שיעור בוקר - רבי יהונתן אייבישיץ ועוד | הרב אמנון יצחק שליט"א

פירוש החלק הרביעי בעניני חובות הלבבות והאיברים, שהאדם מתיחד בתועלותם ונזקם, אז יש חובות של הלבבות והאיברים שאדם מתיחד בתועלותם ונזקם, כמו צום, תפילה, מצות סוכה, לולב, ציצית, שמירת שבת ומועדים, וההמנעות מן העבירות וכל חובות הלבבות שהם לא קשורות לזולתו, והתועלת והנזק מיוחדות בו, אופן היושר של הבטחון בכולם על האלהים יתברך זה מה שמבאר רבינו בחיי, והוא אומר ומאלהים אשאל להורות אותי האמת ברחמיו. גאון צדיק וחסיד, הוא יודע מה הולך לכתוב ולדבר והוא אומר שהאלקים יורה אותי את האמת ברחמיו. אז הוא אומר כך, מעשי העבודה והעבירה לא יתכנו לאדם כי אם בהקבץ שלשה דברים, כל מעשה מצוה וכל מעשה עבירה שאדם עושה, לא יתכן אלא בשלשה דברים שיתקבצו יחדיו. האחד - זה הבחירה בלבו ובמצפונו, ז"א כל בן אדם לפני שהוא עושה מעשה הוא בוחר, והבחירה היא בלבו ובמצפונו דבר ראשון. דבר שני, זה הכוונה וההסכמה לעשות מה שבחר בו, אחרי שאתה בוחר לעשות מעשה אז אתה מתכוון לעשותו ואתה מסכים לעשותו דהיינו אתה מתחיל לפעול וליישם את מה שבחרת לעשות. אתה עושה את זה בכוונה ובהסכמה לעשות את מה שבחרת. והדבר השלישי זה שישתדל לגמור את המעשה באיבריו הנראים ויוציא אותו אל גדר המעשה, ז"א אני החלטתי השנה לבנות סוכה, נגיד שהיה אחד בעל תשובה עוד לא בנה סוכה, עכשיו הוא חזר בתשובה החליט לבנות סוכה, אז הוא בחר כרגע לקיים את המצוה, הוא מתכוון לעשות אותה והוא הסכים על עשייתה והוא התחיל לעשות, ועכשיו הוא צריך להשתדל בכל איבריו הנראים להוציא לפועל את בנין הסוכה. ומה שאינו נעלם ממנו בהם כי בחירת העבודה והעבירה והכוונה וההסכמה על המעשה, הבטחון על האלהים בזה טעות וסכלות. כי הבורא יתברך הניח ברשותנו בחירת עבודתו והמרותו, כמו שכתוב "ובחרת בחיים", אז ז"א, אדם צריך לדעת שהכל תלוי בידו ויש בידו את הבחירה לבחור לעשות מה שבידו לעשות מהם ואינו נעלם מכוחו, ואם אדם חושב שזה נעלם ממנו והוא לא יכול, הוא לא בוחר בכלל בעניני המצוה והעבירה, הוא אומר זה לא בשליטתי, זה לא ביכלתי, זה לא, כל מיני תירוצים כאלה, אדם כזה אם הוא בוטח שהוא לא יעשה שום דבר וזה יבוא לו, זה טעות וסכלות כי הבורא יתברך הניח בידינו את הבחירה ואמר "ובחרת בחיים", אז את הבחירה יש לנו לעשות, את הכוונה וההסכמה זה בידינו, אבל השלמת המעשה אם נוכל לקיים את המצוה עד תום או אפילו אם תרצה לעשות עבירה אם תוכל להשלים אותה או לא, זה לא הניח ברשותנו הבורא יתברך. אלא בסיבות שהם חוץ לנו שהם מזדמנות בקצת העיתים ונמנעות בקצתם. אדם רוצה לעשות עשר מצוות, והוא הצליח לעשות רק שמונה, הוא באמת רוצה, בחר כיוון הסכים ושתיים לא יצאו לפועל, והוא באמת השתדל עד כמה שאפשר לעשות בדיוק כמו בשאר המצוות שלו, ולא יצא, נגיד אתן לכם דוגמא, אחד רוצה להזמין תפילין, תפילין מהודר, אז הוא רוצה את זה שעד שבוע הבא יהיה לו, ופתאום ההוא אומר לו תשמע אל תשאל מה קרה בסוף מקבל את המצוה אחרי חודש, אחד רצה לכתוב ספר תורה אמרו לו כך וכך לקח עוד חצי שנה, אחד רצה בכלל לעשות איזה מצוה כלשהי ולא יצא לו להשלים את המצוה, אם זה מחמת אונס שהוא לא יכול או מחמת שמישהו אחר כבר עשה או כל מיני סיבות אחרות. אדם חשב לעשות עבירה, תכנן לעשות עבירה, בחר לעשות עבירה, כיוון והסכים לעשות, התחיל לצאת לדרך ולא התאפשר, מן השמים מנעו אותו שלא יוכל לבצע את העבירה, אז לא תמיד מה שאדם בוחר ומתכוון ומכים הוא יכול להוציא לפועל ולגמור את המעשה. במי זה תלוי? במי זה תלוי - בקב"ה אם יהיה גמר המעשה או לא יהיה גמר המעשה. אז ז"א, מה יש בידינו בסה"כ? הבחירה והכוונה וההסכמה, וגמר המעשה לא בידינו. אבל זה רק אחרי שהשתדלנו בכל האיברים הנראים לעשות כל אשר לאל ידינו להוציא לפועל, לא כשאדם עושה איזה מן פעולה חצי פעולה כזאת וחושב הנה זה כבר יגמר ואם לא נגמר אז כנראה מן השמים לא רצו, לא, אתה צריך לעשות עד איפה שידך משגת ויכולה. זה לא קשור לנסיון, זה קשור לזה אם אתה בוחר לעשות טוב או לא בוחר לעשות טוב. מי שרוצה לעשות מצוות אז מגלגלין זכות ע"י זכאי ומצוה באה אחרי מצוה כי שכר מצוה מצוה ומצוה גוררת מצוה ואז ממילא הוא יזכה לעשות הרבה מצוות. אבל לא תמיד הבחירה והכוונה היא שלמה עד הסוף, דוגמא יש כאלה רוצים לקום בבוקר, רוצים לקום בבוקר אבל לא רוצי לקום לגמרי, רוצים לקום אם יהיה אפשר לקום, ז"א אם יהיה נח לקום, אם לא יהיו עייפים לקום, הם רוצים, מי אמר שהם לא רוצים? מי לא רוצה עולם הבא? אבל בשביל עולם הבא צריכים לעבוד, זה החלק שהם לא כל כך רוצים, את החלק ההוא שלקבל כבר את השכר זה ודאי שרוצים, אבל את החלק עד שם הם לא מוכנים לבצע עד הסוף. אז הנה היום אני רציתי להיות פה בשלש אז לא ישנתי בכלל, יש כאלה גם שאני יודע שלא ישנו בכלל, אז מה קרה? אז מה קרה? מה קרה? לא ישנים, מה יש? מה יש? זה לא אסון. אבל מה, זהו, מה מה. מה יש?

ש. אז הוא ישן בשולחן שבת,

הרב: למה בשולחן שבת? יש לך את יום שישי

ש. ואם הוא עובד, הוא עובד בשבע בבוקר והוא

הרב: והוא לא ישן, והוא כל ערב לא ישן

ש. כן, אבל הוא שינה את העבודה שלו בשביל השיעור

הרב: בסדר גמור, רגע רגע רגע,

ש. בשביל לא לישון צריך להיות בני שש עשרה וחצי שמונה עשרה

הרב: כן כן, אבל אתם לא יודעים עוד משהו, היהודי הזה הוא חילוני, זה חילוני, הלו, אתמול זה פעם ראשונה שהוא התפלל והניח תפילין, השבת בעזרת ה', השבת הזאת תהיה בעזרת ה' שבת ראשונה. רגע, רגע, ואף אחד לא שכנע אותו לבוא, הוא נדבק אליו הוא רוצה לבוא. הוא רוצה לבוא, גם אם הוא לא ירצה לבוא הוא יביא אותו. אז אם בן אדם יכול שיהיה לו כח לא לישון בשביל לבוא לשיעור בבוקר בארבע וחצי, מילא בן אדם רוצה לחזור בתשובה, נגיד רוצה לחזור, הוא לא אמר שהוא רוצה לחזור, הוא רוצה לשמוע, אז מתי ש ומעים, אחרי הצהריים, בערב, מי משוגע לקום בארבע, ולא לישון בשביל לשמוע שיעור, למה מה קרה? זה מחייב את כולם שתדעו, כל מי שפה וכל מי שצופה בנו וגם מי שבשידור חוזר. זה לא צחוק, בן אדם יש לו כוחות אדירים, אדירים, בן אדם יש לו כחות אדירים השאלה אם הוא רוצה. אז אם בן אדם שלא שייך לזה כרגע מוכן לבוא לשמוע דברי אלקים חיים, מה אדם שהוא דתי? הנה נכון להרגע מאתיים שמונים בתי אב צופים בנו מכל העולם. אז ז"א יהודים יקרים, אין דבר כזה, אם אדם רוצה הוא יכול להשיג כל דבר, כל דבר ממש, כל דבר יכול להשיג. כל דבר יכול להשיג, כל דבר יכול להשיג. 
אספר לכם סיפור, סיפרתי בשיעור שהיה מר מוטי, מסופר בספר ראשית חכמה, שהיה פעם בן אדם שהתאהב בבת המלך, והוא אדם פשוט, והוא בלי בושה ככה באחת ההזדמנויות אמר לה שהוא רוצה להפגש איתה, אדם פשוט ניגש לבת המלך אומר לה הוא רוצה להפגש איתה. אז היא אמרה לו אין בעיה, נפגש בבית הקברות. הבן אדם חשב שהיא רוצה להפגש איתו במקום מסתור שאף אחד לא ידע מה הפגישה, הלך והמתין לה בבית הקברות. חיכה יום, יומיים וזה, אמר בטח לא מתאפשר לה, מחפשת הזדמנות שלא ירגישו, ושהה שמה שבוע ושבועיים ובאהבתו אליה לא הסיר את מחשבתו ממנה, לא הסיר, כל הזמן חושב מתי היא תבוא איך היא תבוא מה יהיה, כל הזמן הוא רק חושב עליה, ומה היא התכוונה? היא התכוונה נפגש בבית הקברות כשמתים אז בת מלך ואדם פשוט זה אותו דבר, שוכבים באותם קברים ואין הבדל בין מלך ללא מלך, זה אוכלים אותם התולעים אותו דבר. והוא הבין מה שהבין ונשאר שם. ומרוב שהוא היה מייחד את מחשבתו באותה אשה, לאט לאט הוא התפשט מן החומר, ז"א כבר לא הרגיש את הגוף שלו, בכלל לא הטריד אותו שהוא בבית קברות ואיפה הוא ישן ומה הוא אוכל ומה זה, היו עוברים שמה ארחות של אנשים והיו רואים בן אדם בבית קברות רואים אותו איך הוא נראה אז היו נותנים לו אוכל, נותנים לו ככה וככה, והבן אדם יושב ולא נדבק בחומר עד שנדבק במושכלות והתחיל להתחבר אל האלקים והתחיל לחשוב בדברים הגבוהים המושכלים העליונים, וזכה לרוח הקודש והיו עוברים אנשים ומתברכים על ידו ויצא שמעו בכל הארץ. ממה? מזה שהיה מייחד את מחשבתו בדבר אחד. אז תראו מה זה, מאהבת בשר ודם לאן הוא הגיע - לאהבת הבורא יתברך בדרגה הכי גבוהה, בתוך בית קברות.

ש. לא שומעים

הרב: ואז מה? ואז מה? ואז מה? בעל הראשית חכמה מביא את המעשה. 
אז ז"א שבן אדם אם רוצה משהו יכול להפשט לגמרי מהחומר. כמו שלמדנו אתמול בשיעור, שהחסידים והפרושים היו עוזבים את בתיהם והכל והולכים למדברות למערות להרים לכל מיני מקומות ושמה יושבים להם ומתחברים אל האלקים. איך זכו כל גדולי ישראל להיות נביאים? היו רועי צאן. ומה זה רועה צאן, יושב במדבר אין אף אחד, רק אתה והשמים, עם מי תדבר? אין פלאפון אין שום דבר, מחובר לאביו שבשמים, כל היום תדבר איתו, ואז מי המפריע הכי גדול לבן אדם להתקדש ולעלות? החברה, לא היצר. היצר יש לו חיילים קוראים להם החברה, החבר'ה, החבר'ה, והם מטרידים את הבן אדם, זה אומר לו בא וזה אומר לו קח וזה אומר לו תן וזה, וכל אחד אומר משהו, וכל רגע פלאפון וככה וככה, איך הוא להתרכז במשהו, תגיד לו שעתיים ללמוד בתענית דיבור הוא לא מבין איך אפשר? איך אפשר? איך אפשר? שעתיים ביממה איך אפשר הוא אומר, מה זה איך אפשר, מה קרה? מה קרה? אתה יושב עם הבורא יתברך, שב תלמד אתה חברותא איתו, באמצע חברותא עם הקב"ה אתה מפסיק, אתה אומר למישהו סליחה הקב"ה תמתין, מה, מה אתה אברהם אבינו? אברהם אבינו בשביל הכנסת אורחים שזה גדול מהקבלת פני שכינה עשה את זה כי ידע שזה רצון הבורא, אבל להפסיק, להפסיק בשביל לדבר שטויות עם חבר באמצע הלימוד, לא יאה. 
אז אדם שלא יתבכיין, הוא יכול להשיג הכל אם הוא רוצה. אם הוא לא רוצה ככה הוא יזכה לפי מה שהוא רוצה.
עכשיו אם יבטח על האלהים בבחירת עבודתו, ויאמר לא אבחר, אני סומך על הקב"ה שהוא יבחר בשבילי, למה אני צריך לבחור, אולי אני אבחר לא טוב, אומר אני לא בוחר בכלל, מה שה' יבחר לי, ואני לא אכוין לעשות כלום מעבודת הבורא עד שהוא יבחר לי את הטוב ביותר, אדם כזה טועה מדרך הישר ומעדו רגליו מאופני הנכונה, כי הבורא יתברך כבר צונו לבחור במעשה העבודה ולכוין אליה בהשתדלות והסכמה ובלב שלם לשמו הגדול, אז צריך קודם כל להשתדל השתדלות גדולה בעשיית המצוות, לא למצוא טרף לביתו, לא לפתוח פלאפל ולחשוב שמשמה הפרנסה, או אם אני אקח כשרות כזאת או כשרות אחרת אז יכול להיות שלא יבואו וכן יבואו, ואם יבוא מורי טרבזיה ואם יקנה לא יקנה ותלמידיו, צריך להבין שלא בהא תליא, אלא במה? הכל תלוי אם אתה עושה על דרך הישר בהשתדלות לעשות הכי טוב והכי מובחר שאין בו ספק, ולעשות בהסכמה וגם בלב שלם לשמו הגדול, שזה יהיה מצוה לשמה, ז"א אני פותח בשביל לעשות קידוש ה'. כמו שסיפרתי לכם פעם, אני אחזור על זה בקצרה כי יש פה ציבור גדול חדש, שהיה אחד, ופה מישהו אמר לי בסוף שהוא מכיר את הבן אדם, שהיה אחד שחזר בתשובה כמו הבחורצ'יק הזה, ובתחילת התשובה שלו הוא היה חקלאי גדול והיה לו שטחים דונמים, והתברר לו שעכשיו לפני ראש השנה מתחילה שנת השמיטה ואסור לו יותר לא לזרוע ולא לחרוש לא כלום, שום דבר, אין מלאכות, מזה הוא מתפרנס. על הבחטה הוא חזר בתשובה בדיוק כשיש שמיטה. מה יעשה? אבל הוא היה מהחבר'ה האלה שהם רציניים כשהם מחליטים מחליטים, אז אמרו לו נשאר לך עוד שבועיים, אתה יכול לזרוע משהו אז לפני שיגיע הזמן ואחרי זה אתה לא יכול שום דבר. אמר אבל אין עכשיו, זה לא העונה, זה לא העונה עכשיו של ראש השנה, לא זורעים לפני ראש השנה. אמרו לו טוב, זה מה שיש, אחרי זה זה אסור. אז לא היה לו מה לעשות, צלצל למשרד החקלאות נתנו לו איזה זרעונים לא זוכר של מה, סתם אני אגיד של דלעת, מה זה היה? כרפס זה היה? אתה הכרת אותו? כרפס, נגיד כרפס, בקיצור מי אוכל כרפס אצלנו, זה רק בפסח. ובראש השנה הוא מגדל, מה כרפס עכשיו? בקיצור, לקח כמה שנתנו לו ושם, ויצא לו כמות פי שלש מהגודל הטבעי, יעני אם גודל עד כאן גדל לו עד התקרה, עכשיו לך תוריד את זה, אתה יודע כמה פועלים צריך, נזק זה רק נזק, כי מי יקח את זה בכלל? רק מה, אמר יעשה משהו כאילו הוא רגיל לעבוד, שלא יראה את זה ריק כל השנה. מן השמים היתה קרה באירופה, צלצלו לכל הארצות החמות לברר איפה יש את הכרפס הזה והתברר שבישראל גם כן אין, אבל נזכר זה מי שנתן לו שמה את הזרעונים והכל משרד החקלאות, נזכר שנתנו כמות כזאת לפני ראש השנה לבן אדם, צלצלו אליו שאלו, תגיד מה קרה עם הכרפס? אמר מה קרה - זה בשביל מדינות זה, אמרו לו מדינות מבקשות עכשיו כרפס, באירופה הם צריכים את זה ושמה היתה להם קרה הכל נדפק והם מבקשים מישראל אם יכולים לעזור אם יש להם, הביאו להם משאיות על חשבונם פינו את הכל זה בקיצור הבן אדם התעשר, מה זה התעשר, בקנה מידה חבל על הזמן. הבן אדם ישר הלך קנה לימוזינה, לא מי קונה לימוזינה, תקנה מרצדס תקנה זה, לימוזינה, וכתב עליה - בזכות השמיטה. פתח מפעל נילונים שאז היה בהתחלה עוד לא היה נילונים, כשהעולם עוד התחיל בהתחלה, שהיה שקיות שקיות שקיות, כולם היו הולכים עם סל, אתם זוכרים שוק הכרמל עם סל? השקיות עשרים וארבע שעות עם ארבעים עובדים, שלש משמרות עובדים, הבן אדם התעשר חבל על הזמן ממה? מנסיון אחד, הוא לא עשה חשבון שלו הוא עשה מה המצוה אומרת, אמרו לו זה המצוה עשה את המצוה זה הכל. זכה לבטחון כבר בפעם הראשונה. וה' כבר שילם לו ישר. אז מי שיש לו חנות פלאפל שנים ויש לו לקוחות ויש לו זה, עוד יותר קל, אם ישפר את הכשרות ויעשה אותה למהדרין כמו שצריך, הקב"ה שולח את הקונים. זה לא משא ומתן מה מדברים, זה שבאים אנשים אומרים למה אין לך ככה למה אין לך ככה, זה רק יצר הרע שולח אותם בשביל שאתה לא תעלה בקדושה ובטהרה. בן אדם צריך לצפצף על כל השואלים ועל כל האומרים וכל העונים וכל המשיבים ולעשות מה שנכון וכשהוא יעשה מה שנכון הקב"ה יתפעל כל הכבוד, אני רואה שאתה בוטח בי ולא בהם, אתה לא סומך על ההבטחות שלך, אם אתה תעשה ככה אני אביא את העשרים תלמידים שלי יקנו אצלך, ואם תעשה ככה אני אביא חמישים תלמידים שיקנו אצלך, ואם אתה לא תעשה ככה אני לא אביא אף אחד ואני אגיד שלא יקנו מאצלך, הפרנסה זה מהשי"ת, לא מאף אחד. 
אני מכיר אחד בשויץ, בשויץ שהוא קנה עסק שהיה כושל, קוראים לזה בוקס אנד בייגל - בוקס - ספרים אנד בייגל - וביגלה, חנות שמוכרים בה ספרים וגם ביגלה, והביגלה הם עושים את זה לבד, לא ביגלה קשה כזה כמו שלנו, ביגלה לחמניות כאלה עגולות, חותכים את זה ושמים על זה כל מיני ממרחים, סלטים סלט ביצים זה פה שם כל מיני ומוכרים את זה באים אנשים וזה יחסית זול, אתה לא צריך לשבת עם הרבה בלגן וזה, עושה צ'יק צ'ק, עושה מזה טוסטים וזה, אבל זה היה כושל אתמול, אשתו היתה עובדת שמה וזה היה כושל, הם החליטו לקנות את הזכות וזה הצליח. למה? כי הבן אדם המצב שלהם לא היה טוב כלכלית והוא היה הולך ללמוד, כל הזמן ללמוד לא מעניין אותו שום דבר, רק אשתו היתה עובדת והוא היה לומד, והמצב שלהם היה דחוק מאד, והקב"ה נתן עצה שהם ירצו למכור את החנות או להשכיר אותה וכו', והם החליטו לקחת את זה ושפר מזלם וזה הולך נפלא. אין תנועה של הרבה אנשים, אבל יש הזמנות, ומי מזמינים? גויים, בית עסקים כזה ובית עסקים כזה, ומקום שאוכלים שמה שלשים עובדים ומקום של חמישים עובדים ומקום של זה, הזמנה בטלפון ותקתומבהתקתומבעתקתומבע רק ממלאים ושולחים ממלאים ושולחים ממלאים ושולחים. אם ה' מחליט חבל על הזמן.

ש. כבוד הרב אחרי השיעור מקבלים את הכתובות?

הרב: אתה יכול לקבל מהם ביגלה.

ש. ההוא מהשקיות נילון

הרב: הנה תפנה לכרפס.
מכל מקום, אם אדם רוצה יש לו בחירה, וכוונה והסכמה, גמר המעשה זה על ה'. אבל אם אדם יגיד אני לא אבחר בכלל, אני מניח את זה על יד השי"ת שהוא יחליט בשבילו והכל זה, לא ילך, לא ילך, אתה צריך לבחור בעצמך. 
וה' ציוה אותנו לבחור במעשה העבודה ולכוון אליה בהשתדלות והסכמה בלב שלם לשמו הגדול, והודיע לנו כבר מהם האופנים לעשות את זה בדרך הנכונה בעולם הזה ובעולם הבא. ואם יזדמנו הסיבות ויתכן גמר המעשה בעבודתו אשר קדמה בחירתנו בה, יהיה לנו השכר הגדול על הבחירה בעבודה ועל הכוונה לעשותה ועל השלמת מעשיה באברים הנראים, עכשיו אם ה' יזמין לנו את הסיבות שבעזרתן נוכל לעשות את המצוות שחפצנו לעשות, אם יזדמנו הסיבות, ואז יתכן גמר המעשה ע"י העבודה שבחרנו לעשות והבחירה שלנו קדמה קודם, שהחלטנו לעשות את המעשה, אז על מה יהיה לנו שכר גדול? שימו לב, יהיה לנו שכר גדול על הבחירה בעבודה שזה התנאי הראשון משלשה אופנים, יהיה לנו שכר על הכוונה לעשותה, שזה הדבר השני, ויהיה לנו שכר על השלמת המעשה באיברים הנראים כיון שעשינו את זה בעצמנו בגופנו והצלחנו להשלים את המעשה של המצוה עד תום. אז יש לנו שלשה חלקי עבודה שנקבל עליהם שכר, הבחירה, הכוונה וההסכמה והשלמת המעשה. 
ואם ימנע מן האיברים גמר המעשה, לא הצלחנו להשלים את המצוה, יהיה לנו שכר על הבחירה, יהיה לנו שכר על הכוונה וההסכמה כמו שזכרנו, אבל יחסר לנו המעשה. ה' החליט שאנחנו לא נשלים את המעשה, אבל על הבחירה נקבל ועל הכוונה וההסכמה אנחנו מקבלים. ואז זה נחשב כמי שעשה, הוא לא עשה אותה בפועל אבל כמי שעשה, כי מה הגורם לעשיה? זה קודם כל הבחירה והכוונה וההסכמה, זה מה שגורם, אם ה' ירצה שנשלים או לא ירצה שנשלים זה ענין שה' מחליט, אבל על מה אנחנו עיקר המעשה שלנו הכוונה שלנו ההסכמה שלנו, מה העיקר? זה קודם כל שיבחר בטוב ושנתכוון ונסכים לעשות. אח"כ נתפלל שה' ישלים על ידינו את המעשה, אם רצה הנה מה טוב ואם לא לא. ואותו דבר גם העבירות, אותו דבר, אם אדם בחר לעשות עבירה והתכוון לעשות את העבירה והסכים לעשות את העבירה, ובסוף גם ביצע את העבירה ומן השמים אפשרו לו, לא מנעו אותו, הוא יקבל על כל החלקים האלה עונש, ואם הוא בחר לעשות את העבירה והתכוון לעשות וה' לא נתן לו להשלים את העבירה, אז יהיה לו עונש על שני החלקים הקודמים שלו, דהיינו הבחירה והכוונה לעשות. 
אז מפה אנחנו רואים, שכל מה שמוטל עלינו זה בעצם לבחור בטוב, עיקר העיקרים זה שתמיד נבחר בטוב. ברגע שבחרנו בטוב זה לא משנה אם נצליח או לא נצליח, כי בשמים ידונו אם בחרנו בטוב או לא, אם התכוונו והסכמנו לעשות, זה הכל. 
יש בן אדם אין לו אפשרות לתרום, אין לו, אבל הוא רוצה לתרום ויש לו כוונה לתרום והוא מסכים לתרום אבל אין לו כסף, אין לו כסף. אז בשמים מחשיבים את הבחירה והכוונה שלו, ואם יחליט ה' שיהיה לו - יהיה לו, ואם יחליט שלא יהיה לו הוא לא הפסיד, משום שהוא בחר בטוב והוא התכוון לטוב והוא הסכים על הטוב רק נמנע ממנו.

ש. נחשב לו שנתן

הרב: נחשב לו שהוא רוצה לתת וזה כמי שנותן. ומן הסתם ברוב המקרים הקב"ה מסובב שגם יצא לפועל. אני סיפרתי באחד השיעורים בשבת, שבארגון שופר זוכים לתת אנשים כסף לא עשירים, אנשים עניים ותפרנים שזה לא יאומן כי יסופר, שנותנים מלשד עצמם. והיה לי מעשה בטיול אחד שנסענו לצפון, ואשה מבוגרת זקנה צדקנית תימניה, אמרה לי, אני רוצה לתת אלף דולר זה היה משהו מניה של משהו של אלף דולר, אני רוצה לתת, אבל תגיד לי אני מקבלת ביטוח לאומי, וזה בקושי מספיק לי בשבילי, ואני רוצה, מה אני יעשה? אמרתי לה סבתא, את פטורה. עכשיו שאמרת לי את זה זה כאילו נתת לי, אני כבר קיבלתי, תהיי בריאה ה' יברך אותך הכל בסדר. אמרה לא לא אבל אני רוצה לתת באמת, אמרתי לה אבל אין לך, אין לך, את לא צריכה לרעב בשביל זה, את לא צריכה, זה בסדר, הכל בסדר, אני שמעתי ואני כאילו קיבלתי ממך מה את דואגת, בשמים זה ודאי נרשם הכוונה הטהורה שלך. טוב, שלום מה אני עוד יכול להגיד לה, אחרי כמה חדשים אומרים לי שיש אשה מבוגרת שרוצה להכנס אלי, אמרתי מה היא רוצה? אמרו היא רוצה לתת מניה. אמרתי מה הבעיה, שתתן שמה בקבלה ואני אברך אותה בטלפון, בד"כ אני לא מקבל אנשים, אמרו לא לא, היא מתעקשת להכנס רק לרב לתת לך ביד, טוב. מי עומדת בדלת? הסבתא היקרה. והיא מחייכת, כבוד הרב, אני הצלחתי אספתי אלף דולר. הביאה לי שקית שטרות מטבעות בלגן, שאלתי אותה מאיפה זה? אמרה לי תשמע, אני לא נרגעתי, אני הלכתי לעבוד בספונג'ה, היא בת 75 לפחות, הלכה לעבוד בספונג'ה בשביל להביא את הכסף. ואני שמחה ומאושרת שאני הצלחתי להביא את האלף דולר. ועוד טובה יצא לי מזה, שעכשיו אני ממשיכה בספונג'ה ואני עוזרת לנכד שלי ואני משלמת לו כסף שיוכל ללמוד בכולל. כשרוצים גם בגיל כזה ואין אפשרות וזה לא דבר שקל ספונג'ה בגיל 75 ללכת אצל אנשים לעשות להם ככה בשביל להביא זה, זה רוצה. אבל אחד אומר תאמין לי שאני רוצה לקום בבוקר, לא יכול, לא יכול, תאמין לי, אני לא יכול. אתה לא רוצה, אם אתה רוצה אתה תקום, אתה תקום, חביבי. אין דבר כזה לא יכול, לא רוצה זה הכל. 
יש סיפורים כאלה בלי סוף, בלי סוף של אנשים שרואים שכח הרצון שלהם הוא אדיר. אדיר. אבל

ש. כבוד הרב אני בטוח שאם היו מבטיחים פה לכל אחד מאה דולר היה פה מלא עד הסוף

הרב: מה אתה מדבר, תראו הבטיחו להם טשולנט תראה כמה יש פה. ומאה דולר, הרחוב היה מלא.

ש. יש איזה אחד בארה"ב שנותן איזה עשר דולר או 15 דולר למי שבא להתפלל איתו, יש לו את הקהל הכי גדול.

הרב: אלחנן, אלחנן, שהציבור בעולם יראה כמה ציבור יושבים פה כדאי לעשות סיבוב למה זה בלי עין הרע, בלי עין הרע. אבל עוד לא הגענו למאתיים, אנחנו צריכים להגיע למאתיים. כן, עוד שבוע אנחנו צריכים פה מאתיים, חבר'ה כל מי ששומע אותנו אנחנו חייבים להגיע לשיא הזה - מאתיים.

ש. כבוד הרב אפשר לשים רמקול, לא שומעים באזור הזה

הרב: שומעים.

ש. אבל למה אי אפשר לשים רמקול?

הרב: השכנים, השכנים יקומו

ש. טוב מאד שיקומו

הרב: צריך לקום מרצון.
עכשיו שימו לב, מה ההפרש בין עבודת הבורא ושאר מעשי העולם בענין הבטחון באלהים יתברך, מה ההפרש? מה ההבדל בין מי שעובד את הבורא לבין מי שמתעסק בעניני העולם, בענין הבטחון באלקים יתברך, איך לבטוח בהשי"ת בעניני עבודת הבורא ובעניני העולם. שאר עניני העולם לא גלויים לנו אופני הטוב והרע, והמועיל בסיבה מן הסיבות ולא אופני ההפסד והרע בחלק מהם, כי לא עמדנו על איזו מלאכה מן המלאכות שטובה לנו וראויה לנו יותר כדי שנבקש לעסוק בה להביא את הטרף לביתנו, ומה באיזה עבודה יש יותר בריאות ופחות נזק, ובאיזה סחורה להתעסק, ואיזו דרך, ובאיזה מעשה מן המעשים העולמיים נצליח כשנתגלגל בהם, כל הדברים האלה הם נסתרים, אנחנו לא יודעים מראשית מה יהיה אחרית, אז כל מקצוע שתבחר וכל מלאכה וכל עיסוק, אתה לא יודע מה ההשלכות. קודם כל אם תרויח ואם זה יהיה לבריאותך ואם זה לא יזיק לך וכו', קודם כל יש כאלה שעומדים בעמידה, עד ה יום חייבו את הנשים לעמוד ליד הקופות, לעמוד ליד הקופות, מסכנות כמה ורידים וכמה צרות מזה, בן אדם גומרים על הבן אדם בשביל שיעבוד לקחת את הכסף ממישהו אחר. עכשיו סוף סוף אחרי שישים וכמה שנה, אחרי עצמאות ועוד עצמאות ועוד עצמאות ועוד עצמאות, החליטו לתת להם עצמאות ושישבו על כסא, אלב תאר לך שהיתה אחת קופאית מקום המדינה, היא כבר כמו נר, לא נ ותנים לשבת שמונה שעות, זה לא יאומן כי יסופר.
ויש אנשים שעוסקים במלאכות שיש בהם עשנים או ריח או רעש, או רעש, או אבק או כל מיני, אז הוא עובד, נכון שהוא עובד, אבל מה, יש כאלה עם משאות והכל לפעמים חס ושלום נופל עליהם וזה, יש כאלה בדיסק פתאום עף להם באמצע וזה, יש כל מיני, אתה לא יודע מה ייטב לך. אי אפשר לדעת. ומן הדין עלינו שנבטח באלקים בבחירת המלאכה והשלמתה שיעזור אותנו על מה שיהיה בו לטובתנו אחר שהחלטנו להתגלגל במלאכה מסוימת, אבל לפני כן נתחנן אליו שיעיר את ליבנו לבחור את המלאכה הטובה והראויה לנו מהם. אז אל תתפעל שאתה רואה שיש עכשיו הצלחה בסוג מלאכה מסוימת, נגיד עכשיו פתחו פיצוציות אז החליטו עכשיו פיצוציה זה טוב זה מביא הרבה כסף הרבה אנשים באים לפיצוציה, זה לא אומר שכל אחד יהנה מזה, יש גם הרבה שודים בלילה של פיצוציות, הוא נשאר לבד ובאים אליו כמה חבר'ה כאלה וכאלה וכו'. יש כאלה נמצאים בתחנות דלק, ובאים אליהם שודדים אותם בערב באמצע הלילה, בשתיים שלש בלילה בא בן אדם שודד אותם, או ממלא וטוז נוסע, והוא אח"כ מחייבים אותו לשלם את זה כי הוא לא שמר מה אתה זה, או כל מיני נזקים וצרות ובעיות, אתה לא יודע ממה, אתה לא יודע ממה. צריך להתחנן לבורא שיתן לנו את העצה הטובה לבחור בטוב, קודם כל אמרתי לכם כבר ואני חוזר עוד פעם, אמרתי לכם שיש הרבה באים אלי מבקשים ברכה שאני אתפלל עליהם שיהיה להם פרנסה טובה ושימצאו עבודה טובה ומלאכה טובה וזה וזה וזה, ואמרתי לכם שכמעט אף אחד לא בא אלי לבקש ברכה שהוא לא יצטרך לעבוד בכלל, אחרי השיעור ההוא שאמרתי אז באו אלי שלשה וביקשו ואני מקווה שאכן מן השמים ייענו להם בבקשתם. אבל אדם צריך לדעת קודם כל מה מבקשים מהקב"ה, אם אתה יכול לבקש מהקב"ה בגדול תבקש בגדול, למה אתה מבקש בקטן? אף אחד לא מבקש מהקב"ה רבש"ע תעשה טובה תוריד לי מאה שקל, אם כבר הוא מבקש איזה סכום ככה הגון וכו', נכון? אז אם אתה יכול לא לעבוד ולהביא את הכל, למה אתה צריך לעבוד ולהביא את הכל? אנשים לא יודעים מה לבקש. שלמה המלך ביקש חכמה וקיבל גם כבוד וגם עושר, ואנשים לא מבקשים חכמה בכלל, לא מבקשים חכמה, ואם הם מבקשים חכמה זה רק בשביל העסקים. אלה שבחרו כבר ללמוד מבקשים חכמת התורה, אבל אלה שעוד לא בחרו ללמוד הם לא יכולים לבקש חכמת התורה כי הם לא התכוונו ללמוד עוד, רק מי שמתכוון ללמוד יבקש חכמת התורה, אבל אם לא מבקש עם החכמה לדברים אחרים.
יש מלך שהכריז שאם יבואו אליו ביום פלוני אלמוני כל מה שיבקשו הוא יתן, והגיע אליו אחד, אמר לו מה אתה רוצה? אומר תעשה לי טובה אדוני המלך, כבר שבוע ימים הדוד שמש שלי דולף, שלח מישהו שיתקן לי. נו זה אדם חכם או טיפש? אתה כבר אצל המלך, היית מבקש ממנו עכשיו קרקע גדולה שכונה, מה שתבקש, המלך אמר מה שתבקש תקבל, תבקש בגדול, זה בגלל שהמושגים של האיש הזה הם ככה פיציים, המושגים שלו הם קטנים. אתם לא מאמינים שאתם יכולים להיות מלאכים, אם הייתם מאמינים שאתם יכולים להיות מלאכים אתם יכולים להיות מלאכים. אם אתם מאמינים שאתם יכולים לחיות בלי עבודה כמו שהקב"ה ברא את אדם הראשון, רק הוא חטא אז בגלל זה הוא נענש, אבל אם אנחנו לא נחטא ונחליט שאנחנו רוצים להדבק בקב"ה, אתה חוזר להיות מה שהיה אדם הראשון בלי שום בעיה. וגם אם לא תהיה בדיוק בדיוק בדיוק, גם יש כאלה שהם לא בדיוק בדיוק והם לא עובדים ומקבלים, אז למה שאתה לא תוכל? כי לא הוא רוצה הוא להשיג ויש לו תכניות והוא מתבייש לבקש מהקב"ה להגיד לו כל פעם מה הוא רוצה וגם הוא לא רוצה תמיד מה שה' רוצה, אז לכן הוא מעדיף לא לבקש וללכת לחפש לבד ולהסתדר לבד. אבל אם בן אדם היה רוצה מה שה' רוצה למה שה' לא יתן לו? אני האבא ויש לי ילד ואני רוצה שהילד שלי ילמד, אני לא אשקיע בו שהוא ילמד? למה שאני לא אשקיע בו שהוא ילמד, ובפרט אם יש לי, והקב"ה חסר לו? לא חסר לו, אז למה שלא יתן? כי הבן לא מבקש, הבן לא מבקש. תבקש מהקב"ה אל תפחד, מה שאתה רוצה תבקש, מה שאתה רוצה, אבל ברוחניות למטרות שלו, כל מה שתבקש אפילו אם לא תקבל מיד תקבל אבל. צריך זמן, הוא רוצה לראות גם שאתה רציני. כתוב בזוהר הקדוש שבן אדם רוצה ללמוד תורה, אם הוא רוצה ללמוד תורה, אז מה אתם חושבים שבן אדם מתחיל ללמוד תורה אז הוא כבר מבין? אין דבר כזה, רק יגעת ומצאת האמן, גם מה שאתה יגע אחרי זה זה רק בגדר מציאה, כמו שאדם הולך ומצא מציאה, אלא מה, אבל צריך את היגיעה, בלי יגיעה גם לא מוצאים. 
אז בן אדם צריך להשקיע כל הזמן בשביל ללמוד ללמוד ללמוד ללמוד, ואם בן אדם ישקיע בשביל ללמוד הוא יזכה, הוא יקבל הכל. אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, אז אומר הזוהר הקדוש, משל למה הדבר דומה, אחד לומד לומד לומד, אחרי שבועיים אומרים לו נו איך, הוא אומר תאמין לי אני יושב שמה כמו גולם לא מבין מילה וחצי מילה מה מדברים איתי, אומרים לו אין בעיה, תמשיך תמשיך תמשיך, אומר טוב כמה אני אמשיך? שנה שנתיים ואני לא מבין, מה זה? תמשיך תמשיך תמשיך בסוף הכל ייפתח.
הזוהר מביא על זה דוגמא, אחד ראה אשה שעדיין לא נשואה, וחשק לבו בה ורוצה להתחתן איתה. אבל אשה צנועה, והיא לא מסתובבת והיא לא יורדת למכולת והיא לא כלום והיא כל הזמן מסותרת בבית, מה עשה? הלך קנה גיטרה ישב לה ליד החלון והתריס טנננ טן טן טן טנננ והתחיל לנגן ומנגן, שר לה בלדות וזה ופה וחרית ברית וזה, מזרחית אשכנזית פרסית הכל, כל הניגונים זה, אין תגובה. יום שני, מהבוקר ארבע וחצי תתתטט, מנגן מנגן, שום דבר. אחרי שבוע ימים פתאום נפתח שלב אחד, שלב אחד והוא ראה עיניים מציצות ונסגר, ווי ווי ווי איך הוא התלהב, הלך קנה תופים, הביא תופים התחיל טטררררררר טטטט ואחרי שבוע ימים שני שלבים נפתחו, יבבי, שבוע אחרי זה הביא תזמורת והתחילו לנגן בכל השכונה עד שהיא פתחה את החלון לגמרי והוא ראה אותה מלוא קומתה והדרה. אומר הזוהר הקדוש ככה התורה, התורה מסתכלת אם אתה מחזר אחריה - אז אחרי תקופה היא תפתח לך שלב, ואז אתה פתאום מבין קושיה ומתרץ תירוץ ואתה אומר ווי ווי ווי, ואומרים לך שאתה כיוונת לדעתו של רבי עקיבא איגרא, ווי מי זה? מסבירים לך מי זה ואתה קופץ וזה, ואיך אתה מבסוט וזה, מה אתה אומר, אתה בטוח? כן, תראה לי תראה לי, מראים לו מה זה מתחיל עכשיו בא בא בא נלמד, ששששש מתחיל ללמוד רציני וזה וזה, אחרי עוד שבוע מצליח עוד משהו ואח"כ עוד משהו ואח"כ עוד משהו, והבן אדם די זהו, נמכר לתורה לא יכול בלעדיה. הו. מעולפת ספירים. אבל זה הנה תראו, כמה התחלנו? התחלנו עשר עשרים, בביתה תחלנו אחד שתיים, עשר עשרים זה זה זה 150 בלי עין הרע. איך זה? לא, אני מדבר על אלה שפה שבאים בגשם ובאים בזה, יש פה יהודי אתם רואים אותו, רבי פנחס, האשכנזי פה האשכנזי, רבי פנחס, הוא מתפלל איתנו מנחה ערבית בשופר,

ש. סבתא שלו היתה ספרדית

הרב: יכול להיות, מכל מקום יום אחד דיברתי איתו ואמרתי לו תשמע זה תבוא תלמד איתנו בארבע וחצי, הסתכל עלי, זה כאילו אחד אומר לך אתה יודע מה, בא נעוף מהגג, איזה מן בקשה, על מה אתה מדבר כאילו מאיפה הגעת? חסידים מתחילים בשמונה בתשע, יש כאלה בשתים עשרה, מבקש ממנו ארבע וחצי בבוקר למה מה קרה? מה קרה? הייתם צריכים לראות את המבט, ואני לאט לאט אתה יודע, לא מפחד ולא מתייאש ואומר לו מסביר לו ודיברנו דבר מוסר והסברתי לו, נו נו, אמרתי לו תנסה תנסה, אם פעמיים תבוא, פעמיים תבוא אני מבטיח לך שלא תפסיק, פעמיים תבוא אבל פעמיים, יום אחרי זה אני פוגש אותו הוא אומר לי תשמע ניסיתי אבל לא הצלחתי, יום אחרי זה אני אומר לו מה, אומר לי תשמע גם הפעם ניסיתי אבל לא הצלחתי, אני מתכוון אולי אני אבוא ביום חמישי, ואז הוא בא, בא יום חמישי ופתאום אני רואה אותו גם ביום שישי, או שזה היה גם שישי ושבת נכון? שישי ושבת, שבת בבוקר אתם יודעים מה זה חסיד קם בשעה ארבע וחצי, תשע מתחילים. מאז הוא לא פספס יום אחד! כמה זה כבר חודש עוד מעט, כמעט חודש. למה טועמיה חיים זכו

ש. אפילו למלון הוא בא

הרב: כן הוא נסע עד ערד, בא לשיעור בארבע וחצי בערד, בערד הוא וחיים טובי. ועוד חבר שלו גם כן יואל, יואליש. אז ז"א טועמיה חיים זכו, התורה פותחת לך כל פעם פותחת פותחת עוד פותחת עוד עד שאתה אומר איך אפשר לחיות בלי זה, איך הייתי חי עד היום בלי זה? איך אפשר לחיות בלי זה? זה לא רק עונג ואושר ואתה לומד חכמת חיים ואתה לומד איך לחיות ואתה לומד על עולם הבא ואתה מקבל קושיות לתירוצים והכל, אתה מקבל הנאה בעולם הזה ושכר לעולם הבא, זה כלום, מה שאתה נהנה פה זה אפס אפסים. אתם יודעים מה החשיבות של בן אדם שקם באמצע הלילה ומחבר לילה ויום ביחד? אתם יודעים כמה גודל השכר של בן אדם מה הקב"ה נותן לו בשכרו על זה שהוא קם בלילה, הזוהר מלא מזה. מה השכר של מי שקם בלילה ומחבר לילה ויום ביחד. ו-18 אלף עולמות הקב"ה שט למעלה ומסתכל מי אלה בכל העולם שקמים לכבודו השכם בבוקר, מי אלה שקמים השכם בבוקר לכבודו של הקב"ה, ויוצאים מהבתים שלהם והולכים לבית הכנסת, אתם יודעים איזה תמונה יש בלווין על הבית כנסת פה יביע אומר, רואים ככה טשששששש אנשים זורמים, אתם יודעים מה זה, זה לא יאומן, לאן הם הולכים? לאן הם הולכים? נכנסים לבפנים בשביל ללמוד תורת ה'. איז התמונה זאת, אנחנו מצלמים פה מידי פעם צ'ק צ'ק צ'ק כמה אנשים יש, בשמים יש שמה לווין, רואים כל אחד ואחד איך האנשים מאושרים שמחים. 
מכל מקום, השכר על זה שקמים בבוקר, עוד בלי ללמוד, עצם זה שבאים ללמוד, עוד לא התחלנו ללמוד, עצם זה שבאים ללמוד השכר הוא אדיר וחוט של חסד משוך על האדם וה' נותן גם לאדם כוחות לא טבעיים, שיוכל להחזיק מעמד במשך היום עד שהוא יתרגל שהוא יכול גם בלי לישון להחזיק מעמד. אתה בטח ישן פחות ממה שהיית ישן לפניש הגעת לפה, נכון? כמה אתה ישן פחות עכשיו? כמה אתה ישן בכלל עכשיו?

ש. שבע שעות

הרב: וכמה היית ישן קודם?

ש. תשע

הרב: תשע שעות. וכמה אתה ישן היום?

ש. ארבע חמש

הרב: וכמה היית ישן קודם?

ש. שמונה

הרב: וכמה אתה?

ש. ארבע שעות

הרב: וכמה היה קודם?

ש. שש שעות

הרב: וכמה אתה?

ש. אותו דבר בדיוק,

הרב: אותו דבר בדיוק, אתם רואים מה קרה? אנשים הצליחו לצמצם בשינה ולהמשיך לחיות כרגיל

ש. זה לא מפריע לי כבר, בשבוע הראשון אצלך הייתי בא הביתה בשמונה והייתי הולך לישון, אבל אחרי שבוע חזרתי לזה

ש. כבוד הרב שר השינה מוטל בתיק

הרב: לא, עכשיו הוא עובד שעות נוספות אצל השכונה פה שלא יתעוררו שלא יתלהבו, אז הוא יושב אצלהם אתה מבין שלא יקומו.
מכל מקום צריך להבין, הנה, הקב"ה מבטיח שהוא ישלים ויתן כח לאדם שהוא יוכל להתגבר על החסר של השעות ובמציאות מה שחלמנו שלא אפשר לקום בכלל, כל שכן להחזיק מעמד, והנה אחרי שבוע שבועיים בן אדם מרגיש שבכלל זה לא חסר לו. והאמת, גם כשהיינו קמים בשבע שמונה בבוקר איך היינו עייפים ואם אפשר לישון עוד היינו מעדיפים לישון, והיום מה? קמים בשמחה, מגיע הזמן בלי עיכובים, ישר לעבודת הבורא בשמחה עם חיוך, עם חיוך באים ללמוד. נו, איך זה? כמה ישנים פה אתם רואים, הנה אנשים פה משלש, אתם רואים מישהו ישן, חוץ מאחד שלא ישן פה כמעט כל השבוע, אף אחד לא ישן, איך זה? אתה בא לבית כנסת אפילו בשבת, רק מתחילים פרשת השבוע כולם ככה, אין עם מי לדבר

ש. גם אני הייתי ככה הרב

הרב: אומרים שלישי, שלישי, שלישי, זה חורפ שלישי.

ש. כבוד הרב, יש עוד משהו שאני משיג מזה שאני קם מוקדם, אשתי מפנקת אותי, כל היום מפנקת אותי, היא אומרת לי קמת בבוקר או לא קמת בבוקר, ואם אני קם בבוקר אז היא עושה לי זה וזה וזה וזה לא קמת בבוקר תשמע, אני לא חייבת, אני רוצה לתת לך עונש.

ש. לא שומעים

הרב: בודאי, כל מצוה שאדם עושה, כל מצוה לא רק תורה, מה זה משנה זה גם מצוה, כל מצוה שאדם עושה כנגד העבירות, יש לך חבית מלאה עבירות, אתה מכניס מצוות יוצאות עבירות, כמו שאם יש חבית של מים ואני שופך לתוכה רביעית יין, כנגד הרביעית שנכנסה יין יוצא רביעית מים, אני אכניס עוד רביעית יין עד שיתחלף הכל, כמה שאני אשפוך יותר יין בסוף יתחלף המים עם היין, ככה שאדם עושה אפילו החילוני מתחיל ככה זה עושה, זה מוציא מוציא מוציא, זה לא רק שאתה זוכה במצוות, אתה רק מרוקן מעליך עבירות, וזה דבר אדיר ודבר נפלא. לכן אמרו חכמים, עשית חבילות חבילות של עבירות תעשה חבילות חבילות של מצוות.
אז עכשיו, מן הדין עלינו שנבטח באלקים בבחירתה והשלמתה לעזרנו, אם בחרנו באיזושהי מלאכה, ושיהיה לטובתנו, ונתחנן אליו להעיר את לבבנו לבחירת הטובה והראויה לנו. אבל בעבודת הבורא, לא במלאכה, זה לא כך, מפני שכבר הודיע לנו הקב"ה את האופנים של הדרך הנכונה, וציוה אותנו בתורה לבחור בדרך העבודה הנכונה בתורה, ונתן לנו את היכולת עליה, וגם אמר לנו את הגמול שנקבל, גם כתוב מה השכר שנקבל, ואם נתחנן אליו בבחירתה ונבטח עליו שיראה לנו את אופני הטוב לנו, נשב ונגיד בבית לקב"ה, רבש"ע, תן לי את הבחירה הטובה, תעשה לי טובה תכוון אותי למה שאתה רוצה טרררר טררר אומר נהיה טועים בדברינו וסכלים בבטחוננו, מה אתה מתחנן מהקב"ה שיתן לך לבחור בטוב? מה פירוש, זה בידך, הוא כבר כתב בתורה בדיוק מה יועיל לך בעולם הזה ולעולם הבא, בזה אתה לא צריך לבטוח, בזה אתה צריך לעשות, לקום ולעשות, לבטוח זה מה שלא בידך, מה לא בידך הפרנסה הטרף זה לא בידך, אם ה' יגזור שתרויח או לא תפסיד או לא תהיה בריא או חולה זה לא בידך, אבל בזה - זה רק בידך, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, יראת שמים זה אתה צריך לבחור לפי מה שכתוב בתורה ואם אתה לא יודע מה כתוב שאל חכם ויגיד לך מה צריך לעשות. בזה לא בוטחים, בזה עושים. כמו שכתוב "ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו לטוב לנו כל הימים" ואמר בגמול העולם הבא שצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות, צדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות. אז ז"א הקב,ה דואג לנו בעניני העולם הזה, ואנחנו לא צריכים לדאוג שום דבר מעניני העולם הזה, רק לא להפריע לקב"ה לתת לנו, ולבטוח בו בבטחון גמור, והשלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, וגם אם אתה לא בעל בטחון גמור ואתה יוצא למלאכה ולעבודה, גם כן תתפלל שה' יכוון אותך שלא יהיה לך נזק וזה ורק תועלת ושלא תכשל ולא תטעה ולא כלום וכו', ואחרי כל זה תתפלל אליו שהוא יושיע אותך מהדבר הזה ומהסיבה הזאת, ושתתפלל גם שלא תצטרך לזה, והקב"ה יסדר את הכל. פה אין לך יותר מה לעשות, וכמה שתשתדל פחות תקבל יותר, כי כמה שתסמוך יותר על זולתו ותסמוך עליו אז הוא יתן לך יותר. אבל בעניני העולם הבא אתה חייב לטרוח ולהשתדל ולברר ולמצוא ולחפש ולהגיע לכל דבר ודבר עד תכלית כוחותיך, בשביל לעמוד בדברים. אז אתה תבחר בטוב, תתכוון ותסכים בטוב, ותשתדל באיברים שלך הנראים לעשות כל מה שאפשר להשלים את החפץ האלוקי. אם תצליח או לא זה כבר תלוי בידי הבורא ואל תתחרט, ואל תתאכזב אם לא הצלחת כי לקב"ה יש חשבונות אבל שכר ודאי תקבל על הבחירה ועל הכוונה ועל ההסכמה, אז אף פעם אתה לא מפסיד.
עכשיו תשמעו דבר מדהים, תראו מה הקב"ה כמה טוב הקב"ה כמה נותן לנו אפשרות לזכות לאין שיעור. מי שמסית את חברו, דין מסית ומדיח, מסית את חברו לעבוד עבודה זרה, כל המסית את חברו לעבוד עבודה זרה דינו סקילה, עכשיו בא אחד מסית את חברו לעבוד עבודה זרה, והחבר שלו לא שמע לו, לא ניסת, מה דינו של המסית? הוא לא הצליח להסית, מה דינו? סקילה, גם כשהוא לא הצליח וההוא לא עבד עבודה זרה, וגם צחק עליו אמר טיפש מה אתה חושב שאני טמבל אני אלך לעבוד לפסלים, מה אתה נורמלי? צחק עליו, והוא אפילו נעלב ונפגע, הורגים אותו בסקילה. זה דין מסית ומדיח. הוא הסית, אבל הוא לא הביא תוצאה, בדיוק, לא צריך. אחד מסיט את חברו בט', לא בת', לדרך הטובה, אומר לו בא נחזור בתשובה, או חזור בתשובה, והוא מנסה להשפיע עליו שיחזור בתשובה ולא מצליח, ההוא צוחק עליו מלגלג עליו טמבל קוקו, לא מצליח, מה מקבל עליו? כאילו החזיר אותו בתשובה.

ש. לא שומעים

הרב: אדוני אני חילקתי מיליון שבע מאות חמישים אלף דיסקים בבתי האב בישראל, אתה יודע למה? אני בשמים החזרתי את כל המיליונים של היהודים בתשובה בארץ ישראל. בשמים מעבר למה שהחזרתי בפועל וה' הצליח, מה שלא הצלחתי גם הצלחתי, חילקתי בשמים לא יכולים להגיד אתה לא השתדלת. יכולת להגיע לכולם ולא הגעת, מה זה לא הגעת? הגעתי ושילמתי והתרמתי ועשיתי ופעלתי ונתתי לכל בית את כל האפשרות לחזור בתשובה. ואת כל הדבר הגדול שאני בניתי במו חיי, את כל הסטרט אפ של לעשות אנציקלופדיה מדברת, שכל שאלה ששואלים אני עונה בסרט, סטרט אפ עולמי, נתתי את זה בשביל העם היהודי. אבל למה זכיתי? שאני החזרתי את כל עם ישראל בתשובה, אי אפשר שאני לא. ועכשיו הפרויקט הבא שלי זה להשלים את התקליטור התורני, להביא את התורה כולה לכל בית יהודי בישראל, אז גם את התורה הבאתי לכולם, תורה ותשובה. ועכשיו בעזרת ה' ברמת גן, בפועל אנחנו עושים עולם התשובה ועולם התורה יחדיו, אחדות גמורה בעם ישראל. אז אני עשיתי את מה שאפשר לעשות? השתדלתי תוצאות זה לא עלי, גמר המעשה זה הקב"ה, אני יכול להשתדל ולעשות הכל באיברים הנראים, לבחור להתכוון להסכים, וגם להשתדל עד טיפת הזיעה האחרונה, זה אני יכול לעשות, ומה התוצאות? זה לא תלוי בי. אבל דבר אחד ברור, שאני אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא