ההבדל בין גוף נפש ושכל | הרב אמנון יצחק

... אחד: זה כוח התאווה הוא השורש שממנו נמשכת תאוות; אכילה, שתיה ומשגל. השני: כוח החיוני השורש שממנו החיות ועל ידי כוח זה מתנועע האדם ממקם למקום ומזה מתהוות המידות הרעות; קנאה, שנאה, נקמה, נטירה, כעס ועזות. הכוח השלישי: כוח השכל הוא השורש שממנו נמשכות; חוכמה, בינה ודעת על ידי הכוח הזה אדם מבחין; בין טוב לרע, בין אמת ושקר, בין צדק ורשע ומכיר מהי מידה רעה ומהי טובה. שלושת הכוחות הנזכרים מקורם משלושה אברים שונים; כוח התאווה מן הכבד, כוח החיוני מן הלב, כוח השכלי מן המוח. מל"ך; מח, לב, כבד. 

בספרו אמונות ודעות מאמר ו פרק ג מכנה רב סעדיה גאון את שלושת הכוחות הנזכרים: כוח התאווה, החיוני והשכלי, בשם; נפש, רוח, נשמה, וזה נזכר בבראשית רבה פרק יב ובעוד מדרשי חכמים. כוח התאווה, שממנו נמשכת תאוות האכילה והשתייה וכו' מכונה בשם נפש ככתוב "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ" (דברים יב כ) ואומר "בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ" (דברים יד כו) ואומר "וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָה" (איוב לג כ) אז רואים שהנפש קשור לתאוות. כוח החיוני, אשר ממנו נמשכות; שנאה, קנאה, נקמה, נטירה, כעס וכו' מכונה בשם רוח כמו שנאמר בקהלת ז ט: "אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס" זאת אומרת רוח זה הולך עם המידות. 

כוח השכל, ממנו נמשכות; חוכמה, בינה ודעת מכונה בשם נשמה כמו שנאמר באיוב לב ח: "וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם" אז בנשמה יש חוכמה, בינה ודעת. כמה מחכמי ישראל מכנים את שלושת החוכמות הנזכרים בשם; טבעית, חיונית, נפשית. אכילה שתיה וכו' מכונים בשם טבעית. שנאה, קנאה, נקמה, נטירה מכונים בשם חיונית. השכל מכונה בשם נפשית. וחכמים אחרים מכנים את שלושת הכוחות הנזכרים בשם; גוף, נפש ושכל, או; כוחות גופניים, נפשיים, שכליים (המהר"ל בדרך חיים אבות פרק ד' משנה כב'). 

תאוות אכילה, שתיה וכו' מכונים בשם: הכוחות הגופניים, כיוון שהם נמשכים מצד החומר הגופני. שנאה, נקמה, נטירה, קנאה מכונים בשם הכוחות הנפשיים, משום שהם נמשכים מצד הנפש. חוכמה, בינה ודעת מכונים בשם הכוחות השכליים. רבותינו הקדושים הזכירו את היסוד הנזכר שיש בנפש האדם שלוש כוחות חלוקים; בהדיא אמרו במדרש הקדוש שמות כז וזה לשונו: "ולמה "שָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ" (שמות כז א) של המזבח? כנגד שלושה חֵילים בנפש; מחשבה ותאווה ואף, זאת אומרת יש שלוש כוחות בנפש, המחשבה, התאווה ואף. הכוונה היא לכל חטאי בני אדם אשר כדי לכפר בעדם נבנה המזבח, הם נמשכים מצד שלושת הכוחות שבנפש האדם; האכילה, שתיה וכו' נמשכות מצד כוח התאווה. 

השנאה, הקנאה, הנקמה, הנטירה, כעס, רציחה נמשכות מצד הכוח החיוני. עבודה זרה ודעות כוזבות נמשכות מצד כוח השכלי. וחכמי האגדה כינו את שלושת הכוחות הנזכרים; מחשבה, תאווה ואף. עלינו לדעת: כשם שישנם בנפש האדם שלושה כוחות חלוקים; גופניים, נפשיים ושכליים, כך ישנם חטאים המתייחסים אל הגוף והם מטמאים רק את הגוף. החטא היותר גדול שמטמא את הגוף הוא גילוי עריות. ישנם חטאים המתייחסים אל הנפש, מטמאים רק את הנפש, החטא הגדול ביותר המטמא את הנפש - שפיכות דמים. ישנם חטאים המתייחסים אל השכל, מטמאים רק את השכל, החטא הגדול ביותר המטמא את השכל - עבודה זרה! 

ואמרו בסנהדרין עד: "כל עבירות שבתורה אם אומרים לאדם: "עבור ואל תהרג!" יעבור ואל ייהרג. אם יבואו לאדם ויאיימו עליו שאם הוא לא יחלל שבת יהרגו אותו, מותר לו לחלל את השבת, למה? "פיקוח נפש דוחה שבת", חוץ! חוץ מעבודת כוכבים, גילוי עריות ושפיכות דמים שעל זה נאמר "יהרג ולא יעבור". במסכת יומא ט' אמרו: "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלושה דברים שהיו בו; עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". 

באר המהר"ל מפראג בדרוש לשבת תשובה וגם בנצח ישראל פרק ד' וגם בנתיבות עולם, נתיב הלשון פרק ו' וזה לשונו: "דע לך! כי האדם יש בו שלושה חלקים; האחד גופו, השני נפשו, השלישי שכלו ואלו החלקים ידועים ואין צריך לבאר כי הם נגלים לכל. 

ויש לאדם פעולות ומעשים מחולקים; יש פעולות ומעשים טובים ופעולות ומעשים רעים, ואלו הפעולות והמעשים, יש המתייחסים יותר אל הגוף ויש יותר אל הנפש ויש יותר אל השכל, והנה אם הפעולות טובות אז הם מטהרים ומזכים אותו החלק אשר הם מתייחסים אליו, ואם המעשים הם עבירות ופשעים הם מקלקלים ומטמאים ומפסידים את החלק אשר אותם החטאים מתייחסים אליו, וכאשר נבין כי אלו השלוש עבירות; עבודת אלילים, גילוי עריות, שפיכות דמים, כל אחת ואחת בחלק אחד מחלקי האדם, כי עריות הם מכוח גוף האדם, לפיכך נמצא דבר זה ביותר בכל בעלי חיים, כי פועל זה מתייחס על גוף החומרי ולכן אמרו בסוטה טו': "למה קורבנה של הסוטה שעורים? היא עשתה מעשה בהמה לכך קורבנה מאכל בהמה!", כמו שבהמה לא מקפדת מי בא אליה ככה זאת לא מקפדת מי בא אליה, אז היא עשתה מעשה בהמה לכן קורבנה מאכל בהמה שעורים. 

ועוד אמרו בויקרא רבה כד: "כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה - שם אתה מוצא קדושה!" וכל עניין זה כי גדר ערווה הוא פרישה מן החומרי, זאת אומרת אדם שגודר את עצמו מן העריות הוא פורש מן החומרי, כי הערווה הוא עניין חומרי, ואין קדושה רק שהוא קדוש ונבדל מן החומרי, קדושה זה פרישות, לפרוש מן החומרי, ועוד: כי אין עניין הערווה והזנות רק חיבור גוף לגוף, כלל הדבר: כי פועל זה - הגוף בלבד! זאת אומרת כל עניין העריות שייך לגוף בלבד. 

שפיכות דמים, מתחדש מן הנפש שממנה; הנקימה והנטירה והאיבה, ומזה מתחדש שפיכות דמים, כי לא יִשפך דם האדם כי אם על ידי קנאה, שנאה ואיבה, זה שייך לנפש למידות של האדם, לכך שפיכות דמים מתייחס לנפש האדם בלבד. עבודת אלילים זה מתייחס לשכל האדם ודבר זה ידוע כי עבודת אלילים הוא לשכל האדם שמאמין בדברי הווי כמו עבודת אלילים 

או כמו אלה שמאמינים ב'ביבי לא חביבי!'... 

ולכך דבר זה שהוא הטעות אחר עבודת אלילים זה מיוחס אל השכל בלבד, לכך אמרו בקידושין מ: "אין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה רק מחשבת עבודת אלילים בלבד!" שהקב"ה מצרף את המחשבה לידי מעשה שנאמר ביחזקאל יד ה: "לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם" כי בְּלִבָּם מחשבותם, כי עיקר החטא של עבודת אלילים הוא בשכלו לפיכך הוא נענש על המחשבה בלבד. וכך כאשר יחטא האדם בערווה, הרי הוא מטמא את גופו ומתעב אותו, וכאשר יחטא האדם בשפיכות דמים הוא מתעב ומטמא את נפשו, וכאשר יחטא בעבודת אלילים הוא מתעב ומקלקל את שכלו ומפסיד אותו, וכל אחד ואחד מן החטאים מקלקל ומפסיד חלק אחד, עד שאם חטא באלו השלושה חטאים, הנה הוא מקולקל ונפסד בכל חלקיו; בגוף, בנפש ובשכל. 

וכל אחד מאלו השלושה חטאים; נקרא: "גדול!" וזה כי בחטאים המתייחסים אל הגוף אין חטא גדול כמו חטא עריות, שהוא דבוק בזנות ולכך נקרא גדול כמו שראינו בבראשית לט ט שאמר יוסף לזלייכה: "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת!?" בחטאים המתייחסים אל נפש האדם אין חטא יותר גדול מחטא שפיכות דמים, השופך דם חברו, לכך נקרא 'גדול' בפרט כמו שנאמר על קין שנאמר בבראשית ד יג: "גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשׂוֹא". והחטאים המתייחסים אל השכל אין חטא יותר גדול מחטא עבודת אלילים, שאדם מניח אלוקים חיים ודבק בעבודת אלילים?! כמו שנאמר בשמות לב לא: "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה" בעניין העגל, ולכך כל אחד ואחד נקרא 'גדול!'. 

כתב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ז: "אמרו חכמים: "שלוש עבירות נפרעים מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא; עבודת כוכבים, גילוי עריות ושפיכות דמים!" ותמהו על דבריו: שלא מצאו מקורו אלא בתוספתא פאה פרק א', ושם אמרו: "אלו הדברים נפרעים מן האדם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא; על עבודה זרה, של גילוי עריות ועל שפיכות דמים!", הרי מפורש והקרן קיימת לו לעולם הבא, ולא קבעו עליו כמו שאומר הרמב"ם: אין לו חלק לעולם הבא?! 

הנראה בזה: דלאו בפירוש איתמר, אלא מכללא איתמר, שאמרו רבותינו בסנהדרין קז: "דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום - אין להם חלק לעולם הבא!", הכוונה; שעיקר חטא דור המבול היה בגילוי עריות כמו שנאמר (בראשית ו יב) "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ" זאת אומרת כולם נכשלו וחטאו והזידו בעריות. ודור הפלגה חטאו בעיקר בעבודה זרה, זה החֶבְרֵ'ה של הבונים החופשיים כמו שנאמר: "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית יא ד) וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם - הסטרא אחרא, השטן במקום ה' - רחמנא ליצלן! ועכשיו בונים מגדל כזה איפה שהיה 'ידיעות אחרונות' - מגדל בבל! בדיוק באותה צורה..! 

עיקר חטאם של אנשי סדום היה בשפיכות דמים כמו שאמרו רבותינו בבראשית רבה פרשה מט על הפסוק: "הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה" (בראשית יח כא) וזה אומר המדרש: שאותה ריבה שאומרים שהיתה ביתו של לוט שהאכילה עני ומרחו אותה בדבש וקשרו אותה לחומה ובאו דבורים והרגו אותה! בקיצור; היו שופכי דמים הסדומיים. ותראה כי בדור המבול התירו את הזנות, כמו שנאמר בבראשית רבה פרשה כו, אז דור המבול לא נימוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה, זאת אומרת כמו שהיום עושים כתובות לזכרים וגם עם בהמות, ולא עוד שקבעו את הזנות כחוקה כמו שפה קובעים את הדברים האלה בחוקים, כדאמרו: "משהיו מטיבין אשה לבעלה היה הגדול נכנס ובועלה תחילה!", זאת אומרת הבעל לא יכול להיות ראשון אלא קודם כל המהבול הראשי וככה זה היה עובד... 

ודור הפלגה קבעו עבודה זרה כחוקה, הכל הולך עם חוקים כמו שביבי עושה הכל חוקים, חוקים בַּל יְדָעוּם, ודור הפלגה קבעו עבודה זרה כחוקה, ותראה שהם השליכו את אברהם אבינו לכבשן האש - כי הוא עבר על החוק, החוק: צריך לעבוד עבודה זרה; ללבוש מסכה ואם לא - יש עונש! וכו', למה זרקו אותו לכבשן האש? כי הוא כפר בעבודה זרה! לא לובש מסכות... כדאמרו במדרשים ובאגדות. ואנשי סדום קבעו כחוקה: לא להיטיב עם עני ואביון! חוקה, אסור להיטיב, 

- 'לך תקנה שעון...' 

וכמו שאמרו רבותינו בבראשית רבה פרשה מט, וזה מאמר הכתוב ביחזקאל טז מט: "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" כתב המלבי"ם: "וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה, מפני שהיו להם נימוסים רעים ומשפטים בל יחיו בהם, שהיה הנימוס אצלהם: שלא להיטיב עם דל וחסר לחם! מי שהיה סועד על שולחנו אדם - היה חייב מיתה, חוק. הסיבה העיקרית שאדם יאבד את חלקו בעולם הבא מצד הגוף, אם הוא חוטא בגילוי עריות, ולכן אמרו על דור המבול: "שאין להם חלק בעולם הבא!". 

הסיבה העיקרית שיאבד אדם את חלקו בעולם הבא מצד הנפש, זה חטא שפיכות דמים מטעם זה אמרו באנשי סדום: "אין להם חלק בעולם הבא!". הסיבה העיקרית שאדם מאבד חלקו בעולם הבא מצד השכל בעוון עבודה זרה, על כן אמרו על דור הפלגה: כי "אין להם חלק בעולם הבא!", והעניין בזה הוא; כי עבודה זרה הוא החיסרון היותר גדול מצד השכל, גילוי עריות החיסרון היותר גדול מצד הגוף, שפיכות דמים החיסרון היותר גדול מצד הנפש. 

מעתה, צא וחשוב: הלא הבורא יתברך שמו שלם בכל מיני שלמויות! לעומתו האדם יש בו חסרונות גדולים אלה, אז כיצד אפשר לו להידבק בבורא השלם בכל מיני שלמויות? וכיוון שהעולם הבא זה דבקות של הנברא בבורא, איך יזכה אל אותה דבקות מי שהוא בתכלית החיסרון?! ועניין החיסרון הזה הנזכר, הוא הפחיתות והגנות; כי יש פחיתות וגנות מצד הגוף ויש מצד הנפש ויש מצד השכל, לכן אמרו חז"ל על דור המבול והפלגה ואנשי סדום: שאין להם חלק לעולם הבא! ועוד ענין אחר יש בזה: שהעולם הבא, היינו; הדבקות של הנברא אל הבורא, בבחינת: "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה!" 

וזה פשוט, לא תיתכן דבקות של נברא בבורא אלא אם הנברא מאמין במציאות הבורא, כי לא יתכן לאדם להידבק במה שהוא אינו מאמין, וכן אם אמונתו אינה בתכלית השלמות, והוא הדין בעובד עבודה זרה איך ידבק בהקב"ה מי שדבוק באל אחר?! כמו שאמרו במדרש רבה דברים פרשה א פסקה יב: "מי שעובד עבודה זרה - הרי הוא כמותו! שנאמר "כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם" (תהלים קטו ח) אז הוא עצמו כמו עבודה זרה! איך ידבק בהקב"ה?! 

וצריך לדעת עוד: באמת לא יתכן שהנברא יהיה דבוק בבוראו, אולם הדביקות ביניהם תתכן רק מצד המידות, אם הנברא נוהג בהם כדי להידמות על ידי זה לבורא; מה הבורא יתברך רחום וחנון, ככתוב: "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן" (שמות לד ו) וגם צדיק וחסיד, ככתוב: "צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה יז) אתה צריך להיות בדומה לו; "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו ב) זֶה אֵלִי ואני הוא, "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח ט), לכן בכל מידה ומידה מן המידות הטובות אשר אדם זוכה להתנהג בהם בעולם הזה והוא מתדמה בזה אל בוראו, כך יזכה להיות דבוק אל בוראו שזוהי הנאה של העולם הבא! 

וכל מידה טובה שאדם מחסר מלהתנהג בה בעולם הזה, גם דבקותו אל הבורא, שזוהי הנאת העולם הבא - תהיה מחוסרת, וכל שכן מי שדבוק אל מידת הרציחה וודאי שלא יזכה כלל להיות דבוק אל בוראו שהרי הוא רַחוּם וְחַנּוּן. ועוד יש לדעת: שלא יתכן שאדם יזכה לחיי העולם הבא, דבקות ברוחניות כיוון שהעולם הבא עולם הוא רוחני ולכן גם ההנאה רוחנית, על כן אם גם הוא עצמו רוחני אפשר לו להידבק בעולם הרוחני, כי כל זמן שהוא דבוק לחומריות שבעולם הזה החומרי, לא תתכן דבקות בעולם הבא הרוחני כיוון שתאוות הזנות היא תאווה חומרית ביותר בעולם הזה, לכן מי שדבוק בה אינו ראוי להנות מן הרוחניות שבעולם הבא כיוון שהמהות שלו הפוכה מזה. 

זה הטעם שאמרו חז"ל: "דור הפלגה, המבול ואנשי סדום - אין להם חלק לעולם הבא!"; דור הפלגה מצד השכל, דור המבול מצד התאוות ואנשי סדום מצד המידות. ואפשר לראות גם בדברי המהר"ל בספרו 'חידושי אגדות' בביאור מאמר חז"ל בסנהדרין קז: "דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום - אין להם חלק לעולם הבא!", והדברים שהובאו כאן הם כלולים בדבריו הקדושים. 

מצד אחר: אפשר לאדם לקנות את חלקו בעולם הבא מצד קדושת הגוף; אם הוא כובש את התאוות הגופניים, אז הוא יכול להידבק בעולם הבא, הסיבה העיקרית בזה אם הוא כובש את יצר גילוי עריות, וכל שכן אם הוא מוסיף עוד ומקדש את עצמו גם במותר לו, כמו שאומרת התורה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" (ויקרא יט ב) - פרושים תהיו", אומר הרמב"ן: "אל תהיי נבל ברשות התורה, קדש עצמך במותר לך!", גם מה שמותר צריך להמעיט ולהפריש את עצמו. אז זה עוד יותר, לכן אפשר לו לקנות חלקו בעולם הבא גם מצד קדושת הנפש. ומה גורם לזה? הגורם העיקרי שהוא כובש את היצר של שפיכות דמים, וזה לא רק שפיכות דמים, גם כעס שזה אביזרייהו של רציחה, וכל שכן אם יוסיף להרבות צדקה וחסד, שזה מצד הנפש מידות טובות אז הוא יכול להידבק בעולם הבא! 

כמו כן אפשר לאדם להשיג את חלקו בעולם הבא גם מצד קדושת השכל, בתנאי: שהוא כובש את היצר של עבודה זרה ומינות, הוא לא שומע 'הידרדרות' (הידברות) ולא נמשך לספרים חיצונים, לא קורא עיתונים ולא טמבלויזיה ולא כל הדברים שהם נחשבים למינות, ולא שומע מינים ואפיקורסים, וכל שכן אם אמונתו איתנה בתכלית השלמות. אך כל זה מדובר מתי? אם הוא עומד בפרשת דרכים בעולם הזה והייתה לו בחירה ביד; או לבחור בצד הטוב או לבחור בצד הרע, כאשר בחר בצד הטוב ומאס בצד הרע, רומם את האמת והשפיל את השקר! מה שאנחנו אומרים, בזה הוא נדבק בתכלית בצד הטוב, לא מספיק להיות טוב ולא למאוס ברע, ועל ידי זה זוכה לחיי העולם הבא. 

כי אי אפשר לאדם להידבק בצד המעלה אלא בכוח החיסרון; אם הוא מחסר את כל הדברים הרעים, סר מרע וגם עושה טוב, דהיינו; הצד שכנגד כשהוא דוחה אותו רק כך אפשר לו להיות דבוק בצד המעלה, כי אם אין בו שום חיסרון אז המעלה שלו היא במקרה, הוא לא נלחם על זה, הוא לא עבד על זה, הוא לא כבש את יצרו, אין לו בכלל את זה, אז זה בכלל מעלה שהיא מקרית, היא לא קנויה, הוא לא קנה אותה. 

ואם יש בו צד חסרון והוא דוחה אותו, אז וודאי שהוא השיג את מעלתו בעצם, ועל ידי זה תתעלה נשמתו אחר פטירתו למדרגה גבוהה הרבה יותר מן המדרגה שעמד קודם שירדה נשמתו לעולם הזה, כיוון שכל זמן שאדם בעולם הזה הוא נמצא בסכנה עצומה; מצד החיסרון והפחיתות אשר בקרבו, סכנות גופניות, נפשיות ושכליות, על כן קידשנו הקב"ה במצוותיו וציוונו עליהן ברוב טובו וחסדו! זאת אומרת הקב"ה על ידי המצוות קידש אותנו במצוותיו; במצוות התורה יש כאלה שהם מיוחדות להסיר את הפחיתות מצד הגוף, יש מצוות שמסירות פחיתות הנפש, ויש להסרת פחיתות השכל, בקיצור; כל המצוות הם מציאות שמסירה את כל החסרונות והפחיתויות שבאדם; הן מצד גופו, נפשו ושכלו. 

ועל זה אמרו רבותינו במדרש רבה בראשית מד: "לא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות!" היינו; לצרפם ולנקותם ולזככם מכל פחיתויות הגוף, הנפש והשכל, כמו שצורפים כסף וזהב מסירים את הסיגים עד שהם נהיים טהורים, ככה כל המצוות ניתנו לצרף את האדם שיהיה מזוכך לגמרי! ויש לדעת: שיש הבדל גדול בין האדם אשר השיג חיי העולם הבא מצד אחד מחלקיו; או מצד הגוף או מצד הנפש או מצד השכל, ונתקדש בקדושת הגוף או הנפש או השכל ויש הבדל בין אדם שקנה חיי עולם הבא מצד כל חלקיו שלושתם; נתקדש בקדושת הגוף, בקדושת הנפש, בקדושת השכל! 

וכן יש הבדל עצום בין האדם אשר איבד חיי עולם הבא מצד אחד מחלקיו; אם הוא נטמא בטומאת הגוף או בטומאת הנפש או בטומאת השכל, או אם איבד חיי עולם הבא מצד כל חלקיו; ונטמא הן בטומאת הגוף הן בטומאת הנפש והן בטומאת השכל. אז יש הבדל: בכמה האדם זכה או בכמה הוא נטמא. וזהו הסדר הכללי שסידר הקב"ה בעולמו; שבתקופת הנעורים יתגברו ביותר הכוחות הגופניים כמו יצר של עריות, בתקופת הזקנה יתגברו ביותר הכוחות הנפשיים כמו הקפידות והמריבות המצויות יותר בין הזקנים, עכשיו זה עובד; הכבוד, הגאווה. 

"סבא בביתא - הזיקא בביתא, סבתא בביתא - סימא בביתא!", כשיש סבא אז יש היזק בבית יש מריבות יש הכל, כשיש סבתא יש אוצר בבית יש סימא! היא עוזרת ומבשלת ועושה ושומרת על הילדים וכו' אז זאת אומרת בתקופה של הזקנה הכוחות הנפשיים מתגברים. 

בתקופת הנעורים אפשר לאדם להשיג חיי עולם הבא בעיקר באמצעות כבישת הכוחות הגופניים, בכוח זה זוכה לקדושת הגוף, כמו יוסף הצדיק! ובתקופת הזקנה אפשר לקנות חיי עולם הבא בעיקר אם הוא כובש את הכוחות הנפשיים שעל ידי זה הוא זוכה לקדושת הנפש, זאת אומרת אם הוא נהיה עניו, סבלן, מתון וכו' אבל לגבי היצר של עבודה זרה שהוא מן הכוחות השכליים זה שווה גם בזקנה וגם בנעורים, כמו שאמרו רבותינו הקדושים במדרש הגדול בראשית ד': "יצרא של עבירה - אינה אלא על האיש העומד בחומאו!" זה עדיין שהוא חם, "אבל אם הזקין ותשש כוחו בטל ממנו, אבל יצרא של עבודה זרה על הקטנים ועל הגדולים, על הנערים ועל הזקנים!". 

אך כל זה רק מצד הסדר הכללי שסידר הקב"ה בעולמו, אבל מצד האדם הפרטי; ישנם הבדלים בין בני האדם, יש בני האדם שהמה גופניים ביותר מצד היצירה, ויש בני אדם המה נפשיים ביותר מצד היצירה, ויש בני אדם המה שכליים ביותר מצד היצירה, וכבר האריכו חכמי המחקרים ביסודות האלה; כי האנשים אשר המה גופניים ביותר מצד היצירה, והבחירה בידם לזכות לקדושת הגוף או להיפך לטמא את הגוף, עיקר הסיבה שבעבורה יזכו לחיי העולם הבא, וכן עיקר הסיבה שתגרום להם שיאבדו את חיי העולם הבא, הכל יהיה רק מצד התאוות הגופניים, זה היה עניינם של אנשי דור המבול, שהם היו גופניים מצד היצירה, אבל הם בחרו ברע במקום לכבוש ולהיות קדושים כמו; נוח כמו חנוך כמו מתושלח וכו'. 

לעומתם יש בני אדם אשר מצד היצירה המה נפשיים והבחירה בידם להשיג קדושת הנפש או לטמא את הנפש, ועיקר הגורם הזה שיזכו לחיי העולם הבא או שיאבדו את העולם הבא, תלוי בכוחות הנפשיים שלהם, וזה היה עניינם של אנשי סדום; שמצד היצירה היו נפשיים, אבל המידות שלהם היו רעות! במקום לתקן אותם; להרבות בחסד הם עשו בדיוק הפוך עד כדי רציחה. 

ויש בני אדם אשר מצד היצירה שכליים המה ובידם הבחירה להשגת קדושת השכל או לטמא את השכל, ועיקר הסיבה שבעבורה יזכו לחיי העולם הבא או ההיפך יאבדו את העולם הבא, תלוי רק בכוחותיהם השכליים, וזה עניינם של בני דור הפלגה; אשר מצד היצירה היו שכליים אבל הם עבדו עבודה זרה, במקום להתחבר אל הקב"ה היו יכולים להיות גדולים לאין שיעור! כמו שאשור פרש מהם והיה צדיק ועזב אותם, אז זאת אומרת יכלו לתקן את עצמם להיות בני העולם הבא! אז אם כן כל אחד צריך לבחון את עצמו: לאן נטיותיו? שמה הוא צריך לעבוד חזק ביותר ואם הוא יצליח ויתגבר ככה תהיה דבקותו בה' יתברך לחיי העולם הבא. 

עכשיו תסתכלו, איך לעתיד לבוא יבואו אומות העולם יגידו: "הכל עשינו בשביל ישראל; בנינו גשרים להם, בנינו מרחצאות, שווקים הכל עשינו לישראל!", 

יגיד להם הקב"ה: "כן! נכון שאתם עשיתם אבל למה התכוונתם? לעשות כסף! לעשות זה... כל החשבונות שלכם היו לא בשביל ישראל, באמת אם רק היתה לכם מחשבה על ישראל - אתם הייתם זוכים! אבל אתם לא הייתה לכם כוונה, אין". 

תראו עכשיו את הרשעות שמנהיג ביבי במדינה, רק: 'חרדים – סגרים!', ערים שלמות, לסגור, 'בירת הקורונה', קשקושים, הציבור שהכי שומר על מסכות בעוונות זה החרדים בתל אביב – לא! וערים אחרות לא, יש תמונות, יש סרטים, סרטונים, שום דבר, רק לשמה שולחים עשרות פקחים לקחת להם את הכסף, רשעות שאין כדוגמתה!! אם היה לו שכל הטמבלולו הזה והיה אומר: "ברוך שאמר..." בבוקר כמו שאמרנו כבר בעבר, וגם היה משווה לפחות משווה בין החילונים לבין החרדים - מילא, ממי לקחו דם בשביל לבדוק את הנוגדנים לעשות בדיקות סירולוגיות, ממי לקחו? מהחרדים גם בבני ברק גם בירושלים! 

למה? יש בזה תרגיל הם רוצים את הדי אן איי כדי לדעת כל אוכלוסייה לדעת את הדי אן איי שלהם, מה שמה בסדר מה לא בסדר, כדי שהחיסונים יבואו טוב למטרות של הדילול מה שמתכנן בילי הדבילי, בינתיים מהנוגדים שכבר הוציאו מהחרדים, אז כבר הצליחו שני רופאים פה בארץ לעשות איזה חיסון שדיברנו עליו 'אקסא מתזון' שזה התרופה הזולה! שכבר אמרנו שנעשית בעולם והם השתמשו בה, לא שמעו ל'ארגון הבריאות העולמי' 

כי שמה נתנו הנחיה: לא להשתמש בשום דבר הקיים, כי זה 'מגפה גדולה מאד!' שאי אפשר לדעת מה, אז לא, תזהרו לא לעשות תרופות שאתם יודעים לענייני נשימה וכו', סטרואידים סך הכל ועוד כמה דברים ידועים! 

אז הם לא שמעו ועשו והצילו הרבה אנשים עכשיו שהיו לפני כניסה למכונות הנשמה - שחונקות את האנשים והורגות אותם! - אז הם הצליחו!! 

ולמה הארגון אומר: "לא! לא לא לא לא..." - ?

 - כי רוצים רק חיסונים של בילי הדבילי שהוא מפתח אותם, איך הוא ירוויח שמונה מיליארד? שמונה מיליארד תרופות כפול חמישים דולר מינימום, תעשו חשבון...! גם הורג אנשים, גם מרוויח כסף, איזה יופי איזה 'תוכנית נפלאה' והוא נקרא אַבִּיר הָרֹעִים, הוא נחשב בעולם מכובד ביותר וכו' וביבי מעריץ אותו והולך בדרכו ועושה את מזימתו, - ה' ירחם על עמו! אלה אנשים אין להם חלק לעולם הבא!! 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מב כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".