בנתיבות החיים - לח | הרב שמעון משה חי רחמים
- - - לא מוגה! - - -
בנתיבות החיים שיעורו השבועי של הרב שמעון משה חי רחמים שליטא בענייני נישואין ושלום בית
שם השם נעשה ונצליח אנחנו ממשיכים בלימוד מתוך ספר נתיבות חיים
להצלחה
בחינוך הבית ובשלום בית
הכותרת להיום הכיור
הרומז למהותה של האישה ותפקידה
הפסוק אומר בשמות ל״ח ויעש את הכיור נחושת ואת חנו נחושת
במראות הצובעות אשר צבאו פתח אוהל מועד
וכותב רש״י בנות ישראל היו בידן מראות
שרואות בהן כשהן מתקשטות ואף אותן לא עיכבו מלהביא לנדבת המשכן
והיה מואס משה בהן מפני שעשויים ליצר הרע
אמר לו הקדוש ברוך הוא קבל
כי כל אלו חביבין עליי מן הכל
שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים.
כשהיו בעליהם מגיעים בעבודת פרך היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה
ומאכילות אותם ונוטלות המראות וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה
ומשדלתו בדברים לומר אני נאה ממך
שנאמר תחת התפוח עוררתיך
וזהו שנאמר במראות הצובעות
ונעשה הכיור מהם
שהוא לשום שלום בין איש לאשתו.
הכיור
הוא רומז לרמז נפלא על האישה ותפקידה.
ייחודו של הכיור היה בשלושה דברים א'
במקומו,
ב' בחומר
שממנו נעשה וג' במים שהיו בתוכו.
ולמעשה שלושת הדברים הללו מסכמים את מהותה
ותפקידה של האישה היהודייה והאם בישראל.
הכיור הכיל בתוכו מים
שהיו עיקרו של הכיור.
המים הינם רמז לפנימיותה של האישה.
למים ישנן תכונות רבות ומגוונות.
כולם רמזים נפלאים לאישה.
המים הם חומר נוזלי שמתאים את עצמו לכל כלי אליו הוא נכנס,
בין אם הכלי עגול או מרובע,
בין אם הוא רחב או צר.
בכולם המים מוצאים את מקומם המתאים.
כך על האם היהודייה להתאים את עצמה למציאות בה היא חיה.
על אף העובדה שהאישה מגיעה עם רקע שונה בו היא גדלה והתחנכה,
ובירה מחר נישואיה עליה להתחיל חיים חדשים,
תוך התאמה מלאה לבעלה,
כנאמר בתהילים מ.ה.
שמעי בת וראי ועתי אוזנך ושכחי עמך ובית אביך,
ויתאב המלך יופייך כי הוא אדונייך והשתחווי לו.
למים ישנה תכונה נוספת.
היא מעוררת בני אדם מתרדמתם,
מפיחה בהם רוח של חיים ממש,
וזוהי אף סגולתה של האישה.
הבעל באופן טבעי רואה את עצמו כשר החוץ.
דאגת החיים היא חלק מאישיותו,
וללא שתיתן בו
האישה עידוד,
תמיכה ותפיח בו חיות,
הרי הבעל יהא ככלי שבור ורצוץ מחמת עול החיים הכרוך על צווארו כרא חיים.
כל החינוך של הבית תלוי הוא באישה,
שהרי היא שר הפנים,
וללא שיש בה חיות עצמית לא תוכל להפיח חיים באחרים,
ובפרט בילדיה.
הנביא ישעיהו
בישעיה נה אומר, הוי קול צמא לכול המים.
חז'ל אמרו,
לימוד, ואין מים אלא תורה.
המים כדוגמת התורה הנה מקור מים חיים,
מקור משיכה.
ביערות הגדולים ישנו מקום מרכזי אשר לשם הכל החיות באות ומתקבצות.
מקום זה במקורו הוא מקור מים.
כולם שם מתקבצים.
האישה הנה כדוגמת המים.
היא צריכה לאחד את כל ביתה סביבה.
הקדוש ברוך הוא נתן לאישה כוחות אדירים.
יש בכוחה לסבול איסורים קשים של הלידה ושל החיים,
שלאיש אין מושג ואף הבנה בהם כלל וכלל.
ולא לחינם העניקו לה את הכוחות הללו.
היא צריכה לעמוד
בהם כצור החלמיש ולשאת בחיק ליבה את הקשיים,
הצרות של כל אחד ואחת מבני ביתה.
ובבחינת תל שכל פיות פונים אליו.
למים ישנה תכונה נוספת, הם מנקים ומטהרים.
יסודות הבית מושתתים על אדני טהרת המשפחה וקדושה.
וכבר אמרו חז'ל שבמעשה בראשית רואים שני שלבים
ביצירת האדם, האחד קודם החטא
והשני לאחר החטא.
ביניהם התורה מפסיקה בתיאור ארבעת הנערות, פישון, חידקל וכו'.
כדי לרמוז כי האדם החפץ להגיע אל השלמות שלפני החטא,
לא יוכל להגיע אך ורק אל הדרך המים.
המים מקשרים את האדם למציאות שהיה קודם חטא עץ הדעת.
ומעלת הכיור במדבר היא גם מהחומר ממנו הוא עשוי.
במדבר נעשה הוא מנחושת מאותן המראות שהיו בידי בנות ישראל.
צורת הכיור והחומר ממנו נעשה רומזים על היופי והחיצוניות.
חז״ל בכתובות נט אמרו
אין אישה אלא ליופי.
ובמקום אחר ביבמות סג כתבו אישה יפה אשרי בעלה ומספר ימיו כפלים.
והיופי הוא חלק ממהותה של האישה, אולם
עליה לדעת לא להיות נוצצת כמו הזהב והכסף.
להיות נעה אין פירושו להיות מושכת.
על האישה להיראות בחזות של מכובדות,
עימה לשלב פשטות כדוגמת הנחושת.
היופי הפנימי, האצילות והביישנות, הצניעות והענוותנות
צריכים להיות מוקרנים כלפי חוץ
ולהאפיל על היופי החיצוני.
וכפי שאמרו חז״ל בגמרא בשבת כה, איזהו עשיר,
אמר רבי עקיבא, כל שיש לו אישה נאה במעשים.
אחרת תהיה היא בבחינת נזם זהב באף חזיר,
אישה יפה ושרת טעם.
חשיבותו של הכיור היא מקומו.
הכיור מונח בין המזבח אל בין האולם.
כל זהו לרמוז על חשיבותה של האישה, היא במקומה,
בחשיבותה היכן?
בבית.
בצניעותה,
כנאמר כל כבודה בת מלך פנימה,
הכיור חשוב הוא לא כשהוא נמצא מחוץ למקדש,
אלא דווקא כשהוא נמצא בתוך המקדש.
ואף האישה צריכה לדעת את מקומה ולשמור על צניעותה.
ואחר שהגיעה האישה למעלות הללו,
תוכל אף להוציא מן הכוח אל הפועל את עיקר ייעודה,
להיות כעזר ואחי שמח לבעלה.
הכיור היה משמש כמקור טהרה בבית המקדש.
אי אפשר לעבוד בבית המקדש ללא שטיהרו הכוהנים
את ידיהם ורגליהם תחילה ממימיו של הכיור.
ואכן,
תפקידו של האדם בעולם הזה לעסוק בתורה ולעשות מצוות,
כנאמר בזוהר הקדוש,
וישב
על הפסוק ויבוא הביתה על יוסף הצדיק לעשות מלאכתו,
שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם כדי לעסוק בתורה ולעשות את מצוותיה,
שהיא מלאכתו של האדם בעולם הזה.
אולם,
אינו יכול להגיע אל המטרה הזו בלי שתהיה לו אישה.
וכפי שאמרו חז״ל בגמרא ביבמות סג׳,
כל מי ששרוי בלא אישה, שרוי בלא טובה,
שרוי בלא ברכה, שרוי בלא תורה.
תפקידה של האישה להיות עזר לבעלה בהשגת היעד.
וכדברי הגמרא בברכות יז, נשים,
במה הן זוכות? בהבאת בניהן לקרוא במקרא בבית הכנסת,
ובשליחת בעליהן לשנות בבית הכנסת.
ובהמתנה לבעליהן עד שהם באים מבית המדרש.
בני הזוג נוצרו זה לזו לתפקיד אחד, אך ורק
כדי לעבוד את הקדוש ברוך הוא. ידו ומפורסם המעשה עם רבי עקיבא ורחל, בתו של כלבה סבוע,
שבזכותה ובעידודה הלך רבי עקיבא לעסוק בתורה 24 שנים.
ומה המסר שחז״ל רצו ללמד אותנו מהמעשה הזה?
הווי אומר כי תפקידה של האישה לעודד
ולחזק את בעלה בלימוד התורה.
ויתרה מזאת, ממעשה זה אנו לומדים מה כוחה של האישה היהודייה.
חז״ל לימדו אותנו שיש לה את הכוח
לזכות את בעלה להיות גדול ישראל.
יש לה את היכולת להפוך אבן למציאות אשר היא חיה ונושמת.
ולא משנה מתי,
בכל רגע נתון בחיים,
אם אישה רוצה באמת, היא מסוגלת לזה.
ויש לה את הסיעתא דשמיא מן השמיים להביא את בעלה ולהוציא מהכוח אל הפועל את מירב היכולות שבו.
שחנן אותו בורא עולם
ולזכות למדרגה של שלי ושלכם,
שלה הוא.
כי תפקידה של האישה והאם היהודייה לשמור
ולשמש כמקור טהרה לכהן
אשר הוא בעלה.
העובד את עבודת הקודש,
זוהי התורה הקדושה בבית המקדש הפרטי שלהם,
ולשמש אף כמקווה טהרה שדרכו הכהן הגדול שלה יוכל להיכנס טהור
וקדוש
כדי לעבוד
בקודש הקודשים.
ברוכים תהיו להשם.