בנתיבות החיים - סז - גשר של אהבה – כוח השיחה וגבולות הדרישה | הרב שמעון משה חי רחמים [שיעור מתאריך 30.07.2024]
- - - לא מוגה! - - -
בשם השם נעשה ונצליח אנחנו ממשיכים בלימוד מתוך ספר נתיבות החיים לשלום בית תמידי ומוצלח
אין לדרוש מהזולת דבר בלתי סביר
שיחה פירושו קשר או גשר שיחה אמורה לקשר או לגשר בין בני אדם כל אחד מהם נמצא בעולם בפני עצמו באמצעות השיחה שאדם מסוכח הוא יוצר קשר עם עולם שהוא מחוץ עלו הוא בשם שהשיחה בכוחל לגשר בין בני העולמות כך היא מסוגלת אף להרחיק בין עולמות ככל שתהיה השיחה קרובה אל עולמו של הזולת כך היא תשמש כגשר בין העולמות אולם כאשר השיחה היא מרוחקת מעולמו של הזולת היא עלולה להביא לתוצאה ההפוכה של פירוד ואף ניתוק חמור מכך לא היה אדם נדרש לשאלה מי הם האנשים העלולים להגיע לשנאה גדולה ביותר סבורני כותב הרב שבמבט שטחי רבים יענו האויבים הם אלו שיכולים להגיע לשנאה הגדולה ביותר ביניהם אולם במבט עמוק יותר נבכח כי דווקא האוהבים הם אלו שעלולים לדרדר את יחסיהם עד כדי שינה תהומית כי כגודל האהבה כך החשש לשנאה הרבה יותר דוגמה לכך ניתן לראות ממעשה של אמנון ותמר על אמנון ותמר נאמר שהוא אהב אותה מאוד את המרחותו עד כדי כך שהיה חולה מרוב אהבתו אותה אולם אחר מעשה הכיאור שעשה כפי שנאמר בשמואל ב פרק יג וישנאה האמנון שנאה גדולה מאוד כי גדולה שנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה וצריך להבין את היסוד הגדול בעניין הזה ללא שהאדם יעבוד על עצמו מתוך יראת שמיים טהורה וזקה ויהיה זה אפילו רב גדול ביותר או חסיד מפורסם אם יגיע חס ושלום לשנאה ומחלוקת עם אשתו הוא עלול להתנהג כמו חיית אדם הצמאה לדם ואם לא ישים מעצורים לדחפיו ופיו השנאה יכולה להטריף את דעתו ולהביאו למעשים שהם נגד כל היגיון המתקבל על הדעת הדבר אף נוגע לשיחה שמנהלים עם הזולת כוחו של הדיבור הוא מעלה גדולה ועצומה המיוחדת הניתנה נה לאדם והוא כלי השימוש הגדול ביותר לאדם במהלך חייו במטרה ליצור קשר עם הזולת אולם דווקא אמצעי זה הוא הדבר המסוכן ביותר עלול להרוס מערכות יחסים בין בני אדם ולא בכדי אמר שלמה המלך מוות וחיים ביד הלשון כי בכוח הדיבור האדם מסוגל לשכנע את הזולת ולהביאו למצבים שהם ההפך מאישיותו והפנימיות והרצון ואם אכן נעשה דבר שכזה ללא חשיבה מעמיקה מצד האדם התוצאה עלולה להיות הרסנית ביותר ולהשיג מטרה הפוכה ממנה הוא שאף נניח כאשר בני זוג הגיעו למסקנה שלצורך שלום הבית שלהם אסור לאישה להגיע לבית הוריה דבר גרוע ביותר אף לכאורה שהתעינה היא אולי צודקת אסור לבעל לדרוש את הדרישה הזו במפורש כי האישה מטבעה קשורה בקשר רגשי לאוריה כל ההתנתקות מבית הוריה היא כפיות טובה או בלתי סבירה והוא עלול להביא לכך הבעל על עצמו תוצאות הפוכות מכיוונים שונים ובלתי צפויים וצה ולמד מיעקב אבינו שכאשר היה מוכרח לצאת מבית לבן והקדוש ברוך הוא אומר לו לא הוא עצמו הקדוש ברוך הוא אומר לו שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ובכל זאת הוא לא כופא דעתו על נשיו לא על רחל ולא על לאה לא על זלפה ולא על בלהה אלא וישלח יעקב אומרת התורה ויקרא לרחל וללאה שדה לצונו יעקב אבינו אינו מתייעץ עם נשיו בבית בשדה הוא מתייעץ איתם במקום שהם משוחררות מכל לחץ סביבתי רק הם ועצן בלבד נמצאים שם ולכן הם עונים לו כל אשר אמר אלוקים אליך עשה מיד יעקב קם ובורח מבית לבן יוצא איפה שמנהלים שיחה וצד אחד הצליח לשכנע את הצד השני עליו להיזהר שלא לכפות עליו את דעתו בנושאים שאינם מקובלים אלא עליו לשקול בדעתו האם אם באמת הדרישות שאני מציב לזולתי הם ניתנות לו ליסום דוגמה נוספת ניתן למצוא גם עם מעשיהם של הבל וקין אחר שרצח קין את הבל הקדוש ברוך הוא שואל אותו אה הבל אחיך עונה קין לבורא עולם לא ידעתי השומר הכי אנוכי והדברים תמויים כיצד זה עלה על דעתו של קין לשקר לבורא עולם הרי הוא בוכן ליבות וקליות אחרי הכל מדובר בבנו של אדם הראשון הוא זכה להשגות רוחניות וגבוהות עד כדי כך שהקדוש ברוך הוא מדבר איתו כדברי של ראהו ואם כן מה היא תשובתו של קין לא ידעתי השומר הכי אנוכי אלא ההסבר הוא כך קין עונה לבורא עולם אתה שואל אותי אבל אחיך הלא אדמה בלאה את אבל ואת דמו וכעת אחר שיצא נשמתו של הבל כבר לא ניתן לדעת איפה היא וכי עליה לדעת לדרוש ממני טוען קין בפני הקדוש ברוך הוא דבר שהוא לא הגיוני השומר הכי אנוכי כלומר וכי יש לי את היכולת לשמור את הנשמה של אח שלי הרי היא בידך ולא בידי ריבונו של עולם וזוהי תשובתו של קין במילים פשוטות יותר קין עונה לבורא עולם לא ידעתי היכן נשמתו של הבל וגם לא ניתן ממני לדרוש אותה או לדעת דבר שכזה שהרי הדבר לא נתון הוא בשליטתי ואיני מסוגל לשמור עליו כך גם בשיחה שמנהלים הזולת יש להיזהר שלא לעמידם במצבים מביכים ובלתי סבירים והגיוניים ומעידח דברים שמדברים המתיישבים על הלב לא רק שהם מתקבלים על הדעת אלא הם אף נשארים חקוקים במוחו ובליבו של הזולת על מלאכי השרת נהוג לומר בתפילה כולם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה קדוש קדוש קדוש אדוני צבעוד מלא כל הארץ כבודו ושתי בחינות יש בדבר יש מצב שבו האדם נדרש לענות לזולת במקרה כזה נאמר לענות באימה האימה משרישה באדם רצינות ואף כובד ראש כשמדברים באימה ומשדרים לזולת מסר שהדברים אמנם נוגעים לליבנו אך לדעתנו הדברים הם אחרת וכש שפונים לזולת מתוך כובד ראש משיגים בכך שני דברים האחד משאירים את ליבו של השומע פתוח לשמוע דעה נוספת והדבר השני הדברים יכנסו לליבו ואף התקבלו ובחינה נוספת היא כאשר לא מגיב לטענות או כשרוצים לסיים את השיחה באופן שתשאיר רושם חזק וחד משמעי במקרה כזה אומרים ביראה כשחלילה פורצת שריפה בבית יש צורך להעיר את האדם מתרדמתו משתמשים כמעט בכל האמצעים האפשריים כדי להבהילו לצאת מהבית קום אש לא מבזבזים הרבה זמן על דבר אף נכון כשמנהלים שיחה לעתים שיחה נעימה בנחת לא מנהרת את האדם מתרדמתו האדם ימשיך להיות רדום וישן ואף יותר מזה וכשמרגישים שהדברים אינם חודרים עמוק ללב אין ברירה ויש נחיצות יכולים במינון מסוים גם לדבר באופן תקיף כדי שהזולה תתעורר על מצבו אך יש להיזהר מאוד שהדברים יהיו בשליטה מוחלטת ואף שיקול דעת כדי שלא יגרות תגובה זהה מהזולת כי חכם עיניו בראשו יכול לפקח על הדברים ולעשותם במטרה להגיע אל האמת ולא כדי לנצח את הזולת ויתרה מזו כאשר לעתים מתחוללת שריפה ויש צורך לעורר את הזולה תכף ומיד בלת ברירה ניתן להשתמש בדרך מהירה יותר הנקראת גערה אדם מסוגל לשמוע את חרפתו לקבל תוכחת מהזולת והדבר מלמד על חוכמה של האדם שנאמר במשלי יג בן אדם מוסר אב בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה אולם לא כל בני האדם שווים ולא לכולם יש את הכוח לסבול כל דברי תוכחה ועל כן המוכיח צריך לדעת לגאור במינון הנכון ובמקום הנכון ועליו להיות חכם דיוק כדי להבין את נפשם של הזולת שלא לגעור בהם אלא כפי שמה שהם מסוגלים להכיל ולקבל וזהו ביעקב אבינו מצינו שרצה לעורר את יוסף על חלומותיו הוא אומר לו אומרת התורה ויגער בו אביו וי אומר לו מה החלום הזה אשר חלמת מטרת הגערה הייתה לעורר את יוסף מחלומותיו איך נשאו ליבו בכלל לחלום את החלום הזה אין זה כי עם גובה לב ונערות שיעלו דברים כאלו על ליבו כך כותב הרמ"בן הקדוש וברם כדי לחדור ולהגיע אל האדם עצמו ואל הנשמה שבו היה צורך לדבר בשפה מתאימה לנשמה והיא שפת האהבה ולכן בכל מקרה של צורך צריך לנהל שיחה קשה אבל יש לשדר בה בת בבד חום ואהבה לזולת שלמה המלך אומר בת בשיר השירים ודגלו עליי אהבה מספרים על שני בני אדם שעולמותיהם היו נפרדים האחד היה בן של מלך והאחר היה רואה צון הם היו אמורים להיות השונאים הגדולים ביותר זה לזה לעולם לא יכולים להיות מחוברים אך נפשם נקשרה זה בזה ואפילו המוות לא הצליח להפרידם היו אלה דוד ויונתן הם היו עולמות נפרדים יונתן היה בנו של שאול ואילו דוד היה רואה צון קנאת המלוכה אמורה הייתה להפריד ביניהם אך למרות הכל נפשם נקשרה זה בזה רבותינו בתנחומה על פרשת וישב יט דרשו על על הפסוק כי עזמוות אהבה זוהי אהבת דוד ויונתן וגם אחרי מות יונתן המשיך דוד ושמר אמונים לזרעו של יונתן ומה היה איפה הקשר המיוחד והנדיר בין השניים קשר שסימ לנו לכל הדורות מיוחדות עד כדי כך שהכתוב מעיד ויכרות יהונתן ודוד ברית באהבתו אותו כנפשו פסוק בשמואל פרק יח שמואל א' הגורם של הקשר היה אהבה שלא הייתה תלויה בדבר היא זו שהצליחה לחבר בין שני עולמות שונים וגשרה ביניהם אדם עשוי מחומר קשה במבט מבחוץ נראה שכמעט ולא ניתן לחדור לתוכו אך המתבונן יפין כי החומר הזה הוא נמס לחום הכרוי אהבה אולם יש להבין כיצד מסוגל היה יונתן לאהוב את דוד כנפשו אך הגיע לרמה כזו של אהבה שנפשו של דוד כיהין כנפשו שלו אחר שדוד שב מהכותו את גולית לקחו אבנר והביאו לפני שאול כשראשו של גוליאית בידו שאול שואל אותו בן מי אתה הנהר דוד עונה בן עבדך ישי בתלחמי ובאותו מעמד היה נוח לו גם יונתן שמעת השיחה שהתנהלה בין אביו לבין דוד והיא ככל אותו לדבר אל נפשול ונפש יונתן נקשרה בנפש דוד ויעבהו יונתן כנפשו ומה גרם לכל הדבר הזה לעשות רושם כל כך גדול על יונתן שנפשו נקשרה בנפשו של דוד הכתוב מדגיש שהסיבה לכך הייתה הדיבור לתאר לעצמנו את דוד רואה צון ילד שאפילו בעיני אביו הוא היה מאוס כפי שכותב המדרש תארו לכם את המעמד בו עומד הפלישתי מחרף ומגדף מערכות ישראל ואין אחד מכל עם ישראל שפוצא פה ומעיז להילחם בו והנה מתוך כל המבוכה הזאת שהיו ישראל שרועים בה באותה עת קם לו איזה רואה צון פספוס ונלחם בגבורה באומץ לב נגד אותו פלישתי ומנצח אותו ואף קורט את ראשו ואתה אותו פספוס קטן עומד מול שאול המלך כשראש גוליד בידו סביר להניח שלו אדם אחר היה עומד במעמד המרומם הזה היה מדבר גדולות ונצורות על עצמו אולם דוד דוד נשאר קטן בעיני רוחו אותו דוד כל גדלותו בכלל לא תלויה בו אלא תלויה באביו כששואל אותו מי הוא עונה הוא בן עבדך אישי בית הלחמי אני בנו של פלוני מצד עצמי אני שום דבר אני כלום אדם הרוצה שנפשות תהיה קשורה בנפש הזולת צריך לנהוג על פי הכללים שהנפש מעריצה והם פשטות לצד הענווה כשאדם מדבר עם הזולת מלמעלה מתוך גבהות וגסות רוח הוא אינו מסוגל להגיע למדרגה נסגבה של אהבה יש לחזור ולשנן שגם כשמדברים באופן נחרץ יש לשדר פשטות וענווה אך יותר מכלשה מעוניין להעביר מסר נחרץ לזולת הוא צריך לשדר שדבריו נובעים מתוך כוונה טהורה ללא נגיעות אישיות כלל וכלל וכמו שרמזו רבותינו באבות ה כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם איזוהיא אהבה התלויה בדבר זו אהבת אמנון ותמר ושאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויונתן כשהאהבה היא ללא נגיעות אישיות ואינה תלויה בדבר זוכים שהיא חודרת לנפש וקושרת את הזולת כלפי חברו קשר כזה גם מוות לא יכול להפריד אותו האדם עובר לו שינויים בחייו בתחילה הוא זוכל על ארבע כפוף כמי שמנסה להגיע אל מבוקשו בעורמה לפתע הוא מבחין שדרכו מאירה לו פנים בת אחת הוא מתרומם מתחיל ללכת על שתיים הוא בטוח בדרכו חוזר ועיקש הוא רואה את עצמו כגוד גדול האומה שאמור לתקן אף את כל העולם כולו הוא מרשה לעצמו לדבר עם מזולת גדולות ונחרצות עד שלפתע הוא נוכל לו כישלון כישלון אחר כישלון אכזבה אחרי אכזבה לבסוף הוא הולך לו על שלוש עם הקל אך הוא עדיין עומד בשלו גאוותו לא מאפשרת לו להיכנסב ליפול על ארבע וכך הוא הולך על שלוש ימקל הסבא עד ליום אותו הקשנותו של האדם מביאה לו הישגים גדולים אך משאירה אותו אטום וסגור קר ועוין לסביבתו כולם חשודים בעיניו כולם רוצים לגנוב ולגזול אותו אבל כדי לשחרר את האדם מהתדמית השלילית הזאתי יש לו לשדר לסובבים אותו הרבה חום ואהבה אדם נולד להיות בן חורים על כן הוא חושש מלהיות נשלט כל תחושה של עליונות מצד הזולת מתפרשת בעיניו ככפיה ואף כהשגת גבול אולם יש תקווה אמנם נכון הוא שחומה זו עשויה מחומר קשה החומר הזה נמס אם יפעל בתוכו חומר נוסף הקראוי אהבה ידועים דברי רבי יהודה הלוי שאמר אני במערב ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב במשפט הזה הוא ביטה את אחד הרגשות הגדולים ביותר שקיימים באדם והוא רגש האהבה לאהבה אין גבולות ואין מחסומים אדם מסוגל להיות במערב אך בכוח אהבתו נפשו יכולה להימצא במזרח אהבה היא כועזה עד שהיא מסוגלת לשבור כל לב עיקש ועטום ראו את ילדכם מה נותן להם את הכוחות האדירים לחוש גדולים להתמודד עם כל מיני קשיים בחיים להתרומם במעלות התורה הקדושה והיראה הוה אומר זאת האהבה החום של האמא והאבא שמעניקים של הסבא והסבתא העידוד של הרבי של המפקח בתלמוד תורה שמחת החיים של החברים כל אלו הם מרכיבים שבונים את הפנימיות של הילדים ילדים החיים בסביבה עויינת וקרירה הם ילדים שמאבדים את החוסן הפנימי של חייהם לעתים הם אף ילדים הקרועים כלי שבור גם המבוגרים עצמם זקוקים לחום ואהבה כשקריר בחדר הם מתכסים בשמחה אין בכוחה כל כך לחמם אז מתכסים בשמחה יותר אבה אך כשחם בחדר פושטים את כל הכיסויים המיותרים הדבר אף נוגע גם למערכת היחסים בין האדם לזולת יש לנו ליצור בביתנו אווירה שתגרום לזולת לסובבים אותנו להיפתח ולהסיר מעליהם את כל הכיסויים לשמוע את דעתם של האחרים כל מטרת השיחה היא למסור מסר אף על פי שהלב אטום וסגור כי רק כך ניתן לחדור אליו רק דרך האהבה אומנם נכון שהפחד והמורה יש גם בהם כוח להחדיר ללב האתום של הזולת מסר אולם ההבדל ומהותי הקיים בין המורה לבין האהבה הוא שאדם שירא מהזולה יפתח את ליבו רק כאשר יהיה נוכח בקרבתו או תחת השפעתו אבל כאשר הוא יהיה הרחק מזולתו הוא יפרוק את עולו מעליו ויחזור בחזרה לסורו כי כשהלב נפתח לזולת מאהבה גם אם האדם יהיה מעבר לגבול הרחק מעבר לים תמיד ליבו יישאר פתוח וזוהיא מעלתה העצומה של האהבה כפי שביארו וכתבו לנו רבותינו הגדולים ברוכים תהיו להשם