בנתיבות החיים - לז | הרב שמעון משה חי רחמים
- - - לא מוגה! - - -
בנתיבות החיים,
שיעורו השבועי של הרב שמעון משה חי רחמים שליטה,
בענייני נישואין ושלום בית.
בעצם נצליח וממשיכים בלימוד מתוך ספר נתיבות חיים,
הכותרת להיום עזר כנגדו לשמור על הבית.
מהי המשמעות האמיתית של האמירה איזוהי אישה כשרה?
זו העושה רצון בעלה.
יש הטועים לפרש שהכוונה היא שהאישה צריכה לעשות כל מה שהבעל רוצה.
זכורני שפעם שמעתי, כותב המחבר, את אחד הגדולים שבירך כלה,
מה הברכה שהוא בירך אותה?
שתדע לומר לבעלה גם את המילה לא.
חז״ל בגמרא בנידה מ״ה אומרים,
נתן הקדוש ברוך הוא בינה יתרה באישה יותר מהאיש.
האישה במהותה יותר רגשית והאיש הוא יותר שכלי.
הרגש החזק הפועל אצל האישה היוצר בה את החוש השישי.
חוש שבכוחו להבחין ולראות דברים לעומק.
החוש השישי הזה נקרא בינה יתרה.
הסיבה שנתן הקדוש ברוך הוא לאישה בינה יתרה היא כדי שהאישה תיצור סביב בעלה חומה.
וכפי מאמר חז״ל בגמרא בעברות ס״ב,
כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא חומה.
חומה,
המטרה שלה לשמור ולהגן, והנה הבית היהודי.
כשאדם נושא אישה נוהגים לקדש,
שהוא מקדש אותה בטבעת.
הטבעת הינה עגולה וחלולה.
יש מקהילות ישראל שנהגו שהכלה מסובבת יחד
עם שני האימהות את החתן תחת החופה.
רמז לאישה שבמציאות סובבת היא את בעלה ומגינה עליו.
ששששש.
אך מאידך משאירה לו חלל פנוי שבתוכו הוא אמור ליישם את שאיפותיו הרוחנויות.
וכיוצא בו, כאשר היבם לא רוצה לייבם את יבימתו,
היא חולצת לו את הנעל. הנעל היא מעין חומת מבצר.
בחליצת הנעל היא שוברת את החומה,
ופותחת את המנעול, ומשחררת בכך את היבם מלייבם אותה.
כי האישה היא מנעלו של הבעל, כך כותב בעלה הרי קנאתי על התורה,
בראשית ל״ח.
דוגמה לכך מצאנו בדברי הגמרא שרבה חלם שדלת ביתו החיצונית נפלה.
הוא הלך אצל בר הדיה, ובר הדיה פתר לו.
בר מינן, אשתך תמות.
גמרא במסכת ברכות נ״ו.
ולפי שהאישה משולל לדלת חיצונית
של הבית,
וכמו שדלת תפקידה להגן ולשמור על הבית מפני זרים,
כך תפקידה של האישה לשמור ולהגן על הבית.
הגמרא בברכות כז מספרת,
כשרצו חכמי ישראל למנות את רבי עזר בן עזריה לנשיאות,
אמר להם שהוא רוצה תחילה ללכת ולהתייעץ עם אשתו.
ולכאורה,
מה לה ולעניינים הללו של נשיאות?
וכי היא מבינה משהו בנשיאות?
אלא מונח כאן יסוד חשוב.
מי שמכיר את האיש לפני ולפנים,
הנה האישה אך ורק היא.
וכך אמר רבי אלעזר בן עזריה לחכמי ישראל,
לדעתכם אני מתאים לשמש כנשיא,
אך מי שיודעת באמת אם אני מתאים לתפקיד
ואני ראוי לשמש כנשיא, היא אשתי.
הבעל יש לו נגיעות של העולם הזה, כבוד,
פרנסה ועוד.
נגיעות הללו עלולות לסמא את עיניו
ולהביא אותו להחלטות שגויות בהנהגת הבית,
ובנקודה הזאת יכולה האישה להועיל לבעלה מאוד.
ביצירת האישה כתוב, ויאמר השם אלוקים,
לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו.
באישה יש שני מרכיבים יחד,
המרכיב הראשון הוא עזר והמרכיב השני הוא כנגדו,
ושניהם לצורך האיש.
תפקידה של האישה מצד אחד להגן על הבית,
כפי שמצינו אצל שרה אימנו,
שהגן על הבית היהודי שלה בתוקף.
ואפילו במחיר מאוד לא אנושי, היא דרשה מאברהם אבינו לסלק את ישמעאל בנו מהבית בטענה כי הוא מכניס רוח זרה לביתו.
וכשמדובר ברוחניות,
כבר לא עושים חשבונות,
ובכל מחיר היא דורשת גרש האמה הזאת ואת בנה.
למה?
כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק.
מזווית הראייה של אברהם אבינו מוטב היה שיישאר ישמעאל בביתו.
בחממה הרוחנית,
מתוך הבית יכל אברהם אבינו לחנך אותו שוב ולהשיבו למוטב.
סברה מתקבלת על הדעת.
לולא אמר לו הקדוש ברוך הוא כל אשר תאמר אליך שרה אשמה בקולה,
אברהם אבינו לא היה שומע בקול שרה אשתו.
הפרשה הזאת מלמדת אותנו
מה באמת מצפים מהאישה.
מה מצפים ממנה?
לשמש כחומה בצורה מפני רוחות זרות המתרגשות ובאות לעולם.
התורה מלמדת אותנו שלפעמים כשמדובר בשמירה על הבית בעניינים רוחניים,
אז מותר ואפשר לעיתים אף צריכה אישה לומר את המילה בנחרצות לא.
וכמו שיש באישה את המרכיב כנגדו, כך יש את המרכיב עזר.
ומרכיב זה קודם לכנגדו.
עזר כנגדו.
ונבאר את הדבר אחר קריאת ים סוף,
מצינו שגם אנשים היללו ושיבחו את בורא עולם.
וההלל שלהן מתחיל ונגמר במשפט אחד מפורסם.
ומהו המשפט?
נקרא אותו בשבת.
וטען להם מרים,
שירו לה' כי גאו גאה סוס ורוכבו רמיו הים.
מה הקשר בין שירה זאת,
שמה שעשו הסוסים ושותפיהם המצרים,
לבין הנשים?
אלא ללמדנו שטיבה של שירה זאת שהסוסים נענשו בגלל שהיו שותפים
של בעלי העבירה, אלו המצרים.
בגלל השותפות הזאת הסוסים היו אחראים על מעשיהם בקבלת עונשם.
האישה היא כדוגמת סוס.
האיש הוא כדוגמת רוכב האישה.
היא נושאת על גבה את הבית היהודי.
היא משמשת כחומה מפני סכנות רוחניות.
היא אמורה לשמש כעזר לבעלה שייצוק
בבית היהודי את התוכן, את הנשמה,
ובלי השותפות של האישה.
הוא כמו רוכב שאיבד את הסוס במלחמה,
ומה ערך יש לרוכב בלא סוס.
ונתאר לעצמנו שהרוכב רוצה לפנות ימינה,
ואילו הסוס רוצה לפנות שמאלה, נגד דעתו של הרוכב.
איך ייקרא סוס זה בעיני העם?
סוס שוטה.
הוא סוטה מהדרך שקבע לו הרוכב.
ועל כן, אישה שאינה עושה רצון בעלה היא כדוגמת הסוס,
שאינו עושה את רצון רוכבו.
אישה שוטה, או לחלופין,
כפי שאומרת התורה, אישה סוטה מדרך בעלה,
מדרך הישר.
אולם אם הרוכב מתעקש לפנות שמאלה, ואילו הסוס החליט לפנות ימינה,
מפני שהסוס הבחין כי בצד שמאל,
במקום שרוצה הרוכב לפנות, ישנם נחשים עקרבים.
במקרה כזה היינו משבחים ומהללים את הסוס,
שהבחין במה שהרוכב הנמצא למעלה בגובה לא הבחין.
כך היא דרכה של האישה לנצל את הבינה היתרה שנתן לבורא עולם,
שזהו החוש השישי שהזכרנו,
ולשמור על הבית היהודי מפני הנחשים והקרבים שאורבים בדרך.
ואם עושה כן, הרי היא בגדר של עזר כנגדו.
וכפי שכותב האברבנאל,
עזר דומה לעצמו ומסכים עמו מכל צד.
והכתוב ממשיל את האישה אף לגפן, אשתך,
כגפן פוריה,
בירכדי ביתך.
הכלל הנקוט ביחס לכל הפירות,
שהמיץ שלהם פחות ערך מהפרי עצמו.
על כן הפרי, על הפרי מברכים העץ,
ואילו על המיץ שמופק ממנו שהכל נהיה בדברו.
מלבד זיתים וענבים.
המיץ שלהם בעל חשיבות גדולה יותר מהפרי עצמו.
היין מופק מענבים ומשתבח בברכתו,
ואיחדו עליו את הברכה בורא פרי הגפן.
הוא זוכה שבאמצעותו מקדשים את השבת,
עורכים חופה וקידושין עמו,
ומלווה את הכנסתו של הרך הנולד בבריתו של אברהם אבינו.
יוצא אפוא שהגפן זכתה להיות מעין סולם
שבאמצעותו משבחים ומהללים את בורא עולם.
אף האישה היא צריכה לשמש עזר לבעלה,
שיוכל לעבוד בנחת את בוראו.
היא צריכה לשמש מעין סולם שדרכו יוכל הבעל להתעלות ולהגיע לשמיימה.
בלא הסולם אין סיכוי לבעל להעפיל לדרגה כה גבוהה.
איך אומרים?
מאחורי אדם גדול עומדת
אישה גדולה.
ומשום כך, כה גדול ערכה של האישה,
וכפי שאמר רבי עקיבא לתלמידיו,
שלי ושלכם,
שלה הוא.
כתובות סג.
בנוסף, יש מעלה נוספת לגפן. היא אינה יכולה לגדול ולזקוף את קומתה בלא תמיכה חיצונית.
לעומתה, שער העצים כולם גדלים ועומדים וזקופים בכוחות עצמם.
עץ הזית
הוא גדול ונשען על גזעו.
לא כן הגפן, אין בכוחה להישען על גזעה בלבד.
הילדים משולים לזית.
כדברי הכתוב בתהילים קכח,
בניך כשתילי זיתים
סביב לשולחניך.
הדימוי הזה בא לרמוז שהילדים בסוף
תהליך גדילתם יעמדו
זקופים ואיתנים כעץ הזית.
בלתי תלויים בהוריהם, אבל האישה איננה כן.
הקדוש ברוך הוא ברא את האישה כמו הגפן.
היא תמיד זקוקה למשענת ותמיכה מבעלה.
התורה הזהירה מאוד בכבודה של אלמנה מה שלא עשתה ביחס לאלמן,
כי האישה בטבעה זקוקה למשענת ולתמיכה.
אישה בלא בעל היא אישה בלא משענת.
רעיון זה מהווה מסר נפלא בהנהגה את הבית היהודי.
האישה צריכה לדעת כי המשען שלה הוא הבעל,
וכל כבודה נעוץ בבעלה.
הנהגה מעין זו יוצרת אצל האישה רגשי אחריות, אצל הבעל,
רגשי אחריות כלפי אשתו.
או אז בכוח שניהם לחזק זה את זו,
ובבואם לבנות
את בית המקדש הפרטי שלהם,
כל זאת על ידי החיזוק בינו לבינה.
ברוכים תהיו להשם.