וגם ידועה השקפה של חכמים, זכרונו לברכה,

שכל דברי הביקורת שהם מפורשים בתורה בנביאים ובכתובים על אישים

הנזכרים בהם הם כל כך עדינים,

שכל מיליון שבעולם, גם החכמים היותר גדולים,

גם הנביאים

וגם מלאכי השרת,

לא יכולים היו להכיר בהם אלמלא התורה פרסמה אותם.

והנה לי יוסף, לא עמדו כל הזכויות שמנינו, ומנינו רק חלק.

ואמרו לו כך,

אתה אמרת על האחים שלך שהם חשודים על אכילת אבר מן החי?

חייך שאפילו בשעת הכלכלה שוחטים ואוכלים.

שנאמר, וישחטו שעיר עזים,

גם בשואה שהם ביצעו את המכירה.

אתה היית בבור,

והם ישבו לאכול,

אחרי הפסק דין שפסקו שאתה דין רודף,

הם שחטו,

אם זה נקרא שעת הכלכלה,

שהם עשו מה שלא צריך לעשות,

כשאדם עושה עבירה,

הוא לא מדקדק במצוות.

אז איך כתוב וישחטו?

אז זה בשעת הכלכלה.

כלכלה לפי האמת,

לפי דעתיו,

הם היו מאה אחוז.

אתה אמרת שהם מזלזלים בבני השפחות

וקוראים להם עבדים?

לעבד נמכר יוסף, מה העונש שלו?

לעבד נמכר יוסף.

אתם שומעים? הוא רק אמר שהם מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם עבדים.

מציאותו הייתה שנמכר לעבד.

אתה אמרת שהם תולין את עיניהם בבנות הארץ?

חייך שנים גרה בך את הדוב שנאמר,

ותישא אש את אדוניו ואת עיניה.

פשיעי, איזה עונשים.

מכרו אותו,

זרקו אותו לבור,

הפך להיות עבד,

והיה לו הניסיון הגדול של הדובה.

כל זה בגלל שהוא אמר שלושה דברים.

כל הצרות באו לו בשביל פגם דק מן הדק,

ששום בריאה לא יכולה לעמוד עליו.

וגם יעקב אבינו לא הכיר בזה.

בכל הייסורים הגדולים שבאו היו רק למרק

את הכתם הקל הזה.

אתם שומעים?

למרק כתם קטן כזה היה צריך לעבור את כל הייסורים האלה.

להיזרק לבור,

להיות עבד, והניסיון של הדובר

בכל המאסר וכל הדברים האלה, רק למרק את העוון הקטן הזה.

לא יאומן כי יסופר.

אתם יודעים,

כשאדם נמצא בעולם הזה, כתוב שעד גיל 13 לא דנים.

קטן, פטור מן המצוות, אז לא דנים אותו.

אבל כשמגיעים לשמיים,

אתם יודעים שאם אדם רוצה להגיע למדרגה הראויה לו,

אז שמה מדקדקים גם מה הוא עשה מתחת לגיל 13. וזה יכול לעכב אותו להגיע למקום הראוי לו.

מה פירוש?

לפני שאדם יורד לעולם הזה,

יש לו את הקומה השלמה שלו.

מה זה הקומה השלמה שלו?

זה המאה אחוז שלו מיהו.

מי זאת הנשמה הזאת?

לדוגמה, יוסף הצדיק,

הקומה השלמה שלו לפני שהוא ירד זה יוסף הצדיק.

אבל יוסף הצדיק,

עם הפגם הזה,

עם הפגם הזה

של הבאת הדיבה לעבים,

הוא כבר לא בקומה שלמה, יש לו כתם,

והכתם הזה לא מאפשר לו להיות בקומה שלמה, צריך לעבור תיקון.

את התיקון עשה לו הקדוש ברוך הוא בעולם הזה, כדי שיגיע לשם 100%.

אנחנו לא מדברים על אנשים בדרגתנו שלא מגיעים לקומה שלהם בכלל ורחוקים ממנה.

הרי אם אדם צריך לקיים תורה ומצוות כל יום, מה שהוא צריך והוא חייב,

והוא לא מקיים את זה,

או שהוא עושה מעט מזער,

אז כידוע לכם, כשאדם מגיע לעולם האמת, מלבישים אותו בחלוקה דרבנן. מה זה חלוקה דרבנן?

זה המלבוש שלו מכל המצוות שלו.

אם אדם עושה מצוות, מצוות, מצוות, מצוות, כביכול נהרג ונרקם לו בגד,

שזה החלוקה דרבנן שלו.

כשהוא מגיע לעולם האמת, אם אחד לא עשה הרבה,

הסתובב, טייל, אני לא יודע מה עשה,

יכול להגיע לעמוד לפני הקדוש ברוך הוא, והוא יהיה

עם גרביים.

במקום חלוקה יהיה לו גרביים.

זהו, זה כל מה שיש לו,

זה מה שהוא צבר מכל המצוות שלו.

כל התורה והמצוות שלו זה גודל של גרביים.

אתם יודעים איזה בושה?

אבל הארי הקדוש, אחרי שנפטר,

בא בחלום,

למי?

לאמר, הוא רבנו חיים ויטל.

וכשהוא הגיע לרבנו חיים ויטל,

בחלום,

שאל אותו רבנו חיים ויטל,

רבנו,

מה אני לעולם העליון?

אמר לו, אתה מאה אחוז, רק מה אתה צריך עוד לעשות תיקון אחד קטן.

מה זה תיקון אחד קטן?

תיקון אחד קטן,

כשהיית קטן, תינוק,

פעם אחת היית יונק

ונתת לאימא שלך מכה,

בתור תינוק,

בשביל לתקן את הכתם הזה,

אתה צריך שלושה ימים לצוא,

כדי שתגיע לעולם העליון נקי וזך.

שמעתם?

זה בשביל למלא את הקומה למעלה.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

מרק ליוסף את הכול פה בעולם הזה.

וזה לא נגמר.

מאות שנים עוד אחרי זה,

מזכירים ליוסף את מה שהוא עשה.

מאות שנים אחרי זה.

נכתב בתורה על יוסף.

איפה מוצאים את זה?

בין השמות של האנשים ששלח משה לתור את הארץ.

כמה היו מרגלים?

שנים עשר.

כמה חטאו?

עשרה.

שניים לא חטאו. מי הם?

יהושע וכלב.

נכון?

מה כתוב בתורה?

למטה אפרים,

הושע בן ענון.

למטה יוסף,

למטה מנשה,

גדי בן סוסי.

שני אלה היו מהמרגלים.

אחד משבט אפרים,

אחד משבט מנשה.

יהושע בן ענון,

משבט אפרים.

גדי בן סוסי,

שבט מנשה.

מי חטא?

גדי בן סוסי.

מי לא חטא?

יהושע בן ענון.

איפה מוזכר יוסף?

למטה אפרים,

יהושע בן ענון.

לא הוציא דיבה על הארץ.

לא כתוב יוסף.

למטה יוסף,

למטה מנשה,

גדי בן סוסי.

איפה נזכר יוסף?

אצל מנשה שהוציא דיבת הארץ.

לרמוז על זה שהוא הביא דיבתם רעה.

בכל המקומות, אומרים התוספות,

בכל המקומות מופיע יוסף אצל אפרים,

רק במקום הזה הוא מוזכר אצל מנשה,

לרמוז על הוצאת הדיבה

של גדי בן סוסי עם הבאת הדיבה

של

אבי שבטו.

מי הוא?

יוסף הצדיק.

אם כן, כל המעלות שאדם יכול להשיג בימי חייו

לא יכולות לחפות אפילו על פגם קל.

ועם כל הייסורים הגדולים שמרקים את העוונות של האדם,

יחד עם כל הזכויות שנקבעות לדורות,

לא יתעלמו גם אחרי דורות

גם מהפגמים,

ויצטרך להיענש עבורם אם לא תיקן אותם בחייו

על ידי תשובה ואם לא על ידי ייסורים.

זה מראה שעצמיותו של האדם ועצמו של האדם הוא נצחי,

ועל כן כל הפעולות שלו הן נצחיות,

וממילא צריך

לנקות את עצמו ולמרק לפני כן.

וכמו בזכויותיהם,

גם בפגמים הקלים יש נצחיות,

ואם לא מתקנים את זה, נשארים איתם לנצח נצחים.

למדנו הרבה מאוד.

למדנו שמי שלא מבין,

ייתנו לו ייסורים, ייתנו לו מכות,

יביאו עליו אותות ומופתים,

ואם הוא לא יבין, לא תהיה לו זכות קיום,

פשוט יסלקו אותו מהעולם הזה.

למדנו

שאלה שמבינים,

יש שתי דרגות,

יש אלה שמבינים ומקיימים מייד לתפוס את הרגע,

יש גם מתינות,

מי שעושה את רצון השם צריך להיות מתון,

שקול ומדוד,

וזה רצוי לפני השם וזה מידת מלכות,

ויש גם מי שהוא צדיק גמור,

שכל העולם ניזון בזכותו,

אבל גם פגם קטן לא ישכחו לו.

תזכרו את הדברים האלה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

מרוכתו אדוני אלוהינו מלאכו עולם שהכל נהיו בדבורו.

יהודים יקרים בשלב הראשון זה יהיה רק

לא ברכות.

אז מי שרוצה לשאול בשלב הראשון, רק שאלות.

לך יש שאלה?

תנו לו בבקשה.

או, יש לו שבע שאלות כנגד ימות השבוע.

טוב, בוא נראה אם נספיק לענות מהר.

כתבתי את מה שאני רוצה להגיד לך על נייר,

ואני מקווה שזה לא יצער את כל חובשי הכיפות וכו'.

אני לא רובש ציצית ולא חובש כיפה,

כפי ששמו את זה עלי.

השאלה הראשונה שלי זה,

מה הסיבה לתפילה?

מצד שני, אני טוען שהדת היהודית היא

תוצאה של דתות שהיו לפניה.

שלוש,

בריאת עולם, בבריאת עולם כל יום זה יום או תקופה.

ארבע, מהר סיני, כך אני חושב,

ירדו עשר, בפעם השנייה ירדו עשרת הדיברות.

חמש, ההגדרה והמושג של בורא עולם,

מהו, מתי זה התחיל?

שש, דת זה פילוסופיה של אמונה.

שבע, מה זה תורה?

ואם אני עונה לך על השבע הזה, אז אתה מחליט לחזור בתשובה?

על כל השבעה אני צריך לדעת את התשובות.

אז אתה חוזר בתשובה, אם אני נותן לך... אני עוד לא יודע אם זה ישכנע אותי.

אי, רק אם ישכנע אותך.

אם זה ישכנע, וזו האמת, והשתכנעת שזו האמת,

האם תהיה מוכן לשנות את דרכך?

נשמע מה האמת.

אחרי ששמעת והשתכנעת, ואתה אומר שוכנעתי. אם יש מקום לשנות את דרכי, כן. או,

תן לי את הפתק כשאני אחזור על התשובות.

אף על פי שהכתב שלי הוא לא כל כך ברור, אני אתאר לי ש... אני אנחש.

אני אנחש, אוקיי.

תודה.

מה הסיבה לתפילה?

זאת אומרת,

אם יש בורא לעולם

שהוא בראת העולם ובראת הברואים,

ואנחנו בעצם תלויים בו,

וכל החיות שלנו

תלויה בו, וכל הפרנסה והמזון והחמצן,

הכל תלוי בו,

מאחר שהוא הכוח הגורם,

העיניים שלנו צריכות להיות תלויות אליו,

ואנחנו צריכים לבקש ממנו את כל מה שאנחנו תלויים בו.

למשל, אתה גר פה או שאתה גר במקום אחר?

גר לא רחוק מכאן. לא, מה זאת אומרת פה?

עכשיו פה? כן.

אני לא גר במושב, כאן אני גר באבן יהודה.

הבנתי. זה כבר עיר, אם אתה לא יודע.

אבן יהודה אולי זה מושב.

היא יכולה להיות גם עיר צמודה, זה לא מפריע לי.

תראה, בכל עיר

צריכים את ראש העיר,

כי ראש העיר צריך לספק שירותים,

לתת מדרכות,

לתת תברואה, לתת מים,

לתת את כל מה שצריך. עיר לא יכולה להיות בלי ראש עיר שיטפל בכל הדברים שנצרכים האזרחים והתושבים, חייבים.

אז כל הפניות הן למי?

לעירייה.

הגורם שקובע אם אתה יכול לבנות, אם אתה יכול להרוס, אם אתה יכול לקבל רישיון,

אם אתה יכול זה או זה או זה או זה, זה העירייה.

ומי עומד בראש העירייה?

ראש העיר.

יש הרבה ערים.

מי עומד בראש כל אלה?

ממשלה.

והממשלה מחליטה

אם יהיו ערים, כמה יהיו ערים, כמה יאכלסו אותם, מה ייתנו להם,

מה לא יתנו להם,

האם יש נקודות זיכוי למקום, לא, וכן הלאה.

מי עומד בראש?

ראש הממשלה.

יש צבא.

מי עומד בראש? רמטכ״ל,

והוא מחליט

איך יוצאים למלחמה, כמה יוצאים, מה עושים וכו' וכו'.

סליחה, אנחנו מדברים על מה הסיבה לתפילה.

נכון. אוקיי.

עכשיו, יש כדור הארץ,

ויש בו תושבים, ויש בו

ראשי ערים, ויש ראש ממשלה, ויש נשיאים, ויש הכול.

ומי הבעלים של כולם?

זה שברא את כולם,

והוא מעליהם, אותו לא מחליפים,

הוא מחליף את כולם.

אז עכשיו, כיוון שהכול תלוי בו, גם אורך החיים שלנו תלוי בו,

אז אנחנו מבקשים ממנו.

מה מבקשים ממנו? על הכול.

מבקשים ממנו בריאות, מבקשים פרנסה,

מבקשים הבנה,

מבקשים שלום,

הכול מבקשים ממנו.

אין ממי לבקש חוץ ממנו.

וכל השאר

זה רק שליחים טובים או לא טובים.

כולל ראש העיר, כולל ראש הממשלה, כולל האזרחים.

זה הכל יחסי גומלין לפי מה שהוא מחליט.

אז לכן אנחנו פונים ומתפללים אליו ומבקשים ממנו,

אנא אבינו מלכנו,

תן לנו כך וכך וכך,

תקרא בסידור את סדר התפילה.

אני יכול לענות?

כן.

אני חושב אחרת.

מותר לך.

אני חושב שהסיבה לתפילה זה מכיוון שהאדם יוצר עם שני יצרים.

מאיפה אתה יודע שהוא נוצר עם שני יצרים?

האדם נוצר, הכל קיים בזוגיות.

הכל נברא בזוגיות והוא קיים בזוגיות. לא נכון. גם התאים שבוראים את האדם זה זוגיות. לא נכון.

אז זה נלקח אחר כך. יש לך אף אחד וראש אחד.

אבל יש לך בראש, אין לך שניים.

יש לך בראש שני תאי מוח ושני עיניים ושני נחיריים לאף.

אז מה?

יש לך בשני תאים ושני חדרים בלב ושני ידיים ויש לך קול בנוי בזוג.

זוג. שני רגליים כדי שתעמוד.

הבנתי.

אוקיי. ראש אחד או לא?

ראש אחד שכולל בפנים את שתי התאים של המוח. הבנתי.

לכן יש לך שני שפתיים, משמיע קול אחד.

גם כן זה בזוגיות.

לשון יש לך גם שתיים בטח. נכון. לשון יש לך לשון רעה ויש לך לשון שתי לשונות.

יש לך לשון רעה ויש לך לשון טובה. זה כבר השתמשות.

נכון, לכן אני מסביר.

לא, אבל זה לא לשון.

שהסיבה לתפילה זה לחזק את היצר הטוב כנגד היצר הרע. מי אמר שיש בכלל שניים כאלה?

אתה כרגע הסברת.

אה, אתה סומך עליי? אני סומך, אני שומע אותך. אז תסמוך גם על זה שאני אומר שהתפילה לבורא התברך. אני סומך על אחד במידה מסוימת. אז חכה, חכה, אני אסביר לך. אתה הקדמת את המאוחר, אני אגיד לך למה.

בוא, בוא נמשיך קצת. אז תבין את התפילה, כי התחלת עם השאלה שהיא מתבארת אחריכן.

אחר כך אתה שואל

האם הדת שלנו היא הראשונה או שהיו לפניה?

אנחנו מכירים שלוש דתות שהן עיקריות,

הדת היהודית,

הנוצרית שבאה אחריה והמוסלמית שבאה אחרי שתיהן.

כן, אנחנו קיבלנו את התורה לפני שלושת אלפים שלוש מאות שנה.

אני חולק.

אתה הכל חולק, הרי בשביל זה שאלת. אז אני שואל. אבל חכה.

הנצרות והאסלאם הן נסמכות

על התורה שלנו.

וכל התורות האחרות שאתה מכיר, אם בכלל יש,

כולל תורת חמורבי,

זה הכל

נובע מאבותינו הקדושים.

זאת אומרת,

אברהם אבינו, אם אתה לא יודע,

חמורבי היה אחריו.

ומי שהפיצו את התורה זה צדיקי העולם, אדם הראשון,

שט בנו,

אלה שידעו את התורה בעצמם, שקיבלו מהשם יתברך, אדם ושט

וחנוך

ואחר כך נוח ושם ועבר ואברהם ויצחק ויעקב

ושנם עשר השבטים.

עד שישראל קיבלו את התורה, כל אלה ידעו את התורה וקיימו אותה לפני כן.

מהאדם הראשון שנברא העולם,

כל התורה הייתה ידועה.

זה אני מסכים. אז אין לפני כן עוד.

לפני כן, לשיטת המדענים, היה... אז מה זה התורה?

אני אסביר.

חכה, זו השאלה שלך על עשרת הדיברות, שכחת?

זה היה אחר כך. זה היה אחר כך.

אז עכשיו,

הקדוש ברוך הוא נתן את התורה במעמד הר סיני.

מה זה התורה?

נכון שמשה הוריד את עשרת הדיברות.

בפעם השנייה.

גם בפעם הראשונה, רק הוא שבר את הלוחות.

הוא ירד, לא, הוא ירד, הוא ניפץ אותם, אז הוא ירד עם שמונה.

כשירת בישראל,

עושים את העגל, אז הוא ירד עם עני אדוני אלוהיך.

לא, לא, לא היה שמונה. לא, לא, היה עשר. אני לא יודע איפה אתה קורא, אבל היה עשר. רק יסבירו לי רבנים.

לא, אין רבנים כאלה.

אין רבנים כאלה. אין כאלה, אין כאלה. אוקיי, אז כל רב הזה יוצר לחצר מעצמו, אז הוא רב של אותה חצר.

לא יודע, אני לא מכיר רבנים כאלה של שמונה, אפילו הרפורמים לא אומרים שמונה.

אבל מכל מקום,

עשרת הדיברות הוא הוריד בפעם הראשונה ושבר את הלוחות, ואחר כך בפעם השנייה.

מכל מקום,

הנקודה היא ככה.

עשרת הדיברות זה השורשים של התורה.

זאת אומרת, הרמב״ן

מונה את כל תרי״ג המצוות,

ומראה איך כל אחת מהמצוות מסתעפת מאחד הדיברות.

משה רבנו, כשעלה למעלה,

ארבעים יום וארבעים לילה,

הקדוש ברוך הוא לימד אותו את כל התורה כולה.

לא רק תורה שבכתב,

גם תורה שבעל פה.

את כל הדינים וההלכות.

והקדוש ברוך הוא הכתיב לו הכול.

וידבר השם אל משה לאמור, ויאמר השם אל משה,

כל הזמן צב את בני ישראל, ואמרת עליהם.

הכול אמר הקדוש ברוך הוא למשה, מה להגיד לישראל? וידבר ה' בני ישראל, כן. אז הוא דיבר איתם באופן מעשי עם בני ישראל,

וכשהוא דיבר אך רק עם משה.

רק עם משה, חוץ ממעמד הר סיני,

שהקדוש ברוך הוא שמעו מפיו,

אנוכי ולא יהיה לך. שתי הדיברות הראשונות,

שהשם אמר בעצמו,

אנוכי השם אלוקיך,

אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומבת עבדים.

לא יהיה לך אלוהים אחרים, על פניי שתי אלה אמר הקדוש ברוך הוא.

והוא התבטא בסנה הבוער?

הקדוש ברוך הוא דיבר עם משה בסנה, זה היה לפני.

אוקיי. עכשיו,

אז, הוא בסנה,

אם שאל אבא שכינה, איך הוא לא נשאר עד עכשיו?

הוא, השכינה שרתה בהרבה מקומות, היא שרתה גם באוהל מועד,

היא גם שרתה עם בני ישראל במצרים,

היא שרתה בכל מקום שהם הלכו.

גלו ישראל, גלתה שכינה עימם,

עלו ישראל, עלתה עימם.

שניים שיושבים ולומדים תורה, שכינה שרויה ביניהם,

עשרה יש מניין, שכינה שורה בבית הכנסת,

יש דרגות בשכינה.

שכינה נמצאת בכל מקום,

כך שאין מקום שאם הייתה, היא נשארת.

וגם אף אחד לא חייב אותה להישאר.

אז מה אם היא הייתה בסנה?

עכשיו, זו השאלה האחרונה שלי. רגע, חכה, אז רק שנייה.

מכל מקום,

העניין הוא ככה.

דת היא פילוסופיה של אמונה, והיא נוצרה בכדי לשרת בני אדם, אתה אומר.

דת... נקרא, נקרא לזה לשרת, אבל אני אומר לשלוט.

לשלוט, לא משנה.

זה נכון,

בני אדם יצרו דתות בשביל לשלוט על אנשים, בני אדם.

הקדוש ברוך הוא יצר דת,

אש, דת.

למה?

נתן הקדוש ברוך הוא זה לא לשלוט על הבריות, הפוך.

נתן לבריות לשלוט על העולם.

אני אמרתי, אלוהים אתם,

ובני עליון כולכם.

אני נתתי לכם תורה שאתם תוכלו לשלוט על העולם,

תוכלו לשנות את הטבע,

להנהיג את הבריאה.

תרצו להעמיד שמש,

שמש בגבעון דום,

וירח בעמק הילון. אין בעיה. אתם רוצים לבקוע את הים?

תבקעו את הים.

אני אתן לכם להנהיג את הבריאה, והטבע ייכנע מפניכם.

אם תעשו את המצוות שאני אומר, יהיה לכם כוח אלוקי.

זה מה שנתן הקדוש ברוך הוא, שאנחנו נוכל להתרומם

מדרגה של אדם

ללמעלה ממלאך.

אז אתה מצדיק אותי בקשר למוסר של התפילה?

לא.

כרגע אתה אמרת שכן. למה? כשאתה אמרת, אם אני אתן לכם, תעשו את המצוות, כלומר, אתם תתגברו על היצר הרע.

נו, עכשיו רגע, אני לא, שאלתי אותך מאיפה אתה יודע. לא שאלתי מאיפה אני יודע.

מאיפה אתה יודע.

אם אתה מסתמך עליי, אני שמח.

אבל אני אסביר לך.

התפילה לא נועדה נגד יצר הרע ובעד יצר הטוב.

התפילה היא לבקש מהשם מה שצריך,

ואפשר גם לבקש ממנו להתגבר על יצר הרע. זה אחת הבקשות. אבל אפשר לבקש גם כסף.

אפשר לבקש גם בריאות.

אפשר לבקש חוכמה.

אפשר לבקש הכול.

ובפרט,

אם אבא הוא הכל יכול,

אין שום סיבה לא לבקש מאבא,

אז ממי נבקש? מהשכנים?

אז יש לנו אבינו, מלכנו,

הוא בוראנו, הוא גואלנו, לא נבקש ממנו?

שלוש פעמים ביום זה קצת.

יש לך הזדמנות להיכנס לראש העיר כל יום שלוש פעמים ולבקש ולקבל.

לא היית נכנס? אנחנו נגיע לשאלה האחרונה, אז היא תענה על כל השאלות.

כן, שהיא?

כתוב שם.

השאלה האחרונה, מה זה תורה?

תורה...

לפניה, לפניה.

לפניה אמרתי, זה הדת.

לא. ומה ההגדרה, מה ההגדרה של המושג... מה ההגדרה או המושג של בורא עולם? כן. אני אסביר.

בורא עולם,

העולם הזה הוא נברא, נכון?

הוא נברא.

וכיוון שהוא נברא,

מי שיצר אותו הוא הבורא שלו.

אז ממילא מי שעשה את הפעולה שגרמה לבריאה,

הוא נקרא הבורא של העולם. בורא עולם.

מה זה בורא עולם?

זו המציאות היחידה האמיתית הקיימת,

שכל מה שנמצא, נמצא מכוחה.

אין שום מציאות בעולם

בלתי מציאותו של הקדוש ברוך הוא.

עד שלא יוכח אחרת.

אין מה להוכיח, פשוט מאוד.

אני טוען, ברגע שאדם הפסיק לחיות בקר עדן... עזוב את האדם,

עזוב את האדם, שואל אותך, אתה נברא... תשאלי אותי על זה, אני אומר לך על איך הגעת למסקנה הזו. אני לא הגעתי בגלל שום מסקנה. איך שאני הגעתי למסקנה, לא רק שאתה הגעת. אתה הגעת למסקנה בשביל זה ואתה הולך לפי מה שכתוב.

לא.

אני הייתי חילוני,

אולי לא כמוך, אבל הייתי חילוני,

ואני הגעתי למסקנה לא בגלל התורה.

בגלל הלוג'יק.

הלוג'יק זה התורה, הידע זה התורה, זה מה שאני טוען.

לא לא, יש שני דברים. מפני שאם התורה הייתה ידועה בבריאת העולם, למי? למי? ידועה. למי? לכולם.

כל מה שאנחנו מוצאים עכשיו בתורה,

אנחנו לא ממציאים,

אנחנו מגלים נקודה שלא ידענו בתורה הידועה. נכון. ועל זה אנחנו מסתמכים.

על הגילוי שאנחנו יוצאים בדמי... אז מה, אז מה?

כלומר התורה לא נכתבה על ידי משה,

והתורה לא נכתבה,

כשאנחנו אומרים התורה... הבנתי, הבנתי, אין שואלת.

לאברהם, או להוא, או לשני, או לשלישי, שואל, שואל. זה כל אחד, אז מה, אז מה? מהידע שלו, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. התורה לא השתנתה כלום. אסור לה. לא שלא השתנתה. די, רגע. התורה קיימת, וכל זמן היא. די, די, עכשיו. אנחנו אלה שמגלים נקודות בתורה, ומסופרים אותה לעצמם. יופי. עד פה אתה אומר נכון. עכשיו, ש... אז תאמר משה לא ירד עם התורה עם הר סיני. בטח, יאללה. יואו, יואו, יואו, יואו. למה היא עוד אומרת? רק רגע, אני אסביר. אני אסביר.

אם הדיברות כתוב בתורה, אז בשביל מה הוא היה צריך להוריד עשרת הדיברות?

בכדי ליצור דת, הוא תמצת את כל החוקים בעשרת דברות. הוא, הוא, הוא החליט.

הוא תמצת אותם, הוא לא החליט. עוד פעם, מי אמר לו לתמצת?

הוא בעצמו, מחשבה שלו.

לא הבנתי. השם אמר לו או הוא?

על זה אני מטיל ספק.

אה, אז אני אסביר לך. אם השם ברא את כולם, וכולנו אותו,

תחת, כולנו יצורי של השם, כן, כן, כן, מה שאנחנו אומרים, לכן אני טוען שהדבר הראשון,

כשהוא תמצת את השם,

את התורה, כן? ככה הדמיון, לא השם,

שהוא בדק את עצמו ושאל את כל השאלות האלה, למה יורד גשם,

למה הרוח, למה זה, למה הוא וכל הדברים האלה.

הוא דמיין לעצמו שיש מי שמפקד על כל הנושא הזה. הוא היה אצלו, הוא דיבר איתו פנים אל פנים. אתה מדבר איתי, הוא דמיין?

מי? השם דיבר עם האדם הראשון?

עם משה, אתה אומר עם משה. אני מדבר על האדם הראשון, אנחנו לא נערבים עכשיו. אה, קפצת על האדם הראשון?

אני חופץ לאדם הראשון, בכדי שאנחנו צריכים להסביר את התורה ואת המוסר. אבל הוא יצר אותו, הקדוש ברוך הוא, את האדם הראשון, והוא דיבר איתו.

הקדוש ברוך הוא לא דיבר עם האדם הראשון. לא?

הוא לא אמר לו, ביום הכול חם ממנו מות תמות?

אז איך הוא מת?

איך הוא אמר לו, מעץ הדעה הטוב הרעה לא תאכל?

זה מה שכתבו.

מי כתבו?

מאז שמשה ירד,

אבל הוא הוריד רק עשרת הדברות.

שנייה.

מאז שמשה ירד בזקני ישראל כתבו את הספר ההיסטורי של העולם היהודי... מי אמר לך את זה שכתבו?

אני.

מאיפה תמביא את זה?

ככה אני מבין את זה, ככה מוסר ההשכל שלי אומר את זה. איזה השכל? יש ידיעה, יש ידיעה, צריך להכיר את הידיעה.

אני לפי דעתי אולמרט לא חי.

לפי דעתי... אבל הוא חי.

מה פתאום?

מה אכפת לי מה אתה אומר? אני לפי דעתי, לפי המוסר שלי,

לא ייתכן שאדם כזה חי, כי אם הוא היה חי הוא לא היה עושה טעויות כמו שהוא עשה. זה לא יכול להיות, זה לא הגיוני.

לפי דעתי, הוא לא חי. לא, אל תעבור את זה. מי אמר לך שהוא אדם מושלם?

או שטעויות.

בסדר, אבל לפי דעתי אדם כזה לא יכול לעשות טעויות, כי אם הוא עושה דברים כאלה... לפי דעתך, אז אל תהיה איתו בממשלה.

אדוני, אבל אני אומר שהוא לא קיים, אז איך אני אהיה איתו בממשלה? הוא לא קיים.

אני לפי דעתי, מותר לי כמו דעתך.

המפלגה, לא, הוא לא יודע מתי השייך למפלגה הזאת. אני לא אכפת לי ממנו, אני סתם דעתי דוגמה, זה יכול להיות בוש עכשיו, זה יכול להיות בלייר, מה זה משנה?

אני יכול מדעתי לשנות את הידיעה האמיתית, את המודעות?

אתה, במובן שבטוח הדיבור שלך אתה יכול לשכנע שירוק הוא לא ירוק או לבן הוא לא לבן. זה אני יכול, אני צודק, זה אתה צודק.

אבל אני מדבר משהו אחר,

אני מסביר, זה כללי, אתה בכוח השכנוע שלך אתה יכול, אבל יש ידיעה, אי אפשר להתעלם מהידיעה, מהידיעה של מה?

כל דבר, היה אתמול

יום מעונן או לא?

היה אתמול יום מעונן בהחלט.

ואם לא יצאת מהבית, ואני אומר שהיה יום מעונן, ראיתי את הגשם מטפטפ מהחלון, ואם לא ראית והיית שוכב במיטה חולה ולא ראית את הטבלוויזיה, אז הייתי שואל אם אתמול היה יום מעונן,

והיית מאמין לאנשים שעונים לך?

זה דבר שקרה לפני כן.

דבר קצר שקרה לפני כן. ומעמד הר סיני לא קרה לפני כן?

מעמד הר סיני קרה מה?

כשהוא ירד עם עשרת הדברות, ירד. ואם התורה הוא אומר...

התורה הרי הייתה ידועה כל הזמן. נכון, אז מה? אני אסביר, אני אסביר,

אני אסביר.

אתה,

ידוע או לא ידוע?

בקרב הסובבים אותי כן. אתה אפילו לא יודע מי אתה.

לא אני יודע מי אני, ובקרב הסובבים אותי. אתה לא יודע.

אתה עכשיו תשכנע אותי שלא יודע מי אני. בדיוק. הנה היד שלי.

לא.

לא.

לא.

כמה סיבות.

אחת.

אתה לא יודע מי הסבא השביעי שלך?

2. אתה לא יודע את כל חלקי האיברים הפנימיים שלך?

3. אתה לא יודע את כל ההוויה הפנימית הרוחנית שלך?

אתה לא יודע את מציאות הנשמה שבך וחלקיה?

את זה אתה יודע, ואתה אומר, אני יכול להשתלט על החיצוב שלך? רק רגע, רק רגע, אבל רק רגע, אני מסביר, יא אבן עמי, תקשיב.

אני מסביר.

הנקודה היא ככה,

כל הידיעה שלך היא תלויה ברצון שלך, אם הוא כן ואמיתי,

לדעת או לא לדעת.

נגדיר, ידיעה

פירושו

הבנת המציאות.

יש מציאות או אין מציאות? הייתה, התרחשה או לא.

כשאני הולך לסתור מציאות, אני צריך הכרח

למה אני סותר את המציאות.

אם אין לי הכרח לסתור את המציאות

או אין מציאות סותרת למציאות,

אין שום סיבה שאני אסתור אותה.

אם אומרים לי שהייתה בחוץ תאונת דרכים,

אין לי סיבה לומר ישר לא נכון.

אם יגידו לי שבתאונת דרכים,

בתאונת דרכים

היה שם כרגע פלוני אלמוני, שאני יודע שהוא כרגע בחוץ לארץ,

ויגידו שהשם של האיש

זה זה,

אני מייד אכעיש.

למה?

כי הידיעה שלי הקודמת אומרת שהוא לא בארץ בכלל.

נכון שיכולה להיות הסתברות קלה שהוא הספיק לחזור מהשיחת טלפון לפני יממה,

בלי להודיע לי,

אבל קודם כל הסיכוי היותר גדול שלא.

ואם בכלל הבן אדם נפטר לפני שנתיים,

ואומרים שהוא עכשיו נפטר,

אז ודאי שאני דוחה מכל וכול, נכון?

זהו.

זה נקרא, למה אני צריך לסתור מציאות?

אתה בא וסותר מציאות שמיליונים היו עדים לה, יודעים אותה,

שהייתה נתינת התורה, שמשה דיבר איתם בשם השם,

שהשכינה הייתה יורדת כל פעם ומדברת מעל אוהל מועד רק עם משה, ואומר לו מה להגיד לעם,

והוא אומר להם,

ולפי מה שהשם אמר לו ככה הוא ביצע את האותות והמופתים והמכות,

וקריעת הים וכל הניסים הוא עשה על פי השם,

על פי השם ייסעו, על פי השם יחנו,

הוא אומר, השם אמר לי לעשות ככה, היה, אמר יעשה ככה, היה,

כל מה שעשה על פי השם,

לא אמר מדעתו, אם היה רוצה,

היה אומר לו אין השם, כמו פרעה, אין השם, אני אומר,

אני,

I'm the man,

I'm saying to you, תקשיב רגע, רגע, רגע, תעצור שנייה,

משה מקטנות גדל במצרים,

עזוב, בואו נחזור לאדם הראשון רגע. לא, נחזור לאדם הראשון אחר כך, משה מקטנות גדל במצרים,

מרגע שמשה אותו עד שפרעה יגלה אותו,

הוא היה קונסר במצרים, הוא בכלל לא ידע מהדת היהודית.

לא נכון, אתה רואה שאתה לא יודע עוד דבר? אני מצטער, בסדר שאתה קורא. לא, זה מה שאתה אומר שאני לא יודע, זה לא אומר שמה שכתוב זה זה.

זה לפחות יותר טוב ממה שאתה יודע. בידיעות אחרונות גם כתוב, ואנחנו לא מאמינים כל כך למה שהוא כתוב. מאה אחוז, אם יש לנו סתירה.

אם יש לנו סתירה, אבל לימדתי אותך משהו. לא, יש לנו סתירה מפני שמשה מקטלות עד גיל, לא נכון.

הוא היה האדם החכם במצרים. לא נכון.

היה האדם הטיפש. בוא אני אסביר לך למה לא נכון.

קודם כל, כל מה שאתה יודע על משה זה רק בגלל שכתוב בתורה.

ואחרי שכתוב בתורה לא קראת כל מה שכתוב בתורה.

אז בתורה כתוב,

כתוב שמשה משתה אותו בתיה, נכון? נכון. ואחר כך

היא הייתה צריכה למסור אותו למרים בשביל שהיא תמצא לו מנקת.

למה מנקת?

כי הוא לא רצה לינוק

מהמצריות.

אז מה היה?

הייתה צריכה לקחת אותו יוכבד, למי? לאימא שלו.

מרים, מרים, סליחה, אני מבלבל. אוקיי. מרים, אחותו,

הייתה צריכה לקחת אותו ליוכבד אימא שלו,

והוא גדל אצל אימא שלו,

ואבא שלו, עמרם, כבר מינקות לימד אותו את כל מה שצריך ללמוד,

וזה היה מן השמיים כדי שלא ייקח מהם המצריות, כדי שיוכל לגדול אצל אביו ואימו,

ובינתיים הוא למד את כל מה שצריך.

אחר כך, כשהוא יצא... אז בכל זאת הוא חזר לפרעה.

אחרי כמה שנים, שלוש שנים, ארבע שנים, הוא חזר לפרעה.

ואז שמה, כשהוא יצא לאחיו, איך הוא ידע על זה אחיו?

אם הוא גדל כמו מצרי,

איך הוא ידע אחיו? איך הוא נשא בעול בהם?

איך הוא הכה את המצרי?

עזוב, עזוב, מתוק, עזוב.

אנחנו לא המצאנו את התורה. אתה אומר שהיא הייתה מהאדם הראשון. אל תסתור את זה.

אתה לא יכול בצד אחד להחליט שכתבנו, בסוף אתה אומר, ידעו מראש.

אם כתבו את זה חכמי ישראל אחרי יציאת מצרים,

אז לא ידעו מראש.

אז אדם הראשון לא ידע ואף אחד לא ידע, ואם ידעו מראש,

אז חכמי ישראל לא כתבו. האדם הראשון לא ידע על משה.

הראה לו הקדוש ברוך הוא, כתוב, זה ספר תולדות אדם,

הראה לו הקדוש ברוך הוא את כל הדורות, דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו,

מההתחלה עד סוף הדורות הראה לאדם הראשון, ולא עוד.

אלא שהאדם הראשון כתב בספרו, יש ספר של האדם הראשון שהוא כתב הכול,

ואפילו התנאים והאמוראים ידעו לפי ספרו של האדם הראשון אם הם יתמנו להיות רבי או לא יתמנו.

תאר לך כמה ידוע לנו. הרב אמנון, אני מטיל מאוד ספק בקושי הנושא הזה. אתה, מותר לך להטיל ספק, אבל תקשיב רגע.

האדם הראשון ידע את התורה כמו שנתן לו השם, הוא עציר כפיו, הוא היה חכם יותר מהמלאכים,

הוא קרא לכל בעלי חיים שמות,

הוא קרא לשם משמו עדו.

הוא אמר לו, ומה אתה מה שמך? אמר לו, אני אדם, כי מאדמה לוקחתי.

הוא היה חכם שאין חכם כמוהו.

הקדוש ברוך הוא אכן ידע את התורה מראש וידע את כל מה שהתרחש. נכון, אז מה?

כמו שהוא ידע, כשהוא יברא אותך, יהיה לך רמח איברים ושסה גידים כנגד רמח מצוות עשה ושסה מצוות לא תעשה,

שזה תריג איברים וגידים,

כנגד תריג מצוות עשה ולא תעשה. בדיוק, אתה נבראת לפי התורה.

עכשיו תקשיב, אם אתה נבראת לפי התורה,

חכמים לא ישבו לחבר תורה לפי האיברים שלך,

אלא השם, כשנתן את התורה, נתן אותה לפי בריאת האדם,

שהוא הכיל באדם את כל הדברים האלה,

כדי שיזכה לקומה שלמה, כמו שאמרנו, לחיי נצח.

לכן הקדוש ברוך הוא נתן.

והדת

היא לא המצאה של בני אדם חוץ מהדתות האחרות,

כי השם נתן את התורה הזאת כתורת ציוויים לעשות את רצונו.

ואם דיברת על יצר הרע,

כל מצוות עשה ולא תעשה,

זה הטילים נגד יצר הרע.

כל מצוות עשה, אתה כותש אותו,

כל מצוות לא תעשה, אתה מורח אותו.

זאת אומרת, אם אתה עושה תרי״ג מצוות, אתה נקרא צדיק,

שיצר הרע לא יכול להתקרב אליך בכלל. למה?

כי זה מנגנון ההגנה שלך.

זה הרדאר, זה המק״מ,

זה הטילים שלך,

ואם אתה עושה אותם,

הוא לא יכול עליך, אבל אם אתה פרוץ באחד מהם,

הוא יכול לחדור דרך המקום הזה. הבנת?

וזה מה שכתוב פה, זו התורה הקדושה,

אותה ברא הקדוש ברוך הוא בשביל הברואים שלו,

מנגנון

חיסון עצמי וחיסול ליצר הרע,

כדי להגיע לשכר הטוב הצפון להם, לא פה,

שזה רק מעבר,

לעולם הנצח,

שמשם לוקחה הנשמה והוכנסה בגוף הזה, בעולם הזה.

התורה ניתנה

לבריות

לבני אנוש על האדמה.

ברור.

בני אנוש בהתחלה בכלל לא היו יהודים. נכון.

לכן לא ניתנה בהתחלה, רק לצדיקים.

אבל התורה ניתנה עם בריאת העולם, אז איך היא לא ניתנה לבני אנוש את הבת צפון? אמרתי!

כי הם לא היו עדיין מוכשרים לקבל את התורה עד שנת 2448 לבריאה.

הם לא היו ראויים עדיין.

למה?

מהאדם הראשון עד נוח,

עשרה דורות שבאים ומכעיסים את הקדוש ברוך הוא.

מנוח ועד אברהם, עשרה דורות שבאים ומכעיסים.

ההתחלה, אחרי אלפיים ראשונות, היה אלפיים תורה.

עכשיו, בקיצור, אתה רוצה לעזור לנו? אני כבר מזיע עם המעין ועם הצעיף. אז שיכוו את החימום.

תקשיב מתוק.

בוא תשחרר אותנו שנוכל להמשיך את הערב בשמחה, שתהיה לך עוד מצווה.

מצוות יש לך הרבה.

עשרת הדיברות, שתהיה לך עוד מצווה אחת ציצית,

שהחבר'ה שבאו איתך יהיו מבסוטים.

רגע, רגע, רגע, רגע. אני יכול לעשות את מה שאתה אומר, אבל אני לא עושה את זה בלב שלם ומלא.

לא צריך לב, צריך כתפיים.

ושמים על הכתפיים, והלב מתחת שמור. זה מה שאני עושה גם בבית, זה לא משנה.

בעזרת השם, הנה.

בבקשה.

תן.

תן לו, תן לו.

תן לו, קח, קח.

בבק, בבק, בבק, בקויימי.

בבק, בבק, בבק, בקויימי.

כל אמת.

הפוך פה, הפוך פה, שקורו פה, בבק, בבק. חזק וברוך.

היי, שתהיה בריא. עשית לי את היום, עשית לי.

אשריך.

אתה רוצה לשאול שאלה? שאלה.

נשים, נשים. תכף, נשים, תכף.

שמה, תן לו.

לעניין החברות שמחללות שבת, כמו שפע שוק ושטראוס, עלית וכולם,

האם זה אסור לקנות?

מה חומרת הדבר?

אם הרב, הוא יוכל שיבאר את כל זה.

תודה.

כידוע לכם,

החברות האלה, כולל עילית, שהם שותפים יחדיו,

הם עשו כמה דברים שהם חמורים ביותר.

הם עשו מצעד תועבה בתל אביב עם 220,000 חוגגים, לא בצורה צנועה כלל וכלל.

ואז התרענו בהם והתרינו בהם.

לפני שבועות מספר הם זלזלו בציבור החרדי, ובאנו,

והחליטו בכל מקרה לעשות.

ובלית ברירה, היינו צריכים לפרסם את הדברים.

ולאחר מכן התברר שכל גדולי ישראל סוברים כך, שאין להשתתף

אפילו באירוע תורני חשוב שהיה מאורות הדף היומי בירושלים.

הרב אליושי, הרב שטיינמן וכל גדולי ישראל לא הסכימו להיכנס לאירוע הזה. הם לא יסירו את החסות של שטראוס מאוס במקום,

בבנייני האומה, למרות שהם נתנו חסות בעשרות אלפי דולרים.

ושימחקו או יקרעו את הדף שהיה בחוברת שהייתה מוכנה חודש ימים לפני כן, שלא ייזכר שמם של שטראוס.

וככה זה ממשיך, ועקבנו אחריהם.

הם השתתפו בחילולי שבת, הם בעצמם, עילית,

במחברות יד מרדכי של הדבש,

מחללים שבת כל שבת, ראש השנה מחללים.

מגיעים לשם אנשים, קברן שלהם מראה לאנשים איך קוברים מן ה...

איך רודים דבש מן הכוורות.

התרענו, התרינו, לא עוזר מצפצפים,

וכן, על זה הדרך.

גם בנושא החלב, חלב שהתרענו שהם כותבים על פרווה,

שזה חלבי, כתוב פרווה,

יש מקומות שכתוב, יש חשש חלבי וכל מיני דברים כאלה,

ולא רואים בזה שום תיקון,

וכן, על זה הדרך.

אז לכן,

האיסור עומד בעינו,

ורבים מהאנשים שלא קונים.

שפע השוק, יש איתם בעיות אחרות.

הבעלים של שפע השוק זה ריבוע כחול,

וריבוע כחול, מחללי שבת בפרהסיה, מאכילי נבלות וטרפות,

ולמרות שפנינו אליהם, הם פתחו חברה שנקראת AMPM. AMPM זה 24 שעות סביב השעון.

חוץ מיום כיפור, שאסור על פי חוק לעבוד,

הם עובדים 24 שעות.

הכסף שאנחנו נותנים,

שאנחנו נותנים לשפע השוק,

הולך לבעלים של ריבוע כחול,

שמתפרנס ופותח עוד סניפים של AMPM,

חילול שבת ונבלות וטרפות.

לכן, אנחנו לא קונים בשפע השוק ולא בשום אחת מהרשת הזאת,

כיוון שהם עושים חילול השם גדול,

וזה פסק של הרב אליושי,

שהם חברה שהם חללי שבת בפרהסיה,

או סניף בת שלהם אפילו,

לא לקנות במקום הזה. זה התפרסם ביתד נאמן

וגם במקומות אחרים. פרסמנו את הדברים בשם הגדולים,

ולצערנו הרב,

הם מפתים את הציבור על ידי מתן תלושים, הנחות, מבצעים וקשקושים,

וככה הציבור מתפתה, ובמקום למנוע חילולי שבת ואכילת נבלות וטרפות,

מסייעים להם בדרך זו.

מה יצא מזה שיצאנו נגד שטראוס מאוס?

לדוגמה, אתם יודעים,

אני אגיד לכם.

אין היום שום חברה חילונית

שמוכנה לממן מצעד תועבה.

זה בזכות הפעולות שאנחנו עשינו.

וגם כשהיה צריך להיות מצעד התועבה המפורסם בירושלים,

היו צריכים להביא מאות אלפים של צועדים מכל העולם כולו,

מטונפים ומזוהמים,

על ידי מצעד הענווה שעשינו באיצטדיון טדי, והחשיפה שהציבור החרדי נחשף

לשואה שיכולה להיות בעקבות המצעד שהם רצו לעשות,

הוא הלך והצטמק והתקטן עד שהפך להיות 1,200 איש בלבד בתוך אוניברסיטה.

כל הפעולות האלה שעשינו בעזרת העיתון, ארבע כנפות,

והמודעות לציבור החרדי בכל רחבי הארץ,

זה הביא לדבר שמונע הרבה הרבה בעיות ואיסורים וחריגות.

חוץ מספינות התענוגות

שהתחיל להיות ופסע נגע בציבור החרדי שהצלחנו למנוע,

עד שאונייה אחת

שקעה בים ואחת נטטה על צידה, אחת טבעה לגמרי,

וכל זה בגלל פעילות שפעלנו, לא שהטבענו אותה,

אבל מכל מקום,

התרענו בפני הציבור,

תארו לכם, אונייה שנוסעת

ביום כיפור ומפרסמת שהאוכל כשר ביום כיפור.

עם אוכל כשר ביום כיפור.

ולצערנו הרב, גם מאחורי הפעולות האלה עומדים חרדים, תאבי בצע וממון,

שהם מאפשרים את הדברים האלה, מפרסמים אותם בעיתונים שלהם, משרדי פרסום חרדיים נותנים יד לכל הדברים האלה, וזה איום ונורא,

כיוון שבצע הכסף עומד לנגד עיניהם,

ולא היהדות הצרופה.

אפילו המנגנונים הקבועים והידועים שצריכים לפעול, כמו ועדות למיניהן של צניעות וטהרה וכו' וכו',

לא פועלות די,

ואנחנו צריכים להיות הקטליזטורים,

אלה המאיצים שגורמים לציבור להיות מודע ראשון.

הכתבה האחרונה למי שראה, על קליק

בעיתון ארבע כנפות,

איך מפתים את הילדים שלנו הקטנים לקנות קליק של חברת ורד הגליל,

שעולה בערך ארבעה וחצי שקלים,

וכל ילד רוצה חמישה שקלים,

שישה שקלים,

וקונים את זה, ואחר כך יש מספר,

מחייגים בטלפון וצריכים לחייג,

ואז ארבע וחצי דקות הילד צריך לשמוע שטויות והבלים, אז שואלים אותו שאלה,

ויש שלוש תשובות משיטה אמריקאית, וקוראים לזה בהפוכה,

ואחת מהתשובות שנותנים שם היא מגעילה, שאין כדוגמתה אפילו לחילונים.

ואז הילדים בתלמוד תורה צריכים להגיד מה ענית ומה לא, ומושגים חדשים נכנסים לציבור, רחמנא נצלן,

ואף אחד לא עומד בפרץ. אם אנחנו לא מפרסמים את זה,

אז ילדים לוקחים את הממון של ההורים,

מבקשים, תקנה לי קליק,

הולכים לטלפון, מצלצלים, עושים ככה,

והשם ירחם, כמה יש מזה נזק שאי אפשר לתקן אחר כך.

מי שעובד על הדברים האלה יומם ולילה על המשמר בשביל לעשות את זה, זה אנחנו עם עיתון ארבע כנפות,

שמשתדלים שיגיע לכל מקום בשביל להזהיר את הציבור.

לכן, לשאלתך בסיכום,

אלה שהזכרת עדיין עומדים במרדם,

הם לא חוזרים בהם,

הם לא התנצלו,

וממילא לא חל שום שינוי במדיניות לגביהם.

הבנתי, יוחה?

יכול להיות, ואם כן, אז אנחנו נכתוב גם בעניין, תעביר לנו את הפרטים.

בן הנשים רוצה לשאול שמה אישה? כן, בבקשה, תן לה מיקרופון.

כבוד הרב, לא שאלה, אני הולכת אחריך בכל הארץ, אני צריכה את העזרה שלך.

כן.

הסיפור שלי הוא כזה, יש לי שני בנים אוטיסטים,

בני תשע ועשר,

אלה הבנים היחידים שלי.

אבא שלהם עזב בשלב די מוקדם כשהם היו קטנים, התגרשנו,

ובמשך כמה שנים גידלתי אותם לבד.

רצה השם והתחתנתי בשנית עם בחור ירא שמים,

והיום אנחנו בתהליך של חזרה בתשובה.

אני מקבלת את הדין באהבה, אני מבינה גם שאין ייסורים בלי חטא,

אני בסך הכול מאוד אוהבת את הילדים שלי,

וכל מה שאני רוצה זה שהם יתקדמו במידה שאני אוכל להמשיך לגדל אותם בבית,

ושבעצם אף אחד לא יפגע בהם בעולם הזה.

ומה שאני רוצה ממך,

ואני פונה לצדיק, כי צדיק עוזר והשם מקיים,

שפשוט

תגזור רפואה שלמה על הילדים שלי.

אני מוכנה לקבל עלי קבלה,

ואני באותה מידה מבקשת מהקהל הקדוש הזה,

אם יש עוד מישהו שמוכן לקבל איזושהי קבלה לרפואת הילדים שלי, תבוא עליו הברכה.

טוב.

קודם כל אני אגזור עלייך

שאת צריכה ללכת מהיום בצניעות גמורה, כולל כיסוי ראש.

מוכנה?

כן.

יפה, הצטייעת כבר מהבית.

כל הכבוד, את עוקבת אחריי, אני רואה, טוב מאוד.

וגם כיסוי ראש שמכסה את כל הסערות, נפלא מאוד.

עכשיו, כמובן, צניעות גמורה זה לא רק כיסוי ראש,

ובעזרת השם יתברך, את חוזרת בתשובה, אז את חוזרת באמת, וחוזרת על הכול,

את ובעלך, ואני אברך, והציבור יענה, אמן, לתקוותנו שאכן נבשח.

מה השמות של הילדים?

עומר עמרם בן זיוה ואורי בן זיוה.

עומר עמרם

בן זיוה ואורי בן זיוה.

השם יזכה אותם לרפואת הנפש ורפואת הגוף בכל האיברים ובכל הגידים מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל, אמן. אמן.

ושהשם יזכה אותך לבשורות טובות.

תודה.

אחר כך נגיע לזה,

מי שירצה גם לקבל עליו קבלות לרפואתה, בעזרת השם. רגע,

אבל אני לא רוצה להגיע בשלב הזה עדיין לברכות.

זה יתפקשש, כמו שאומרים.

אבל בואו נראה עוד שאלות לפני שניתן אפשרות לברכות.

הנה, יש שם, תקום, תקום.

כן, הנה הבחור שכזה. תנו לו בבקשה מיקרופון.

קודם כול, אני רוצה לשאול, לא חלילה להתעמת, כי קטונתי.

אני חונכתי שאנחנו נמצאים בעידן של גאולה,

והמשבר שלי באופן אישי זה היה בתוכנית ההינתקות.

אני רוצה לשאול את הרב, האם עם ישראל היום הולך לקראת הגאולה השלמה,

או שחלילה וחס אנחנו הולכים שוב לקראת חורבן גדול וגלות נוספת?

הייתי רוצה לשמוע את הרב.

קודם כול, אנחנו עדיין בגלות.

ודבר שני, אנחנו בדרך לגוג ומגוג.

ואחרי גוג ומגוג,

תהיה גאולה אחרונה שהקדוש ברוך הוא יגאל אותנו גאולת עולמים.

עכשיו,

לגבי ההתנתקות,

זה חלק מהגלות,

שאין לך מקום אפילו בארץ שלך.

ואתה רואה שאפילו יהודים אומרים לך, זוז.

תן מקום לערבים, אין להם מספיק מקום.

מה זה? מאות מיליונים מסביבנו,

מיליונים של דונמים מרובעים.

אנחנו נמצאים, אתה מבין, בקושי על איזה פס של עניבה

מיד הים.

ואין להם מקום. מסכנים, יש להם כמה פליטים,

אין להם מקום איפה לשים אותם, אתה מבין?

מצרים ממש צפופה.

סיני,

ממש אין מקום אפילו להכניס סרדין.

רק אצלנו יש מקום, אתה מבין?

רק אצלנו יש מקום. אז הפליטים לא יכולים.

הבנת? האחים שלהם המוסלמים לא מוכנים לקבל אותם.

מצרים ירתה עליהם אתמול כדורים חיים.

למה? שלא יפרצו את המעבר.

בסוף הם פרצו את מעבר רפיח,

ו-350 אלף כבר עברו לצד המצרי.

המצרים לא רוצים אותם.

הירדנים הרגו בהם בספטמבר השחור.

אף אחד, סעודיה,

עשירה מאוד, לא מוכנה לקבל אותם.

סוריה, אין על מה לדבר.

עיראק,

בקושי מאכלסת את האמריקאים.

איראן, אין לה מקום, מלאה פצצות.

מי יכול לקחת אותם?

רק אנחנו, בתל אביב, ביפו, שם לא צפוף בכלל.

יש מקום להכניס אותם. הבנת?

זה גלות.

בסדר,

תהיה בריא.

כן.

שאלה, אבל לא ברכות עכשיו.

שאלה, יש לך שאלה?

תן לה. לא שאלה איך נהיים בריאים, כן?

שאלה.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

עקבתי אחריכם, גם אני... מה זה, כולם בלשים פה? מה לעשות?

כן. קודם כל, גיסתי חזרה בתשובה לפני שנתיים.

כן.

חלמה חלום.

יש לי בעל חולה אונקולוגי.

מה יש לך? בעל, מה? חולה אונקולוגי.

כן.

יש לו, התגלונו מלנומה, ו... שאלה, את שואלת, לא בענייני רפואה. שאלה, שאלה, שאלה. היא חלמה חלום.

כן.

בחלום התגלות של צדיקים.

כן. התגלות של צדיקים, צדיקים באים וזועקים לשמיים,

אומרים בעלך, בעלה סובל, סובל חזק מאוד.

צריכים לחזור בתשובה שלמה.

בתשובה שלמה במלאות, במלאה.

בגיסתי שאלה שאלה,

היא אמרה, למה אתה מתכוון?

הצדיק בא אליה.

כן. הוא אמר, למה אתה מתכוון?

אז הוא אמר, אני מתכוון שהמשפחה צריכה לחזור בתשובה שלמה. השאלה אם זה נכון.

בטח זה נכון. גם בלי המלאך וגם בלי צדיקים. מי מבטיח לי? מי מבטיח לי? אני מבטיח לך. שמה? שבעלי יחליף בעזרת השם, הוא יצא לי לדבר? לא, לא, לא אמרתי. אמרתי שאם תחזרו בתשובה,

יש לו את הסיכוי של 100%. 100%?

סיכוי. כבוד הרב. מה, אני לא מדבר ברור? אני מוכנה לקחת על עצמי דבר. אשראי.

בעזרת השם.

כבוד הרב,

חזרה בתשובה בשבילי זה דבר מאוד קשה. נכון. אני בן אדם ששומר עוד שבת,

זה אמת,

אבל אני עוד רחוקה מלהיות

כן, דתייה. איך אני עושה את זה?

איך אני עושה זאת? איך אני קופצת למים הקרים?

בלי שום בעיה. תראי, יש פה מאות נשים שהיו מוכנות לעזור לך, להדריך אותך ולהגיד לך איך לצאת לדרך.

אני יכולה לבקש בקשה קטנה? כן.

שתברך את בעלי לוי בני מיכל. בטח, ידעתי שזה יגיע, למה לא?

כן.

שימי קודם את הכיסוי ראש, תברכי שאחיינו, ואחריי.

רגע, רגע, רגע. לא להשאיר שערות בחוץ.

לא להשאיר שערות.

שבי, שבי.

מוזיקה, תן להם, תן להם. עוד, עוד.

בניסוי סוכר היהודו.

כי היא זביעיה, נפש אוי ככור.

בנפש תאבו.

מילאי מילטוי.

כי היא זביעיה,

בנפש אוי ככור.

עכשיו הדבר הכי חשוב.

כן.

לברך לי אותו.

בהחלט. שיצא מהמחלה כמה שיותר מהר. בעזרת השם. מה שמו?

לוי בן רחל.

לוי בן רחל,

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בכל איבריו וגידיו בתוך שאר חולי עמו ישראל. מהרה! אמן!

בשור התורות.

תן לו שמה מיקרופון.

שמה עומד.

ערב טוב לרב.

ערב טוב.

קהל הקבוצה, יש לי בעצם,

אמנם הרב אמר שזה לא הזמן של הברכות עכשיו,

יש לי בעצם שאלה ובקשה שחבר מרגיש שלא נוח לשאול אותה.

אז אני אשאל את השאלה ואחרי זה ברשות העמים עם הרב ירשע, אז נפנה אל הצדיק הזה שיושב פה.

נו.

השאלה היא, האם כל אחד ששואל פה שאלה בכזה מעמד,

ושואל באמת בשביל לדעת ולא בשביל לקנטר,

האם הוא יכול להיכלל בכלל מקדש שם שמים ברבים?

עצם השאלה לא אומרת דווקא שהוא מקדש שם שמים. לא, אני מתכוון כתוצאה מזה שהוא גורם לרב, כביכול, לענות תשובה, ומזה יהיה הפצה של מיליוני קלטות.

תלוי מה הוא מתכוון.

הוא מתכוון לשאול בשביל לדעת.

אם הוא מתכוון בשביל לדעת, אז הוא חלק מזה.

בסדר, זאת השאלה.

האמת היא שחיפשתי שאלה בשביל שנגיע באמת אל הבעיה שבשבילה הגענו.

הבנתי, אבל זו לא הייתה הכוונה לקדש שם שמים. זאת הייתה הכוונה גם, לא, זה היה בשביל להגיע לעניין השני.

בסדר גמור. העניין הוא שבאנו לפה, כן? זה בשביל לקדש שם שמים ברבים. יאללה, בוא נראה.

באמת, אני מכיר אותו הרבה שנים,

ודיברנו לפני כמה ימים, הוא סיפר לי איזה בעיה, הוא גילה את ליבו,

כמו שאומרים, בתור חבר,

והוא אמר שהוא אולי בעצם יסביר את העניין יותר טוב.

הכי טוב.

יאללה, בוא נקצר את העניין. אמרתי לו, באמת נקצר את העניין, ותבוא לרב ותקדש שם שמים ברבים, ובעזרת השם, בזכות זה, השם ייתן לו את ה...

טוב, אני רואה שקשה לו קצת.

אז בוא נניח את זה בינתיים, עד שהוא יוכל.

אולי אני בעצם... תן לו, תן לו רגע מאחורה בינתיים, כן?

שלום, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי שאלה.

בן אדם עשה עבירה, עשה חטא, נכון?

כן. הוא עושה תשובה, אני בכלל לא עבירה?

אם אדם עושה תשובה גמורה, כן.

ואם זה בין אדם לחברו?

גם?

מה גם, אבל הוא פגע בבן אדם באופן אה... אז אתה אומר שהוא עשה תשובה. הוא עשה תשובה עם השם, אבל לא יודע אם הבן אדם הוא אחר, לא, לא. קודם כל, בינו לבין חברו צריך לפייס את חברו,

ואם הוא עשה גזלה, צריך להשיב את הגזלה. ואם הוא עשה אותו בעל מום?

עדיין יכול אותו נפגע למחול, גם אם עשה לו עוד. ואיך אתה יכול לדעת אם הוא מחל או שהוא מקפיד?

אתה צריך לבדוק. אם הפה והלב שווים.

זה באמת בעיה?

אז מה, אז במידת הדין ישדוד עליו כל החיים, עד שהוא ימות?

תראה, אתה לא שואל על המום שלו אם יישאר לו כל החיים או לא, זה ברור לך שיישאר.

וכשעשית את הדבר,

לא לקחת בחשבון את התוצאה.

ואם אחרי זה זה קרה,

למה קשה לך להבין שיכול להיות גם בחמום אם לא תעשה תשובה גמורה?

ובמה זה מתבטא, התשובה?

התשובה היא חרטה גמורה על העבר. אם הוא עשה תשובה, ביקש, בחה להשם שהוא מצטער על ה...

זה לא מספיק, אתה צריך לשכנע אותו קודם.

אם הוא אמר לך שהוא מאוכל, אבל אתה לא יודע במאה אחוז שהוא מאוכל, אז מה? תמשיך לבקש שבעים פעם עד שתהיה בטוח ורגוע

שבאמת הוא מוכן לך מחילה אמיתית.

ואם אתה גם מתבייש לדבר איתו על העניין? אז תסבול.

אוקיי.

תהיה בריא. רגע, עוד שאלה לי אליך.

רגע, שנייה, שנייה.

כן?

רציתי לשאול אותך, בקשר לנסיעה לאומן, מה אתה אומר על זה בראש השנה?

בראש השנה אני אומר כל גדולי ישראל שאומרים

שהמקום להיות בבית הכנסת במקומך ולהתפלל.

רגע, אבל יש הבטחה של הצדיק,

שהאווירה שם, האחדות, זה דבר שחוויה שאי אפשר להסביר אותה במילים. אם אתה יודע הכול, אז בשביל מה אתה שואל אותי?

לא, את חוות הדעת שלך לדעת. עניתי מה חוות דעתי.

אתה לא נגד או שאתה בעד?

מה, לא שמעת ברור מה אני אומר? לא הבנתי, לא הבנתי.

אתה אמרת שאתה נגד או בעד? אני לא אמרתי כלום, אני אמרתי שאני כמו כל גדולי ישראל שאומרים

שאדם יישאר במקומו ויתפלל בבית הכנסת. אפילו שהצדיק ציווה?

אמר איש לא ייעדר?

מה אתה רוצה להגיד? שצריך ללכת או לא?

לא, אני אומר מה שהצדיק אומר, אני לא יכול לגעת. מה שהוא אומר הוא אומר. אתה שאלת אותי אבל, לא?

כן, אני לא... זה מה שעניתי.

טוב,

תודה רבה. תהיה בריא. גם אתה.

תן לה שאלה, אבל שאלה.

כן.

אוקיי.

חשוב לי שלא תסיק מסקנות מה השאלה שלי. חס ושלום, חס ושלום. ושאף אחד לא יסיק מסקנות. טוב. אבל זה מאוד מסקרן אותי לדעת,

כאילו כל אדם, ואתה מחזיר המון אנשים בתשובה, אבל כל אדם שאתה מחזיר בתשובה,

למה דווקא על הדרך כאילו החרדית ולא תשלח אותו לאסדר או משהו?

חס ושלום.

אני לא עמדתי בהתחייבות.

אמרתי שאני לא אצחק, אבל קשה לי.

את יודעת, פעם היה שחקן כדורגל שהוא חזר בתשובה.

אז שאלו אותו החילונים, תגיד,

למה אתה חזרת בתשובה ונהיית ישר חרדי?

למה לא התחלת קודם כל להיות מזרוחניק?

ואחר כך תהיה חרדי.

אז הוא ענה להם,

שחקן כבר הייתי, עכשיו אני רוצה להיות אמיתי.

לא, לא, רגע, רגע, רגע, רגע.

זאת אומרת שכל מי שהוא כאילו ציוני דתי, כל מי שבהסדר בזה, הם שחקנים כאילו? לא. זו לא הדרך הנכונה. אני לא אמרתי. אמרתי מה אמר השחקן כדורגל.

אבל אם את שואלת אותי... לא, באמת. למה דווקא חרדי ענצה לה? שכאילו... אני אגיד לך, אני אגיד לך.

תשמעי,

הנקודה היא ככה.

חרדי זה לא ערובה, זה לא ערובה לאמת.

ישיבת הסדר זה לא ערובה לאמת.

הנקודה היא האם מקיימים שולחן ערוך או לא מקיימים שולחן ערוך. זה לא משנה באיזה מסגרת אתה נמצא. אם אתה מקיים שולחן ערוך,

אז זה בסדר גמור.

תימנים שהיו בתימן,

אז הם לא היו חרדים,

והם לא היו מזרחים והם לא היו כאלה ולא אחרים. הם היו תימנים, יהודים תימנים,

ששמרו על שולחן ערוך,

או הרמב״ם.

יהודי בפולניה,

אז הוא שמר מה שצריך.

יהודי בג'רבה, שמר מה שצריך.

פה בארץ נהיה כיתות, נהיה ככה, נהיה מפלגות, נהיה כל מיני דברים. מי ששומר שולחן ערוך

הוא מאה אחוז בסדר. רק מה, רק מה, תקשיבי, תקשיבי.

יש,

גם מעבר לתורה ולמצוות, יש גם עניין של השקפה.

מה זה השקפה?

איך מביטים על המציאות, איך מביטים על המדינה, איך מביטים על השלטון, איך מביטים על הצבא,

איך מביטים על העזרה לזולת, הרבה היבטים בקיצור.

איך מביטים על הדברים האלה, ומה הדרך הפחות מסוכנת

שלא למעוד?

עכשיו, בואי תראי,

במצב שמאז שקמה המדינה,

המזרח היא, לדוגמה, הייתה להם כוונה טובה ונפלאה

לגרום לחילונים לבוא אליהם.

על ידי מה?

שהם כאילו הלכו לקראתם בהרבה דברים שזה היה אפילו על חשבון התורה.

כדי לא להיראות קיצוניים יותר מדי ומסוגרים יותר מדי, יותר פתוחים, מה שנקרא.

הדרך הזאת לא הצדיקה,

והיא גרמה רק נזקים לאלה שהתכוונו לפעול איתה.

בהפוך, היא גרמה שהגשר לא הפך לצד אליהם,

אלא מהם והחוצה.

בעוד שהציבור החרדי,

ששמר על עצמו סגור יותר ולא נטע החוצה ולא הושיט את היד כל כך מהר בהתחלה לקרב את האנשים האלה לרחוקים,

נשמר וצמח וגדל ונהיה מעצמה.

זאת אומרת,

הדרך הזאת ששומרת על עצמה יותר ונחשפת פחות

ולא מתירה היתרים כאלה ואחרים ומקלה בשביל לקרב,

היא הדרך שניצחה בסופו של דבר,

ולכן רוב האנשים שרוצים להיות אמיתיים מחליטים להיות שמורים יותר ולא פתוחים יותר.

אז לכן, לא שייך להביא לבן אדם

שנמצא בקצה הזה להיות באמצע, כי הוא אומר,

תשמע,

את זה כבר טעמתי.

אני רוצה לראות מה האמיתי, מה בסוף, בסוף,

שורה אחרונה, מה צריך להיות, איך צריך להיות,

איפה הוא יכול לראות את זה, איפה אלה שמדקדקים בכול ולא מוותרים על שום תג.

עכשיו, זה לא אומר שכל מי שצבוע שחור הוא באמת הדתי הכי דתי,

וזה גם לא אומר שמי שעם כיפה סרוגה הוא פחות דתי.

ודאי שיכולים להיות כאן וכאן,

אבל באחוזים,

איזה דרך הצליחה לשמר,

לשמור ולהציל יותר,

זו הדרך הזאת. הראיה,

שעד היום, עד לפני שנה נגיד,

הציבור המזרחי לא העז להגיד מושג של חזרה בתשובה.

פחדו מהמושג חזרה בתשובה.

למה?

שהם לא יראו שחורים,

כאילו הם כופים את דעתם,

אומרים לאנשים, ככה צריך לחיות וכו'.

בלית ברירה,

הם ראו שהכול פסה,

הכול עבר.

כל הדרכים והשיטות שהם רצו לא הוכיחו את עצמם,

ויש הרבה מהם בעצמם שחוזרים בתשובה ומתחרדים.

והרב טל יעיד עם כל ישיבתו שהם זנחו את הדרך הציונית

והם הפכו להיות חרדים בכל מכל ומחוברים לגדולי ישראל,

הרב שטיינמן והרב גרנמן והרב שפירא ואחרים,

וכן על זה הדרך.

זאת אומרת,

הדרך הזאת בסוף הוכיחה את עצמה,

והיום הם החליטו לצאת כאילו ולקרוא לכולם לשוב בתשובה.

אבל הרב, כאילו, ממש אני לא מבינה, נכון, אתה צודק, והכול, אין אפס.

אבל תחשוב, כאילו, יש הפגנות, וזה צריך, צריך ללכת, כל ההצהרות, למה... בואי, בואי, מסכים נגיד שצריך, נגיד, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי.

החרדים עושים הכי פחות הפגנות והכי הרבה מנצחים.

המזרחי עושים הכי הרבה הפגנות והכי מפסידים.

אני אסביר לך.

לא מצליחים להזיז אותם ממקומם, אפילו כהוא זה.

לדוגמה,

אין הפגנות יותר ממה שהמזרחי עזה, הכתומים, לדוגמה, בהתנתקות.

שרשרת אנושית, מסוף העולם ועד סופו, חובקים יד, הולכים בכבישים,

עושים מחסומים, סותמים עם אוטובוסים.

מה לא עשו?

כל העולם ראה, כל העולם שמע.

בסוף באו הציונים, שהיו החברים שלהם,

שאמרו להם, תלכו לשם.

ששרון אמר להם,

אתם, אפילו אם יבואו לגרש אתכם, אל תתנתקו.

הוא שנתן את ההוראה ועשו להם קישטה. קישטה. רגע, רגע, רגע, רגע. אז אמרתי מה הם היו צריכים לעשות בזמן ששאלו.

אמרתי שאם היו עושים

תפילות בחזרה בתשובה פנימית בתוך המחנה ודקדוק במצוות,

זה היה עוזר הרבה יותר. מאיפה יש לי ראיה?

מאיפה יש לי ראיה?

היה מרדכי היהודי והייתה אסתר, נכון?

והייתה גזירה לא של התנתקות, אלא התנתקות מהחיים.

המן ואחשוורוש גזרו להשמיד, להרוג ולאבד.

מה עושים? הם עשו הפגנות?

לא.

הם עשו מחסומים?

לא.

הם הקימו צבא?

לא.

מה עושים נגד גזירה כזאת? מה עושים?

לקחו את הילדים הקטנים

והכניסו אותם לבתי מדרש.

ונתנו להם להתפלל ולבכות על מר גורלם.

גזרו תענית שלושה ימים ושלושה לילות,

ונכנעו לפני ה'

והבינו ששורש הגזירה שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש,

כי הם רצו להיות קרובים למלכות ולפוליטיקה,

והם רצו להיות כמה שיותר דומים לגויים,

וכמו פה,

אז מה גרם?

הם הבינו, השכילו, עשו אחורה פני,

U-turn, מה שנקרא,

וחזרו ל'שם. מה עשה ה'?

עשה גם U-turn, סובב את הכול. מה סובב?

רק את הראש של מי?

את הראש של אחשוורוש, תקשיבי, והכול התבטל. אם היו עושים כך,

יכול להיות שהיה הקדוש ברוך הוא מסובב את ראשו של שרון,

והוא לא היה שרוי עכשיו בהתנתקות.

אוקיי, נכון, אתה צודק.

אז תאמרו בעצם רק תפילה.

תראה, אני כיתה י״ב עכשיו,

והמון המון בגרות, ויש לי עוד אנשים כפול בגרויות.

אז אני רק אשב ואתפלל,

ואגש לבגרות ואני אצליח... מה זה קשור לשאלה הקודמת? זה קשור, זה קשור, כי אני לא אצליח... מה זה קשור?

אני אגיד לך... לא, את רוצה להצליח בבחינות?

יש לי הצעה.

תפגיני.

מה זה מפגיני? לא, אבל... הפגנות זה עוזר! הפגנות זה עוזר!

מה זה קשור? לא, אז זה קשור, אני אגיד לך איך זה קשור. אני אגיד לעצמי, טוב, אני רק יושב ואתפלל ואבקש מהקדוש ברוך הוא. אני רק יושב בבית מדרש כל היום, כל הלילה. מי אמר לך? למה אני לא הולך להרצאות ואני יושב בבית המדרש ומתפלל שתחזרי בתשובה? נו. אני באה.

מי אמר שלא צריך לזוז? תזוזי, תלמדי, תעשי הכול. לא צריך בגרות. בגרות זה גימטריית תורה, אם את לא יודעת.

אבל לא נורא, את רוצה שתהיה לך תעודה, כאילו?

את חושבת שיש לך עבודה מזה? לא, זה לא קשור. תשכחי מזה. זה לא קשור. הקדוש ברוך הוא קובע מזונותיו של האדם ולא הבגרות.

יש הרבה עם תעודת בגרות מובטלים.

טוב, תודה רבה לך.

בשביל כלל ישראל נעשה גם משהו, בסדר? בואו נעשה משהו.

היהודייה ביקשה בשביל שני הילדים מהחולים שלה.

היהודי הזה רוצה שהבחור ידבר סוף סוף.

אז קודם כל,

כל אחד שרוצה יכול לקבל קול קבלה, ואם נרצה נשמיע גם.

אבל יש לי עצה,

שהיא מאוד חשובה.

לא נעים לי להגיד אותה לפעמים לאנשים שהם בעצמם חולים.

אתם יודעים שיש מושג שנקרא פדיון נפש.

לפעמים אדם, בשביל לפדות את עצמו,

צריך לפדות את עצמו בממון.

אבל אני לא אוהב לדבר על זה עם אנשים שסובלים,

כי אז יגידו כאילו הם מנצלים, חס ושלום,

את המצב שלהם ומבקשים מהם צדקה,

אף על פי שכתוב צדקה תציל ממוות, וזה לא פטנט שלי,

ואף על פי שכתוב בראש השנה ביום כיפור, צדקה ותשובה ותפילה מעבירים את רוע הגזירה.

אבל אני אומר משהו קל שכולם יכולים לעשות בשביל עצמם ובשביל כולם.

הרי הדבר שהקדוש ברוך הוא חפץ יותר מכל זה שבניו יחזרו בתשובה.

מכל המציל נפש מישראל, כאילו הציל עולם מלא.

אז לכן בואו נעשה כולנו מחווה במאמץ קטן.

בואו נתרום שקל וחצי ביום, לא הרבה,

שקל וחצי ביום מכספי מעשר בשביל כלל חולי עמו ישראל, וגם לחולים שאתם רוצים בשבילם, או להצלחתכם או לזיווג או לזרע חי וקיים וכולי.

שקל וחצי ביום זה בסך הכל 50 שקלים לחודש.

50 שקלים לחודש,

אם תחזיקו מעמד 20 חודש,

במשך שנה ושמונה חודשים תרמתם שקל וחצי, אלף שקל.

אלף השקל האלה

מקבלים 100 DVD. 100 DVD. אפשר להציל יהודים רבים ומשפחות שלמות שיחזרו בתשובה כשמחלקים להם את זה חינם,

כדי שישובו בתשובה.

כל יהודי ויהודייה שמוכנים להפריש מכספי המעשר שלהם 1.5 שקל לחודש ויעשו הוראת קבע פה,

יוכלו לכתוב מעל הוראת הקבע הזאת

שם

ושם האימא, ומה הברכה שהם רוצים.

נאסוף את הוראות הקבע,

ואני אברך את כל האנשים האלה פה לפני כולם בעזרת השם.

אז יעברו כרגע בתוך הקהל, ייתנו למי שמעוניין הוראת קבע עם הלב בי, יחתום,

ימסור בחזרה,

ואני מתפנה כבר לענות לכולכם עם ברכות לכל מי שרוצה, בסדר?

שלוש דקות, ארבע דקות רק מוזיקה,

תרימו את הידיים,

הוראות קבע, ואני איתכם

עד שניתן לכולם ברכות, בסדר?

בכבוד, להרים את היד גבוה ולקבל צבי, בוא תעזור לנו מהר,

הוראות קבע זריז,

ואנחנו נעבור לחלק של הברכות.

סנדי רמקה בת, איי עליה, תבואה שלמה מהרה.

שגדול בתו הוא לא, ויאמור לוי בתו הוא לא,

ויועץ אה... יהודית בת ליאור, הרפואה שלמה מהרה, והחלמה מהמחלה.

דוד בן טאוס, רפואה שלמה מהרה.

חי יעקב בן עוזו, שושנה,

אשר משלח לו רפואה שלמה, בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה.

חנה,

בת ימדה ימימה,

שם נשלח לה רפואה שלמה, ותוך שער חולה עמו ישראל מהרה.

הכל טוב לכולם, שלום בית, הצלחה לילה טוב.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפן ל-03-6777779,

וגם לפקסס ל-03-5743073.

כתובתנו באינטרנט

www.shofar.net

ברשותנו מלאי קלטות וידאו,

אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.