הנגלה והנסתר שבכל דבר | הרב אמנון יצחק שליט"א

"ותכחש שרה לאמור, לא  צחקתי כי יראה, ויאמר לא, צחקת".

בכל דבר, בכל נברא יש נגלה ונסתר, אש יש לו נגלה, הנגלה הוא מה שאנו רואים, השלהבת והאור המגיע לעינינו, ויש לו נסתר, כח האש שאינו נראה כלל הוא הנסתר שבו, ובאמת שהעיקר שבאש הוא הנסתר, אותו הכח שאינו נראה ונגלה לכל.

אז מה שמענו פה? שכל דבר יש בו נגלה ונסתר, האש יש לה את הצד הנגלה החיצוני, מה שאנחנו רואים, מה אנחנו רואים כשרואים אומרים יש אש, מה רואים? שלהבת ורואים את האור, שהוא מופץ מהאש. זה הנגלה. מה הנסתר? הנסתר זה הכח של האש, איפה הכח של האש? אתה רואה אותו? כח השורף, כח המאיר, הכח הזה שגורם לזה להיות זה, אש, איפה הכח הזה, אתה רואה אותו? אתה לא רואה, זה נקרא נסתר, ומה העיקר באש? הנסתר. בלי הנסתר לא היה אש.

אנחנו מורגלים להבין שנסתר אינו מציאות, אנחנו מתייחסים רק למה שאנחנו רואים, ומה שלא רואים זה לא קיים כאילו. כמו הרוסים שהיו מלמדים שאין אמונה באלקים, אתאיסטים, ובכתה אחת היה ילד יהודה ששמע את המורה שאומר שאין אלקים, אז הוא שאל אותו למה אתה שואל אלקים? הוא אומר כי תראה לי אותו, דבר שלא רואים הוא לא קיים. אז הוא אמר לו אם ככה המורה אין לך שכל, אז הוא אמר לו למה אין לי שכל? הוא אומר תראה לי אותו, אם לא תראה לי אותו הוא לא קיים.

אז ז"א העולם מתייחס רק לנגלה. אבל הנסתר הו אלא מתייחס, והאמת שהכל בנוי על נסתר. רק מה שנגלה לנו לעיניים אנחנו מרגישים בתור מציאות, לא כן הדבר, לא לבד שנסתר הרי הוא מצאיות לא פחות מכפי שאנו מבינים בנגלה, אלא אדרבא, עיקר המציאות האמיתית היא דוקא בנסתר. התכלית של כל נגלה זה הנסתר. אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו. אל תסתכל על הבן אדם תסתכל מה בתוכו, מאיפה זה נובע אצלו כזה דבר, מהנסתר, מהמידות המסותרות  ממך, ה' כתוב ליבא בעי, הקב"ה לא מתפעל מכל מה שאתה עושה חיצונית, הוא מסתכל בלב שלך, הלב הוא רוצה, חופש כל חדרי בטן בוחן כליות ולב, איפה הוא בוחן? בנסתר. בנגלה כולם חושבים, אדם יראה לעיניים ה' יראה ללבב, הכל תלוי בנסתר, בכלל לא בנגלה, הנגלה יכול להיות זיוף ומרמה, כמו ערן בן עזרא. יוסף מסרחי. פנחס ראובן. וכו' וכו' וכו'.

אז ז"א העיקר העיקרים זה הנסתר. אז צריך לאדם שיבורר לו מציאות הנסתר שבנגלה, תמיד צריך לברור ולהתברר הנסתר שבנגלה, עד שגם הנגלה לא ישאר אצלו כלל נגלה רק נסתר, ז"א אנחנו נדון אדם בעצם או דבר לפי הנסתר שבו, דואג ואחיתופל בנגלה היו גאוני עולם, צדיקי עולם, גדולי הדור, אבל בנסתר טינה היתה בליבם. ויש עוד דוגמאות לא נחזור על כולם. וצריכים להגיע שלא יהיה אצלנו חילוק כלל בין נגלה לנסתר והכל ישוב אצלנו נסתר.

חכמים אמרו תכלית הידיעה אי הידיעה. ותכלית הידיעה שלא נדע, מה התכלית אחרי שאתה יודע ויודע ויודע ויודע ויודע ולמדת והכל והכל והכל, זה שתדע שאתה לא יודע. ותכלית הידיעה אי הידיעה, לפי מה שלמדנו עכשיו מה התכלס של הידיעה? זה דוקא איפה שאתה לא יודע, שזה הידיעה האמיתית, כי אתה מתייחס רק לנגלה, לידיעה החיצונית, והתכלית של הידיעה זה באי ידיעה, איפה שאתה לא יודע, איפה שאתה לא רואה, איפה שאתה לא משיג. לדוגמא, הפשט מכסה מתחתיו רבדים רבדים של דרש של רמז ושל סוד, עמוק יותר ועמוק יותר הפנימיות של התורה, בחיצוניות אתה שומע מעשים, היה אברהם היתה שרה היה יצחק היתה רבקה וכך אתה שומע מעשים. אבל כל הנהגותיהם, כל פעולותיהם זה ענינים גבוהים ועמוקים וענינים שהם בנסתר, זה השפעות עליונות וזה בחינות עליונות. אז תכלית הידיעה אי הידיעה, היינו תכלית הנגלה הוא הנסתר. מהו הנסתר? נסתר הוא מה שאין לנו כניסה כלל בדבר ואין לנו בזה שום מהלך. סתום וחתום. והרי אנו בזה בבחינת עם הארץ גמור. וזוהי האמונה. אמונה פירושה אני מאמין, אין לו בזה שום כניסה וכאילו לא למד כלום. זה התכלית שדורשים מהאדם והוא הנרצה. לא כמו שרגילים שהעיקר הוא להבין, דהיינו הנגלה, נגלה זה דוקא הולך עם מהלך ושכל וחכמה והבנה, זה אינו עיקר כלל, אדרבא, דוקא שם מגיעה עקיצה של היצר הרע ונשיכתו. ומה דורשים מן האדם? מהי תכלית הרוממות ורום המדרגות? דוקא להיות ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה, ערומים בדעת זה חכמים מאד גדולים בידיעה בדעת בכל, אבל בסוף משימים עצמם למרות כל הדעות, משימים עצמם כבהמה. ז"א הגעת למדרגה של הגאון מוילנא, אתה יודע להסביר הכל הכל הכל, אתה מבין הכל הכל הכל, אבל אתה אומר לא לא, עדיין לא מבין כלום ואני משים עצמי כבהמה שעושה רצון בוראי בגלל האמונה שכך צריך לעשות. נקודה. כמו שלמדנו באחד השיעורים הקודמים.

אז ז"א, הרי אף אחד לא יודע מה הכח המחיה, אנחנו יודעים כאילו מתוך האמונה שהבורא הוא המחיה את כל העולמות וכו' וכו' וכו', אבל אם אדם יבדוק בטבע, ישים במבחנות, יכניס למעבדה, יתחיל לטפל בחומר, יחפש את הכח הרוחני המחיה הוא לא ימצא אותו. אבל מה מניע את כל זה? מה מניע את כל האטומים פרוטונים אלקטרונים טרנרטרנטים, מה מזיז? מה מחיה? מה? אין שום דבר. אין שום דבר. לא מוצאים, לא ניכר, לא נראה, נסתר, אבל זה העיקר, זה החיות של הכל.

אז גם בהבנה של המצוות והכל והכל והכל, מותר לנו לשמוע ולדעת טעמי מקרא וכו' וכו' אפילו שלא נתפרשו בתורה ואנחנו אומרים מסברא ואומרים כך וכך, אבל זה לא העיקר, העיקר זה הנסתר, שאני מאמין באמונה שלמה שהקב"ה ציוה ואני צריך לעשות מצוותיו בלי שום פקפוק, בלי שום בירור, בלי, זהו, ככה צריך. זה ראה וקדש. ככה מה שאתה רואה זה מה שצריך לעשות.

אבל סכנה גדולה יש בנגלה, סכנה גדולה מאד יש בנגלה, אם אתה סומך על הנגלה ועל ההבנה שלך, הרי כתוב במשנה "ואל בינתך אל תשען" מה יש לי בינה, למה שאני לא אעשן על הבינה? אז על מי אני אשען, אז על מי אני אשען? אומרים לא לא, אם הפסוק אם ההלכה אומרת ככה אפילוש הבינה שלך, לא לא, אל בינתך אל תשען, אתה צריך לעשות מה שהאלקים ציוה או חכמיו הגדולים ביותר מזמן התלמוד וכו' והלאה, זה אתה צריך לדעת, זה דבר ה', דבר ה' זו הלכה, דבר ה' זו הלכה, אתה צריך לקיים את זה כמות שהוא, שלום. אה בה ציגלה אמת פה פו שום דבר, זהו, תסתבך עם הנגלה יעקוץ אותך הנחש.

נו, אז התוצאות מכל הנגלה ומכל השכל והחכמה ומהלך והבנה זה שלא ישאר אצלנו נגלה כלל אלא כולו נסתר. הנה דוגמא, "כי ביצחק יקרא לך זרע", "והעלהו לעולה", ולא הרהר, אה, לפי הנגלה ביצחק ייקרא לך זרע, פירושו שהזרע הזה יתקיים ויביא זרע אחריו וכו', זה הנגלה. ואחרי זה פתאום שומע והעלהו לעולה, זה סותר את הקודם, אז איזה הבנה יש בזה? אז מהנגלה יוצא סתירה, סתירה בין אמירה ראשונה לאמירה שניה. אז היה מקום למה? להרהר ולא מראה. אתה בא לאחד, תלוה לי בבקשה סכום, בשמחה תבוא מחר, בא מחר - אומר לו לא מלווה לך, מה זה? הוא עומד משתומם, מה זה? אתה יכול ללכת אחרי אמירה ברורה שאמר לך מחר אתה אני אלווה לך ואתה בא ואומר לא מלווה, אתה יכול ללכת ממנו עכשיו בלי הרהור עליו לומר ולומר מה זה זה שקרן זה נוכל, זה לא מבעלי אמנה, מבטיח ולא מקיים, היית יכול ללכת נקי כאילו נתן לך את ההלוואה? היית יכול ללכת ככה? אתה לא יכול ללכת ככה. אבל אברהם לא הרהר. ה' אמר יקרא זרע, ה' אמר העלהו לעולה, ולא הרהר, למה לא הרהר? כי יש נסתר, והנגלה והנסתר אותו דבר.איי הנגלה הוא סותר את עצמו, לא אבל יש נסתר, את הנסתר אני לא יודע, והנגלה הוא ודאי מחובר לנסתר, כי הנסתר הוא הגורם של הנגלה, וצריך לעשות שהנגלה והנסתר יהיו אחד, ממילא אם אני לא יודע את הנגלה לגמרי, כי אני יודע שיש נסתר והוא לא ידוע לי, אז מה לי נגלה מה לי נסתר, לא מהרהר.

אמונת אאע"ה היתה על דרך מי כאן בעל הבירה, הרי הוא ראה כוכבים וראה שמש וירח ואחד דוחה את השני וכו' וכו', הוא הבין שיש פה מישהו שמפעיל את הבירה, אז הוא אמר, מי כאן בעל הבירה? אי אפשר לבירה בלא בעל הבירה. אצלו כל כך פשוט הוא משום שזהו נסתר, וזה התכלית היוצאת מכל הנגלה, ז"א הוא רואה נגלה, מהנגלה הוא מבין שיש נסתר, איך הוא מבין? הוא רואה יש חמה, באה לבנה, כביכול דוחה את החמה, עכשיו הלבנה שולטת בכיפת השמים ופתאום באה השמש ודוחה את הלבנה, אז הוא אומר מה זה, אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, יש מישהו שעומד מאחוריהם, זה שעומד מאחוריהם הוא נגלה? לא נגלה הוא נסתר, אבל הנסתר הוא היותר ברור מהנגלה. אני נותן דוגמאות לפעמים בהרצאות, בן אדם הולך ברחוב ופתאום מאיזה חצר עפה אבן ופוגעת לו בראש, הוא מאשים את האבן? הוא מרביץ לאבן? הוא לוקח אותה לטחינה? לא, הוא רצץ ישר לגינה לחפש מי זרק, אה, מה אתה רודף אחרי מי שזרק, אתה ראית אותו שמה? לא ראית, מה הנגלה? אבן בראש, מי הרביץ לך עכשיו בראש? האבן, למה אתה רץ לגינה? כי אתה מבין שאבן לא קופצת לבד. אז אתה מחפש מי זרק. אז אתה מבין שמאחורי הנגלה יש נסתר.

והנה כתב הרמב"ן, שהטענה של שרה אימנו "למה זה צחקה שרה", היתה שאף שהיא היתה סבורה שהיו אורחים ולא מלאכים, מכל מקום לא אמרה אמן כה יאמר ה'. נכון יונתן? נכון.

יש טענה על שרה אימנו, למה יש טענה על שרה אמנו? הפסוק אומר שה' אומר למה זה צחקה שרה, מה פירוש למה זה צחקה שרה? היא בת תשעים, מה זה למה צחקה שרה? היא היתה סבורה שהם אורחים, לא מלאכים, אם היא היתה יודעת שמלאכים באים ומבשרים אותה בשורה שהיא תלד, ודאי שהיתה אומרת אמן, כי זה מלאך, מלאך זה שליח מהשמים ואם הוא בא לבשר והוא אומר שהיא תלד, אז אם מלאך בא בשם ה' ואומר שהיא תלד היא תגיד אמן. אז היא ראתה אותם אורחים ממש, לא הכירה בהם שהם מלאכים. נו, אז באים אנשים שנדמים לערביים עובדה עבודה זרה ואומרים שלשנה הבאה למועד כעת חיה ולשרה בן, נו היא צריכה להאמין שבאמת היא  תלד? על זה היא צריכה להגיד אמן?

אז תשמעו מה הטענה על שרה אמנו. אפילו שהיתה סבורה שהיו אורחים ולא מלאכים, מכל מקום לא אמרה אמן כה יאמר ה', הם אמרו מה שאמרו אפילו שהם נראים כערביים, אבל היא היתה צריכה להגיד אמן לא על דבריהם, אמן כה יאמר ה', לא אתם קובעים, אבל אם כבר יצא מפיכם ככה, אז אמן שיתקיים, שיאמנו דבריכם אבל כה אמר ה', שככה ה' יאמר, איך אומרים היום? אמן, מפיך לה'.

לכן לא אמרה אמן, למה לא אמרה אמן? אבל למה היא לא אמרה אמן? כי חדל להיות לה אורח כנשים, וזוהי הטענה עליה. מה הטענה עליה? שהיה אצלה איזה חילוק בין נגלה לנסתר. שעל נגלה בודאי שהיתה עונה אמן, וצריך שלא יהיה שום חילוק בין נגלה לנסתר, והכל צריך להיות נסתר. ז"א אם בנגלה היה לה ראיה טבעית, כן, ז"א שהיא יכולה להרות, אז היא יכולה להגיד אמן כה יאמר ה', אבל אם בנגלה אין לה אפשרות להרות כי עקרה היא ואין לה אורח וגם רחם לא וכו', אז הנגלה שלה מכחיש את המציאות האפשרית, אבל אמרנו שהנסתר קיים והנסתר הוא לא נגלה וצריך שהנסתר יהיה כמו הנגלה, מי נותן את כח הלידה? לא הרחם, לא הזרע, מי נותן את כח הלידה? ה' נותן, זה הנסתר, אז מה הבעיה לקב"ה? אין רחם - יעשה רחם, יש זרע אפילו שהוא חלש יכול לעשות שיהיה חזק, מה הבעיה? ה' ברא עולם יש מאין, אז יש מיש זה בעיה? אז היתה צריכה להגיד אמן כה יאמר ה'. כאילו מה שהם אמרו זה כמו בת קול והיא תגיד אמן כה יאמר ה'. הלואי, מהפה שלך לאלקים.

זה הטענה שיש על שרה אמנו, ז"א שלא היה אצלה הנגלה והנסתר שוים לגמרי בענינם, לכן היא צחקה.

אז ז"א מי שחי בהבנה כזאת שלא להתייחס לנגלה אלא לנסתר מאחורי, ולדעת מה הכח המניע לכל, כמו שאנחנו מכוונים בברכות, אדון הכל, היה הווה ויהיה, תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם, אם אתה מבין מה אתה מדבר אז אתה יודע שיש כח הנסתר בכל נגלה. זה מה שהזכרנו שדוקא במקום זה שליטת היצר, איפה שליטת היצר? בנגלה. שדוקא בחלק הנגלה הוא עוקץ ונושך, שנעשה הכל נגלה עד שנאבד הנסתר לגמרי. כמו המדענים שהם מתייחסים רק לטבע, אל תדבר איתי על מה שהוא לא טבע, אבל אם פתאום קורה נס, היפך הטבע, הם קבעו במסקנה שכך וכך יהיה, עובר זה יצא בלי ידיים בלי ידיים בלי ראש בלי בלי בלי, כך הם זה יצא בלי ראש בלי ידיים בלי לב בלי בלי בלי בסוף יצא זה, איך הם קוראים לזה? נס רפואי, מה שייך אליכם ניסים? אתם אנשי טבע, אתם אמרתם על פי הטבע אין מצב, נהיה נס, נס אלקי, לא נס רפואי, גם זה אתם מנכסים לעצמכם? אז ז"א נסתר ונגלה, הנסתר הוא העיקר ולא הנגלה, לכן אין להבהל מהנגלה. אתם יודעים שהסופה שהיתה חצי שעה לפני כמה ימים והפילה מנופים והעיפה ועקרה עצים וכו' וכו', אמרו שהיא היתה דרגה אחת פחות מטורנדו, אף פעם לא היו דברים כאלה בישראל, פתאום להפוך את המדינה בחצי שניה וכל המדינה פקקים, וזה בלי יריות ובלי טילים, זה רק קצת רוח. זה הכל. קצת רוח. לא הרבה זמן, רק חצי שעה, הקב"ה לא הפחיד אותנו הרבה, חצי שעה, חצי שעה. ככה להרגיש, להבין מה הוא עושה לגויים. נו.

אז הנגלה שהיה רוח והנסתר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, הקב"ה יש לו מלאכים, קוראים לו רוח, רוחות, מי שצריך לקבל עץ בראש מקבל, מי שצריך מנוף מקבל, ז"א כל דבר ודבר מאחוריו ובעמקו ובפנימיותו יש נסתר, אתה מסתכל על הנגלה, אתה תחפש אם היה ברגים משוחררים, אם היה ככה אם היה ככה, שנים, עשרות שנים המנופים האלה עומדים לא נפלו, ה' החליט יום אחד, בא הנה נשלח לכם מלאך אחד, רוח, טוז. נו, איפה החכמה איפה התבונה שלכם איפה זה, ועכשיו מאשימים, חברת חשמל כבר שבוע ימים לא מסוגלת לתקן חשמל, מתקנת פה נופל לה שם, עושה ככה ככה. מה זה? ימים שלמים ערים שלמות בלי חשמל? לא יאומן כי יסופר. וזה רוח חצי שעה, חצי שעה, פחות מטורנדו, אם זה היה מטורנדו יבבי, ואם זה היה קצת יותר זמן, חנג'ורי בסטרי, אתם יודעםי מה אני ראיתי את כל ההודעות שהיה בחנג'ורי? אין כוחות למד"א, אין כוחות למד"א, גייסו את כל אלה שהם לא במשמרת, להגיע לתחנות, לא יכולים להספיק לטפל. אמבולנס עשר דקות לא יכול לצאת למקרים, אין, אין אמבולנסים ואין אנשים, אין אנשים, ועל הדרך יש לך מטר עשרים מים, וחצי שעה, נו מה אתה עושה? ממש המדינה מוכנה לכל נזקי הטבע. אנחנו חיים בנס פה, מיליארדים מסביבנו נגנדו, ועוד רוח באה ככה קטנה ועוד כל פעם איזה יציאה ועוד כמה דוקרים כאלה ועוד ועוד ועוד כל מיני נסיונות שהקב"ה מראה לנו, גזרות שאין הציבור יכול לעמוד בהם, בגלל שאנשים אומרים זה גזרה שאי אפשר לעמוד בה, גזרה שאי אפשר לעמוד בה, מה לעשות, אז הנה גזרות שאי אפשר לעמוד בהם.

אבל יש נסתר לכל נגלה, מה עומד מאחורי הנגלה הזה? הנסתר. אבל איפה תופס ועוקץ ונושך היצר הרע? בנגלה, הוא מרגיל אותך כל דבר לחפש בטבע ,מה היתה התקלה, מה היה הגורם לתקלה, מי גרם לתקלה וכו'. אומרים אלה שעולים להר הבית הם גורמים לתקלה, אומרים חברי הכנסת שעומדים ככה זה גורם תקלה, אומרים שאחמד טיבי, אומר זה זה גורם תקלה, הלו, יש בורא לעולם, הקב"ה רוצה לעורר אותנו, פעם הוא משתמש בטיבי פעם בביבי פעם בסיסי פעם בפיבי, כל פעם, חסר לו לקב"ה עם מי להשתמש? אדרבא, הוא דואג שיאשימו זה את זה, יתקוטטו ויצר הרע חוגג על זה וחביבי עושים מזה ענין, ורק את העיקר שוכחים, שמי מנהל את העולם? בעל הבירה, אף אחד לא מסתכל למעלה להבין שזה בעל הבירה, הבעל הבית, אדון הכל, היה הווה ויהיה. תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, כל כח שקיים בעולם ה' מפעיל אותו. איך שהוא רוצה. את זה לא רואים את הנסתר, לכן יצר הרע עוקץ ונושך דוקא בנגלה. שנעשה הכל נגלה, עד שנאבד הנסתר לגמרי, והפוך, אם אתה רוצה להגיד שזה גזרה בגלל כך וכך שעשו עבירות כאלה וכאלה, כולם מכחישיםא ותתך וזה שטויות מה אתה מדבר, איזה שטויות, איזה שטויות, מה אתה לא ראית זה קרה בגלל זה בגלל זה, שוטים שבעולם, הנגלה זה כלום, זה רק החיצוני של הפנימי הנסתר, מאחורי כל נגלה יש נסתר. אין דבר שאין בו נסתר, אין קיום לנגלה בלי הנסתר. בלי הכח שיש בגלעין לא יצמח שום עץ. יש גרעין, אבל מה הכח המצמיח? בלי הנסתר הזה לא יצמח כלום. אין דבר בלי נסתר.

מצוה, אמרנו פעם, מצוה, מצוה זה נגלה ונסתר, מ' וצ' זה הנגלה, ו' וה' זה הנסתר, לא, בדיוק הפוך, ו' וה' זה הנגלה של שם ה', מ' וצ' זה הנסתר של שם ה', כי מ' וצ' בא"ת ב"ש זה י' וה', י' וה' וו' וה' זה שם ה'. כל מצוה זה ציווי של ה'.

ז"א אדם צריך להבין שיש נגלה ונסתר. גם בברכות אנחנו אומרים "ברוך אתה ה' אלקינו", ברוך אתה - אתה זה נגלה, זה לנוכח, אלקינו זה נסתר, אז בכל דבר יש נגלה ונסתר, והנתסר הוא העיקר, הקב"ה ברא את העולם יש מאין, יש זה נגלה, אין זה נסתר, ממה נברא היש? מאין, מהנסתר. ז"א עיקר העיקרים זה הנסתר.

אז דוקא בחלק הנגלה עוקץ ונושך היצר הרע. איך ה' הטעה את מצרים? כל דבר הוא נתן להם לתלות בטבע. לקרוע את הים והנה רוח קדים עזה, אז מה הם תלו? שזה רוח כאילו, כאילו הרוח קרעה את הים, אבל רוח לא יכולה לקרוע לשתים עשרה גזרים, בשביל שיהיה לשנים עשר שבטים, ועוד למאן דאמר שזה היה ככה בסיבוב, כניסה ויציאה באותו חוף, אז רוח יכולה לעשות ככה סיבוב ולעשות בדיוק? ולעשות נד של מים, ולעשות חופה מלמעלה? זה רוח יודעת לעשות עדש יעברו כולם? מה היא מחזיקה את החופה? הרוח מחזיקה את החופה בשביל שהם  יעברו? אבל זה בשביל העקיצה של הנחש, שיתלו בטבע, לכן הם שוטים נכנסו אחריהם לים. בגלל הרוח קדים, רוח קדים זה בשביל כולם. אבל זה הטעיה של הנגלה.

או כמו שטען הרמב"ן על אריסטו, תשמעו מה הוא אמר. צריכים לחסום פי המתחכמים בטבע הנמשכים אחרי היווני, ייסכר פי דוברי שקר, כל אלה שתולים הכל בטבע, אז צריכים לחסום את פי המתחכמים בטבע הנמשכים אחרי היוונים, זה אריסטו, אשר הכחיש כל דבר זולתי המורגש לו, כל דבר שלא היה מורגש שהוא יכול לראות לחוש הוא הכחיש אותו שהוא קיים. והגיס לו דעתו לחשוב הוא ותלמידיו הרשעים כי כל ענין שלא השיג אליו הוא בסברתו - איננו אמת. הוא החליט שהוא האמת האבסולוטית ומה שהוא משיג בשכלו זה הנכון, כל מה שהוא לא השיג בשכלו ובסברתו זה איננו. בסוף הוא חזר בתשובה, הוא אמר לאלכסנדר מוקדון שהוא היה רבו שהוא הטעה אותו, מופיע במעם לועז.

היינו שאין לו כלל נסתר, לאריסטו, רק נגלה, וזו מידת הרע שהכל מתהווה אצל האדם נגלה. הכל הוא בוחן בשכל, בנתונים, בעובדות, וזה מספיק לו. הוא לא מבין שמאחורי דברים יש נסתר. הרי רוב האנשים אומרים בד"כ, אין סתרו כגילויו, ככה אמרה הגר בלשון הרע גמור והוצאת דיבה על שרה אמנו, אין סתרה כגילויה, אבל היא ידעה לפחות שיש נסתר, אבל היא אמרה שהנסתר של שרה זה לא כמו הגלוי, למה? כי שרה שנים רוצה להתעבר ולא מתעברת והיא בפעם ראשונה התעברה, אז מי צדיקה? הרי לא יכול להיות שהקב"ה יתן למי שלא צדיקה, ככה היא ניסתה להסביר, אבל היא לא ידעה שלקב"ה יש חשבונות כמו שתיארנו בדרשה הקודמת, שיש לקב"ה חשבון למה להאריך ולהמתין ולחכות כדי לקצר את זמן הגלות שתבוא על ישראל במצרים. לכן עיכב את האבות מלהוליד.

אבל היא ידעה שיש נסתר ויש גלוי, והיא טענה שהגלוי לא דומה בכלל לנסתר. או כמו שאומרים חכמים, אין תוכו כברו, אין תוכו זה הפנימיות שלו, הנסתר, כברו - זה חיצוניותו, ברא בארמית זה חוץ, בר, אין תוכו כברו, ז"א אין סתרו כגילויו, פירושו של דבר, יש נסתר ויש נגלה, וצריך שיהיה זהה, צדיקים תוכם כברם, הנסתר והנגלה אחד הוא, מה שאתה רואה ב חוץ זה מה שיש בפנים, לא אחד בפה ואחד בלב, הן הן ולאו לאו, הן של אמת ולאו של אמת. זה נקרא נגלה ונסתר אחד.

זה מה שהזכרנו שאמונה בטוחה משליטת היצר. אבל אם אתה הצלך הנסתר שאתה לא יודע, שהוא בגדר אמונה, לא בלהאמין לאנשים, כן, אלא בלהאמין למה שמתרחש בעולם, מה שקורה, שאתה יודע שיש נסתר, אתה לא יודע למה מה בדיוק, אבל אתה יודע שזה הכל בא מבעל הבירה ואתה מאמין באמונה שלמה שהכל לטובה כמו שאמרו חכמים וכו' וכו', שמה אין שליטה של היצר כי אני מאמין, מה אתה רוצה להפריך לי מה להפריך את האמוהנ? אני מאמין זה לא משנה, יש בורא  לעולם אבא שלי הוא אוהב אותי יותר ממך, זה ודאי חפץ ביקרי יותר, ברא לי גן עדן לא בשביל שאלך לגיהינום, ברא גיהינום בשביל שאלך לגן עדן, מי רוצה להכנס לגיהינום? אז הכל הוא עשה לטובתי, מה אתה בא להטעות אותי? לבלבל אותי? מי אתה בכלל? אני מאמין באמונה שלמה בקב"ה, מה שהוא עושה זה הכל לטובתי, חפש לך את החברים, לך לערן בן עזרא, לך למסרחי, לך לפנחס ראובן, עזוב אותנו בחיאת, אנחנו לא עובדים לא אצלך ולא לטובתך, שלום נגמר הסיפור.

אז זה מה שהזכרנו שאמונה בטוחה משליטת היצר. מפני שיצר שולט דוקא בנגלה.

החסיד לוצאטו, הרמח"ל הקדוש בדעת תבונות מבאר, אם היה בורא הקב"ה בורא את עולמו על דרך שלא היה בבריאה שום מהלך, ז"א לא היה סיבה ומסובב סיבה ומסובב סיבה ומסובב, אנחנו רואים מהלך, שם זרע, יוצא עץ, מהעץ יוצא פירות, מהפירות יש גרעינים גרעינים גרעינים שמים אותם נהיה זה, אז אתה רואה מהלך טבעי. אבל אם לא היה מהלך, פתאום אתה היית רואה בלי גרעינים בלי כלום טררררר עץ עם פירות, פירות נושרים לתוך סלים, הסלים באים אליך הביתה טרררררר פורסים אצלך על השולחן והכל, מה היית אומר? לעתיד לבוא מה יהיה? אתה תצא לגינה ויהיה לך לחם טרי כל יום, של אנג'ל כמעט, טרררר אתה רוצה חליפה, אתה יוצא לעץ מוציא את הקליפה, כמעט חליפה בפנים שם אותה עליך והולך.

ז"א אם הקב"ה אומר, היה בורא את ע ולמו על דרך שלא היה בבריאה שום מהלך היה סותם את פיותיהם של כל הבריות שלא יפצו פה כלל על כל מעשיו, לא היתה תמיהה כלל, לא היו אומרים למה, למה הוא ככה, למה זה קרה ככה, לא היית שואל בכלל, אתה יכול לשאול על מהלך שלא הולך כפי שאתה חושב, על זה אתה יכול לשאול. אבל אם לא היה מהלך בכלל, לא היתה שאלה ולא פוצים את הפה. כי שליטת היצר הוא דוקא במהלך בנגלה, אבל בריאה בלי מהלך, וכולם עמי ארצות גמורים לא יודעים כלל, לא יודעים כלל, מפני שהיה הכל נסתר, לא יודעים שום דבר, אז לא היה היצר שולט כלל. פתאום היה סערה, פתאום גשם, פתאום  יורד זהב מן השמים, פתאום צומח מהאדמה אוטובוס, פתאום נהיה מטוס, פתאום נהיה ככה, כל רגע יוצא לך משהו אחר שאתה לא מבין את המהלך, אז היית שואל מה פתאום יצא אוטובוס מה פתאום יצא זה? היית נכנס וזה הכל בלי שאלות, כי אתה כבר רגיל שהדברים נעשים בנס אין שום מהלך ולא כלום, אין שאלות, מה השאלות? אין שאלות.

בעקבתא דמשיחא הכל יאבד, ואין לניו להשען אלא על אבינו שבשמים. מה הכוונה? וזה יסוד הדברים, המציאות העיקרית והאמיתית זה הנסתר, כמו שלמדנו, ומהו הנגלה? הנגלה הוא שכר מה שזוכים מהנסתר, בשכר של נסתר זוכים שהקב"ה מגלה טעמה של תורה.

כלל ישראל שאמרו נעשה ונשמע הם היו עמי הארץ גמורים שאינם יודעים כלום, כי הם אמרו נעשה ונשמע, ז"א הם לא שמעו אפילו מה צריך לעשות, אז ודאי שהם בורים ועמי ארצות אז הם לא אמרו להם תעשו ככה, אז הם אמרו מסכימים, תעשו ככה אמרו מסכימים, לא, הם הלכו באמונה שלמה שהם יעשו הכל. היה אצלם הכל נסתר, הם לא ידעו בכלל לקראת מה הם הולכים, הם הסכימו על הכל, בשביל זה הם זכו לתורה, זה השכר, מהנסתר זוכים לנגלה, ואז הם זכו לתורה ואז זכו למצוותיה ואז זוכים לשכר שמקבלים וכו', ממה זה התחיל אבל? זה התחיל מהנסתר, שהאמינו בה' ואמרו נעשה ונשמע, בלי שום חשבון בלי שום ביקורת בלי שום בדיקה בלי שום מהלך. ואז נתגלו להם טעמים עוד יותר ועוד יותר.

כל מה שאדם יראה לזכות בנסתר שזה האמונה בלי מהלך, הוא זוכה לנגלה יותר ויותר. אתם שומעים? איך אתה יכול להחיות מת? אומרים לך שאין לו דופק, יצא מהבטן עשרים דקות לא חי, זה הנגלה, זה הנתונים הנגלים, נכון? עכשיו אם זו הנתונים הנגלים מה יש לעשות, מה אנשים אומרים? ברוך דיין האמת, זה מה שהם אומרים. יש מישהו שיתחיל לצום ארבעים יום בשביל שיחיה אחרי עשרים דקות? מה זה זה ההיפך מהנגלה, זה לא הגיוני, אבל מי שמאמין שיש נסתר, שיש בעל לבירה, שיש אדון שהוא מחיה מתים, אז אין לו שום בעיה, הוא מוכן לקבל ארבעים יום תענית מהקב"ה בגלל זה עושה לו זכות שיהיה נגלה יותר ויותר.

כמו שכתוב פה, כל מה שיראה האדם לזכות בנסתר שזה האמונה, בלי מהלך, זוכה לנגלה יותר ויותר. יותר ויותר גילויים, יותר ויותר ניסים, יותר ויותר.

לעומת זאת גילו לנו חז"ל את המצב איך התמעטו הדורות עד עקבתא דמשיחא, שמפני שנתמעט הנסתר נתמעט גם הנגלה. כיון שאין הרבה אמונה, ועמדנו על זה בהרבה שיעורים, אז גם מתמעט הנגלה, כי הכל הנגלה בא מהנסתר, וכפי מה שנאבד הנסתר כפעי זה נאבד גם הנגלה, ולכן כתוב שעתידה תורה שתשתכח מישראל. מה פירוש? הנה מקיימים תורה ומצוות, לא? אומר לא לא, ותופסי התורה לא ידעוני, ז"א זה נקרא עתידה תורה שתשתכח מישראל, תורת הלימוד לא נשכחה, לומדים, תורת הקיום איפה היא? איפה האמונה? איפה הנסתר שבתורה? איפה האמונה בכל דבר ודבר, שאתה לא מתייחס לנגלה, הרי רוב האנשים אומרים אם אני לא אלך לעבוד, אז איך אני אתפרנס? רגע רגע מה עם הנסתר, אתה מדבר על הנגלה על מהלך טבעי, עובדים מקבלים כסף, אבל לכל נגלה יש נסתר, גם מי שעובד ומקבל כסף זה לא בגלל שהוא עבד, זה בגלל הנסתר שה' גזר בראש השנה כמה יהיו מזונותיו.זה נקרא תשתכח תורה מישראל.

אבל בדורו של רבי יהודה בר עילאי, ששה מתכסים בטלית אחת ועוסקים בתורה, עניות גמורה, לא הלכו לעבוד, ישבו ללמוד, ואוכל מנלן? הזן ומפרנס את הכל, כל הבעלי חיים אוכלים בלי לעבוד? גם אנחנו נאכל בלי לעבוד.

ומעשה דרבי יוחנן שאמרנו מספר פעמים, שעזב את הכולל בגלל שאין אפס כי לא יחדל אביון, אז הוא הלך לעבוד, ובדרך שמע את המלאך שאומר שאחד מהם צריך להיות גדול בישראל וחזר בחזרה ללמוד, לא הבנתי, הלכת בגלל שלא היה אוכל, בגלל שהיית רעב, חזרת בחזרה, מאיפה נהיה אוכל? הזן את הכל. אבל היתה לו נקודת שבירה, שבגללה הוא קם, וכמובן שזה היה הגיעו מים עד נפש, עם כל זה עדיין ה' זן ומפרנס את הכל, ואם תלך למקום אחר לעבוד, מי זן ומפרנס שמה, לא אותו ה'? איך אמר אותו אמגושי שמביא רבינו בחיי לאותו חסיד, אמר לו, מי שזן ומפרנס כמו שאתה אומר לא יכול לזון אותך במקומך, למה אתה יוצא למדינת הים? מיד תפס את עצמו וחזר למקומו ולא יצא יותר לעולם. זה הנסתר, אבל הוא הגלוי האמיתי.

אז עתידה תורה שתשתכח מישראל באחרית הימים ועד עקבתא דמשיחא יאבד הנסתר לגמרי. היינו שיתהווה הכל נגלה ותאבד האמונה. ומה כתוב, בזכות מה ייגאלו בסוף? בזכות האמונה, ז"א יהיו מאמינים מעטים והמאמינים מאמינים הם יינצלו, אלה שיחזיקו באמת ובאמונה, לא אלה שילכו אחרי הרוב, כי הרוב לא יתקיים, כמו שלמדנו אתמול בדרשה, 95 אחוז יהיו ביד הסתרא אחרא, וראינו שעוד בעשיריה והיתה לבער אומרת הגמרא, שתשעים אחוז ילכו ה' ירחם, ואח"כ עוד יצורפו מתוך העשרה, יישארו מעטים. אז ז"א אדם צריך להבין, אם אתה נמצא עם הרוב, אתה בבעיה, אם אתה נמצא עם המיעוט - יש לך סיכוי.

אז לכן תאבד האמונה, ואז יאבד גם הנגלה, ולא יישאר לנו כלל נגלה, זהו על מה שאמרו חכמים, ועל מה יש לנו להשען, כיון שאיבדנו את כל הנגלה, ולא נשאר לנו רק הנסתר עצמו בלי שום נגלה, אז על אבינו שבשמים, שזה מצבנו לחיות רק על ה'.

ז"א ה' הוא הנסתר, ואפילו הנגלה יאבד מאיתנו, לא יהיה לנו מהלך להבין, למה ככה למה ככה למה ככה, כולם ידושו וידשדשו ולא ידעו, בסוף מה יצטרכו להגיע למסקנה? להשען על אבינו שבשמים. מי זה אבינו שבשמים? הנסתר, שהוא מניע את הכל מחשבן את החשבונות ויש לו את ההנהגה, הנהגת היחוד שלמדנו ברמח"ל, שאומר שיש הנהגה פרטית והשגחה פרטית ויש הנהגת הכלל ה יחוד להגיע לתכלית, שזה לא תלוי בכל פרט ופרט ממעשיו, אלא הקב"ה לוקח  מיקס של כל המעשים ומוביל את כל המעשים שיובילו לאחרית שהקב"ה קבע מראש ותבוא הגלות וסופה והגאולה מיד לאחריה.

למה צחקה, למה צחקה שרה? נו למה? היא הסתכלה בנגלה, "ותצחק". מה היא צחקה? כי בטבע היא לא יכולה להוליד, והיא גם בת תשעים, אבל טענה היתה עליה, היית צריכה להגיד אמן, כה יאמר ה', היית צריכה להתבונן בנסתר ולא בנגלה. זה טענה שיש על אמנו שרה.

נו ואנחנו  צריכים ללמוד על זה. וכל מה שלמדנו בנגלה זה קשקשתה, בתוך תוכיותו של הדבר יש נסתר, מי שזוכה להבין את הנסתר, מי שמסתכל לפנימיות הדברים, פנימיות המהלכים, שיודע מה ה' רוצה ויודע מה הוא כתב ויודע לחבר את כל זה, הוא יכול להגיד מה הולך להיות בדיוק כמו שאנחנו שומעים ורואים במציאות שהדברים אכן מתקיימים, זה מי שמונח בנסתר, ולא בנגלה, ומי שמכחיש וטוען מהנגלה, זה לא ראיה שהוא מבין, כי הוא לא מתייחס לנסתר.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.