שם טומאה נתן להם | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
היי שטרימה גם. נציב יום איריס מיטל בת אילנה רפואה שלמה חוכמה בינה ודעת בריאות הנפש והגוף לה ולכל המשפחה
ושלום בית
ולעילוי נשמת יוסף בן חדרה מנוחתו עדן אמן
שיעור קצר אבל
אם תתפסו אותו תנצלו
ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי
רש״י אומר שם טומאה מסר להם
מה זה השם טומאה?
אז יש מפרשים כישוף ושדים
שכל המזרח הם הלכו למזרח
כל אלה שם זה כישופים הכל זה שדים וכו'.
שם טומאה מסר להם אלה בני קטורה כל אלה בני קטורה
ולכאורה מדוע נתן להם דבר רע?
מה הרעיון פה לתת להם דבר כזה?
אלא שעניין שם טומאה
הוא עסק בגשמיות
כל מה שמשתמשים בכישופים וכל מה שעושים עם שדים
וכל הדברים האלה זה רק לענייני העולם הזה.
זאת אומרת נתן להם להתעסק בגשמיות
כשלעצמה
כי בני נוח
אינם שייכים לעבודת השם
וכיוון שהם לא שייכים לעבודת השם אז הם צריכים להיות כלים לישראל.
זאת אומרת להכין את כל העולם הזה בגשמיותו
שיוכלו עם ישראל לתפקד בזה לצורך המצוות ועבודת השם.
אז הם רק כלים
לעבודת השם.
גם אמרנו את זה אחרי זה במעמד הר סיני עוד יותר,
כשלא הסכימו המות לקבל אז הם לא שייכים
לבחינה של עם ישראל
ולכן הם רק כלים
לבנות עולם מתוקן
שיתעסקו בו ישראל בעבודת השם בהרחבה שיהיה לנו כל האמצעים הנוחים והקלים שנוכל לעבוד את השם
מתוך קלות והרחבה וכולי.
אבל כיוון שהעסק הזה של גשמיות
כיוון שהוא אינו עצמו עבודת השם
הרי הוא טמא
כל מי שמתעסק במשהו שהוא לא עבודת השם זה טמא
אז כשנתן להם שם טומאה היות וזה לצורך העיסוק
בענייני העולם הזה זה נקרא שם טומאה.
למה? כי זה לעיסוקים של העולם הזה.
וכל עסק של גשמיות,
כל עסק של גשמיות שאינו עבודת השם עצמה הרי הוא טמא.
וגם אם אדם מתנהג במידות טובות
כמו חסד
כמו משפט
אבל הוא מתנהג בהם לצורך העולם
איננה קדושה
כי קדושה זה רק שנעשה לשם שמיים
כמו שלימדתם פה שיש יראת השם
ויש יראת הרוממות
יש יראת העונש
זה לא לשם שמיים
זה בגלל שאתה פוחד מהעונש שהבנים והמשפחה לא יקרה להם אסון ולא יהיה נזק בממון וכל הדברים אתה ירא רק מחמת שלא תקבל עונש
זה לא יראה לשם שמיים
זה הסטרה האחרה שולטת על זה זה הקליפה שולטת על זה
אבל אם זה יראת הרוממות שזה לשם שמיים נטו
זו מדרגה גדולה יותר אומר הצרור המור
אפילו יותר מאהבת השם
יראת הרוממות לכן אמר באברהם עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה
לא אמר עתה ידעתי כי אתה אוהבי
אלא ירא אלוהים אתה שזה למעלה מאהבה
וכל מה שאיננה עשה לשם קדושה
הוא שייך לטומאה
כי אין מצב ביניים זה או קדושה או טומאה או מותר או אסור
תמיד זה הולך ככה אין אפור באמצע שחור לבן
לכן הולכים שחור לבן
שחור לבן אין אפור
אין פרו
אין
הכל זה צריך להיות
או לשם שמיים או לא לשם שמיים אז זהו
מה שלא לשם שמיים נקרא טומאה
מה שלשם שמיים נקרא קדושה
בני קטורה לא השיגו מעלת אביהם.
אברהם אבינו ראה שהם לא לומדים מביתו שום דבר
והם הולכים בדרך קטורה.
יש מאן דאמר זה הגר, יש מאן דאמר זה הייתה אישה אחרת,
אבל הם הלכו בדרך של האימא שהייתה פילגש
ולא התחברה כל כך כמו שהגר חיתנה את הבן שלה ישמעאל עם מצרית.
אז ככה הם לא רצו להתדבק כל כך בדרכי אברהם והם נשארו בבחינת בני נוח
שהתוכן שלהם היה טומאה.
זאת אומרת היה להם חיבור לעולם הזה כל הזמן.
אז מה עשה הקדוש ברוך הוא? אז מה עשה אברהם אבינו?
את הסוד הזה מסר להם בחסדו
שאם ירצו להצליח בעולם הזה
עליהם למלא את חלקם
בעשיית עולם הזה מתוקן בסדרי משפט ויושר.
אז אם הם יעשו משפט ביושר כמו שבני נוח חייבים להעמיד עליהם דיינים זה אחד מהשבע מצפון.
צריך לנהג את העולם ביושר אחרת יש מלחמות יש בלאגן וכן הלאה כמו הדיפ סטייטס וכולי.
וזה כדי שהעולם יוכל לשמש כלי נאות
לעלייתם הרוחנית של ישראל, לא לקלקל אותם. מה הם עושים היום באומות העולם?
מקלקלים את ישראל.
דואגים שכל החרדים יהיו כמותם.
אומרים להם צריך ליבה, צריך ללמוד באקדמיה,
וצריך לעבוד, וצריך זה, וצריך תהיו כמונו, וזה, ופה ושם, ותצליחו,
תביאו פחות ילדים.
אתמול פרסמו שהמדינה היחידה בעולם שאין בה ירידה בילודה בשנים האחרונות זה ישראל.
כל העולם כבר הולך לפי התוכנית של תכנון המשפחה, לא להביא יותר משניים.
זאת אומרת,
עם ישראל עדיין ממשיך,
ומי שחכם צריך לדעת שזה הזמן עכשיו להביא כמה שיותר ילדים,
למה אחר כך יהיה עיקור ודילול,
ולא יספיקו,
וכולי, עד שיפר השם עצתם.
אבל בינתיים זו התוכנית,
וגם אנחנו מזרזים את הגאולה עד שירדו כל הנשמות מהאוצר למעלה,
רק אז תוכל לבוא הגאולה.
אז לכן אמרנו שבזכות נשים צדקניות עתידים לגאל גם כן ישראל.
כמו שביציאת מצרים הם ירבו ילודה,
וכל אישה ילדה שישה בקרס אחת,
אז גם בסוף כתוב שבזכות נשים צדקניות וכולי.
אבל כדי לשמור על טהרת התכלית העליונה,
שזו המטרה שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו,
זה נמסר ליצחק אבינו.
ולכן, כדי שהם לא יקלקלו ליצחק את העבודה,
והם היו רבים מאוד,
אז הוא שילחם בעודנו חי, בעוד שהוא חי שילחם על פני יצחק, להפריד
בין הטומאה לבין הקדושה,
בין אלה שמחוברים לעולם הזה,
לבין אלה שמחוברים לעולם הבא,
כדי שלא תתערב הטומאה עם הקדושה.
מפה יוצא לנו שאדם צריך להתרחק
מכל האנשים האלה שבעצם מושכים
אותו אל העולם הזה.
וצריך להתחבר לחבורה הקדושה
שמושכת אותו לחיי העולם הבא.
וזאת הבחירה שניתנת לאדם. אי אפשר לעשות קומסי קומסה, גם מפה וגם משם,
כמו שאומר רבנו בחייא, אש ומים לא יכולים לדור בכלי אחד.
זה שני הפכים, והנה אתם רואים מפורש.
בני קטורה עובדים בעולם הזה,
נתן להם שם טומאה, ויאללה.
ביישלחם.
מעל פני יצחק, שלא יהיו לידו, לא בקרבתו, לא יזיקו לו,
לא ברוחניות ולא בגשמיות.
וכמה שהעיניים רואות פחות,
ככה ניצל האדם.
ככל שהאדם מביט החוצה,
ככה הוא מתקלקל.
כי הרושם עושה את שלו. אין דבר כזה שבן אדם יראה דבר,
לא יתפעל,
ולא ישאף, ולא יקנא, ולא ולא ולא.
אז לכן,
מי שיותר נמצא בעולמה של תורה,
יש לו שמירה, הוא נמצא באוהלים של יצחק, אברהם, יעקב.
זה אוהלים,
אוהלי שם.
פה אתה מקבל את השם האמיתי שלך, מה אתה שווה.
אם לא, יש לך שם של טומאה.
רבי חנן יאמר לך, כשהוא אומר,
עושה גוז מוכנזו גוז ישראל.
דפיקו חרבנו תורם, זאת אומרת, שנה אמרו נוסע מאזן גודל תורויה אדיר.