"ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל". אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה, אחרים אומרים כל מקום שנאמר אחרים אומרים זה רבי מאיר, יש כמה טעמים למה נאמר כך בסוף הוריות שם זלזל ברבן שמעון בן גמליאל מאז כינוהו בשם זה, ויש אומרים שזה בגלל שהוא אמר שמועות משם אלישע אחר אז קראו לו אחרים אומרים. בכל אופן אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה. 

כתב הרמב"ן שאחרים, דהיינו רבי מאיר חידשו כאן ענין נפלא, והוא שיש לקב"ה מידה שנקראת כל, ומידה אחרת נאצלת ממנה שנחשבת לה לבת, ז"א המידה כל מאצילה והמידה שתחתיה נקראת בת היא הנאצלת המקבלת, והיא שנקראת כלה בספר שיר השירים, והיא שחכמים מכנים כנסת ישראל, כשאומרים כלה בשיר השירים הכוונה לכנסת ישראל, ומידה זאת היתה לאברהם כבת, והמידה הזאת היתה אצל אברהם אבינו כבת, כי הוא איש החסד והתנהג בזאת. ז"א הכלה היא היתה אצלו לבת, מה שאצל הקב"ה שנקראת המידה כל - שהיא משפעת ומאצילה לבת שהיא הנאצלת והיא הכלה שהיא כנסת ישראל, מידה זאת היתה לאברהם כבת כי הוא היה איש החסד והתנהג בזו. 

ביאור הענין על פי דרך הפשט הוא בהקדם המדרש, אז אנחנו מקדימים קודם מדרש ועל פי זה נוכל להבין את הפשט, מביאו הרמב"ן שם וזה לשונו: שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אליעזר ברבי יוסי, אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעיטרה לו אמו? האם יש לו פירוש לאביך על הפסוק "בעטרה שעטרה לו אמו"? אמר לו הן, כן, אמר לו היאך? אמר לו משל למלך שהית הלו בת יחידה, והיה מחבבה יותר מידי והיה קורא אותה בתי, אז מלך הית הלו בת יחידה והיה מחבב אותה יותר מידי והיה קורא אותה בתי, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אמי, כך בתחילה חיבב הקב"ה את ישראל וקראן בתי, ולא זז מחבבן עד שקראן אחותי, ולא זז מחבבן עד שקראן אמי, עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו, אמר לו אילו לא באתי אלא לשמוע זה הדבר מפיך דיי, היה כדאי לרדת לעולם רק בשביל לשמוע את החידוש הזה. 

מבואר מזה שישנם שלש בחינות, בחינת אם זו הבחינה הכי גבוהה, והכוונה היא שבתו של אדם אף שהיא חביבה לאביה בכל זאת היא בבחינת מקבל ממנו, האבא הוא המשפיע על הבת שהרי היא סמוכה על שולחנו והיא נצרכת ונזקקת לו, זה דרגה של בת, אבל אחותו זו דרגה יותר גדולה כי אחותו כבר שווה לו, היא כבר לא נזקקת לו, היא בזכות עצמה, שהיא יכולה לסייע לו וגם אינה סמוכה על שולחנו, אבל מדרגת האם היא המדרגה הכי גדולה, בזה שהיא סובלת את העול של כל הילדים ומטפלת בהם ומאכילה אותם, זה המדרגה הגבוהה ביותר, מדרגת אם. כמו כן ברוחניות יש שלש בחינות, הראשון - שכלל ישראל מקבלים מהקב"ה בבחינת בת, שכל טובתן של ישראל זה מה' יתברך. אח"כ היא נקראת אחות שעל ידי מצוות ומעשים טובים מעוררים הצדיקים את ההשפעה ולא בבחינת מתנה כבת, הם לא מקבלים מהקב"ה כבת שהיא מושפעת בלי שום דבר שמגיע לה בעצם, אלא הם כבר פועלים במצוות ומעשים טובים והם מעוררים השפעה שהיא לא כמתנה כמו שמקבלת הבת אלא כאחות. והדרגה השלישית היא, שאם זוכים למדרגות גבוהות מאד אז כל השפע שבא לעולם הוא רק בזכותם של הצדיקים וזו בחינת אם, כמו שהאמא היא מטפלת בכל הילדים וחומלת ומרחמת ומאכילה ומשקה וכו'. אז הצדיקים הגדולים ביותר הם המשפיעים לכל העולם כולו, והם בחינת אם. כמו שכתוב בגמרא, כל העולם כולו ניזון בזכות חנינא בני, וזה על פי הסדר שקבע הקב"ה בעולם שמעשי התחתונים כאילו נותנים כח למעלה, "תנו עוז לאלהים", שהקב"ה מסר לבריות את הכח שעל ידי מעשיהם יושפע העולם לטובה ואז נחשב שהם המשפיעים לכל העולם. אבל באמת אין המדרגות האלה נפרדות אחת מחברתה שאפילו הצדיק שמעשיו מורידים ברכה לעולם אין זה מכח עצמו, אלא רק מזה שיש לו המדרגה שהוא קשור לקב"ה ומבין שהכל ממנו ובאמת הכל נובע מהבחינה הראשונה של בת, שהוא מקבל כביכול מאת ה' יתברך ומשפיע עליו. וכן אמר דוד, אם לא שיויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו, דוד אפילו שהיה משפיע בכל העולמות החשיב את עצמו כאילו הוא בת אצל האם, ואמר נפשי כגמול - מי שעדיין יונק או נגמל מאמו, כגמול עלי אמו - שעדיין נסעד על ידי אמו. אחרי שהגיע למדרגה של משפיע, שדוד כבר היה משפיע בבחינת אם, בכל זאת עדיין היה רואה את עצמו כתינוק הצריך לאמו, כי הצדיקים מבינים שהם רק מקבלים מהקב"ה ואין בהם שום כח עצמי, ההיפך מהאומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, ואז בעלותם בסולם המדרגות ניתן להם הכח להשפיע לעולם, כשהם עולים בסולם המדרגות הם יכולים להשפיע על העולם, אבל ברגע שיחשוב שיש לו איזה כח עצמי והוא נכשל בגאוה - השכינה בורחת ממנו וכל המדרגות נפסדות. כל זה בתנאי שלא יעלה על ליבו שהוא המשפיע.

אמר החכם, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, אמר החכם כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, הרי שמעלות הרוחניות מסורות לקב"ה ועליהן מצפים הצדיקים, כי ה' יתן חכמה ומפיו דעת ותבונה, אלא שיש מדרגות שונות בזה, יש שמקבלים בתור מתנה, הם עדיין לא מספיק ראויים לקבל בזכות עצמם, יש שעולים למדרגה שנחשבים מסייעים, ויש שמגיעים לשיא המעלות שעל ידי מעשיהם נחשבים הם המשפיעים, זה בדיוק הדרגות, בת זה בחינת מתנה, מסייעים זה בחינת אחות, משפיעים זה בחינת אם. זו היתה דרגתו של אברהם אבינו, היה לו הכח להשפיע, שעל ידי מידת החסד שהיתה בו הוא הוריד השפעה לעולם, ולכן נחשבת כנסת ישראל אצלו כבת, כי היא היתה מושפעת ממנו, לכן היא היתה אצלו כבת בהיותו הוא המשפיע והמכלכל בכח דבקותו בה' יתברך. וכן היו דבקים למדרגה זו של בת גם יצחק ויעקב דוד ושלמה, כל אחד לפי דרכו כמבואר ברמב"ן, גם הם זכו להיות משפיעים. נמצא שיש לנו הגדרה חדשה בתכלית הצדיק, לא די מה שהוא בעצמו סר מרע ועושה טוב, לא די, מוטל עליו להתעלות יותר ולהשפיע על דורו, לזה צריך הצדיק להרגיש אחריות עבור הדור ולקבל על עצמו את העולם, ז"א הוא לוקח אחריות על עולם שלם, בחינת שותף של הקב"ה כמו שאמרנו בדרשות קודמות, כמו שמצאנו אצל אברהם שהתפלל על דורו, לא רק התפלל גם פעל אצל כל דורו, ולא כמו נח שלא התפלל על דורו ולכן נקרא המבול על שמו - מי נח. ואמרו בגמרא על הכהן הגדול שהיה לו לבקש רחמים על דורו שלא יקרה רציחות, ז"א יש תביעה על כהן גדול במדרגתו להתפלל על כל הדור שלא יהיה רציחות, ואם יהיה - אז יתפללו עליו כל אלה שבעיר מקלט שהוא ימות, בשביל שהם ישתחררו משם, כי מי גרם? מה שהוא לא התפלל. הוא לא התפלל מספיק, הוא לא בכוונה. וכמו ההוא שאכל אותו אריה קרוב למקומו של רבי יהושע בן לוי ולא רצה אליהו לדבר עם רבי יהושע בן לוי במשך שלשה ימים כשהיה רגיל לבוא אצלו כל יום, למה? משום שהיה צריך להתפלל שלא יקרה מקרים כאלה, ואם במרחק שלש פרסאות ממנו טרף אריה בן אדם, אז את הלא ראוי שאני אבוא אליך, אתה לא מגן על הדור.

ש. יש סביבה

הרב: על הסביבה על הדור גם, תלוי כל אחד לפי מעלתו, התביעה עליו לפי מעלתו. על הצדיק מוטל להיות צופה למרחוק ולהגן על דורו מכל רע, זה תפקידו של הצדיק. 

נחזור לרשע, הפסוק אמר "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל, ברך פירושו הוא מקור הברכות, בירך - השפיע לאברהם אבינו את מדרגת בכל, מה זה בכל? שהוא בבחינת אם שמשפיע לכולם. אחרים אומרים, בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה, כתב הרמב"ן שאחרים חידשו ענין נפלא והוא שיש לקב,ה מידה שנקראת כל, ומידה אחרת שנאצלת ממנה ונחשבת לה לבת, היא הנקראת כלה בספר שיר השירים, היא שחכמים מכנים כנסת ישראל במקומות רבים ומידה זאת היתה לאברהם כבת כי הוא איש החסד והתנהג בזו. 

עכשיו ברור מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי, אם באתי רק בשביל זה דיי, למה? כי הוא גילה לו את הסוד איך מבת הופכים לאחות ומאחות לאם עד שמשפיעים לכל העולם כולו, זה תפקידם של הצדיקים הגדולים והאמיתיים, רבי מאיר אמר את זה בבבא בתרא ט"ז. אז אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה, משמה יוצא הרמב"ן ואומר שזה חידוש גדול מה שהוא אמר כאן וענין נפלא, ועל זה מסבירים את מה שמביא המדרש, ששאל רבי שמעון בר יוחאי את רבי אליעזר ברבי יוסי אם הוא שמע מאביו, ואז הוא קיבל את הפירוש וקפץ מרוב שמחה ונשקו על ראשו, וזה ביאור מדהים. אז צריך לעלות ממדרגת בת שמקבלים במתנה הכל למדרגת אחות שכבר מסייעים ע"י התורה והמצוות וכבר יש זכות לפחות של משהו, אבל המדרגה הגבוהה זה להגיע להיות בבחינת אם שמשפיע.

ש. אחותי כלה

הרב: אחותי כלה פירושו שהיתה לה מדרגה של אחות ובסוף אמי, שורו לאימי יבבי. בכל אופן, צריך את הכח להשפיע, וזה המדרגה של בכל. 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה....