אשקלון - השלמות האמיתית – לא רק סור מרע, אלא עשה טוב וזיכוי הרבים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחביו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואת הרב חיים ויקטור אלוש.

חיים טובים ושלום. רפואה שלמה.

אדוני היושב-ראש,

אביהו בן רונית, השם ירפאהו ויחלימהו לקום ממיטת חוליו לחיים טועים שלום, מהרה.

להצלחה, קדושה ויראת שמיים, לגלאור בוזגלו בן עופרה, מארגן הערב.

אמן.

ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו,

חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם, יצחק ויעקב.

אליהו הנביא אומר,

חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם, יצחק ויעקב.

משמע שכולנו מחויבים להשתדל להגיע ולאחוז עד כמה

שאפשר במידותיהם ומדרגותיהם של האבות הקדושים.

והנה יש לדעת

שמכל מה שכתוב בתורה על אודות האבות הקדושים,

עדיין אין לנו שום מושג מקדושתן ומעלתן.

גם כל מה שהתורה סיפרה עליהם,

זה עדיין לא מגיע למה שאנחנו יכולים היינו להבין, אם היינו מבינים,

מה גודל קדושתן ומעלתן.

רק מאחר שנכתבו הסיפורים בתורה יש לנו בזה הוראה מה ששייך לנו.

מהסיפורים שבתורה אנחנו יכולים ללמוד

מה שייך לנו שנוכל להשיג.

וזה מה שחייב אדם לומר, מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי.

פירוש שכל מעשינו יהיו בשלמות האפשרית, כמו האבות.

כמו שהאבות עבדו את הקדוש-ברוך-הוא בשלמות המלאה,

כפי מדרגתם,

אנחנו צריכים להגיע לשלמות כפי מדרגתנו.

אבל כמו שהם הגיעו לשלמות, גם אנחנו יכולים להגיע לשלמות.

אין אדם שלא יכול להגיע לשלמות כפי מדרגתו.

אנחנו רגילים לחשוב שמי שסר מרע

בכל תוקף השלמות כבר הגיע לרומא מעלה ואין למעלה ממנו.

זאת אומרת, אם נמצא אדם שהוא שר מרע,

לא עושה שום עבירה,

שום חטא,

כמובן שלא עוון,

וגם אין לו הרהורי עבירה,

אדם שהגיע לשיא השלמות בסור מרע,

אין רע,

מרח,

אין רע.

אז אנחנו רגילים שמי שמצליח להגיע למדרגה כזאת,

בתוקף השלמות, אין למעלה ממנו.

ואומנם אפילו שזוהי מדרגה גדולה מאוד,

שהרי אין לבוא לפני המלך,

הקדוש-ברוך-הוא, בקופת שרצים של עבירות וחטאים,

אבל מכל מקום צריך לדעת שאין זה סוף המדרגות והמעלות.

גם אם תהיה מלאך בשמירת עצמך מכל רע,

עדיין זה לא רוב המעלות והמדרגות.

מאיפה אנחנו לומדים?

שהרי מצינו באליעזר עבד אברהם,

שהיה במדרגה גדולה מאוד של סור מרע,

ועם כל זה עדיין היה רק עבד אברהם.

עם כל המדרגה הגדולה ביותר שהיתה לאליעזר,

הוא נקרא עדיין

עבד אברהם.

כתוב בפסוק,

ויאמר אל עבדו זקן ביתו,

המושל בכל אשר לו.

היה דמשק אליעזר מושל ביצרו כמו שאברהם מושל ביצרו.

ממש אותו דבר, שווה לו ממש.

זאת אומרת, עם כל זה שהוא היה מושל ביצרו כמו אברהם אבינו,

הוא עדיין לא הגיע למדרגה של אברהם אבינו והוא נשאר העבד.

הרי שאליעזר עבד אברהם היתה מדרגתו בשליטת היצר הרע כמו מדרגת אברהם אבינו,

ומכל מקום לא היה עדיין כמו אברהם ונשאר עדיין העבד.

מוכח מכאן שמדרגת סור מרע,

למרות גדולתה, עדיין אינה השלמות האמיתית.

אז איך משיגים שלמות אמיתית?

השלמות האמיתית היא רק בעשה טוב.

בעשה טוב.

וזוהי היתה מדרגת האבות הקדושים שהיו רצים לפני הקדוש-ברוך-הוא כסוסים בין ביצועי המים.

לא נחים רגע,

כל ימיהם עשייה ועבודה לפני השם יתברך.

לא מתבטלים רגע אחד מעבודת השם,

רגע אחד כל ימי חייהם.

אוהב השם ימי תמימים,

זה אברהם אבינו, שהגיע עם ימים תמימים לפני הקדוש-ברוך-הוא.

175 שנים כולם מלאים עשייה בעבודת השם יתברך.

אין ביטול זמן,

אין פספוס של רגע.

חי כל רגע ורגע

וממלא אותו.

אלה היו האבות הקדושים. עשה טוב אצלהם היה מלא בשלמות.

אבל אליעזר, אף אגב, שהיה גדול מאוד מכל מקום,

רק בסור מרע היה גדול,

ולא בעשה טוב.

ולשלמות האמיתית עדיין צריכים מדרגה גדולה של עשה טוב. לשלמות האמיתית

צריך שתהיה גם שלמות בעשה טוב.

את המדרגה הזאת מצינו אצל אברהם אבינו, עליו השלום.

מה כתוב בו?

ביירה אליו השם באלוני ממרא.

רש״י אומר שזה היה ביום השלישי למילתו,

כשכואבים.

ביום הראשון הוא קיבל אורחים,

ביום השני הוא קיבל אורחים.

ביום השלישי,

בהיותם כואבים, כשזה כואב מאוד, הברית,

הקדוש-ברוך-הוא מנע

שיגיעו אליו אורחים

כדי שיוכל לנוח הצדיק,

והוא בן מאה.

נו, והקדוש-ברוך-הוא עושה כל מה שאפשר,

שלא יצטער ולא יתרעך,

אבל אין מצב.

איך אומרים החבר'ה?

אין מצב

אצל אברהם אבינו שיהיה לו חופש.

אז הוא יוצא החוצה,

יושב פתח האוהל, וממתין שיגיעו אורחים.

מי יכול להגיע בחום תופת כזה,

שה' הוציא חמה מן הרתיקה?

רק מלאכים.

הקדוש-ברוך-הוא רואה

שאברהם אבינו אפילו בשעה כזאת לא מוותר,

שולח לו מלאכים מן השמים שיבואו אצלו.

ויותר מזה,

בשעה שהקדוש-ברוך-הוא מדבר עמו,

אברהם עוזב את הקדוש-ברוך-הוא והולך להקביל את פני האורחים.

ממנו לומדים גדולה הקבלת

אורחים

הכנסת אורחים והקבלת פני שכינה.

זאת אומרת, יותר גדול להכניס את האורחים

מלהקביל פני שכינה.

מי היה מעלה בדעתו כזה דבר?

אם היה בא אצלו חכם

והיו לו אורחים, היה עוזב את האורחים בשביל החכם.

אם היה בא אצלו גדול הדור, ודאי שהוא היה עוזב אותם.

ואם הקדוש-ברוך-הוא בא אצלו, הוא יעזוב אותו וילך לאורחים?

באיזה אורחים?

ערבים שהם עובדי עבודה זרה?

אלא אברהם אבינו מבין שעולם חסד ייבנה והקדוש-ברוך-הוא רוצה שבעולם הזה יהיו חסדים ללא הפוגה.

אין רגע שהקדוש-ברוך-הוא לא עושה חסדים עם כל הברואים.

אז אברהם הולך בדרכי השם יתברך, והלכת בדרכיו,

אז גם הוא כל רגע רוצה לעשות חסדים.

הוא מבין שזו התכלית

וזה רצון הבורא,

לכן הוא עוזב את הבורא ומבין שזה מה שהוא רוצה.

רואים עוד דבר אצל אברהם אבינו.

בשעה שהקדוש-ברוך-הוא אומר, הולך לך מארצך ומולדתך ומבית אביך,

אברהם אבינו מפחד

ואומר, אצא?

ויהיו מחללים בי שם שמים.

ואומרים, הניח אביו והלך לו לעת זיקנתו.

מה זה? אברהם אבינו, כשאבא שלו זקן, מניח אותו ועוזב,

הולך לארץ אחרת?

משאיר אותו בבית-אבות ובורח?

יהיה חילול השם, יגידו, איזה בן זה?

איך הוא עושה כזה דבר?

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא, לך

אני פוטר מכיבוד אבנים.

לך, אני פוטר אותך מכיבוד אבנים.

פטור אתה.

הבאור הוא שהוא כל כך, כל כך התעלה בעושי תוהו,

עד שהוא יצא מכלל הייחוס לטרח אביו,

ולכן

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא, אני פוטר אותך מכיבוד אבנים.

הוא בכלל כבר לא שייך במציאות של שייכות לאבא שלו,

מכוח ההתעלות שלו בעשה טוב.

גם מצינו בשעת העקדה,

וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו.

רש״י אומר, ויחבוש הוא בעצמו,

שהאהבה מקלקלת את השורה.

מה פירוש?

מרוב אהבתו לקדוש-ברוך-הוא,

אז הוא יוצא מדרך היושר.

אדם שהולך לעקוד את הבן שלו,

אז הוא בעצמו הולך לארגן את החמור?

תתעכב כמה שיותר.

אתה משכים בבוקר מוקדם, אתה רץ, אתה עושה את הכול. מרוב אהבה לבורא יתברך.

כל כך התעלה אברהם אבינו במילוי רצונו של הקדוש-ברוך-הוא, עד שהוא בעצמו חבש את חמורו ולא הניח את זה לעבדיו.

כותב שערי תשובה,

רבנו יונה, זכר צדיק לברכה.

תשמעו יסוד גדול.

והנה, אנשים צדיקים וישרים בלבותם,

שאגה להם כלביא תמיד במחשבותם.

כמו שהלביא שואג,

כפירים שואגים לטרף

ולבקש מאלוכלם,

הצדיקים גם כן,

והישרים בלבותם,

יש להם שאגה כמו לביא תמיד במחשבותם.

יש להם.

שאגה כמו לביא תמיד במחשבותם,

והם ינחמו על חטאיהם כנהמת הים

בעל אשר קצרה ידם מעבודת ה'.

כמו שהלביא והכפיר שואגים לטרף, מחכים מתי יתפסו את הטרף,

אותו דבר, הצדיקים והישרים בלבותם שואגים תמיד כמו לביא במחשבותם, והם מתחרטים על החטאים כמו נהמת הים,

וגם יש להם נהמה על זה שקצרה ידם מעבודת ה'.

אם הם מחסירים משהו

בעבודת ה',

על זה יש להם נהמה.

בחרטה גדולה.

כי על זה הפשע גבר

בהרבה אשמה כמו על העבירות החמורות.

אומר רבנו יונה, דעו לכם,

אדם שיכול לפעול ולא פועל,

יש לו אשם

כאילו עבר עבירות חמורות.

כי על זה הפשע גבר

והרבה אשמה כמו על העבירות החמורות.

על מה מדובר?

אם קצרה ידם מעבודת ה'.

הם עובדים את ה', מאה אחוז,

אבל הם יכולים לעשות יותר והם לא עושים,

והם מרגישים שקצרה ידם מעבודת ה'.

על זה הפשע גבר והרבה אשמה כמו על העבירות החמורות.

על זה אמרו חכמים,

ויתר הקדוש-ברוך-הוא על גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה,

ולא ויתר על ביטול תורה.

מה אמרו?

שהקדוש-ברוך-הוא מוכן אפילו לוותר על עבירות חמורות ביותר,

אבל על עשה טוב הוא לא מבטר.

עשה טוב שאתה יכול בידך, אתה מבטל תורה בשעה שאתה יכול ללמוד,

לא מבטר הקדוש-ברוך-הוא.

שזהו עיקר מדרגת האדם.

עשה טוב.

אם בחוקותי תלכו, פרש רשי, שתהיו עמלים בתורה,

אז מבואר שכל הברכות באות בזכות העמלות בתורה.

והפירוש בזה,

שעיקר מעלת האדם הוא בעשה טוב,

ואין לך עשיית הטוב כמו מי שעוסק בתורה מתוך עמלות.

זהו עשיית הטוב בכל התוקף,

ובזה זוכה לברכות.

ועכשיו תשמעו דבר מדהים מהרמב״ם.

הרמב״ם, בפירוש המשניות, בסוף מסכת מכות על הגויים,

זה לשונו.

מעיקרי האמונה,

כשיקיים אדם מצווה, מתרג מצוות כראוי וכהוגן,

ולא ישתף עמה כוונה מכוונות העולם בשום פנים,

בשום פנים זה בשום צד,

אלא יעשה אותה לשמה מאהבה,

זכה בה לחיי העולם הבא.

אתם חיים 70-80 שנה,

ואם פעם אחת בימי חייכם

תזכו לעשות מצווה אחת

בלי שום כוונה ופנייה לשום צד, לשמה ממש

רק לשם השם מאהבה,

אתם זוכים לחיי העולם הבא.

אבל אם לא תהיה לכם מצווה אחת,

אתם לא זוכים לחיי העולם הבא, אפילו יהיו לכם הרבה מצוות.

זה כמו שעוברים בטאנל בארצות-הברית, אתה רוצה לעבור ממקום למקום?

יש מחסום.

פה זה אוטומטי, בכביש 6 מצלמים אותך ומחייבים אותך.

בארצות-הברית יש מחסום.

אתה צריך לשים מטבעות או לתת שטר.

ברגע שאתה נותן, זה מתרומם ואתה עובר.

אין לך, אתה לא עובר.

אותו דבר, אתה רוצה לעבור לעולם הבא,

אתה צריך מטבע אחת של מצווה,

אבל שהיא בדיוק מתאימה לטאנל הזה

בשביל לעבור.

אם אין לך מצווה אחת כזאת, אתה לא עובר.

אומר הרמב״ם,

מעיקרי האמונה

שיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצוות כראוי וכהוגן,

ולא ישתף עמה כוונה מכוונות העולם בשום פנים,

בשום צד,

אלא יעשה אותה לשמה מאהבה זכה בה לחיי העולם הבא.

איך עושים מצווה לשמה, אתם יודעים?

בהקדמה לספר דברים במעם לועז

יש 17 תנאים בשביל שאדם יוכל לקיים מצווה לשמה.

צריך לעשות אותה באהבה,

צריך לעשות אותה ביראה,

צריך לעשות אותה בזריזות,

צריך לעשות אותה בשמחה.

יש 17 תנאים.

ומרן החידה מביא 22 תנאים

לקיים מצווה אחת לשמה.

ועל זה אמר רבי חנניה בן עקשיה, כולם מכירים אותו,

כן?

אבל לא מבינים מה הוא אומר.

רבי חנניה בן עקשיה אמר,

רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

מה הפירוש?

אומר הרמב״ם, על זה אמר רבי חנניה,

כי המצוות, בהיותן הרבה,

הרבה סוגים של מצוות,

אי-אפשר שלא יעשה אדם בחייו

אחת מהן על מתכונתה ושלמותה,

ובעשתו אותה המצווה תחיה נפשו באותו המעשה.

אז לכן רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל, שכולם יזכו,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שמתוך כל כלל המצוות

אי-אפשר שהוא לא יעשה אחת לפחות

כמו שצריך על מתכונתה ושלמותה.

ומה הראייה?

אומר הרמב״ם,

ומה שיורה על זה ממה ששאל רבי חנינא בן טורדיון,

מה אני לעולם הבא?

מה אתה שואל, מה אתה לחיי העולם הבא?

אתה דורש ברבים, מוסר את נפשך על התורה תחת גזירת מלכות.

אתה מוכן ללמד במסירות נפש אפילו שיהרגו אותך על זה.

אתה שואל,

מה אני לחיי העולם הבא וכי יש לך ספק?

ומה עונים לו?

כלום מעשה בא לידך?

יש לך איזה מעשה אחד לפחות שבא לידך ועשית אותו במתכונתו ובשלמות?

זה מה ששואלים אותו.

כלומר, נזדמן לך לעשות מצווה אחת כהוגן?

ואז הוא השיב שנזדמנה לו מצוות צדקה על דרך שלמות

ככל מה שאפשר וזכה לחיי העולם הבא.

שמעתם דבר כזה?

התחלפו לו מעות

של פורים עם מעות של צדקה,

והוא לא ידע איפה המעות, מה ומי,

והוציא מכספו ונתן עוד פעם,

ובזה הוא זכה לחיי העולם הבא.

זה נקרא מעשה לשמה כהוגן.

במדרש רבה כתוב,

כשנפטר רבי אבהו,

הראו לו 13 נערי אפרסמון.

אתם יודעים, צדיקים לפני שנפטרים מן העולם,

אז הקדוש...

הקדוש ברוך הוא מראה להם את מה שהם עומדים להגיע לשם כבר

טרם המיתה, ממש.

תכף לפני המיתה כבר מגלים להם לאן הם הולכים.

לכן נאמר, ותשחק לי יום אחרון,

שהצדיקים בשעה שהם רואים את שכרם ביום האחרון הם שוחקים, הם יוצאים מן העולם עם שחוק

כי הם יודעים לאן הם הולכים.

אז רבי אבהוו הראו לו שהוא הולך לזכות ב-13 נהרי אפרסמון.

אז הוא שואל,

אלה של מי?

אמרו לו, אלה שלך.

אמר, אלה שלי.

ואני אמרתי,

אמרתי לריק יגעתי, לתוהו בהבל כוחי כליתי.

אני?

אני לא חלמתי בחיים שלי שאני אקבל משהו.

חשבתי שכל מה שצרחתי והכול,

לא מגיע לי שום דבר.

באמת,

כתוב שאם צדקת, מה תיתן לו?

בשער הביטחון רבנו בכי מביא

בשם הרמב״ן,

על הפסוק, אם צדקת, מה תיתן לו?

נשאלת השאלה אם אתה צדיק,

ואתה מקיים את כל התרייג מצוות.

אתה טוב מאוד בסור מרע,

ואתה טוב מאוד בעשה טוב.

נו,

אם אתה כזה,

אומרים אם צדקת, אתה צדיק.

מה תיתן לו?

זה עשית בשביל עצמך,

זה אתה חייב.

אתה חייב להיות צדיק.

אבל מה תיתן לו?

מה אתה נותן לו?

נתנו לך חיים, מה, השתמשת בהם רק לעצמך?

מה תיתן לו?

אומר הרמב״ן,

שאם

אדם מביא נפשות לקדוש-ברוך-הוא,

זה הוא נותן לו.

אם הוא מביא נפשות, מביא עוד,

עוד, עוד, עוד, מוליד נשמות לעולם על-ידי החוזרים בתשובה,

זה נקרא שהוא נותן לו.

אז רבי אבהו טמא.

כל זה בשבילי?

איך יכול להיות?

קשה, מה עלה בדעתו אשר רבי אבהו לומר להבל וריק היה כל עבודתו?

אלא הביאור הוא שהצדיקים שאגה להם כלווי תמיד, אולי הם מקצרים בעבודה,

בעבודת השם.

ולכן כל ימיו אמר, אני לריק יגעתי.

ואולי, למרות כל יגיעתו בעבודת השם,

עדיין מקצר ידו בעבודה.

ואפשר לעשות עוד יותר הרבה

עד שנדמה לו,

דהבל וריק יגיעתו,

וזוהו מידת הצדיקים.

זוהו מידת הצדיקים.

זאת אומרת,

לעולם הצדיקים לא מסתפקים במה שעשו,

ותמיד הם חוששים שמא הם מקצרים.

עכשיו תשמעו שני סיפורים מפחידים.

בלי גיהנו.

בלי גיהנו.

רבנו הגדול,

מרן ורבן של ישראל, רבי משה פיינשטיין,

זכר צדיק לברכה,

סיפר מעשה

מאחד מריבותיו, שהיה לו חבר נאמן,

והחליטו ביניהם

שמי שיסתלק ראשון לעולמו יבוא לחברו בחלום

ויגיד לו מה דינו.

החבר נפטר ראשונה

ובא לריבו של רבי משה, זכר צדיק לברכה, בחלום,

ואמר לו,

בדין סור מרע ועשה טוב יצאתי נקי לגמרי.

גלאט כושר,

מאה אחוז בסדר.

בסור מרע ועשה טוב יצאתי נקי לגמרי.

אבל

בגן-עדן

אינו טוב לי,

כמו שחשבתי בהיותי בחיים.

כשהייתי בחיים,

אחרי כל מה שעמלתי כל ימי חיי,

כל ימי חיי, הוא היה ברוסיה,

בתקופה שלא נתנו ללמוד,

והוא למד תורה,

והוא לימד תורה בסתר,

במסירות נפש, אם תופסים אותו, שולחים אותו לסיביר.

אם כל מה שהוא עבד ופעל,

הוא אומר,

אבל בגן-עדן אינו טוב לי כמו שחשבתי בהיותי בחיים.

למה?

הוא אומר, עיקר הזכות והמעלה

היא לאלו שקיימו בנפשם לעשות רצונך בלבב שלם.

איך משלמים בעולם האמת?

מי שעושה בלבב שלם,

לא משאיר מקום בלב שלו.

לכן, הצדיקים שאגה בלבם, אולי הם מקצרים בעבודה,

אולי אפשר לעשות יותר.

אילו היה יודע ראובן שהתורה תכתיב עליו,

אילו היה יודע בועז שהתורה תכתיב עליו,

אילו היה יודע אהרן שהתורה תכתיב עליו,

היו מתנהגים אחרת.

היו עושים עוד יותר.

משמע שיש כוח לאדם עוד יותר ממה שהוא חושב שהוא עושה היום.

על זה משלמים בעיקר.

בלבב שלם,

לעשות רצונך בלבב שלם.

מורי ורבי, המנוח זכר צדיק לברכה,

פעם בא אליו מישהו ואמר לו,

איזה תרעומת על אדם אחד שהיה מזכה רבים גדול.

ואמר כך וכך.

אמר לו, תיזהר בכבודו של אותו האיש.

למה?

כי הוא בעל מעשה.

באשכנזית אומרים בעל מייסה.

בעל מייסה.

הוא בעל מעשה.

דע לך

שבעולם האמת משלמים לאדם

לפי רוב המעשה.

כמה אדם הרבה מעשים ופעולות

לכבוד השם יתברך.

זה מה שמשלמים.

לעשות רצונך בלבב שלם.

לא להמעיט בעבודת השם.

כמה שיותר לדחוס

בכל רגע ורגע כל ימי חייו.

לא יישאר רגע פנוי.

לא רק שלא יישאר.

תעמיס בכל רגע כמה שאפשר יותר.

ונלמד את זה עוד מעט.

ועוד מעשה שני.

אחר פטירתו של מורי ורבי המנוח, זכר צדיק לברכה,

הוא בא בחלום

לאחד

הגאונים בדור,

הרב הגאון, הרב

חיים, גרנמן, ייבדל לחיים טובים וארוכים, אמן.

והוא בא אליו בחלום,

ורבי חיים שואל אותו בחלום,

מה נעשה בדינך?

אז הוא אמר לו,

אם לא הייתי עובר את הייסורים שעברתי בשלוש השנים האחרונות,

לא הייתי עומד בדין.

והוא היה גאון עולם

בירא שמים בתכלית

ובעל חסד אדיר

ומעמיד עולם התשובה.

החזון איש, קרא לו הבן שלי לעולם הבא,

הוא היה תלמיד מובהק של החזון איש, זכר צדיק לברכה,

החזון איש, לא היו ילדים.

ועם כל זאת הוא אמר,

אם לא הייתי עובר, והוא עבר ייסורים קשים בשלוש השנים האחרונות, הוא היה מרותק למיטה ובבתי-החולים,

לא הייתי עומד בדין.

ואנחנו מסתובבים ברחובות,

יש לנו זמן,

שותים קפה, תעשה קפה בחייה, תעשה קפה

עם חווייג',

תביא משהו לטעום.

יש לנו זמן, מטיילים, הולכים, חוזרים.

מה בוער? יש חיים, אנחנו צעירים,

ולא יודעים שסופרים לנו את הכול עם מונה.

הרגע שעבר, מת,

לא חוזר.

הרגע שעוד לא בא,

לא קיים.

כמה אתה חי, רגע.

אם יהיה לך עוד רגע,

הרגע הקודם מת,

והרגע הבא עוד לא בא.

כמה אתה חי רגע?

אם יהיה לך עוד רגע,

הרגע הקודם מת,

הבא עוד לא בא.

כמה אתה חי רגע?

אז כמה אתה חי רגע ועוד רגע ועוד רגע.

אם מילאת את הרגע ברוחניות, הרגע הזה חי לנצח.

אם לא מילאת את הרגע,

הרגע מת.

עכשיו, צא וחשוב כמה רגעים ביממה אתה מאבד.

בואו תראו,

אם היו נותנים לכם עכשיו

לתושבי השכונה הזדמנות,

למר שטייניץ יש עודפים קצת באוצר,

אז הוא החליט עכשיו לחלק

לתושבי אשקלון.

הוא פותח בנק מיוחד

שכל אחד יכול לבוא ב-08 בבוקר ולקבל 86,400

דולר.

כל בוקר,

אם הוא מבזבז,

מקבל עוד.

אם הוא לא גמר לבזבז את הכול, הוא מחזיר לבנק,

וב-08 בבוקר הוא מקבל מחדש 86,400. אם בזבז,

הרוויח.

לא בזבז, מחזיר לבנק, מקבל עוד פעם 86,400. תגידו לי, אם הייתם מקבלים סכום עתק כזה כל יום בבוקר,

על מה הייתם מבזבזים 86,400 דולר.

אם לא בזבזתם, הלך.

חוזר בחזרה.

מה תעשו עם סכום כזה כל יום?

כל יום.

כל יום.

כל יום. יש לכם מזל שאתם לא עשירים, כי אתם רואים שאתם לא יודעים מה לעשות.

מה עושים עם 86,400?

תורמים. תורמים. אז לא חסר לכם כסף.

מה עושים?

קונים סיגריות.

מה?

קונים סיגריות?

מה עושים?

קונים מונדה. קונים מונדה, יאללה.

ומחר יגואר.

ומחרתיים, מה? מרצדס.

ואחר כך קונים שטח להחנות את המכוניות.

נו, ואחר כך צריך לבנות סככה.

ובעוד כמה ימים תתבלבלו איזה מכונית שלכם ואיזה לא.

מה תעשו?

זה הרבה כסף, נכון? הרבה.

זה עשיר, מי שמרוויח סכום כזה על הבוקר? כל בוקר מקבל נטו?

עשיר או לא עשיר?

אתם יותר עשירים מזה.

הרבה יותר עשירים.

רק אתם לא יודעים מה האוצר שיש לכם.

כל יום הקדוש-ברוך-הוא נותן לכם

86,400 שניות לחיות ביממה.

מ-0800 עד 0800 בבוקר

יש לכם 86,400 שניות לחיות.

כל שנייה שניצלתם תהיה לנצח, נשארת.

כל מה שלא, חזר בחזרה, מת.

אין לכם מזה כלום.

נפוליאון היה ישן שעה אחת ביממה. שאלו אותו, אתה קיסר, למה אתה ישן שעה אחת ביממה?

אמר להם, השתגעתם?

אני אלך לישון.

עד שנהייתי קיסר, אני אלך לישון.

כשאני ישן אני ככל האדם,

רק כשאני ער אני נפוליאון הקיסר.

אתם זכיתם להיות הבנים של הקדוש-ברוך-הוא,

עם סגולה, ואתם הולכים לישון,

ואתם מבזבזים את 86,400 השניות שאתן קונים חיי נצח.

עיקר התביעה לאדם, עשה טוב, נתתי לך אוצרות חיים.

עשה טוב.

נו, מה אתם עושים?

איך מנצלים כל רגע ורגע,

שרגע אחד בחיים לא ילך חינם?

איך?

איך הגיעו האבות הקדושים

למדרגה הזאת, שלא איבדו שנייה?

איך?

אוהב השם ימי תמימים.

אברהם אבינו זקן בא בימים,

בא בימים מלאים לפני הקדוש-ברוך-הוא.

לא איבד רגע.

נו, איך עושים כזה דבר?

זיכוי הרבים.

זיכוי הרבים?

איך עושים? תסבירו לי.

חושב טוב.

חושב טוב? נגיד, נו, מה אתה חושב?

חשבת על משהו טוב, מה אתה עושה עם המשהו טוב שחשבת?

ליישם.

אז עכשיו אתה ביישום.

מה אתה מיישם, למשל?

בטח שלא חסר.

נו, תלמד אותי, אני מוכן ללמוד להעביר לכולם.

בוא נזכה את הרבים.

תגיד רעיון טוב שכולם ילמדו ממך ונעשה.

מעשר, מעשר.

מה זה מעשר?

נתת מה שקיבלת פעם אחת ונתראה עוד, נגמר. מה יש פה?

מה זה מעשר? זה תופס 24 שעות כל יום?

מה? מה?

מה לעשות? נו.

נכון. כמה זמן אתה יכול להתבונן בבורא יתברך?

כמה?

כל היום. כמה? כל היום?

ומתבונן בבורא יתברך.

נגיד, אתה מתבונן, מה התבוננת? עכשיו תגיד לי, למד אותי שאני אוכל.

ראית את השמש הירח ואתה מייחס אותם לשם,

ואתה נהנה מזיבם מעורם, ואתה מודה לשם ומהלל ומשבח על פלאות הבורא וכו'. נו, ומה עוד?

אחר כך אתה מסתכל על עצמך, שאתה בריא ואתה הכול עובד, וכל המנגנון, ומיליארדים וביליונים של תאים, הכול עובד.

גמרת להתבונן, מה עכשיו?

חוזר לשמש?

יש הרבה מה להתבונן. נו, אז מה עכשיו?

עכשיו תגיד לי שאני אלמד.

מתחיל לדבר, דבר עם השם, נו, ומה?

דבר כל היום. מה אתה מדבר? מה זה תורם? מה זה נותן?

זה שאתה מודה לשם זה יפה מאוד, אבל הוא רוצה שתעשה פעולות.

מדבר עם מישהו אחר שידבר עם השם.

שניכם מעסיקים את הקדוש-ברוך-הוא, עכשיו מדברים אתו. נו, מה עוד?

ומה עושים? מה עושים?

מה עושים? אתם יודעים מה עושים?

אני לא מבין, כן.

אדם שכל היום לומד תורה, כשהוא אוכל,

הוא אוכל שיהיה לו כוח לימוד תורה.

ברור, זה נכון. מי שאוכל, אוכל בשביל ללמוד תורה, ישן בשביל לישון,

שיהיה לו כוח לעבודת הבורא. יפה.

מה אתה עושה 24 שעות בלי הפסקה?

כל הזמן אני רוצה לראות פעולות. פעולות.

מה אתם מסוגלים לעשות?

לשים ציצית?

שמת ציצית אחת. נו, אז עכשיו שמת פעולה אחת, נגמר.

ברור, זה המונה דופק. יש לך עכשיו

זכויות בלי סוף, אבל

מה עם הזמן? נשאר לך עוד המון זמן, מה אתה עושה?

שם ציצית וגמרת?

שים שתיים, שים שלוש, שים ארבע, שים חמש, שים שש, יהיה לך יותר.

שים לאחרים, שים, שים, שים, שים, שים.

יש לך זמן, עזוב את המצוות עכשיו. זמן, מה אתה עושה עם הזמן?

אתה מסוגל לנצל 24 שעות ביממה?

תלמד אותי, נו, אני רוצה ללמוד.

אני רוצה ללמוד. למדו אותי.

אני לא מבין אתכם. שכחתם את התפילה שהתפללתם בראש השנה ביום כיפור?

מה התפללתם?

סתם אמרתם מה שאתם אומרים?

מה אמרתם?

למענך אלוקים חיים, נכון?

שכל החיים זה בשביל הקדוש-ברוך-הוא, למענך.

זה אמרנו עכשיו.

אבל מה התפללתם?

וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה

אתה יצרתו, ויאמר

כל אשר הנשמה ואפו,

השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.

אמרתם

שאתם רוצים שכל העולם יכיר את הקדוש-ברוך-הוא,

כמו שאברהם אבינו הכיר את העולם,

הכיר את הקדוש-ברוך-הוא לכל העולם,

ככה אנחנו אומרים,

לידע כל פעול.

מה אתם עושים

בשביל שידע כל פעול כי אתה פעלתו,

ויבין כל יצור כי אתה יצרתו?

אז אם אתה יוצא ומתבונן בבריאה, פעלת לעצמך,

ואם נותנים מעשר, פעלת לעצמך,

ואם שמת ציצית, פעלת לעצמך,

ואם למדת תורה, פעלת לעצמך.

איך אתם פועלים כדי שכל העולם ידע,

כל העולם יכיר?

איך אתם פועלים?

פיצים, שיעורי תורה, שיעורי תורה, זיכוי רבים וערבים.

שיעורי תורה, זיכוי רבים,

אבל 24 שעות בלי הפסקה כל החיים.

היהודי הזה,

שהיה חברותא,

של הרב פיינשטיין,

כל החיים הוא למד ולימד ובמסירות נפש.

והוא אומר שהוא היה שר מרע 100%,

בעשה טוב 100%,

אבל הוא לא מבסוט מגן-עדן.

למה?

לעשות רצונך בלבב שלם, בלי הפסקה, כל הלב לשם.

אין שום מחשבה אחרת,

חוץ מהקדוש-ברוך-הוא, לעשות לכבודו, למענו.

עבד, כמו שהיה אליעזר עבד אברהם,

כל מקום הוא אמר, אני עבד אברהם,

עבד אברהם אנוכי, עבד אברהם.

ככה אנחנו צריכים להיות עבדי השם יתברך.

ובסוף הוא יצא ממדרגת עבד וארור ועלה חי לגן-עדן.

אבל זה מי שזוכה להיות עבד אמיתי.

זאת אומרת, כל אחד מאתנו צריך לראות מה הוא עושה.

אמר רבי שמעון

בר יוחאי, ראיתי בני העלייה והמא מועטים.

איך הוא אומר כזה דבר?

הוא היה בדור של תנאים קדושים,

רבי עקיבא,

רבי מאיר,

רבי יוסי,

גדולי עולם,

תנאים קדושים.

הוא אומר, ראיתי בני עלייה והמא מועטים.

למה הוא מתכוון?

פירוש דוודאי יש הרבה אנשים שעוסקים בסור מירב עשה טוב. ודאי.

ויש הרבה לומדי תורה ועמלי תורה, ודאי,

אבל אינם בני העלייה.

למה? הם מסתפקים במעשיהם.

הם מסתפקים במעשיהם.

אבל כאלו שעושים בלבב שלם ועולים תמיד למעלה-למעלה,

ואינם מסתפקים במעשיהם,

ושואגים תמיד על שקיצרו ידם בעבודת השם,

ושואפים ומשתדלים תמיד להרחיב עבודתן,

להיות בלבב שלם בתכלית השלמות.

בני עלייה כאלו מועטים המה.

לכן הוא אמר,

אם מכל העולם יש רק שניים,

אני ובני הם.

ואם יש רק אחד,

אני הוא.

שמעתם?

זה נקרא בני עלייה.

הם כל הזמן בעלייה.

כל הזמן, למעלה, למעלה, למעלה, לא נחים ולא שוקטים, לא נחים ולא שוקטים.

עוד מעמיסים על עצמם, עוד ועוד ועוד,

ללא הפוגות,

ללא לאות.

כמעט תכלית החיים.

לנוח

בקבר נחים, אולי.

לנוח,

ושם ינוחו ויגיעכו, שם.

אבל עכשיו,

אדם לעמל יולד.

לעמל,

ראשי תיבות, ללמוד על מנת ללמד.

לא רק לעצמו, גם לאחרים.

כל הזמן להפיץ כמה שיותר תורה.

הנה, בתוך חודש כבר הזמינו אותי פעם שנייה לפה.

זיכוי הרבים שאין כדוגמתו.

מאות יהודים שומעים דברי תורה.

ואם לוקחים קצת ממה שאני אומר ועושים,

איזו עשירות לאין שיעור.

בואו אני אלמד אתכם משהו מרבי שמעון בר יוחאי.

שלמה המלך, עליו השלום, אומר, לך אל נמלה עצל,

ראה דרכיה, וחכם.

אם אני הייתי אומר לכם את זה, ולא שלמה המלך.

הייתי אומר לכם, תלכו, תלכו בחוץ, תראו נמלה ותלמדו

איך לחיות, תהיו חכמים, לכו תראו.

מישהו היה הולך ויושב ועושה מחקר עכשיו על נמלים?

היה אומר, הבנתי, הבנתי את הכוונה שלו, הבנתי, והולכים.

שלמה המלך אמר, לך אל נמלה עצל,

ראה דרכיו החכם.

אומר רבי שמעון בר יוחאי שהחכמים הלכו

ובדקו ומצאו בכורה של נמלה כמות של 300 קור חיטים,

כמות אדירה גם של בני-אדם.

יש לה שלושה מדורים,

לנמלה.

היא לא דרה במדור העליון מפני הדלף

של הגשמים.

היא לא דרה בתחתון בגלל התחף.

היא דרה במדור האמצעי, שהוא ממוצע ואבריזי.

כמה ימי חייה?

חצי שנה.

כמה מאכלה?

חיטה וחצי כל ימי חייה.

אז איך היא אוספת 300 קור, שזה פי מיליונים?

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

הנמלה אומרת,

שמא השם יאריך את ימי.

אם השם יאריך את ימי, צריך להכין.

טוב, כמה להכין?

פי שניים זה יותר מדי.

תגיד, בן-אדם חי, נגיד, 100 שנה,

אז כמה הוא יכול להאריך?

200?

בלתי אפשרי. אבל נגיד, הגזים 200, פי שניים.

אבל פי מיליונים?

פי מיליונים.

אומר שלמה המלך, לך,

לך, לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.

אם היא אומרת, שמא יאריך ימי, אנחנו על אחת כמה וכמה,

שהרי אנחנו, יש לנו חיי נצח והדרך ארוכה ארוכה ארוכה. נצח זה הרבה הרבה הרבה זמן.

ועם מה אתה יוצא מכאן? עם שקית אוכל?

מה הכנת צידה לדרך?

כמה תורו ומצוות לפרנס את עצמך בחיי נצח הכנת?

כמה?

לך מהר לנמלה.

ראה דרכיה וחכם.

אז היא הכינה פי מיליונים.

עכשיו תגידו לי, יכול להיות שבן-אדם

יוכל ללמוד 24 שעות ביממה ללא הפוגה?

אי-אפשר, נכון?

אפילו הגאון מווילנה,

שהיה מלאך,

היה ישן ביממה ארבע פעמים חצי שעה.

כל שש שעות, חצי שעה.

זאת אומרת, ביחד.

וככה הוא חי.

אז 22 שעות הוא ניצל.

אפשר 24 שעות?

אפשר להפוך 24 שעות לשבוע?

אפשר להפוך 24 שעות לשנה?

אפשר להפוך

24 שעות ל-100 שנה.

הנמלה עשתה זאת.

היא עשתה פי מיליונים.

גם אני עשיתי זאת.

לקחתי שעה שאני מדבר

ועוד שעה שאני מדבר

ועוד שעה שאני מדבר

ועוד שעה שאני מדבר,

והפצתי את זה במיליונים.

עד היום הפצתי

איזה

20 מיליון

דיסקים קלטות וטקל.

ובשנה האחרונה שברתי שיאים,

אין דבר כזה בעולם.

מיליון ו-750 אלף דיסקים שבכל אחד 400 שעות.

ועשיתי סקר גיאוקרטוגרפיה

לבדוק מה התוצאות של השפעת הדברים.

התוצאות מדהימות, אני לא יכול להגיד אותן כרגע,

כי עוד לא למדתי את הנושא.

שלחו לי את זה, זה הרבה נתונים,

אבל ממה שראינו מלמעלה,

אני לא רוצה להגיד מספרים, כי ביקשתי מהם שיכתבו לי במספרים,

לא רק באחוזים,

כמה זה סך האנשים שהושפעו מהאנציקלופדיות שחילקנו,

שאני אדע ברור, שאני מראה עם חתימה שלהם,

כמה זה.

לא ייאמן כי יסופר.

זה מחלוקה בתיבות הדואר,

ולצערנו הרב זה לא הגיע לכולם.

אבל אנחנו נתבע את הדואר, הדואר מחריטים.

הצבי בלע את הכסף ולא שחרר את הסחורה.

אבל מכל מקום אנחנו נראה איך לעשות בשביל שהדבר הזה לא ייפסל.

אבל מהתוצאות של אלה שקיבלו, וכמויות אדירות,

התוצאות הן מדהימות. אין דבר כזה בעולם. לא היה דבר כזה בעולם.

ועכשיו אנחנו עושים מבצע חדש,

והייתם בטח בגין זה.

עוד מיליון ושבע מאות חמישים,

אבל הפעם משהו שונה.

זה היה בשביל התשובה,

עכשיו בשביל התורה.

יש שם את קול השס

עם פירוש חברותא,

שמבאר את קול השס, שאתה יכול ללמוד כאילו אתה לומד עם מישהו,

שהוא מבאר לך את קול הגמרא דבר דבור על אופניו.

כל זה ביחד.

זה בתוך הדיסק.

כל הספרים של הרב ישראל יעקב לוגסי,

בפנים חינם.

כל הספרים של הרב אדס

זה ספרי הלכות

עם תמונות בצבעוני,

שכל תמונה זה הלכה.

למה ט' מלאכות בשבת?

אתה רואה את כולם,

כל מלאכה וכל פעולה, מותר או אסור, בתמונה.

ארבעת המינים,

כל סוגי האתרוגים, הלולבים,

הדסים, מה פסול, מה מותר, מה בסדר, מה לא.

דיני מוקצה בשבת, כל מוקצה, סוגי המוקצה,

זה אסור להזיז, זה מותר, זה חסרון כיס, זה כך וזה כך.

כל מיני ספרים של הלכות,

הכול עם תמונות.

כשיש לך מנוע חיפוש,

אתה שואל שאלה באיזה נושא,

אתה מקבל ישר את התוצאות

ואתה רואה את התוצאה מייד, אתה לא צריך לדפדף ולא לחפש.

מה שתכתוב תקבל.

לא רק זה, תוכל לכתוב עבודות

בתוך התקליטור ויישמרו לך,

ותהיה לך גם היסטוריה של העבודה שלך.

תוכל לשגר גם את מה שלמדת לאחרים,

ותוכל להתחבר לאינטרנט של שופר וללמוד עם כל העולם כולו את אותו דף, אם תרצה,

וכל אחד יוכל להוסיף

מה שיש לו.

ועוד ספרים, כל חוכמת המצפון תהיה בפנים.

ועוד ספרים.

כל זה יהיה בתקליטור אחד,

שיחולק בחינם לכל בית יהודי.

שלא יהיה יהודי שיגיד,

אני לא יודע, לא קיבלתי בחיים שלי, לא ידעתי מה זה גמרא, לא נתנו לי, לא דיברו אתי.

ראיתי את הרבנים, אמרתי להם שלום, ביקשתי ברכה, הלכתי הביתה, אבל הם אף פעם לא אמרו לי, בוא תלמד, בוא תראה, בוא תבין.

אתה יודע מה זה ללמד טת מלאכות? אתה יודע למה אסור בשבת משהו?

הנה, קח בבקשה דיסק,

תלחץ מה שאתה רוצה לדעת,

מסריק מותר או אסור, תכתוב מסריק, יצא לך תוצאה עם תמונה, תראה.

אתה רוצה לדעת אם טיטול מותר או אסור?

תלחץ, תכתוב טיטול, תכתוב חיתול, תכתוב מה שאתה רוצה.

מה שתכתוב יצא.

כל שאלה שאתה רוצה תקבל תשובה.

טוב או לא טוב?

תמיד בין מבצע למבצע צריך לעשות עוד מבצע.

למה?

אסור לבזבז רגע בחיים.

אתם רואים?

אני יושב עכשיו פה והתעשייה עובדת.

עושים עוד זכויות, עוד זכויות, עוד זכויות, עוד זכויות. אני יושב אתכם,

רואים אותנו עכשיו עשרות אלפים בשידור ישיר.

נגמר השידור, השידור חוזר.

באתר, ביוטיוב, בפליקס, בכל מיני מקומות,

יש סרטים, סרטים, סרטים, סרטים, נכנסים מכל העולם.

כל רגע, כל רגע מייצר, מייצר אלפים ורבבות של שעות של תורה,

של חזרה ותשובה. כל רגע ורגע.

אפשר או אי-אפשר?

אפשר. אפשר. אתם רואים שאפשר.

אפשר ללמוד מהנמלה.

עדיף להיות כמו נמלה, נכון?

רואים שהיא קטנה, נכון?

אבל הזריזות שלה, המהירות שלה,

היא לא נחה רגע,

היא מספיקה מה שאדם לא יכול להספיק.

אז שלמה המלך, שהיה חכם מכל האדם, אמר, לך, לך, מותיק,

לך.

אל תלך, תחפש זה, זה, זה, זה, זה. לא, לא. לך לנמלה,

ראה, ראה דרכיה, וחכם.

אז זאת אומרת, כל אחד מאתנו יכול לפעול רבות ונצורות

לאין שיעור.

וגם אם בן-אדם

לא יכול לעשות כמו שאני עושה,

זה לא נכון שהוא לא יכול, הוא יכול.

יכול.

רק מה, לא ביום אחד, גם אני לא הייתי ביום אחד.

לאט-לאט, עוד שיחה, עוד דיבור, עוד רעיון, עוד זה, עוד ביצוע, עוד שלב, עוד שלב, לאט-לאט.

וככה בונים ונבנים.

אבל הקב'-הוא נותן סייעתא דשמיא למי שרוצה לעשות למענו.

הקדוש-ברוך-הוא לא מונע אדם מלהשיג את כל שאיפותיו,

אם הן מכוונות לשם יתברך באמת.

הוא האחרון שימנע

והוא הראשון שייתן.

טוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת.

רצון יריעיו יעשה,

ואת שבעתם ישבעיו יאשיעם.

הקדוש-ברוך-הוא רוצה מאוד מאוד שאנחנו נצא מחוזקים לעשות למען כבודו,

ובכל דרך זה אפשרי,

בכל מצב,

לעודד אנשים לראות,

לשמוע,

לבוא,

להבין, להסתכל, להשתתף.

לא חסר מה,

חבל על הזמן, במקום לדבר שטויות והבלים,

להזיז ולהניע דברים.

במבצע הזה אנחנו גם כן נותנים הזדמנות לכל מי שרוצה להיות שותף.

ב-1.75 מיליון התקליטורים האלה שיחולקו בחינם,

אז אנחנו נותנים אפשרות כזאת, והמניה הפעם תהיה יותר זולה, 4,000 שקלים מעשרה תשלומים

מאדם שותף בזכות של 1.75 מיליון דיסקים, כפול כל התורה שילמדו.

תארו לכם שכל אחד ילמד

רק פסוק אחד,

רק שורה אחת.

אז יהיו לו מיליון ו-750,000 שורות של תורה.

אפילו אם לא יקראו,

אפילו אם לא יקראו,

אפילו אם חלק לא יפתוחו אפילו את הדיסק,

אתה מקבל שכר

כמי שנתן להם את ההזדמנות.

מאיפה לומדים?

יש דין מסית ומדיח.

אם אחד מסית את חברו לעבודה זרה,

בחברו לא ניסת,

לא שומע לו.

העונש למסית, אפילו שהוא לא הצליח, סקלה.

אבל הוא לא הצליח,

הוא לא שמע לו, זה דין מסית.

על ההסתה הוא כבר נענש.

אם בהסתה לשלילה מקבלים עונש, אפילו שהוא לא הצליח,

מידה טובה מרובה פי-500.

אם אתה מנסה להסית, לא בתו אלא בטית,

את החבר שלך מהדרך הרעה לדרך הטובה,

ולא הצלחת,

אתה מקבל שכר כאילו הצלחת בפי 500. אז כל מה שאנחנו צריכים זה רק להראות לקדוש ברוך הוא מה רצית מאיתנו, אבינו שבשמיים,

שובו אלי בשוב העניין.

הנה, אנחנו עושים פעולה של שובו אלי.

אנחנו קוראים לכל אחינו בית ישראל, קחו תורה, קחו תשובה.

מונח לפניכם.

עשינו את הפעולה, יותר מזה אי-אפשר, נכון?

מה אפשר לבקש משמואל הנביא שיסתובב כל הזמן, כל הזמן יסתובב בערי ישראל? אפשר לבקש ממנו עוד מזה?

אין יותר, מה עוד הוא יכול לעשות?

אם אנחנו מגיעים לכל בית יהודי בישראל ונותנים

להם את ההזדמנות של החיים שלהם,

חינם אין כסף,

על מגש עם תוכנת חיפוש, לא צריך אפילו להבין בלימוד.

תלחץ לפי מלה ושם ורעיון ומה שאתה רוצה,

וזה צף לך לפנים ואתה רואה ואתה מבין מהתמונות. לא צריך להיות חכם, גם ילד בגן מבין.

זו ההזדמנות שאנחנו משתדלים לעשות עוד מבצע.

עוד מבצע לעשות.

יש לנו עוד תוכניות יפות שאנחנו בעזרת השם

נמשיך בהן, אבל כל הזמן להמציא רעיונות,

רעיונות, רעיונות, ולבצע, ולהיכנס ולהתחייב, ולהתחייב, ולהתחייב.

אם לא מתחייבים, לא זוכים.

אם בן-אדם משאיר את הכול רק פה במגירה, כמו שאומרים, לא יגיע לכלום.

כי זה עבר, בא משהו אחר, דחה את ההוא, נשכח.

עלה רעיון טוב?

תתחייב עליו.

איך שעלה לי הרעיון, עוד כשהתחלתי את המבצע הקודם, עלה לי הרעיון הזה,

כבר התחייבתי עליו.

למה?

בשביל שאני אהיה מחויב לעשות אותו,

אחרת יצער הרע יש לו תרגילים.

אז לכן, כל מי שירצה, בעזרת השם, בסוף הערב למלא הוראת קבע או באשראי,

ולהיות שותף במניות האלה של 1.75 מיליון תקליטורים עולמיים

של תורה יוכל לעשות זאת הערב, יקבל גם ברכה.

אני רוצה לתת לכם אפשרות לשאול אותי שאלות.

אני מקווה שיהיו לי תשובות.

בואו נתקדם.

מי רוצה לשאול שאלה ראשונה? בבקשה.

הנה, יש שם בחור, בסוף בפינה.

תן לו לשאול שאלה.

תודה רבה. קודם כול, ערב טוב לכולם.

אני רוצה להיות החלוץ הראשון שיתרום.

אשריך על חיי העולם הבא.

ואני מבקש מכבוד הרב שיברך אותי בבן זכר,

זרע של קיימא, לעבודתו יתברך.

בשמחה רבה. מה שמך?

דניאל בן-יוסף.

ואשתך?

אורלי בת מננה.

ישראל בן-יוסף.

דניאל בן-יוסף ואורלי בת מננה,

תזכו בעזרת השם יתברך לזרע חי וקיים מהרה שנה.

אמן. אמן. ברוך תהיה. תודה רבה, כבוד הרב.

כן.

מי רוצה לשאול שאלה? בבקשה. הנה, יש פה יהודי.

תן לו בבקשה.

כבוד הרב, אני מבין שלכנסי אסור להיכנס.

נכון. בגלל דלילים.

אז איך אברהם אבינו לקח לו דווקא ילדה מאנשים שעובדים באלילים, ולשם הגמלים לא רצו להיכנס, אפילו, מספרים.

על מי אתה מדבר? על הגר? אברהם שלח את אליעזר להביא לו אשה לבנו משם.

כן, מבני משפחתו. אבל הם עובדי אלילים.

כן, אבל מה לעשות? כל העולם היה עובד אלילים,

ואברהם אבינו לתקן את אלה שעובדי אלילים הצליח ביותר.

ומה שהיה צריך לחפש זה אשה שיש לה מידות טובות,

ואם נמצא אשה שיש לה מידות טובות,

אז היא תוכל להיות אם בישראל, כמו שנוכחנו שכך היה.

כן.

שאלה נוספת. הנה הבחורצ'יק שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה,

ואני חושב שאני שואל את זה לעוד כמה אנשים מתחזקים.

אנשים שנופלים הרבה בעוולמפגן-הברית,

רציתי לדעת איך אני מרים אנשים כאלה, כי זה מאוד קשה להרים אותם, והם חושבים שאני מדבר גם בשם עצמי,

על איך אני מרים אנשים כאלה, כי, אני אגיד לך,

הנושא הזה הוא תלוי באם אדם מחובר לתורה או לא מחובר. אם אדם פנוי,

אז כתוב, כשהראש פנוי מהחוכמה, אז שורה עליו רוח שטות,

וממילא הוא מחפש לו כל מיני דברים לא טובים.

לכן, כמה שאדם עסוק בתורה ונמצא בחברה טובה,

אז הוא לא ייכשל.

דבר נוסף,

יש ספר קיצור שולחן ערוך

של הרב גנד שפריד,

שיש שם פרק שלם רק בנושא זה,

שבו הוא נותן עצות מעשיות ותיקונים למי שנכשלו בעוון חמור זה.

ולכן, צריך להיזהר מאוד מאוד, מי שרוצה להינצל, ניצל.

מי שמפקיר את עצמו, לא ניצל.

הוא פשוט אומר, קשה לי, ומרחם על עצמו, וכו' וכו', וזהו.

אבל אם אדם רציני ומבין

שהעוון הזה הוא פלילי מאוד,

והוא מוליד שדים,

שאחר כך הוא יצטרך להסתדר אתם,

יותר נכון, הם יסתדרו אתו,

אז כדאי, יתמין, לא לאמץ כאלה.

עוד שאלה קטנה.

רבי שמעון בר יוחאי אומר שהפוגם בברית, אין לו חלק באלוקי ישראל, אלא אם כן עשה תשובה.

עכשיו, השאלה שלי, הרבה שואלים את זה, מה זה בעצם תשובה?

איך עושים את זה? תשובה שלמה זה שאדם מתחרט

על כל מה שעשה בימי חייו,

מקבל לעתיד לא לעבור עבירות שאסורות ולקיים מצוות,

ולהתוודות ולומר, הנה ה' חטאתי עוויתי, ולפרוט את החטא, מה שעשה.

אם הוא לא זוכר את כל העוונות,

הוא עומד לפי סדר א'-ב', כמו שכתוב לנו.

אבל בעוון פגם הברית,

תשובה רגילה לא מספקת,

אלא הוא צריך ככה,

או ללמוד תורה בעמל וביגיעה מאוד מאוד, כמו שאומר החזון איש,

או שהוא צריך לשמור שבת במיוחד, קלקטה, משהו מיוחד ביותר,

כי לצאת מהעוון הזה לא כל כך פשוט.

אז תשובה והידור במצוות מסוימות,

כדי שיוכל לצאת מהפגם. וזה כתוב שם בקיצור, שולחן ערוך.

אז לא להיות פזיז ומהיר התמין להתפתות לשטויות.

אדם ישמור על עצמו ויתחבר לחברה טובה וילמד תורה.

כמה שילמד יותר תורה, יטהר את עצמו.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן.

הנה פה יש שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

באתי לכאן לומר לך, אבא שלי תמיד חופר לי,

אומר לי שהוא רוצה שאני אתחתן וזה.

אני רבאק בן 27, וגם שאחותי תתחתן.

ואמרתי לו, אבא,

תשמור שבת. תתחיל לשמור שבת ככה, כי רק כולו שמור שבת בבית.

והוא אמר לי, איכשהו יצא לנו לדבר עליך, עם כל הקטע עם ערפי גינת וזה, והוא מאוד מעריך אותך.

והוא אמר לי, אם הרב המצחק יגיד עכשיו, יש דוח חישה. כן, אם אני צריך לשמור שבת, אני אשמור שבת.

פשיטא.

תגיד, תגיד, הוא בטח צופה בך. מה השם שלו? ישראל.

ישראל בן?

בן בת שבע.

בת שבע.

השם יזכה אותך לשמור שבת, כי הלכתה,

ותזכה לראות את בנך ובתך בתוך החופה, מהרה.

ואת אחותי, בת שבע, בת ציפורה.

ובת שבע, בת ציפורה, חופה בקרוב.

אפשר כיסוי ראש לאמא שלי?

כן, אפשר כיסוי ראש לאמא. בבקשה.

תן לו שם בסוף, הוא רוצה לשאול.

ערב טוב לכבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה לגבי אברהם אבינו, עליו השלום.

אברהם אבינו הכיר את בוראו בגיל שלוש,

שהיה בגיל שלוש, אבל הקב'-ברוך-הוא מל אותו בגיל 99. לאחר מכן הוא ציווה על הברית בגיל שמונה ימים.

אם אברהם אבינו הכיר את בוראו בגיל שלוש,

אז מדוע הוא קראת אמון ברית בגיל 99 ולא לפני כן?

הרי הוא הכיר אותו בגיל שלוש.

זו שאלתי.

קודם כול, הקב'-ברוך-הוא רצה שהעבודה של אברהם אבינו תהיה עבודה שלא תופרע משום מצב שהוא.

ואברהם אבינו הכיר את בוראו והשיג אותו כל יום וכל יום וכל יום לבד.

הוא השיג את כל התורה כולה.

והוא מנע מעצמו את המצווה הזאת של מלה אפילו שהוא השיג אותה בעצמו,

והיה יכול למעול גם בלי ציווי השם.

אבל גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה.

ומצווה זו אי-אפשר לחזור עליה עוד פעם.

אם הוא עשה, אי-אפשר לעשות עוד פעם.

מצווה אחרת הוא יכול לעשות עוד פעם.

אבל הוא המתין

עד שהקב'-ברוך-הוא יבקש ממנו.

בשעה שהוא אמר לו, הקב'-ברוך-הוא לימול, שומעים פעם ראשונה את אברהם אבינו נכנס למשא-ומתן עם הקב'-ברוך-הוא,

ואומר לו, ריבונו של עולם,

עד עכשיו, עד שלא מלתי,

היו נכנסים אצלי עוברים ושבים.

אבל אם עכשיו אני אמול,

הערלים לא ייכנסו אצלי.

לכל עבודתי זיכוי הרבים תרד לטמיון,

כי הם יגידו, שמע, בשביל להתגייר צריך לעשות ברית.

אז מה לעשות?

זאת אומרת,

זה היה כביכול דבר שמפריע לעבודה.

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא, עד עכשיו היו באים אצלך ערלים,

עכשיו אני בא אצלך.

עד שלא מלת, אני לא יכולתי לבוא,

עכשיו שמלת,

אני בא אצלך.

אז כתוב שהקדוש-ברוך-הוא נתן את העבודה הזאת, שהיתה הכי אהובה וחשובה אצל הקדוש-ברוך-הוא,

זה הגיור גרים.

ולכן, הקדוש-ברוך-הוא עיכב לא רק את הברית,

אלא עיכב גם את ההיריון.

לכן, עקרה היתה שרה ואברהם עד גיל מבוגר.

מדוע?

בשביל שלא יהיו טרודים בילדים.

מה זה יפריע להם בעבודה?

ונשאלת השאלה, אז למה צריך לעשות שלשרה לא יהיה רחם?

מספיק שהיא תהיה עקרה, למה צריך גם לקחת לה את הרחם?

אלא אם היתה לה רחם, היא היתה מחפשת עצה איך להרות.

ואז היה מתבזבז הזמן

במקום לעשות גרים.

אז הקדוש-ברוך-הוא עיכב את הכול, וברגע שרצה שהיא תהרה, והוא אמול, אמר להם,

ועשה נס, ונתן לה רחם מחדש.

אבל, רואים עד כמה חביבה אצל הקדוש-ברוך-הוא, העבודה הזאת של גיור גרים,

שהוא עיכב את לידתו

של יצחק אבינו

100 שנה,

כדי שיספיק אברהם לעשות הרבה גרים.

כי אם בא יצחק, צריך עכשיו להתחיל ללמד את יצחק,

צריך לטפל ביצחק, לגדל את יצחק, היורש הרוחני.

אז לכן, כדי שלא יהיה מטופל בילדים הרבה,

לכן מנע ממנו הקדוש-ברוך-הוא.

אז כל העיכוב, תקשיבו טוב, של יצחק,

שזה האור של העולם,

בשביל גרים, איזה גרים?

עובדי העבודה הזרה,

מהמטומטמים ביותר שהיו בעולם.

אז מה עם היהודים,

שהם בניו של הקדוש-ברוך-הוא,

כמה הקדוש-ברוך-הוא רוצה שאנחנו נחזיר אותם בתשובה?

כמה חביב לפניו

עם עבודתו של אברהם, והוא זכה להיות אבי האומה הישראלית בזכות גיור גרים?

מה השכר של מי שמחזירים בתשובה את הבנים של הקדוש-ברוך-הוא?

יש לכם שיעור.

כששם יצא מן התיבה ופגש את אברהם,

שאל אותו אברהם, בזכות מה יצאתם מן הטבע?

אמר לו, בזכות שהיינו מפרנסים את החיות והעופות.

אמר אברהם אבינו, קל וחומר,

אם בזכות זה שהם פרנסו חיות ועופות,

בראו עולם חדש,

אני אפרנס בני-אדם.

ואתה אשל התחיל לעשות אוהלים ולחלק אוכל לאנשים ולהכיר להם את הקדוש-ברוך-הוא.

ומה אברהם היה מגייר גרעין?

אנחנו נחזיר בתשובה את בניו היהודים?

אז כל אחד יכול להיות שותף.

אם הוא לא יודע בעצמו,

יהיה שותף בארגון שופר,

ויהיה זוכה ומזכה תמיד.

ומה שאנחנו פועלים, מכוחו פועלים.

אז צריך להיות חכם.

אדם רוכש מניה זוכה להיות מחובר.

פה המניות לא עולות ויורדות,

רק עולות,

וזוכים להיות בני העלייה.

כלומר, אני רוצה להיות חופשי מניה.

אשריך לחיי העולם הבא. הנה, עוד יהודי לוקח מניה.

מירי בת מלכה תשלים את ההיריון תקין ותלד בשעה טובה ומוצלחת עובר בריא ושלם.

כבוד הרב, אשתי באמת

התחילה להתחזק ולראות את ההרצאות שלך,

ובאמת היא קיבלה על עצמה לא לראות טלוויזיה.

נפלא מאוד.

והתחילה לקרוא מעמדות ולקרוא תהילים ולהתחזק, ברוך השם. מדהים.

אבל הילד עכוז.

עזוב, עזוב, הסתדר.

בעזרת השם.

מה?

בעזרת השם זה, זרקתם בטלוויזיה, אתה יודע מה זה?

תינוק ששומע שירי אגבים

אז הוא יוצא, חס ושלום, על הפנים.

בעזרת השם שיצא צדיק.

אז הנה אני אראה לך, כתוב פה,

שלח לי את זה גלאור היום.

אתה רואה איך אני עושה מה שאתה אומר.

הפלא יועץ אומר,

הזהירו בעליו מוסר, באזהרה יתירה, שלא לשורר לילד שבוכה בשירי נוכרים ושירי אגבים,

כי נפש הילד הוא חובל,

אלא אם ירצה לשורר כדי לשחקו, ישורר לו שירי תורה.

ורא עלי המנהג

שיש באיזה מקומות

שכשהאשה יולדת,

יום אחד באותו שבוע קוראים לנשי העיר לעשות בריקוד,

והן משוררות שם שירי נוכרים ושירי אגבים.

וכן שמירת הבן,

דהיינו בליל המלה,

במקום שישמע הילד קול תורה,

שומע קול שירי נוכרים ושירי אגבים.

וזה גורם

שבעוון זה נמצאים הרבה בנים טיפשים,

בנים, משחיתים,

בנים, לא אמון בם,

כי בעוון חוללו,

לשומר נפשו ירחק מזה,

ולא יניחם לעשות בתוך ביתו לעולם.

תראה מה זה גודל ההשפעה

של שירים של גויים או שירי אגבים,

אפילו לתינוק שלא מבין כלום.

יוצאים ילדים טיפשים ומשחיתים.

אז גדולים

על אחת כמה וכמה.

כן, אז אם היא זרקה את הטמבלוויזיה והילד כבר בטוח לא ישמע את מה שיש שם,

לא תן הלובלות ולא טמבליות.

אז אתה מסודר.

בעזרת השם. כבוד הרב, אתה גם יכול לחבר את החבר שלי כאן,

הוא באמת, הוא חברותא שלי בלימוד תורה,

והוא מצפה לילד כבר כמה שנים, חבר מביא חבר.

בעזרת השם.

מה השם?

אברהם בן-ניקול.

אברהם בן-ניקול,

השם יזכה אותך,

שיהיה לך זרע חי וקיים ותתעלה בתורה וביראת שמים.

אמן. שאלה נוספת.

הנה הבחור פה. בבקשה. כבוד הרב,

גם אני תורם עינייה, בעזרת השם. אשריך על חיי העולם הבא. מה שמך?

שלום בן ציפורה.

שלום בן ציפורה.

רפואה שלמה ואני אחזור לעבוד. רפואה שלמה מהרה ופרנסה בשפע רב.

וזיווג הוא כבר קיבל, די, לא פעמיים.

שמה עם האדום.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

זכינו בדור הזה שיש אמונה לכל עם ישראל,

ועם ישראל, אפילו החילונים, הדתיים, לא משנה,

במילים החסדיים עוזרים, אנחנו רואים את זה בהגמ״חים כל שבת,

וזה מסמן על אחדות.

וברוך השם, יש הרבה תשובה בעם ישראל,

בזכות הרב, בזכות הרבה רבנים ויש הרבה צדיקים.

מה צריך עוד לעשות כדי שהמשיח יבוא והגאולה תגיע?

מה חסר עוד?

זה השאלה. שנאת חינם.

אז אם יש גמילות חסדים ואחד עוזר לשני, אז אם יש אחדות ואהבה.

אומר רבי יונתן אייבשיץ, בזמן חורבן בית שני היה אחדות, כמו שאתה אומר.

היתה גמילות חסדים,

עזרו איש לרעהו.

בענייני החומר, כולם היו 100%. יולדת, כולם עזרו לה.

חתן וכלה, כולם שימחו אותה.

היה.

הוא אומר, דבר אחד לא היה.

אף אחד לא הוכיח את חברו.

כל אחד לא מתערב בשל השני. הוא אומר, אני לא יודע, הוא חי את החיים שלו, אני חי את החיים שלו, אני לא מתערב. עזוב, בוא נהיה בשקט, בשלום, באחדות.

אבל הקדוש-ברוך-הוא אמר, הוכיח, תוכיח את עמיתך, אני רוצה שתתקן את החבר שלך. לא רק תוריד לו נוצה מפה ותגיד לו, נוכלך לך כאן

ונקרע לך למטה.

הקדוש-ברוך-הוא רוצה שתוכיח אותו שיתקן את המעשיו, שיהיה קרוב אליו.

אומר רבי יונתן אייבשיץ, זכר צדיק וברכה, זה לא עשו.

זה נקרא שנאת חינם.

כי מה עולה לך להגיד לחבר שלך, תקן דרכיך לטובתו?

מה זה עולה לך?

גמילות חסדים יותר קשה.

צריך להוציא כסף, צריך לעבוד.

להזיז ספסלים, לעזור, זה יותר קשה.

מה הבעיה להגיד לבן-אדם

אל תדבר בקדיש?

מה הבעיה להגיד לבן-אדם תהדר במצווה זו? מה הבעיה?

הוא לא רוצה כאילו להסתכסך, אתה מבין?

זו הבעיה.

אתה רואה, אני לקחתי תפקיד שלא הייתי צריך לקחת לכאורה.

אני לא גדול הדור,

יש גדולי דור

בני מאה,

ענקדור.

ואני לקחתי על עצמי משימה שצריכים אחרים לקחת,

לטפל בנושא של הזמרים הפסולים שמשחיתים כל חלקה טובה בישראל בהופעות האסורות שלהם.

וידעתי מראש

שהרבה יתרעמו והרבה יכעסו והרבה אפילו יוציאו מלים לא יפות וידברו לשון הרע.

אבל מה לעשות? זו חובה.

הראיה,

שגדולי ישראל חתמו על המכתב מחדש

ואמרו שאין להשאיר את השירים שלהם אפילו בחתונות ובסעודת מצווה,

כי זו תקלה שאין כדוגמתה.

יש מכתב בכל חכמי ספרד מלפני 20 שנה.

20 רבנים חתמו.

ואני אומר לכם בתקציר רק מה הם אמרו.

יש את זה בגדול.

ואני אומר רק תקציר.

בתקציר, תמצית דעת תורה באיסור חמור.

אסור צחוק

וקלות ראש.

אסור להזמין שחקנים, חקיינים ולהטוטנים.

זה דרך הגויים, זה לא קשור אלינו, ליהודים.

אסור נערי פלא.

אסור רקדניות לנשים.

אסור הקרנת סרטים, גרוב-אייס ואחרים.

אסור כינוסים למיניהם שאינם לפי רוח תורתנו הקדושה.

כל זה נאסר על-ידי גדולי הדור.

אסורים כינוסים שבאים לחיקוי של התרבות החילונית במסווה של קדושה.

אין לעשות בשום פנים ואופן כינוסי בידור וחיקוי סחוק וקלות ראש.

אסור לנשים לצאת לרחובה של העיר בתערובת גדולה ובחוסר צניעות,

כגון שהולכים לערבי שירה לכל מיני מקומות המונים.

אסור ערבי שירה וזמרה עם כלי נגינה בכלל,

רק לצורך מצווה בלבד.

יש למחות בתוקף, מי שנמצא בתוך חתונה או בר-מצווה או ברית או בכל מקום של סעודת מצווה,

יש למחות בתוקף ביד הזמרים או התקליטנים,

ובפרט בחתונות,

שלא להכניס ארס בקרב בחורי ישראל על-ידי תזמורות פראיות הצורחות בקולי-קולות,

עם הדים משונים המושכים אחריהם

גם ריקודים של הוללות,

וכן אורות חשמליים, צבעוניים וזיקוקים בעשן וכיוצא,

שכל זה התפרקות חיצונית וחיקוי של התרבות החילונית,

ולא שמחה אמיתית הראויה לנו.

מלחיני שירים וניגונים חילוניים

וזמרים ששרים את שיריהם,

צריך להרחיק אותם מקרב מחננו,

ואסור לשמוע מנגינות

של רקנות וקלילות.

כל זה נאמר למי? לכלל הציבור.

אבל חכמים כתבו עוד,

ובפרט לציבור האברכים ובני התורה,

שהם גורמים חילול השם

וביטול תורה גמור,

שאין להם להימצא במקומות אלו בשום פנים ואופן.

והם מסכמים,

ואם לא נעצור את המגפה והמשחית בעוד מועד,

מי יודע מה יהיה בעתיד ילדינו בסכנה נוראה נשקפת על חינוך בנינו האיכרים.

מי חתמו על זה?

חלק מהם כבר נפטרו,

וחלק ייבדלו לחיים ארוכים, ואלה שמותם.

הרב שלום משש,

הרב יצחק כדורי,

הרב מרדכי אליהו, הרב משה צדקה, הרב יהודה מועלם,

הרב יהושע ממן, הרב שלום כהן,

הרב שבתאי אתון, הרב מאיר מזוז,

הרב שמעון בועדני, הרב יעקב תופיק,

הרב שלמה בן-שמעון,

הרב אברהם סלים,

הרב אליהו תופיק,

הרב יהודה כהן,

הרב מסעוד בן-שמעון,

הרב יעקב יוסף,

הרב יעקב חיים סופר, הרב ראובן אלבז,

הרב נאום שמואלי,

ועל כולם הרב עובדיה יוסף.

כל אלה חתמו על זה.

אז מצווה וחובה על כל אחד למחות, כתוב.

חובה למחות,

להוכיח.

אבל אם אתה שותה כי לא נעים לך,

זה נקרא שנאת חינם.

אם אנחנו נדאג שכל אחד יתחבר לקדוש-ברוך-הוא, אנחנו נביא את המשיח. אתה רוצה אותו, נכון?

אם אתה רוצה, תדאג שככה יהיה.

לקחת כאלה טפסים,

לשכפל, להפיץ,

להדביק, לפרסם.

הולכים לחתונה,

לוקחים כאלה מודפסים,

נכנסים לחתונה,

רואים משהו לא לפי ההלכה,

מעבירים לאנשים ניירות כאלה שיקראו בעצמם.

יצאת ידי חובת מחיה.

אם אתה לא יכול להגיד את זה בקול, תמסור פתק.

יש פתק,

כל הרבנים חתומים,

אם זה יהודי ירא שמים, אין לו מה לחפש שם.

לא נוכל לתקן את כולם ביום אחד,

אבל עצם הרצון וההשתדלות שלנו,

הקדוש-ברוך-הוא יגמור.

לא עליך המלאכה לגמור.

ואי אתה רשאי להיבטל ממנה.

ובמקום שאין אנשים,

היה איש.

אז לכן לקחתי משימה זו על עצמי,

ואנחנו רואים פירות גדולים מאוד, ברוך השם.

כמה אנשים פה שהפסיקו לשמוע זמרים פסולים, שירימו את היד.

יפה, תצלמו רגע, בבקשה, תצלמו.

אתם רואים? השתבח, המורה צלם. אני לא רואה את זה. ידיים למעלה, גבוה-גבוה.

גבוה, כן, צד שני גם, צד שני.

צד שני גם, איפה הנתב? צד שני.

או, צלם, צלם, צלם, צלם, צלם,

ברוך השם, אשריכם ישראל.

ככה מביאים את הגאולה. כששומעים בקול השם ובקול החכמים,

ככה מביאים את הגאולה.

כן, בבקשה.

כבוד הרב,

אני, כמו שאומרים, מעריך אותך.

אני גבאי ותיק פה, בבית-כנסת שבות-ישראל.

לפני כמה שנים אני גרם בסביבה.

לא ישנו בערב שבת ולא בשבתות.

מכוניות, צפירות,

הילדים היו משתוללים, באים מהברים.

ואני רוצה להעיד פה, בבית-כנסת, הודות

לשני בחורים טובים שאני מעריך אותם,

אם זה דניאל חלפון ואם זה מכלוף ואם זה

הרב-חיים ללוש.

אלה,

אני רוצה להעיד, קודם כול, בית-הכנסת הזה, שבות-ישראל,

עובד ימים ולילות.

נשים וגברים וילדים עובדים נונסטופ,

ואנחנו עכשיו רוצים להגדיל את הבניין הזה,

להפוך אותו לבניין ענק, רק של תורה ומצוות.

אבל לפעמים, אתה יודע מה הולך פה במדינה שלנו,

זה הולך הרבה הרבה, לוקח זמן, בעיריות ובכל המוסדות שצריכים לאשר.

אז אני מבקש, ברכה. ברכה.

תצליח להגדיל את זה בעשר קומות.

רגע,

אני רוצה שתדעו דבר אחד. הוא אמר ששני אנשים ורב אחד הצליחו לעשות פה מהפכה בשכונה.

אז ארבעה אנשים ורב אחד,

עוד יותר, ושמונה אנשים עם שני רבנים, יא חלאו להו.

ואיזה חמישה רבנים ועוד עשרה, עשרים,

אז הופכים את אשקלון לגמרי.

זה הכוח של יהודי. יהודי אחד יכול לעשות מהפכה. שניים, זה כבר לא יאומן.

אבל לא לנוח, להמשיך הלאה.

תן לו בקשה שם.

שלום, כבוד הרב.

כן.

אמרת ליהודי שם שאתה צריך להוכיח את החבר שלך, הלכת האב.

יש לי ספר שאני קורא על

צור לשון הרע, של החפץ חיים.

והוא אומר שזה לשון הרע אם אתה מוכיח, כאילו אם אתה מספר את החטאים של החבר שלך בעבר.

אז מה עושים עם זה, אם אתה יודע שחבר שלך הולך לטעות או שאתה... אתה מערבב דברים.

חטאים לא מספרים,

אבל אומרים לבן-אדם שאתה רוצה להוכיח אותו בינך לבין עצמו,

אתה אומר לו מה הוא צריך לתקן.

לא פיסר אז רחב. אז אם אתה עושה את זה כמו שצריך, על-פי ההלכה,

שום בעיה, זה המצווה של הוכיח תוכיח, אחרת איך מוכיחים את מישהו אם הוא עשה עבירה?

אם כל דבר, לפי דעתך, זה לשון הרע, אז אין מצווה תוכיח תוכיח.

ואם יש הוכיח תוכיח, איך יכול להיות שזה יהיה לשון הרע?

אלא יש ציור כזה ויש ציור כזה.

הבנת?

אני רוצה רק לברך מי שהתחייבתי כבר לאליעזר בן עטיה ואשתו תהילה בת לאה,

ולעידו בן דינה רינה ולשושנה בת שרה, ולנפתלי הרץ בן חיה וליהודה ורפני בני שושנה,

ואהרון בן גיטל ואשתו שיינדל יפה בת גיטל ויעד בת שולמית שמעל, ולמלכה בת שולמית שמעה,

יזכו בעזרת השם לכל טובה וברכה ורפואה שלמה,

ואיילה בת אלטה דבוירה יזכו לכל טובה וברכה.

תודה רבה.

עוד רגע.

אהרון משולם בן שיינדל איטה ואשתו מלכה מלי בת שולמית שמעה,

יזכו לזרע חי וקיים בבריאות הנפש והגוף

בכל האיברים והגידים. מהרה אמר.

כן.

כן, כבר.

תכף, רק שנייה. תן לבחור שם בפינה.

כן, מי שרוצה עוד מניות יכול להצביע גם כן,

ויזכה להיות שותף ויקבל ברכה.

שאלה אצל הנשים.

כבוד הרב, ערב טוב.

זו לא בדיוק שאלה.

באתי, אני מגיעה מבית-חולים היום עם הבן שלי.

אם אתה זוכר, הוא ילד אלרגי. עשינו הרצאה גם לרפואתו בחולון באדר לפני שנתיים.

הוא ילד אלרגי למוצרי מזון, חלב,

סומסום, בוטנים, אגוזים, שקדים, ביצים.

היום עברנו אתו מקרה בגן.

הוא הלך לגן, אכל ואפל שמותר לו, ואפל פרבה,

בטעם לימון, שזה מותר לו.

זה קרה בסביבות 8.30-9, ובשעה 10 התחילה לו התגובה האלרגית. הוא התחיל להקיא,

מדובר פה בסכנת חיים.

זה המוצר עשוי להכיל,

והוא נתקל בזה שזה כאילו להכיל. היום הם כותבים תמיד

שעשוי להאכיל חלב אפילו על פרווה. נכון.

מהפחד. מהפחד, נכון. אבל הם לא בודקים, ובאמת יש לפעמים.

נכון. אז איך זה פרווה?

את זה כתבנו פעם בארבע כנפות,

שיש בעיות כאלה, רחמנא ניצלן, שכותבים פרווה

ואומרים

שיש

חשש לחלב. מה זה הדבר הזה?

חשש לחלב.

או שזה פרווה

או שזה חלבי,

בשביל להימלט מכל דבר,

כי טובעים אותם במקרים כאלה, רחמנא ניצלן, והלכו כאלה אנשים לעולם האמת.

מה שמו של הילד?

אהרון בן לימור.

אהרון בן לימור,

השם יציל אותו מכל האלרגיות ויזכה להיות ילד בריא ושלם, אמן.

כאחד האדם הבריאים. אמן. תודה רבה. בואה שלמה.

כן.

הנה, פה הבחור עם ג'ינס.

לא להשחית אבל את הפאות, תיזהר, וואי וואי וואי.

כבוד הרב, אני רוצה להתחתן.

ואני רוצה ברכה.

זהו.

מספיק.

אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום במשך שלושה חודשים רצוף?

מוכן.

ויותר בחיים שלך אתה לא חותך את הפאות, רק אחרי אמצע האוזן.

מוכן.

מה השם שלך?

יעקב רועי.

יעקב רועי בן?

אלברט ואילנה.

יעקב. אלברט ואילנה. תזכה לזיווג הגון מהירה השנה.

אמן.

תהיה בריא.

תודה רבה על השאלה.

כן.

אליעזר בן

סעידה סיאני,

רפואה שלמה והחלמה מהירה.

אמן. אמן. אצל הנשים עוד שאלה, כן.

את שומרת תורה ומצוות?

אני שומרת, אני גם מתפללת, אני גם קוראת תגלים.

את שומרת שבת?

אני שומרת את כל השבת כהלכתה.

כן.

כשרות, כשרות.

כל הכשרות אני קונה רק חלק. שמעתי. וטהרת המשפחה. טהרת המשפחה, ויש לי בן חרדי. אז מה שנשאר זה צניעות עכשיו, נכון?

מה שאני צריכה, אני לבושה שנואה תמיד. לא מספיק לי. רק כיסוי ראש. או, אז אני נותן לך עכשיו. כשאני חשבתי עוד לפני, לא רק עכשיו,

לפני הרבה זמן, לקחת. הנה. אבל בעלי,

לא מעניין אותי מבעלך. בדיוק.

הנה.

אבל אני מוכנה לשים כיסוי ראש. בבקשה.

בבקשה. אבל, רק שנייה, כבוד הרב, בעלי, הוא לא מוכן שאני אשים. אין מה לעשות, את חייבת. אבל אני חשבתי שאני אתחיל עם כובע.

כובע גם טוב, אם יכסה את הכול מצוין. אני אתחיל עם כובע, בעזרת השם. טוב מאוד.

וגם רציתי לשאול אותך, כי אני אוהבת את בעלי, ואני לא רוצה ש... מי אמר לך לריב אתו?

צריך, צריך לשים תחבושת על הראש.

שתהיי בריאה.

את רוצה ממני מתנה?

רק שנייה, שנייה. בבקשה, התייעצות.

כבוד הרב, שמעתי לפי הרב עובדיה יוסף

שבשביל שלום-בית

אז אפשר לשים פאה.

אני לא יודעת מה להגיד. אני רוצה ללבוש מטפחת ולוזה, שאני לא אוהבת בעלית. בלי פאה, בלי שום דבר, אין דבר כזה. את צריכה ללכת עם כיסוי ראש מלא,

אם את רוצה כובע מלא או כיסוי ראש מלא.

כן. אז אני באמת אקח על עצמי

כובע מלא.

ואני נותן לך גם מטפחת.

תודה.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן.

כן, שאלה נוספת.

פה יש שאלה לאברך, תן לו פה.

כבוד הרב, קודם כול, השם ייתן לך כוח ובריאות לזכות את כל העולם כולו. אמן כן יהי רצון. אמן.

כבוד הרב, אנחנו דיברנו עם הרב לפני ארבע שעות,

ורצינו שהרב יברך

והציבור יענה אמן.

התינוק שהוא בן חודש והוא טיפול נמרץ באשקלון זה הבן של ראש הקולש שלנו, הרב יורא מכלוף.

השם שלו זה אביהו בן נורית, והמצב לא הכי טוב, כבוד הרב. אביהו בן נורית. אביהו בן רונית.

אביהו בן רונית, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה. אמן. תהיה בריא.

כן.

שאלה נוספת.

הנה, פה.

כבוד הרב, בקשר לנערים הפסולים, ברוך השם ישיבו אני והצדיק,

לקחנו עליהם, לא לשמוע אותם, עוד מהרפאה הראשונה שלך, כבוד הרב,

שזה היה לפני שלושה חודשים, ארבעה חודשים בערך.

אבל, הרבה, הרבה חברים טובים מאוד מאוד, חכמים,

חברים, בשר מבשרי,

הם מחכים שתפארת ישראל, כבוד הרב מרן,

יישא בהודעה קולית,

שיגיד שאסור לשמוע אותם, ורק אז הם יפסיקו לשמוע אותו. לא מכתבים ולא חתימות,

אוספים לשמוע אותו בקולו,

כמו בשיעורים שהוא נותן במוצאי שבת.

אז איך אפשר לעשות את זה, שזה כבר יקרה, הדבר הזה?

הרב מוצפי אומר שזו שטות והבן להמתין שעל כל דבר מרן הרב עומדיה יוסף יגיד, מותר, אסור, אני אומר, אני לא אומר, אני אומר, אני לא אומר. אני מסכים עם זה, כן, אבל יש הרבה שאולים שלא מסכימים עם זה. הם לא רוצים פשוט לשמוע, זה הכול.

ואני עושה עם זה מלחמות,

ועובר חג אחד, וגם בחמחת הר-ייתא היה איזה אירוע

שמעת, אבל מה, אני עונה? כן.

הרב מוצפי התייחס לשאלה הזאת.

זה שטות והבן להמתין שעל כל דבר הוא יגיד.

מחר יגידו שאסור משהו מסוים, יגידו כל זמן שהרב עובדיה לא אומר, אנחנו לא עושים. איזה מין דבר זה? הוא כבר כתב במפורש

שאסור להזמינם אפילו לאירועים כשרים, והם פסולים ומחטיאה רבים.

מה עוד צריך לדבר?

מתי הוא כתב את זה?

לפני שנתיים הרב דוד בנו, חתימו,

והבאנו את זה בגינזי-המלך וגם באתר. למה לא מורידים את זה לכוללים, לראשי ישיבות? יש את זה אצלנו באתר, והפצנו בגינזי-המלך, ב-40 אלף חותקים.

בכוללים שלנו, שוב על ישראל. תבקש, ואנחנו נשלח לך, אין שום בעיה.

דברים פשוטים וברורים. מה זה, כל שבוע צריך להודיע מחדש? לא, בוודאי שלא, אבל שתצא הודעה ברורה.

חתומה בכתב ידו על-ידי בנו.

אז למה עדיין לא יצאה ההודעה בקול? יצאה, למה צריך בקול? הרב אלישיב חתם, הוא צריך בקול.

יגידו הליטאים, אם הרב אלישיב לא אומר בקול, לא שומעים.

אם הרב שטיינמן לא יגיד בקול, אנחנו לא שומעים. הרב שטיינמן אמר, הוא עודד אותך, הוא אמר, תמשיך. זה במקרה צילמתי, אבל בואו נגיד עכשיו כל הרבנים האחרים, הרב לבקוביץ, הרב אוירבך, הרב נסים קרליץ וכל השאר.

הרב יהודה עאדיס, צריך להגיד בקול?

מה זה הצגה?

צריך להגיד בקול?

חתם, נקודה.

מה עוד צריך? מעולם היו דברים כאלה בקול.

עם זה התקמתי עוד הרבה, הרבה זמן. אבל שוב, איך אני מסביר לחברים ש... אתה לא צריך להסביר. הם לא מעוניינים לשמוע זה הכול. לא, זה כן. הם, כן?

כן?

שיעלו למרן הביתה וישמעו בקול.

עדיין הזמרים ממשיכים את השיר,

הם עדיין ממשיכים לעשות שטויות ועדיין הם שומעים את השיר. מורדים, תמיד מורדים.

לא, אפשר לקרוא להם מורדים. לא? אם עברו שלושה חודשים והם מורדים,

מה הפירוש?

אתמול הופיע איציק אשל בכיכר רבין,

בהפגנה של השמאל.

נשאר שם אנא בכוח והוא מבסוט מקידוש השם.

חילול השם שאין כדוגמתו אומר שמות קודש

של התנא הקדוש רבי נחוניה בן הקנה.

שמות השם, שם מ״ב,

אומר שם בתערובת אנשים ונשים,

ועוד מתהולל שהם הרימו את הידיים, התנענעו, כאילו ממש קדושה נחתה עליהם.

מעורבים אנשים ונשים,

והוא מתפעל,

מחטא את הרבים שלו, והוא קורא לזה קידוש השם.

והוא גם התפלל לפני שהוא עלה לבמה וביקש מהקדוש-ברוך-הוא שהוא יצליח. אתה שומע?

אנשים עושים את העבירות בשיא הטומאה, משתמשים בשמות קדושים וקוראים לזה קידוש השם, וגדולי ישראל קוראים להם מחטיאי הרבים שאין להם חלק לעולם הבא.

יפה. השאלה היא פשוטה. אם אפשר,

להגשת לתפארת ישראל הגדול הדור,

מרן ועובדיהו יוסף, השם ישמעו בחייהו ולבקש ממנו פשוט להגיד בשתי מלים, בבקשה, שיעלו 17 אברכים, 38 אברכים,

יעמדו ליד הבית, ישאלו את מוצא פיו, יקליטו את זה ונשמיע ברבים.

מה הבעיה? אין בעיה. אבל מה אתה רוצה שאני אעשה? אני לא יכול להיכנס, לא מכניסים אותי.

אני שלושה חודשים מבקש להיכנס, לא מכניסים אותי.

עושים את כל העקבות שאני לא אכנס.

אז מה אני יכול לעשות יותר מזה? יש לייבה כלשהי, עם מים נמנעים. לא משנה מה, צריך לפרט כל דבר? לא צריך לפרט כל דבר.

הבנת, יוני?

אתה זכית? ברוך השם. שברת?

מה עשיתי? את הדיסקים שברת?

זרקתי. זרקת, בסדר, נפלא מאוד, זכית.

בחקתי. כן.

מה?

כבוד הרב, מחירה.

כבוד הרב, אם היתה מציאות שאדם נקלע בשבת, נגיד, קודש, קרה לי דבר כזה, לי.

הזמינו אותי לאירוע משפחתי בשבת הזאת.

לא רציתי ללכת, הייתי חייב ללכת במחמת המשפחה.

הגעתי,

עלה שליח ציבור. אני לא מכיר את הזמרים ולא מכיר אף אחד.

מה שהרב אומר אני עושה.

בסוף מה אומרים לי? אומרים לי, אחרי תפילת המידה,

שהבן-אדם הזה עכשיו זה מהזמרים הפסולים.

אז אני נכנסתי למצב שלא ידעתי בכלל אם,

לא יודע,

הוא יצא מכלל עמיתיך, הוא יכול להשלים עניין, הוא יכול לעמוד, הוא לא מצטרף למניין.

לא מצטרף למניין. לא מצטרף. הרב מוצפי פסק לא מצטרף, הרב רצבי פסק לא מצטרף.

דין מחטיא רבים לא מצטרף למניין.

אז הוא מוריד את התפילה, הוא לא מעלה.

בדיוק אמר את זה הרב מוצפי, תשמע את השיעור שלי אתו,

שדיברתי אתו במשך שעתיים, שאלתי אותו את השאלות והוא ענה עליהן,

והדפסנו את התשובה שלו באריכות בגנזי המלך.

אם תרצה, נשלח לכם עוד פעם. כן, נשלח לכם עוד פעם. ואם תרצה, הקלטה באתר,

ותוכל להדפיק. עשינו, דרך אגב, דיסק.

יש פה אולי? הביאו היום דיסק כזה שלי ושל הרב מוצפי.

יש דיסק כשרואים את כל השיעור עם כל ההסבר. יש דיסק כזה פה כבר? אפשר להפיץ, לחלק, להראות,

כולם יבינו בדיוק. הוא מסביר מהגמרא,

מהגמרא, בסוטה מ' ח' והלאה,

את כל הדינים.

עכשיו, כבוד הרב, יש זמרים מסוימים וכל מיני להקות

שהם לא כתובים אצל כבוד הרב,

אבל גם בהם יש את החשש הזה.

נכון. אז שאלו אותי איך לנהוג.

כל מי שמופיע מעורב, וניתן לברר את זה במהירות לאלה שיודעים להסתכל. איך ניתן לברר?

לא אגיד לך כרגע שלא ילמדו כולם, אבל אני אגיד לך אחר כך,

מבררים מיידית ויודעים בדיוק מי כן ומי לא.

חוץ מזה, יש יהודי שקוראים לו הרב לופט,

שהטלפון שלו אני יכול להמציא לך, והוא נמצא גם באתר אצלנו, וגם

אפשר להשיג בשופר.

הוא בקי בכל אלה, והוא עונה לך על המקום מי כן ומי לא.

כל הזמרים וכל הלהקות.

כן.

הוא עשר שנים רצוף רק בנושא הזה יום-יום.

הוא עוקב אחריהם בכל מקום בארץ ובעולם.

הרב, אנחנו רוצים לברך אותך, כבוד הרב,

שהקדוש-ברוך-הוא ייתן לך כוח להחזיר בתשובה שלמה את כל עם ישראל.

אמן, אמן, אמן. הוא ייתן לך השם מטבח ישועה והצלחה ושמירה בכל מעשי ידיך.

אמן. ותהיה חזק ואיתן בשביל עם ישראל, שנזכה להיגאל ברחמים.

אמן. כל אשר תפנה, תעשה, תסכים ותצליח.

אמן, וחן למר עם כל הציבור.

אמן.

תהיו בריאים.

כן, הנה פה יהודי עם כובע.

רפואה שחזרה לדניאל בן צבי. דניאל בן צבי, רפואה שלמה מהרה, כן?

תן לו שם לגבאי.

מלכה בציאנה ואהרון בן חגאי, רפואה שלמה, בריאות איתנה.

אמן.

כבוד הרב,

אני רוצה בבקשה שתברך את רבי אושיהו יוסיף פינטו ברפואה שלמה, ולכל חולה עמו ישראל. רבי יוסיהו יוסף פינטו. בן?

בן זרי.

זרי. השם ישנה לו רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה. אמן. ולכל חולה עמו ישראל,

וזיווג לתומר בן מרים. תומר בן מרים, רפואה שלמה מהרה.

אמן.

וגאולה בת רחנה,

יסמין בת ניצה,

יפית בת שמחה.

כן.

כולם יזכו לכל טובה וברכה מהרה. שירן חיה, בת, ג'וליה, ולכל חולה עמו ישראל. אמן. צרו אותי בצרח, רפואה שלמה מהרה.

כן.

כן, הנה בחורצ'יק פה בצד.

כבוד הרב, רציתי לשאול לגבי הילד האלרגי,

האם יש צורך בהוספת שם או שינוי שם?

אהרון.

בזה צריך להתייעץ עם הרב קנייבסקי.

אוקיי, תודה. בבקשה, פה.

כבוד הרב, רציתי

בבקשה שתברך את הבת שלי.

היא נשואה שנתיים,

היא עברה שתי הפלות,

שלא מרצונה,

ופשוט רציתי שתברך אותה לזרע חי של קיימא.

שם?

השם שלה חנה בטליס.

חנה בטליס תזכה לזרע חי וקיים מהרה.

אמן, אמן. תודה רבה.

כן, הנה פה הבחורצ'יק רוצה לשאול.

תן לו פה בינתיים. תן לו.

כן.

הרב, אם אפשר, ברכה לרוני חי בן טובה.

רוני חי בן טובה, רפואה שלמה מהרה.

תן לו, תן לו. מאחוריך.

שלום לכל הציבור. שלום לכבוד הרב.

שלום.

יש לי אח שקוראים לו מאיר ביטון, בן רובידה.

למד בבני-ברק אצל הרב בניו טהרני,

וכך למד בירושלים אצל הברסלד.

שום מה, לא יודע מה הסיבות שגרמו לו.

שלא יהיה בריא בנפשו.

עושה הרבה הרבה בעיות וצרות עמם.

אז אם כבוד הרב יוכל

מאיר בן רובידה,

רובידה, שמשנה לו רפואת הנפש והגוף, מהרה. אמן.

כן.

עוד שאלה? הנה פה חורצ'יק פה.

פה.

כבוד הרב,

אם אפשר ברכה לעמול התורה.

תזכה לעמול בתורה אתה וכל התלמידים השוקקים ומשתוקקים ללמוד תורה.

אמן.

כן.

הנה יהודי שם בפינה.

מניות מי שרוצה לזכות הזדמנות.

כן, בבקשה.

ערב טוב לכבוד הרב.

ערב טוב.

שתי שאלות לכבוד הרב.

הראשונה תתייחס לביאת משיח צדקנו.

פעם שאלו את הרב מרדכי אליהו,

שהיה במוות קליני, והוא חזר,

ושאלו אותו אם משיח צדקנו מגיע.

הוא ענה לאשתו שמעכבים אותו,

הרב ברלנד,

שמעכב אותו כשהוא מגיע, כשהוא הגיע, והוא רק מעכב אותו, כי הדור היה לי לא מוכן,

ועוד גדול דור,

שזה כבוד הרב אמנון יצחק,

שכנראה הוא נגבש אתך, וגם אתה מעכב אותו.

רציתי לדעת אם השמועה הזאת היא אמיתית, ואם כן תאמת לנו אותה.

מבחינתי לא אמיתית. אני לא מעכב אותו אפילו רגע. אני מחכה כל רגע שהוא יגיע. אני רגוע כמוך.

תהיה בריא.

שנית, רציתי לשאול, אני משתתף בפיוט שירה ובקשות

כל שבתות, ואוהב לפייט, אוהב לשיר,

ובסוף של שירת הבקשות עושים סיום בבקשות עם מוזיקה, עם כלים,

עם כל מה שצריך,

גם למתק את הגאון, אם כבוד הרב מבין.

רציתי לדעת אם האיסור שכבוד הרב מדבר עליו

גם נכלל בזה.

באיזה ימים אתם עושים את זה?

לא, סיום הבקשות?

כן.

סיום הבקשות, נסיום את זה בסוף פרשת מסביבות אחרי העומר.

זאת אומרת, זה בקשות יום שלם שבאותו יום עושים. לא, לא, זה ערב. בערב, אבל באותו יום. מתאספים כל הפייטנים,

מביאים להקה ושרים שירת הבקשות על תורה. אם זה מנהג אבותיכם בידיכם,

הרב עמאר אמר לי שפיוטים שנהגו עוד מחוצה-לארץ,

שרגילים בזה רק הפיוטים שהם פיוטים, לא שירים חדשים וכו',

וזה רק גברים,

אז צריך להתייעץ רק עם איזה כלים אפשר לעשות את זה ולשאול מורה הוראה.

אבל זה כעיקרון מותר, רק גברים.

הבנתי.

תודה.

תהיה בריא.

כן, הנה שמה בסוף.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

היום אנשים לא מעריכים תלמידי חכמים.

האם הרב יכול להסביר מה העוון של זה ומה מעלה של תלמידי חכם?

זו בעיה חמורה. מי שלא מוקיר ומעריך רבנן,

כתוב, מאן דרחם רבנן,

אביאן לבנין רבנן.

מי שאוהב תלמידי חכמים זוכה שיהיו לו בנים תלמידי חכמים.

מי שמזלזל בתלמיד חכם הוא נקרא אפיקורוס,

ואין לו חלק לעולם הבא.

מי שאומר מאיה נולן רבנן,

אין לו חלק לעולם הבא.

ישמע, כבוד הרב, חידוש נפלא.

אבל רגע, שנייה. כבודו ישמע חידוש נפלא.

האומר מאיה נולן רבנן,

הרי זה אפיקורוס

ואין לו חלק לעולם הבא.

מה הועילו חכמים?

לעצמם הם קוראים, לעצמם הם שונים.

מה הם הועילו?

כמו שהיום מזלזלים באברכים שלומדים.

אומרים, מה, שילכו לצבא, שילכו לשם, שילכו לשם. מה,

מה יאהנו רבנן? מה הם מועילים?

זה נקרא אפיקורוס, ואין לו חלק לעולם הבא.

נשאלת השאלה, למה חכמים זיכרונם לברכה גזרו גזר-דין כזה חמור על מי שאומר זאת?

רוצח, רוצח שרצח בן-אדם,

יש לו חלק לעולם הבא.

ומי שמזלזל בתלמידי חכמים ואומר מה יענו רבנן,

אין לו חלק לעולם הבא.

הגאון מווילנא אומר, כל עמל אדם לפיהו,

על הפסוק שאמר שלמה המלך, כל עמל אדם לפיהו,

אומר הגאון מווילנא, הלוואי

שכל מה שאדם

יעסוק בתורה ובמצוות,

כל זה, כל עמל אדם, זה רק בשביל מה שהוא אוכל.

בשביל שתזכה לאכול,

כל התורה והמצוות שלך, כל עמל אדם בתורה ומצוות, זה לפיהו, זה רק בשביל שהוא יוכל לאכול.

אז אם ככה,

בן-אדם גמר לאכול, גמר עם המצוות.

גמר לאכול, גמר עם המצוות. איך יהיה לעולם הבא

אם כל עמל אדם לפיהו?

אז הוא אומר,

כל דבר הבא כזה לאכול. לאכול, לאכול, אוכל רגיל, אוכל, אכלת צהריים? לאכול עושים שמים, לאכול. לא משנה, אבל עצם האכילה,

אתה צריך זכויות בשביל לאכול.

מה זכויות?

מה שאתה אוכל,

כל מה שאתה אוכל זה בזכות המצוות שאכלת.

למה? מגיע לך?

לא מגיע לך.

אז מה אומר?

בכל יום בת-קול יוצאת ואומרת, כל העולם ניזון בשביל בני,

בשביל חנינא בני.

אז זאת אומרת, יש צדיק יסוד עולם שכל העולם ניזון מהשביל שלו.

מי שמאמין בתלמידי החכמים הוא ניזון מהצדיק יסוד עולם.

אז זה לא על חשבון המצוות שלו והתורה שלו.

לכן נשאר לו עולם הבא מהזכויות שהוא עשה.

אבל אלה שלא מאמינים בתלמידי החכמים ואומרים, מה הועילו לנו חכמים בלימוד שלהם?

הם אוכלים את הזכויות שלהם בעולם הזה.

ממילא יש להם דין של אפיקורוס ואין להם חלק לעולם הבא, כי הם אכלו אותו כבר פה.

זה דבר מדהים.

אז לכן מי שמזלזל בתלמידי החכמים ומבזה אותם הוא אפיקורוס, שאין לו חלק לעולם הבא, וזה חמור מאוד.

ולכן

צריך לבקש מחילה רבתי,

כדי שימחלו לו.

כן.

עוד שאלה או שתיים, מי שרוצה מניה, שירים את היד, ייתנו לו טופס ויאכל מלא, ואני אברך אותו. כן, הנה, יש פה עוד יהודי.

ברכה למה?

תן לו טופס. בבקשה. מה השם של ה...?

שרה בת מיסא. שרה בת מיסא תזכה לרפואה שלמה מהרה. אמן. ושלום בן ציפורה, זיווג הגון ורפואה שלמה, שתרם מניה גם כן.

אמן. כן.

עוד יהודי פה, הנה, כאן. בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שמי חביב אברהם.

אנחנו בבית שלנו חיים ונושמים אותך כל יום,

ממש

תקופה ארוכה, שנים ארוכות גם כן.

ויש לנו גם הוראת קבע שלך, ואני הייתי אתך בכינר,

וזכיתי גם לבוא עם הוריך לשם.

אה, ברוך השם, אשריך.

כן.

ונדמה לי שגם היו אתנו בקשר, שאם נוכל להמשיך את הוראת קבע, אז אני חושב שאנחנו נמשיך אותה עוד שנה.

אבל כרגע רציתי בבקשה מהרב, נקלטנו קצת למצב קשה.

הבת שלי הגדולה

היא בהיריון בחודש השלישי.

תצמיד את המיקרופון. יש מיקרופון אחר להחליף?

כן.

כרגע היא בהיריון בחודש השלישי, ואפשר להגיד שבשלושה חודשים לא טעמה כלום. רק היא מקיאה כל הזמן והיא בתעלפויות כל הזמן.

כן. אני רוצה שהרב יברך שבאמת, מה שמה?

רינת בת שולמית.

רינת בת שולמית תזכה, בעזרת השם, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה. אמן.

וכן,

הבת השנייה היא אחראי לידה והיא בדיכאון לידה.

שמע,

לורית בת שולמית. נורית בת שולמית. לורית, לורית, בלמד.

לורית בת שולמית, זה לא שם, אבל נשמה, תחליפו לה.

לורית בת שולמית, השם ירפא אותה ברפואה שלמה והצלחה ויהיה לה שמחת חיים.

הבן שלי, דניאל,

הוא היה בתלמוד תורה מהגל ועד גיל 14. הוא היה בסוכת דוד.

ומאז, איך אומרים, ירד בן שולמית. דניאל בן. בן שולמית. שולמית יזכה לשוב לאיתן התורה בשמחה. אמן.

דוד בן לאה ומירי בת מלכה יזכו לכל טובה וברכה, תרמו מניה אשריהם.

מי שרוצה מחוץ-לארץ או מהארץ לצלצל לטלפון פה

ולמלא מניה בכרטיס אשראי ולקבל ברכה.

מספר שלנו זה...

050-650-666. הנה, בבקשה.

הנכד מקבל ציצית.

אשריך.

כן,

שם יש שאלה?

בריצה?

נשכחו רעש.

תיכף.

כן.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

אני עובד ברבנות באשקלון כ-15 שנה,

מלווה רבנים לעריכת חופה וקידושין.

היום אני עורך חופה לבד.

כבוד הרב, אני רציתי לשאול אם אני בא לערוך חופה ונקלע למצב כזה שהזמרים,

כשאני בא לעשות חופה, נמצאים שם.

האם לקיים את החופה או לא?

שאלה קשה, אבל אני אגיד לך לפני השאלה.

יש בעיה עוד בעריכת החופות, שצריך להתייעץ עם פוסקים אם ניתן להיכנס לחופה ולערוך אותה בכלל או לא,

בגלל הפריצות שיש בחופה.

לפעמים מגיעים במצבים שאי-אפשר לברך שום ברכה

אז קודם כול להתייעץ על הדבר הזה ולהתנות תנאים בעניינים האלה לפני שמגיעים.

דבר שני,

אם אתה מגיע למקום כזה אפשר לבקש שהזמר לא ישיר שום דבר.

בשעה שאתה צריך לערוך את החופה והכול, בלאו הכי אין שיר, אבל היום נוהגים, כאילו, מנהג שלא יודע מאיפה בא,

שאם ישכחך ירושלים, מתחילים להשמיע שיר.

אז אם אפשר להשמיע דבר כזה,

בתקליט כשר של מישהו כשר ואחרי זה תעוף משם מהר.

תהיה בריא.

כן.

שאלה שם אצל אנשים.

רציתי שכבוד הרב יברך את הבנות

טל חן ושיר בנות זהבה לזיווג הגון. טל חן, שיר בנות זהבה, זיווג הגון מהרה.

ואת זהבה בת עיזה.

זהבה בת עיזה תזכה ל... זיווג הגון. זיווג הגון מהרה. ואת שולמית בת עיזה.

שולמית בת עיזה. לזיווג הגון. זיווג הגון מהרה. ואת רוצה כיסוי ראש? בקרוב. אמן. כיסוי ראש את רוצה? הנה, קחי. יאללה.

תן לה.

את עברת בת מרים, לזיווג הגון. אמן.

כן, הנה עוד יהודי שזכה במניה לרפואת שרה בת מיסה וזיווג לגולן בן מיסה ופרנסה טובה מהירה לעילוי נשמת אליהו בן רמי ומיסה בת שרה ומנוחתם עדן.

חזק וברוך.

בבקשה, תן לו.

תעמוד. תעמוד, כן. המצלמה תראה אותך.

קודם כול, לפני כן, אסור לשמוע גם את ה...

לא לשמוע, ודאי אסור לשיר את הלחן שלהם.

אם הלחן הוא לא שלהם, הוא ותיק וישן, ורק הם שרים אותו, אין בעיה עם הלחן הישן, כשהוא כשר, והניגון הוא כשר.

אם זה לחן שלהם,

הם, הם, זה השיר שלהם, הם הלחן שלהם.

אי-אפשר לשיר.

יש,

מעיקר הדין,

איך שהרב אומר, בדיעבד מותר היום לשמוע שירים.

בדיעבד, בשעת הדחק, חוששים מדיכאונות, דברים כאלה,

מותר לשמוע שירים.

אותם שאסור לשמוע,

זה מעיקר הדין בגלל ההלכה או בגלל חרם, שרוצים להחרים אותם, להחזיר אותם בתשובה?

אלה, לא שומעים אותם גם בדיכאון.

תשמע את השירים בדיכאון. ברור לי, הרב.

כי אם לא, אתה תיכנס לעוד יותר דיכאון.

השאלה היא אם מדינה שרוצים להכניע אותם, שיחזרו. אמרתי, עזוב את הפירושים, תשאיר אותם כמו שהם.

בסדר. של כוח. תודה רבה. שיהיה בריא.

כן, בסוף יש שאלה שמה.

שלום, כבוד הרב. בברכה.

אני רציתי לשאול בקשר לזמרים,

אם זה דבר כל כך חמור,

אז איך זה שרק עכשיו אנחנו שומעים על זה,

וכל הזמרים האלה מופיעים בכנסים עם רבנים גדולים,

עם גדולי דור,

ואף אחד במשך כל השנים האלה לא יצא נגדם בנחרצות,

אחרי שהבעיה גדלה כל כך, רק עכשיו אנחנו שומעים על התופעה הזאת. אגלה לך סוד. אף אחד לא ידע עד כמה הם מחריבים את הדת ועד כמה הם עוברים עבירות בפרהסיה או ברש-גלה.

אף אחד לא העלה בדעתו.

יש כמה רבנים שהזמרים אומרים שהוא הרב שלי.

פניתי אליהם,

הם לא מאמינים אפילו שהם עושים את המעשים. הראינו להם את הסרטים,

הם הזדעזעו.

לא מאמינים שעד כדי כך יכולים אנשים לפרוץ גדרו של עולם.

עכשיו זה יתברר. לקחנו את הפרויקט לברר את הדברים,

ועוברים דבר-דבר, בוחנים ומביאים את הראיות על זה.

השם יעזור,

שיתקנו את דרכם, ונשמח

לשמוח אתם.

רבי חנניה בר-עקשיא אומר,

רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.