מעשה הבחור שנצול מלמות תלוי | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

יואל בן נדרה

שיזכה לאהבת התורה וקיום המצוות בשמחה

בחזרה בתשובה שלמה למשפחת יצחק ולמשפחת באיו

מעשה בחסיד אחד מפורסם שיצא שמו בכל הארץ

והיו באים אצלו מסוף העולם

כל אחד לצורכו

להתפלל על החולים ולפקוד עקרות

והוא היה מתענה ומתפלל ועושה שאלת חלום

ולעולם תפילתו הייתה מקובלת

ומשיבים אותו מהעולם העליון

ולא נפל דבר אחד מדברו

והחסיד הנזכר

היה חסוך בנים

ובוודא הדבר לאשתו

שבתפילתו רופא חולים ומפוקד עקרות

חרר לעד מאוד

וגדל צערה

ושבא החסיד בעלה מישיבתו

התנפלה לפני רגליו

בתבת ותתחנן לו

ויאמר לבעלה

אחותי

למה תבכי

הגידי לי מה שאלתך

ויינתן לך

וטען ותאמר לו

נפשי מרה לי שאנו זקנים באים בימים

ועדיין לא זכינו לבנים

ואני ידעתי

כשאתה מתפלל על אחרים

על כל צרה שיש להם

ואתה נענה בתפילותיך

הקדוש ברוך הוא

רופא חולים ומפוקד עקרות

ובכן

אם יש לאל ידיך

נפקוד אחרים

למה לא תרחם עלינו

ותתפלל עלינו

שהקדוש ברוך הוא יבגדנו לפחות בבן זכר אחד

להשאיר

שאריתנו

ולקיים מצוות יוצרנו

ויאמר לה

ביתי אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה ליתן לנו בן

אין מי שיחכה בידו

בפרט

ששלושת המפתחות הללו

בידו

והשם הוא היה יודע נסתרות

מה טוב בעיניו יעשה

חזרה אשתו להתחנן לפניו

ואמור אליו ידעתי שהאמת איתך

שהקדוש ברוך הוא הוא הפטרון

ועם כל זה התפלל בעדנו

אפשר שהשם ישמע תפילתך

וישנה מערכה

ויפקידנו בבן זכר

סוף דבר

כל כך הפצירה בו

עד שנתרצה והודה לדבריה וישאל אותה

מתי זמן תפילת מצווה

ותאמר לביום פלוני

הזמין עצמו בתחנית

וטבילה והתפלל תפילתו

ועשה שאלת חלום

והשיבו לו

אם תרצה שיהיה לך בן

תדע

שלאחר שלוש עשרה שנים

המזל גורם שימות תלוי

ביען שהקדוש ברוך הוא

אוהב אתכם

שלא תראו בזה הצעה עלה את זקנתכם

ויהי בבוקר

סיפר לי אשתו תשובת החלום

אמרה לו, אף על פי כן

אני רוצה לזכות שיהיה לי בן

ואחר כך יהיה מה שיהיה

ואפשר

שעל ידי מצוות וצדקות

הקדוש ברוך הוא יבטל מעליו הגזרות

ובלילה השני חזר ושאל שאלתו

ויבוא אליו מלאך הממונה על החלום

ויאמר לו, הננו רוצים שיהיה לנו בן

ואחר כך ירחם השם

ויאמר לו, הנני מבשרך שבלילה הזה הנה הרה ותלת בן

וכן היה

באותו הלילה הרתה אשה

והנה תקופת הימים

בתלד הבן

ובצאתו מרחם אמו

הבית העיר מכבודו

ותכף הביאו לו אישה מנקת מן העבריות

להעניק אותו

ומרוב שמחתה

שהשם פקד אותה

כפה פרסה לעני בידיה של נחל האביון

בכפליים

ממנהגה הטוב

ויגדל הילד

ויגמל

וייקח לו אביו מלמד ללמדו תורה

בה נער פיקח וחריף

וגדול מפולפל

והיה קולט הכל

בזמן מועט

עד שבקרב שנים מועטים

למד תנ״ך, תלמוד ושותים

ועלה במעלות התלמוד והפוסקים

יותר מכל מלמדיו

והיה שלם בדעות ובמידות טובות

ודרך ארץ וענווה יתרה

וכל כך

בקיאותו וחריפותו

עד שכל חכמיו היו מתביישים ממנו

ואין שום אדם

יכול לפתוח פיו לפניו

ובכל לילה

היו משכיבים אותו ביניהם

אבי מימינו ואימו משמאלו

ויום ולילה עיניהם תלויות אליו

מרוב אהבתם אימו

אבל אביו

לא היה נכנס שמחה בליבו

ואדרבה

כל עוד שהיה רואה אותו הולך וגדל בתורה

היה יותר מצטער

מאחריתו

עד בו העת

שהגיע הנער

להיות בן 12 שנה

והנה

לילה אחד

נדדה שנתם

וחשבו שהנער ישן

התחיל אביו ונאנח

אמרה לו אשתו

מה לך נאנח

נשיב לה וכיצד

לא אתאנח

בראותי הבן היקיר

חכם ושלם בכל

ובעוד שנה אחת

עתידו להיות נתלה ולמות

ולא אתאנח ולא אבקע

מול שמחה מה זו עושה

וחושבי זאת

כי חס ושלום

טוב מותי מחיי ולא אראה ברעתו

ואז התחילה גם אשתו לבכות נהרי נחלי דמעה

ואמרה לו

ירחם השם

השם יראה בעוניינו ויבטל גזרתו

וינחמו זה את זה בביטחונם בשם

והנער

שמע את כל דבריהם

ויקום הישב על המיטה

ויאמר להם

הנה שמעתי כל מה שדיברתם

ובכיתם עליי ובשבילי

ולמה אין אתם מגידים לי

וימאנו להגיד לו ואבצר בה מאוד

עד שהוכרחו לספר לו

כל העניין מתחילתו

ויאמרו לו

הנה אתה שגילינו לך הכל

ואתה בר דעת

תחשוב בדעתך מה לעשות

ויאמר להם

אני רוצה לשנות מקום

כי שינוי מקום

שינוי מזל

ואולי יחונן השם

ויבטל מעלה יגזר אותו

וייטב בעיני אביו הדבר

ויאמר לו

טוב הדבר

ואני אשלחך לעיר דודך

מעיני אני מזמין לך צידה, לדרך זו

תלך

ויש לך בו

שלוש מסעות

וגם אני נותן

שלושה תפוחים

ואני מצווה לך

שבכל חניה שאתה חונה תקרב אצלך איש אחד

מאשר תמצא שם

ותיתן לו תפוח אחד

שיקלף אותו ולאכול יחדיו

ואם תראה

שייתן לך המובחר

והוא יאכל תוכו מקום הזרע והקליפות

הרחק בעליו דרכך

וכן תעשה בחניה שנייה ושלישית

ואם תמצא איש

שיאכל

הוא המובחר

וייתן לך

את הלב

מקום הגרענין והקליפה

אותו תבחר ותקרב

ויהיה לך לחבר בדרך אשר תלך

עד הגיעך אל מחוס חפצך נעיר דודך

ויען ויאמר לו

כן אעשה כאשר דיברת

ולקחת צידה לדרך ויישק ידי אביו ואמו

ויחבקוהו וינשקוהו ויברכוהו לשלום

ויאמרו לו

אלוהינו יהיה עמך לשמורך בדרך

ולהביאך אל המקום

אל בית דודך

ויבטל כל גזרות קשות ורעות מעליך וישמור צאתך ובואיך

ויזקן ולראות פניך לחיים טובים ולשלום.

ויקום הנער

וילך לדרכו

ויעש כאשר ציווהו אביו

וכאשר בא אל המלון הראשון

ויקרב אליו איש מהנמצאים

בדברים ערבים

כדרך הנאהבים

וייתן לו התפוח אחד לקלפו

ולאכלו יחדיו

וייקח מידו אותו האיש

ויקלף אותו וייתן אל הנער בעליו

המובחר לכבדו

והוא אכל את הלב והקליפות

וייפרד ממנו

ולמחרת

קם והלך הוא לבדו

ויהי בערב ויבוא למלון השני

וימצא איש אחד

ויקרב אותו וייתן לו התפוח השני

ויעש גם הוא כמעשה הראשון

ויתרחק גם זה הרחק כמתח אבקש

ויהי ממחרת

ויינך לו לדרכו

ויבוא השמש ויבוא אל המלון השני אישי

וימצא איש ויקרבהו אליו

וייתן לו תפוח השני אישי

ויקלפהו

ויאכל האיש המובחר

וייתן אל הנער את לב התפוח הגרוע והקליפות

ויקרבהו אצלו ויהיהווהו

ויאמר לו

אמנם מצאתי חן בעיניך

תבוא עימי ללוותני עד עיר פלונית

מקום דודי

כי אהבתיך

ויען אותו האיש ויאמר לו

גם אני נכנס בלבי אהבתך

ולא אעזבך עד שאבייך אל מקומך

אבל בתנאי

שלא תעבור ממצוותי

לכל אשר אני אצביך

ואל נער

כשומעו את דבריו היוצאים מן הלב באהבה

מוסיף לאהוב אותו אהבה עזה ויגלה לו כל מצפוניו

ויען האיש ויאמר

אל תירא ואל תחת

אדוני יהיה בעזרך ויבטל כל גזירות קשות ורעות

מעליך

ואנוכי

לא ארפך ולא אעזובך

ויקומו וילכו יחדיו

ויבואו עירה

וקידם אותו האיש לפניו לבית דודו

להודיעו שבן אחיו בא אצלו

וייצא לקראתו וייחבק לו ויינשק לו ויביאו בכבוד גדול

ויעש משתה גדול לשמחת בואו שגם דודו היה עשיר גדול

ואותו האיש עד תום המשתה נתעכב עמו

ויהי כאשר תמו ימי המשתה

ויאמר אותו האיש אל הנער

הנני הולך לדרכי

אבל מעולם דעתי עליך ולא אשכח אותך

אבל עתה

התוזנך לי

שמה אמרתי

אמור לדודך שאעשה לך בית גדול לישיבתך

שתהיה כל גובהה

שקועה בקרקע

בגדר שאפילו גגה

יהיה יותר עמוק

משטח קרקעית השדה

ושם תהיה דירתך וישיבתך

ושיזמין לך עשרה בחורים

שיבואו ללמוד עמך

בזה האופן

חמישה מן הבוקר עד חצי היום

וחמישה מחצי היום

עד הלילה

ועוד עשרה בחורים אחרים

שיבואו חמישה

ללמוד עמך עד חצי הלילה

וחמישה מחצות לילה עד הבוקר

ובהיקרב זמן תשלום השנה נזכרת

יוסיף עוד חמישה בחורים בכל משמרת.

ויחמבקהו, וינשקהו, וילך לו.

בא נער

אמר לדודו

את כל אשר ציווהו,

ולא איחר דודו מלעשות מבוקשו כל אשר שאל מאיתו.

ויבן לו בית ישיבה חשוב בתוך גינתו

והזמין כל כלי תשמישו הצריך לו.

ועשה לבית ההוא דלת של ברזל חזקה לשמירתו.

והיה שולע לו שם

מאכלו וכל צורכו.

לו ולבחורים הלוא עומדים עמו איש איש על משמרתו.

והם היו מצווים להיות נעורים

אפילו כשהנער ישן לשומרו.

מהי כאשר קרבו הימים

והנער הולך וגדל?

חכם ומושים את דעתו.

ויוסף עוד בחורים

כפלי כפליים במשמרתו.

והיה בליל תשלום היוד גימל שנים

שהלך להביא אצלו עשרים תלמידי חכמים,

גיבורים גיבורי כוח עושי דברו.

וייצווים

שייזהרו ויהיו נעורים ולומדים כל אותו הלילה עמו.

וישבו יחדיו

לומדים עד חצי הלילה.

ויהי בחצי הלילה.

ברגע.

נפלה על כולם תרדמה גדולה,

והנער מכוח טרדת עיונו ולימודו בתוך הספר

לא השגיח בהם.

ופתע פתאום

ויישא עיניו

וירא בנה חבל יורד

מאמצע כיפת הבית

ואימה בפחד נפלה עליו.

והתחיל לצעוק

ולקרוא את חבריו.

ואין מי שיענה.

והחבל מתמתח ויורד

עד שהגיע על ראשו

והקיף אותו על גרונו.

ויחזק בו וישאהו ממקומו.

ויביאהו עד אמצע הבית.

ותחילה על אותו והחבל בגרונו.

והוא צוחק וקורא ואין קול ואין עונה.

עד שעלה לאמצע אוויר הבית ונסתם גרונו.

ועיניו פתוחות ועדיין בדעתו.

וישא עיניו וירם הנה האיש אשר בא עימו לבית דודו עומד לנגדו.

והתחיל הנער להתחנן אליו ברמיזות.

ויען האיש ויאמר לו

אל תירא ואל תחל.

וירם האיש את ידו

וחתך את החבל מאמצעיתו.

וקיבל את הנער בשתי ידיו.

הושיבו על מכונו והוא נתעלם.

וייקי יצאו ויעירהו

וישב רוחו בקרבו

ויאמר לו דע לך

שזכות התורה הגנה עליך.

יען זאת הגזרה נגזרה עליך.

מקודם צאתך מבטן עמך.

ואולי התורה שעסקת בה עמדה לפני כיסא הכבוד

מעוטפת שחורה צועקת ומבקשת רחמים עליך

וביטלה גזירתך.

וישלחני אדוני להצילך.

והנה הודיעך

שבת דודך תהיה זוגתך

ותסיינה בשמחה

ותשמח עם אשת נעוריך

ואגלה לך

שאני הייתי עמך בדרך בצורת אדם.

אבל אני אליהו

זכור לטוב.

ויהיה זכרי מאיתך

כי הנני מבשרך שבפעם שנית

עתידה להתעבר אשתך ותלד לך בן

ולא תמול אותו

עד שאבו

ואראה אליך.

ואתה חזק ואמץ.

אל תתרשן מלימודך.

וכאשר עשית מעוטך כן תעשה

ויתר שאת

כדי שהתורה תגן בעדך ונתעלם ממנו וילך לו.

כאשר נתיישב ברוחו

נתן קולו לפני חילו

ויקרא לכל הבחורים התלמידי החכמים שהיו עמו.

ויעוררם כאיש אשר יעור מתרדמתו.

ויהיה צר להם כי ניצחה אותם השינה ולא שמרו את משמרתו.

ויספר להם את כל הכורות אותו ויראה להם את החבל עודנו עומד בתקרת ביתו.

ויחרדו האנשים מאוד

ומפרט כשומעם הצרה שעברה עליו

אשר כפסע בינו לבין המוות.

ויספר להם סדר הצלתו שהקדוש ברוך הוא עשה לו נס גדול

ושלח מלאכו מחתך החבל להצילו.

ופתחו כולם פיהם להודות

לשם על הצלתו.

ובאור הבוקר

בא דודו לבקרו לדע איך עבר אותו הלילה.

יען היה יודע מהגזרה ופחד מאוד ממנה.

היכר אותו כי הנער חי ובריא

וכולם שמחים בשמחת עולם.

שמח לבו ויג אל כבודו.

ויספרו לו את כל הכורות אותו ואת הנס למיניהו אשר נעשה לו.

ונתן הודעות לשם עושה נפלאות גדולות לבדו.

ויעלהו בשמחה לביתו.

ויעש משתה גדול

לכל החכמים.

וסעודה וצדקה לעניים.

על הצלת בין אחיו חמד בחורים.

ואחר הסעודה קם הנער והלך אל חדר לבדו.

ויקרא למר דודו לגלות לו סודו.

ויאמר לו

הן עתה

שתהילה לשם יתברך

הקדוש ברוך הוא הפלי חסדו.

וקרע רוע גזר דיני.

לא עת לאבד זמני.

ואינני רוצה

שתתני בתך לאישה

לקיים מצוות פרייה ורבייה.

וישיבהו מר דודו.

אינני מוכן לעשות רצונך.

טוב תהיה אותה לך.

והיכן אוכל למצוא חכם?

מה חשוב יותר ממך?

ונאמר בקרובי יקדש.

ואותה אני מבקש.

ותכף שלחו איגרת לאביו ואמו על ידי הארצים.

כל מבשרתו על הניסים ועל הנפלאות

שעשה הקדוש ברוך הוא עם בנו.

הוא ביטל גזירתו.

וגם להודיעם ששידך את בת אחיו.

ולזמן פלוני בעזרת השם.

יהיו הנישואין ושימהרו ויבואו אצלם לשמוח בשמחת בנם, שמחת חתנים.

וכן היה.

וימהרו ויבואו אביו ואמו בשמחה וברננות.

ופיהם מלא תהילות לשם על כל החסד אשר עשה עימהם

לבטל את הגזירה מעל ביניהם.

ובהגיע תור זמן החופה,

עשו החופה בשמחה רבה.

ויחלק צדקה לרוב לעניים ולצנועים ולתלמידיה החכמים.

ויהי לתקופת הימים.

נתעברה הכלה,

ובתשלום ימי החיבורה בתלד בן כאספקלריה המאירה.

ויהי ביום השמיני,

ויתוודעם כל העם בבירית.

אמר להם אבי הבן,

מוריי ורבותיי,

בבקשה מכם,

תמתינו לי מעט זמן,

עד יבוא אליי איש אחד מזומן.

וימתינו כמו שעה,

ולא ראו שום אדם,

וישאלוהו לאמור להם,

מי האיש לזה שאתה ממתין?

ומה שמו?

שערי עינינו הרואות

שכל העיר,

גדולים וקטנים,

כולם באים,

לא נעדר מהם איש.

והוא משיב להם,

איש אחד אורח, שאין אתם מכירים אותו.

וכן, על זה הדרך מעכב אותם,

וכולם תמהים,

עד שנגלה אליו.

אליהו זכור לטוב.

ולא ראהו שום אדם, כי אם הוא לבדו.

וישב אליהו על הכיסא,

ואבי הבן ישב

לעיני העם למכסה.

ויאמו לו הבן בקדושה,

ויעשו סעודת מילה כתיקונה, לדברי תורה ודברי קדושה.

ונשארו כולם שקטים ושאננים.

מתמידים בתורה ובמעשים טובים כל ימי חייהם לעולמים.

כן השם

יקרע

רוע גזר דיננו,

ויזכנו להגות בתורתו במצוותיו כל ימי חיינו.

אמן כן יהיה רצון.

מכאן

מודעה רבה.

גודל הזכות של התורה וההצדקה שהיננו,

שהגנו עליו לבטל הגזרה ולשדד המערכה.

ואפילו שנגזרה מקודם הלידה

מכוח המזל,

כמו שאמרו חכמים,

זיכרונם לברכה,

תורה הגון אמגנה ואצול אמץ לה.

ואמרו,

וצדקה תציל ממוות, ואפילו ממיתה משונה.

כן יעזרנו ההן.

נשמור לתורה והמצווה.

אנחנו וזרענו,

וזרע זרענו.

ויבטל כל גזרות קשות ורעות מעלינו,

ומעל כל ישראל אחינו,

ויגזור גזרות טובות,

ישועות ונחמות עלינו,

וימהר לגאו.