אשקלון - אשקלון

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שנייה, שנייה, שנייה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח. השם עלינו ברחמיו ירוויח.

אם אפשר לסגור פלאפונים,

זה פשוט מכניס רעשים.

וירא אדוניו כי אדוני איתו וכל אשר הוא עושה, אדוני מצליח בידו. נאמר על יוסף הצדיק.

מה זה כי אדוני איתו שם שמיים שגור בפיו?

התורה מורה לנו מהי הצלחה

שעל ידה נקרא אדם איש מצליח,

שהאישיות שלו מתעלה בהצלחתו.

זאת אומרת, אם יש לו הצלחה,

אז האישיות שלו היא עולה עם ההצלחה.

וזהו מה שנאמר כי השם איתו.

בלשון של רבנו יונה הוא אומר כך, מהצלחת הצדיקים

להפיק רצון השם.

אם הצדיקים יש להם הצלחה, מה הם עושים איתה?

הם מפיקים את רצון השם.

כי הצדיקים מבינים שההצלחה

היא מחוצה להם,

והם רק כלי לקבל את השפע מאת הקדוש ברוך הוא,

ואינם מתפארים מרוב עושרם בהצלחתם כדרך ההדיוטים העולים לגדולה.

אז עד כרגע מה שהבנו,

כשכתוב שפוטיפר

ראה שכל אשר עושה יוסף השם מצליח בידו,

וזה בגלל ששם שמיים היה שגור בפיו.

זאת אומרת, תמיד הוא תלה הכל בקדוש ברוך הוא. זה לא אני.

בלעדיי.

האלוהים יענה את שלום פרעה.

זה לא אני.

הכל זה אלוקים.

כיוון ששם שמיים שגור בפיו,

אז התורה אומרת לנו שההצלחה שאדם מקבל,

ועל ידו הוא נקרא איש מצליח,

זה שהאישיות שלו היא מתעלה בהצלחתו.

זה לא בא על חשבון האישיות והאגו מתנפח,

אלא בדיוק הפוך. ההצלחה משמשת את הצדיקים ככלי

לעבוד את הבורא יותר.

כי הם מבינים שההצלחה היא מחוץ להם.

זה סיוע מן השמיים.

אבל לא כמו האדיוטים,

שיש להם איזו הצלחה,

אז הם לוקחים את זה ומתפארים ברוב עושרם,

חוכמתם וכו',

בשעה שהם עולים לגדולה.

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו,

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל,

חושקני בכם

שאפילו בשעה שאני משפיע עליכם גדולה,

אתם ממעטים את עצמכם לפניי.

למה אני חושק בכם, עם ישראל?

משום שאם אני נותן לכם גדולה, אתם לא מתגאים.

אתם ממעטים את עצמכם.

נתתי גדולה לאברהם,

כל העולם הכיר בו נשיא אלוקים, אתה בתוכנו.

כולם שיבחו והיללו את אברהם,

ומה הוא אמר?

ואנוכי עפר ואפר.

למשה ואהרון אמרו,

ואנחנו מה?

משה ואהרון,

צדיקי הדור,

לא מחשיבים את עצמם לכלום.

למה?

ואנחנו מה?

הם לא יכולים אפילו לייחס את עצמם למשהו.

כזאת ענווה.

והם היו בשיא של השיאים, משה

נלחם במלאכים, הוריד תורה לעולם,

ואף על פי כן לא החשיב את עצמו מאומה.

דוד אמר,

ואנוכי תולעת ולא איש.

שולט בכיפת העולם, ואומר על עצמו תולעת ולא איש.

וכן סיפרו לנו חכמים, זיכרונם וברכה, איך שדוד המלך, עליו השלום,

היה מכניע את עצמו לפני מפיבושת ריבו,

ועל כל דבר שואל אותו,

יפה דנתי?

יפה הוריתי?

זאת אומרת, מקבל אסמכתה.

על מה שהוא עושה.

והיה מכניע את עצמו בפני מפיבושת ריבו.

והוא מלך.

אמרו חכמים, זיכרונם וברכה,

ששלמה המלך היה מוכן לוותר על כל הדר מלכותו ולהפוך לגורף ביבים כל ימיו,

רק שלא יהיה כתוב עליו הפסוק, נשב הטו את לבבו.

ואפילו שאומרים חכמים, זיכרונם וברכה, שכל האומר ששלמה המלך חטא אינו אלא טועה.

אצל הצדיקים ההצלחה נמדדת כמה הם מתקרבים אל הקדוש ברוך הוא.

לא כמה הם מתקרבים לכסף, לכבוד.

כמה הם מתקרבים לקדוש ברוך הוא.

ואם הצלחתם גורמת איזה כישלון,

מוטב היה לוותר לגמרי על ההצלחה המדומה הזו

עבור ההצלחה האמיתית שהיא קרבת השם יתברך.

זאת אומרת,

צריכים לדעת.

צדיקים,

אפילו שיש להם הצלחות אדירות,

אבל ברגע שהם מפסידים מקרבת השם,

הם היו מוכנים לוותר על הכל.

וכן מצינו אצל שלמה.

מה הוא ביקש?

ביקש חוכמה,

ולא ביקש עושר, ולא כבוד, ולא אריכות ימים.

ביקש חוכמה.

אפילו שהוא ידע שברוב חוכמה, רוב כעס,

ויוסיף דעת, יוסיף מכאוב.

זאת אומרת, כמה שאדם מרבה בחוכמה, מתרבה כעסו.

כשהוא רואה את האנשים הטיפשים שלא הולכים בדרך החוכמה, זה מרגיז מאוד.

ויוסיף דעת,

יוסיף מכאוב.

ככל שאדם יודע יותר, כואב לו יותר עד כמה הוא חסר וכמה צריך להשלים את עצמו.

גם מידת הדין יותר מתוחה נגד חכם

ומדקדקים עמו יותר,

ובכל אופן הוא ביקש

שיהיה לו חוכמה,

ולא עושר ולא כבוד.

והוא העדיף את קרבת האלוקים.

ואפילו שרוב החוכמה, כשיש לאדם, זה ממאס עליו את העולם הזה,

עד שכל מה שנעשה תחת השמש הוא הבל הבלים,

וזה עניין רע לענות בו.

עדיין כדאי לו החוכמה למרות המחאוב.

אז שלמה, שהיה חכם מכל האדם, דרש חוכמה ותו לא.

עם כל התוספות השליליות שיש מסביבה,

הוא הסכים לקחת את הדבר הזה.

למה? כי זה יקרב אותו מאוד אל השם יתברך.

לדעת חוכמה ומוסר,

אווילים בזו.

רק האווילים מבזים את החוכמה והמוסר.

ויוסף הצדיק,

אחרי שהגיע לפסגת ההצלחה ונעשה משנה למלך,

שמונים שנה,

לא קדנציה,

לא שתיים,

שמונים שנה, מלך על כל העולם.

אומנם הוא משנה למלך, אבל הוא המלך בפועל.

למרות שהגיע לפסגת ההצלחה,

בכל באי עולם משתחווים לפניו,

מתפעלים מחוכמתו,

אין דעתו מתקררת

על זה שהוא שכח את תלמודו בגלות.

בהיותו במצרים,

בעיסוקיו, בענייני המלכות,

שכח מתורתו.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק, כי נשני אלוהים את כל עמלי.

העמל הזה, שזה תלמודו, שנשכח ממנו.

את הבן הבכור שלו קרא מנשה,

כדי לא להסיח דעתו כמה אומלל הוא שמרוב צערו נשתכח ממנו תלמודו.

בנו השני קרא אפרים

כי אפרני אלוהים בארץ עוניי.

הוא קורא לארץ מצרים ארץ עוניי למרות שהוא בשיא הצלחה עולמית

80 שנה.

מבהיל.

שולט על כל האוצרות של מצרים.

וארץ מצרים כולה נחשבת ארץ עוניו.

משום שהיא ללא תורה,

ללא יראת שמיים,

ואין עניות אלא בדעת.

מי שלא זוכה לדעת תורה

הוא עני גדול.

נדמה לאדם

שאם הבורא שואל אותו

מה היית רוצה ביותר,

כל אחד מפה היושב,

ברור לו שאם השם היה שואל אותו מה אתה רוצה,

היה בוחר חוכמה.

אבל זה דמיון.

בוודאי היה בוחר חוכמה. אבל למה הוא רוצה חוכמה? שתביא לו עושר וכבוד.

לא חוכמה לשם חוכמה,

לתוצאה של החוכמה.

כמו חכמי העולם שמוכרים את חוכמתם כדי להשיג הנאות העולם הזה.

וכבר היו חכמים גדולים מאוד כמו קורח ואחיתופל.

שלא השלימו עם יוסיף דעת, יוסיף מכאוב

ולא ויתרו על הכבוד.

ואם אנשים כאלה לא עמדו במבחן,

מה יענו אזובי קיר?

הגמרא אומרת שאמר רבי שמעון בן חלפתא מיום שגבר אגרופה של חנופה,

אין אדם יכול לומר לחברו

מעשיי גדולים ממעשיך.

הכוונה,

קנה המידה השתנה

וקנה מידה של הצלחה התעוות,

והעיקר אצל אנשים,

מי גדול מחברו בהשפעת עושר וכבוד.

אבל אין מתכוונים לקרבת אלוקים שיוכלו לדמות את מעשיהם זה לזה ולדון איזה יותר נעלים.

אף אחד לא מדבר בעניינים הרוחניים מי יותר

נעלה מן השני,

אלא מה יש לך, מה קנית,

עם מה אתה נוסע, איזה בית, איפה אתה גר.

זה מה שקורה אצל האנשים.

משום שאין תוכם כברם,

ונקודת האמת חסרה מן המעשים.

יוצא שאיש האמת

מחפש דבר אחד,

להתקרב לבורא יתברך.

כל דבר שהרחיק אותו מהבורא יתברך,

הוא מוכן לוותר אפילו שיהיה עם הרווח העצום ביותר.

וההצלחה של הצדיקים זה להפיק רצון מהשם, לעשות את רצון השם יתברך,

ואת כל ההצלחות הם מנצלים להגביר תושייה וחיילים לתורה ולמצוות.

וזה מה שצריך לעשות יהודי בעולם זה,

להשתדל כמה שיותר להרבות כבוד שמיים,

את אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב.

אבל לצערנו הרב,

יש הרבה אנשים שנראים בחזות חרדית,

ואינם חרדים על דבר השם בכלל.

השם חרדי לא אמור להיות על תלבושת,

הוא אמור להיות חרד על דבר השם.

מי שחרד על דבר השם,

אז ודאי שהתלבושת לא קובעת.

התלבושת זה כיסוי.

השאלה, מה יש מתחת?

אל תסתכל בקנקן,

אלא מה שיש בתוכו.

ולצערנו הרב,

כשמגיעים לזמן שהבחירות בפתח,

פתאום מגלים שכל אלה,

שבמלבוש חרדי פושטים את המלבוש

ועושים מעשים גרועים יותר משל חילונים.

למה? כי הם לא נלחמים על כבוד התורה להרבות כבוד שמים,

אלא נלחמים על כיסאות,

על כבוד,

על מעמד,

על עושר,

שלא יזיזו אותם ממקומם.

ומוכרים אחת את השני בפחות מלירה.

בימים כאלה מתגלים הפרצופים האמיתיים,

וככה יודעים מי לשם ומי לא.

זאת אומרת,

אנשים שמונעים מאחרים לעשות גם כמותם,

אין כוונתם לשמיים.

אם אחד רוצה להרבות כבוד שמיים

ובו חברו רוצה להרבות כבוד שמיים,

באיזה טענה הוא יכול למנוע ממנו?

אם אדם רוצה להגדיל תורה ולאדירה,

בשני גם רוצה להגדיל תורה ולאדירה.

באיזה טענה הוא יכול למנוע ממנו?

הרי זה הדין,

יגדיל תורה ויאדיר.

תלמוד תורה אחד,

קיים עשרים שנים,

בתוכו מאתיים ילדים.

באחד פתח לידו עשר מטר,

תלמוד תורה חדש,

לקח מלמד חכם וחשוב,

שם אותו שם.

אוטומטית עברו

שני שליש

מפה

לפה.

האם הוא יכול ללכת לבית דין ולהגיד, תשמע, הוא מזיק לי?

לא רק שהוא מזיק לי שיש לי פחות תלמידים, גם אני מרוויח פחות כסף.

הדיינים יגידו לו בלי לפתוח תיק, בלי כלום.

יגדיל תורה ויאדיר.

שיבואו עוד שלושה לידך וגם שלא יישאר לך כלום.

יגדיל תורה ויאדיר.

להחזיר עטרה ליושנה זה לא שייך לאדם אחד ולא לשניים.

כל עם ישראל צריכים להשתדל

להחזיר עטרה ליושנה לדרך אבותינו הקדושים באמת.

אז זאת אומרת,

כל אדם ואדם צריך לדעת

ולבחון

מה יש לפניו.

האם הדברים נאמרים מצד התורה,

או הדברים נאמרים מצד המפלגה,

האם מתוך אינטרס רוחני,

או מתוך אינטרס לא מוצא חן בעיני כמה,

כששאלו אותנו אז מה לעשות, להצביע לזה או לזה,

הבוחר יבחר אמרנו.

כל אחד יש לו זכות בחירה ויבחר.

אבל מתחילים להשמע קולות לא יפים,

קולות מזלזלים ומלגלגים.

אז אנחנו נצטרך להגיב, וחבל.

אנחנו לא רוצים.

אנחנו כבר מדברים במשך שבועות

ושומרים על כבוד אחרים.

אבל כנראה המפלגות הוותיקות,

קשה להן לעשות זאת,

כי הן חוששות שאולי יפסידו משהו,

והן לא יודעות שאם הן יפתחו במלחמה הן יפסידו כמעט הכול.

כי זה לא דרך של תורה. דרך של תורה זה הבה נעשה למען כבוד שמיים וכל המוסיף, מוסיפים לו.

אז צריך לזכור את המאמר הזה.

מה המאמר אומר?

למה יוסף הצליח?

כי שם שמיים שגור על פיו. פירושו הוא לא תלה בעצמו שום דבר.

הוא תלה הכול בקדוש ברוך הוא.

השם נתן לי סיעתא דשמיא,

אני משתמש אתה לכבוד שמיים.

לכן יוסף לא נתן למשפחה שלו, למשפחתון,

הוא לא נתן להם הטבות מיוחדות בהיותם גרים בארץ גושן.

הוא לא הרבה להם אפילו שכל האוצרות של מצרים היו אצלו.

הוא נתן להם אוכל לפי הטף.

הוא היה יכול להשפיע עליהם כל טוב.

הוא לא לקח עגלות בלי רשות להביא את אביו יעקב

מארץ כנען, הוא ביקש רשות

שלוש פעמים מפרעה

כדי שייתן לו רשות.

שום דבר הוא לא זז ולא הזיז בלי חשבון

כדי שלא יחילו לה שם

שהוא עושה לטובת משפחתו.

לכן

צריך מאוד להיזהר מן הדברים האלה

ולהשתדל

שהמטרה תהיה למען שמו יתברך באהבה לא כסיסמה אלא כמציאות ובפועל.

יחדיו להתחבר לעשות למען כבודו יתברך.

אני מצטער

שאיחרתי,

אני לא ביקשתי סליחה, אבל נצלתי סליחה.

היה פקק גדול, הייתה תאונת דרכים

שזזנו ממש

לאט לאט לאט לאט לאט, זה ארך לנו יותר משעה ומשהו

להגיע לכאן, אני ממש מצטער.

מכל מקום,

אלה הדברים שכתובים בפרשה והם נכונים לא רק למקרה הזה.

אני אומר את זה בגלל שהיום הדברים מתלהטים כי אתם יודעים, נשאר עוד חודש ומשהו,

וככה זה אופיין של בחירות.

וצריכים לשים לב, להיות ערנים, לא להיכנס לקלחת.

מה שאותנו מעניין

זה שאם אנחנו רוצים להצליח

ולהיות קרובים לקדוש ברוך הוא,

זה לא לתלות הצלחות בעצמנו,

אלא בסיוע מן השמיים,

ולא לאבד את זה,

אלא לא להגיד זה כוחי ולא עוצם ידי,

אלא הקדוש ברוך הוא ברוב חנינתו נתן.

סיוע מן השמיים.

והוא היודע למה.

ואדרבה, צריכים להגד כוחות

ולחבור יחדיו

בשביל להרבות כוחות שמיים ולא פירוד ולא חילול השם.

ואני אומר את הדברים לא סתם, כיוון שהתפתחו דברים היום,

ומי שישמע מה היה בקול ברמה היום,

בקול חי, סליחה, ומה היה אתמול

בבני-ברק, אז יבין על מה אני מדבר.

מכל מקום, למי שיש שאלות, כיוון שאני איחרתי,

ואתם בטח מחכים לי הרבה זמן,

אז מן הסתם יש שאלות לחלק מן הציבור,

הייתי שמח לענות במידת האפשר.

אם אפשר לדחות ברכות לסוף, אני אברך את כולם.

אז שאלות, אם יש.

מן הסתם יש לכם כמה.

כן, תן ליהודי פה.

פה, פה.

הרב, שאלה לא קשורה לכל מה שאמרת עכשיו.

אם בן העם עכשיו חוזר בתשובה.

חוזר בתשובה,

ושנה, שנתיים וזה, לומד תורה והכול,

אבל יש לו משהו שהוא לא יכול להתנתק ממנו. אם זה נחשב עכשיו ביטול תורה,

וכל רגע שהוא עושה את המשהו הזה, סתם עכשיו הוא רוצה לגלוש.

הוא רוצה לשחק באיזה משהו. זה נראה לאנשים אחרים

סתם איזה משהו לא זה, אבל הוא, כיף לו, טוב לו בזה עכשיו. או שהוא רוצה לעשן, לדוגמה.

לא, לא משהו רע. לא משהו ש... לא, בטח שהוא רע.

אני אמרתי משהו רע, למה קפצת עליו? כן, זה לא טוב לעשן.

לא טוב לעשן.

כן.

אז אם זה עכשיו נחשב לו ביטול תורה, הוא צריך רגע, רגע,

להצטער.

השאלה היא איזה הפסק זה, כמה זה ההפסק ולמה היא. אה, לא, לא יותר מדי.

האם זה מעשה חולין גמור?

בוא נגיד, הרב, זה לא משהו

שנגיד, לא מקובל אצל החרדים, נגיד.

כן, בדיוק.

אבל זה משהו סתם, נגיד, פעם בשבוע,

ולא איזה עכשיו תדיר או לא יודע מה.

אני לא יכול להתייחס אם אני לא יודע מה הדבר, אם תלחש לי בסוד או תכתוב לי. סתם, קורקינט.

בסדר, אפשר להגיד.

זה לא קורקינט, אבל זה כמו לשחק על קורקינט.

נגיד, לגלוש, לשחק על קורקינט, משהו מהסגנון הזה. זה כמו שאתה אומר,

אדם אוהב למות

באמצע חיים כמה פעמים.

למה? כי הפסק מהחיים זה מוות.

אם אדם נמצא בחיים,

חיים הם למוצאיהם.

זו לא סיבה מכריחה.

זו לא סיבה מחויבת.

אבל בשבילו זה כן. זו סתם סיבה. הרב, בשבילו זה כן. בשביל הרב עובדיה יוסף לא. בשבילו כן. בלי זה הוא לא יוכל לחיות?

איך? בלי זה הוא לא יכול לחיות. יחיה יותר בצער עכשיו.

או פיקודי השם רבים, שמחי לב.

יותר טוב שיתרגל. אם הוא לא מתרגל, זה חמור מאוד. סימן שיש לו תאווה למשהו.

ברור שיש לו תאווה למשהו.

לא, זה לא טוב, תאוות צריך לבטל. אם לא מבטלים את התאוות, מכורים בידם, הם יכולים בסוף לדרדר את הבן אדם לגמרי.

כי זה מתחיל לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, ואחר כך זה מתעצם ומתרבה, כי אם לא משתחררים,

נגררים.

עדיף להתנתק.

גם מי שיוצא לעשן סיגריה,

זה דבר טיפשי ואבידי.

משום שבאמצע שהוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא, הוא אומר לו, סליחה, אני חייב לצאת לעשן.

ואחרי זה הוא חוזר.

אתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא, זו התורה שלו. הוא יושב מולך ומסביר לך מה כתוב בתורה.

ואתה עוזב אותו, הולך לעשן, לעשות בלונים.

טוב, האמנתי. תודה רבה. תהיה בריא מוטי. שאלה נוספת.

אחר כך תתעוררו ותצביעו הרבה, אני אלך הביתה.

שאלו עכשיו, שעוד מוקדם.

הנה,

הבחור שם בלבן.

בואי, שמיקי.

אפשר לעמוד?

אחת, אחת.

שתיים, שתיים.

צוחקים זה טוב, סימן שהם מתעוררים קצת מהשעה. הפסידים אומרים שזה בריא לשרירי הבטן.

נכון.

אני אתייחס לנושא של הבחירות.

שמעתי שהרב רץ לבחירות.

לא רץ.

הם רצים.

שהרב לוקח אותם בהליכה.

איוואר.

בסדר.

ואני חושב שהרב, מבחינה מסוימת,

במגרש הזה, כשהרב חופשי,

יכול להגיד ככל שעולה על דעתו.

אבל ברגע שהרב נכנס למגרש שלהם,

אני מדגיש, במרכאות כפולות שלהם,

אז אני חושב שיש פה סיכון, משום שכניסה למגרש שלהם,

והרב יודע למה שאני מתכוון,

אז יוטלו על הרב הרבה הגבלות,

מכיוון שהם המממנים, הם המשלמים והם עוקבים, ולא...

לא חשבו דוגמאות בכנסת

מהמגזר החרדי של רדיפות והפלת תיקים שלא היו ושלא נבראו,

להתמודד עם זה, והם מחפשים את זה. אז למה לרב להיכנס בעצם כשהרב היום יכול לשבת ולומר ככל העולה על דעתו

במגרש של הרב,

ונמשיך לשמוע את הרב?

פתאום נתחיל לשמוע ברדיו, חס ושלום,

כל מיני תיקים שלא היו ולא נבראו,

כמו שהם רודפים את קורות אנשי התורה למיניהם, מעלילים-עלילות,

ואחרי זה צריך להצדיק ולחפש וזה. לא חסרות דוגמאות כאלה.

האם לא טוב לרב יותר בצורה הזו מאשר להיכנס למה שלדעתי החילונים מחפשים,

ללכת למגרש שלהם, ששם יש להם כל הכבלים, המעקבים, הציטוטים והתקשורת שיכולה להתלבש על כל עולם התורה ולהכפיש

האם לא עדיף ככה ולא לרוץ לבחירות?

זו השאלה שלי.

שמעתי, התייעצתי עם הרב שטיינמן, והרב שטיינמן אמר, אם יש כוח מצווה להציל,

ויצאתי לדרך להציל.

כיוון שהמנדטים שאנחנו אמורים לקבל, זה יהיה דו-ספרתי,

להניח את זה, אתה מבין,

שייקחו את זה החילונים,

זה טיפשות מעין כדוגמתה.

לכן צריכים לעשות כל מה שאפשר להציל.

אז בתוספת לכוח הדתי-החרדי, שקיים כבר, עוד תוספת

כזאת

היא חשובה מאוד, בפרט מול הגזירות

שיש כנגד עולם התורה.

והיות ולפיד הכריז לפני שנה שהוא הולך לצאת,

ואני חששתי ממנו כי אני מכיר את האיש,

אז לכן שאלתי את השאלה וקיבלתי את התשובה, וזו הייתה התשובה של גדול הדור, שאמר לי כך.

עכשיו, לגבי הפעילות שלי, אתה תמשיך לשמוע אותי. אני כרגיל ממשיך

ערב-ערב, כפי שאפשר,

מדבר בלי שום בעיה, להגביל אותי, אי אפשר להגביל.

אני אומר כל מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, בפנים, בחוץ, בצד,

באמצע, באוויר,

מתחת למים.

אין שום בעיה.

אני אומר מה שאני צריך להגיד, אני לא נהנה מהם, לא מקבל מהם שכר, לא שום דבר.

ולכן אני יכול להגיד כל מה שאני רוצה.

לכן לא לקחתי גם מהם שום דבר,

ואני לא חייב להם שום דבר,

ולכן אני עושה את הדברים בצורה הבטוחה ביותר.

הבנת? גודל ההצלה שנוכל להציל

הוא גדול וטוב בשבילכם, לא בשבילי, נכון, אתה צודק, כלפיי

היה עדיף שהייתי נשאר בבית עם נס קפה ועוגה.

אבל אני לא באתי לעולם לשב בשלווה, כי גם יעקב ביקש לשלווה,

וקפץ עליו רוגזו של יוסף.

אז אני משתדל להעסיק את עצמי כל הזמן,

ושלא יהיה לי פנאי.

אתה מבין?

כן, בהזדמנות זו יש פה, אני חושב שהרבה מהקהל שהיו מעוניינים לדעת מה הרב מציע במצע שלו,

בבחירות,

כמה נקודות. קודם כול, באתר שלנו, שופר, יש שם,

יש עוד אתר שנקרא אתר האוהדים של

הרב אמנון יצחק, תמצאו את זה בגוגל,

ויש את האתר החדש שנקרא אתר המפלגה.

המפלגה באנגלית, אתם מגיעים, או

אם העם.

אז תגיעו שם ותראו את המצע. אני אגיד בקצרה,

מעיקרי המצע

זה שאנחנו מתחייבים שלחם יעלה שקל אחד,

לחם אחיד.

מה שעולה היום 5.40 יעלה שקל.

משפחה שאוכלת ארבעה לחמים ביום, כגון בעלת עשר נפשות,

זה עולה לה בחודש 660 שקלים

רק על לחם.

מה עם שאר ההוצאות?

ואפשר להפחית את זה ל-120 שקל,

לארבעה לחמים בחודש.

זה משמעותי.

הרבה אנשים, לצערנו, מחטטים בפחים,

בתמונות כאלה נראות מדי פעם,

והתוצאות

של הבדיקות שנעשו על-ידי המדינה,

מיליון ושמונה מאות אלף גברים ונשים מבוגרים עניים,

ושמונה מאות אלף ילדים.

זה קטסטרופה. זה בנגלדש.

זה לא יאומן.

מדינה שיש בה טייקונים,

שלא חסר להם כלום,

ולעומתם, למטה למטה, בתחתית,

אנשים שלא יודעים לזקוף את הקומה ולבקש ולתבוע מה שמגיע להם.

מעמד הביניים,

שמרוויחים 10-15 אלף, שובתים בשדרות רוטשילד בתל אביב,

כי אי אפשר לגמור את החודש עם 15 אלף.

ואלה שאין להם אפילו שכר מינימום

לא מתלוננים, כי כבר התרגלו,

חלאס, אין כוח, אף אחד לא יכול לחזור,

זה סתם לבכות, סתם לטריח את עצמנו, אין טעם.

אנחנו נהיה הפה שלכם.

האותיות שלנו לבחירות זה פז,

פז ראשו, כתם פז.

פז.

תזכרו, פז.

בקיצור,

זה דבר אחד. דבר שני,

אתם יודעים ששומעים הרבה אסונות והרבה אנשים שלוקים במחלות והרבה אנשים של דיאליזה והשתלות וכל מיני דברים איומים וקשים.

סל התרופות

של משרד הבריאות וקופות החולים לא מספק

את התרופות הטובות ביותר לבריאותו של החולה.

נותנים מה שאפשר להסתפק, לצאת ידי חובה.

אבל אם אדם היה מקבל תרופות טובות,

יקרות,

אפשר שכבר בשלב הראשון המחלות היו נעצרות ולא ממשיכים הלאה, לא לניתוחים ולא להשתלות.

לכן אנחנו מתחייבים לעשות ביטוח לכל משפחה

ב-20 שקל,

שיכסה

סל תרופות מלא,

השתלות מלא וניתוחים מלא ב-20 שקל.

ואם תאמרו מאיפה אני אומר, אני אקצר את התהליך,

שאלתי את סמנכ״ל משרד הבריאות ואמר לי שאפשר גם בפחות.

ונודע לי

שהמדינה נותנת 300 מיליון שקל כל שנה

לסל הבריאות עבור תרופות חדשות שמכניסים לסל,

אבל לחוג מצומצם של אנשים,

וב-300 מיליון אפשר לכסות גם את ה-20 שקל,

כי יש מיליון וחצי בתי-אב

כפול 20 שקלים, זה 30 מיליון,

כפול עשרה חודשים, זה 300 מיליון.

אז המדינה יכולה,

במקום לכסות כמה תרופות לסל התרופות,

לכסות סל תרופות מלא,

פלוס ניתוחים, פלוס השתלות,

חינם.

ואין לאף אחד שכל במדינה לעשות כזה דבר, עד שאנחנו צריכים להגיע ולפעול בשביל זה.

דיור,

אנשים טוענים דיור יקר, יקר, קשה למצוא וכו', לא יקר ולא קשה,

והכול נמצא ואפשר אם רוצים.

יש מיליון

ומאתיים אלף דונם

בשליטת הקיבוצים ללא שימוש.

להחזיר את הקרקעות לעם ולתת לכם, לילדים שלכם, לדור שם בבנייה קלה או כבדה,

וזה לא עולה יותר מ-150 אלף שקל עם ממ״ד.

לא ידעתם שיש דבר כזה.

ישבתי עם מהנדס,

בדקנו את העלויות,

מטר בנייה בכמויות 400 דולר,

ותעשו חישוב לבד.

קרקע חינם זה של מדינה כאילו, זה של העם.

בשביל מה הקרקע עובדת סתם?

יש אנשים פה?

הם צריכים לדור על הקרקע לפני שייכנסו אל בפנים.

היום גם להיכנס לבפנים הוא עולה כסף.

אז זאת אומרת,

אין מה לעשות בקרקעות האלה, הם סתיו רכוש שלהם,

הקיבוצים התעשרו על חשבון זה,

פתחו להם

מו״לים גדולים,

קניונים גדולים,

והם מוכרים בשבתות ועושים את כל הכסף,

וכולם הולכים להם לפארקים וטיולים והכול.

הם גם לוקחים, הם אחראים על המשק של הלול והחלב.

מועצת המשק, הלול והחלב, הכל זה שלהם,

וכל משפחה פה

500 שקל בשנה שמה לקיבוצים על כל מוצרי החלב, כי הם מקבלים 30% מכל המוצרים, ואי אפשר מונופול.

ואתם לא יודעים.

והם שם 20, 30, 40 זקנים עם טרקטור.

ואתם תשארו פה בצפיפות.

אז זה דבר שלישי.

דבר נוסף,

כמה אנשים פה חלמו להיכנס לאוניברסיטה?

לא תמצאו על יד.

למה? 1. זה עולה כסף,

והרבה.

2. יש מבחני כניסה ששם אתה ודאי לא עובר.

אז לכן אנחנו אומרים שנה ראשונה חינם ובלי מבחנים,

כמו שיש בהרבה ארצות בעולם.

ואחרי שנה

יעשו מבחן. אם אדם במשך השנה לא למד טוב ולא התאמץ, לך הביתה.

אבל אם הוא יתאמץ,

היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה.

אבל זה לא רק באקדמיה.

מה שאני אומר באקדמיה זה מי שרוצה ללכת לאקדמיה.

אבל אותו דבר יהיה גם בכוללים ובישיבות.

שאדם יוכל לקבל תואר אקדמי גם אם הוא ימשיך במסלול התורני הלאה והלאה והלאה.

היום רב הכי גאון שיהיה בישראל,

אפילו אם היה גאון מווילנה,

ואפילו אם היה אבן איש חי, לא אבן איש חיירק, אם היה רבנו רבי שמעון בר יוחאי,

ואם היה אפילו משה רבנו,

המדינה לא נותנת לו יותר מ-B.A.M.A.

זהו, תתקע פה. דוקטור אתה לא יכול להיות.

למה? אתה דתי.

לא.

אם הוא ילמד דיינות הוא יקבל דוקטור,

ואם הוא ישמש בדיינות הוא יהיה פרופסור במעמד ובשכר.

מי שירצה מסלול כזה ילך, מי שירצה מסלול כזה ילך.

אבל למה להפלות? למה יש להם יותר שכל מהחרדים?

בואו נשב ביחד

ונדון ונלמד נושא חדש ששניהם לא מכירים ונראה מי יותר חריף.

מחיאות כפיים.) דבר נוסף,

יש בעיה כואבת. צלצל ליהודי

שהוא מוגדר עבריין

מבית הכלא,

והוא יושב שם שמונה שנים,

ואמר לי, תשמע, יש פה מצוקה אמיתית.

מה מצוקה?

יש חופשות שמגיע על-פי חוק ולא נותנים.

למה לא נותנים? אומרים, יש

חומר מודיעיני.

וזהו, ברגע שאמרו חומר מודיעיני, תיתקע שם כמה שצריך.

ואם יש לך ויכוח עם הסוהר, הוא כבר דואג שיהיה

דוח מודיעיני.

והוא לא יוצא לא לברית ולא לחתונה ולא לבר-מצווה ולא לשום דבר.

אז אנחנו מציעים שיהיה שופט

אזרחי בבתי-הסוהר,

והוא ידון

כנגד הראיות שאומרים,

הוא יבחן אותן,

והאסיר יוכל להביע דעתו על החומר,

ואז לא יצטרך ללכת לאזרחי ולשלם כסף.

ואפשר יהיה לפתור את זה כבר בבית הכלא. ואם השופט האזרחי יגיד שאכן הראיות שיש פה הן מצדיקות שהוא יישאר,

עדיין אפשרות הערעור תישמר.

אבל ככה, עד שהוא ילך לבית-המשפט

ועד שהוא יוציא כסף או ימצא כסף, בינתיים הפסיד את החתונה, הלך הכול,

אין חופשה.

ודבר נוסף חשוב,

זה שבע שנים, תקשיבו, יש חוק כזה אבל הוא לא מנוצל,

שבן-אדם אחרי שבע שנים, אם לא היה לו שום

מעשה פלילי,

אחרי שהוא יצא מהכלא,

לא עבר עבירה פלילית כלל והיה נקי וזך וטהור,

מוחקים לו את הגיליון הרשעות.

אבל יש גורמים במדינה שזה פתוח להם,

ואתם יודעים איזה הדלפות יש במדינה.

עכשיו, מה קורה?

בארצות הברית יש חוק

שהחוק הזה נותן מחיקת זהות אחרי שבע שנים.

פעם אחת בחיים.

עם ועדה שמקשה את זה בשביל לקבל,

ואם היא מחליטה, מחליפים תעודת זהות לבן-אדם,

ואז מנקים אותו לגמרי.

מה הרווח?

כשאדם

עשה מעשה פלילי ונכנס לבית הסוהר, הוא סובל?

לא, גם אשתו,

גם הילדים שלו, הם מקבלים שם

של העבריין.

וקוראים לה משפחה, משפחת כך וכך.

עכשיו, לך תתחתן איתם.

לך קח את הילדים שלהם לבית ספר.

מי רוצה להתעסק איתם?

אז אם יש עשרות אלפים של אסירים כאלה,

יש להם מאות אלפים בני משפחה.

זאת אומרת, ציבור גדול של מאות אלפים לא יכול לנקות

את מה שהם עשו.

אבל אם תהיה מחיקה אחרי שבע שנים,

לא על כל עבירה פלילית.

רצח ועבירות מסוימות שכולם מבינים,

אנחנו לא מדברים.

אבל עבירות שבין לבין

אדם יכול להתנקות.

יש תשובה בעם ישראל. אדם חזר בתשובה,

התשובה מתקבלת אצל הבורא.

אז למה במדינת ישראל היא לא תתקבל?

אם באמת הוא עשה תשובה והבן אדם נקי

למה להשאיר אותו מלוכלך כל ימיו?

ועוד בפרט שחלק,

חלק קטן,

בסופו של דבר באמת לא היו אשמים.

כמו כאלה שבסוף התברר שטעו או הטעו או שתפרו להם תיק.

אז זה עוד תחום שאנחנו רוצים לגעת בו.

יש תחומים רבים גם בנושא החינוך.

בתי ספר ממלכתיים,

עמי ארצות בנוגע ליהדות.

לומדים נצרות ברצינות.

לומדים אסלאם,

לומדים דתות,

ויהדות לא לומדים.

יהדות אותנטית,

ערכים יהודיים,

פרקי אבות,

מידות,

לא לומדים.

גמרא,

מנדכר שמה,

בדרום-קוריאה 54 מיליון דרום-קוריאנים לומדים גמרא בשפתם.

בירדן לומדים גמרא בערבית

ופה לא לומדים.

איך ייתכן

שמורה לתנ״ך יהיה כופר?

זה כמו מורה למתמטיקה מפגר.

ורק בארץ ישראל זה יכול להיות כזה דבר.

ובחינות הבגרות,

דברי כפירה שהן כדוגמתם.

רש״י טעה בפסוק זה.

המורים שנבחנו במושגים ביהדות,

60% מהם נכשלו.

שאלו אותם,

מושג

מה זה הלכה?

אמרו, יש כביש דרך ההלכה.

מה זה קבלה?

אמרו, שנותנים אחרי שמשלמים.

זה מושגים ביהדות.

עמי ארצות.

זה בושה וחרפה.

מדינה יהודית

לא מכירה את עברה.

אתם ראיתם את הסרט המנצחים?

ראיתם מה זה הסברה יהודית?

תוך 17 דקות

כל הבלה בלה בלה בלה של כל הרמאים מתפרק.

החילונים יודעים בכלל דבר כזה? יודעים שניצחנו במלחמות

כאלה גרנדיוזיות, בלי כלום?

מאיפה הם יודעים? והבאתי על קצה המזלג.

אתם יודעים איך עם ישראל שרד 3,300 שנה?

היה לו צה״ל? היה לו טנקים? היה לו מטוסים?

מה זה חנוכה עכשיו?

מתתיהו וחמשת בניו נלחמו נגד יוון וגירשו אותם.

צבא עם טנקים? פילים?

חמישה אנשים, וזקן בראשם.

זה הכוח של הרוח היהודית.

אבל אנחנו,

עם טנקים,

עם מטוסים,

עם טילים,

עם מודיעין, עם הכול,

לא נכנסים לעזה.

פוחדים מאובמבה

כי אובמבה חצוף,

ולמנהיג היהודי ביבי שם את הנעליים מול הפרצוף.

לידיד,

למדינה היחידה במזרח התיכון

שהיא בעלת עקרונות דומים

נתניהו ועדת הכולה.

ככה עושים?

לכל המוסלמים הלכת מסביב

ולארץ ישראל לא הגעת, רק לכותל המערבי לקבל את הברכה.

לקחת את התפקיד ושכחת מהיהודים, אה?

עכשיו אתה נותן 20 מטוסי F-16 למורסי,

לאחים המוסלמים, אה?

למרות שהוא לא שמע לך.

ככה זה, אובמבה, מי שלא שומע לו, הוא שומע לו.

הסעודים לא שמעו לו, הוא שומע להם.

איראן לא שומעת לו, הוא מחניף להם למשא ומתן.

טורקיה לא שומעת, הוא מחניף להם.

מצרים לא שומעת, הוא מחניף להם.

עיראק מצפצפת עליו, הוא מחניף להם.

כל מי שלא שומע לו, זה השפה שהוא מבין.

ביבי מנסה מדי פעם קצת לא לשמוע, קצת לשמוע, קצת, אבל הוא מפחד מהשמאל.

השמאל נושף בעורפו.

השמאל מפעיל את האירופאים נגדנו,

ממילא ככה אנחנו נראים.

אבל יש מישהו שיש לו אומץ להגיד מה שאני אומר?

להגיד לאובמבה אתה כמו זה שעל הבמבה?

אתה מעז

להעליב מנהיג מדינה, ידידה,

ככה לשים נעליים בפנים? איפה למדת את זה? בקונגו?

אבל אין לו ברירה, זה... יכול להיות שבקונגו הוא היה יחף,

לכן הוא משוויץ עם הנעליים.

והמצע עוד ארוך,

הוא מעניין,

ישים וקל,

ונותן רווחה לכל האזרחים, לכל העם.

ולכן מפלגה שאנחנו הקמנו,

כוח להשפיע,

אותיותיה פז,

היא חברתית-כלכלית,

והיא תדאג לכל שכבות העם.

ואלה שהם הנציגים של המפלגה הם גם חרדים, גם חילונים,

גם אשכנזים, גם ספרדים, מגוון של העם,

גם חייל, גם גר-צדק,

רוסי, חבל על הזמן.

חבר'ה,

שיביאו את התוצאה כמו שצריך. לא פוליטיקאים

שהולכים

למשימה.

יש יעד, צריך לכבוש אותו ולהביא תוצאות.

מה אתם אומרים? אתם תצביעו או לא תצביעו?

תרימו את היד, מי שיצביע, נראה.

זה הכול?

יפה.

אני אתן לכם טפסים עכשיו, שתמלאו אותם עם עט.

תמלאו את הפרטים, תחתמו למטה ונצלצל, נעמוד אתכם בקשר. ומאחורה יש ברכות. אם אתם רוצים ממני הזדמנות,

תכתבו ואני אברך.

תוך כדי שאנחנו ממשיכים בשאלות,

אתם תכתבו.

כן, הנה שאלה פה לבחור, שורה ראשונה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

תראה, אם כל אחד יעשה ככה,

אנחנו רוצים שמפלגה חרדית תייחד את כולם ביחד, כל הרבנים,

שיהיה עם אחד מאוחד.

אם ניתן, איך אומרים, לפז ולש״ס ולאגודה ולזה,

זה מפרק את ה,

אני מעדיף שכולם יהיו ביחד.

כבוד הרב, כל החרדים ביחד.

אם יש יחד,

אנחנו נגיע לרמה גבוהה מאוד, ואפשר להצליח, כבוד הרב. בוא, אני אלמד אותך את הפטנט.

כל אחד הולך ומביא את הכוח שהוא מסוגל,

ואחרי זה מתחברים ביחד.

הבנת? זו החוכמה. כי מי שאוהב את זה, לא אוהב את זה, ומי שאוהב את זה, לא אוהב את זה.

וככה עושים.

כבוד הרב, זה לא פוגע במפלגות אחרות?

הרב חושב ככה?

אני לא יודע מה זה פוגע. אם כולנו מתכוונים לאותה מטרה, אז למה זה פוגע?

אם יש לך 200 לומדים,

והם התחלקו עכשיו 200 לשני מקומות, זה אותם 200 שלומדים, מה ההבדל?

חוץ מהכיסאות של חברי הכנסת שכואב להם,

הם התרגלו לשבת על עור של צבי,

אז זה קשה לעבור לכיסא רגיל.

כן, תן לבחורה שמה.

כן, בבקשה.

קודם כול, כבוד הרב, אנחנו בחנוכה, ואני באמת מקווה שבחג של הנסים הזה יהיה לנו נס, והמדינה הזאת תהפוך למדינה יהודית כמו שצריך. אמן.

ושתצליח לאחד את העם הזה,

כי העם הזה באמת זקוק לאחדות וזקוק להבין שרק בורא עולם, ולא אובמה שהוא שנותן כסף לעם הזה.

בגין אמר אז, דה ריינגן, לפני שהוא הפציץ את הקור,

שהעם הזה חי בלעדיו וימשיך לחיות בלעדיו,

והעם הזה חי רק על בורא עולם.

בנקודה הזאת שנגעת חשוב לי לציין דבר אחד.

בגין היה אדם חילוני, אבל מאמין.

בגין,

בשונה מכל המנהיגים שיש היום, שזה רק שם שאול, מנהיג, אין אף אחד מנהיג, כולם מונהגים,

הוא היה מנהיג שאמר מדם לבו וחלבו את מה שהוא חושב באמת ולא פחד מאף אחד.

ואני זוכר פעם אחת שהוא דיבר נגד הגרמנים על השילומים שהם נותנים וניתק את הקשרים.

הוא לא פחד ולא חש שהייתה לו גאווה יהודית,

למרות שהוא לא היה דתי.

אומנם הוא היה מאמין, שומר טיפונת מסורת,

אבל בסך הכללי אין מאז בן-אדם

שאומר את מה שבאמת הוא חושב.

נכון,

זה עצוב לעם שלנו. אני באמת מקווה שתצליח לעמוד במשימה ותיקח את ראשות הממשלה.

אמן. חנוכה.

ויש כאן ילדונת ששאלה, היא אמרה, זה קצת קשה, ראשות הממשלה,

כי עד היום בעולם לא ראו ראש ממשלה עם אנטנה.

אז הם יראו שידור ישיר.

יש כאן ילדונת ששאלה שאלה מאוד חשובה.

אנחנו מדברים על משיח שהוא בפתח,

אז אם המשיח בפתח ומגיע,

לא מיותרות הבחירות?

אני מקווה שהן לא יהיו באמת כשיבוא משיח.

קודם כול, העולם מתנהל כמו שהוא מתנהל כל הזמן. גם כשיבוא מלך המשיח,

עולם כמנהגו נוהג,

רק כולם יכירו את האמת ויהיו כפופים לו.

אבל עד שהוא יגיע, העולם ממשיך להתקדם ככה. אי-אפשר להתבטל כרגע מפריה וריוויה, להתבטל ממכירות ומקניות ומהכול. אי-אפשר.

אז אני מקווה שבאמת יהיה חינוך לבתי-ספר לילדים שידעו... תלוי בכם, אם תעשי חוגי בית ותפרסמי, וגם הוא והיא והם,

ותמשיכו, תרימו טלפון. נכון שאתם הזמנתם לבר-מצווה משפחה?

נכון? נכון. היה אורחים 100, 200, 300,

כל אחד יש לו, יושב בבית, מרים טלפונים. הלו,

אני בוחר כוח להשפיע בהנחייתו והכוונתו של הרב אמנון יצחק.

אני מבקש ממך להצטרף אלי. אתה מעריך אותי, אוהב אותי?

קדימה, תן את הקול שלך הפעם.

בוא נהפוך, נשנה, נחליף, נתקן ונעשה.

כמה שמות תפסת,

וחביבי, להעביר את השמות והרשימות

אלינו למפלגה,

ובעזרת השם יתברך, תראו איזה מהפך יהיה פה.

מסתירים אותי,

מעלימים, ערוץ 2, 10, מפחדים, רועדים, להזכיר שאני נמצא.

כל הסקרים כאילו אני איננו.

אבל הם לא יודעים שמתחת לפני הקרקע בינתיים אנחנו עובדים והם יקבלו את הבום,

כמו שקיבלו מהגמלאים.

עד השבוע האחרון אמרו שאין להם אחוז חסימה,

בשבוע האחרון אמרו שהם עוברים,

ואחרי השבוע הזה היו שמונה מנדטים.

זה מזגנים,

שהם לא עשו כלום,

ואנחנו עובדים יומם ולילה,

שתי ספרות מינימום,

18 כחלונים.

הלוואי יותר.

18. קדימה.

כבוד הרב,

למה המצע שלך, מה שאתה אמרת כאן, לא יוצא בעצם לציבור הרחב?

כי זה משהו שיכול לעניין אנשים. אני אסביר לך. קודם כול, אנחנו את הקמפיין שלנו מתחילים בשבוע הבא.

אוקיי. אין לנו כסף, לא תרמו לנו כסף,

אנחנו תפרנים כמו תמיד, ברוך השם.

אבל אם היו תורמים כסף, אז היה לנו קל.

מימון מפלגות אפשר לקחת,

אפשר לקחת 4 מיליון, צריך ערבות אישית.

עוד לא מצאנו מי שמוכן לקחת ערבות אישית על 4 מיליון,

אפילו על חלק מזה.

אם היה מי שהיה נותן

ערבות אישית,

כי אם עוברים שלושה מנדטים,

אז הכסף כולו חוזר.

על כל חבר כנסת מקבלים 1.3 מיליון.

אחר כך, אם יהיה 10, מקבלים 13 מיליון.

אם יהיה יותר, מקבלים.

אם יהיה 3, מקבלים את 4.

אם היה מי שלוקח ערבות,

ורוצה בהצלחת המפלגה,

היה נותן ערבות בנקאית ונגמר הסיפור, היינו יוצאים לדרך, הייתם רואים, מפציצים את כל המדינה בשילוט.

כרגע אנחנו תפרנים,

אז עושים את זה ככה, אס.אם.אסים, פייסבוקים, מעבירים את החומר הלאה הלאה,

וגם

בדרכים כאלה ואחרות שלא נגלה את כולם,

אבל הכל רוחש מתחת לפני הקרקע, ופתאום זה, אתם יודעים בלג בעומר איך זה הולך?

יש זרדים, זרדים, זרדים, פתאום,

נתפסת הלהבה באמצע, בתורן המרכזי,

וכולם בורחים הצדה. זה מה שיהיה, בעזרת השם.

טוב, אז אני מברכת אותך, כבוד הרב, באמת. יום ראשון זה זוהי חנוכה,

ובזכות הנישאים, והיום החזק הזה,

שתזכו למצוא מימון ולנצח את הבחירות האלו.

אמן ואמן.

כן, בבקשה, לבחור פה.

טוב, היא כבר לקחה ביד.

תן, תן, תן, תן, כן.

הרב, בקשר

לשירים של הזמרים הפסולים,

יש פסק הלכה של הרב עובדיה יוסף שאוסר לשמוע את הזמרים האלה?

כן.

הרב עובדיה יוסף אומר שאלה שמופיעים אפילו בהפרדה,

אין לה זמינם אפילו לאירועים שהם תורניים.

עוד שאלה?

כן. יש פה מנות שרוצות שתגיד כמה הלכות בנוגע

לצניעות,

אם אפשר עכשיו,

ואם אפשר לתת לרב הגיל לכתר שלו. בשמחה. הנה אני שולח מישהו, לך תיקח

דבר נוסף. בעניין צניעות, תדעו לכם שהדבר היותר חשוב באישה

זה הצניעות שלה, כיוון שהבורא, כשברא את האישה,

הוא כביכול התחבט מהיכן לברותה.

היא מן העיניים היא תהיה סקרנית,

היא מן האוזניים היא תהיה צייתנית,

אם

היא תהיה מן הפה היא תהיה דברנית,

היא מן הידיים היא תהיה משמשנית,

היא מן הרגליים היא עלולה להיות יצאנית.

מאיפה היא ברואה אותה? החליט לברוא אותה מן הצלע, כיוון שהצלע צנועה.

ועל כל עבר ועבר שברא בה, היה אומר, היא צנועה, היא צנועה, היא צנועה,

שתכלית האישה צנועה.

כל בת מלך כבודה פנימה.

אז זאת אומרת, המעלה הכי גדולה

זה הצניעות, וחכמים קבעו מהם דרכי הצניעות, מה הלבוש, מה הצבעים וכו',

וזה ידוע ומפורסם.

כל מה שצריך זה להחליט,

וזוכים לדברים גדולים.

עקרות נפקדות בזכות צניעות.

נשים שהוריתי להן לשים כיסוי ראש מטפחת נפקדו,

למרות שהיו עקרות, יש על זה סרטים רבים.

כן, תודה. תודה רבה.

תן לגברת פה עם הילד.

לכתוב, לחתום ולמסור את הדפים. תעברו, תאספו שם,

מאלה שסיימו. רציתי להגיד רק כמה מילים.

אני חושבת שבתור עם עם גאווה יהודית הגיע הזמן שנבחר באיש של אמת.

אני חושבת שהרב אמנון יצחק הוכיח את עצמו במשך

למעלה כמעט 40 שנה, קצת פחות,

הוכיח שהוא יכול,

ובזה אני עונה לבן-אדם שאמר למה להיכנס למערכות האלה, אז היחידי שהצליח

לעמוד מול כל המערכות האלה ולא להתקפל והיה איש אמת מא' עד ת', זה רק הרב אמנון יצחק. אם אנחנו רוצים שינוי אמיתי, הגיע הזמן שנפקח את העיניים ובאמת נבחר בבן-אדם המתאים

שיביא לנו מזור ויקדם את בור המשיח, בעזרת השם.

אמן ואמן.

לא לסיים את הדרשות האלה פה, להמשיך אותן בטלפונים.

תן לו לדבר, תן לו לדבר.

כן.

בכל הזדמנות, בכל מצב,

כשהאמת יוצאת לאור, ואנחנו בתקופה של התגלות של האמת,

השקר יתגלה במערומיו.

לדעתי הבחירות האלה הולכות להיות מהפך שאף אחד לא ציפה לו.

אנשים יהיו מופתעים.

בעזרת השם היד שלנו, של החרדים,

תהיה על העליונה,

ובאמת נכניס אנשים אמיתיים ללכת בדרך השם, אנשים אמיתיים שבאמת יביאו לנו מזור לעם ישראל.

אמן.

כן, שמה, תן לבחור שמה.

בסוף, בסוף. קודם מי שמה? בסוף, בסוף, כן.

הבחור, בסוף, בסוף.

תקום.

תקום.

שמה, בסוף.

בינתיים יש פה אברכים חשובים שמתלווים אלינו.

מי שרוצה ללמוד תורה בחברותא או ללכת לישיבה

או לבקר בישיבה,

חינם אין כסף.

אם הוא רוצה ללמוד תורה,

הם מעבירים טפסים בין הקהל, גברים ונשים.

גם מדרשיות לנשים, בנות,

יכולים להירשם ויפנו אליכם, ובעזרת השם

תקבעו לכם זמן, פעם בשבוע, פעמיים, שעה,

כדי ללמוד תורה ולזכות להבין באמת מה שצריך.

כן.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני חייל בבסיס בחצור.

לפני שבוע היתה לנו הרצאה של הרב אלירן אוחנה.

כל יום שני יש לנו הרצאה שלו.

האמת היא, יש לי חבר מאוד טוב בבסיס,

שהוא יהודי,

אך הוא מהעדה הקראית.

שאלנו את הרב מה הוא חושב על זה ומה דעתו בעניין,

והוא הגיב קצת, בוא נגיד, בפראות ובחד-משמעותית.

פשוט הגיב מוזר.

חלק מהדברים הבנתי, חלק מהדברים לא הבנתי. בקיצור, הקראים לא מבני ישראל הם מה.

רגע, זה בסדר שיש לי חבר כזה? שזה בסדר כאילו ש...

אתה יכול שיהיה לך גם חבר גוי, אם הוא חבר טוב, למה לא?

הוא גוי, הוא נחשב גוי.

כן?

למה גוי? הוא יהודי לכל דבר, לא? הוא אומר.

פרט,

נמק והסבר.

וואי וואי וואי, איזה מילים.

הרבב״ם פוסק בלקות ממרים שהם לא מבני ישראל ולא מתחתנים אתם,

גם הם בעצמם לא מתחתנים אתנו,

כמו שאומרים. הם קוראים לנו הכופרים, אתה מבין? לא, הם מתחתנים אתנו.

לא, לא, הם מתחתנים ביניהם.

אם זה קראי שמתחתן עם אחרים, הוא מזויף.

לא, הוא קראי, הוא עושה מצוות של הקראים, שמעתי, נו, זכרתי. והוא חוגג רק דברים של הקראים, הוא גם לא חוגג רק חנוכה, למשל. זה לא תורה, זה לא תורה שלנו, זה לא מבני ישראל.

הבנתי.

טוב, תודה. תודה לך.

יעל בצמדר, לידה קלה על דרך הטבע המאירה.

אמן. כן, תן לבחור שם.

תן לו. זה, ואחר כך הוא.

לעמוד בבקשה.

שלום, אני רוצה לדעת,

אדם שנוהג ללכת לפי רב מסוים בכל דבר ועניין, בהלכה ובהשקפה, בכל דבר,

איפה זה בא לידי ביטוי בבחירות, שהוא פתאום חושב על משהו אחר?

תעשה מה שאתה רוצה ומה שאתה מבין.

אז איפה הנושא של לא תסורו מכל אשר הראו לך?

יש ככל אשר הראו לך של כמה רבנים, יש שאומרים לבחור באלף, יש שאומרים לבחור באלף, יש שאומרים לא לבחור בכלל.

אבל אם הוא בחר בדרך של רב מסוים, פתאום עכשיו הוא מחליף מה.

אז לכן אמרתי,

הבוחר יבחר.

אנחנו, לדוגמה, לא מחייבים אף אחד מה לבחור.

ש״ס אומרת רק לבחור בהם ולא לבחור באף אחד.

הרב דוד יוסף אתמול בא לבית-כנסת שלי בבני-ברק

ואמר לא לבחור במפלגה שנותנת לחם בשקל.

למה?

הוא רוצה שיקנו ב-5.40.

מה האינטרס להגיד שלא יבחרו במפלגה שנותנת לחם בשקל? למה לציין את זה?

אולי זה נשמע לו הזוי כבר.

הוא לא בחור עד כדי כך שאפשר להגיד שנשמעו לו כאלה דברים,

אבל נשמע לו הזוי שיש שותפים גם כן לממשלה התמיד דומים להם.

זה נשמע הזוי, כי זה שלהם, זה משפחתון.

הם צריכים לדאוג שרק הם יהיו, אף אחד אחר לא יהיה.

חס ושלום, מה פתאום, אין מקום לעוד יהודים

לפעול כמותם לפחות.

אין מקום.

תודה. תהיה בריא.

כן, שם בסוף.

שלום, כבוד הרב. וברכה.

ברוך השם אנחנו מתכוונים לבחור בך.

ברוך תהיה.

כמה זה אנחנו? כמה?

משפחה גדולה יחסית, מורחבת.

שיש לה חברים, ידידים ושכנים וקרובים ומכרים והכול, כן. גם במושב חילוני חלק מהם. יפה מאוד.

רציתי לשאול שאלה,

כמובן לא בתור ביקורת, רק כדי לדעת.

חשוב לנו גם העניין של ארץ ישראל השלמה.

אמרנו שאנחנו מאמצים

את המסקנות של השופט אדמונד לוי בוועדת המאחזים,

שיהודה ושומרון היא בחזקת היהודים

לפי החוק הבין-לאומי.

אוקיי. כלומר, תהיה תמיכה של הרב בחיזוק היישוב שם?

כל יישוב שנתמך על-ידי הממשלה מקבל כספים,

מקבל תשתית, מקבל הכול.

ודאי שנתמוך.

כל מי שעולה במאחז בשביל לעורר פרובוקציות וזה,

לא נתמוך.

אוקיי.

שאלה נוספת,

יש הרבה שעוסקים בעניין חינוך על-ידי הגרעינים התורניים.

האם הרב שמע? על הגרעינים התורניים? שמעתי, אבל אני לא יודע מה הם עושים בדיוק בשביל להתייחס לזה.

אני אלמד את הנושא ואני אוכל להתייחס למה שאני לומד.

כי הבנתי שהם צריכים הרבה כספים, כנראה, שיעזרו להם.

אם אפשר לעשות את זה בצורה מסודרת, שלא יצטרכו את הנדבות כל פעם מחדש.

בינתיים גם אני חי על נדבות, זה מסתדר, ברוך השם.

כן, ברוך השם.

דבר נוסף, בקשה וברכה, אם אפשר.

כן, מה השם?

שלום בן מרים,

הוא חולה במחלה, הוא נמצא במצב כרגע, שלום בן מרים, רפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל, מהירה.

אמן.

וברכה נוספת, אם אפשר,

שלושה אנשים, שלום בן רזל,

שניר בן-פנינה וגבריאל בן-פנינה לזיווג הגון. זיווגים הגונים מהרה. אמן.

כל טוב.

תודה. בהצלחה.

הנה פה שורה ראשונה.

תן לו לבחור כאן בלבן.

שלום, כבוד הרב.

וברכה.

ישנם מקרים רבים בחיי כל אדם,

ויש כאלה שמגדירים את זה כנס,

יש כאלה שמגדירים את זה פשוט כטבע,

ויש כאלה שגם מגדירים את זה לפי המזל של האדם.

כיצד ניתן לדעת אם זה באמת נס, או

זה מה שמוקצב לאדם מהשמים,

או שזה כמו שאומרים,

על מה אתה מדבר בדיוק כשאני אתייחס?

מקרים טובים שקורים לאדם בחיים שלו.

נס זה דבר שהוא לא טבעי, שלא ייתכן שיהיה על-פי טבע.

זה נקרא נס,

שעל-פי טבע לא יכול להיות דבר כזה.

תזמון מסוים בזמן מסוים זה לא נס,

אבל דבר שהוא לא טבעי

זה נס.

אדם היה מת וחי,

זה נס.

אבל אדם הלך, בדיוק פגש מישהו

שהוא רצה אותו, זה לא נס, זה השגחה.

כלומר, כל מה שהוא לא הגיוני שיקרה לך, זה בעצם בגדר נס. לא שלא הגיוני, לא הגיוני גם יכול לקרות,

דבר שהוא לא טבעי.

אז יש את המושג הזה שנקרא חוק טבע, או לפי המזל של האדם?

יש דבר כזה?

מה זה חוק טבע?

אומרים שיש ליקום חוק טבע. יש חוקים, ודאי חוקים שהקדוש ברוך הוא חוקק בבריאה, והם מתראים כך,

כגון חמצן שנמצא בחללי העולם,

כגון שמים יורדים כלפי מטה תמיד ולא עולים למעלה.

זה נקרא חוקים של הטבע, הטבע זה גימטרי האלוקים.

זה השם חקק בטבע.

אוקיי, תודה רבה. תהיה בריא.

כן, הבחור פה לפניו, תן לו ילד כאן.

שלום כבוד הרב.

כן.

דבר ראשון, אם אתה יכול לברך את סבא שלי, הוא בן אדם,

שמו אליהו.

נו, הלאה, בן? הוא ב-1984, ו...

שם האימא.

אתה כמו רבין. רבין אמר גם כן, שאלו אותו על ספר תורה,

יצחק בן, אמר את הגיל שלו.

כן.

לא יודע איך קוראים לאמא שלו.

לא יודע. יצח לנו לברכה.

בסדר, השם ישלח לו רפואה שלמה מהרה.

ורפואה שלמה, ושהשיעור יהיה לעילוי נשמת אבא שלי, מיכאל מרכלוף בר מסעודה.

אמן.

וגם לעילוי נשמת הורי, המנוחים, אבי מורי,

זכריה יחיא בן עווד,

ואמי אורתי, רומיה בצלם.

כן, שאלה שם.

תן לו לדבר.

שלום, כבוד הרב. שלום.

זו הפעם הראשונה שאני משתף פורום כזה גדול בסיפור שלי,

והייתי רוצה לספר אותו כאן בפעם הראשונה.

אבא שלי,

לפני שנה ושלושה חודשים מצאו לו סרטן במיעי הגס.

הייתה דילמה באותם ימים,

אם לנתח אותו ולהוציא לו את הגידול,

דילמה לא פשוטה.

בסופו של דבר מצאו לו את הגרורות גם בכבד,

בסופו של דבר החליטו, והרופאים סברו באותה עת,

שאם מנתחים אותו יש סבירות מאוד גבוהה שאנחנו נאבד אותו.

הוא נכנס לניתוח, וברוך השם, הוא יצא שלם ובריא,

ובניגוד לציפיית הרופאים,

אחרי כמה ימים הוא קם על הרגליים וחזר לפעילות רגילה.

לאחר מכן הוא התחיל טיפולים כימותרפיים.

לאחר שלושה חודשים של טיפולים כימותרפיים

התברר לנו בצילום שהמחלה הולכת ומתגברת.

החלטנו לפנות לבית-החולים מאיר, לפרופסור קליין, שם קיבלנו טיפול מסוג אחר.

אחרי שלושה חודשים בצילומים התבשרנו שהגרורות אכן קטנו ב-50%.

אנחנו כמובן ממשיכים את הטיפול, אבל לאחר חודשיים התבשרנו

שזה לא זה.

המחלה ממשיכה להתגבר ולהתפשט, ותוקפת את הכבד.

אנחנו ניסינו להיאחז באיזה משהו ולדבר עם הפרופסור

ולהגיד שייתן לנו איזשהו טיפול נוסף.

הוא הסתכל ואמר שיש טיפול אחד אחרון, שהוא ייחודי והוא לא בסל התרופות, הוא יקר מאוד והוא בניסיון בארץ.

כלומר, אנחנו מוכנים ללכת על זה.

הפנו אותנו לבית-החולים איכילוב, לדוקטור אביד גבע.

לאחר כמה בדיקות

התברר שהוא לא יכול לקבל את הטיפול הזה, כי הטיפול הזה הוא אגרסיבי מאוד,

ובגלל המצב החלש שהוא נמצא בו,

היא לא יכולה לתת לו את הטיפול הזה.

אני מוצא את עצמי כבר ארבעה חודשים מחפש אחרי דוקטורים ופרופסורים

להיאחז באיזה טיפול כלשהו,

באיזה משהו שבאמת יכול להחזיק אותנו.

אבל אין.

לפני חודש,

דוקטור אביד גבע ממחקרים באיכילוב אומרת לי, שרון, עשיתם הכול,

תעזבו אותו,

אין מה לעשות.

ואני לא משלים עם המצב.

לפני שבועיים נפגשתי עם פרופסור קליין בבית-חולים מאיר.

הוא אמר לי, שרון, תקשיב,

תעזבו אותו.

תנו לו להירדם, תנו לו לצלול.

אפשר שזה יהיה בבית, אפשר שזה יהיה בהוספיס.

תעזבו אותו,

הוא ילך וידעך

עד שהוא יסיים את חייו.

האמת שאני הגעתי לכאן כי אני האופטימי היחידי במשפחה.

כולם כבר איבדו תקווה.

החלטתי לבוא לכאן

ולדבר.

אבא שלי, לפני שבוע, מסתכל עלי והבטחתי לו שאני אוציא אותו מהמחלה הזאת.

הוא מסתכל עלי עם דמעות ואומר לי, מה יהיה?

אני מחזק אותו, לא מספר לו מה שהדוקטורים,

ואני מבקש ממנו סליחה.

אני לא מספר לו מה הם אומרים לי ומה הם מנבאים.

הם, מבחינתם, מדובר בימים.

היום הוא בבית,

כשהמחלה ממש התפשטה לו,

הבטן נפוחה, הכבד בקושי מתפקד.

אבל אני עדיין מאמין

ואני רוצה להאמין.

האחים שלי קצת פחות,

והם מחכים ליום שאחרי.

אני מאמין שיהיה נס,

ואני רוצה שיהיה נס.

ואני מאמין שבחנוכה הזאת,

כמו שההיסטוריה מדברת שעשו את הבלתי-ייאמן,

אז אני מאמין שגם בבלתי-ייאמן יהיה כאן,

כי אני הבטחתי לו שאני אוציא אותו מזה.

אבל אני חסר אונים היום.

אין שום טיפול שיכול להוציא אותו מזה, רק נס.

לפני שבוע, כשהוא אמר לי מה יהיה, זה פשוט הרס אותי.

ואז הלכתי ואמרתי לעצמי,

אני פונה לדרך אחרת.

אין תרופה.

מה עושים?

החלטתי לקחת עלי ציצית ולשים עלי, ולפני שבוע קניתי אותה, ואני הולך עם הציצית הזאת מאז לרפואתו.

אבל אני כאן...

אני כאן

שמדובר בימים,

או אפילו מחר בבוקר שאנחנו יכולים להיפרד ממנו.

ואני מסרב להאמין,

ואני כאן כדי לקבל לפחות את הברכה שלך לרפואתו.

הוא בן אדם מאוד מאוד פעיל, הוא בן 60,

הוא איש חיל האוויר,

ואני מאמין שאפשר להרים אותו.

אני מבקש,

ברשותך, כבוד הרב,

לקבל ברכה באמת לרפואתו.

ובכן, האבא הוא חולה, ואתה אומר כך,

הוא שומר תורה ומצוות או לא?

לא, כבוד הרב.

הוא לא שומר.

אתה צריך להגיד לו שהוא חייב לחזור בתשובה מייד,

קומפלט.

האמא צריכה לחזור בתשובה מייד, קומפלט.

הילדים צריכים לחזור בתשובה מייד, קומפלט. לא ציצית ורק שבת, או זה וזה.

הכול קומפלט.

ואם אתם רוצים באמת לעשות את המקסימום שאפשר, ובמהירות,

זה עוד שני דברים.

במצב שאתה מתאר, שזה עניין של ימים,

זה לקבל תענית 40 יום,

לא לאכול מעמוד השחר,

עד צאת הכוכבים.

כל יום,

חוץ מחנוכה, חוץ משבת וחוץ מראש חודש.

40 יום רצופים.

זאת אומרת, 40 יום שצמים בהם.

ולעשות הרצאה גדולה לרפואתו, שכל הזכויות יהיו בשבילו.

אם יתחברו שלושת אלה,

יש סיכוי גדול שיהיה נס.

אבל זה לעשות את כל מה שהבטחת,

שתעשה הכל בשביל שזה יהיה.

אם תצליח במשימה הזאת,

אחרי זה ידיך נקיות לומר בשמיים, עשיתי כל אשר לאל ידי,

לא להזניח את אבי.

דברים כאלה משפיעים בשמיים לאין שיעור, כי המטרה של לחיצה על מישהו,

זה בגלל שהתרחקו מהקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא רוצה להתקרב בחזרה.

כשאימא אומרת לילד, אני אוציא אותך מחוץ לדלת, היא לא מתכוונת שהוא יישאר בחוץ, היא מתכוונת שהוא יבקש להישאר בפנים.

אם הילד טיפש, אז הוא יוצא, הוא אומר, יופי, אני הולך לשחק.

אבל אם הוא חכם,

אז הוא רוצה להישאר בפנים.

הבעיה שמתרחקים

ולא חושבים על להתקרב.

השתדלות מעטה לא מספיקה כשיש כבר גזירה כזאת

ויצא פסק דין.

הרופאים אומרים שאין שום סיכוי מבחינתם.

זאת אומרת, זה לא בתהליך טבעי עכשיו.

אתה מדבר על תהליך ניסי, תהליך ניסי זה רוחני.

בשביל להגיע לרוחני צריך לעשות מעשים רוחניים.

זאת אומרת, אדם חוזר בתשובה זה מהלך רוחני.

בן אדם מתענה,

אז הוא לא אוכל,

הוא לא גשמי,

הוא רוחני,

ועושה הרצאה בשביל לזכות את הרבים,

ויחזרו כמה יהודים בתשובה מזה,

אז ודאי שהנשמות האלה שהוא הציל

ראוי הוא שבמידה כנגד מידה יצילו גם אותו.

זה המקסימום שאתה יכול לעשות.

תודה, כבוד הרב.

אז אם תחליטו,

צלצל אליי ואני אברך.

אני יכול לברך גם עכשיו, אבל זה לא יועיל כלום,

כי בלי לעשות את המעשים

זה לא יועיל.

זה כמו להתחנן למנהל הבנק שיש חוב של מיליון שקל.

תעשה טובה, אבא שלי מתמוטט,

תעשה טובה, אבא שלי מתמוטט,

הוא אומר, אני מצטער. זה תגיד לרופא,

אני צריך את המיליון שקל בחזרה.

לכן אני אעכל לכם את הבתים ואני אקח לכם את הכול

עד שאני אקבל את מלוא הסכום שלי.

אי אפשר לבקש רחמים בלי להחזיר את החוב.

אי אפשר להישאר במרי ובמרד ולבקש חנינה.

אי אפשר להגיד אני אמשיך לרצוח אבל תשחרר אותי.

חייב להיות שינוי גמור.

אצל שופט בשר ודם גם מה שאמרתי לו היה מועד.

אצל הקב' זה כן מועד.

אז ההחלטה מסורה בידכם.

תחליטו, ניתן להשיג אותי דרך ארגון שופר, ובעזרת השם, בשמחה,

אברך

מכל הלב.

תודה, כבודו. בהצלחה.

כן, שאלה נוספת באחרונה.

הנה הבחור שם.

דרך אגב, שלחו לי פה

מייל

וביקשו שאני אודיע.

באור עקיבא יש יהודי בשם אברהם קרדי,

חומרי בניין.

מאוד מפורסם שם,

שאומר שהוא בוחר רק ברב אמנון יצחק.

ועוד אחד,

שולח מנהל, מורה ומחנך ומנהל מכללת אלקטרוניקה במבואות ים, מכמורת.

שאולו ויטאלי

בוחר

רק ברב, ולא עוד, אלא שהם יהיו פעילים לפעול בכל האזור.

אשמח לקבל אס-אם-אסים נוספים.

כן, בבקשה, מה שאלתך?

אני, בעקבות הבן-אדם שדיבר פה קודם, מקבל עליך?

אני מוכן לקבל עלי 40 יום.

תענית.

אשריך.

ואני רוצה לקבל שעתיים ביום להגיע לכבוד האבא ולחזק.

חזק וברוך, תבורך מפי עליון.

איפה המצלמה?

אשריכם ישראל.

אבל את זה, אתם רואים, זה אדם זר. המשפחה צריכה לעשות בדומה.

עכשיו אני אתן לרפואת האבא ציציות למי שרוצה.

מי רוצה ציציות?

עליו. רוצים? אני זורק, אתם תחלקו.

קדימה?

כן?

זה גם יהיה לרפואת,

תן לנשים כיסויי ראש,

כן?

ולגברים, הנה כיפות.

חברים, חברים, לא להתגרדנו למצלמות.

לא לבוא, לא לבוא.

לא לבוא, לא לבוא.

בבקשה.

אני מברך את כל הקהל שיזכו לכל מיני דמיטב בריאות והצלחה,

ישועה,

ושיזכו לבחור בחירה נכונה ולהגדיל את התורה.

מי שרוצה לצאת איתנו מחר לבית-מלון חמישי-שישי-שבת בנהריה יצלצל מחר בבוקר לארגון שופר,

0365x7 ויהיה איתנו

חמישי-שישי-שבת.

כדאי, לא נשאר.

רבי חנניהו ברגע שאומר.