החפץ חיים: גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך | הרב אמנון יצחק [27.03.2020]

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום,

שלום לסרי ומשפחתו יזכו למילוי משאלות לטובה מהרה בכל עניונים אשר הם חפצים, אמן.

אמן, אמן.

החפץ חיים,

זיכרונו לברכה על הפסוק בתהילים, גאל עיני בהביטה נפלאות מתורתך.

אומר הסביר נא מעט

מה שנראה לענייננו

מה זה גל עיני ואביטה

נפלאות מתורתך.

במאמרי השם הקצרים מאוד,

שאדם יכול לקרוא אותם ברגעים אחדים,

כלולים כל כך הרבה חוכמה ודעת

עד אשר יצטרך אפילו החכם הגדול לעמול על זאת כמה שנים.

כמו שנראה בעליל בפרשת כי ייקח איש אישה,

שכלולות בה שתי מסכתות,

גיטין וקידושין,

בבלי וירושלמי,

וכמה תוספתות,

אשר יש בהן כמה אלפי הלכות

מכמה פסוקים בודדים

בפרשת כי ייקח איש אישה.

וכן,

רוב סדר נזיקין

בבבלי ובירושלמי,

שצריך אדם לעמול על סוגי החוכמה,

שיש בכל מסכת כמה שנים,

הלוא כל אלה כלולים בתורה קדושה בכמה פרשיות בסדר משפטים.

הקורא קורא אותם ברגעים אחדים,

וכמה זה מכיל.

וכן, כל השס כולו אותו דבר.

וגם אחרי כל זה,

אין לנו את כל התורה שבעל פה שניתנה מסיני,

שהיא הייתה מחזיקה מאה פעמים יותר ממה שיש איתנו,

ונשתכחה בעת הגולה.

כמו שמשמע בחגיגה י״ד,

שביד הדורות הראשונים היו 600 סדרי משנה.

היום יש שש.

וגם מובא בעבודה זרה י״ד,

דגמירא דמסכת עבודת כוכבים של אברהם אבינו,

שהיה יודע את כל התורה,

ככתוב עקב אשר שמע בקולי,

אני אשמור.

תורתיי, חוקותיי ומצוותיי.

זוהי התורה שבכתב ותורה שבעל פה.

כמה היה מסכת עבודה זרה של אברהם אבינו?

400 פרקים היו.

ואנחנו אין לנו אלא רק חמישה.

איזו חוכמה יש בעולם.

שאינה רמוזה בעיקרה בתורה במאמר קצר.

חוכמת התכונה למשל.

מהלך השמש, הירח, הכוכבים.

חוכמה גדולה.

רמוזה עיקרה במצוות עשה של קידוש החודש.

שנמסר לזה בעל פה כללי סוד העיבור.

ומבוערת במסכת ראש השנה ובהרמב״ם בילכות קידוש החודש.

חוכמת ניתוח האיברים של האדם.

רמוזה גם היא בהלכה אחת

שנמסרה למשה רבנו עליו השלום

שרוב מניין איבריו של אדם

מטמא באוהל.

ונמסר לו כמה איברים יש באדם.

ומה מקומן של כל האיברים.

וזוהי משנה אחת

בסוף פרק א' דעה הולות.

שם יש את מניין האיברים ומקומן.

באשר היא עיקר חוכמת הניתוח.

חוכמת המדידה.

וחוכמת ההנדסה.

ישנן במסכת כלאיים.

פרק ג' או פרק ה'.

וגם ברמב״ם בתוספות יום טוב.

ובשבת פ״ד.

בעירובין.

עין זן.

מסוכה.

ח'.

כל זה נמצא שם.

חוכמת השרשת הזרעים.

בהרכבת האילנות.

מה שנקרא בוטניקה.

ישנה גם כן בתורה.

בסדר זרעים בכמה מקומות.

וביורי דעה אילקוט כלאי זרעים.

וכן.

כל חוכמה וחוכמה.

וטבעיות כל הברואים.

גם כן נרמזו בתורה עיקריהן ויסודותיהן.

עיין בבחורות פרק ראשון ותראה שמה נפלאות.

עיין במדרש רבה פרשת בראשית.

שפילוסוף אחד ביקש לדע לכמה נחש ומוליד.

כיוון שראה אותן מתעסקין זה עם זה בדרך ארץ.

נטלן ונטנן בחבית

כדי להפרישן זה מזה.

והיה מספיק להן מזונות עד שילדו.

כיוון שעלו הזקנים לרומי.

שאל לרבן גמליאל.

לכמה נחש ומוליד?

מצא לו רבי יהושע ראייה מן הכתוב שזמן חיבורו שבע שנים ואמר לו דבר זה.

התחיל הפילוסוף מטיח ראשו בכותל ואומר

כל מה שעמלתי בשבע שנים

בא זה והושיע לי בקנה אחד.

והכל נמסד למשה בסיני.

ועיין ברמב״ן בהקדמתו על התורה ובספר יערת הדבש.

וראה עוד אחי.

הלא ידועה גדולתם של הראשונים

כגון הרמב״ם.

הרמב״ם כתב את היד החזקה עשר שנים רצוף הסתגר בחדר לא יצא ממנו.

עשר שנים סיים את כל היד החזקה.

מקיף את כל התורה.

אז ידועה גדולתו של הרמב״ם

באלפסי וכדומה

שהיא נוראה עד מאוד.

וכשנערוך אותם

נגד רבנן סבוראי

שהם היו דורות הרבה קודם להם

הרי הסבוראים גדולים הרבה מהם

כי כל הקודם בזמן קודם במעלה.

כמו שאמרו חכמים

אם ראשונים כמלאכים

אנו כבני אדם

ואם ראשונים כבני אדם אנחנו כחמורים

ולא כחמורו

של רבי פנחס בן יעל.

זאת אומרת זה סוג אחר.

זה לא הפרש בין לבין.

כמו שמלאכים זה סוג אחר ובני אדם אחר וחמורים זה אחר

זה ממש סוג אחר.

וכן כשנערוך את הסבוראים

נגד האמוראים שהיו לפניהם כגון רב אשה ורבינה

בוודאי שהיו רב אשה ורבינה גדולים מהם.

וכן

נגד האמוראים הראשונים

רב ושמואל

וכן רב ושמואל

נגד רבי חייא ורב הושעיה

בעלי הברייתות

ועל רבי חייא מובא בירושלמי

שרב אסה

צם שלוש מאות תעניות כדי לראות את רבי חייא בעולם העליון, מה מעלתו.

וראה את רבי חייא בחלום והיה מרתע מיני כולי גופה, כל הגוף שלו רחד

ממשהו רע.

ומסיים הירושלמי

ולא תמא דרבי חייא לא עבה כל כך גדול

אל תאמר שהוא לא היה כל כך גדול

אלא דרב אסה עבה קטן

דאה חד חזה בחלמה

אל תגיד שרבי חייא לא היה כל כך גדול אלא דרב אסה היה קטן דאה חד חזה בחלמה איך שכל הרקיע היה ראוי ליפול

אלא שנסמך על אדם אחד

הוא בא לפני רבי יוחנן ואמר לו ראיתי שכל הרקיע הוא נופל

ונסמך רק על אחד מתלמידיך

ואמר לו רבי יוחנן האם תכירהו?

ואמר לו אין והעמיד כולם לפניו בקירו

ואמר לו זהו שראיתי

אז זאת אומרת הוא לא היה כזה קטן רבאסי

שמעמיד את השמיים

וכן בבבלי

בבא מציע דף פז

ביבמות

צדיק ג'

סיפרו ממנו נוראות מאוד

וכן הם נגד התנאים

רבי מאיר

ורבי יהודה וכדומה

וכן הם נגד ריבם

רבי עקיבא שההפרשים הם עצומים

וכן רבי עקיבא נגד ריבו רבי אליעזר

וכן רבי אליעזר וחבריו נגד ריבם

רבן יוחנן בן זכאי

שהיה בוודאי גדול מהם

מעל רבן יוחנן בן זכאי אמרו בגמרא

שמונים תלמידים היו לו להילל הזקן

קטן שבכולם

רבי יוחנן בן זכאי

מעליו אמרו בגמרא

לא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות אגדות שיחת מלאכי השרת דבר גדול וקטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הוויות

דאביי ורבא

ועכשיו שנתבונן ממנו על ריבו הילל הזקן

איך הייתה ידיעתו בתורה בוודאי שהייתה נורא עד מאוד

כיוון שתלמידו הקטן שבשמונים היה כך

ולא נחשוב שבהילל נסתיימה ידיעת התורה גם לו היה רב

והוא בוודאי הגדול ממנו

וכידוע הוא קיבל תורה משמעיה ואבטליון ריבותיו

שהיו גרי צדק

וריבותיו

היו קטנים נגד הקודמים להם דהיינו אנשי כנסת הגדולה

והקודמים להם נגד חגי זכריה ומלאכי שהיו נביאים

וידוע שמלאכי

זה עזרא שהיה תלמידו של ברוך בן נריה

ובוודאי ריבו ברוך בן נריה גדול ממנו

וברוך בן נריה קטן

נגד ריבו ירמיה הנביא

וירמיה נגד הנביאים הקודמים לו

ונדלג בחשבונות הדורות הרבה דורות באמצע

אם תרצו טעינו ברמב״ם בהקדמתו

עד שנגיע ליונה בין עמיתי הנביא

ויונה קטן

נגד אלישע ריבו

ואלישע קטן

נגד אליהו הנביא ריבו

ואליהו נגד אחיה שילוני ריבו

ואחיה נגד דוד המלך עליו השלום ריבו

כמו שמביא הרמב״ם

ולפי זה

שאנו חושבים כל כך דורות למעלה למעלה למעלה עד שאנו מגיעים לריבו דריבו

של אליהו הנביא שהוא דוד המלך עליו השלום

אם כן בוודאי הוא השיג התורה הרבה מאוד מאוד מאוד

ואפילו הוא אמר בעצמו

גל עיניי

באבית נפלאות מתורתך

כאילו הוא אומר עיניי

סתומים מלהבין את דברי התורה כראוי

אתם מבינים מה אנחנו מדברים

וכן מובא במדרש על הפסוק

גר אנוכי בארץ אל תסתר ממני מצוותיך

וכי דוד גר היה?

הלא הוא היה בן של ישי

אלא מה גר אינו יודע מה שכתוב בתורה?

אומר על עצמו דוד אף אני כן

ובאמת

וכי דוד שהוא ממ״חת נביאים שעמדו לישראל

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לך הוא

והוא ריבו דריבו של אליהו הנביא

וגם

מובא בילקוט שמואל א' רמז י' ט'

כי בעת שברח דוד מפני שאול אל שמואל

לימדו שמואל בלילה אחד

מה שתלמיד ותיק לומד

במאה שנה

האם נוכל לומר עליו שלא יודעת התורה?

אכן כן הוא

אף שהיה דוד גדול מאוד מאוד מאוד עם כל זה

התורה עצומה ונוראה

ואין גבול וקץ ותכלית לחוכמתה

אם בחלום

של הארי הקדוש לפני חמש מאות שנה בלבד

החלימו אותו

על סוד פי האתון

בפרק זמן קצר

בשינה של שבת ביום

שכשהוא התעורר אמר לרב גלנטי

שראה אותו ממלמל בשפתיו ושאל אותו מה, מה, מה למדת, מה

אמר לו אם אני צריך להסביר לך מה למדתי בסוד פי האתון עכשיו

ייקח שמונים שנה להסביר לך

זה מלפני חמש מאות שנה

ואלה לפני

אלפי שנים

כמה הם ספגו תורה

אז התורה היא ארוכה מארץ מידה

עם הפיק ה'

ארוכה מארץ המידה שלה

של התורה

מה זה ארוכה מארץ מידה?

כשהמודדים של אחד מודדים במטר

כשהמודדים כבישים קילומטרים

כשרוצים למדוד את התורה

אז אם תיקח את כל כדור הארץ

אז המידה שצריך למדוד את התורה יותר גדול מכדור הארץ, המידה שמתחילים למדוד

כמו שיש מטר שאיתו מודדים

כמו שיש קילומטר שאיתו מודדים

אז יותר מכדור הארץ זה רק מתחילה להיות המידה שאיתה אפשר למדוד

את

ארוכה, כמה היא ארוכה. אנחנו רואים את זה בחומש, כאילו זה מסתיים פה.

אבל כל מילה וכל דבר,

אומר הגאון מווילנה שבאות ב' יש את כל סוד התורה כולה, באות ב' הראשונה של בראשית.

הכל נמצא בפנים, בב'.

זאת אומרת, אנשים לא מבינים איך הדברים עובדים. זה כמו שבגרעין

אתה שם באדמה,

אז נהיה מזה ג'ונגל.

איך נהיה ג'ונגל? נהיה עץ, ובעץ יש עוד, ומהעצים יש עוד, ועוד, ועוד, ועוד, וזרעים, ועוד, ועוד, ונהיה ג'ונגל, ונהיה כל היקום מלא.

ג'ונגלים, יערות.

ממה התחיל? מגרגיר אחד.

זרע אחד.

אז יוצא שבתוך הזרע הזה יש את כל הג'ונגלים.

אז בב'

יש את כל התורה כולה.

ובעשרת הדיברות, שיש שם תרייג

אותיות,

יש שם את כל התרייג מצוות,

בתוך עשרת הדיברות.

וכן הלאה.

זה לא כתב בן אדם, אי אפשר לכתוב כזה דבר.

בן אדם לא יכול לכתוב, להכיל,

במילה, בשתיים,

כל כך הרבה מסכתות שלמות,

שצריך ללמוד אותן שנים.

איפה יש דבר כזה? מי יכול לקפל חוכמה אדירה של כל חוכמת העולמות כולן בפסוקים?

אז זה ברור שזה אלוקי.

אז אמרנו שאמר דוד המלך, גר אנוכי בארץ,

אל תסתר ממני מצוותיך.

משל, למה הדבר דומה?

לאיש אחד עני ואביון

החליט לנסות מזלו מחבר לים.

ארז מעד מיטלטלים,

והגיע לאפריקה.

כמה עשרות שנים שהה העני באפריקה,

מכיוון שהיה בטבעו ייצור עצלן ובטלן.

מאומה לא צלח בידו.

והנה ביום מן הימים בארדם מתנדנד.

והנה ביום מן הימים

פגש אותו אחד ממכריו מעירו.

ובראותו את העני הולך בטל.

פנה אליו ושאל, תגיד לי,

למה אתה הולך בטל?

למה אתה לא מתאמץ להשיג עבודה ולחסוך לך מעט ממון?

האם לא בעבור זה נסעת לאפריקה?

העני הציץ במכר, ביטל את דבריו בהינף יד. מה יש לי למעט?

אני בסך הכל עשרים שנה מאז שהגעתי לפה.

עוד זמן ארוך לפניי.

התבונן בוראהו כמי שנתבלעה עליו דעתו

וצמח עליו.

האם כה חסר דעה אתה?

מה לא, אפילו אם היית אזרח מדינה זו

והיית הולך בטל בתמידות,

גם אז הייתי תמה עליך.

אין זו דרך מהוגנת ללך בטל תדיר?

נכון שכן שאתה גר פה ועזבת את ארץ מולדתך ואת ביתך לבוא לפה

כדי להשתכר מעט ולחזור למקומך.

הלא היה לך להתבונן בכל יום ויום,

לחפש דבר, להשתכר

באשר תמצא,

ולא לאבד שום יום לבטלה.

ומה אתה משיב לי?

שרק עשרים שנה עברו מאז שאתה באת?

באמת אתה חסר דעת.

נמשל

בהיר קש שמש.

נשמת האדם

ירדה לארץ הזאת

והוא גר ממש.

אנחנו גרים פה.

גר אנוכי, אומר דוד המלך.

מה שאין כן בשמיים,

שמה הוא תושב.

כי אם כור הנשמה למעלה והיא תשוב למעלה.

כמו שנאמר,

גר אנוכי עמך,

תושב ככל אבותיי.

ונשמת האדם

בא לגור פה כדי להשיג תורה ומצוות.

ועכשיו שמענו כמה זה התורה.

זה לא דבר קטן. זה לא נגמר בשבוע, שבועיים, שנה, שנתיים, עשרים, שלושים, שבועים, כל החיים.

וכמה תספיק.

באשר למעלה בשמיים,

אדם לא יכול להשתכר מאומה רק פה בעולם הזה.

ונקצב לאדם זמן מיוחד על זה.

ואשר לאחריו עתיד הוא לחזור למכור שורשו למעלה.

לצרור שם בצרור החיים

את השם אלוהיו.

ואם כן,

כמה צריך אדם להתבונן על כל יום ביום.

כל שעה ושעה מיומיותו לאיש.

שלא תהיה גרותו בעולם הזה לבטלה.

זה מה שאמר דוד המלך.

גר אנוכי בארץ.

זאת אומרת, זה זמן קצר וקצוב.

אל תסתר ממני מצוותיך.

הוא רוצה עוד. הוא למד כל כך יותר מכל אלה שמנינו.

והוא אומר, עדיין אני לא, לא, לא, לא. עדיין זה נסתר ממני. גל עיניי ואביתה, נפלא נתון לך.

אל תסתר ממני מצוותיך.

ובא האדם הזה, הבטלן, ואומר, מה, אני עשרים שנה פה, אני, יש לי עוד זמן?

אסור לאבד זמן.

לא בבחרות,

בכל שכן שמתבגרים.

אדם צריך להכין צידה לדרך.

צריך לדעת עם מה הוא הולך לצאת מפה.

שלא תהיה ביאתו חינם.

אדם צריך להכין צידה לדרך.

והקורונה באה לעורר אותנו.

שהנה, פתאום אתה רואה שיש לך שבועיים בידוד לדעת אם אתה נגוע בקורונה או אתה לא נגוע בקורונה.

עכשיו, מה תספיק ללמוד?

זהו.

אם יתברר שאתה נגוע,

יכול להיות שאתה תהיה עם המצב הבינוני או המצב הקשה או מאלה שעלולים למות.

ומה הספקת?

לא הספקת שום דבר.

עכשיו אפשר בתוך שבועיים לקפל?

אז הקדוש ברוך הוא הכניס אותנו עכשיו לבידודים

בשביל שנתבודד איתו

וניקח את הספרים סוף סוף שפעם קנינו או נתנו לנו

ונפתח את הספרים ונראה מהי היהדות.

אתה יהודי, לא?

כל הזמן אומרים מדינה יהודית דמוקרטית.

נו, איפה היא יהודית?

מה אתה יודע על יהדות?

מה למדת?

מה זה יהדות?

אתה יודע, פתחת ספר פעם,

ראית פעם את התורה הקדושה,

למדת פעם משנה, למדת גמרא,

למדת פוסקים, למדת משהו, מה אתה יודע על יהדות?

אז לכן,

כל יהודי צריך להבין שהקורונה באה לעורר אותנו, להזכיר לנו שאנחנו גרים בארץ

ועתידים לעזוב

בין עכשיו, בין יותר מאוחר,

בין מאוחר יותר.

אבל צריך להספיק, לא להיות בטלן באפריקה

ולהגיד אני רק עשרים שנה פה, מה בוער?