החפץ חיים: כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים... | הרב אמנון יצחק
נציב יום: ספיר חביבי בת לימור, השם יזכה אותה להשלים את ההריון, בבריאות שלמה ואיתנה, עובר בריא ושלם ותלד כתרנגולת.
ממשיכים עם החפץ חיים על תהילים (קכה, ג) "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם" הנה איסור הקפת פאת הראש והזקן, היה ידוע ומפורסם עד כה לכל איש ישראל, כקטון כגדול, ואפילו לתינוקות של בית רבן מתחילים ללמוד בספר ויקרא ידוע על הציווי בפרשת אמור (ויקרא יט, כז) "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ"
ולא נמצא אפילו אחד מאלף שיעבור על הלאו הזה הן נשואין והן בחורים. וזכורני" אומר החפץ חיים: "שהיה נשבע איש יהודי היה נשבע בפאת ראשו וזקנו. הזוהר הקדוש אומר: "מאן דאחד בדיקנא קדישא אשתבע". ואם כן, יש להפליא מאוד על מה שנעשה היום כהפקר בעוונותינו הרבים אצל הרבה מצעירי עמנו הבחורים, ובאיזה מקומות בעיירות הגדולות, גם אצל כמה מהנושאים, וכאילו לא בא על זה שום ציווי מהשם מעולם חס ושלום.
ואומר לנפשי שלעוון הזה שהורגל בעוונותינו הרבים יש כמה סיבות. סיבות הראשיות הם שבע, וסימנן: החיל הים, נישואין, {מה שגורם שאנשים מורידים את הזקן} נישואין, חסרון ידיעה, ייפוי - רוצה להיות יפה, חתיך. לעג - שלועגים עליו, הפקר - מפקיר עצמו, ייאוש ומגלח. נבאר אחת לאחת, [פה אנחנו לא נבאר הכל זה מופיע בספר "תפארת אדם" של החפץ חיים].
אבל הראשונה: יש שחושש שמתגדל זקנו יחזיקוהו לבחור שבא בימים ויראה מבוגר, ויתרחקו מלהתחתן עמו, {היום פוחדים שהוא ירא שמים} ובאמת זו טעות מעיקרו, כי קודם שנוצר האדם - כבר הוכן לו הזיווג, כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה: "ארבעים יום קודם מיצירת הוולד,
בת קול יוצאת ואומרת: "בת פלוני לפלוני".
ואחרי כל זאת זה גם חסרון באמונה כשהוא מוריד את הזקן, כי לפי מה שידוע מתורתנו הקדושה, וכך מאמינים כל ישראל, שהקב"ה אל עולם, משגיח על ברואיו להזמין להם כל צורכיהם וגם את ענייני הזיווג. ככתוב במשלי (יט, יד): "וּמֵהשם אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" וכן ייתכן כשאדם מקיים מצוותו לא לגלח פאת זקנו - יעכב הדבר מלהזמין האישה הראויה לו? אוי ואבוי למי שחושב כזאת על בורא עולם יתברך.
והנה כאשר נחקור היטב על עצם הסיבה, נמצא שהדבר הוא בהפך, כי תחת שלא ימצא כל כך חן על ידי הזקן בעיני אנשים בלי שם, יתנהו השם לחן ולחסד בעיני אנשים ישרים, כי יראו הכל תומתו וישרו, וירצו להתחתן דוקא עם איש כזה. ומה שיתדמה בעיניו שמתרחקים ממנו כמה אנשים בעבור זאת שאינו מגלח זקנו - בודאי שזה לטובתו, כי לא ראוי לו להזדווג בהם.
כמו שממשיך הפסוק: "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים" למה? "לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם" מה הכוונה? על ידי שהוא ידבק באנשים כאלה, יגרום לו בסוף לשלוח גם את ידו בעוול כמותם! לכן לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, הם לא ירצו להתחתן עם אחד כזה שהוא צדיק, בשביל לשמור, הקב"ה עושה זאת בשביל לשמור על הצדיק, שבסוף הוא לא יתחבר בחברתם גם הוא לשלוח יד בעוול כמותם,
ולכן מסבב הקב"ה שלא יפול בגורלם. וראיתי אנשים שחושבים את עצמם יראים ושלמים, שהתעכב להם הזיווג, ויש כאלה זיווג שני שהורידו את הזקן, חיפשו היתרים
ואמרו: "מותר להוריד קצת, להוריד ככה ולעשות ככה וככה",
ואיפה כל הביטחון והאמונה והכל? אה... היצר דוחק רוצה אישה, אז מקל לו, פתאום נהיה מקל, בכל שאר הדברים מחמיר, מחמיר מחמיר! מגיע לכל מה שנוגע אליו אישית - נהיה מקל, על אחרים מחמיר ועל עצמו מקל.
טוב, וגם עכשיו שאלו אותי מ"הצלה": אם להוריד את הזקן? כי אמרו להוריד את הזקן, כי אם לא - לא יוכלו ללבוש מסכה וזה לא מגן וכו' וכו',
אמרתי: "לא להוריד!",
ואחרי יום התברר בעצם במתירים גם עם זקן, מי שהיה זריז והוריד הפסיד, מי ששמע ולא הוריד - הרוויח.
אמרו: "לרסס את הזקן גם כן והכל בסדר!".
אז זה לא אב"ך זה לא כימי, סך הכל צריכים לשמור מרחק, צריך לדעת את הכללים והכל בסדר, אבל זה ככה כמו שתמיד העיקר לזרוק את התפילין מן האוניה קודם כל, מה שאפשר לזרוק ולהקל וכו'.
עכשיו השמיעו לי קטע של זימרי הזמיר (הרב זמיר כהן), שהוא עונה בטוב טעם שאסור בשום אופן להתפלל במניין, מה הסיבות? "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו) "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד), "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז).
בקיצור כל הדברים שהוא נכשל כל הזמן כלפיי וכלפי אחרים ומחטיא את הרבים ועוקר תורה - פתאום הוא נהיה מדקדק בהלכות בענייני "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" מה עם נפשך לחיי העולם הבא - יש לה צ'אנס בכלל? אז מה אומר: "העצה היא להתפלל, להתפלל מהמרפסות, ויש שליח ציבור",
אין דין כזה שאפשר להתפלל! ולא מצטרף למנין ולא כלום, אבל בתנאים האלה הוא החליט שזה אפשרי. אבל צריך להבין: למה בכלל הקב"ה זרק את כולם הביתה?! אז אני אמרתי: שאין כמעט בכלל מניינים כשרים בארץ ובעולם אם אוכלים נבלות וטריפות, והמצב הוא חמור ביותר, והקורונה התחילה באכילת אבר מן החי, ורואים שהקב"ה לא רוצה אף אחד בבית הכנסת בכלל, גם לא רוצה מניין אין שכינה, לא שורה שכינה בעשרה, אין! ללכת הביתה כל אחד וזהו,
יש עוד זכות לאלה שהתפללו בנץ, שאם הם ממשיכים בנץ - אז זה גם עדיף על מניין, אפילו ביחיד, אבל כל השאר - מסכנים, אין מניין, התפילה לא נשמעת כמו במניין, אבל יש על זה עוד דברים נוספים בבתי כנסת מעבר לזה ששליח ציבור לא הגון, וצריך ללמוד סימן נג' כמה יש בכלל שליחי ציבור הגונים וכן הלאה. אז כל אחד יש לו זמן עכשיו בבית בקורונה להתבונן,
לחשוב: על מה ולמה הקב"ה עשה?? תחזרו על השיעורים מקודם עוד לפני הקורונה ותראו את המצב היום ותבינו על מה ולמה הקב"ה מביא לנו מידה כנגד מידה, תשמרו על הזקן, זה רחמים, ישמור עליכם.
תודה על ההקשבה!