טוען...

החפץ חיים: ...במצותיו חפץ מאד | הרב אמנון יצחק

 תאריך פרסום: 25.03.2020, שעה: 06:35


נציב יום: משפחת לסרי, שיזכו לעלות במעלות התורה ולתקן את המידות, וימצאו חן בעיני אלוקים ואדם. אמן!!

ממשיכים עם ה"חפץ חיים" על תהילים. הפעם עם הפסוק (קיב, א): "הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת השם בְּמִצְו‍ֹתָיו חָפֵץ מְאֹד" בכדי לבאר מה היא מעלתו של האיש היראה את השם והחפץ במצוותיו - נקדים תחילה הקדמה קצרה במיני בני האדם. יתכן לפעמים כי גם מי שאינו שומר שבת כהלכה, לא נוכל לקראתו בשם "מחלל שבת" כגון; עניין שביתות בהמתו, התורה מצריכה שינוח שורו וחמורו, והוא יש לו גם הרבה שדות ובהמות, ועושה כל מיני עורמות והתחכמויות, למכור אותם לגוי ביום השבת, כדי שיוכל לעשות בהם מלאכה גם ביום השבת. וכן אם הוא מחזיק איזה עסק, הוא עושה התחכמויות גם בעניין זה שיוכל להשתכר גם ביום השבת, וכמוהו יש כמה וכמה עניינים בהלכות שבת, שלא נוכל לקראתם בשם התורה איסור החלטי לאסור על האדם מן התורה, ומאידך לא נוכל לקרוא גם כן עושה את הדבר הזה בשם "שומר שבת כהלכה", כי סוף סוף לא היכר אצל האיש הזה "שבת קודש" כראוי, ומבטל הוא את הכתוב (דברים ה, יד) "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ השם אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם" על אמרו "כל השומר שבת כהלכתו", שלא מחפש שום קולא בעניין שבת - זאת הכוונה, אז הקב"ה נותן לו שכר ו"נחלה בלי מצרים", ומוחל לו על 70 שנה של עוונות וכו'.

על זה נגיד מה שאמר החפץ חיים פעם ליהודי: כשהיה החפץ חיים בפטרבורג, כל דרכו השתדל להשפיע על עסקים יהודים שינעלו את העסקים ביום שבת, אחד מעשירי המקום הושפע יותר מדבריו, הסכים לקבל לשמור שבת להבא,

אבל ביקש: "והבטיח להתחיל בעוד כמה שבועות כי עליו להסדיר עוד כמה עניינים שהוא רגיל לסדר בשבתות", וביקש מהרב: "אורכה לעוד כמה שבתות!".

החפץ חיים נאנח ואמר: "אחי יקירי! כתוב בתורה (שמות כ, ח-ט): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַהשם אֱלֹהֶיךָ" הכוונה של הדברים שהשם יתברך, מסר לנו את ששת ימי המעשה לעבודתנו, ואילו את השבת לא מסר לנו כך, את היום הזה הוא שמר לעצמו, ולכן עלינו להקדישו כולו קודש לה!"

אמר לו החפץ חיים: "אם היתה השבת שלי, יתכן והייתי מוותר לך וממלא את מבוקשך, אבל השבת לא שלי של הקב"ה, והוא לא מוותר, ולא נמסרה בידי שום סמכות" - כמו "הזמיר" (הרב זמיר כהן) - "לוותר לך, אפילו מרגע אחד משל השבת, ואפילו מאיזו שבת שתרצה, אין בידי לוותר לך אפילו על רגע!"

-          "והזמיר (הרב זמיר כהן) וחבריו" הם מתירים לכולם לחלל השבת רק "להפחית קצת", והקב"ה ירקוד משמחה".

כן אז בואו נראה מה כתוב במסכת ברכות דף לו': "בוא וראה מה בין דורות הראשונים לדורות אחרונים? דורות ראשונים היו מכניסים את הפרות דרך טרכסמון, היינו דרך השער של חצר והבית, למה היו מכניסים משם? כדי לחייב אותם במעשר, ברגע שהפרות באים מבחוץ ונכנסים דרך השער - מתחייבים במעשר. אבל דורות אחרונים היו מכניסים פרותיהם דרך גגות, כדי לפטור אותם מן המעשר".

והיינו; מי שהוא ירא השם באמת, אינו מחפש שום קולא לפטור עצמו מחיוב במצווה כמו איציק (הרב יצחק יוסף), אדרבא! הוא מחפש עצה כדי שיהיה חייב במצוות של הקב"ה, זה מהטעם שהוא חפץ מעצם המצוה. אבל לא כן הדורות האחרונים לא היו במדרגה זאת, והיו מחפשים עצות כדי שיהיו פטורים מן הדין, ולא יענשו אם יעברו עליהם. אין יראת שמים.

עכשיו יצא "פסק הלכה" של איזה כמה ליצנים,

שנשאלו: "אם אפשר להפעיל אפליקציה לעשות את הפסח ביחד דרך אפליקציה?"

-          הם התירו. "כוחא דהיתרא עדיף" כשיטת איציק (הרב יצחק יוסף). לא יאומן כי יסופר! זה רק שסניקים יכולים לעשות דברים כאלה.

"ונראה שזהו מה שאמר הכתוב: "אשרי איש ירא את השם במצוותיו חפץ מאוד" העניין, מי שאינו מכיר בגדולת השם ובתהילתו, והוא ירא מלעבור על התורה, רק מצד שלא ייענש בעולם הזה ובעולם הבא, הוא מחפש עצות איך להפטר! על פי הדין מן המצוה, שלא ייענש אם לא יקיים אותה. אבל לא כן, מי שהוא ירא את השם, מכיר כבודו ורוממותו, הוא חפץ בעצם המצווה! והוא חרד לקיים אותה כי דבר השם! הוא מחפש להביא עצמו לידי חיוב לא להיפטר. עכשיו אם נרצה לצייר בדעתנו ובמחשבתנו את גודל חשיבותו ומעלתו של איש אצל בורא עולם, לא נשיג בשכלנו ולו אחד מאלף אלפים ממשהו על פי האמת. ועל זה נוכל ממש לומר את הכתוב (ישעיהו נה, ט) "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ" כמו שיש מרחק בין שמים לארץ, "כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" כי מדעתנו די אם נעלה שהוא חשוב אצל הקב"ה אה! יותר מכל יצורי תבל שיש לו בעולמו. הלוא דבר זה אם נגיד ונחשוב ונעלה בדעתנו - זה כבר בעצמו נפלא ונעלם. ובפרט - אם עני ושפל, שבודאי לא יניחנו היצר הרע לחשוב, שזה העני השפל באנשים יהיה חשוב אצל השם יתברך, יותר מכל יצורי תבל שיש לו בעולמו בגלל, שהוא חפץ במצוותיו וחרד על דברו, לא יעלה על הדעת. אפילו לחשוב על דבר זה שיהיה ירא השם חשוב ונכבד, ושיהיה הקב"ה מביט על אדם כזה יותר מכל מעשה ידיו שברא בעולמו, יותר אפילו ממעון קודשו מן השמים ששם הוא משכן כיסא כבוד השם, ודאי שלא היה על דעתנו דבר כזה!".

"אבל" אומר החפץ חיים: "ראה אחי! מה פרט השם יתברך בפירוש על ידי הנביאים? (ישעיהו סו, א-ב) "כֹּה אָמַר השם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי... וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם השם וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי" מה אומר? אומר: אני בראתי את השמים, שם משכן כסאי והארץ {זה כמו שרפרף} הדום רגלי, וברצוני הם מתקיימים, ובודאי שאני יודע את גודלם, ואת תכונתם, ואף על פי כן תדעו לכם: שעיקר מה שאני מביט בעולמי - זה על אדם! שהוא חרד על דברי לקיים אותו אפילו עני ושפל! כי הוא העיקר החשוב אצלי יותר מכל העולמות כולם!" מה זה "חרד"? זה לא חרדי של בני ברק, חרד - זה זריז בעבודת השם. "וטעם כל זה, כי מישהו חפץ מאוד במצוות השם, חרד על דברו לקיים - מתקשרת ומתדבקת נפשו בעצם הדיבור של הקב"ה שציוה, וידוע שדברי השם יתברך עצמם הם גבוהים הרבה יותר מכל הבריאה עצמה, והבריאה אצלם {אצל הדיבורים של הקב"ה} זה כמו מדרגת גוף לנשמה, אז מי שנדבק בדבריו של הקב"ה - הוא נדבק בנשמה לעומת העולם שהוא כולו גוף. וכל כך מחשיב השם יתברך את האמונה, עד שהוא חושב אותו {את אותו אדם} כאילו הוא המציא את עצם המצווה. אדם שמאמין בדברי השם ועושה אותם כמו שצריך, אמרו חכמים על הפסוק (במדבר טו, לט): "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת השם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" אל תקרא אותם אלא אתם! ועשיתם אתם! זה כאילו אתם עשיתם את המצוות ואתם יצרתם אותם. על כן, כיוון שנפשו מקושרת ודבוקה כל כך בעצם אור המצווה - ממילא היא מתעלת נפשו על כל הבריאה, והוא החשוב ביותר בכל העולמות אצל הקב"ה!".

-          מכל זה נוכל לקחת מוסר, ולהתבונן כמה צריך לרוץ ובפרט בעת הקורונה אחר מצוות השם, ולקיים אותם באמת ובאמונה, ולא לחפש עצות חס ושלום איך לעשות אפליקציות בפסח, לפתוח טלפונים בשבת של איציק (הרב יצחק יוסף), ונר נשמה של הזמיר (הרב זמיר כהן) וכל הקשקושים של כל המצחיקים האלה. ולא להיפטר מן המצוות.

"ומה השכר של מי שהוא במצוותיו חפץ מאוד? גיבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך" זאת אומרת: גיבור בארץ יהיה זרעו, זרעו היוצאים ממנו יהיו גיבורים להתגבר על יצרם "איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו!" במה הוא יזכה? שיהיה לו דור ישרים יבורך, מידת תחת מידה, כיוון שאתה מתגבר על היצר שלך תמיד, ואתה חפץ במצוות השם תמיד, אתה תזכה שיצאו ממך בנים ברוכי השם, דור ישרים וגיבורים שגם הם יעמדו ביצרם".

"והשומר עצמו" אומר החפץ חיים, תקשיבו טוב! אנשי קהילות פז: "והשומר עצמו ממאכלות אסורים בעת כזה - הוא בכלל ירא השם וחפץ במצוותיו וגיבור אמיתי. הוא רואה איסורים תמיד לנגד עיניו, הוא רעב ומתאווה להם, ומדבר על יצרו, ומתאפק מחמת רצון השם. זה גיבור בארץ!! מה הוא יזכה? "שזרעו יהיה גיבור ודור ישרים יבורך", ולא עוד אלא "הון ועושר בביתו, וצדקתו עומדת לעד, זרח או בחושך אור לישרים חנון ורחום וצדיק"

אה! אשריו שמי שהוא ירא את השם ובמצוותיו חפץ מאוד. זה הזמן לנכס לנו כמה שיותר מצוות, לכן עשינו את העצה של הבעל שם נגד המגפה, לכתוב ספר תורה. שכל מי שישתתף בע"ה אמר הבעל שם טוב שזה סגולה בשביל שהקב"ה יחון אותו. וגם מדפיסים דיסקים מכל שיעורי הקורונה האחרונים + ההרצאות בחו"ל ועוד כמה דברים בדיסק, ולחלק אותם בעת הזאת שכולם מסוגרים ב"בידוד", בבידוד, אז לכן צריכים לדעת שמה שאפשר לאסוף זכויות זה הזמן.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".