שרש קין והבל חלק ב | הרב אמנון יצחק

נציב יום: ............לחנה היוט בת סמו, בתוך שאר חולי עם ישראל, ולהבדיל לעילוי נשמת מולה בן דאודצ' אמן, אמן!!

נאמר בפסוק:  "וַיִּשַׁע השם, אֶל - הֶבֶל וְאֶל - מִנְחָתוֹ. וְאֶל - קַיִן וְאֶל - מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.  וַיֹּאמֶר השם, אֶל - קָיִן:  לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.  הֲלוֹא אִם - תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל - בּוֹ".   ביאור הדברים הוא: הסיבה שגרמה לקין להקריב קורבן מן הגרוע וגם נדחה, היות ומצד היצירה קין היה אחד מן האנשים הגדולים, אבל הרע אשר היה בקרבו היה גרוע הרבה יותר מן הרע אשר בהבל, שהבל היה מן האנשים הקטנים, וכיוון שקין גדול מהבל - יצרו גדול הימנו. 

לכן הוא סבר, קין סבר שגם אם הוא היה מן האנשים הקטנים - אז היה מקריב מם הפירות המשובחים ומשבעת המינים. ועוד שמצד יצירתו נטה קין אל הטומאה, והיה רובו רע ומיעוטו טוב. והבל נטה מצד יצירתו אל הקדושה והיה רובו טוב, ומיעוטו רע, והוא סבר שאם הוא נטה אל הקדושה היה קורבנו מתקבל. והדבר הזה אמת הוא, ובעבור הדבר הזה " וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" ונתן בלבו לחשוב 

מה ששאלו אותי אתמול: "מה תכליתי שהבורא ברא אותי בצורה זאת?" 

וכך הוא סדר הבריאה בכל דור ודור, אנשים גדולים שאינם מצליחים בעבודת השם, מקנאים באנשים קטנים במצליחים בעבודת השם, וכך גם להיפך: הנמשכים אל הטומאה, שרובם רע ומיעוטם טוב, מקנאים ונמשכים אחר הקדושה שרובם טוב ומיעוטם רע. ומה השיב לו הקב"ה: "ויאמר השם אל קין: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ הֲלוֹא אִם - תֵּיטִיב, שְׂאֵת" ומה השיב לו הקב"ה: "ויאמר השם אל קין: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ הֲלוֹא אִם - תֵּיטִיב, שְׂאֵת" מה הביאור? 

האנשים הגדולים שהם מעורבים מהטוב הגמור ומצד מהרע הגמור, ויש בהם תשוקה עצומה אל הקדושה, מהצד של הטוב הגמור, אבל יש להם גם תשוקה עצומה אל הטומאה מצד הרע הגמור. אם הם יעברו מהדרך הטובה והישרה ויעקרו מקרבם את הרע הגמור - מדרגתם ומעלתן תהיה גבוה מאוד מאוד מאוד, ואז יידבקו בתכלית הקדושה. אבל אנשים קטנים, המעורבים מן הטוב שאינו גמור ומן הרע שאינו גמור, ואין להם תשוקה עצומה אל הקדושה, וגם לא תשוקה עצומה אל הטומאה, אם יבחרו בדרך הטובה והישרה - אז הם יידבקו בטוב אבל אינו טוב גמור, ואי אפשר להידבק בתכלית הקדושה כמו האנשים הגדולים שהם בוחרים בדרך הטובה והישרה. 

אז אילו זכה קין לעקור את הרע הגמור שבקרבו, והיה מקריב את קורבנו מפרי האילן מן המשובח אשר בפירות - ודאי שקורבנו היה מתקבל הרבה יותר מאשר קורבנו של הבל. שהרי קורבנו של קין נמשך מתשוקה עצומה להקריב קורבנות, אבל אמרנו שהבל לא התעורר מיסוד עצמו להקריב קורבן אלא גם הוא. כי כל יסוד נבנה על עצמו ולא נבנה על זולתו, והוא נתעורר רק ממה שקין אחיו הקריב ומה הסיבה? שהרי קטנים אמרנו בוחרים דרכי יצר הטוב, אבל העבודה שלהם היא באופן היותר גס. אבל אנשים בוחרים דרכי יצר הטוב בעבודה זכה וברורה מאוד. 

זו היתה מעלתו היתרה של קין מצד היצירה, יותר ממעלתו של הבל מצד היצירה. ובעבור זה אמר לו הקב"ה: הֲלוֹא אִם - תֵּיטִיב, שְׂאֵת - אם אתה תטיב את מעשיך – תעלה אל אחיך ביתר שאת. ועוד - אם שנוטה אחר הטומאה מחמת היצירה, ולכן הוא רובו רע ומיעוטו טוב, אבל עם כל זה הוא כובש ומניע את יצרו, אמרנו שמעלתו גדולה יותר מהמעלה של מי שנוטה אחר הטוב מחמת היצירה, ולכן הוא רובו טוב ומיעוטו רע. כמו שבארנו בשער הקודם. וזה הביאור: "אִם - תֵּיטִיב, שְׂאֵת" תעלה על אחיך ביתר שאת. אבל - "ְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ".  

העניין, הסיבה שגרמה לקין להקריב קורבות מן הגרוע, ואשר מסיבה זו נדחה קורבנו - זה מכיוון שהרע בקרבו גרוע הרבה יותר מן הרע שיש בהבל. לכן סבר קין שהוא לא ייתבע בדין בעד עוונותיו, למה? ככה אני נבראתי מצד היצירה, ועוד שקין נטה אחר הטומאה מצד היצירה, והיה רובו רע מיעוטו טוב. והבל נטה אחרי הקדושה מצד היצירה והיה רובו טוב ומיעוטו רע. אבל הסברה הזאת של קין היא לא נכונה. למה? כי גם במצב כזה הבחירה בידו, ובבית דין של מעלה יתבעו לדין, ועל זה אמר הכתוב: וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" רש"י אומר: לפתח הקבר שלך החטאת שמור. 

ורבנו בחיי אומר: לפתח של הקבורה שלך תמצא את החטא רובץ, לומר תכף שתיפרד מהעולם הזה מיד תהיה מוענש בעולם הנשמות. אז רואים אדם שיש לו נשמה גדולה מאוד, מצד שני יש לו גוף פחות ויותר וגרוע יותר שיהיה איזון, כי אם יהיה עם נשמה גדולה מאוד והגוף שלו יהיה שואף לטוב - לא תהיה לו בחירה. אוטומטית הוא יהיה תמיד בטוב ולא תהיה לו בחירה, צריך שיקול, צריך מידה כנגד מידה. אבל מצד שני למרות שהנשמה גדולה, יכול להיות שלאדם יש נטיה לצד של הטומאה יותר, פחות לקדושה אז הוא צריך לעבוד, אבל אם הוא נשמה אז הוא יכול לעבוד. 

אבל תסתכלו - יכול להיות בן אדם גדול, גדול גדול נשמה גדולה מאוד, נביא! נביא, ובכור הראשון בעולם! ובכל אופן - מה הבעיה להביא תמר? תמר מה זה תמר, חצי עולם חצי עולם שלך, תמר! תאנה! מה אתה מביא פשתן? זה של האינסטלאטורים {שעושים את זה ככה לסגור את הברזים}, זה מה שאתה מביא?! אז רואים שיכול להיות אדם.... איפה נראה את זה? נראה בן אדם שיכול להיות גדול גדול גדול, ובאמת מדברים עליו גדולות, אבל בקטנות אתה מסתכל עליו - הוא לא מדקדק הוא כמו מזלזל כזה, עושה את זה בחפיף דליל. 

ויכול להיות גם בן אדם כזה, לא רק בינו לבין המקום, גם בינו לביו חברו, ולא יקפיד על דרך ארץ, ולא יקפיד כל כך בדברים של מידות וכו' וכו' וכו'. למה? כי מצד אחד יכול להיות שהנשמה גבוה, ואם ככה אז ודאי שהגוף נמצא נמוך ביותר. אז אין להתפלא, אז יכול להתדרדר במהירות, יכולים להתדרדר במהירות כי תמיד צריך לזכור למי שיש נשמה גדולה יש לו גוף עכור מאוד, ולכן אנחנו שומעים לצערנו הרב שיש הרבה אנשים נופלים בדברים הכי מגעילים שיכולים להיות, שאדם פשוט לא מעכל "איך יכול להיות דבר כזה" 

כאילו הוא מרגיש שאין לי שום משיכה.... איך הוא נמשך לדבר כזה? איך יכול להיות שנמשך לדבר כזה? אבל "יצרו גדול הימנו" ככול שהאדם גדול - יצרו מנסה להשפילו מצד הגוף ולהביא אותו לתאוות הנמיבזות ביותר. טוב, עוד נאמר בפסוק: "וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל - בּו".  אומר המדרש רבה בראשית פרשה כ' פסקא ז': אין תשוקתו של היצר הרע אלא על קין וחבריו שנאמר: "וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ" היצר הרע משתוקק אליך ואל הדומים לך. 

המהר"ל מפראג אומר בדרוש "השבת הגדול": "וזה כי הדומה מתחבר אל הדומה, לעולם הדומה אוהב את הדומה, ולפיכך אין תשוקתו של היצר - הרע אלא לקין וחבריו שהם רעים, {מהצד שאמרנו} ולפיכך היצר הרע שהוא רע! דבק ומשתוקק להם כי הרע משתוקק לרע "כי נפש רשע איוותה רע" נפש רשע למה היא מתאווה? לרע. הדומה לדומה לו. "לא הלך זרזיר אצל עורב אלא שהוא מינו" שניהם טמאים. הכוונה היא שהנה יצר הרע - הוא רע. כמו שאמרו בסוכה נב': הקב"ה קראו רע! שנאמר: "כי יצר האדם רע מנעוריו" והרשע מתאווה לרע. 

כמו שאומר הפסוק במשלי: "נפש רשע איוותה רע". הרי שהרשע מתאווה ליצר הרע, והיצר הרע מתאווה אל הרשע, כי הדומה יאהב את הדומה. ובארנו בשער הקודם, שהפסוק הזה "נפש רשע איוותה רע" מדבר בזה שנוטה לצד הטומאה מצד היצירה, והוא רובו רע ומיעוטו טוב. וזו כוונתם במה שאמרו: אין תשוקתו של יצר הרע אלא על קין וחבריו. וקין וחבריו זה מדבר על נשמות שמצד היצירה אחר הטומאה והם רובם רע ומיעוטם טוב. והם מתאווים אל הרע שהוא היצר הרע, והרע שהוא היצר הרע מתאווה אליהם ומחטיאם. כתוב במדרש: 

כשרואה היצר הרע אחד שמסתרק ומסדר את הבלורית אומר: "הדן דילי" זה שלי, זה מהחבר'ה, זה יהיה בסדר, זה אני ואני אטפל בו, אני כבר יקח אותו למקומות יפים טובים וזה.." 

יש לו את ה... הוא מזהה אותם צ'יק צ'אק את כל החבר'ה האלה. ועוד קין וחבריו, הם הם האנשים הגדולים שיצר הרע מתגרה בהם ביותר. מה הוא צריך להתעסק באנשים פשוטים שזה לא יעשה רעש בעולם? אז הוא החטיא אחד והפיל אותו בתאוות נמיבזות נו! אז מה מי יודע מי מכיר אותו בכלל? שמעת פלוני... לא לא מכיר. אבל אם שומעים אחד מפורסם - תפסו אותו בזה וזה.. ווי ווי ווי יצר הרע עובד על החבר'ה האלה מאוד!!! אז קין וחבריו את אנשים גדולים ויצר הרע מתגרה בהם ביותר, כמו המעשה שלמדנו אתמול באביי 

שבא אליו אליהו הנביא ואמר לו: "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" 

וכמו שנזכר למעלה, ועל זה אמור: "אין תשוקתו של יצר הרע אלא על קין וחבריו" על זה נאמר בפסוק: "וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ" יצר הרע משתוקק לכאלה נשמות גדולות שנוטות לטומאה לרע, קיו וחבריו "וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ". אבל! עם כל זה אומר הקב"ה: "וְאַתָּה, תִּמְשָׁל - בּוֹ" כי הבחירה היא חופשית ביד האדם שיתגבר נגד יצרו. אפילו אם מטבעו הוא נוטה אחר צד הטומאה, ואפילו אם רובו רע ומיעוטו טוב, כמובן כל זה מצד הגוף. אף על פי כן הבחירה חופשית ביד האדם שיוכל להתגבר נגד יצרו. אפילו אם הוא מן האנשים הגדולים, שמעורבים ברע גמור מצד היצירה, עם כל זה הבחירה ביד האדם, ולכן אומר הקב"ה: "וְאַתָּה, תִּמְשָׁל - בּוֹ". אז אין בן אדם שיכול להגיד - אני שלולה ממני הבחירה אני לא יכול, אפילו עשו 

יתבעו אותו: "למה לא היית יעקב?", 

- "מה אבל אני נולדתי ככה מההתחלה, אני הייתי רץ ומפרכס לצאת לעבודה זרה, עוד לא היה לי אפילו שכל ולא בחירה ולא כלום, הגוף שלי ישר רץ"! 

- "אתה יכולת להיות יותר מיעקב!". 

אמרנו מי ששואף לטומאה והוא מתנתק ממנה - הוא נדבק בקדושה יותר ממי שמטבעו טוב, ולעולם הבא יש לו את הדיבוק המושלם לקב"ה. זאת אומרת: יש לנו עבודה, לא משנה באיזה מצב אתה, ואדרבא מי שמרגיש שהוא לא נשמה גדולה בינוני כזה, הוא הכי נמשך לטומאה ולא הכי נמשך לקדושה - זה צריך עבודה יותר קשה, למה? כי הוא צריך להגיע לשלמות ואין לו שאיפה לשלמות. כמו שה"מסילת ישרים" אומר: יש בינוניים ויש שואפים לשלמות, לא יכולים בלי שלמות. 

כך הבינוני מסתפק ואומר "שמע תן לי להיכנס לגן עדן אפילו ליד הכניסה לא צריך להגזים לטפס גבוה וזה"..... 

זה נישט שייכל (אין שכל), הוא לא מבין מה הוא בכלל מדבר. 

זה כמו אחד שאומר: "תשמע לא אכפת לי שיזמין אותי, הבנתי שזה הולך להיות חתונה חבל על הזמן, השקיע שמה כל מנה 750 שקל, רק שיזמין אותי אפילו שישים אותי בפתח זה הכול". 

באמת הזמינו אותו ושמו אותו בפתח, אבל לא נתנו לו לאכול רק בפתח, וכולם אוכלים לידו בבר ואוכלים בזבה... ושומע את הצלחות ומזלגות ולא נותנים לו לאכול, כי זה היה התנאי שים אותי רק בפתח.... והוא מריח את הכול והוא לא יכול לאכול. זה משל מהעולם הזה חרטה ברטה כן? אבל בעולם האמת אם אתה תקוע באיזה מדרגה ואתה לא יכול יותר לעלות, ואתה רואה את כולם עולים עולים עולים עולים 

"ואתה... למה אתה פה?" 

- "לא זה בסדר...".. 

מה הוא יגיד? מה הוא יגיד? אין שמה אפשרות להתקדם נגמר תקוע. צריך להיות חכם פה, שהאדם ישאף לשלמות בכל דבר בכל עניין - וזה בעזרת השם יהיה מן השלמים ועליהם נאמר: "ואתם דבקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום" אמן. 

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר  השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.