העומד בנסיון 12 חדש זוכה ומנצח את יצרו | הרב אמנון יצחק
נציב יום: מזל בת אסתר בריאות הנפש והגוף, תשתחרר מבית חולים מהרה, מוריס בן שרה בריאות ותשובה שלמה ואריכות ימים לעבודתו יתברך, אלירז בן מזל רפואה שלמה בכל האיברים והגידים ולהצלחת השידוך אמן! לעילוי נשמת אברהם בן רחל מנוחתו עדן אמן!!
אחר כל הדברים שלמדנו בימים האחרונים, עולה שאלה קושיה קשה: למה זכה נח לקדושת הנפש? בתכלית השלמות, בתקופה כל כך קצרה של 12 חודשי השהות בתיבה, המבול ארך 12 חודש, הוא שהה בתיבה 12 חודש. איך הוא הצליח וזכה לקדושת הנפש בתכלית השלמות, בתקופה קצרה כזאת, וגם נחשב לו כאילו התגלגלה נשמתו? הרי הוא היה צריך לבוא בגלגול, אמרנו כמו "דור המבול" שהתגלגלו בפלגה ואנשי סדום גם הוא היה מהם, היה צריך גם כן?
והשם התחסד איתו, כיוון שהוא עבר שלושה עולמות, לפני המבול במבול ואחרי המבול ותיקן את רוחו ונפשו ושכלו - אז החשיב לו את זה כשלושה גלגולים. אבל תיקון ראשון הוא עשה זה 600 שנה - עד המבול. במבול - זה רק שנה. אחרי המבול זה 340 שנה 350 שנה. אז איך זה בתוך שנה אחד הוא גמר להשלים את קדושת הנפש בתכלית השלמות? וכאילו היה עוסק בקדושת הנפש כל ימי חייו, איך יתכן דבר כזה?
הנה אמרו רבותינו בתנחומא ויקרא פרק א': "בָּרֲכוּ השם מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תהלים קג, כ) עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) המלאכים קודם עושים אחר כך שומעים, זה הסוד שהתגלה לישראל והן אמרו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". על מי נאמר הפסוק הזה? אלו שומרי שביעית אומר המדרש.
ולמה נקרא שמם "גִּבֹּרֵי כֹחַ"? שדהו מופקר, אילנותיו מופקרים, כל הגדרים פרוצים, רואה פרותיו נאכלין על ידי זרים, יכולים להיכנס לשדה לקחת מה שהם רוצים, והוא כובש את יצרו ואינו מדבר. עכשיו לא מדובר באחד שיש לו כמה עצים, יכול להיות אחד שיש לו עד אלף דונם, והוא מספק לכל הארץ, ושנה שלמה הוא לא בעלים, וכל מי שרוצה עוצר את המכונית לוקח והולך. "אֵיזֶהוּ גִיבּוֹררררר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" אמרו במדרש ויקרא רבה פרשה א' פסקה א': "בָּרֲכוּ השם מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ" במה הכתוב מדבר?
"אמר רבי יצחק: "בשומרי שביעית הכתוב מדבר. בנוהג שבעולם אדם עושה מצווה ליום אחד, לשבת אחת, לחודש אחד, שמא לשאר ימות השנה? ודין חמי חקליה ביירה כרמיה ביירה ויהבי ארנונא ושתיק יש לך גיבור גדול מזה?"
וזה השומר שביעית רואה את השדה שלו שומם, הכרם שלו שומם, לקחו הכל את כל הפירות, וגם משלם מיסים - ארנונה! ושותק. יש לך גיבור גדול מזה? ויש להבין, אמאי דרשו מקרא זה גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ דוקא בשומרי מצוות השמיטה, הלא גם מצוות שמיטה זה מצווה מוגבלת כשאר כל המצוות של התורה, היא נוהגת רק שנה אחת בלבד, ואפילו שהזמן שלה הוא ארוך יותר משאר המצוות, בכל זאת המצווה הזאת מוגבלת רק לשנה אחת. זה לא כמו מצוות "תלמוד תורה" שזה כל יום כל רגע.
ביאור העניין מצינו לרב הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין זכותו תגן עלינו אמן, בספרו "שיחת מלאכי השרת" פרק ראשון וזה לשונו: "ניצוח היצר הוא ב-12 חודש, אם אתה רוצה לנצח את יצרך הרע - צריך 12 חודש. כי היצר הוא הטבע שבו הוא נולד, כמו שנאמר (בראשית ח, כא) "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" וכפי התחלפות העיתים בעולם, קור וחום קיץ וחורף, כל התחלפות הטבע באדם.
כמו שידוע לחכמי הטבע. כי כל שינוי אוויר בעולם - מוליד שינוי טבע באדם בניזון מן האוויר. למה יש שפעת שמגיע חורף? "שינוי ווסת - תחילת חולי" אמרו חכמים. שינוי ווסת - משתנה הוויסות בין הזמנים - תחילת חולי, מביא חולאים. החום מוליד חמימות, הקור מוליד קרירות, מצטננים מתקררים שפעות, וכן בכל שינוי אוויר. ובשנה תמימה עובר עליו כל השינויים שיש במציאות, היום ומזג אויר והאקלים משנה את מציאות של האדם.
יש אנשים רגישים לחום, יש אנשים רגישים לקור... וכאשר המה לא ישנוהו ממצבו למרות שהוא עבר את כל העיתים במשך השנה ולא שינה אותו ממצבו - זה נקרא שהוא ניצח. וכבר אמרו הקדמונים, בטעם טריפה - דין טריפה שאינה חיה 12 חודש, כמו שמובא בחולין מב': בהמה שנטרפה שהיא טריפה, היא לא חיה יותר מ-12 חודש יש אומרים שגם 24. לפי שב-12 חודש - עובר עליה על הבהמה כל מיני עניינים שונים באוויר ובטבע, ואם בכל זאת היא מתקיימת - זה לאות כי בריאה. ולא הולידה חסרון שיש בה, המשכת חסרון בכל גופה וכוח חיותה.
זאת אומרת: מצבה לא מתדרדר בעקבות מה שאנחנו חושבים שיש לה. וכן הנפש, עכשיו אנחנו חוזרים לאדם, וכן הנפש מתבררת כאשר חיה 12 חודש זה סימן על בריאותה, שהוא כבר ניצח כוח חיותו את כוח המחסיר את החיות, שאין לו מקום להתפשט לחסרון להעדיר את החיים. ולכן, בכל ראש השנה יום הדין לבאי עולם, כי כל שזה זה היקף שלם מן הזמן הראוי לנצח את היצר. נותנים לנו שנה מראש השנה עד שראש השנה לנצח את היצר.
ואז אתה חוזר ליום הדין ואומר: "הנה אני התגברתי על יצרי, ויכול לעמוד בדין!".
"וכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" לראות האם הם השלימו חוקם בהיקף הזה במשך השנה, ולכן שומרי שביעית שהם "גיבורי כוח" לכבוש את היצר שנה שלמה, לראות את רכושם ממונם נאכל על ידי זרים - זה משלים את הניצוח במשך שנה. אז לכן הם נקראים "גִּבֹּרֵי כֹחַ" כי הם ניצחו. אם אתה מחזיק מעמד שנה – זה נקרא ניצוח. עכשיו מצאנו במדרש גם כן בתנחומא פרשת וישב פרק ה: כתוב אצל יוסף {בזלייכה אשת פוטיפר} (בראשית לט, י) "וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם"
"אמר רבי יהודה בר שלום: "יוֹם יוֹם" - 12 חודש!". זאת אומרת: משך הזמן שהיא ניסתה לפתותו לדבר על לבו - זה היה יוֹם יוֹם 12 חודש. והכוונה שיוסף הצדיק הוא הגבר שהתנסה בתאוות הזנות ועמד בה, ובכוח עמידתו בניסיון במשך שנה - נטע את הנטיעה הזאת בכל ישראל. כמו שאמרו זכרונם לברכה ב ויקרא רבה לב': "יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערווה ונגדרו ישראל בזכותו". לא היה פרוץ אחד בישראל בזכות יוסף. וגם בזכות שרה אמנו "גַּן נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (שיר השירים ד, יב)
זאת אומרת: כיוון שהיא שמרה על עצמה מפני פרעה - גם כן גדרה את כל בנות ישראל. היתה רק פטפטנית אחת שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי (ויקרא כד, יא) זה הכל. ואי אפשר שבני ישראל יזכו ויגדרו עצמם מעריות במהלך על כל התקופות שעוברים על כל אחד ואחד בכל שנות חייו, אלא אחר שיוסף הצדיק נתנסה בכל אופני ניסיון! וכאשר נתנסה גם עמד בהם - בכוח הזה הוא נטע נטיעה בכל בית ישראל, שיוכלו להתגבר ולכבוש את יצרם בכול תקופותיהם עד עולם!!!
מי שבאמת רוצה הוא יכול. ומחמת הסיבה הזאת נתנסה יוסף הצדיק דוקא בזמן של 12 חודש, מפני שהתקופה הזאת כוללת את כל התחלפויות הזמנים השונים. ומלבד אשר נטע זאת הנטיעה בקרב כל ישראל - גם הוא עצמו עלה למעלת צדיק "שומר הברית" יותר מכל הצדיקים האחרים שעמדו בזה. כיוון שהוא נתנסה בכל תקופות השנה. 12 עשר חודש יום אחר יום. "מיום אל יום" 12 חודש.
ומעתה, אין שום תמה, מדוע זכה נוח לקדושת הנפש בתכלית השלמות בתקופה של 12 חודש. בתקופת השהות בתיבה. כי כאמור תקופה של 12 חודש תקופה כוללת את כל השינויים השונים שבבריאה, ומכיוון שמסר את נפשו בענייני צדקה וחסד יומם ולילה, 12 חודש יום אחר יום, בכל שינויי הזמנים, לכן נחשב לו כאילו נתגלגלה נשמתו ועסק בקדושת הנפש בכל ימי חייו. וגם השנה הזאת נחשבת כעולם.
הרי אמרנו שהוא חי בשלושה עולמות, הרי אמרנו שנוח חי בשלושה עולמות. הוא ראה שלושה עולמות: עולם לפני המבול. עולם המבול שהיה השנה, ועולם המבול. בתנא דבי אליהו רבה פרק טז' אמרו: "אדם בא לעולם, אדם הראשון בא לעולם, בא שת בנו אחריו.
אמרו לשת: "עבוד את אביך", היה זנו ומפרנסו ומכלכלו. בא שת לעולם ואנוש בנו אחריו,
אמרו לו לאנוש: "עבוד את אביך", היה זנו ומפרנסו ומכלכלו.
אמרו לאנוש: "עבוד את אבי אביך" {את הסבא שלך}
אמר להם אנוש: "אין אני חייב בו". בא אנוש לעולם, בא קינן בנו מאחריו,
אמרו לקינן: "עבוד את אביך", היה זנו ומפרנסו ומכלכלו.
אמרו לקינן: "עבוד את אבי אביך",
אמר להם קינן: "אין אני חייב בו". כך היה עד נח. בא נח לעולם,
אמרו לו: "עבוד את אביך", היה זנו ומפרנסו ומכלכלו.
אמרו לו לנח: "עבוד את אבי אביך" - קיבל עליו והיה זן את אבי אביו. וכל אבותיו שהיו באותה שעה".
ביאור הדברים: אי אפשר שיזכה בן אדם אחד לאותה מדרגה בצדקה וחסד אשר זכה בא רק אחר שמסר נח את נפשו, להתעסק בצדקה וחסד 12 חודש יום אחר יום, בכל התקופות השונות. וכי יעלה על דעת אדם, שאדם יזכה לאותה מדרגה ברגע אחד? בלי שירגיל את עצמו ויעלה עוד ועוד במדרגות אלה בכל האופנים. זה היה עניינו של נח הצדיק: בראשונה הוא פרנס את אביו, ואחר כך את כל אבות אבותיו, וגם את חמיו את חמותו, וגם את קרוביו ואוהביו, ואחר כך את בני עירו, ואחר כך את בני מדינתו - ואחר כך זכה ופרנס את כל העולם כולו.
עלה ונתעלה, עלה ונתעלה במצוות הצדקה עד השם נתן לו להיות זן ומפרנס לכל. הוא זן ופרנס עולם שלם, אנחנו חיים בזכותו, בלי נח העולם לא היה מתקיים. "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ" (בראשית ו, ט) רומז שזכה לקדושת הגוף. "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק" רומז שזכה לקדושת הנפש. "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" רומז שזכה לקדושת השכל. בארנו כבר למה שלוש פעמים הוזכר בפסוק אחד נח. "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ - נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו - אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ"
כיוון שעברו בחייו שלוש תקופות שונות - אחד בדור המבול. תקופה אחת בעת השהות בתיבה. ותקופה שלישית בדור הפלגה. לכן זכה לקדש גופו נפשו ושכלו. וזה מדויק בכוונת הכתוב: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ" אמרו במדרש רבה בראשית פרשה ל' פסקא ב': "מי שפרע מדור המבול" כל כך למה? לא יפנה דרך כרמים, שלא היתה כוונתן אלא למטעת כרמים. אבל לא היתה כוונתו אלא להפרות ולהרבות בעולם! ולהעמיד בנים שנאמר: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ".
זאת אומרת: כל מעשיו היו בשביל לכונן את העולם, להרבות בעולם, בנין העולם, קיום העולם. לא כמו אחרים שעשו מעשה סרק ודברי טינוף. על זה נאמר: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ" נח הביא תולדות לעולם. להפרות ולהרבות בעולם, והרי תראה בזה שרמזו את קדושתו שהיה מנקה מחטאי בני המבול ממה שאמר: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ". זאת אומרת: הוא קיים את המצווה של פריה ורוויה לשם קיום המצווה. לא כמו אותם שעשו מעשים שהם לא ייעשו ולכן נמחו.
ונאמר עוד: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק" על מה הוא נקרא צַדִּיק? שזן את הבריות של הקב"ה. אז לכן הוא נקרא צַדִּיק שעשה צדקה וחסד. הרי שרמזו את קדושתו בקדושת הנפש מהתנהגותו בעת ששהה בתוך התיבה. ולומדים את זה משני תיבות "אִישׁ צַדִּיק". ועוד נאמר בפסוק: "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" רמזו בזה את המעלה שלו, שהוא דבק בבורא יתברך שמו, לא עבד עבודה זרה כבני דור הפלגה,
ולכן "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" לא התהלך עם ביבי, אנשים היום מצביעים לביבי. 'קינג קונג ביבי'. הם יישארו עבדים שלו. אבל מי שיהיה עבד השם, ובעת הזאת יעבוד את השם ולא בשר ודם - ייגאל בעזרת השם. אמן!! האחרים לא ייגאלו. עובדי אדם לא ייגאלו.
תמצית העולה מכל דברינו: בני "דור המבול" אין להם חלק לעולם הבא מצד הטומאה של הגוף. הם התגלגלו שנית בדור "בני הפלגה". והוסיפו טומאה על טומאתם, ומעתה כבר לא יהיה להם חלק לעולם הבא, גם מצד טומאת השכל. ואחר כך התגלגלו פעם שלישית באנשי סדום, והוסיפו טומאה על טומאתם, ומאז לא היה להם חלק לעולם הבא גם מצד טומאת הנפש.
אבל לעומתם - נח הצדיק, זכה ונתופסה בו קדושה על קדושתו בתקופת דור המבול, זכה לקדושת הגוף, בפלגה - זכה לקדושת השכל, ובתקופת השהות בתיבה - זכה לקדושת הנפש. כל קידש את גופו שכלו ונפשו. אז רואים פה פלא עצום! שאדם יכול להיות, בדורות הכי טמאים שיכולים להיות, והוא יהיה היחידי, וכשכולם יורדים בשאול תחתית בטומאות של הטומאות של הטומאות בלי יוצא מן הכלל - הוא יכול לטפס ולעלות בהפוך על הפוך מכולם ולהתקדש בקדושות שאין כדוגמתם.
אז לא יכול להיות פה לאדם לומר: "מה אני אעשה אני הייתי בדור שכולם היו ככה והם היו ככה?!".
יגידו לו: "כן, אבל אתה זוכר שהיה גם אחד שקראו לו נח נכון? איך הוא הצליח? איך הוא הצליח? איך מתושלח הצליח? איך דור המבול יצא חנוך והפך להיות "שר מהפנים מטטרון"? הפך להיות מלאך! איך הצליח? מי שרוצה מצליח. מי שמתהלך את האלוקים - מצליח. אבל מי שמתהלך עם ביבי – מפסיד!".
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".