ושכבת וערבה שנתך | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק תשיעי - ושכבת וערבה שנתך

 העצה החשובה ביותר, שהיא גם הכי מעשית ויעילה לכל אחד ואחד, היא עצת ההליכה לישון בשעה מוקדמת. 

כאשר בדרך כלל ביכולתו של כל אחד, אם רק ירצה בכך, ללכת לישון מוקדם, מיד לאחר תפילת ערבית, וארוחת ערב קלה, ועל ידי כך יוכל כל אחד לקום רענן וצלול לעבודת ד', כשהוא לאחר חמשה או ששה שעות של שינה, כשאת יתר השעות הזקוקים לו הוא משלים במשך היום. 

יש להדגיש שהשינה צריכה להיות מיד לאחר תפילת ערבית, ללא שום עיכובים וסידורים, כי דרכו ומנהגו של העולם שהם מתעכבים זמן רב עד אשר הם הולכים לישון, וכך עוברים כמה שעות טובות, ועל ידי כך בודאי לא יזכה האדם לקום חצות, והעצה לכך היא לומר קריאת שמע שעל המיטה מיד לאחר תפילת ערבית וארוחת ערב קלה. 

וכפי שהיה אומר על כך בלשון צחות הרה"צ רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, שלכן נסמכה בסידורים תפילת ערבית לקריאת שמע שעל המיטה, כדי שילמד מכך האדם ללכת לישון מוקדם מיד לאחר תפילת ערבית, ויזדרז לעלות על יצועו, כי צריך לדעת שעיקר מלחמת היצר על האדם החפץ לזכות למעלה נשגבה זו של קימת חצות, היא רק על כך שלא יזדרז לישון מוקדם, כאשר תמיד ישנם סידורים דחופים ושיחות שכביכול אי אפשר לדחותם ליום אחר, עד שהאדם מוצא עצמו שעברו עליו חדשים רבים ללא קימת חצות. 

ואכן כך היו נוהגים חסידי ברסלב אשר התגוררו בעיר אומן, שהיו קורים את קריאת שמע שעל המיטה בבית הכנסת מיד לאחר תפילת ערבית, כשכל מי שמנסה לפתוח עמם בשיחה היו מסמנים לו שאינם יכולים כבר לשוחח, הואיל וברכו כבר את ברכת המפיל, וכך היו ממהרים לישון מוקדם כדי לקום חצות, כשאת ארוחת ערב הם היו אוכלים בין מנחה לערבית, וזאת כדי שיוכלו להזדרז ללכת לישון מיד לאחר תפילת ערבית. 

החנות שנפתחת בלילה

ולכן האדם שאינו מחליט בהחלטה חזקה כברזל ללכת לישון מוקדם, ימצא את עצמו תמיד ער עד שעה מאוחרת בלילה, ללא יכולת ואפשרות לזכות לקום חצות. 

כי זאת יש לדעת שגופו של האדם דורש לפחות כארבע או חמש שעות שינה, כדי לקום רענן וצלול לעבודת ד' בלילות. 

מסופר על בעל הסולם זצ"ל, שכאשר ביקשו ממנו כל מיני אנשים להיפגש עמו בשעות הערב, מפני שבשעה זו זמנם פנוי לאחר שגמרו את יום עבודתם, השיב ואמר להם: החנות שלכם פתוחה ביום ולכן זמנכם הפנוי הוא בשעת הערב ואילו אני, החנות שלי פתוחה בלילה, מפני שזה הזמן שבו אני עושה את כל עסקי בעבודת ה', ולכן בלילה אינני יכול להיפגש עמכם בשום פנים ואופן, כי עלי לנוח בשעות הערב, כדי לבוא צלול ורענן לעבודת ד' בלילות. 

שינה מוקדם - חצי קימה

ועל כך היה אומר תמיד הגאון רבי חיים מוולואז'ין זצ"ל את הפסוק: עד מתי עצל תשכב קום משנתך (משלי ז'), כשהוא מפרשו עד מתי אתה מתעצל ללכת לישון, לך תשכב כדי שתוכל לקום מוקדם משנתך, כי עיקר העצלות והזריזות של האדם מתבטאת בשעת ההליכה לישון, כאשר הקימה מוקדם היא כבר התוצאה והפרי של ההליכה לישון מוקדם. 

וכפי שאומר הפתגם: ההליכה לישון מוקדם היא כבר חצי קימה, ולכן על כך עיקר מלחמת היצר, והאדם שיודע זאת, הוא צריך להיות מוכן לכך שיהיו לו הפרעות רבים לזה, ואם הוא ניצח את היצר בזה, בכך כבר כבש את יצרו וניצחו כמעט לגמרי, ועל ידי זה יזכה למעלה העצומה של "קימת חצות". 

וכך מובא בספרים על הפסוק "חכם עיניו בראשו", שזה מרמז על החכם החפץ לקום מוקדם, ולכן שיתבונן ויסתכל כבר בתחילתו של הלילה ללכת לישון מוקדם, ואז מאליו יזכה לקום מוקדם כשהוא חזק ובריא לעבודת ד' רענן וצלול. 

שכר כפליים

ועיקר השכר שיש לאדם הוא על הזריזות וההליכה לישון מוקדם, כמו שהיה מבאר בעל ה"שפת אמת" זצ"ל, את המשנה במסכת פאה אותה אנו אומרים בכל יום בתפילת שחרית, "ואלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, השכמת בית המדרש שחרית וערבית". ולכאורה יש להתבונן מדוע יש להשכים בערבית, ומהי כוונת המשנה באמרה השכמת ערבית, אלא הפירוש בדברי המשנה הוא, שיש להשכים בערב ללכת לישון מוקדם כדי שיוכל להשכים בשחרית, ועל כך כותבת המשנה - שזהו מדברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. 

סיפר לי חבר יקר, שזכה בצעירותו ללמוד בישיבת המקובלים אשר בראשותו של הגאון הצדיק הרב ציון ברכה זצ"ל אשר בירושלים, אותו חבר ניסה לקום בחצות, ולבוא לישיבה ללמוד תורה ולא הצליח בשום פנים ואופן, משראה שאינו מצליח בשום אופן להתעורר משנתו ולבוא לישיבה בחצות הלילה, פנה לראש הישיבה הרב ציון ברכה זצ"ל וביקש את ברכתו לזכות לקום חצות. 

ענה לו הרב ואמר לו: אינך צריך שום ברכה על כך, אלא לך לישון מוקדם וממילא תקום מוקדם ותוכל ללמוד תורה בחצות הלילה כאוות נפשך, כי כאשר האדם הולך לישון מוקדם, או אז הוא יוכל בקלות לקום בחצות הלילה. 

שינה מוקדם - מוסיפה חכמה ועוז

והנה כאשר האדם מתרגל לישון מוקדם, מועיל לו הדבר להרבה ענינים ברוחניות ובגשמיות, כמו שכתב הגאון רבי חיים פלאג'י זיע"א (תוכחת חיים דף ג') שהאדם המרגיל עצמו לישון מוקדם ולקום מוקדם, זוכה על ידי כך לבריאות, לחכמה, ולחוזק ועוז. 

והוסיף על כך הבן איש חי [פרשת וישלח] שהשינה בחצי הראשון של הלילה ולא בחצי השני, מועילה לאדם הן בגשמיות לבריאות הגוף, והן ברוחניות - כי נגרמת מכך תועלת גדולה ותיקון עצום לנפשו של האדם, וכן תיקון גדול לעולמות העליונים. 

ומביא עוד הבן איש חי בשם רופא מובהק, שכתב שישנה עדיפות גדולה לשינה בשעה מוקדמת, כי כשם שחייו של האדם מתחלקים לשלשה, כאשר מבחר חייו הם שנות הנעורים, והם נקראים "ימי העליה", ואמצע חיי האדם נחשבים ל"ימי העמידה", ועת זקנתו של האדם נקראים "ימי הירידה", וכך מתחלקים גם, כל שעות היממה בכל יום ויום, כאשר השעות השעות שמשקיעת החמה עד חצות הלילה נחשבים ל"ימי הירידה", שבהם ראוי לישון, ומחצות הלילה עד הצהריים נחשב הזמן לימי העליה, ולכן ראוי לאדם לקום בשעות אלו ללמוד תורה, או למי שעובד למחייתו לקום לעסוק במלאכה, ומהצהריים עד הערב נחשב הזמן ל"ימי העמידה", ולכן מי שהופך את היוצרות וישן מאוחר סמוך לשעת חצות הלילה, וקם בסופו של הלילה, דומה הוא לאדם הער בשנות הזקנה, וישן ב"שנות הנערות", שבוודאי הוא נחשב לשוטה המבזבז את מיטב שנותיו בשינה ותנומה. 

ותקם בעוד לילה

ומסיים ה"בן איש חי", שלכן גם הנשים העוסקות במלאכות הבית, כדאי להם להתרגל ללכת לישון מוקדם בתחילת הלילה, ולקום באמצע הלילה לעסוק במלאכתם, כמו שמשבח שלמה המלך עליו השלום (משלי לא, טו) את האשת חיל, "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה". 

וכן מסופר על הרה"ק רבי זושא מאניפולי זיע"א, שהמליץ לשכינו הסנדלר שאף הוא ילך לישון מוקדם, ויעשה את מלאכתו בעשיית הסנדלים ותיקונם מחצות הלילה עד הבוקר, וכך לא יישן בשעות המובחרות האלו שהם מבחר חייו של האדם. 

וכך כותבים חז"ל [עירובין ס"ה] לא נברא הלילה אלא לשינה - וכן לא נבראה הלבנה אלא כדי שבני אדם ילמדו לאורה, ופירשו התוס' והמהרש"א שביאור דברי חז"ל אלו אשר לכאורה נראים סותרים זה לזה, שהאדם צריך לחלק את הלילה לשנים, כשעד חצות ילך לישון כי בשעות האלו הלילה מיועד לשינה, ומחצות הלילה יקום האדם ללמוד תורה, כי חציו השני של הלילה מיועד ללימוד התורה, (וכך היה נוהג למעשה הגאון מוילנא זיע"א כמובא במעשה רב). 

ובכך ישנו חילוק בין הקיץ לחורף, כאשר בחורף רוב הלילה מיועד ללימוד התורה, מפני שאחר שישן האדם עד חצות נשארו לו שעות רבות לעסוק בתורה, ובקיץ שהלילות קצרים לא נשאר לו אלא שעות מועטות בלבד ללמוד תורה. 

הרגלים טובים

ככלל, יש לאדם החפץ לזכות לכך להרגיל את כל בני ביתו לשינה מוקדמת בשעות הערב, ומכך ירויחו כל בני הבית, הילדים ירויחו שיקל עליהם לקום מוקדם ללכת לתלמוד תורה בשמחה מתוך צלילות ורעננות, ולא יצטרכו לתלוש עצמם בבוקר מהמטה בכוח רב, ויהיו צלולים ורעננים כל שעות היום, כך גם דבר זה הינו הרגל טוב הוא לכל החיים להתרגל לישון מוקדם, ובכך יתרגלו כאשר יגדלו שלא לבטל את שעות הערב בחוסר מעש ובבטלה רח"ל. 

ואף כאשר האדם לא הצליח לישון זמן רב לפני שעת חצות אם יחליט בהחלטה חזקה שהינו חפץ לקום חצות בוודאי יוכל לקום. 

כמו שהיה אומר רבי נחמן מברסלב, שכאשר האדם מתעורר משנתו עליו מיד לקום לעבודת הבורא, ואת השינה ישלים לאחר התפילה. 

וכן היה אומר הרה"ק רבי משה מקוברין זיע"א שכאשר האדם מתעורר אין לו לחשוב שמא הוא עייף ולא ישן מספיק, אלא יזרוק עצמו ממיטתו ורק כך יזכה לקום, וזה כאשר האדם יחליט שהינו חפץ להיות מעבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, ועל ידי כך לא יסתכל על עייפותו כלל אלא יקום מיד לעבודת השם יתברך. 

הבטחת חז"ל לקם חצות

אחד הטעויות הנפוצות בעולם, זה שריבוי השינה מוסיף כח ובריאות לגופו של האדם. 

ועל כך כותב הבן איש חי (בפרשת וישלח): כתבו כל הרופאים שגם ריבוי שינה מזיקה לגוף האדם כשם שמזיקה לגוף האדם מיעוט השינה, 

ומבטיח הבן איש חי, שאף על פי שמיעוט השינה בדרך כלל מזיק לאדם אבל אם האדם ער בשעות הלילה כגון בליל שישי לעסוק בתורה, מובטח לו שלא יגיע לו שום נזק ושום חיסרון בבריאות הגוף,

 והבטחה נוראה נמצאת בדברי חז"ל (בבא בתרא ד') אמר רב נחמן בר יצחק מהו ביאורו ופירושו של הפסוק אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך - אלו תלמידי חכמים המנדדין שינה מעיניהם בעולם הזה - הקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא,

 ומבאר המהרש"א שפירוש הדברים הוא כיון שהתורה נותנת כוח רוחני לאדם העוסק בה כמובא בקידושין [דף פ"ב] על הפסוק וקוי ד' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים, שתלמידי חכמים מקבלים מהתורה כוחות חדשים בימות הזקנה, ומשם הם מחליפים ומחדשים את כוחם גם בימי שיבה וזקנה. 

וכן האדם המנדד שינה מעיניו ומנדד משנתו כדי ללמוד תורה, מובטח לו שלא יחלש ולא יחלה מכך חס ושלום, כי הקדוש ברוך הוא משביעו מזיו שכינתו לעולם הבא, שפירושו הוא שהוא מקבל כוחות חדשים מהאור והשפע שיהיה בעולם הבא, ולכן כשם שבעולם הבא אין עייפות ואין שינה ואין חולשה כלל, כי כולם יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה,

 כך הקם בלילה ללמוד תורה מובטח לו שלא יחלש ולא יתעייף, כי הקדוש ברוך הוא משביעו מהאור של העולם הבא שבו אין שינה ואין תנומה, ולכן לא יצטרך לישון יותר מכמה שעות מועטות בלבד, ולא ירגיש שום חולשה ושום עייפות כלל, ומובטח לו שלא ינזק מכך חס ושלום, אלא יהיה בריא וחזק עד זקנה ושיבה. 

וכך היה מורה ובא הגאון הגדול המקובל הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל לבאים אליו אף כאשר היו אלו בחורים צעירים שלא ישנו בלילה יותר מארבע שעות בלבד, אלא יקומו ללמוד תורה מחצות הלילה עד הבוקר, ואינם צריכים להשלים את שעות השינה ביום ומובטח להם שלא יחלשו ולא יתעייפו מכך. 

אבל כל זאת בתנאי שאכן יתמידו בלימודם בשעות היום, או אז מובטח להם שלא יצטרכו לישון יותר כלל, ויהיו כל היום צלולים ורעננים בריאים וחזקים לעבודתו יתברך שמו. 

הקדוש ברוך הוא מחליף שעות שינה

וכך היה רגיל לבאר הצדיק רבי אברהם חי זצ"ל, את הפסוק וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים, שהנה יש אדם אשר ישן בלילה שמונה או תשע שעות, ויש אדם אשר ישן בלילה שעתיים או שלש בלבד, וקם ללמוד תורה, מה עושה הקדוש ברוך הוא, לוקח את שעות השינה של זה שישן כל הלילה, ונותן למי שקם חצות ללמוד תורה, נמצא זה שקם ללמוד תורה בלילה רענן וצלול כל היום כולו לעבודת ד', וזה שישן שעות רבות עייף וחלש כל היום כולו. וזה הפירוש וקווי ד' יחליפו כח, שהקדוש ברוך הוא מחליף את שעות השינה ולוקח מזה ונותן לזה. 

וכמו שרואים בחוש שאלו שישנים שעות רבות הרי הם עייפים ומפהקים כל היום כולו, וזאת מפני שהקדוש ברןך הוא לוקח מהם את השעות שינה, ונותן למי שקם בלילה ללמוד תורה. 

ברכה בשינה

ובוודאי שאין לו לאדם למעט משנתו הנדרשת לו לכל אחד ואחד כפי טבעו, בשביל קיום גופו, וכפי שהרה"ק מקאמרנא זצ"ל, אמר לאיש אחד שהיה מדיר שינה מעיניו יותר מדי: "מוטב לאדם להיות בן אדם שעתיים מלהיות עשר שעות כסוס המנמנם כל העת, וצדיקים המליצו על כך את הפסוק: אל תהיו כסוס כפרד אין הבין, שכן גם הסוס כמעט ואינו יושן ובכל זאת הינו בסך הכל סוס, ולכן על כל אדם לישון כמה שצריך לקיום גופו , וזאת בכדי שיהיה מוחו צלול ופנוי לעבודת ה', וכן כתוב שהזהיר על כך רבי נחמן מברסלב זיע"א כמובא בספר אבניה ברזל [ל"ג], וכתב עוד שמיעוט שינה מזיק למוח, רחמנא ליצלן, [ליקוטי מוהר"ן רנ"ג], אלא שיש לדעת שישנה ברכה מיוחדת לאדם שלומד תורה בלילה, שאף מיעוט שינה מחזק את גופו, כמו אלו שישנים שעות רבות בלילה. 

ייעודו של הלילה

ובזה ביאר הגאון רבי שמואל זקס זצ"ל בספרו "באר שמואל" את מה שנחלקו חכמים (עירובין ס"ה) לגבי יעודו של הלילה - רב יהודה אמר לא נברא הלילה אלא לשינה, ורבי שמעון בן לקיש אמר לא נברא אור הירח אלא לעסק התורה. וביאור דבריהם הוא שאינם חולקים כלל, אלא שמי שעוסק בתורה בלילה זוכה לברכה מיוחדת, כמו שכתוב וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ייעפו ולא ייגעו (ישעיה מ' לא), ומשמים מחזקים את גופו, וזוכה לבריאות איתנה עדי זקנה ושיבה במיעוט שינה - ואילו מי שניעור בלילה ואינו עוסק בתורה, עליו אמרו חז"ל הניעור בלילה והמפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו, כי הוא ער בשעות המיועדות לשינה כפי טבעו של עולם, ומי שער בזמן זה ואינו עוסק בתורה ומקבל את ברכתה, הרי הוא מסתכן בנפשו רח"ל, כי הוא פועל נגד טבע העולם לישון בשעות המיועדות לכך, ולכן הוא מתחייב בנפשו. 

פירוש נוסף מובא בראשונים ליישב את דברי חכמים שאינם חולקים זה על זה, שלא נברא הלילה אלא לשינתא, פירושו לשינון התלמוד. וביאורו שביום צריך האדם ללמוד ולהעמיק ולעיין בדברי תורה ואילו הלילה מיועד לחזרה על החומר הנלמד בשעות היום, וזה הפירוש לא נברא הלילה אלא לשינתא. 

לנוח ביום

כמו כן צריך לדעת שאחד הכללים החשובים ביותר למי שחפץ לזכות לקום חצות הוא להתרגל לישון ביום כמה שעות, ועל ידי כך בלילה יישן שינה קלה יותר, וכמו שכתב הבעל שם טוב בספרו כתר שם טוב: יעשה לילות כימים ויישן ביום אפילו שש שעות כדי שיזכה לקום חצות. 

וכן כתב הפלא יועץ וזה לשונו: וכתוב בספרים שמוטב שישן כמה שעות כדי שיעמוד בחצי הלילה. 

ועל ידי כך, אפילו אם האדם לא הספיק או שאינו יכול לישון כמה שעות בלילה, אלא שינה קלה בלבד , בכל זאת יקום חצות, ואת עיקר השינה יישן במשך היום, ובלבד שיזכה לקום חצות לעסוק בתורה, ועבודת השם יתברך, 

ומובא בספרים הקדושים, שמי שקם ללמוד תורה בחצות, אף כאשר חוזר הוא לישון ביום אין השינה מזיקה לו כלל, וכל אזהרת חז"ל שלא ישן האדם הרבה ביום, הוא למי שלא לומד תורה בלילה אבל הלומד בלילה, מעלתו רבה ועצומה לאין שיעור וערך ולכן לא יזיקנו כלל השינה ביום. 

כי עיקר ההיזק משנתו הוא מבואר באריז"ל, שאם זכה האדם לאיזה עיבור של נשמת הצדיק, כאשר יישן ביום ילך עיבור זה ממנו, אבל כאשר יקום חצות גם כאשר יישן ביום או אז מובטח לו שלא ילקח ממנו ניצוצות הצדיק אשר זכה להם, וזה בכח ובזכות לימוד תורתו בחצות אשר מעלתו רבה לאין שיעור כלל.