טוען...

חיזוקים לעלות בעבודת השם - חלק כט - נער הפלדה | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 13.11.2019, שעה: 07:04

הורדת MP4 הורדת MP3


נציב יום: בעילום שם מכל חברי הכנישתא.

אנחנו ממשיכים בחיזוקים: "נער הפלדה". ישיבת "אורות התורה" שם בדוי, נפתחה בהמלצת גדולי ישראל ונועדה להיות ישיבה לבחורים נחשלים, בחורים מבתים שבורים, יתומים וכדומה. היא נועדה להיות שישבת חיזוק לבחורים המסכנים, אך ביום מן הימים התחולל בה מהפך אדיר, כיום תופסת היא את מקומה בין הישיבות הטובות ביותר, הכל בזכות נער אחד קטן, וכל היה המעשה:

יום אחד הגיע לישיבה נער קטן ומסכן, יתום מאב ואם, תקופה ארוכה התגלגל ממשפחה למשפחה, לצורך הסיפור נקרא לו משה. כל מי שניסה להתקרב אליו – נשבר מהרה, איש לא מצא שפה משותפת עמו, כשנואשו הסובבים לקדמו בכוחות עצמם - החליטו לשלוח אותו לישיבת "אורות התורה" בתקוה שהאור שבתורה יאיר את נפשו, ובעזרת הצוות הנפלא והמקצועי, יחזקו ויעודדו את רוחו ויצליח להתייצב בחייו, כל הגיע משה אל ישיבת "אורות התורה".

בימים הראשונים סבל קשות מחבריו, התייחסו אליו לא יפה בלשון המעטה, קנטרו אותו, לעגו עליו על צעד ושעל, הציקו לו לא הניחו לו רגע קט. בתחילה - נטה לקבל את הדין ולסבול בדומיה את הצקותיהם התדירות של "חבריו" במרכאות לישיבה. במשך הזמן כבר לא יכול היה להתאפק, והחל להגיב על כל פגיעה במכות, אבל דא עקא חבריו לישיבה חזקים יותר, הוא מטבעו נער חלש ומסכן, וחבריו היכוהו והפלו להכות בו.

יום אחד אחרי שקיבל מכות הגונות מאחד מחברי הישיבה, גמלה בליבו החלטה הוא יתאמן בלילות, ויתן אגרופים לקיר בכל כוחו, עד שידיו יתקשו ויתקשחו, וכך ינצח את המכים אותו. תוכניתו התקדמה כמתוכנן, מיום ליום נעשה חזק יותר, מכותיו כאבו יותר ויותר, עד שלבסוף חבריו חדלו לפגוע בו. למה? מיראת ידיו החזקות שהפליאו מכות בכל מי שהעז להציק לו. גם הצמידו לו שם חדש "נער הפלדה" על שם שידיו היו חזקות כמו פלדה.

בעקבות הצלחתו, לרכוש גבורה גופנית, עשה משה חשבון נפש, איך הצליח להגיע בכוח רצונו והתמדתו לכוחות כאלה בהיותו חלוש?, והגיע למסקנה - שלא מספיק גבורה גופנית בכדי להיות מומלח וחשוב בחיים, צריך גם להצליח בלימוד התורה, לפיכך ניגש לכבוש את היעד הבא: הצלחה בלימוד התורה ויראת שמים. כמובן זליג לא קיבל את ההתפתחות הזאת בשוויון נפש,

ובא אליו ואמר לו: "אתה?, אתה לא יוצלח אתה!, אתה יודע רק מכות לתת, אין לך ראש אין לך הבנה, גם אין לך סבלנות דרושה לשבת ללמוד, אין לך משפחה שתעמוד מאחוריך, זה קשה מאוד בשבילך, חבל לנסות, בין כך ובין כך לא תצליח".

יצר הטוב גם לא טמן את ידיו בצלחת, בא אליו בשקט ואמר לו: "ידידי היקר, אל תשמע לטענות של זליג, הוא מנסה להדיח אותך ולשבור את רוחך, סתם להחליש אותך, יש לך כוחות כבירים! יש לך כישרונות! יש לך רצון! ואם תרצה - תצליח!. הנה ראה כשבאת לכאן היית נער הכי חלש, ואחרי עבודה מאומצת - נהיית נער הכי חזק כולם רועדים ממך אתה "נער הפלדה" אם הצלחת בזה אין סיבה שלא תצליח בלימוד התורה.

אם רק תעמול, לא תתייאש, לא תתרפה, אתה תצליח! אין לך משפחה? אתה יתום? אבל אבי יתומים הוא בעל הבית הקב"ה, הוא יפרוס עליך את חסותו, הוא ירפד את דרכך בדרך להצלחה!".

במילים טובות אלה חיזק יצר הטוב את מוישי. מאבק איתני מתחולל בין השניים, בין זליג ליצר הטוב, אף אחד מהם לא היה מוכן לוותר בקלות, אבל בסופו של דבר, מוישי החליט החלטה נחושה - הוא יתאמץ, הוא ילחם, הוא יתמודד, והוא יצליח בלימוד התורה ויהי מה. ואכן מאותו יום החל משה להשקיע ברצינות את כוחו ומוחו בלימוד התורה, בעקשנות שקד על הבנת החומר הנלמד, במסירות חזר עליו ושינן עוד ועוד, אט אט החלה הצלחה מראה לו פניה, במבחן הראשון קיבל 70, אחריו 80, עד מהרה הגיע ל-90,

וה-100 לא בושש לבוא. כך עברה תקופה ומשה שהיה תלמיד נחשל בלימודיו, ראה ברכה בעמלו, ואת כל מבחניו עיטרו ציונים גבוהים אשר ניתן היה להתגאות בהן. {אם היה בא אלי היה מקבל 100 שקל על כל מבחן} לא עבר זמן רב עד שחבריו של משה שמו לב לשינוי, ראו הצלחתו והציונים הגבוהים, את תעודות ההצטיינות שקיבל פה ושם- והחלו לקנא.

והם שאלו את משה: "תגיד לנו איך אתה מצליח בכל המבחנים? גם אנחנו מנסים ולא מצליחים!".

ומשה משיב להם: "אני רוצה ולכן אני מצליח, אתם לא רוצים ולכן אתם לא מצליחים, אם תרצו תצליחו!".

התשובה הזאת לא הניחה את דעתם של חבריו,

-        "מה פירוש? גם אנחנו רוצים אבל אנחנו לא מצליחים!".

על הטענה הזאת ידע משה להשיב להם, ולפיכך החליטו כולם להעלות את הנושא עם המחנך בהזדמנות הקרובה לשמוע מה דעתו. ואכן ההזדמנות לא אחרה לבוא, המחנך רבי שלמה הרגיש כי יש סערה מתחוללת בכיתתו, מששמע את הנושא המטריד את התלמידים - הסכים להקצות שיעור מיוחד לדיון בנושא. שמע את דברי משה שטען: ש"מי שרוצה יכול להצליח", שמע את דברי חבריו שטענו: שגם רצונם אמיץ אבל הם לא מצליחים להוציא אותו לפועל,

ואז אמר: "צודק משה! וצודקים אתם. אמת בפיכם כי אתם חפצים בהצלחה, ונכון הדבר כי מי שרוצה יכול להצליח! אולם הרצון שלכם הוא על פי השגות שלכם, ומכיוון שהשגות שלכם הם קטנות - גם רצונותיכם קטנים, ורצונות קטנים מביאים להצלחות קטנות. אם יהיו לכם השגות גדולות - אז יהיו לכם גם רצונות גדולים, ורצונות גדולים מביאים הצלחות גדולות, תנסו ותיווכחו. תנסו תטעמו!".

שתיקה השתררה בשיעור, הנערים עיכלו את הדברים החדשים, אולם אחר רגעים החלו להתרומם אצבעות. רבי שלמה בחר באחד התלמידים, אחד מהנערים הבולטים בשיעור ונתן לו זכות דיבור. הלה קם ואמר, כאילו מדבר בשם כולם:

"נכון! הרב צודק! אבל אנחנו כבר עייפים ממאבקים ומלחמות! ומלבד זאת אפילו אם נלחם להיכן כבר נוכל להגיע?! הלוא בלאו הכי סיכויינו להצליח אינם כה גבוהים!". יצא המרצע מן השק.

רבי שלמה שהיה מחנך ותיק ומקצועי, לא השיב לו תשובה ישירה, סקר את כל התלמידים בעיניו הטובות,

אמר: "אספר לכם סיפור, את הסיפור הזה סיפר לי אבא שלי כשהייתי ילד קטן כדי לעודד אותי, ועל מנת ללמדני שככל שאתמיד ואלחם - כך אתגבר ואצליח בכל מעשיי. והמעשה הזה עבורי היה כמגדלור וסייע לי לנבט את דרכיי בין משברי החיים, להתמודד עם כל מיני מצבים קשים שעברתי וזהו המעשה: היה היה ילד קטן באחד מארצות המזרח, ולו סב זקן וחכם. יום אחד כאשר ביקר הילד את סבו כהרגלו מפעם לפעם, ראהו כי אוחז בידו דבר מה ומתבונן בו בשתיקה,

ניגש הילד והתבונן גם הוא אבל לא הצליח לזהות מה הוא הדבר.

"מה זה?" שאל,

והסבא משיב לו: "זה גולם, בתוך הגולם מסתתר פרפר יפה כנפיים, ובקרוב יתבקע הגולם ומתוכו יגיח הפרפר הנהדר למראה!".

אתם מכירים את זחלי המשי שהם הופכים להיות פקעת, ואחר כך זה נהיה גולם, ומהגולם מבצבץ אחר כך פרפר, והפרפר עף הוא חי כמה ימים, והם מטילים ביצים עד 800 ביצים ואחר כך מתים. ואחר כך מתחיל עוד פעם ונהיה זחלים הזחלים נהיים אחר כך גולם יוצא פרפר וכן על זה הדרך. תולעת משי קוראים לזה. זה נתגלה בראשונה בסין, לכן אומר שזה ילד קטן לאחד מארצות המזרח.

הסינים התעשרו מהמשי, כי היתה שמה אחת קיסרית שהיא מצאה את הזה... והיא נגעה בגולם הזה והיא הרגישה את חוטי המשי שנדבקו לה ביד ואמרה שתעשה אריג מזה, וככה היא עשתה, וככה התחילו להפיץ והתעשרו הסינים וכו'.

"טוב, גולם?" הוא שואל אותו הילד: "סבא אני יכול לקבל את הגולם הזה?"

הסבא הסכים, אבל לפני שהוא מסר לו אותו

הוא אמר לו: "אני נותן לך אותו בתנאי: כאשר ינסה הפרפר לבקוע מתוך הגולם - אל תעזור לו, הנח לו להכות בכנפיו בקליפה הבקשה העוטפת אותו עד אשר יבקע בכוחות עצמו".

הילד שהשתוקק לקבל את הגולם, הסכים לתנאי, והסבא הניח את הגולם על כף ידו הפשוטה. הילד עטף את הגולם בשתי ידיו והלך לדרכו, הסבא נשאר מהורהר; האם יעמוד בתנאי הילד או לא?. למחרת עם שחר הילד רץ לבדוק מה שלום הגולם, וכך עשה עד שיום אחד זה קרה, ומתוך הגולם ניכרה תנועה, הגולם זע, והילד רטט מהתרגשות, התבונן וראה איך אט אט נבקעת הקליפה הקשה של הגולם, לא מסיר מבטו שניה,

ואז הגיע הרגע - לעיניו המשתאות נגלה פרפר נהדר כנפיו צחורות ופסים צבעוניים יוצרים עליהם דוגמא מרהיבה, הפרפר המסכן מכה בכפיו העדינות בקליפה הקשה שעוטפת אותו, מנסה לבקוע את הקליפה לגמרה ולצאת לחופשי לאוויר העולם, הילד משתוקק לעשות לו, אבל הוא הבטיח לסבא לא לעזור לו, לפיכך לא נקף אצבע, היה מביט בפרפר הצעיר בשעה שהיה חובט בכנפיו, מכה ומשתולל, מנסה להיחלץ מתוך הקליפה.

אבל לא קל לילד לשמור על הבטחה לסבא, רחמיו נכמרו על הפרפר המסכן שלא מצליח לצאת לעולם החיצון, והתגבר קצת אבל אחר כך אחרי חיבוט כנפיים שלא הועילו לפרפר הקטן, טרם הצליח להיחלץ לגמרי מהגולם, הילד נשבר לא עמד בניסיון, רחמיו גברו על הנאמנות לדיבורו, הפר מצוות סבו החכם, שבר את קליפת הגולם לשני חצאים, והביט בסיפוק על הפרפר המזנק החוצה אל אויר העולם חופשי לעוף כרצונו. אבל השמחה לא ארכה, פתח הפרפר במעופו ותכף ומיד צנח מטה מטה, נחבט באדמה, דמם, הפרפר מת.

הילד שב אל הסבא עם דמעות בעיניו, וסיפר לו על הפרפר היפה שמת מיד לאחר שבקע מן הגולם. הסבא החכם הבין מיד מה שקרה!

ואמר לו: "אתה ניסית לעזור לו ובקעת לו את הקליפה! נכון?"

-        "נכון" הודה הילד, "הוא התאמץ כל כך והוא היה נראה כל כך מסכן אז עזרתי לו".

כעת הביט הסב בעניים חודרות, אהבה ותוכחה שמשו בערבוביה.

-        "דע לך, כי כאשר פרפר בוקע מתוך גולם, הדרך היחידה שה הוא יכול לחזק את כנפיו החלשות - זה על ידי שהוא מכה בהם כנגד הקליפה, רק כך הם מתחזקות הכנפיים עד שהוא מסוגל להחזיק באויר, וזה יאפשר לו לעוף בלי ליפול ארצה, כשעזרת לפרפר ובקעת את הקליפה למענו - מנעת ממנו בעצם אפשרות לפתח את כנפיו, והן לא היו חזקות דיין, לפיכך שהמריא אל על צנח ומת".

"זה הסיפור!" אמר רבי שלמה לתלמידים: "והמסר ברור: אם בשמים החליטו לא לעזור לכם! מעבר לעזרה שאתם מקבלים כיום - זה אות וסימן כי אתם חייבים להתמיד ולהתמודד לבד. אם הוחלט להעמיד אתכם בקשיים וניסיונות - עליכם להסיק מזה שזו הדרך היחידה שתוכלו להצליח ולגדול. רק ככה הכנפיים הרוחניות תתחזקנה ותצמחנה לתפארה. רק אלה שילחמו ויתמודדו – הצליחו!. כפי שתוכלו לראות בעצמיכם סביבכם,

שימו לב! ממדינות כמו גרמניה פולין וליטא, שההיסטוריה שלהם רצופה מאבקים ומלחמות - יצאו גאונים בכל התחומים. לעומת זאת ממדינת שוייץ - 400 שנה לא היתה שם מלחמה לא יצא גאון אחד. ולכאורה מדוע? הלא מתקבל יותר על הדעת, אילו היו הארצות מוכות המלחמות והטלאות שהיו טרודים במלחמה קיומית, הקשה להתפתח ולהתקדם, ודוקא במקום השלו והשאנן שהתושבים פטורים מטרדות קיומיות - יהיה קרקע פוריה לצמיחת אנשים דגולים, שיוכלו להתפתח בשלוה ובנחת.

אבל לאמיתו של דבר אין מקום כלל לתמיהה, רק לחץ, רק קשיים, רק מאבקים, אלה מניעים לאנשים, לעשות, לפתח ולהתפתח".

כמו במלחמה אתם רואים, עכשיו עושים טילי שיוט האיראנים, ישראל נלחצת מה עושים? הם צריכים עכשיו משהו שיוכל לאתר אותם בגובה נמוך לפני שהם יגיעו ולחסל אותם, לא יספיקו בגלל הלחץ - אז יהיו פה תקיפות רחמנא לצלן כמו שהיה בסעודיה. זאת אומרת: הלחץ מחייב לפתח ולהתפתח, אבל אם אין לחץ מי חושב על זה? אין הכרח!, אבל הכרח לא יגונה, הוא גורם שאדם בלית ברירה צריך להמציא ולהתפתח. ואם זה כך בתחום הגשמי - שבעתיים ברוחני.

רק על ידי מאבקים אדם עולה ומתעלה, דוקא עם הניסיונות, הם במנוף שבאמצעותו האדם יכול להתרומם אל על. למה לצדיקים תמיד יש מתנגדים! אתם יודעים למה למשה רבינו היו דתן ואבירם? למה יו קורח? למה עמדו נגדו? אז אומרים חכמים זכרונם לברכה: כשאין מתנגדים אז אדם לא מוציא את כל הפוטנציאל הטמון בו, אבל ברגע שיש לו מתנגדים והוא צריך להתמודד - אז מוציא ממנו את ה-100 אחוז שיש בו, והכל טמון. מתי זה מתברר שיש לו כוחות עצומים? ברגע שהוא צריך להתמודד.

אז לכן תמיד יש מתנגדים לכל הצדיקים ובזה הם מוציאים את כל היכולות שלהם החוצה.

"מעתה", סיים המחנך את דבריו המאלפים: "התשובה לטענתכם פשוטה עד מאוד, אתם סבורים שהקשיים שאיתם נאלצתם להתמודד, הם הסיבה לרפיון שלכם, שהם עייפו אתכם וכילו את כוחותיכם, ועתה אתם לא יכולים להגיע רחוק, אבל האמת היא אדרבא! דוקא הקשיים והניסיונות שאתם נאלצים להתמודד, הן שמכשלים! הן במעניקים כנפיים רוחניות רבות עוצמה, רק באמצעות הכנפיים שרוכשים בעמל ויזע - אפשר להגביה עוף ולהגיע רחוק מאוד. לכן, אל תתייאשו, ואל תפלו כעת, המשיכו והצליחו!".

המחנך סיים את דבריו, בחדר השתררה דממה, התלמידים שקועים איש במחשבתו, עודם נתונים תחת הרושם הכביר של הדברים, ורבי שלמה אשר ניסינו רק השנים הקנה לו לב מבין ועין חדה הבחין עכשיו שהשעה כשרה, והלבבות פתוחים לשמוע ולקבל, ולפיכך החליט להוסיף מספר מילים:

"הפרפר השוכב לו מקובץ בתוך הגולם, משוכנע כי זהו כל העולם, לדידו אין עולם אחר זולת זה הגולם העוטף אותו מכל צד, ואינו יודע כי מעבר לגולם קיים עולם גדול, עולם שהגולם לעומתו לא נחשב למאומה, הוא אינו יודע ואף אינו יכול לדעת, כי הגולם מסתיר מעיניו כל מה שמעבר לו, רק כאשר נבקע הגולם אפילו סדק, מגלה הפרפר עולם גדול שבחוץ ואז לכן הוא עושה כל מאמץ כדי לצאת מעולמו המצומצם מתוך הגולם אל המרחב שבחוץ.

כך גם אנחנו: אנחנו מבחינת גולם, וחושבים שאתה תישאר גולם, כי אתה נולדת גולם, אבל רק אם יהיה איזה פתח קטן... אתה יכול לשאוף להגיע לעולם הגדול לעולם התורה ואי ואי ואי!".

הרב שלמה המשיך בהתלהבות: "כל העולם הזה ביחס לעולם הבא - זה רק גולם, גולם של הפרפר ביחס לעולם הגדול שבחוץ עולם הבא. ואנחנו נמצאים בזה העולם שקועים בענייני חומר, שוכחים לגמרי שהעולם הזה הוא קטנטן, זמני, בלתי נחשב, ביחס לעולם הבא ללא גבולות. אנחנו לא מבינים שכל ענייני העולם הזה זה כסות עיניים של זליג, שנותן לפני האדם לסנוור אותו ולהשיח דעתו מהאושר המזומן לפניו.

אבל יש הבדל אחד בינינו לבין הפרפר - הפרפר אינו יכול לדעת על העולם הנפלא הממתין לעבר קליפת הגולם, אבל אנחנו יודעים מה מצפה לנו, עולם נפלא ונצחי, אנחנו יודעים כי העולם הזה הוא הבל ואין בחיים שום דבר חוץ מתורה ויראת שמים, ולכן עלינו לתת ללבנו להתבונן נחשוב לזכור זאת תמיד, עלינו לקרוע את המסך שזליג פרש סביבנו, ובאמצעותו מונע מאתנו לראות את אשר עוד לפנינו. כמו הפרפר שהוא דופק ודוחק בכנפיים את קליפת הגולם לצאת לאויר העולם,

כך עלינו להילחם ולהתאמץ להתמודד לא לוותר עד שנצא לאויר העולם הרוחני והנצחי".

בזה סיים שלמה את דבריו אבל סיכם את הדברים במילים קצרות: "זכרו! יש לכל אחד מכם סיכוי להצליח, אתם חייבים לעצמכם את ההצלחה הזו כי היא העיקר בחיים! תתחילו מהיום תעשו ותצליחו!". אומר על זה החפץ חיים, בהקדמה שלו במשנה הברורה: אומר שהקב"ה יש פסוק: "ויצוונו השם לעשות חוקים והמשפטים לחיותינו כהיום הזה",

הוא שואל: מה זה "לחיותינו כהיום הזה"? מה פירוש זה לא מסתדר כהיום הזה? אומר: כמו שהיום הזה אנחנו משתדלים להשיג כסף וטרף לבתנו לאכול ולחיות בשביל להתקיים - כמו שאנחנו כל כך טרודים בלהשיג חיים לאכול לשתות שיהיה לנו קיום לגוף, ככה צריך לחיי העולם הבא, "לחיותינו כל הימים כהיום הזה" אז כל הימים זה בעולם הנצחי, וצריך להשיג את זה כהיום הזה. להתאמץ מאוד מאוד מאוד כמו שאדם מבקש את פרנסתו. זה מה שהוא אומר להם, תתחילו מהיום – ותצליחו.

התלמידים השתכנעו מלהט הדברים של המחנך, יצא מלב חם וניכנס ללבותם של הנערים הרכים, מאותו יום חל מהפך, כל התלמידים בשיעור החלו להשתדל בכל כוחם ומאודם ללמוד ולהצליח, ניכר שיפור מיום ליום, שופר גם היחס בין אדם לחברו, ההקשבה בשיעורים, הרצינות, ההתמסרות ללימוד, תוך זמן קצר עלו על דרך המלך, כך קרה שהשיעור הזה שהיה נקרא "שיעור לנחשלים" הפך בתקופה קצרה לשיעור המוצלח ביותר.

השיעור הזה עשה לו כנפיים גם כן, ואט אט התפרסם הדבר בכל הישיבה והיה לשיחת הכל, נערים מכיתות אחרות החילו לקנא מבני השיעור על הצלחתם, שאלו וביררו: מה סוד ההצלחה?, תלמידיו של רבי שלמה מצידיו לא מנעו אותו מחבריהם וסיפרו להם כל הפרפר והגולם והגולם והפרפר, והעבירו להם את הדברים שהם שמעו, הדברים עשו גם בהם רושם, הושפעו מהם, התחילו להתעלות, בסוף השנה כל הישיבה עלתה בכמה דרגות בתורה ביראת שמים.

באחת ישיבות הצוות, שכל המחנכים וראש הישיבה ובראשם ציינו והתפעלו במהפך העצום שחל בישיבה בתקופה האחרונה, תהו מה הפשר של הדבר? סיפר להם רבי שלמה את הסיפור במלואו. סיפר להם שיש לו בחור בשם מויישי, שהיו לו קשיים, והמסקנות הבוגרות שהוא הגיע בזכות עצמו, ועל אותו שיעור שפרקו כל התלמידים את המטען שרבץ על לבם ועל התשובה שהשיב להם, והמהפך שחל בעקבותיה וכך השתלשלו העניינים עד שכל הישיבה נהפכה.

הנאספים לא ידעו את נפשם מרוב התפעלות, איש לא עלה בדעתו, מה כוחו של נער אחד "יד הברזל"! לחולל מהפך כביר כזה, בו במקום הוחלט לקיים טקס חלוקת פרסים, ויוענקו פרסים לילדים שהצטיינו במיוחד, ובראשם מויישי! וכל המהפך נזקף לזכותו, ישיבה שלימה השתנתה – בגלל בחור אחד. את הטקס פתח ראש הישיבה בדרשה נפלאה,

ובסיום דבריו הביא דברי רבי אלעזר בן שמעון במסכת "קידושין" מ': "לפי שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה!".

ראש הישיבה אומר: "מורי ורבותי!, בדברי אלעזר בן שמעון אנחנו רואים מה כוחו של יחיד, כוח יחיד להכריע את כל העולם לכף זכות או לכף חובה, אוי! אוי! לזר יראו הדברים כתמוהים, אוי! אולם אנחנו בעינו ראינו איך בכוח נער אחד קטן - להפוך את כל הישיבה לטובה. אין די בידיעת הדברים אלא צריך שכל תלמיד ותלמיד יזכור עד כמה כוחו רב, והשפעתו על חבריו, ועל הסביבה המכרעת לטוב או למוטב חלילה,

לכן תלמידים יקרים! היושבים כאן, יראה כל אחד ואחד בעיני רוחו, איך כל העולם עומד וממתין לו, ורק לו, וידע שבכל מעשה ומעשה יכול להפוך עולם ומלואו".

ראש הישיבה סיים את דבריו, עבר לשב חלוקת הפרסים, התלמידים המצטיינים נקראו זה אחר זה אל הבמה, קיבלו בהתרגשות את הפרסים המרשימים, ולבסוף הגיע הרגע המרגש ולבמה הוזמן מויישה מחולל המהפך. הוא ניגש ברגליים כושלות אל בימת הכבוד, קיבל בידיים רועדות מהתרגשות את הפרס המכובד, וביקש בקשה מפתיעה לומר כמה דברים בפני חבריו לישיבה.

"חבריי היקרים: זה לא מכבר הוצמד לשמי הכינוי "נער הפלדה" בשל הכח הרב שאצרתי בזרועותי, כעת שברוך השם התעלינו כולנו, כבר מבינים אנחנו שאין מקום להעריך אדם בשביל כוחו הגופני, אולם מכל מקום נראה לי כי הכינוי "נער הפלדה" כינוי אמיתי ונכבד הוא, אלא שלא רק אני ראוי להתכנות בו אלא כל אחד מאתנו, שכן הפלדה מתכת חזקה היא, והדרך היחידה לעשות בה שימוש מועיל - על ידי שמתיכים אותה באש,

ואז מעצבים אותה בתורה הרצויה, מכניסים למים קרים, מקררים אותה ומייצבים אותה בצורה החדשה. בלא שתותך הפלדה באש - לא תהיה אפשרות לנצל את העוצמה הרבה הטמונה בה. כמוה גם אנחנו, יש בנו כוחות עצומים ונפלאים, אבל מבלי שניצרף בכוך ההיתוך, באש התורה, ובאש הייסורים - לא יצאו כוחותינו לפועל, לא נוכל לנצל את העצמה הטמונה בנו, רק אחרי שנעבור באש ובמים, נתמודד עם כל הקשיים והניסיונות,

נתגבר ונוכל להם, אז נפיק תועלת מכוחותינו, ונגיע באמצעותם למחוזות שלא שיערנו מעולם. כוחנו ועוצמתנו נובעים בכך שחושלנו באש, "אין אש אלא תורה" חושלנו באש התורה, חושלנו באש הייסורים, חושלנו וחושלנו עד שנהיינו "אנשי פלדה" ששום דבר לא יכול בפניהם. לכן, יש להתעודד בעת הקושי, ולשמוח עמו, ולהמשיל להעפיל אל על, לא להישבר אף פעם! כי אנחנו אנשי הפלדה!".

במילים האלה סיים מושה את דבריו, ירד מהבמה לכל תשועות חבריו, שבזכותו אכן הצליחו לעצב עצמם ולמצות את כוחותיהם, התגברו על כל הקשיים והרימו את כל הישיבה למעמד מכובד בעולם הישיבות. כוחו של יחיד "איש הפלדה".

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 14.11 11:54

    'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 11.11 10:43

    ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).

  • 11.11 10:43

    מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).

  • 06.11 18:11

    כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!

  • 03.11 14:23

    שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).

  • 03.11 10:22

    כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.

  • 03.11 10:17

    שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.

  • 31.10 19:09

    הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 31.10 17:44

    שלום! רציתי להודות לרב אמנון יצחק, לפני כחודשיים (29.9.2018) שאלתי את הרב לגבי הבן שלי: 'האם לאשפז אותו בכפייה בגהה?'. בעקבות עישון סמים הוא נכנס למאניה פסיכוטי (ל"ע) הרב אמר: 'לשאול את הרב קנייבסקי' וברך אותו. הבן היה חודש ושבוע בגהה וב"ה חזר לעצמו. (זאת פעם ראשונה שזה קרה ו מקוה שאחרונה).

  • 31.10 11:18

    בוקר טוב רציתי להודות לרב, השבוע ראיתי בהרצאה שהרב דיבר על תולעים בסלמון. ב"ה בדקתי את הדג סלמון... -ומצאתי בו תולעים לבנות תודה לרב שמציל את משפחתי מאכילת תולעים בשבת. מש' ג. מושב ברקת. (לכתבה: בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים