בראש שלך, בלב שלך ובמדות שלך | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום רפואה שלמה במהרה למשה בן שרה זהרה שזכות זיכוי הרבים תעמוד לו

והחלמה מהירה ולא יזדקק לה לניתוחים

ויזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש מושזר

ותכלת וארגמן ותולעת שני קרובים מעשה חושב

תעשה אותם.

אמרו חכמים זיכרונם רכה בשמות רבה ל״ד א׳.

בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה עשה לי משכן

התחיל מטמיע ואומר

כבודו של הקדוש ברוך הוא

מלא בעליונים,

בתחתונים,

והוא אומר עשה לי משכן?

אמר הקדוש ברוך הוא לא כשם שאתה סבור כך אני סבור

אלא עשרים קרש בצפון

ועשרים בדרום

ושמונה במערב

ולא עוד

אלא שארד ואצמצם שכינתי בתוך אמה על אמה.

ולכאורה צריכים להבין

הרי גם כאן למטה ישנה עבודה.

המתפלל צריך שיכוון ששכינה כנגדו.

כל מי שמתפלל צריך שיכוון ששכינה כנגדו.

אז מהי התמיהה והפליאה שמתפלל משה רבנו?

שהשם אומר לי עשה לי משכן

ואז הוא יצמצם שכינתו אמה על אמה.

מה הפלא?

הרי כל מתפלל יודע שהוא מתפלל כנגד השכינה ושכינה כנגדו.

דע לפני מי אתה עומד.

אז מה הפליאה?

אכן, זהו סוד הדבר.

אילו היינו אומרים שעיקר השכינה בשמיים ורקיע שנקרא ערבות

ורק הלמטה

גם כן מחובר בבחינת מה למעלה,

אז זה אנחנו יכולים להבין את זה,

שעיקר השכינה היא למעלה,

ולפה יש איזה חיבור מה עד לפה לארץ.

זה אנחנו יכולים להבין.

אבל לומר שכאן בלמטה,

פה בפשטות של הכול,

שבתחתונים תהיה עיקר שכינה,

אצמצם שכינתי לאמה על אמה בתוך המשכן.

זאת אומרת,

כלל השכינה תהיה מצומצמת לאמה על אמה, פה.

שפה היא העיקר, העיקר יש לשכינה בתחתונים.

באופן שלא זקוקים כלל ללמעלה,

כבר לא זקוקים לערבות.

זה סוד גדול.

זה סוד גדול.

זה מה שהוא תמה,

משה רבנו.

על זה התחיל מטמיע.

אמר לו, לא כשם שאתה סבור,

אלא עשרים קרשים בצפון וכולי.

ולא עוד.

אלא שארד ואצמצם שכינתי אמה על אמה.

וגילה לו

הקדוש ברוך הוא למשה,

שבאמה על אמה

אפשר להיות השראת השכינה בתכלית ממש כמו בערבות.

זה סוד גדול.

סוד גדול.

מספרים על רבי נפתולי אמסטרדם,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

אחד מתלמידי רבי ישראל מסלנדו,

שאמר פעם בפורים לריבו,

בפורים הוא מעיז, כי

כל השואל פותחים לו, כל מי שמבקש

פותחים לו.

יש כאלה מבקשים כסף,

יש כאלה מבקשים דברים יותר גבוהים.

אז בפורים מה הוא ביקש מריבו, רבי ישראל מסלנד?

אמר לו, רבי,

אילו היו לי מידותיו של ריבי,

אם היו לי מידות כמו של כבודו,

של רבי ישראל מסלנד, שהוא היה בעל מידות טרומיות,

וליבו של בעל יסוד ושורש העבודה,

שהיה לו לב רגש מאוד מאוד,

וראשו של בעל השאגת אריה,

שהיה גאון הגאונים,

אזי הייתי יכול.

אז הוא רוצה

שיהיה לו מידות כמו ריבי ישראל,

הוא רוצה שיהיה לו לב כמו בעל יסוד ושורש העבודה,

והוא רוצה שיהיה לו ראש

כמו השאגת אריה.

ואז הוא יהיה יכול לעשות את כל מה שצריך לעשות בעבודת השם.

השיב לו אגריס,

הגאון רבי ישראל,

נפתלי,

בראש שלך,

בלב שלך ובמידות שלך.

ולא עמדנו מעולם,

איזה סוד גדול מונח בדברים האלה שאמר לו.

וזו נקודה מרכזית,

מה שחידש המוסר,

מוסר.

המוסר חידש

שהעיקר

לא ללכת

בבגדים שאולים.

יש אנשים, אין להם חליפה.

יש חנויות, מזכירים חליפות.

אתה רוצה לערב חליפה?

אתה בא, שם 100 שקלים,

לוקח את החליפה,

מחזיר אותם מחר, זה לא החליפה שלך.

המוסר מלמד, אל תלך עם בגדים שאולים.

מידות של פלוני,

ולב של אלמוני,

וראש של פלמוני.

זה נקרא בגדים שאולים, זה לא שלך.

זה כמו אלה שמצטלמים בארצות הברית.

ליד יגואר,

שולחים תמונות לישראל, כאילו זה שלהם.

מה זה?

זה בגדים שאולים. זה כמו אלה שמחקים את הרבס ומתנדדים,

שמים, עושים,

מה זה?

אז זאת אומרת, זה הבגדים שאולים,

אלא בראש שלך,

בלב שלך ובמידות שלך.

לכל אחד נתנו ראש שלו,

בלב שלו ומידות שלו.

הוא צריך לעבוד עם מה שיש לו.

זה אתה.

למה נתנו לך כמו שיש לך ולא נתנו לך כמו שיש לו?

כי הוא צריך לעבוד עם שלו, ואתה עם שלך,

ולא עם בגדים שאולים.

עשרים קרש בצפון,

ועשרים בדרום,

ושמונה במערב,

ולא עוד.

אלא שארד ואצמצם שכינתי בתוך אמה על אמה. זה סוד גדול.

הקדוש ברוך הוא יורד

מהעולם העליון, מערבות,

לעולם התחתון, מצמצם שכינתו כל-כולה

באמה על אמה.

סוד הצמצום.

שכאן,

כאן, בעולם הזה, בעצים פשוטים של למטה, עצי שיטים,

בעצים-עצים שגודלים בלבנון, עצים פשוטים.

כל השראת השכינה במלואה

מה שהייתה קודם בערבות,

ואין חסר כלום.

הסברנו בשבת.

היום זה קל להבין דברים כאלה.

יש כאלה שמוכרים פטל בג'ריקן.

פשוט אתה רואה? פטל אדום בג'ריקן מלא, מתוק.

המשך מוכרים בקבוקון קטן, קוראים לזה טרקיז פטל.

אתה יכול מלא בו כמה עשרות ג'ריקנים.

אז את כל המתיקות שהתפשטה בכל הג'ריקנים,

זה מרוכז, אפשר לרכז את זה בדבר כזה קטן.

פעם היו מחשבי-על וזה, עד שמחשב היה עובד, היה עושה רעש, אתה קטק, אתה קטק, אתה קטק.

היום הכול ממוזער, ממוזער. ג'וקים קטנים ומידע לביליונים,

ביליונים, ביליונים

של ידיעות, כתבים,

השמעה, אודיו, וידאו, הכול נכנס, הכול נכנס.

הכול מצטמצם, מצטמצם לקטן, קטן, קטן, ננו, ננו, הכול.

איי, איי, איי, איי, אז רואים שאפשר לקחת דבר גדול, גדול, גדול, גדול, גדול,

ואין תכלית, וצמצם אותו אמה על אמה,

שכינה בתחתונים.

אין זקוקים לגמרי לעולמות העליונים.

האין כאן מלוא כל הארץ כבודו?

כתוב, מלוא כל הארץ כבודו.

אז מה חסר?

לא חסר כלום.

מלוא כל הארץ כבודו? אז לא חסר פה כלום.

בארץ,

שזה במצב הכי שפל,

אין זקוקים למישהו.

ומשם יוכל לזכות

לתכלית השלמות. אתה לא זקוק לאף אחד.

אתה לא זקוק לאף אחד.

אתה יכול להגיע לתכלית השלמות.

אתה יכול, כל אדם,

להגיע להשראת השכינה הגמורה.

לא חסר שם, פה, בכדור הארץ, פה, לא חסר כלום.

ויש השראת שכינה ממש.

ממש.

הפסוק אומר, דור הולך ודור בא.

אז בקהלת רבה במדרש נאמר, דור הולך ודור בא.

יהיה בעיניך דור שבא

כדור שהלך.

שלא תאמר,

אילו היה רבי עקיבא קיים,

אוה,

הייתי קורא לפניו.

זאת אומרת, אתה סובר

שאם,

מי אני אלמד? תגיד, מי אני אלמד?

איי, איי, רבי עקיבא פה?

בטוח אני לא זז מבית המדרש.

אל הדור שבא בימיך

וחכם שבימיך כדור שהלך.

אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה,

כי לא מחוכמה שאלת על זה.

זה מתאים למה שענה הארי הקדוש למארחו,

שאמר לו, איך יבוא משיח בדורנו אם בדור של רבי שמעון ורבי מאירו לו בה?

מה אנחנו מולם?

אם הם לא יצליחו להביא את המשיח אנחנו נצליח להביא איך?

לא מחוכמה שאלת על זה.

דור הולך ודור בא.

זאת אומרת,

אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחוכמה שאלת על זה.

אמר לו, תדע לך

שבדורות האלה כל מצווה שעושים, זה מדובר על לפני 500 שנה,

כל מצווה שעושים היא שקולה לאין שיעור לעומת הדורות הקודמים.

ואם היית בדורות הקודמים,

הנשמה שלך הייתה של אחד מהתנאים הגדולים.

במידות שלך,

בראש שלך, בלב שלך.

כל אחד הם שלו, מה שנתנו לו.

עד כמה מגיע יסוד הדברים?

שאם יאמר אדם אילו היה רבי עקיבא קיים, הייתי שונה לפניו.

ושהימים הראשונים היו טובים מאלה,

אומרים על זה החכמים זיכרונם לברכה,

כי זה לא מחוכמה אתה שואל על זה,

אלא כל אחד במצבו יש לו הכל,

ואינו צריך לחפש כלל.

בראש שלך, בבטטה הזאת,

יש הכל.

בלב שלך, אפילו שהוא שחור משחור לעיניך,

יש הכל.

במידות שלך הכי גרועות ופחותות,

הכל אתה יכול להשיג את השכינה במלואה.

הכל.

ולא עוד אלא שארד ואצמצם שכינתי בתוך אמה עולמה.

במצב הכי פחות,

במידות הכי פשוטות,

בראש

הכי גס,

בלב

הכי גרוע,

יש לפניו כל אדם ואדם די כפי צורכו עד כדי השראת שכינה.

בראש שלך,

בלב שלך ובמידות שלך יש אפשרות להגיע לתכלית-תכלית

השראת שכינה.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, נאמר לכל אחד מישראל,

שכנתי בתוכם, בתוך הלב שלהם.

אל תלך עם בגדים שאולים ואל תחכה אף אחד. תהיה אתה מי שאתה ותבנה את עצמך מעצמך.

סיפר לי רבי שלמה לפין, לפין, לפין,

בימי חורפו הוא היה כבר מקובל.

בימי חורפו, כשבנייה צעיר, היה כבר מקובל. כבר מקובל.

לא המקובלים של היום, מקובל.

כשאומרים פה שהיה מקובל, היה מקובל.

ופעם אחת הוא נסע עם הגאון רבי ישראל,

סלנטר, זיכרונו לחיי העולם הבא,

והרהיב עוז לשאול אותו מפני מה אינו לומד קבלה.

מה השיב לו רבי ישראל על זה?

יש אחת כומר מעלמין שאמר שקבלה,

בוטל המשנה, כבר לא צריך כלום,

עכשיו זה רק קבלה,

קבלה.

מה השיב לו רבי ישראל?

אמר לו,

מי נפקא מינא לי על איזה רקיע יושב הקדוש ברוך הוא?

אחת אני יודע.

כי יכו בשוטים

ומאוד יכאב

ושהקאות יהיו בוערות.

את זה אני יודע בברירות.

ומה עוד אני צריך לדעת?

אם בן אדם יודע שיש גיהינום,

ואם לא עושים את רצון הבורא, הם מקבלים מכות בשוטים קשים ביותר,

זה אומר שהכול ברור.

אבל אם אתה מקובל בעולמות שם,

אתה ודאי לא חושב על איזה מכות ושותים שאתה תקבל.

אתה כבר בעליונים, מה לך בין הגיהינום למטה?

אתה כבר למעלה.

אומר לו רבי ישראל,

מה אכפת לי איפה הקדוש ברוך הוא יושב באיזה רקיע?

אני צריך לדעת, אתה מבין, מה הולך להיות.

מוסר!

מוסר, מוסר.

היסוד הוא שכל אחד ואחד צריך להשתמש בשלו

ובשלו

ובשלו

שבשלו יש לו באמת הכול ולא חסר לו כלום.

בראש שלך,

בלב שלך ובמידות שלך

את היסוד הזה גילה מוסר.

ואין הרבה שיודעים את זה.

אתם שומעים אנשים שאומרים, אה, מה, אני, איפה אני,

תשמע, אתה יכול להיות גדול, אני, גדול, הצחקת אותי.

אני ראש בטטה, לא מבין כלום. אני ניסיתי, ישבתי, לא מבין שום דבר.

המוסר מגלה, עם הראש שלך,

עם הלב שלך ועם המידות שלך אתה יכול להשיג הכול, הכול.

אנשים לא יודעים את זה.

כל ההיקף

צריך האדם לעשות

בשייכות לעצמו ביותר אינו צריך.

מעצמו ולעצמו.

אודות עצמו ועם עצמו.

ויותר אין כלל בעולם,

וזה סוד גדול,

שאתה לבד, אם תהיה בעולם, בלי אף אחד,

תוכל להשיג הכול.

ואני מעיד על זה.

אני חזרתי בתשובה,

בלי אף אחד.

בלי הדרכה,

בלי רב,

בלי הכוונה,

בלי שום דבר.

בראש שלי,

בלב שלי,

במידות שלי.

ומי שמחפש את השם,

מגלה אותו.

לא צריך אף אחד.

מותר להיעזר באחרים,

אבל לא עם בגדים שאולים ולא חקיינות.

להיות אתה ולבנות את האתה שלך מעצמך ולעצמך.

אז תזכרו, לכולם יש אותו סיכוי, ולכן פוסק הרמב״ם,

שאם רצה אדם יכול להטות את עצמו ולהיות כמשה רבנו,

ויכול להיות כרבעם בן לבת.

הכול מונח לפניך.

אתה יכול להיות כמשה רבנו.

בכל דור יש בחינה של משה רבנו.

בכל דור יש בחינה של ירבעם בן נבט.

אתה מחליט מי אתה תהיה.

אבל אף אחד לא נגזר עליו להיות כך ולא כך.

אפילו עשו

היה יכול להיות יותר מיעקב.

אם היה בוחר בטוב,

אבל הוא לא בחר בטוב.

הרעייה ממנשה.

מנשה בחר ברע.

והיה הכי רע.

ואחר כך מהדוד חזר בתשובה.

ונהיה הכי טוב

ראש ישיבת בעלי תשובה בעולם העניין.

אז זאת אומרת, אדם יכול לטות את עצמו בכל רגע לאן שהוא רוצה.

כי הכול תלוי

בראש שלך,

בלב שלך ובמידות שלך.

ריבי חנניהו בנעגשי אומר.

ראשו הקדוש ברוך הוא, ראשו הקדוש ברוך הוא, ראשו הקדוש ברוך הוא. שנה אמור אדם אוהב אסלום ארץ. בואו יגדיל תורוייה.