מקור המחשבה | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

ראם שמעון בן חנה ומיכאל

וסיעתא דשמיא יעבור את הניתוח לשלום,

יזכה לחזור לחיים בריאים ותקינים מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל

וישועות רפואות

יישר כוח

ותודה לתורמת של הכליה מרים בת אסתר

תזכה לתשובה שלמה, הצלחה בכל, אמן.

ואברהם זקן בא בימים

ואדוני ברך את אברהם בכל.

רבי לוי אמר בכל שהשליטו על יצרו.

מה זה הברכה שהשם ברך את אברהם בכל?

זה שהקדוש ברוך הוא השליט אותו על יצרו.

אדם ששולט על יצרו הוא מבורך בכל.

כל הברכות כלולות בזה,

אם אתה שולט ביצרך.

כי כל הצרות שיש לאדם בעולם הזה הן באות מיצר הרע.

מהקנאה, מהתאווה, מהכבוד.

שאלה מוציאים את האדם מן העולם.

ומי שהוא שליט ביצרו,

הוא מבורך בכל,

הוא פטור מכל הצרות של העולם.

הוא חי במנוחה, בשלווה,

שום דבר לא מטריד אותו.

גם על אליעזר, עבד אברהם,

זקן ביתו, המושל בכל אשר לו,

גם נאמר שהוא היה שליט ביצרו

כמו אברהם אבינו.

המושל בכל אשר לו.

וזו מדרגת הצדיקים.

המדרש אומר בבראשית רבה לדלת

צדיקים ליבם ברשותם.

ליבם

פירושו הטבע שלהם.

בלב יש את כל הרצונות של הבן אדם,

את כל השאיפות, מאיפה הם נובעים.

זה טבעו.

ליבם ברשותם.

מה זה ברשותם?

פירוש שהצדיקים

בכוחם לשנות טבעם.

יש אחד שנולד, אומר הרמב״ם,

בטבע מסוים, במידות מסוימות,

בשונה מאחיו, מחברו,

כל אחד.

יש

מי שרוכש מידות

בגלל שהוא רואה שבחברה מחשיבים מידה כזאת ומידה כזאת, אז הוא רוכש אותן

במשך חייו.

יש אדם שיש לו נטיות למידות מסוימות,

אפילו שהן עדיין לא פועלות כרגע,

אבל יש לו נטיות,

שבהגיע הניסיון הוא ירגיש את הנטייה הזאת.

לדוגמה, אדם שלומד,

בחור ישיבה,

לא רואים עכשיו אם יש לו נטייה למסחר,

אבל פתאום הוא יתבגר, ופתאום אתה רואה שהוא בכלל לא רוצה להמשיך ללמוד, כבר הוא כבר חושב על ביזנס ועל זה.

זאת אומרת, הנטייה הייתה קיימת,

וברגע שהוא ראה, מרוויחים, וזה, וזה יצא, והצליח, ועשה, וזה, גם הוא רוצה.

ויש אנשים אחרים, יש להם נטייה להיות חכמים,

וללמוד, ולשקוד,

כל אחד.

וכמובן יש המון המון מידות

שצריכים לאפס אותם.

הצדיקים ליבם ברשותם, פירושות טבעם,

והם יכולים לשנות את הטבע שלהם.

וזה נקרא ברשותם, הם שולטים על הטבע.

לא כמו האנשים

שחושבים

שהטבע שלהם נוטה לרעה,

ואין ברירה.

מה אני אעשה? ככה זה הטבע שלי. מה אתה רוצה ממני? זה האופי שלי. אני ה' ההורים שלי יולידו אותי ככה. מה אתה רוצה ממני?

אני נראה אותי עצבניות.

זהו.

הוא החליט שזהו, ואין מה לשנות ואין כלום.

זה שטויות והבלים.

זו העבודה שהאדם בא לעולם.

האדם בא לעולם בשביל לתקן את מידותיו.

זה עיקר העיקרים.

אומר הגאון מווילנה, שאם אדם לא מתקן את מידותיו,

למה לא חיים בכלל?

למה לא בכלל חיים?

אז אתה לא מבין בכלל מה אתה עושה פה.

והם מתנצלים כמובן לחפות את מעשיהם הלא-טובים.

ובאמת זה לא כך?

כי האדם מחויב לשבור את טבעו ולשנות אותו על ידי

הרגלים טובים.

כי דברי מסילת ישרים, פרק ב',

ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפלה.

איך משנים טבע? על ידי הרגל.

אתה קמצן.

מה נעשה איתך?

נתחיל להרגיל אותך לתת.

אז אתה נותן כל יום קצת, קצת, קצת, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום בהרגל. נהיה שאתה כבר נותן, זה הופך להיות בסוף טבע.

הרגל הופך להיות טבע.

וטבע הופך להיות שלטון.

כשאתה כבר שולט,

זהו.

אבל זה הכל בהרגלים.

והנה, גדולתו של אליעזר

רואים בעליל

בעניין השידוך ליצחק.

איפה אנחנו מגלים את המעלה והגדולה שלו?

בשידוך

שהיה צריך להשיג ליצחק.

חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים על הפסוק,

אולי לא תלך האישה.

כתוב אבל אליי,

בלי ו.

לא כתוב אולי עם ו,

כתוב אולי עם חולם,

בלי ו,

שזה נקרא בלי ניקוד, אליי.

למה זה כתוב ככה?

בת הייתה לו לאליעזר.

בים חזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם להשיאו ביתו.

הוא חיפש איזו עילה, שאברהם יבקש ממנו את הבת שלו להשיא אותה ליצחק הצדיק.

אז אמר לו אברהם

בני ברוך

ואתה ארור

ואין ארור,

מתדבק בברוך.

איזה פניה ישירה, אברהם אבינו,

בלי משחקים,

בלי כלום, ישר אומר לו,

חביבי,

שחור ולבן, זה לא הולך ביחד.

אתה ארור

ובני ברוך, וזה לא מתדבק.

עין והגפן, בעין והגפן, דבר נא ומתקבל.

חבל,

זה לא מתדבק.

ובמדרש כתוב,

כנען

בידו מאזני מרמה.

מי זה כנען?

זה אליעזר.

בידו מאזני מרמה.

למה הפסוק כאילו מאשים אותו והמדרש אומר שהכוונה עליו?

שהיה יושב ומשקיל

אם ביתו ראויה או אינה ראויה.

זאת אומרת, הוא היה יושב, שוקל.

האם הבת שלי מתאימה ליצחק? לא מתאימה, זה נקרא מוזני מרמה.

לעשוק אהב,

המשך הפסוק.

מה זה לעשוק?

לעשוק את אהובו של עולם זה יצחק.

השם אוהב את יצחק.

הוא רוצה לעשוק אותו,

לקחת אותו לבת שלו.

אמר,

אולי לא תובע ואתן לו בתי.

מה יקרה אם אני אלך בשליחות

ורבקה לא תסכים להשתדך,

או משפחתה,

אחיה ואביה לא יסכימו לתת אותה?

אולי היא לא תובע?

אז אני אתן לו את ביתי.

אז אמר לו, אתה ארור ובני ברוך,

ואין ארור, מתדבק בברוך.

אף על פי שלאליעזר הייתה בת,

והיא נקראת בת תלמיד חכם

כי הוא שולט ביצרו, הוא דולה ומשקה מתורת ריבו. הוא היה ממש חיקוי

של אברהם אבינו.

ממש.

וחכמים אומרים שדמשק,

דמשק, אליעזר, היה דולה ומשקה מתורתו של ריבו.

וכן אליעזר,

עבד אברהם,

זקן ויושב בישיבה היה,

שנאמר, ויאמר אברהם אל עבדו,

זקן ביתו המושל בכל אשר לו.

אמר רבי אליעזר,

מושל בתורת ריבו.

ואליעזר היה גם ירא שמיים.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לך, מי בכם

ירא אדוני.

זה אליעזר.

שומע בקול עבדו,

בקול אברהם, שהיה עבד של הקדוש ברוך הוא.

הכול זה מדבר על אליעזר.

ואדם כמוהו,

ודאי

שהוא מתאים להשתדך עם אברהם.

והייתה לו תשוקה גדולה להתחתן עם אברהם ויצחק,

כי מי כמוהו יודע גדולתם ותפארתם.

וזה רצון שם שמים.

והאחר במקומו

היה מקבל את השליחות

רק כאילו כפאו שד.

אתה רוצה לשדך את הבת שלך, ובסוף נראה לו, אתה הולך תחפש אישה אחרת, לא את הבת שלך. איך מקבל אדם שליחות כזאת,

כאילו בחוסר רצון, בחוסר שביעות?

אתה יודע מה, זה לא מתאים.

אני, יש לי נגיעות, עזוב, קח מישהו אחר,

זה מקבל סחרחורת.

רואה שהוא מפסיד את עולמו, יכול להיות שהיה ברגע, היה יכול לחתן, והיה מאושר שבאדם.

אבל אליעזר,

בצדקתו,

כדי לעקור מליבו את הנגיעה

והרצון שהוא יתחתן עם אברהם, עם בית אברהם,

ולקיים את דברי אברהם ריבו,

שאמר אין ארור מידבק בברוך,

אז הוא קיבל את זה

הלכה למשה מסיני, כמו שאומרים,

ועשה התאמצות יתרה בתפילה ובתחנונים,

וייקוד וישתחווה אל אדוני,

שיזמין לו האישה ליצחק.

לא שלא יזמין לו,

ואז הוא יחזור ואולי יסית ביתו,

שיזמין לו,

עד שבשכר גודל

צדקתו זכה לבסוף, שיצא מכלל ארור ונכנס לכלל ברוך.

בו ברוך השם.

וזכה לעלות חי לשמיים, עם הגוף.

ויאמר בו ברוך השם,

אמר רבי יוסף ורבי דוסה, כנענו אליעזר,

ועל ידי זה ששירת אותו צדיק באמונה את אברהם אבינו יצא מכלל ארור לכלל ברוך,

וזוהי מדרגה נפלאה בבירור המידות.

אדרבא, איפה שקשה לך ושאתה מרגיש שם, תעבוד חזק,

ואם תצליח,

אולי תעלה חיי השמיימה.

אחרי הכול,

עם כל המעלות האלה ששמענו עליו והניסיון שהוא עמד בו,

תקשיבו טוב עכשיו,

מה לנו יש נפקא מינא מזה?

אחרי הכול,

בבחינת הקדוש ברוך הוא,

שהוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה,

כתבו עליו את הפסוק, כנען בידו מוזני מרבה.

וההסבר בזה,

איך עלה בדעתו

שלא תובע אישה ללכת?

כשאמרנו שהוא יושב ומשקיל,

האם

ביתו תהיה או לא תהיה,

וכשהוא יושב וחושב, אולי לא תובע אישה,

אז מה זה אומר?

מאיפה צמחה המחשבה?

סתם מחשבות לא צצות.

סתם רצונות לא באים.

אז זאת אומרת, מי פתי לא ירצה ללכת לבית אברהם המפורסם בעולם,

לגדול הדור,

בעשיר גדול?

מי פתי שלא ירצה?

ובזה נתפס שהחשש

בא לו מנגיעה שחושב על ביתו.

וכמו שאומרים לך,

תשמע,

קח מיליון שקל,

צא לרחוב,

תחלק את זה לעשרה אנשים.

אז אתה שואל, ואם אחד לא ירצה לקחת,

אז מה עומד מאחורי המחשבה הזאת? ואם אחד לא ירצה לקחת,

אז אני אוכל לקחת לעצמי במקום ה...

מה הולך מאחורי המחשבה? כשאתה שואל שאלה,

יש משהו מאחורי זה, לא סתם שאלת.

אז זאת אומרת, רואים פה את הנגיעה,

מאיפה היא צצה?

אז הקדוש ברוך הוא בוחן, כל בן אדם, אין שאלות תמימות. אין שאלות תמימות, חבר'ה.

אין שאלות תמימות.

אז לכן בשמיים בודקים בדיוק.

ובזה נתפס שהחשש בא לו מנגיעה שהוא חושב על ביתו,

והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיא את ביתו.

על זה אמרו, אלי כתיב.

למה התורה השמיטה את הו״ב?

במקום לכתוב אולי

עם ו״ב, כמו שצריך לכתוב מלא,

למה כתבה חסר?

כדי שתדרוש את מה שהיה מכוון פה בתוך המחשבה שלו, אליי.

כשהוא שאל, אולי,

מאחורי זה היה הכוונה שאם, אז אליי.

אז התורה מציינת את זה בהורדת הו״ב,

שנדע שמאחורי שאלה יש נגיעה,

ומזה יש לימוד כמה צריך אדם

לעבוד

עד שיגיע לברר את מידותיו,

ולהגיע למים עמוקים שבליבו,

לנקות ולטהר אותם.

זה מה שאומרים, וטהר ליבנו

לעובדיך באמת.

אי אפשר לעבוד את השם באמת

אם הלב לא טהור.

אם המידות לא מתוקנות,

אז ודאי

שאתה לא עובד את השם באמת, כי אתה עובד את הנגיעות שלך.

יש לך נגיעות.

אתה עובד אותן.

אז יש דברים שאתה תעדיף בגלל שיש בהם כבוד. דברים שאין בהם כבוד, אתה לא תעדיף.

יש דברים שהם קשים לעשייה,

אז אתה מחפש את הכלים לעשייה.

לכן אתה מתחמק, לכן אתה אומר תירוצים,

לכן אתה לא מרגיש טוב פתאום.

אתה נזכר פתאום שיש לך סידורים,

פתאום יש לך כל מיני דברים.

זאת אומרת, אתה לא עובד את השם באמת.

עובד את השם באמת,

זה כמו אברהם אבינו, הנני,

הכל מוכן, מזומן, הכל בריצה, בן מאה אחרי ניתוח,

בריצה, ואל הבקר עצב רעם, הכל בריצה, אין דבר כזה,

יואו, אני עייף, אני זה, אני פה, אין דבר כזה, אין דבר כזה.

זה נקרא שהמידות נקיות, אז אפשר לעבוד את השם באמת.

לא, זה לא באמת.

לא באמת.

אז רואים

לימוד גדול,

כל שאלה שצצה אליך, אפילו שאתה לא שואל בפה,

עוברות לך מחשבות בראש.

תעצור רגע,

עכשיו תורד למה שאלת את זה.

תבחן את הדברים,

תגיע לנקודה שממנה יצאת לשאול את השאלה.

מה רצית כששאלת את השאלה, אפילו את עצמך,

בינך לבינך, גם הוא כתוב, היה משקיל,

לא דווקא מדבר,

שוקל כל הזמן.

איך, איך תהיה עילה שאברהם ייקח את הבת שלו?

זאת אומרת, אין דבר כזה מחשבות צצות סתם.

אין.

אבל זה עבודה.

לשבת ולנתח. לכן

אמרו חכמים שאדם כל יום, כל יום, לפחות שעה, ישב עם עצמו, יעשה חשבון נפש.

זה נקרא לחיות בהתבוננות.

מה זה להתבוננות?

לנתח את המעשים, את הרצונות.

מה הולך איתך?

מה הכיוון שלך?

לאן אתה רוצה להגיע?

מה אתה עשית היום? מה אתה מתכוון לעשות?

למה אתה לא מתכוון?

למה אתה כן מתכוון?

מה פה אתה רץ פתאום מהר? למה פה אתה לא רץ מהר?

למה ככה? למה זה? למה פה?

כך האדם יברר לעצמו.

התורה מלמד אותנו במילה אחת.

אולי בלי ו'.

כל הסיפור הזה מתחבא שמה.

רבי חנניהו ברגשי אומר,

מושג הקדוש ברוך הוא זכות את ישראל.

לפי כוחר בעולם תורה ומסוות.

נאמור אדונו בסלומה אנסיר גויר דין תורה ויהאדיר.