מדרגת האדם - חלק א | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק חמישי  - מדריגת האדם

בפרק זה נלמד כיצד הקימה בחצות הלילה, משפיעה על כל קומתו הרוחנית של האדם ומשנה את כל מהותו הפנימית, כאשר היא מתקנת את נפשו ומזככת את נשמתו, עד שהיא משנה את כל חייו של האדם בדברים המהותיים ביותר, המהווים את שיעור קומתו הרוחנית, ובכך היא גורמת לו התעלות עצומה המשפיעה על כל אורחות חייו, והוא זוכה לעלות במסילה העולה בית קל, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.

 קדושה עליונה

כתב הראשית חכמה [שער הקדושה פרק ז'] שעיקר מדריגתו של האדם תלויה בקימת חצות לעסוק בתורה ותפילה, וזאת מפני שעיקר עלייתו של האדם הוא על ידי קדושת המחשבה באהבת ד' כל היום, ועל ידי כך נמשכת הקדושה למוחו ולליבו של האדם שיהיו מלאים ביראת השם ובאהבתו, ועיקר אחיזת הקליפות באדם הוא במוחו ובליבו, שבהם מתגרה תמיד היצר הרע להכשילם בכעס ובעצבות, ובכל חמדת ותאוות העולם הזה, והדרך לזכות לקדושת המחשבה הוא על ידי עסק התורה בחצות לילה, מפני שעל ידה נמשכת על האדם קדושה עליונה, אשר בכוחה הוא מכניע את כל הקליפות והחיצונים, וזאת בתנאי שקדמה לעסק התורה, עשיית תשובה ווידוי על עוונותיו. 

ולכן כאשר האדם קם משנתו בחצות לילה, יעשה תשובה שלימה על עוונותיו ויאמר תיקון חצות מתוך תשובה וחרטה על עוונותיו, [כמו שכתב בעל התניא (פרק ז')] ואחר כך יעסוק בתורה כפי יכלתו ועל ידי זה יזכה לטהרת המחשבה בשלימות, שעל ידה זוכה להשראת השכינה הקדושה עליו. 

מסלול מהיר לעליה רוחנית 

והנה יש לדעת שקימת חצות משפיעה על כל מדרגתו ומידותיו, וקומתו הרוחנית של האדם, אבל כמו כן יש לדעת שאין בקימת חצות מעין "פתרון קסם" לעליה רוחנית, אלא מהוה הדבר כעין מעלית חזקה המקפיצה את האדם במסלול מהיר לדרגות גבוהות, אבל כל זה תלוי ועומד במכלול עבודתו של האדם במשך כל היום כולו, ואם אכן יחפוץ האדם להתקדם כראוי בעבודת השם יזכה על ידי כך להעפיל לדרגות גבוהות מאד, 

מהות האדם תלויה בשמירת עיניו ולשונו

מובא בספרים הקדושים [ראשית חכמה ועוד] שכל תיקון נפשו ושלימותו של האדם, תלוי ועומד בשמירה ובזהירות ששומר האדם על קדושת עיניו ועל קדושת פיו, אשר הינם מחוברים אחד לרעהו בגידים רוחניים, נסתרים ונעלמים, המחברים כל העת בין האחד לרעהו בקשר בל ימוט, וזאת כמו שקיימים גידים גשמיים המחברים בין עיניו של האדם ובין ליבו, אשר ממנו תוצאות פיו ודיבורו, כמו שאמרו חז"ל, שוריינא דעינא בליבא תליא. 

והנה כתב הרד"ק (ספר השורשים שורש איש) שהטעם שהעין נקראת אישון, לרמז שכל מהותו של האדם משתקפת בתוך העינים שלו, וכפי כשעיניו של האדם קדושות ושמורות יותר, כך הוא כולו קדוש ונעלה יותר, ולכן העין נקראת אישון מלשון איש, בכדי לרמז שזה כל מהותו של האדם,

 וכן כתבו החפץ חיים והבן איש חי זיע"א , שבשמירת עיניו של האדם תלוי כל שכרו בעולם הבא, וזאת כיון שבעולם הבא יהיו הצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה, וכל זה יהיה על ידי עיניהם הקדושות, ומפני כך מי שלא שמר על עיניו יהיה כעוור לעתיד ולא יוכל לזכות לעולם הבא שכולו יהיה בעיניים של האדם, ובזה ביאר הבן איש חי בספרו בן יהוידע, את הטעם למה שאמרו חז"ל [ברכות] כל ההולך אחרי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא, וזאת מפני שמי שלא שמר על עיניו יהיה ממש כעיוור בעיניו, ולא יוכל לזכות לכל תענוגי העולם הבא, כיוון שכל תענוגי העולם הבא יהיו בעיניו של האדם. 

הלימוד בלילה - תיקון העיניים

והנה השאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם לזכות לתקן את כל מה שנכשל וחטא בעיניו חס ושלום, כאשר לא שמרם כראוי וכיאות. 

ועל כך כותב רבינו תם בספר הישר, שכאשר האדם קם בלילה, ומנדד שינה מעיניו ללמוד תורה, בכך הוא מתקן את כל מה שחטא ופגם בעיניו וזאת מפני שבכל רגע שהאדם מתאמץ לבל יעצמו אשמורות עיניו, בעת לימודו ותפילתו בלילה, בכך הוא מקדש את עיניו, ומתקן על ידי כך את כל מה שהוא חטא ופגם בעיניו. 

ובזה הסביר הפלא יועץ (אות ראיה), את הפסוק [תהילים קי"ט] "קידמו עיני אשמורות לשיח באמרתיך", ולכאורה, מדוע לא כתוב קידמתי אשמורות לשיח באמרתיך, אלא שבזה בא הפסוק לרמז ולומר, שעל ידי שהאדם קם בלילה לעסוק בתורה, זוכה על ידי כך לתקן את כל מה שהוא חטא ופגם בעיניו, כי על ידי הלימוד בלילה מתקנים את כל פגמי העינים. ועל ידי שהאדם מתקן זאת, נפתחים לו ממילא כל השערים, וזוכה לכל המדריגות בעבודת השם יתברך, וכן בגשמיות על ידי כך הוא זוכה לכל הישועות שהוא צריך בכל המישורים והתחומים. 

מדוע הנס של פורים היה בחצות לילה

ועל פי זה מובן מדוע הנס של פורים היה דווקא בחצות הלילה וכדברי המהרח"ו בספרו מחברת הקודש (שער הפורים) - שהפסוק בלילה ההוא נדדה שנת המלך שהוא תוקפו של נס כדברי חז"ל (מסכת מגילה) נכתב בדיוק בחצי המגילה, לרמז שמפלתו של המן וביטול הגזירה היה בדיוק בחצות הלילה, בזכות ישראל הקמים ללמוד תורה בלילה. וכן מבואר בליקוטי הלכות (הלכות העושה שליח לגבות חוב ג') עי"ש. 

והטעם לכך הוא, מפני שאחד התיקונים הגדולים ביותר לפגמי העין הוא לקום בלילה ולנדד שינה מעיניו כדי לעסוק בתורה, כמו שכתב הראשית חכמה (שער הקדושה) שמפני כך דוד המלך אמר קדמו עיני אשמורות לשיח באמרתך ולא אמר קידמתי אשמורות, מפני שעל ידי לימוד התורה בלילות מתקנים את חטאי הראיה שהם שורש כל הצרות, ולכן על ידי שישראל שבאותו הדור קמו בלילה ועסקו בתורה, ותיקנו בכך את כל פגמי הראיה שהם היו סיבת כל הגזירה, ולכן על ידי כך הם ביטלו את הגזירה מעל כל ישראל, ולכן הגזירה התבטלה בדיוק בחצות הלילה על ידי שנדדה שנת המלך ואז הוא נזכר במרדכי, שהוא לא החזיר לו טובה על כך שהצילו מיד בגתן ותרש, ומשם החלה מפלתו של המן והצלתם של ישראל כדברי חז"ל. 

על ידי הלימוד בחצות - בבוקר תפילתו יוצאת מאליה 

והנה על ידי קימת חצות זוכה האדם לתקן גם את כל דיבורי פיו ולשונו , כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן (ל"ח), וזאת מפני שכאשר האדם פוגם בלשונו ודיבורו, בדיבורי לשון הרע או שקר חס ושלום, הוא גורם על ידי כך שנשמתו יורדת למקום הקליפות והטומאה. 

וזאת מפני שהדיבור נובע ממהותו הפנימית של האדם, כמו שכתוב [בראשית] "ויהי האדם לנפש חיה", ותירגם על כך אונקלוס: לרוח ממללא, כלומר שהדיבור הוא בעצמו, מהותו נפשו הפנימית של האדם, ולכן כאשר האדם פוגם בדיבורו, על ידי כך כל נפשו ומהותו הפנימית יורדים למדור הקליפות, רחמנא ליצלן, וזאת סיבת כל ההסתר פנים שאנו נמצאים בו בגלות הקשה והארוכה הזאת, אשר כל זאת נובע ומשתלשל מסיבת פגמי הדיבור שהאדם נכשל בהם. 

תורת הלילה - תיקון הדיבור והלשון

ולזכות לתקן את כל פגמי הדיבור, זה על ידי שהאדם עוסק בתורה ותפילה בחצות לילה, ועל ידי כך הוא זוכה לתקן את כל פגמי הדיבור שלו, וזאת מפני שבלילה הוא זמן שלטון הקליפות בעולם, ועל ידי שהאדם מדבר בדיבורי תורה ותפילה בשעות הלילה שאז הוא שעת שלטונם, הוא מכניע אותם מפני והנה שעיקר אחיזת הדינים והגבורות הינם בדיבור של האדם, כמו שכתוב (תהילים) וגבורתך ידברו, ולכן על ידי שהאדם עוסק בשעות אלו בתורה ותפילה, בכך הוא מכניע את כל כוחותיהם של הסיטרא אחרא והקליפות, ומתקן בכך את כל פגמי הדיבור , ובזכות כך הוא זוכה להתפלל את תפילת שחרית בכוונה ובשמחה, כי על ידי תיקון הדיבור, הדיבור יצא בבוקר בשבח ורון לקדוש ברוך הוא. [ליקו"מ ל"ח] 

וכן מובא בספר המידות: מי שפסק מדברי תורה לדברים בטלים, תיקונו שיקום בחצות כי על ידי הלימוד בשעות אלו, האדם זוכה לתקן את כל פגמי הדיבור - ועל ידי כך הוא זוכה לתיקון נפשו בשלימות . 

תפילת שחרית בכוונה 

והנה כתב האריז"ל שכאשר האדם קם חצות לילה ועוסק בתורה ותפילה עד הבוקר על ידי כך הוא זוכה לאור פנימיות התפילין - ועל ידו נמשך אור זה לכל עם ישראל כולו. 

ותכלית המטרה של קימת חצות היא בכדי לזכות בבוקר להמשיך את המוחין בבחינת תפילין - אשר הם נמשכים בתפילת שמונה עשרה של שחרית, שהיא תכלית עבודת הלילה, כי כל עבודת הלילה היא הכנה לתפילת השחר אשר פיסגתה היא תפילת השמונה עשרה. 

וכאשר זוכה האדם להכין עצמו כראוי כל הלילה בלימוד וכו' , זוכה הוא בבוקר להתפלל את תפילתו בכוונה ובהתעוררות הלב. 

וזאת ועוד שעל ידי הלימוד בלילה האדם זוכה לשלמות האמונה הקדושה. 

ומפני כך זוכה הוא להתפלל בכוונת הלב בראוי כמו שכתוב בליקו"מ שעל ידי שלימות האמונה זוכה האדם להתפלל כראוי [לקוה"ל השכמת הבוקר ג']. 

והנה היה מתבטא ואומר הגאון הצדיק רבי בנימין זאב חשין זצ"ל שכאשר האדם רוצה לבדוק את מדריגתו הרוחנית האם הוא מתעלה בעבודתו או שמא לאו חלילה, יבדוק זאת בתפילת שמונה עשרה, מפני שמי שמעשיו מתוקנים ללא שום חטא ועון, גם תפילתו נקיה ללא שום מחשבה זרה והיא עולה כקרבן ותמים לפני ה'. 

ומי שעדיין לא זכה לכך, אות וסימן הוא שצריך הוא לתקן את מעשיו. 

והנה על ידי קימתו בחצות לילה, זוכה האדם להתפלל את תפילת השמונה עשרה ללא שום מחשבות זרות, אשר זהו פיסגת העבודה של האדם, וזהו הסימן לטהרתו מכל חטא ועוון, .

 על ידי קימת חצות זוכה לאהבת ישראל 

זאת ועוד מבואר בליקו"מ [נ"ד] שעל ידי קימת חצות האדם מחליף עת רוחו שהתקלקלה על ידי חטא פגם הלשון הרע, אשר על ידה היא נעשית בבחינת רוח רעה וממנה נובע כל התגברות היצר הרע על האדם להכשילו בדמיון תאוות עולם הזה, ובפרט להפילו בשנאת חינם ומחלוקת הנובעים כולם משליטת הרוח רעה על האדם, שהיא הגורמת לו לראות רע בבני אדם ולשנאותם רחמנא ליצלן, ועל ידי קימת חצות האדם מחליף את רוחו ומקבל רוח טובה שממנה האדם זוכה לאהבת ישראל ולעין טובה, שבזה תלוי כל עלייתו של האדם, כי היא הפתח לעבודת השם כמו שאמר ה"בעל שם טוב": אהבת ישראל היא הפתח והשער לחצרות בית אלוקינו [כתר שם טוב], והיא המבחן המראה האם האדם התקדם בעבודתו או שמא נסוג אחור חלילה, כמו שכתב בעל המאור עינים [אבות] וכן כתב הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זיע"א ועוד צדיקים, ועל ידי קימת חצות האדם זוכה לרוח טובה ולאהבת ישראל, אשר על ידה זוכה האדם להתעלות ולעלות מדרגא לדרגא בעבודת השם יתברך. 

להכות בקדקוד

מעלה נוספת ישנה בקימת חצות, והיא שעל ידה זוכה האדם לשבר את כל תאוותיו ומדותיו הרעות ולהיות זך וטהור באמת, כמו שכתוב בספר 'לקוטי מוהר"ן' (ח"ב א') שהלילה מסמל את החושך הרוחני שבו שרוי האדם, שעיקרו נגרם מהתאוות של העולם הזה המתגברת על האדם, ולכן הלילה מתחלק לשלשה חלקים (ברכות ג'), ובו ישנם שלשה משמרות - שהם כנגד שלשת התאוות העיקריות המתגברות על האדם, ומפילות אותו לחושך הרוחני, והן: תאות אכילה, תאות ממון, ותאות ניאוף - שהן עיקרי התאוות המתגברות על האדם ומחשיכות בעדו לראות את אור ה' יתברך, ומפריעות לו להתקרב לה' יתברך באמת. 

וכאשר האדם קם בחצות הלילה, בכך הוא שובר את הלילה המסמל את כל החושך הרוחני השורה על האדם, ולכן על ידי זה הוא זוכה לשבר את כל החושך הרוחני השורה עליו, ולצאת מכל שלשת התאוות - שהם עיקר החושך הרוחני המפריע לאדם לזכות לחיים טובים ומאשרים. 

ומסביר מוהרנ"ת (הלכות ציצית ה), שזה פירוש דברי חכמינו ז"ל (חגיגה יב): "כל העוסק בתורה בלילה זוכה לחוט של חסד ביום", כי החסדים מסמלים את הדעת, ומי שעוסק בתורה בלילה זוכה לדעת שלימה וברורה - שזהו החוט של חסד הנמשך עליו, שעל ידי הדעת הזאת האדם זוכה להתקרב לה' יתברך בשלמות. 

ומוסיף עוד, שכל זה רמוז בדברי ה' יתברך למשה רבינו (שמות יא, כה): "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" - בפסוק זה רימז ה' יתברך למשה רבנו ששעת חצות לילה היא השעה שבה יוצאים ישראל מטומאת מצרים בכל הדורות כלם, ודבר זה שהחל במצרים יתקיים לדורות עולם, וכל אדם שיקום בחצות הלילה לעסוק בתורה יזכה לצאת מגלות מצרים - שהיא הגלות הרוחנית שהאדם נמצא בה, שכאמור מורכבת בעיקרה משלשת התאוות המתגברות בכל עת על האדם ללא יכולת ואפשרות לצאת מהם. 

היינו, כשם שארץ מצרים היתה מלאה כשפים ולא היה יכול אף עבד לברוח ממצרים בשום אופן - ובכל זאת ה' יתברך הוציא את ישראל משם, כך גם בגלות התאוות המתגברות על האדם בכל עת ללא יכולת לצאת מהם, גם מהם הקדוש ברוך הוא יוציא את ישראל - בחצות לילה - בזכות הלימוד בחצות לילה.