ראשון לציון - שידור חוזר מההרצאה:ראשון לציון 05-12-2007

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מלך מלך, את הגלפות, תיכף וביו ביטוי כיסוי,

עתידת שהיא למכיר אשר נשום ויהוי, אשר מלגי יסדור,

מלך מלך מלך מלך מלך מלך,

מלך מלך מלך,

הוא רק יוצא בן משור,

איי איי מלך מלך מלך,

שמלך יצרוק, מלך, מלך, מלך, מלך, ומלך, וסייבק, ומשלום.

ערב טוב. בעזרת השם, נעשה ונצליח.

והשם עלינו ברחמב ירוויח.

חג הורים שמח.

ונברך לרפואה שלמה את פרחי החיה אפרת בת זוהרה,

יוספה אסנת בת זוהרה, רפואה שלמה, זיווג הגון ושמחת חיים,

כל משפחת סעד הצלחה וחזרה בתשובה שלמה,

זוהרה בתפי ברפואה שלמה,

ויצחק אלחנן בן סדה וחמדה בת רחל, יספו לזרע חי וקיים מהרה.

בתפילה אנחנו אומרים, ומסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים.

גיבורים ביד חלשים,

רבים ביד מעטים.

טמאים ביד טהורים,

ורשעים ביד צדיקים.

מעובדות כאלה אנחנו לומדים את חסד השם יתברך,

שהטבע הוא ביד השם,

וגם הנהגת הקדוש ברוך הוא היא למעלה מן הטבע.

כי על פי טבע

חלשים לא מנצחים,

רבים, במעטים.

חלשים לא מנצחים גיבורים, במעטים לא מנצחים רבים.

במה שייכות שטהורים מנצחים טמאים וצדיקים ומתרשעים.

זה לא עניין של טבע,

זה מעל לטבע.

אלא שמהעובדות האלה אפשר להתעורר גם לעוד הערה נוספת.

מהי הזכות של החלשים, המעטים והטהורים וצדיקים

שבמסירות הנפש

זכו שיעשה הנס לישראל?

ואנחנו צריכים להבין מה הכוח שמביא לכך.

אחד מהכוחות של האדם שמהווה את היסוד למידת הביטחון

שזו מידה חשובה ביותר בעבודת השם, הביטחון בשם יתברך, לבטוח בשם במאה אחוז.

זהו הכוח להשריש בעצמו

עד שיהיה הדבר ברור אצלו שכל דבר שהוא רצונו של הקדוש ברוך הוא שיהיה.

ודאי חייב הוא להיות בלי שום הבדל,

אם בדרך הטבע ואם לא בדרך הטבע.

זאת אומרת, אדם צריך להשריש אצלו

שכל רצון שהשם רוצה שיהיה

ודאי שחייב להיות בלי שום הבדל

אם זה בדרך טבע או לא בדרך טבע.

מה שהשם רוצה,

סופו שיהיה.

כך אדם צריך להשריש

בעצמו את הדבר הזה, וזו מידת הביטחון

המלאה והחזקה,

שהרי אין לך דבר העומד בפני הרצון,

וכל שכן אם זה רצון לעשות את רצון השם יתברך.

בוודאי שאדם יזכה בזה, לסיעתה דשמיא גדולה מאוד.

את הכוח הזה אנחנו מוצאים אצל בתתיהו ובניו החשמונאים

במלחמה נגד צבא יוון.

אתם מתארים לכם שמשפחה

קטנה יוצאת למלחמה נגד מעצמה,

נגד כל צבא יוון.

איך מתחיל דבר כזה בכלל?

אבל מתתיהו ובניו הבנו שהגיעו מים עד נפש,

ואי אפשר לשתוק ולהבליג על חילול השם שנעשה על ידי היוונים,

והם יוצאים למלחמה.

מה זה מעטים? בודדים.

מתתיהו וחמשת בנם

יוצאים למלחמה נגד צבא אימפריה

ששולטת בכיפת העולם נגד יוון.

אפילו עברו שנים,

באלפי שנים, אנחנו לא יכולים להבין את הדבר הזה.

איך אפשר לצאת למלחמה ככה?

אבל כיוון שהם ידעו שזהו רצון השם,

הם לא ראו שזו מלחמה אבודה,

אלא הם היו בטוחים בניצחון.

אם השם רוצה

את מה שהם רצו,

לסלק את יוון מעליהם,

שלא ישכיחו את התורה ולא יבטלו את עושי רצון השם.

מכיוון שהבינו שהיה רפיון בעבודת השם,

לכן היוונים יכלו להיכנס לבית המקדש,

מכיוון שהם סילקו את הכהנים מעבודתם.

אז הם הבינו שהרפיון שהיה בעבודת השם הוא שגרם.

אז כנגד הרפיון צריך מסירות נפש אמיתית,

וברגע שיש את זה, אפשר להשיג הכול.

וראינו את זה בהיסטוריה היהודית הרבה פעמים,

בצורה שאי-אפשר להבין אותה.

רק מי שיש לו את הביטחון המלא בשם יתברך יודע שכך אפשר לעשות.

לדוגמה,

אברהם אבינו, עליו השלום, יצא למלחמה נגד ארבעה מלכים,

והוא לקח אתו את דמשק אליעזר,

והמלחמה שלו היתה

עם חול.

הוא ניצח את ארבעת המלכים

עם חול.

מה זה ארבעת המלכים?

פרס,

סוריה,

ירדן,

ועוד מדינה שהורכבה מגויים רבים.

את כל אלה הוא ניצח עם חול.

הוא לקח חול, זרק עליהם, זה הפך להיות כידוני,

ובליסטראות,

והוא ניצח את המלחמה.

אפשר דבר כזה?

איך זה מתחיל בכלל?

איך יכול בן אדם בכלל

לעלות בדעתו

כשהוא יוצא למלחמה עם זה?

אלא הוא עושה את ההשתדלות,

והוא יודע שרצון השם

הוא שהם לא ייקחו את לוט בשבי,

והוא רוצה להציל את לוט בנחי,

ולכן הוא מוכן לצאת למלחמה כזאת שבעינינו היתה אבודה.

ומי שאומר שהוא עושה דבר כזה, אנחנו אומרים שהוא לא מאה.

אבל איך אפשר שחול יהפוך להיות בליסטראות וכידונים?

היום אפשר להבין את זה.

איך אפשר להבין?

אתם שמעתם על הוריקן?

מה זה הוריקן?

זה חול

עם ונטילטור.

ונטילטור שמסתובב מהר,

320 קמ״ש,

ורק חול,

ומפרק בניינים ומגדלים ומשאיות ומעיף את הכול כמו קלפים.

במדינות שלמות צריכות לעוף.

זהו.

אז את החול סיפק אברהם, ואת הוונטילטור הקדוש ברוך הוא,

והוא מנצח את ארבעת המלכים.

שמעתם דבר כזה?

דוד נלחם בגוליית, גוליית ענק,

חמש אמות גובה פלוס,

למעלה משלוש מטר,

כולו שריון.

דוד, קטן נגדו,

נער,

והוא בא להילחם אתו עם רוגדקה.

שמעתם דבר כזה?

עכשיו, אם הוא מפסיד,

אז הפלישתים הפלסטינים דאז שוחטים את ישראל.

אם הוא מנצח, הפוך.

ארבעים יום כולם רועדים מישראל. מי יעמוד מול הפלישתי הזה, גוליית?

שאול המלך וכל הגיבורים, כולם רועדים.

מי יעמוד מולו?

בא דוד, אומר אני.

ומה הוא אומר?

עבדך היכה גם את הדוב וגם את הארי

ביום אחד.

הוא היה רועה צאן דוד המלך,

ואריה ודוב התנפלו לו על העדר,

והוא בשביל לשמור על העדר היכה אותם והרג אותם, דוב ואריה ביום אחד.

אז היה לו רוח פנימית

ואמונה וביטחון בשם כזה חזק,

מה שאנחנו קוראים היום במושגים שלנו, לא רואים בעיניים.

והוא יוצא נגד גוליית

ולוקח חלוקי נחל

ומסובב

ומטביע לו את זה במצח,

וגוליית נופל לפנים, לא לאחור.

בדרך כלל מי שמקבל מכה, עף אחורה.

הקב'-הוא לא רצה שהוא ילך את כל המרחק של הגוף שלו,

אז הוא הפיל אותו קדימה בשביל שיוריד לו את הראש,

בלי להתאמץ.

יהודי שמאמין ובוטח בשם,

ובפרט רוצה לעשות את רצון השם, בוטח במאה אחוז. אז מתיתיהו וחמשת בניו,

קטר עליהם יוון.

את זה אנחנו לומדים מהיוונים.

סליחה, את זה אנחנו לומדים מהחשמונאים,

שאפשר לנצח אפילו את היוונים.

וגם במלחמה האחרונה, שתהיה עוד מעט

גוג ומגוג,

אנחנו נראה נפלאות יותר מעשרת המכות במצרים.

אבל הפעם המלחמה ינהל אותה הקדוש ברוך הוא.

יש לו חשבון פתוח

עם כל אומות העולם, אלפיים שנה,

והוא הולך לסגור את החשבון.

מי שהבחין או לא הבחין,

באנפוליס

יש ערעור ביחסים בין ארצות-הברית לישראל,

טוטליטי.

האמריקנים, כידוע לכם, הודיעו שאיראן צדיקים.

אחמדי מתוק.

מה פתאום, ב-2003 הם כמובן הפסיקו לייצר גרעים.

זהו.

אין פיצוחים יותר באירן.

אין גרעים.

אז כל העולם חוגג. יופי, אפשר להמשיך לעשות ביזנס עם האירנים.

וכמובן, בוש הגיע ב-2008 בינואר לארץ-ישראל.

למה הוא יגיע לפה?

כי הוא חייב לצאת עם פרס נובל.

הוא גומר את הקדנציה בשנה הבאה.

הוא כבר רגיל שבישראל מקבלים פרסי נובל.

אז אנחנו צריכים לשלם על זה.

בברית הידידות

הולכת להתמוגג ולהתפוגג,

ואנחנו בדיוק בכיוון שגם אמריקה תילחם נגד ישראל.

זה גוג ומגוג. לא יהיה אחד

שלא יילחם בנו.

אז זה ברוגז רציני.

ובוש גם יבוא פעם ראשונה שנשיא

של ארצות-הברית יבוא

וידרוך

בפלסטין החדשה, במדינה החדשה הפלסטינית.

מי שלא מבין מה המהלך הזה,

אז אני מודיע לכם, זה ככה הולך ומגיע לרגע

שיהיה פיצוץ עולמי.

אבל מי שבוטח בשם ויודע שהקדוש-ברוך-הוא במשך אלפי שנים הנהיג את ההיסטוריה כמו שהוא רצה

וכמו שהוא הבטיח,

וכמו שאנחנו לומדים כל בוקר במדרש תהילים איך דוד המלך צפה ברוח קודשו את כל המלחמות

ואת כל הגלויות

ואת כל ההבטחות האלוקיות,

אז תדעו לכם

שאנחנו בדיוק בכיוון

שבה הולכת להיות חגיגה עולמית,

אבל קשה ביותר.

ומי שיפטח בשם יתברך,

ב-100% יסייע באמונתו ובביטחונו, ואם יעשה את מה שצריך לעשות,

להגדיל תורה ולאדירה כמה שיותר ולעסוק בתורה ובגמלות חסדים,

יכול לזכות ולזכות את האחרים לישועה.

כמו במצב של החשמונאים, מסירות נפש על התורה והמצוות,

לא משהו אחר.

ואם נעשה את זה, בעזרת השם, נצא גם מהמערכה האחרונה,

נצא מנצחים.

אנחנו ננצח.

השאלה, מי יצא מזה?

אני מדבר, מי יצא?

מי שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

בואו נראה,

כשמאמינים באמונה שלמה ובביטחון שלם,

עד היכן אפשר להגיע בביטחון.

הגמרא בתענית מספרת,

תנור רבנן,

פעם אחת עלו כל ישראל לרגל ירושלים, לא היה להם מים לשתות.

הלך נקדימון בן-גוריון

אצל אדון אחד,

אמר לו, על בני 12 מעיינות מים לעולי רגלים.

ואני אתן לך 12 מעיינות מים,

ואם אינני נותן לך, הריני נותן לך 12 כיכר כסף.

וקבע לו זמן.

כיוון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים,

בשחרית

שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך.

אז האדון שולח ואומר,

הנה הגיע היום,

המעיינות לא התמלאו במים,

אז אני מבקש,

או שתן לי מים,

או תן לי את המעות שהן בידך.

הפתח את ה-12 כיכר כסף.

שלח לו נקדימון בן-גוריון,

עדיין יש לי זמן,

כל היום כולו שלי הוא.

בצהריים

שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך.

שלח לו, עדיין יש לי שהות ביום.

במנחה

שלח לו שגר לי או מים או מעות

שיש לי בידך.

שלח לו, עדיין יש לי שהות ביום.

לגלג עליו אותו אדון,

אמר,

כל השנה לא ירדו גשמים.

ועכשיו ירדו גשמים?

נכנס לבית-המרחץ בשמחה.

עד שהאדון נכנס בשמחתו לבית-המרחץ, נקדימון נכנס לבית-המקדש

כשהוא עצב.

נתעטף ועמד בתפילה.

אמר לפניו ריבונו של עולם,

גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי

ולא לכבוד בית אבא עשיתי,

אלא לכבודך עשיתי,

שיהיו מים מצויים לעולי רגלים.

מייד נתקשרו השמים בעבים

וירדו גשמים.

עד שנתמלאו 12 מעיינות מים והותירו

יותר ממה שהוא קיבל.

עד שיצא אדון מבית-המרחץ,

נקדימון בן-גוריון יצא מבית-המקדש.

וכשפגשו זה את זה,

אמר לו האדון,

תן לי דמי מים.

אמר לו נקדימון בן-גוריון, תן לי דמי מים,

יותר שיש לי בידך.

נתנת לי מעיינות

עם מים,

נתנת לך מעיינות מלאים יותר מים.

תן לי עכשיו את הדמים

של ההפרש.

אמר לו, לא יודע אני שלא ארעיש הקדוש-ברוך-הוא את עולמו אלא בשבילך,

אלא עדיין יש לי פתחון פה עליך,

שהוציא ממך את מעותי,

שכבר שקעה חמה,

בגשמים ברשותי ירדו.

מה שירדו גשמים, עכשיו מילאו את המעיינות, זה היה ברשותי,

זה היה על הזמן שלי, כי היום כבר עבר.

חזר ונכנס לבית-המקדש נקדימון בן-גוריון,

נתעטף ועמד בתפילה ועמד לפניו.

ריבונו של עולם,

הודא שיש לך אהובים בעולמך.

מייד נתפזרו העבים,

וזרעך החמה.

באותה שעה אמר לו, אדון, אלמלא לא נקדרה החמה,

היה לי פתחון פה עליך, שהוציא ממך מעותי.

אבל מה לעשות שנקדרה החמה,

וזרעך החמה שוב.

טענה, לא נקדימון שמו,

אלא בוני שמו.

ולמה נקדימון שנקדרה חמה?

החמה בעבורו, כיוון שזרחה החמה בעבורו, לכן נקרא נקדימון בן גוריון.

מה לומדים במעשה הזה?

אומר הסבא מלוורדוג, בעל מדרגת האדם,

לא רק הנס שנעשה,

שברגע האחרון

כדרו השמיים בעבים והורידו גשמים,

שזה נס ומופת לאין שיעור,

אלא גם הדרך

שבה הוא זכה לנס מידת הביטחון.

איזה ביטחון היה לנקדימון בן גוריון?

שהרי כשהוא הלך לאותו אדון לקחת ממנו,

הוא לא הלך על דעת לפרוע לו 12 כיכרים של כסף,

אלא היה לו ביטחון גמור שהקדוש-ברוך-הוא ימלא את המעיינות,

עד כדי כך שהוא מבטיח לאדון את זה.

אבל כדי שאדון יתרצה,

הוא מאבטח אותו ב-12 כיכרי כסף לומר לו, שאם לא, אני מוכן לשלם לך סכום עתק כזה.

מניין היה בטוח נקדימון בן גוריון שהתמלאו המעיינות מים?

נקדימון בן גוריון ידע שישראל צריכים מים כשהם עולים לרגל.

כשהידיעה הזאת משתרשת אצלו לדבר בטוח ביותר,

הרי בכוח הביטחון ודאי שירדו גשמים,

ולפיכך, אגם שכל השנה לא ירדו גשמים ולכן לא היו מים לעולי רגלים,

לא עלה בדעתו שום צד שלא ירדו גשמים,

ולא נכנס לבית-המקדש להתפלל על גשמים,

לא לפני אותו היום ולא במהלך אותו יום,

לא בשחרית

ולא בצהריים.

כי מאחר שלפי סדר הנהגת הקדוש-ברוך-הוא,

כשישראל עולים לרגל הם מקבלים מים,

ואין זקוקו לשום תפילה נוספת על זה.

זה היה פשוט לא שיהיו מים.

כי בזמן שיש שהות לגשמים לרדת,

בטוח הוא שירדו גשמים,

כשם שאדם בטוח שאחרי הלילה, בבוקר.

יש יותר בטוח מזה?

ככה הוא היה בטוח, נקדימון בן-גוריון.

אז נשאלת השאלה,

למה במנחה נקדימון נכנס לבית-המקדש?

מה ראה להתפלל?

אלא לאחר שהוא עמד במדרגה גדולה כל כך של ביטחון,

חשש,

אולי יש במידת הביטחון שלו איזה פגם,

שמא יסבור שירידת הגשמים הוא פעל על-ידי כוח הביטחון.

ואז הוא יגיד, אני עם הביטחון שלי הורדתי גשמים.

ויכול להיות שבמידת הביטחון האמיתית שלו, בה' יתברך, יהיה מעורב

שהזכות של הביטחון שלו, בה' יתברך, זה מה שגרם בעצם

שיוריד את הגשמים.

אז לכן הוא נכנס

לבית-המקדש לעקור את המחשבה הזאת,

וכל תפילתו היתה לה' יתברך. התפילה הראשונה,

עשה לכבודך, לא לכבודי.

אני לא עושה לכבודי ולא לכבוד בית-הבית, אלא לכבודך אני עושה,

בשביל שעולי רגלים יעלו לרגל ויהיה להם לשתות מים.

בפעם השנייה הוא נכנס ואמר,

הודע שיש לך אהובים בעולמך.

אז זאת אומרת, לומדים מפה מידת ביטחון עצומה.

עד הרגע האחרון הוא לא נכנס,

וברגע האחרון הוא חשב שאולי הוא מעכב את הגשמים בגלל הביטחון שלו,

שהוא מעורב עם הביטחון בשם,

שעלול,

כאילו שכוחו פועל פה את העניין, לכן הוא אומר לה' ריבונו של עולם,

לא לכבודי,

לכבודך.

ואז הקב'-הוא מוריד גשמים.

אז האדון אומר, יש לי אבל עוד טענה, הגשמים ירדו ברשותי.

כבר עבר היום.

אז הוא נכנס ואומר, תודיע שיש לך אהובים בעולם,

ואז הקב'-הוא מזריח חמה.

אתם שומעים איזה כוח של ביטחון אדם יכול להגיע?

לבקש כזה דבר?

באחד השיעורים האחרונים שדיברנו,

אז אמרנו שגדעון,

כשיצא למלחמה, היה גם בעל ביטחון,

והקב'-הוא ראה בו שהוא יכול להושיע את ישראל.

אז לצאת למלחמה הוא לקח 32,000 איש.

אז השיעור אמר לו, לא, לא, אל תיקח הרבה,

32,000 זה הרבה מאוד.

למה עלולים ישראל לומר אחר כך שכוחם, מעוצם ידם,

עשה להם את הניצחון? אז לכן הוא רוצה שתוריד.

אז כמה הוא הוריד? 22,000, נשארו 10,000. אמר לו, לא, לא, לא, לא, זה הרבה מאוד,

תוריד עוד.

אז איך הוא ידע כמה להשאיר וכמה לא?

אמר לו, תיקח אותם לנחל,

ושם תבדוק אותם.

מי שיהיו מלקיקים, תיקח אותם,

ומי שיהיו קורעים, אל תיקח אותם.

300 היו מלקיקים.

מה הפירוש?

לקחו מים בידיים ולקיקו מתוך הידיים.

ואלה שקראו על הברכיים בשביל לשתות,

גהרו למטה.

אלה, אל תיקח, אלה קורעים גם לבעל, כי הם רגילים בכך.

אז תיקח את ה-300, והוא יוצא למלחמה עם 300 איש.

אתם יודעים איזה ביטחון צריך לצאת עם 300 איש למלחמה?

זה היה גדעון.

יהושע בן נון היה בעל ביטחון יותר גדול.

יהושע בן נון, באמצע המלחמה,

שוקעת השמש, אז הוא מבקש מהכזרה אומרים לו רק רגע.

אני רוצה לסיים את המלחמה עכשיו.

אז שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון.

אתם מבינים איזה ביטחון לבקש

דבר כזה שהשמש תעמוד?

זה הביטחון של עם ישראל.

מי שבוטח בשם יתברך ב-100%,

ובטוח שהוא עושה את רצונו יתברך,

אין שום מניעה מהשם יתברך שהוא יצליח

בלי שכל, בלי שכל בכלל.

מעטים מול רבים,

חלשים מול חזקים,

בלי שום שכל.

אבל אם הוא בטוח בשם ב-100% שהכול ביד השם,

בין הטבע, בין הנס,

הכול ביד השם. ואם השם יגזור כך, ככה יהיה.

ואם הוא רוצה לעשות רצונו יתברך, אין שום בעיה.

אחר כך אנחנו רואים ביטחון נוסף.

החשמונאים,

אחרי שהם מנצחים, הם מוצאים פח שמן אחד,

שמספיק רק ליום אחד, להדליק את המנורה.

וללכת להביא עכשיו שמן,

צריך ארבעה ימים מלוך, ארבעה ימים חזור, לשמונה ימים.

ואם ישימו היום,

אז זה יספיק ליום ולא יהיה למחר.

אז מה התועלת לשים היום?

מכל מקום הם מדליקים את המנורה.

בתשאר הקדוש ברוך הוא ממשיך ועושה נס,

בפח השמן מספיק,

במקום ליום אחד, לשמונה ימים.

כי הקדוש ברוך הוא רוצה מאתנו שאנחנו נעשה את המקסימום עד איפה שאנחנו יכולים ומגיעים.

את השאר הוא יכול לעשות לבדו.

אבל הוא רוצה את הסטארטר מאתנו, שאנחנו נתחיל ונבטח בו

שהוא ישלים.

כי באמת,

כל מה שאנחנו עושים,

ההשתדלות שלנו לא פועלת שום דבר.

הכול זה השם יתברך.

רק אנחנו מראים אם אנחנו מוכנים להתחיל את הפעולה או לא.

באוטו אתה עושה סטארטר, זהו, הנעת?

מעכשיו המנוע עובד.

אתה צריך רק את ההתחלה.

מה הכיוון? תראה את הכיוון, מה אתה מתכוון לעשות.

אם אתה בוטח בשם, צא לדרך.

את השאר, סמוך על הקדוש ברוך הוא.

זה ביטחון אמיתי בדרגה הגבוהה ביותר.

לא כל אחד זוכה לזה.

לא כל אחד זוכה לזה.

הרבה עשו

כרבי שמעון ולא עלתה בידם.

רבי שמעון בר יוחאי אומר שלא צריך לעשות שום השתדלות של פרנסה.

שום דבר.

הקדוש ברוך הוא ייתן לך הכול.

רבי ישמעאל אומר,

הנהג בהן דרך ארץ.

צריך גם ללמוד תורה וגם דרך ארץ וגם עבודה.

רבי שמעון אומר, לא.

מלאכתו נעשית על-ידי האחרים.

אל תדאג.

תלמד תורה והקדוש ברוך הוא יפרנס אותך.

הוא לא אמר סתם.

הוא בעצמו היה 13 שנים במערה,

והוא לא לקח רכבת של אוכל.

הוא ברח מהרומאים שרטפו אותו.

נו, אז הוא נכנס למערה, אז איפה הוא אוכל?

איך תחיה?

הוא לא דואג.

הוא לקח רק חברותא את הבן שלו,

נכנס למערה,

הקדוש ברוך הוא הצמיח להם שם עץ חרובים

ומים מעיין,

ושם הם היו 13 שנה.

13 שנה.

אתם יודעים מה זה 13 שנה לאכול חרובים?

גרט, גרט, גרט, גרט, גרט.

רק מהרעש אפשר לקבל דיכאון.

מה זה חרובים?

יבש,

קרשים זה דיקטיק.

וזה כמו חרבות לגוף, ומה עם ויטמינים?

ומים.

חרוב ומים, חרוב ומים, חרוב ומים, חרוב ומים, 13 שנה.

נו,

13 שנה.

את הבגדים הם היו לובשים רק לתפילות ולשבת.

וכל היום הם היו מתכסים בחול

כדי שהבגדים לא יבלו להם,

כי הם לא יכלו להתפלל בלי בגדים.

ואחרי 13 שנה הם יוצאים מהמערה,

כל הגוף שלהם חתכים-חתכים מהיובש של החול שהם היו בפנים.

אז הם הגיעו לטבריה לחמי טבריה.

וכשהם הגיעו לחמי טבריה,

אז המים ככה ריפאו אותם.

רבי פנחס בן יעל פגש

את רבי שמעון בדרך,

אז הוא ראה אותו ככה, אמר, אוי לי שראיתיך בכך.

אמר לו, אוי לי אם לא ראיתני בכך.

כי רבי שמעון בר יוחאי זכה לכל הסוד, לכל הזוהר הקדוש,

לגילוי אליהו, לכל הדברים הגדולים ביותר בהיותו במערה.

כל סודות התורה נתגלו לו שם.

ואיך הוא החליט לצאת מהמערה? יום אחד הוא ישב על הפתח שלה,

והוא ראה את הממונה בשמים,

את המלאך שאחראי על הציפורים.

כשהציפורים נכנסות,

ויש חלק יוצאות בדימוס, ויש חלק למיתה.

חלק יחיו וחלק לא.

הוא אמר, אם יש מלאך ממונה על הציפורים

שאומר מי תחיה ומי לא,

והכול הוא בגזירת עליון,

אז אני על אחת כמה וכמה.

אז הוא הבין שזה מסר שהראו לו,

אם הוא זוכה לראות מה קורה בשמים,

זה מסר להגיד לו שהקיסר מת

והגזירה בטלה.

ואכן כך היה.

ואז הוא יצא מהמערה.

אבל, ביטחון של רבי שמעון

זה שלא צריכים לעשות שום דבר.

רבים עשו כרבי שמעון ולא עלתה בידם.

אבל מעטים עשו כרבי שמעון וכן עלתה בידם. רק רבים לא עלתה.

אבל מעטים כן.

מה החילוק בין אלה שניסו ולא הצליחו

לאלה שהצליחו?

אלה שהצליחו, הייתה להם החלטה אמיצה

שהם לא נסוגים מהדרך הזאת עד הסוף.

אז מי שהולך עם החלטה אמיצה

ואין לו פקפוק

הוא יצליח עד הסוף.

והדבר הוא פשוט.

הקדוש ברוך הוא זן נמלים,

מקקים,

דגים,

עופות, חרקים,

יתושים, את כולם הוא זן.

ואלה, כל אלה שנבראו בעולם, נבראו לשם שני.

והאדם שהוא הצהיר

כפיו של הקדוש ברוך הוא ונזר הבריאה

הוא העיקר והוא התכלית,

אז הקדוש ברוך הוא לא יזון אותו?

אז אם המזון מגיע לכל בעלי החיים האלה ולשרצים,

אז למה שלא יגיע אליו? ובפרט אם הוא עושה את רצונו יתברך.

אז מה הוא צריך לדאוג?

זה אם יש לו ביטחון.

אבל אם אין לו ביטחון הוא הולך ועושה השתדלות על השתדלות על השתדלות על השתדלות, ואין ההשתדלות מוסיפה כלום.

זה רק טרחת בשר ויגיעה.

זה רואים מהחשמונאים.

על-פי שכל לא שייך להתחיל את המהלך הזה בכלל.

וזה הנס,

וזה הפרסום מניסה,

ועל זה מדליקים נרות.

מיליארדים, מיליארדים של טונות של נרות, של שמן,

במשך אלפי שנים,

לפרסם את הנס.

איך פח אחד של שמן מספיק לשמונה ימים?

מכוח הטהרה של החשמונאים.

למה?

כי היוונים רצו להחשיך את אור התורה של עם ישראל.

והקדוש ברוך הוא האיר,

נר המערבי היה תמיד דולק,

כיוון שהייתה שכינה, מעולם הוא לא פסק,

כיוון ששכינה הייתה במקדש.

אז הקדוש ברוך הוא רצה להראות שהשכינה מצויה איתם,

ועל ידי זה שהנר הזה, הפח הזה,

הספיק לשמונה ימים, הראה הקדוש ברוך הוא שהחזיר את שכינתו לעם ישראל,

בזכות מסירות נפשם וביטחונם של החשמונאים.

אם אנחנו היינו חיים ככה בעבודת ה' כל הזמן,

לא היה חסר לנו שום דבר.

תדעו לכם שהחסר שיש לנו בחיים

בין גשמי ובין רוחני זה בגלל חוסר הביטחון שלנו בקדוש ברוך הוא.

וככה אומר רבנו בחייה בשער הביטחון.

הוא אומר שכל מי שמסיר את ביטחונו מהשם ותולהו בזולתו,

הקדוש ברוך הוא מסיר השגחתו ממנו

ומניחו ביד מי שפתח עליו.

כל מי שמסיר את הביטחון שלו מהשם

ובוטח בזולתו, לא בשם אלא במישהו אחר הוא בוטח,

או באדם או בעצמו.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

מסיר את ההשגחה שלו ממנו

ואומר לו, תסתדר לבד עם זה שאתה בטחת בו. אתה בוטח בו? תסתדרו.

אז כל מה שאנחנו חסרים

זה לא בגלל שהשם לא יכול לתת,

בגלל שאנחנו סומכים על עצמנו.

ומה שאנחנו סומכים על עצמנו,

זה לא אומר שנוכל לספק לעצמנו את מה שאנחנו רוצים.

אז זה למעשה חנוכה מלמד אותנו.

החשמונאים זה סמל,

סמל של ביטחון ומסירות נפש.

המכבים שיצאו להילחם,

מי כמוך בעלים השם.

מכבי זה, מי כמוך בעלים השם.

תרבות יוון היתה תרבות הגוף.

הם העריצו את הגוף.

ספרטה,

ספורט,

גלדיאטורים, מלחמות,

קרקסאות,

אצטדיינות,

תיאטראות,

כל זה המצאה של היוונים.

תרבות הגוף.

הם נקראים יפת.

מתייפייפים.

זרעו של יפת הם.

יוון

לא יכלה לסבול את חוכמת התורה,

לכן רצתה לשכחם תורתך ולעבירם מחוקי רצונך.

הם לא יכלו לסבול שאנחנו עם

מורם מהם,

שאנחנו יכולים לקיים דברים שהם לא שכליים.

הם היו עובדים רק על-פי שכל.

חוכמת יוון זה שכל.

חכמי יוון מפורסמים מאוד.

אמרו חכמים, חוכמה בגויים אאמן,

תורה בגויים אל תאמן.

והם לא הסכימו עם זה שיש תורה שהיא יותר מהשכל שלהם.

לכן הם רצו לבטל אותנו מהתורה, להחשיך את עיניהם של ישראל.

אז במה עם ישראל נבדל מאומות העולם, ובפרט מיוון ותרבות יוון?

בזה שאנחנו מחזיקים בתורה הקדושה שהיא מעל השכל,

וגם מה שלא מבינים בשכל עושים, כי זה שכל אלוקי, מה שנקרא.

וממילא אנחנו יודעים שהוא יודע יותר מאתנו,

ואנחנו אומרים, נעשה ונשמע.

נעשה אפילו שלא יודעים.

ונשמע.

אחר כך נשמע.

וגם אם לא, נשמע לא נורא.

נעשה.

אם אבא שבשמים אומר, אנחנו עושים.

אמר אחד גוי

לאחד מחכמי ישראל, עמה פזיזה

דקדמיתו פומייכו להודניכו.

עם פזיזתם שהקדמתם את הפה שלכם לאוזניים שלכם.

מה אתה אומר נעשה?

ונשמע. קודם תשמע.

אבל זה הגויים.

הגויים,

למה יאמרו הגויים?

למה?

שאלות של למה יאמרו הגויים.

אבל אנחנו היהודים, אין אצלנו דברים כאלה.

אנחנו הולכים באמונה צרופה בשם יתברך,

נעשה ונשמע.

אבל מה קרה בדורות האחרונים? התהפכו היוצאים.

בית חשמונאי יצאו נגד יוון ונגד המתייוונים. המתייוונים היו יהודים שהתייוונו,

שקיבלו עליהם את תרבות הגויים והיה מתאים להם.

ורוב העם כבר הלך ונהה אחרי היוונים.

וקמה משפחה אחת והחזירה את עם ישראל למצב האמיתי שלו.

אם לא הם אנחנו לא היינו פה.

והיום מה אתם רואים?

עם ישראל היום נראה כמו יוונים.

כל התרבות, כל הספורט,

כל מה שעושים זה חיקוי עלוב של תרבות יוון.

לא אחרי בית-המקדש אלא על ששיחקו בשבת בכדור.

ומה הגאווה הלאומית של עם ישראל היום? שיש לנו מכבי.

מכבי?

צריך לקרוא לקבוצה יוון,

כי המשחק הזה הוא שייך ליוון, לא למכבי.

מכבי זה אלה שנלחמו ביוונים.

אז מה עשו פה בישראל?

הפכו את יוון למכבי.

ולא סתם מכבי.

מכבי

הם שחקנים גויים,

שחורים,

ממש מכבי.

למה? כי הכול התהפך, הכול התהפך.

אז איך אנחנו רוצים שיהיה גאולה?

איך אנחנו רוצים ישועה?

איך אנחנו רוצים הצלחה?

איפה הביטחון שלנו?

אבל תראו את האויבים מסביבנו.

כל היום הם משדרים

אמונה וביטחון.

אללה ואקבור.

מהבוקר עד הערב.

אם אני הייתי מבקש בתל-אביב

שבית-כנסת ישדר כל יום בתפילת שחרית,

שמע ישראל,

ברמקולים.

ישר עוצרים אותי.

אבל הם שמים טייפ,

אההההההההההההההההההההההההההההההה. כולם צריכים לקום.

אף אחד לא אומר להם שום דבר.

מלה וחצי מלה.

יורים קסאם, אללה הוא אכבר.

עוד קסאם, אללה הוא אכבר.

אצלנו אתם שומעים משהו כזה?

שמעתם אמונה?

שמעתם את אולמרט שהלך לאנפוליס, שאמר משהו בעזרת השם?

חזר מאנפוליס, אמר בעזרת השם?

שום דבר.

גורנישט וגורנישט.

אבל אמרתי באחת ההרצאות האחרונות,

תדעו לכם

שהמנהיגים שיש לנו היום בישראל

הם בעלי ביטחון יותר מגדעון,

כשסיפרתי לכם, יהושע בן-נון.

גדעון יצא עם 300 לוחמים להילחם וניצח.

יהושע בן-נון אמר, שמש בגבעון-דום, ירח מעמק איילון.

אבל הממשלה הזאת יש לה ביטחון יותר מהם.

למה?

כי אולמרט, אפילו אם נפסיד במלחמה, הוא אומר, ניצחנו.

אין ביטחון יותר גדול מזה.

כשאתה יכול לפרש

הפסד כניצחון,

מי צריך צבא בכלל?

ועוד אם אתה לוקח לך שר ביטחון שקוראים לו פרץ,

שבכלל מסתכל במשקפת שהיא סגורה,

אין לך ביטחון יותר גדול.

אתה לא צריך לראות את האויב בכלל.

מי הם בכלל?

סוגר את המשקפת, יאללה.

אין, זו כבר דרגה שעם ישראל לא הגיע אליה אף פעם. רק הדור הזה הגיע אליה.

זה עוד לא כתוב בספרים.

אבל אם אנחנו רוצים באמת לקראת המאורעות שעומדים להתרחש, כי כתוב, כי עת צרה ליעקב וממנה ייבשע, וכתוב שתהיה צרה, שלא הייתה כדוגמתה,

וכתוב ששליש מכל הייסורים שיש בעולם

יהיו בדור שלנו, דור של משיח.

שליש הייסורים, אתם שומעים?

שליש הייסורים.

תחלקו את כל הייסורים ב-6,000 שנה, 2000-2000-2000.

קחו שליש,

שימו עכשיו על דור אחד, דורו של משיח, ותבינו מה הולך להיות כאן.

שני שלישיות העולם ימותו.

ארבעה מיליארד בני אדם.

אתם יודעים מה זה נהרות של דם?

מה הולך להיות?

וכולם עלינו.

כולם עלינו.

עד עכשיו הידידה, הידידה, כאילו,

שנשארה זה ארצות הברית.

עכשיו כבר לא...

זהו.

עכשיו זה הולך להתפורר,

ומפה תהיה כבר תאוצה קדימה, קדימה, קדימה,

לקראת הבאות.

אתם רוצים להחזיק בעצמכם טוב?

תורה וגמילות חסדים.

להרבות כמה שיותר לימוד תורה וגמילות חסדים בין איש לחברו.

ואין גמילות חסדים יותר גדולה מאשר לקרב את בניו של הקדוש ברוך הוא לאביהם שבשמיים.

ואין שמחה לקדוש ברוך הוא יותר מזה,

ואין ישועה שתצמח לישראל יותר מזה, שנאמר,

אין ישראל לגאלים אלא בתשובה.

ולכן אנחנו נמצאים כאן הערב.

ולמי שיש שאלות, בבקשה.

רגע,

אני רוצה להקדים ולומר, למי שיש שאלות,

לא ברכות, שאלות.

ברכות, בסוף.

כן, שאלות.

יש לך שאלה?

אבל שאלה, אם לא, אני אחזיר את המיקרופון.

כן.

ערב טוב.

יש פידבק קצת מהמיקרופון.

כן.

את צריכה לעשות משהו עם זה או שאלה?

לא, אצלך לקום, הוא אומר.

נקודת לי יושבת חברה

שנשואה הרבה שנים,

והיא זקוקה ל...

הרופאים אמרו לתרומת ביצית,

ובעלה גם יש לו בעיה של כוריות.

מה עליה? פשוט זה הרבה שנים. מה היא צריכה לעשות על מנת להיפקד?

הבנתי. זה לסוף. בסדר. למי יש שאלות? בבקשה.

לנושא תורה?

כן.

שאלה למי יש.

הנה, פה שורה שנייה.

ערב טוב לכם.

ערב טוב.

קודם כול, רציתי לומר לך, כבוד הרב, שאני איכשהו, בצורה די מוזרה, הגעתי אליך על-ידי קישור כלשהו באינטרנט,

ואני כבר במשך שלושה ימים רק צופה בתוכניות שלכם,

בפרומואים באינטרנט,

וזה די משך אותי להגיע להרצאה ולשאול כל מיני שאלות שהתעוררו במהלך הצפייה.

ולמען האמת, כאילו אלה שאלות,

לפי דעתי, שהן קצת מראות על כפירה אפילו.

אני לא יודע מה הרמה של השאלות האלה, אבל, תכוון את המיקרופון אליך.

אוקיי.

אז אם ברשותך, אני אעזר רק בפלאפון כי רשמתי אותם במכשיר.

שאלה ראשונה שקצת סקרנת אותי,

מהי תכלית היקום בכלל?

מהו היקום? כאילו, למה נועד היקום ברמת העיקרון?

אם הבורא שלנו כי הוא בורא כול-יכול,

למה הוא צריך אותנו?

שאלה שנייה.

שאלה שנייה היא,

מדוע ניתנה לנו זכות הבחירה?

אם האלוהים יודע ברמת העיקרון שכל אדם,

מה הוא הולך לעשות,

מה הוא חושב, מה הנטיעות שלו,

למה הוא צריך בכלל לזכות הבחירה?

הרי הוא יודע בלבד.

כאילו מה יהיה הצעד שהוא הולך לעשות?

כן.

אז למה הוא צריך את זה? שאלה שלישית פוקוס, כן. ובינתיים מסתפק בזה.

הבנתי.

ובכן, יש קלטת באינטרנט שאתה עוד לא ראית, קוראים לה מבראשית.

והקלטת הזאת מסבירה את כל התשובות לשאלות שלך.

אבל בקצרה אני אגיד לך.

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל להיטיב לברואים,

להכין את העולם בצורה כזאת שתאפשר לברואים להגיע לתכלית שהוא רוצה,

שהתכלית היא קיום תורה ומצוות

כדי לזכות

בחיי נצח,

בזכות

מעשים שהם יעשו.

וזה רק על ידי בחירה

ולא בהכרח.

זאת אומרת, יש אפשרות לעשות ויש אפשרות לא לעשות.

במידה ותעשה תקבל שכר, במידה ולא,

אז אתה תיענש.

זאת אומרת, אתה פשוט מאוד תצטרך להשלים את מה שאתה לא עשית.

עכשיו,

הרצון האלוקי הזה הוא להיטיב לברואים.

דהיינו,

כיוון שהקדוש ברוך הוא טוב והוא מקור הטוב שיש בעולם,

אז

הטוב המקסימלי שאתה יכול להשיג זה שתתקרב אליו.

ככל שתתקרב למקור הטוב,

אתה תהיה בדרגת ההטבה הכי גדולה.

לכן אמר דוד המלך, עולם השלום, קרבת אלוקים לי טוב.

הוא היה מלך, הוא שלט בכיפת העולם,

ודבר אחד רק אמר, קרבת אלוקים לי טוב.

אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי.

לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו.

אין הטבה יותר גדולה מלהתקרב למקור הטוב.

ואיך מתקרבים אליו?

כשעושים את רצונו.

וכשעושים את רצונו,

אז הקדוש ברוך הוא גם מחייך אליך, מראה לך שאתה קרוב אליו.

איך הוא מראה לך?

הוא עושה לך דברים שהם לא על פי טבע.

הטבע הופך להיות כחומר בידך לעשות בו כרצונך.

ואז הקדוש ברוך הוא מאיר את פניו אליך,

יאר ה' פניו אליך ויחונק

אתה נושא חן בעינם.

ואז הקדוש ברוך הוא נותן לך לראות ניסים.

ואז אתה יודע שאתה קרוב אליו יותר.

וכן על זה הדרך.

אז אתה יודע שאתה בכיוון הנכון.

אז המטרה היא להיטיב,

וכל הבריאה היא הכלים והאפשרויות וההזדמנויות בשביל להשיג את זה.

והבחירה היא הכלי והמכשיר בשביל לקבל את הטוב במקסימום.

לא כאוכל חינם,

אלא כמי שבא בזכות ובכוח מעשיו.

אפשר להגיד? בוודאי.

אוקיי. עדיין זה לא עונה לי על השאלה הבסיסית למה ישות או גורם כלשהו

צריך אותנו.

או שאני, סליחה שאני אומר את זה,

זה נשמע כמו מעבדה שיש גורם ששם,

אתה יודע, כמו שפנה ניסיון, סליחה על הביטוי הזה,

ובוחן אותנו, גורם לכל אחד על-ידי זה שאם הוא עושה טוב,

הוא יקבל כך וכך.

אם הוא יעשה רע, יקבל כך וכך.

הרי הוא ישות שלא צריכה את כל הגירויים האלה ברמת העיקרון,

ויהי כי הוא ראה את האדם, ויהי כי טוב.

או שכל דבר כזה במהלך הבריאה באי כי טוב.

הרי הוא כול-יכול, הוא לא צריך את הדבר הזה.

הוא באמת לא צריך.

זה סתם כאילו דוגמה שאני נותן את זה, אבל

זה עדיין לא עונה על התשובה ברמת העיקרון למה צריך את הבריאה בכלל. קודם כול, הוא לא צריך, אמרת נכון, ואני מצטער רק שלא שמעת את התשובה שלי.

שמעתי. מה התשובה שלי היתה?

התשובה שלך היתה כדי להטיב עם הבריאות.

אז מה זה אומר?

זה אומר שלהטיב עם הבריאות, אנחנו הבריאות. אז קודם כול זה לא מעבדה,

והוא לא מנסה ולא בוחן אף אחד, הוא באמת רוצה להטיב.

אבל למה ליצור כאילו להטיב?

מה פירוש? מי שהוא טוב, מטיב.

מי שהוא נדיב, מנדב.

מי שהוא חכם, מחכים.

פשוט.

לא, זה אתה מבין? אני לא מבין.

אני מבין, אבל לא הבנתי כאילו למה עוד דבר כזה. אם אני טוב, אז אני מטיב.

אוקיי.

אני צריך כאילו להטיב, אני לא צריך להטיב. אני מטבעי טוב, ואני מטיב. נכון. נכון. אז הוא טוב והוא מטיב.

אז זה לא צריכותא.

אתה יודע שיש נחל?

כן.

הנחל הוא מרווה?

מי שישתה ממנו

יהיה רווי?

נכון.

הנחל צריך את זה להשקות אנשים?

הוא צריך את זה?

לא, לא. טבעו אבל שום רווה, נכון?

טבעו, טבעו. טבעו גם לזרום.

הוא גם זורם באמת.

אתה יודע למה הוא זורם? בשביל להגיע להטיב לכל אלה שיהיו בדרך.

כי אם לא, היה נשאר במקום אחד.

הבנת עכשיו את הדוגמה?

אז הקדוש ברוך הוא טבעו לזרום.

הוא מזרים את טובותיו

לבריותיו.

ואלה שמתקרבים לנחל ושותים מרבים את צמאונם.

הבנת?

אני הבנתי את הדוגמה. ברוך השם. את הדוגמה ואת כל הספור. יפה.

אבל עדיין לא. תודה רבה. תהיה בריא.

כן.

שאלה נוספת.

הנה, יש עוד יהודי פה עם אדום באמצע.

אם אפשר לקום, ערב טוב.

ערב טוב ומבורך.

יש לי שאלה.

דיברת לפני זה על מות משיח, על גוג ומגוג.

פוקוס, כן.

השאלה שלי היא איך אנחנו יודעים שבאמת בדורנו יבוא משיח. הרי בכל דור ודור מצפים לו.

והמקרים, כמו המקרה של שבתא הצבי, למשל.

ואיך אנחנו יודעים שבאמת

בדורנו זה הולך לבוא ולא עוד 200 שנה או 300 שנה או 3,000 שנה?

איך אנחנו יודעים? קודם כול, מבחינת התאריך,

אנחנו נמצאים קרוב לסיום של האלף השישי,

ועל-פי החשבון אנחנו נמצאים

אחרי חצות של יום שישי.

וזו כבר הערת שבת.

זאת אומרת,

6,000 שנה זה כנגד ששת ימי בראשית,

והאלף השביעי זה כנגד השבת.

ואנחנו נמצאים ב-5,768 תשסח.

זאת אומרת שאנחנו אחרי 750,

שכל 1,000 מתחלק ל-4,40, זה 250,

כן?

ואם עברנו 750, פירושו של דבר שאנחנו כבר נמצאים ברבע האחרון.

ואם אתה יודע, ביממה אפשר לחלק אותה ל-4,600 שעות, נכון?

יש לי פידבק כאן במיקרופון, תודה.

אז לכן

אנחנו נמצאים אחרי השלוש פעמים שש.

לילה זה 12 שעות ויום זה 12 שעות.

לילה זה 12 ועוד שש זה חצות יום, נכון?

ואחרי זה זה כבר

כניסה של היום הבא.

אז אנחנו נמצאים קרובים מאוד לסיום.

ויש לנו גם סימנים שכתוב בעקבותא דמשיחא, כשיגיע הזמן, כשיבוא משיח,

מה יהיה בעולם.

אז כתוב שמלכות תהפך למינות.

כתוב בית ועד יהיה לזנות,

חוכמת סופרים תסלח,

ירחת יימאסו.

ועוד כהנה וכהנה דברים שנאמרים.

בן קם באביב, בת בימא, קלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו,

חוצפה תשגה.

כל הדברים מתקיימים בדורנו.

אם נסתכל שלושה דורות קודם,

לא היו הדברים האלה.

גם לא היתה מלכות.

והיום אתה רואה שיש כביכול מלכות.

אז אם כן, כל הדברים מצטרפים ביחד עם כל הנבואות לעתיד לבוא, ושעם ישראל יהיה פה בארצו וכו' וכו' וכו',

הכול אומר שאנחנו נמצאים בסוף.

ורק סוגיה נוספת יש לי.

כן.

אומרים הרי שגזירות אפשר לבטל.

מגוג ומגוג,

לפי איך שאני רואה את זה, זה גזירה.

שני-שלישים מהעולם, רק הצדיקים יישארו. מה עם קו סחוץ?

אז קודם כול זה נכון שאפשר לבטל גזירות,

אבל הגזירה הזאת אי-אפשר לבטל בגלל שזה חשבון

של הקדוש ברוך הוא ואין נקמות השם,

והוא יופיע והוא ישלם לכל מי שצריך.

מה שכן אפשר לבטל זה את החלק שלנו בתוך העניין.

כל אחד ואחד מאיתנו יכול לחלץ את עצמו על ידי זה שאמרתי,

שיעסוק בתורה ובגמירות חסדים.

זה כן.

אז את הגזירה כלפינו,

כל אחד ואחד יכול לבטל.

אבל כלפי אומות העולם,

לא יעזור.

הבנת?

אתה מתחזק בזמן האחרון?

מתחזק, כמו כולם.

כמו כולם?

ברוך השם, 80% מחוזקים בישראל היום, לפי הסקרים האחרונים.

אתה רוצה לחזק עוד?

אני הולך בדרכי.

איזה דרך?

דרך ארץ קדמה לתורה, זה מה שיש לי. נכון, היא קדמה, ואחרי זה מה בא?

אחרי זה התורה, נכון. בדיוק, זה מה שאני שואל. אתה בדרך?

בדרך. בדרך הזאת?

הבנתי. בדרך לבמה תוכל לקבל ציצית אם תרצה.

אני כן.

אתה רוצה?

אבל אני לא מתחייב שאני אלך איתה. אתה לא חייב להתחייב, אני גם לא התחייבתי לתת.

אבל בכבוד, בוא.

בבקשה, אדוני היושב-ראש.

ואחיינו, ואחיינו, וקיימנו, וגיענו, והגיענו לזמן הזה.

חזק וברוך.

כן, שאלה הבאה.

יש לך שאלה? לא ברכה.

שאלות אני רוצה.

אחר כך.

לא, לא עכשיו.

קודם כול אני רוצה שאלות, אחר כך נחזק ונברך והכול.

שאלה יש לך שם?

תן לה שם.

יואי נה, שמה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני הייתי בלוס-אנג'לס, ואתה שם בירכת אותי.

וכאות הערכה ותודה, אנחנו פשוט נתנו שם צדקה.

מה שקורה, הצדקה הגיעה לאלישע, זה שלקח את הכסף,

והוא חשב שזה כביכול לרב אחר.

ובזה הוא, אחר כך, בדיעבד, הבנתי שבעצם זה היה,

הוא חשב שזה רב אחר, אבל בעצם זה לא היה בשביל התרומה שכמו שהבטחתי,

ה-36 דולר שהיו אמורים להגיע לכבוד הרב,

לאן שזה צריך להגיע.

אז ברצוני לדעת אם אני עדיין מחויבת

או שכביכול אני פתורה, כיוון שהוא נתן את זה כן לצדקה.

אם חמיחי מבטיח לך דירה

והוא נתן את זה בטעות לשכנה.

הבנתי. תודה.

תודה לך, כבוד הרב. תהיו בריאים.

אמן. גם לך.

CUNLA.

כן,

שאלה?

יש לך שאלה?

כן, פה שורה ראשונה.

ערב טוב.

ערב טוב.

דיברת הרבה על הנושא של האמונה.

כן.

ונתת דוגמאות

איך בזכות האמונה אנשים ניצחו.

מעטים את הרבים,

החלשים, הגיבורים.

ובאמת, כל ההיסטוריה היהודית יש בה הרבה מאוד דוגמאות כאלה,

איך בזכות האמונה חלו הרבה מאוד נסים, הייתי אומר.

עכשיו, כנגד,

יש הרבה מאוד דוגמאות

שאנשים הלכו באמונה שלמה

ולא עמדו להן.

למשל, מי שקורא את מגילת או תעודת אנטיוכוס,

שאנחנו מתייחסים אליה בחג הזה,

כאלף איש הסתתרו במערות על מנת לשמור על השבת,

וניגליס, מנהיגו של אנטיוכוס,

גילה שהם מסתתרים שלו ממערה,

ואילת המערה באש, ואלף איש מצאו את מותם.

לאורך כל ההיסטוריה היהודית אנחנו יכולים למצוא תמונה שונה,

שאנשים הלכו באמונה,

באמונה שלמה,

והשכר היה שונה ממה שראינו.

בדוגמאות שלך, לאורך כל ההרצאה שלך, ראינו שבאמת אנשים הלכו באמונה, ועמדה להם,

כמו רבי שמעון ברוך היי.

מנגד,

אני לא אוהב את התמונה של הרבה מאוד אנשים שהלכו באמונה שלמה,

בלב רוטט,

בדבקות בקדוש-ברוך-הוא, באהבה גדולה,

ועשו את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא לאורך כל הדרך,

ולא עמדה להם.

עכשיו, כשאתה עומד באופן אישי,

ואתה מנסה להסתכל וללמוד מההיסטוריה היהודית,

מאבותיך,

אתה בא ואתה אומר, אוקיי,

אני רוצה לכלכל את צעדי על-פי מה שקרה לאבותי.

אז יש כאלה באמת שנותנים את הדוגמה,

בוא, שחרר ברקסים ותן להם לפינסוע.

ויש מקרים אחרים שאומרים לך, לא,

אתה צריך לשמור את המשכות בידיים,

ואל תיתן למערכת הזאת לנסוע מעצמה, כי היא צריכה באמת השתדלות.

גם בהיבט היהודי, בהשקפה היהודית, אנחנו יכולים לראות את זה לאורך כל הדרך,

שצריכים לסמוך על הקדוש-ברוך-הוא,

אבל צריכים להמשיך לעשות השתדלות.

זה נכון מה שאתה אומר, כבוד הרב,

שהשתדלות אין לה, ולו

כנימה לגבי האפשרות לשנות משהו,

כי הקדוש-ברוך-הוא, כשהוא רוצה, הוא משנה הכול.

אין פה עניין של לעשות ניסים ולהפוך את הקרי על-פיה.

אבל העניין שכל יהודי,

ואנחנו נמצאים כנראה בתקופה של הרבה מאוד ייסורים

והרבה מאוד עניינים,

שכל אחד שואל את עצמו למה.

למה? כשאני הולך בדרך הזאת ואני שומע מצוות

ואני עושה את כל מה שאני רוצה, הקדוש-ברוך-הוא,

והתורה גם מבטיחה לנו שאם אנחנו שומרים את המזוזה,

אז אנחנו מאריכים את חיינו ואת חיי ילדינו.

ומי ששומר את השבת,

אז הוא יכול להתענג על השבת, והקדוש-ברוך-הוא שומר עליו.

מי ששומר את השבת,

השב״כ שומרת עליו.

המון דוגמאות כאלה.

והנה, אתה הולך בדרך הזאת, אתה שומר על הקדושה,

אתה דבק בדרכו של הקדוש-ברוך-הוא, כי באמת היא הדרך הנכונה לשמור על הצביון האישי שלך,

להגיע למטרה בדרך הכי קצרה.

ובכל זאת, אתה מוצא את עצמך יום אחד

שאתה

בלי יכולת

להגיד שאני נשמרתי.

פתאום אתה נפגע.

אתה שואל את השאלה, למה?

למה זה קורה?

אז נכון, אנחנו יכולים לקבל את כל האיסורים כמו שהם. אנחנו צריכים לדעת לקבל איסורים.

אבל אני לא באתי לעולם הזה בשביל להתייסר.

אני קיבלתי מתכון.

המתכון הזה אומר לי, אדוני,

יש דרך תורה, יש דרך איסורים.

אני בחרתי בדרך התורה, אני רוצה להתרחק מייסורים.

ובכל זאת, אם אני נמצא בדרך התורה ומתייסר,

אז מה צריך להיות פה?

האם יש פה עניין של לבוא ולהגיד

שיש פה אמונה אבל האמונה לא מספיקה וצריך להיות משהו אחר?

יכולה להיות זכות אבות, יכול להיות שטעיתי פה ושם.

אז בנקודה הזאת, בממשק הזה

של אמונה וחוסר אמונה,

או באמונה ובכל זאת, אני עושה את כל מה שצריך לעשות,

וזה תורה וזה הסחרה, הייתי אומר.

שמעתי. כן.

ובכן,

את הצד השני אני לא צריך להגיד,

מי שיודע יודע, מי שלא יודע, לא יודע. רציתי ללמד דבר אחד, את הביטחון בשם נתברך.

ואני אתן לך דוגמה, כמו שאתה אמרת.

עשרת הרוגי מלכות בטחו בשם ב-100%.

הם היו קדושי עליון.

ולמרות שהם היו בוטחים בשם ב-100%,

הם עונו והומתו במיטות משונות,

כמו רבי עקיבא,

שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, והוא היה רבן של קור ישראל.

והוא 80 שנה למד ולימד את ישראל תורה.

ומי יש לנו כרבי עקיבא?

שהתלמידים שלו היו רבי שמעון בר יוחאי ורמי מאיר בעל הנס וכו'.

רבי ישמעאל רצה לדעת אם זו גזירה שניתן לבטל אותה או לא.

והוא עלה למרום על ידי שם ושמע מאחורי הפרגוד שזו גזירה שלא ניתן לבטל.

אז זאת אומרת, יש מצבים שיש גזירות שלא ניתן לבטל גם אם אתה בוטח בשם ב-100%.

אבל כיוון שהוא

הוא פתח בשם במאה אחוז,

והוא גם שמע שאי אפשר לבטל את הגזירה,

אז הוא לא בטל את האמונה והביטחון בשם.

אלא הפוך, עם הביטחון והאמונה בשם הוא מסר את נפשו בסילודים לקדוש ברוך הוא.

כי אם השם רוצה שזה מה שיהיה,

הוא יודע למה.

וכל עשרת הרוגי מלכות היו גלגול של עשרת השבטים

שחטאו לפני הקדוש ברוך הוא, וזה היה התיקון.

אז השם יודע למה הוא עושה, ולמה אלה במערה ישרפו אותם בשבת, ולמה הם ימותו בשואה, ולמה הם כאן, ולמה הם פה, והם למה שם.

והקדוש ברוך הוא עושה את זה על הצד הטוב ביותר שאפשר לעשות לאדם בשביל לתקנו ולהביאו לתכלית הנרצית לפניו,

לחיי העולם הבא.

זה קודם כל.

עכשיו אף אחד לא אמר שאם תפתח בשם תמיד תצליח לעשות.

אמרנו שאם תפתח בשם תוכל לעשות מה שאי אפשר לעשות,

שוודאי שאם היית עושה השתדלות לא היית מגיע לזה.

זאת אומרת, אם בן אדם ייכנס לים,

אז הים לא אמור להיפתח לפניו, נכון?

אבל אם הוא בוטח בשם,

כמו רבי פנחס בן יאיר,

שאומר לנהר גיני, חלוק ממך,

ואם לא גוזרני עליך שאתה תיבש,

אז הנהר חולק לו.

אבל אתה מכיר מישהו שיכול להגיד לנהר ככה?

לא בצחוק, ברצינות.

וצריך דרגת ביטחון.

אז זאת אומרת, זה יכול לקרות רק מתי שהאדם באמת בוטח בשם יתברך.

אבל גם מי שבוטח בשם יתברך,

יכול להיות שהקדוש ברוך הוא, עם כל הביטחון,

רוצה אותו אצלו.

אברהם אבינו קפץ לכבשנה אש.

הוא לא ציפה שה' יציל אותו.

הוא ידע שצריך לעשות את זה, מסירות נפש,

כי אסור לחיות בשקר ולהשתחוות לפסלים. זה הכול, זה מה שהוא ידע.

ועל זה הוא מוכן להישרף.

וה' אמר, לא מתאים לי שתישרף.

אתה לא תישרף.

והוציא אותו.

אבל הוא לא קפץ על דעת

שהוא לא יישרף, הוא קפץ על דעת להישרף.

הוא יצא משם חי.

חנניה, מישל ועזריה קפצו גם כן,

על דעת להישרף.

ויצאו חיים.

דניאל נכנס לגובה האריות ויצא חי.

ועוד דוגמאות.

ויש כאלה שלא.

למה לא?

ה' יודע את החשבון של כל אחד ואחד.

אז זה שיש לך בחירה לבחור בין זה לבין זה, אין בחירה כזאת.

יש מחירה לבחור בתורה ולהסתכל בכל המצבים.

אז אתה אומר, אדם שאומר את הכול ופתאום הוא נפגע.

אין דבר כזה ופתאום הוא נפגע.

יש חשבון.

פשוט מאוד הוא לא דקדק במשהו והוא נפגע.

אני תמיד נזהר מחשמל.

תמיד אין נזהר מחשמל.

כל אחד מפה.

אבל לפעמים מקבלים זץ.

מה קרה? התקררת קצת יותר מדי.

הלכת יחף.

נגעת במשהו.

אין דבר כזה. החשמל לא רודף אחריך.

אתה כנראה מתקרב אליו יותר מדי.

לא שמת לב. קורה שאדם לא שם לב.

ואם אדם חוטא, אז הקב' מתקן אותו.

מה זה התיקון?

האיסורים שהוא מקבל.

האיתות הזה שהוא מקבל, הוא מתקן אותו.

אז מה לא טוב?

סתם הקב' נותן מכות.

סתם הוא לא זורק הבנים.

אין דבר כזה. הכול בחשבון.

אז ממילא, אם אתה רואה בן אדם שבעיניך הוא צדיק,

ובעיניך הוא מקיים הכול, ואף על פי כן הוא נפגע,

אז תדע שהפגיעה אמורה שהיה לו מקום שבו הוא יהיה ראוי להיפגע.

אחרת הוא לא היה מקבל את זה.

אין דבר כזה שהוא יקבל חינם.

זה לא אומר שהוא לא יצטרך להמשיך ולבטוח ולדבוק בשם, גם כי אחרי שאדם חולה,

הוא צריך עדיין ביטחון בשם, שהוא יוכל לרפא.

זה גם עדיין לא מפתיע שהוא יצליח.

אבל מצוות הביטחון קיימת, והם גם לא משיגים בעקבותיה את מה שרוצים,

כי אתה מקיים מצווה שקוראים לה ביטחון,

בטח,

באחד ואל תפחד.

הבנת?

כן. אפשר לשאול עוד שאלה.

זה כבר בטח בשביל ברכה, לא? לא. בבקשה.

היהדות

לא פוסלת את השכל.

היה צריך לחשוב ולהפעיל את השכל.

כלומר, כשאתה בא ואתה אומר אמונה,

הם נגד היוונים, האנליסטים, היו אנשי השכל,

האנשים

היעני-ריאליים. כן, הריאליים.

ואנחנו אמורים פה לבטא משהו של סינתזה בין שכל ומצד אחד אמונה.

אנחנו אומרים, ברגע שיש אמונה,

זה לא השכל.

אתה צריך לעזוב את השכל.

אבל מצד שני, אתה צריך כן את השכל,

וכן כדי שבאיזה מקום, כי אתה צועד בעולם,

בעולם העשייה.

אתה צריך שכל.

אז איפה בעצם אתה צריך לשחרר את השכל ולהגיד, אני רק באמונה, כי השכל לא עוזר לי כאן?

לעומת זאת, אתה מבין שאתה חייב לכלכל צעדיך בשכל מסוים.

והתורה והיהדות, עד כמה שאני מבין,

לא פוסלת את החשיבה השכלית.

זאת אומרת, כל מה שאתה לומד בעצם, בגמרא ובמשנה וכדומה,

זה לחדד את המוח,

לחדד את השכל. כל מה שהתורה אומרת לנו זה ככה.

אל בינתך אל תישען.

אתה צריך ללכת על-פי התורה.

ותשתמש בשכל.

אבל תשתמש בשכל בצורה כזאת שהשכל יוביל אותך לקיים את התורה.

ושהשכל לא יפריע לך לקיים את התורה.

כי אם אתה משתמש בשכל שלא על-פי תורה,

אומרים חכמים אל בינתך, אל תישען.

כשזה בינתך ולא בינת התורה, אל תישען.

רק תורה ומצוות, ועם השכל תעשה הכול. מה שלא מפריע לתורה, אין בעיה.

מה שמפריע לתורה, שהשכל שלך לא ייתן לך טעיות שאפשר להסתדר בלי. אין דבר כזה.

אתה יכול לעבור על התורה, אין בעיה. אתה יכול לעבור על התורה.

אבל שתדע שאתה תשלם.

אז לכן,

ידעת היום, כל מה שאתה יודע ומשיג

עם השכל, צריך להשבות

אל לבביך.

צריך שהדברים יתיישבו פה ויהפכו להיות אוטומט.

שאתה כבר לא צריך שכל.

אוטומט.

דברים פשוטים, ברורים.

ככה אדם צריך להפנים את התורה עד שהיא תהפוך להיות, שהוא יהיה כמו

חתיכת תורה,

שהמנגנון הפנימי שלו מזיז אותו, מניע אותו, בלי כל פעם נתח.

ברור לו מה צריך לעשות.

השכל הוא טוב מאוד,

רק שהוא לא יפריע לתורה.

שישמש לתורה, אבל לא יפריע לנו.

היוונים רצו שכל בלי תורה.

מה שמושג בשכל הם אימצו,

ומה שלא מושג בשכל הם ריחקו.

עם ישראל לא כך.

לכן יש חוקים בתורה.

יש משפטים, יש עדות,

ויש מצוות, ויש חוקים.

משפטים הם שכליים, בין אדם לחברו וכו' וכו'.

עדות זה כמו חג פסח, חג סוכות לזכר, שהם עדות למה שהיה.

בחוקים זה דברים שלא ניתן להשיג בשכל.

זרע גזרתי, חוקה חקקתי, ואין לך רשות להרהר אחריה אפילו.

אין שכל פה.

לכן הם רצו

שאנחנו לא נשמור את חוקי תורתך,

נשכחם תורתך ונעבירם מחוקי רצונך.

מחוקי רצונך.

היוונים לא יכלו לסבול שאנחנו עושים חוקים זה אחד, שהם לא שכליים,

כמו שעטנז, כמו פרה אדומה, כמו כלאיים, כמו דברים כאלה.

הם לא יכלו לסבול שיש לנו דברים כאלה, ובפרט שזה רצונך,

כי אנחנו עושים את זה מחמת שזה רצונך,

לא מחמת שהשגנו את זה בשכל.

הבנת? וזה היהודי, זו המעלה של יהודי.

למה? כי מי שיש לו שכל

הוא באמת מבין

שמשברת העולם

יש לו שכל יותר מאתנו, נכון?

ואם הוא אומר לעשות,

אז מה אני משתמש בכלל בשכל שלי?

אתה לא יודע נהיגה.

יושב לידך מורה נהיגה.

אתה צריך להשתמש בשכל שלך בשביל לראות

אתה סומך עליו,

כי הוא יודע נהיגה, אתה לא יודע נהיגה.

כשאתה נכנס למטוס,

אתה סומך על השכל שלך או על הטייס, על הקפטן,

הוא המנהיג של המטוס,

אז אתה סומך עליו.

בכל תחומי החיים,

כל מי שמתמחה יותר ממך, מבין יותר ממך, אתה סומך עליו.

כשאתה הולך למלחמה, יש קצין.

אתה חייל, אתה סומך עליו.

הוא אומר כך, עושה כך, אתה עושה כך.

אז אם באנשים שיש להם יותר התמחות ממך,

והשקיעו יותר ולמדו יותר, אתה סומך עליהם?

אז על בורא עולם אני לא סומך?

אני מבטל את שכלי לגמרי.

ולחלוטין מפניו.

מה שהוא אומר אני עושה כמו תוכי, אין יותר בטוח ממה שהוא אומר.

אז למה אני צריך שכל?

אני בא לבדוק אותו אם מה שהוא אמר זה נכון,

לא נכון, הגיוני, לא הגיוני, מתאים או לא מתאים? מה?

מי אני בכלל?

פשוט, אני הולך אחריו כמו עיוור.

זה הכי בטוח.

עיוור

סומך על כלב

בשביל להוביל אותו.

אז אני לא אסמוך על הקדוש-ברוך-הוא שיוביל אותי?

החלטת?

אבל בכל זאת,

אפשר לבוא ולהגיד, גם גדעון, כשנלחם עם 300 לוחמים,

הוא לא יצא בלי לוחמים, הוא יצא עם 300 לוחמים. זה בגלל שהשם לא רוצה שהכול ייעשה בדרך נס.

אוקיי. מכאן,

זאת אומרת,

שלא הכול עניין שרק

האמונה המוחלטת שאני מאמין בה, כי אין לי בעיה עם ההסכם. אני אמרתי שלא לעשות כלום? לא, לא. בסדר.

זאת אומרת, יש פה עניין של ההשתדלות.

דוק, אמרת שבעצם ההשתדלות היא לא מוסיפה ולא גורעת.

גם אתה אמרת.

אני מסכים אתך. נכון. רק אני בא ואומר שכשאתה בא ורואה,

אתה עושה איזו פסיפס של ניתוח כל האירועים שאנחנו מהם לומדים,

אנחנו רואים שבעצם יהודי כן ידרש לעשות מעשה.

בטח.

לעשות השתדלות. על-פי התורה אתה עושה מה שצריך.

אפילו אנחנו רואים, למשל, את משה רבנו במלחמות שלו.

הכול. הוא היה נדרש בשביל להרים את ידיו, מצד אחד חור, מצד שני ארון, כדי באמת להזיק את המלחמה. זה נקרא השתדלות? זה לא השתדלות.

הוא פשוט רצה שיפנו את עיניהם לשמים,

וזה בדיוק ההפך מההשתדלות.

בדיוק ההפך מההשתדלות.

בשעה שהוא מגביה את ידיו, נושאים את עיניהם לשמים,

נוצחים.

מוריד,

משפילים עיניהם, לא נוצחים.

ככה מנהלים מלחמה?

אהוד ברק יעמוד את החושב בלבנון ויעשה לנו ככה, אז אנחנו נוצחים?

אז הסורים מתעלפים?

מה?

כבוד הרב, אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שאנחנו דור שלא זכאים.

מי אמר? אנחנו זכאים? עובדה, עובדה, מה אתה מדבר?

אני לא מדבר, אני שואל שאלה.

כן. אני קטן בשביל לדבר. אז אני אסביר לך, אנחנו.

אני רק שואל שאלות.

אתה לא שואל, יש לך סיפורים, זה כבר לא שאלות.

אבל אני אגיד לך.

עם ישראל בדור הזה,

עוד לא היה דור כזה, אני רוצה שתבין. לא היה דור כזה. אנחנו זכאים כל כך שיש לנו מיליון בעלי תשובה.

איפה ראית דבר כזה לפני כן?

אם היינו הולכים על-פי שכל, זה לא שייך לדבר כזה.

טוב, גם השכל שלי מסכים אתך.

אה, אז תראה לך.

כן, שאלות. הנה, פה בחורצ'יק כאן יש.

כבוד הרב,

אני בא ממשפחה דתייה,

ופעם הייתי

שומר שבת והייתי מאוד מאמין, מאמין חזק,

ופתאום,

וכל המשפחה שלי, גם הדודים, כולם דתיים,

ופתאום, לא יודע מה קרה. קשה לי עוד פעם לחזור. קשה לי.

אני צריך יותר עצה איך לפסוח עוד פעם את הדלת לחזור, להיות מקורב.

הבנתי. תראה, אתה פתאום, פתאום, פתאום,

כל פעם, אז עכשיו הערב יהיה לך, פתאום אתה חוזר.

תשמע,

כל מה שאתה צריך לעשות

זה חבר'ה טובים, ואני רואה שיש לך חבר'ה טובים לידך.

שיעור תורה קבוע.

אתה צריך ללכת שיעור תורה קבוע.

בעזרת השם, אם תלך שיעורי תורה קבוע,

אתה תעלה על המסילה.

מה זה שיעור תורה? כמה פעמים בשבוע? ביום?

ביום, שעה לפחות, שעתיים, אם אתה יכול, נפלא מאוד.

אם אתה רוצה מוקדם בבוקר,

אז ב-3.40 בבוקר אני נותן שיעור.

אם אתה רוצה ללמוד איתי,

אז אני מזמין אותך לבני-ברק,

לרחוב עוזיאל 42,

3.40,

תבוא, תלמד.

אני גר באשדוד, יש לי את הישיבה של הרב פינטו ליד הבית, וגם ה... אבל שם לא לומדים ב-3.40.

אני יכול ללמוד עם תלמיד.

כן, זה ברור, אני מסכים.

אבל אם תרצה ב-3.40, אמרתי.

אבל אם לא, אז תוכל בעזרת השם ללמוד שם.

אבל שיעור תורה, המאור שבתורה מחזירו למוטב.

בעזרת השם, השיעור הזה, אתה אומר, זה מה שיחזיר אותי. כן, שיעור של תורה קבוע, אבל

כל יום.

תודה רבה.

אתה רוצה ציצית?

בוא מוטי, בוא.

נבוא.

על הכול אלוהים ישדל.

ויד כול אלישע האפילו.

אם תווה צביעה ולא אליהם ולא אליהם ויגנו דשהו.

בואו הכול אלוהים ישדלו. ברוך.

ברוך.

ברוך.

ברוך אתה. ברוך עשה ה' אלוהינו מלך העולם.

שהחיינו והגיענו וקיימנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

שיהיה לי מצוות.

כן, שאלה הבאה.

שמה זה שאלה?

אצלך זה שאלה?

תן לה שם.

תעמדי רגע.

כן?

תן לה.

בבקשה.

מיקרופון, רמקול זה פה.

כן.

רציתי לשאול,

נכון, תמיד אומרים שיבוא המשיח מהר ויבוא המשיח מהר.

וצריך כאילו להגיד,

קיצר, במהרה בימינו שיבוא וזה.

וכשאני חושבת על זה,

אז אני עוד צעירה ועדיין לא הצפקתי לעשות הרבה מצוות ואני רוצה גם לבנות בית, נגיד, והכול.

ואיך אני אעשה את זה אם יבוא המשיח?

איך יהיו לי מצוות? מה, מי מצחיק?

הבנתי. זאת אומרת, את רוצה שאני מבקש שהוא יתעכב קצת?

לא, אני שואלת מה אני צריכה לעשות. פשוט כשנגיד אומרים לי את זה, אז אני אומרת, בסדר, ולא כאילו כל הרצון.

בסדר.

הבנתי. קודם כול, אל תדאגי, גם אם הוא יבוא, את תוכלי להתחתן.

והפוך, את תלדי הרבה,

כי אשת ילד בכל יום.

ומה עם המצוות?

זה כאילו לבוא המשיח ואז בלי מצוות זה כבר לא... יש, יש מצוות. בטח שיש מצוות. אבל כשנראה את זה בגלוי, זה בכלל לא שווה כל כך.

מה, לא שווה?

המצוות, אם אנחנו נראה את המושיח, מה, זה הרבה יותר קל. מה, אם אני אראה פה שכינה והכול, מה, זה בכלל יהיה לי קשה?

נכון. קודם כול, יפה מאוד, את אומרת.

ומצד שני, עד שהוא יבוא,

יכול להיות שייקח עוד טיפה זמן, אז את יכולה להתחיל מהר קצת.

נו, ואיפה את לומדת היום?

בנתיבות רבקה,

בבת-ים.

שזה מוסד תורני.

חרדי לגמרי.

חרדי לגמרי. נו, אז את עושה מצוות, אז למה את אומרת שאת לא מספיקה?

כי בן-אדם שמגיע לגיל

באזור של 120 ועושה מצוות, זה לא כמו ילדה בת 16 שעושה מצוות. הכמות בכלל לא... יפה מאוד.

אז בואי אני אגלה לך סוד,

שאם בן-אדם היה צדיק והוא נפטר בגיל 20, נגיד,

אז הוא יקבל שכר כמו צדיק בגיל 80 לפחות.

למה?

כי הוא יגיד לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם, המניעה לא הייתה בעשיית המצוות מצדי,

אלא מצדך. אתה לקחת אותי בגיל 20, אני מצדי, הייתי מוכן להמשיך לעשות מצוות עד גיל 80, עד גיל 100, עד גיל 120. אני לא גרמתי.

הבנת?

אז גם את לא הגורמת.

אז ממילא לא יגידו שאת עשית פחות מאחרים.

אוקיי, תודה רבה.

תהיה מרגע.

שאלה.

הנה,

כמה שורות קדימה?

כמה חבר'ה צעירים?

כן.

מיקרופון אחד,

נכון?

צהוב? כן, כן.

צריך להגיד צהוב בשביל זה יעבוד.

כן.

אם אדם החליט שהוא רוצה לחזור בתשובה,

כן.

מוכרח שהוא יעבור איסורים כדי לתקן את כל העבירות שהיו לו,

או שעצם העובדה שהוא חזר בתשובה זה מכפר לו על כל העבינות?

אז זה מחולק.

מחולק.

במה זה מחולק?

יש ארבעה חילוקי כפרה. אם הוא עשה

עבירות,

איזה עבירות?

אם הוא לא קיים מצוות עשה,

כגון ברכת המזון, קריאת שמע וכו',

שזה מצוות עשה,

אם הוא חזר בתשובה, מייד מתכפר לו.

אם הוא עבר עבירות שנקראות...

לאו מן התורה, לא תעשה,

לא תגנוב,

לא תנאף וכו',

אם הוא עבר עליהם,

אז זה עבירות שיום הכיפורים רק יכפר.

זאת אומרת, צריך לחכות עד יום הכיפורים.

ויום הכיפורים תהיה הכפרה.

אם הוא עבר על עבירות שיש בהן כרת ומיתות בית דין,

אם יש כרת ומיתות בית דין,

אז לא מספיק שיום הכיפורים יכפר,

צריך לבוא עליו גם איסורים שיכפרו,

ואפילו כמה ימי כיפורים עד שיתכפר לו, לפי כמה שהוא עשה עבירות.

ואם יש לו עבירות שיש בהן גם חילול השם,

אז עד שהוא ימות רק אז תהיה לו כפרה,

ובינתיים כל ימי הכיפורים והאיסורים והכול.

זה ארבעה חילוקי כפרה.

יש עוד דבר שצריך לדעת, אם בן-אדם יעמיד את האמת

בכל מקום ובכל זמן, וישפיל את השקר בכל מקום ובכל זמן,

אדם כזה עושה תיקון בעצם למה שהוא עשה קודם, חילול השם,

שקודם כשהוא עשה חילול השם הוא השפיל את האמת והעמיד את השקר.

היום הוא יעשה הפוך,

יעמיד את האמת, את התורה והמצוות בכל מקום, וידבר בשבחם של אלה שעושים ומקיימים וכו', וישפיל את השקר

והאוחזים בו.

זה יכול להיות תיקון כזה שלא יצטרך לעבור איסורים.

כל זה מדובר

שהוא עשה גם תשובה אמיתית.

דהיינו, התחרט על העבר,

קיבל עליו מכאן בן אבא לא לחטוא והתוודה לפני השם.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן,

שמאלה ממך,

שמאלה ממך,

תן לו רגע, תן, תן, תן. כן, שמה,

תרימי את היד.

כן, אם אפשר, לקום.

תודה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי כמה שאלות.

כן.

מה נשים צריכות לעשות כדי לנצל מהמלחמה?

כי תורה אנחנו לא צריכות ללמוד.

קודם כל, צריכות ללמוד הנשים תורה. את ההלכות הנובעות להן זה 1. לעזור בלימוד התורה זה 2.

לתמוך בתורה זה 3. וכל זה נחשב תורה.

גמילות חסדים, ודאי שהן יכולות לעשות,

אז ממילא הן יכולות לעשות כמו הגברים כמעט.

אוקיי.

2. איך האדם יכול לדעת מה זיווגו?

ומה שהבנתי זה שהזיווג כבר נקבע משמים,

וכאילו אם אני עכשיו נופלת באמונה שלי,

אז גם הוא נופל, ואם אני מתחזקת, אז גם הוא מתחזק.

3. אני רוצה שתסביר פה כמה זה גרוע להשתמש עם סכין גילוח, כי אני רוצה להראות לאבא שלי באינטרנט.

הבנתי.

את מתכוונת להתגלח.

כן. הבנתי.

הוא רואה אותנו עכשיו.

לא, אבל אני אראה לו. אה, מחר בשידור חוזר. היום.

כבר היום, טוב.

מכל מקום ככה.

נתחיל עם האבא, בסדר?

5 לאוים יש,

אם אדם משחית את זקנו בתער,

פירושו של דבר שזה כאילו הוא אוכל 5 פעמים חזיר.

כי כל לאו

זה 39 מלקות,

וכפול זה 195 מלקויות שהוא צריך לקבל על כל גילוח, חוץ מאף תרשב.

זה על מי שמשחית,

שנאמר לא תשחית פעד זקניך.

התורה מבקשת שאדם יניח שיער,

יש 5 פאות, פאות וצדדים, פינות.

עצם מלאכי העליון,

עצם מלאכי התחתון, ושיבול את הזקן.

אז אלה 5

פאות

שמתחייבים עליהן.

אז לכן זה איסור גדול מאוד.

ואם אדם מגדל זקן,

אז הוא זוכה ב-50 שנה ל-90,000 מלאכים שנבראים לו מהזקן,

שימליצו בעדו.

זה לעניין זה. לעניין שאלתך,

מה היתה השאלה השנייה?

זיווג.

זיווג,

איך את תוכלי לדעת?

לפני,

את לא תוכלי לדעת.

אחרי, תוכלי לדעת.

ויש כאלה שאפילו אחרי לא יוכלו לדעת.

אבל לפני, פשוט מאוד, אם את יוצאת לשידוכים, נגיד,

ואת מוצאת בחור טוב,

ואת מחליטה להתחתן אתו, אז מן הסתם זה עזבו.

אבל אם את נפגשת עם כמה בחורים,

וזה לא מוצא חן בעינייך, וזה לא מוצא חן בעינייך,

ויכול להיות שאת פספסת גם את אחד מהם.

איך אני יודעת שפספסתי אותו? אמרתי שקשה לדעת.

אבל מה, עדיף שאני אתחתן אם אתה ואחר כך נתגרש?

עוד פעם, זה לא אומר שתתגרשי.

זיווג משמים, פירושו של דבר שמזווגים,

אבל יש בן-אדם שמפסיד את הזיווג בעצמו,

בגלל שהוא לא הולך לפי מה שהתורה אומרת, מה צריך לבחור ומה לא. לא מתאים לו משהו מסוים באדם מסוים,

אז זה מספיק בשבילו בשביל לדחות את הזיווג.

נגיד שיש זיווג טוב והגון, אבל אומרים שלבחור אין הרבה כסף

והבחורה רוצה כסף,

אז היא מחליטה שזה לא מתאים לה.

באמת הבחור מתאים לה,

אבל הכסף לא מתאים לה,

והיא הפסידה את הזיווג.

סתם דוגמה.

דוגמה אחרת,

בחור טוב, הכול טוב, אבל יש לו, אני יודע, איזה בונקלה קטנה ככה על האף.

וזה מפריע לה מאוד,

אז היא החליטה שלא מתאים לה.

אבל לא עושים זיווג בגלל בונקלה

וגם לא בגלל כסף.

אז יכול אדם להפסיד את הזיווג,

בין אם זה הגבר ובין אם זה האישה, בגלל דברים צדדיים

שהם לא ממהות הזיווג.

כשמוכנים זיווג אם הוא נכון או לא נכון, אז מוכנים דברים רציניים.

כן, אם יש לו מידות טובות,

אם הוא רציני,

אם הוא מסור,

אם הוא נאמן,

אם הוא,

נקודות, ירי שמים,

שומר תורה ומצוות, תלוי כל אחד מה מחפש.

אם בוחנים את הדברים האלה ויש אותם,

אין שום סיבה.

אז יש כאלה שמקפידים על יופי, ויש כאלה על עושר, ויש כאלה על סביבה, איפה הוא יגור, ויש כאלה על כל מיני דברים שהם צדדיים.

אפשר להפסיד בזה זיווג,

שמן השמים יעדו שזה הזיווג המתאים.

אפשר עוד שאלה? כן. שתיים?

לפעמים כשאדם עושה מצווה,

אז הוא חושב על השכר שלו ועל העולם הבא שלו,

וכאילו צריך לעשות את המצווה באהבה.

לפעמים אתה אומר, אני אעשה מצווה ואני אקבל איזה שכר,

וזה לא טוב,

אז מה עושים?

כאילו, איך אתה יכול להתגבר על המחשבה שאני אעשה מצווה בלי לקבל את השכר?

קודם כול, את יכולה להגיד שאני מוכנה לעשות את המצווה גם אם אני לא אקבל שכר.

אז בתוך הלב אני רוצה גם את השכר.

ואם לא יהיה שכר, את לא תעשי אותה?

לא, אני אעשה.

כי צריך לעשות גם.

זהו, אז הנה, לא בגלל השכר את עושה.

אבל אני גם חושבת על זה מצד שני.

טוב, מה לעשות שהמחשבות שלך שולטות עלייך?

אבל את מוכנה לעשות את המצווה גם בלי שכר.

כן, ברור. אז זה 100%.

אוקיי. עוד משהו טוב? כן.

חברה שלי אמרה לי,

היא אמרה לשאול אותך ככה,

אם גירשו מארץ-ישראל את השדים,

אז איך זה יכול להיות שאומרים שחלק מהחלומות שאדם חולם לוחשים לנו אותם השדים?

אז היא אמרה, כאילו, מה כל מי שחולם,

מה כל מי שחולם, אז רק,

זה חלום של מלאך או כאילו משהו אחר?

יש חלומות שעל-ידי מלאך,

יש חלומות שהן על-ידי שד.

אבל אמרו שגירשו את השדים מארץ-ישראל. כנראה הם חזרו.

לא, באמת, אבל, הרב.

יש כל מיני סוגי שדים.

יש גם בני-אדם שדים.

יש שדים יהודאים, יש שדים ערביים,

ויש מצבים מסוימים שגבר

עושים מעשים אסורים, שנבראים שדים,

ויש כל מיני דברים. שדים זה לא דבר פשוט.

פה בישראל נמצאים? פה בישראל יש מלאנת אלפים.

יאללה.

תודה רבה, כבוד נועה.

שלום, גברתי.

שלום.

אני ראיתי את ההרצאה שלך על השטראוס והעלית, משהו כזה?

כן, משהו כזה. שטראוס, מאוס והעלית.

מיקי מאוס, כן. עכשיו, ראיתי שזה לפני כמה שנים.

לא כמה שנים, לא הרבה, שלוש שנים.

כן, הרבה.

עכשיו, האם זה עדיין תקף?

בטח תקף.

אבל בעצם יש שם הבדץ הכי גדול.

כן, גם בן-על היה שם כשרות, אבל הם טסו בשבת.

אז אם תשים בשבת, אז זה אומר משהו על האוכל?

ומה אני אעשה, שאין לי ברירה, שזה לא בית שלי, שאני לא יכולה

להגיד להם, אני לא אוכלת את זה, אני לא אוכלת את זה? את יכולה לא לאכול? מה פירוש את חייבת לאכול?

אני לא יכולה, כי בעצם הם קונים משהו שאני לא רוצה.

אתה מבין? בטח אני מבין, אבל את יכולה לא לאכול. שזה למרות עדיין כשר.

אתם קונים לחם שטראוס?

לא חייבים, נכון? נכון, אבל... אז אפשר לאכול לחם. מים יש?

חרובים?

הרב, סתם שאלה.

אתה בא לדיר, שמי?

תלוי באיזה בית-כנסת אני מתפלל.

יש עניין גדול לא לאכול שטראוס ועילית בגלל שהם עוברים על מצוות התורה ביד רמה והם לא חוזרים בהם מהמעשים הקלוקלים שלהם, והיום עילית מפעילה גם מקומות בחילול שבת בפרהסיה.

יש קופי עילית

שהם פותחים בשבת בכל מיני ערים בארץ,

ולא אכפת להם כנראה מהציבור החרדי מספיק,

למרות שזה ציבור גדול מאוד שרוכש את המוצרים שלהם,

ועשרות-אלפים של משפחות הפסיקו לצרוך את המוצרים של עילית ושל שטראוס

בגלל המעשים האלה,

החל ממצעד התועבה שהם עשו בתל-אביב,

אחר כך

מימון ופרסום וחסות לגן-החיות התנ״כי בירושלים עם חילול שבת המוני,

ומחברות יד מרדכי, שפתוחות בשבת בראש השנה,

ועושים שם ביקורים לאנשים,

והקופי הזה שאמרנו,

וגם שעל כל המוצרים שלהם יש דברים שכתובים, מתמיהים מאוד,

שיש חשש של חלב בשוקולדים,

למרות שכתוב פרווה, מאחורה תסתכלו,

ויש פרווה שזה חלבי.

בקיצור, בלאגן גדול.

רק עכשיו הם הוכנעו בבית-המשפט בעקבות לחץ

שהם יכתבו חלב עכו״ם

על מוצרים מסוימים שהיו בהם,

והבג״ץ הכריח אותם עכשיו,

וזו בעיה.

חברה שפנו אליהן כמה פעמים, והם לא מוכנים לשנות.

אז הציבור החרדי מוכיח להם שמי שלא אכפת לו ממה שכואב לנו,

אז גם לנו לא כואב ממה שאכפת לו.

מה?

עלית מגדים זה גם בעיה. כל עלית ושטראוס זה בעיה.

אנחנו עברנו לקפה אחר, וברוך השם, נהנים מאוד.

איזה?

איזה לא.

חוץ משטראוס ועלית.

כן.

אני פשוט לא רוצה לעשות פרסומת.

רבותי השר, לגבי מכונת גילוח חשמלית.

מכונת גילוח חשמלית היא גם בעייתית,

משום שאם מהדקים היטב בשביל שלא יהיו זיפים, אז זה כעין תער, וגם זה בעיה.

זה לא פוצע בעיה. לא פוצע בעיה, אלא זה מגיע לשורשים.

לכן, לכן צריך להשתדל,

אם מישהו משתמש במכונה, זה רק בריחוק

מהפנים ותמיד יישארו לו זיפים. אם יישארו לו זיפים,

אז אין בעיה.

אבל אם לא יישארו לו זיפים וזה יהיה חלק,

בעיה.

אני מציע לך לגדל זקן.

הדרת פנים זקן. שומעים?

בטח. כבוד הרב, אם אפשר לנצל את ההזדמנות,

אני ידעתי שתעשה לי את זה. אני לא תכננתי.

גם אני לא. הכול מהקדוש-ברוך-הוא.

נכון.

אני גם לא האמנתי שאני אשב במקום הראשון. אני הגעתי באיחור.

זה סימן בשבילי, כבוד הרב.

כן.

אני לפני, קודם כול, אם נדבר על כבוד הרב, אני אעמוד ברשותך.

טוב. העמידה היא לא בדרך כלל בשבילי, אלא בשביל המצלמה.

טוב. אני אשב?

כן.

אני מקבל את כל מה שהרב אומר.

כבוד הרב, אני פשוט רוצה לספר לכבוד הרב,

ולקהל הנכבד פה.

לפני כעשרה חודשים שוחחתי עם הרב.

כבוד הרב היה בראשון-לציון.

אני סיפרתי שם שהתבשרתי בשורה רעה שבני חלה בגידול בגזע המוח.

אז מאוד מאוד פחדתי וחששתי מעניין החזרה בתשובה.

אמרתי שאני מתחנן בפני כבוד הרב. אמרת לי, אל תתחנן אלי, תתחנן לקדוש-ברוך-הוא.

ביקשתי אז שלא תיתן לי משימות קשות.

כבוד הרב אמר לי שאם אתה לא תיתן לי משימות קצת רציניות, אתה לא תעשה את השליחות.

אמרת לי שאם אני רוצה שבני יחלים במהרה,

נתת לי דוגמה. אמרת, כמו שאריה רודף אחריך,

אתה לא תגיד לאריה לאט-לאט.

אתה תברוח בכל הכוח.

אכן, יצאתי מאותו ערב,

קיבלתי תציצית מכבוד הרב,

ומאז אני עם עציצית. אני חזרתי בתשובה, אני ואשתי.

כמובן, קטונתי. אני לא מתגאה, חלילה.

יש עוד דרך ארוכה לחזור בתשובה, יש עוד הרבה מה לעשות.

אבל באמת,

כמו שאריה רודף אחריי, ככה נכנסתי חזק לתוך העניין.

אני רוצה לספר לכל הקהל הזה ולכבוד הרב

שמאז שחזרתי בתשובה התחלתי לראות ימנים מאוד חזקים.

אבינו שבשמים, לא משאיר את האדם שחוזר בתשובה ללא תשובה יומיומית.

אני, ברוך השם, כל בוקר מגיע לבית-הכנסת עם תפילין חדשים, עם זוזות חדשות שהיו פסולות,

עם התפילין שהיו פסולים.

ישנם סימנים ברורים יום-יום.

אני ממש רואה סימנים גדולים.

אני גם רציתי לספר, ישב על-ידי בחור בשם יוסי למחרת אותו ערב, כשהיינו עם כבוד הרב, הוא גם שוחח אתך, אשתו חלתה.

הוא מתקשר אלי ואנחנו משוחחים. הוא אומר לי, אתה תראה אותנו באינטרנט.

אמרתי לו, אני במחשבים בור ועם הארץ, איך עושים? הוא אומר, תעשה את גוגל,

שופר ואינטר.

ואני לוקח עט ורושם את זה,

ואחר כך אני יושב, כולי רואה, אני רואה שכתבתי, גואל,

שופר,

אנטר. אנטר זה שם המשפחה של אחותי, שבנה, ברוך השם, חזר בתשובה,

והוא קבע לי את התור לאותו ערב אתך, באותה שיחה.

זה היה ממש חזק.

תגיד לי משהו, מה שלום היה ילד?

צריך לומר ברוך השם יום-יום,

ולבקש מהקדוש-ברוך-הוא שיבטל את רוע הגזירה ויעלים לו את המחלה לגמרי.

אני אומר ברוך השם כל יום לקדוש-ברוך-הוא,

חייבים להסתכל תמיד על החצי כוס המלאה.

קרו לי הרבה מקרים שרק אחרי כמה ימים הבנתי דברים,

כאשר אנשים חילונים אומרים, למה קורה לך? ולמחרת אני רואה, פשוט,

הקדוש-ברוך-הוא מוריד אותך ומעלה אותך,

מוריד אותך ומעלה אותך, כל מיני סימנים טובים.

אני מגיע לכותל עם איזשהו אברך,

הוא ממהר יום שישי ואומר לי, אנחנו חייבים להזדרז. הוא מגיע לשתי היציאות, שיש שם שתי קרוסלות ממתכת.

הוא עומד בצד ימין

והוא מדבר בקול, הוא אומר, יש פה הרבה אנשים, והוא עובר לצד שמאל. אני עומד אתו בצד שמאל, ואז כאילו קול חזק. הוא אומר לי, תחזור חזרה ימינה.

אני חוזר ימינה, ופתאום מאי שם הופיע איזה ילד קטן בן שנתיים וחצי,

הוא נעמד בין שני הברזלים ואף אחד לא מבחין בו,

ואשה שנמצאת בפנים לא רואה אותו עומדת פשוט לדחוף.

אני לא יכול לצעוק, אבל אני תופס את הקרוסלה ופשוט

מציל אותו.

כל מיני דברים כאלה שקורים.

אם אני מגיע בבוקר, בדרך לבית-הכנסת, ואני עצוב ואני מדבר עם הקדוש-ברוך-הוא, ואני אומר,

זהו, עזבת אותי, אני מדוכא.

באותו יום בפארק, בשבת, אני זוכה להציל ילדה שעומדת ליפול למים. בפארק יש מים, יש סלעים.

אני רק פשוט רוצה לספר, אני לא חלילה מתגאה על עצמי, זה הכול בקדוש-ברוך-הוא. אני פשוט רוצה לספר לקהל. לפי מה שאני רואה, הקדוש-ברוך-הוא שולח לך ילדים שתציל אותם,

ובזכות זה, כל מיני סימנים. שהילד שלך ינצל.

אמן, אמן.

פשוט, מה השם של הילד?

שמו של הילד עמית חיים בן גיל הגרציה.

עמית חיים בן גיל הגרציה,

השם ישלח לו רפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

בזכות הזקן שאתה מגדל.

אמן.

שאלה, תן לה פה.

ברוך השם.

אמן.

ברשותך אני אשב.

מה שרציתי לשאול אותך זה שאלה אחת.

אם אנחנו עם נבחר מבין כל העמים,

אז תסבירי לי איך אנחנו רק סובלים, סובלים ועוד פעם סובלים,

ואיך הייתה מלחמת אחים,

ואיך שש מיליון יהודים נהרגו.

איפה האל החום והחנון? איפה הוא?

איפה הוא? בשמים.

אוקיי.

ובמה זה מתבטא?

בזה שאנחנו מתים, פיגועים, כולם עלינו, כולם עלינו.

שונאים אותנו? קודם כל, שמתים זה לא דבר רע.

חוזרים לאבא.

ומה עם המשפחה?

זה לא דבר רע?

הם גם יגאו.

דבר נוסף,

אלה שמתו בשואה,

זה באמת מזעזע מה שהיה שם.

למה? למה הם מתו?

אבל הם מתו כהרוגי מלכות,

שזו מעלה גדולה כמו רבי עקיבא וחבריו.

זאת אומרת,

היו שם רובה דרובה שמתו שהיו חילונים.

היו גם מיעוט שהיו חרדים,

אבל רובה דרובה היו חילונים שהיו מתבוללים,

ואם הם היו מתים בשיבה, בשיבה, מה זה שיבה?

אורך ימים.

זיקנה בשיבה.

אם היו מתים אחר אורך ימים ושנות חיים מתוך שלווה ורגיעה וממון,

הם היו הולכים לגיהני גיהינום, כיוון שהם היו חילונים גמורים שעזבו את הדת.

אנשים שם התבוללו.

אבל כיוון שהם מתו במיתות משונות וקשות,

הם מתו כהרוגי מלכות כי הם נרצחו על היותם יהודים,

ובגלל שהרציחה הייתה בשל היותם יהודים, הם נקראים הרוגי מלכות.

מי שהוא הרוג מלכות זוכה לחיי העולם הבא.

אז את החסד הזה אף אחד לא מסתכל ולא מבין.

אבל מי שיודע תורה יודע בעצם מה עשה פה הקדוש ברוך הוא.

דבר נוסף,

למה שונאים אותנו?

קנאים.

קיבלנו את התורה. כמה קנאים כבר? כמה? מלנת אלפים.

מרגע שירדה התורה לעם ישראל, כתוב שההר נקרא סיני.

למה נקרא סיני?

משום שירדה שנאה לעולם כשעם ישראל קיבל את התורה.

למה אנשים, כשאחד יוצא עם מרצדס פתאום מהחצר, אז כולם מסתכלים עליו.

מה, הם לא יודעים מה זה מרצדס?

הם מסתכלים מי יושב שם.

אז כואב להם, למה הם לא הגיעו לזה?

וכשאומות העולם רואים את זה, אז הם שונאים אותנו.

למה?

הם אומרים, מה פתאום השם בחר אתכם מכל העמים?

הם רק שכחו שהקדוש ברוך הוא הציע להם את התורה לפנינו,

והם לא רצו לקבל.

אפשר עוד משהו קטן? בטח, כן.

הספר המעלה הקטן, ספר התנ״ך,

הקדוש ברוך הוא כתב אותו?

הקדוש ברוך הוא הכתיב למשה רבנו את חמשת

חומשי תורה.

הוא נשמע אגדה אחת גדולה.

משהו.

הוא נשמע סיפור אחד שלא נגמר. נכון, כי זה סיפור מאז

ועד שהוא נגמר.

אבל הוא לא נגמר.

הוא נגמר, לא.

הוא אמר שהוא קטן.

יש בו הרבה אגדות. הוא קטן גדול. אגדה אצלנו זה לא בעיה, זה לא החיים נחמן ויאליק.

אגדה זה שאני מגיד דברים.

יש אגדה של פסח.

אנחנו אומרים מה היה בהיסטוריה, זה נקרא אגדה.

אז אנחנו מגידים את הדברים.

ברשותך, אם תתפנה ואני אוכל לצלם אותך בטלפון שלי תמונה קטנה, אני אשמח.

זהו.

תודה. התפלל? התפלל? מה זה התפלל? לא אתפלל

אם תתפנה.

אני קצת מגמגמת.

אני צריך להתפנות בשביל שיצלמו אותי?

אין לי מצלמה כמו שלהם. אמרת שיש לך פלאפון.

נכון, אבל זה לא מגיע עד אליך.

הבנתי. אז אני יכול,

לא,

באינטרנט,

אינטרנט לא מספיק לי. אני רוצה אצלי בפלאפון.

בפלאפון, מצלמת באינטרנט, עושה google.shofar.net,

אתה עושה טוף?

זה לא כמו שאני אצלם אותך. תראי, להסכים לתמונה אני לא יכול להסכים,

אבל אם אצלם כבר לא הרגשתי, אז אני לא שמתי לב. אה, ומה זה כל המצלמות האלה?

אז אמרתי, אני לא שם לב.

סבבה, כבוד הרב, שיהיה לך יום טוב.

יופי.

כן, יש לך שאלה או ברכה?

אחר כך, חכי.

כן, שאלה? יש שאלה?

אני לא התייחסתי. אני אמרתי לך, שמעתי שיש בעיה עם ביציות, נכון?

אני יודע.

שמה,

רגע, הגברת פה באמצע. תקומי, תקומי, כן.

תן לה.

פוקוס.

יש לי שתי שאלות.

כן.

אחת, בנוגע למה שהיא עכשיו שאלה.

לא, היא, גברת. גברת.

בקשר לשואה,

אם כל כך מפריע לך שהייתה שואה,

אז אני שואלת אותך,

אם לא הייתה שואה, היית מאמינה בקדוש-ברוך-הוא?

היא לא אמרה, אני חושב שהיא לא מאמינה, היא רק שאלה.

לא, רק שאני לא שופטת אותך. תביאו לה מיקרופון, רק רגע, רגע, שיהיה פה דיאלוג.

דיאלוג.

תן.

הנה, היא אומרת שהיא חפה מפשע.

אני חס וחלילה לא אמרתי שאני לא מאמינה,

למרות שאומרים לי,

איך את מאמינה בו? את יושבת על כיסא גלגלים, יפה כמוך.

ההיפך,

הכול משמים, ואני צריכה לעשות את שלי.

לא, חס ושלום, אנוש, שופטת אותך פה, אני לא אומרת משהו. חס וחלילה, חס ושלום, אמרת שאת לא מאמינה. ידעתי שיתן מזה משהו טוב. חס וחלילה, כבוד הרב, הכול בסדר.

אני לא אמרתי כלום, זה היא אמרה.

נכון.

אני ידעתי שאת מאמינה.

כן, שאלה שנייה.

בקשר לשדים והרוחות, יש באמת שדים ורוחות בארץ-ישראל?

מה, כבר שאלו את זה. כן, אבל אני רוצה להיות בטוחה אם הם. תסתכלי באולם.

לא, ברצינות, אני רוצה לדעת.

יש, יש.

אבל מה זה מפריע לך?

זה מפחיד. הם עוברים לידך ואת לא מרגישה אפילו. מה, והם יכולים להזיק לנו?

בטח שהם יכולים להזיק.

מה, הם מפחדים משדים? כן. מפחדים מהשכנים. מה צריך לעשות בשביל להישמר מהם?

מה? מה צריך לעשות בשביל להישמר מהשדים האלה? שום דבר. תשמרי תורה ומצוות, את שמורה.

כתוב יפול מצדך אלף ורבבה מימיניך, אליך לא ייגש.

בזה מדובר

על 11,000 שדים שמקיפים את האדם.

טוב, תודה, כבוד הרב.

תהיו בריאים.

אולי בשביל זה קוראים באנגלית

לצל shadow.

מעל, מעל שם, כן.

טוב, אני כבר איזה ארבע הרצאות מצביעה ורוצה לדבר עם כבוד הרב. והפעם הצלחת. הפעם הצלחתי.

יפה. זה הכול כתוב, כמו שאמרו.

אז גם חזרתי בתשובה לפני חודשיים, בזכות הרב.

ברוך השם.

כן. אני ובעלי וכמעט כל המשפחה,

גם הרבה בזכות הרב. זה התחיל מזכות הרב.

אמא שלי חזרה בתשובה, אחי, אחי הקטן, ואני.

והכול, באמת, זה רק בהרצאות. אנחנו לא הולכים לשיעורים,

אנחנו הולכים רק להרצאות של כבוד הרב,

וקצת דברי תורה.

ומה שרצינו לשאול זה על חלומות קצת.

קצת. זה הרבה חלומות שחוזרים על עצמם, גם לי ולחברות.

בכלל, בכללי, מה אומר חלומות, אם לקחת את זה בצורה רצינית?

כי זה חלומות שחוזרים על עצמם,

כל מיני חלומות, גם לחברות שמספרות, גם לי חלומות שחזרו על עצמם, שאומרים שזה חלומות שלא טובים אפילו.

זאת אומרת, רוב היום אתם מדברים על חלומות.

כמעט, כן.

זאת אומרת, טוב, תודה לאל שאתם מתעוררים.

אחרת לא הייתם מגיעים להרצאות.

כן.

אז תראי, בדרך כלל אני אומר שלא קוראים לי יוסף

ואני לא פותר חלומות,

אבל יש חלומות שצריך לחוש להם.

לדוגמה, היום

השמעתי לכמה מהיהודים שנוכחים פה אצלנו,

יש אצלנו יהודי שעובד במשרד,

שהמשפחה שלו מתחילה בצדיק.

והיהודי הזה הגיע אלי בדחיפות לבית

ואמר לי, תשמע, כבוד הרב, יש בעיה.

אשתי חלמה חלום,

והיא מאוד פוחדת מהחלום.

היא חלמה ששני הילדים,

חס ושלום,

יצאו לרחוב ליד הבית והגיע הרכב,

והוא לא רוצה להמשיך אפילו מה קרה.

וכאילו השכנים יצאו בחלום ואמרו לה, את רואה מה קרה וזה, והילדה הכי חכמה והכי זה,

איך זה, ככה וככה וככה, והיא

מבועתת מהחלום.

באותו לילה, אימא שלה חלמה חלום,

ובחלום היא חלמה שהבת שלה

יצאה לאותו רחוב ובא רכב ואותו סיפור.

אז היא חלמה על הילדים,

והאימא שלה חלמה אותה

שלה זה קורה.

אז שניהם היו בוכות ולא יודעות מה לעשות,

הם נתנו צדקה,

והוא בא אליי במהירות להגיד לי, מה אני אומר, מה לעשות?

אמרתי לו, תשמע,

יש לי שיעור ב-3.40 בבוקר,

שלוש פעמים בשבוע במשך חודש תקבל על עצמך להגיע לשיעור.

אמר, מסכים.

אמר לי, תגיד לי, אשתך, עד שהיא תלד,

היא היתה בהיריון

בחודש תשיעי,

עד שהיא תלד,

שהיא תלמד ספר שערי תשובה.

אמר לי, אבל היא כל רגע צריכה ללכת ללידה וכו',

אמרתי לו, כל זמן שהיא חולה, שהיא תלמד.

טוב,

אחרי יום

לקחו אותה לבית-חולים, היה חשש,

סכנה משהו,

ואחרי זה זה נרגע.

צלצל אליה, אמרתי לו, השם יעזור,

אחרי יומיים היא נכנסה לבית-חולים.

איך שהיא נכנסה, תוך שעה היא ילדה.

ילדה בשעה טובה, היא שואלת את המילדת,

למה

התינוק לא בוכה?

אז היא אומרת לה, עוד לא חתכתי לו את הטבור.

טוב, האחות חותכת את הטבור,

הילד התחיל לבכות,

ואחרי דקה

האחות צועקת לרופאים,

בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, הטבור קשור.

מה פירוש?

הטבור שהיה מחובר לילדה,

היה בו קשר.

זאת אומרת, הילדה בעצם לא יכלה לחיות.

תקרעו עכשיו צינור, מים,

שצריך להשקות את הגינה,

תעשו בו קשר. יצא מים?

לא יצא.

לא הטבור היה כרוך סביב הצבא,

הטבור בעצמו היה קשור,

והילדה חיה בלי בוט חמצן,

בלי כלום.

אמרתי לו, זה החלום.

והם החזיקו את הילדה בחיים

עם השיעור של הבוקר ושערי תשובה.

אז יש,

אז לא הבנתי. כל חלום אומרים שבא עם מסר. יש דברים שצריך לחוש להם, ויש דברים שלא צריך לחוש להם. רוב החלומות

הם מהרהורי היום.

מה שאדם מהרהר ביום,

הוא הולך לישון,

וזה חוזר אליו בצורות כאלה ואחרות.

ורוב החלומות, עכשיו ידברו, שאין בהם ממש.

אבל חלומות שחוזרים ונשנים, אותם חלומות,

צריך לדעת מה קורה עם זה.

חלומות שהם באשמורת הבוקר,

צריך לדעת מה עם זה, וחלום שפתרון החלום בחלום, צריך לדעת מה עם זה. מה זה חלום שחולמים על שיניים הרבה פעמים?

על שיניים אני לא רוצה להגיד כמה זה טוב וכמה לא,

אבל עדיף לא לחלום על שיניים.

למה? זה רק מה שאומרים לי. אבל לא נותנים לי תשובה מלאה על זה.

מה זה לחלום על שיניים? למה לא אומרים מה זה? מה הפירוש הזה? לא צריך להגיד, כי הפתרון של החלומות הולך אחרי הפה,

ומה שפותרים בפה זה מה שקורה.

אז לכן לא אומרים מה אומר החלום,

והפוך, צריך להיות חכם לפתור את זה לטובה.

ואיך פותרים לטובה? אז שואלים חכם שמבין שלא לפתור לרעה.

אז אל תספרי אף פעם חלומות.

אפילו אם את מתרגשת, מתפעלת, מפחדת, אל תספרי אף פעם חלומות לאף אחד.

לאף אחד.

אם כן, זה לתלמיד חכם גדול,

ולהגיד לו את הדבר.

אבל יש עוד עצה,

לקבל תענית ולתת צדקה.

בשביל שהחלום יהיה לטובה.

יש כאלה שהולכים לבית-הכנסת ויש שם כמה יהודים שפותחים את הסידור

ואומרים חלמת טבח הזית, חלמת טבח הזית, חלמת טבח הזית, הופכים את החלום

לחלום טוב.

חלום טוב, חלום שלום,

וכן, על זה הדרך.

ובעיקר,

צריך לתת לחולם את ההרגשה שמה שפתרו לו זה הכיוון של החלום לטובה,

שתתיישב דעתו בדבר.

ואם תתיישב דעתו בדבר,

אז החלום יכול להתקיים לטובה.

אפשר עוד שאלה אחרונה? בבקשה.

כבר תקופה של הרבה זמן אני גברים. בעלי היא משהו כמו ארבע שנים עם הנישואים,

וכל הזמן אומרים לנו שהוא יחליף את השם, שזה עושה מנחוס, וזה שם לא טוב, וזה מה שלא נותן לנו להמשיך הלאה.

קוראים לו ג'ילו,

וכולם אומרים לו להחליף את השם.

זה השם שלו.

מאיפה זה בא?

זה אמא שלו חשבה לעצמה שזה נחמד לקרוא לו ג'ילו.

מה זה, איתניאן?

זה אמור להיות ג'ילברט,

על שם הסבא.

ג'ילו, ג'ילו, ג'ילו, אבן אל-עארוס, ג'ילו. ככה גם מפרשים את השם הזה, שזה שם שלא מביא מזל,

ורציתי שתעשו את זה להמשיך הלאה. זה לא שם שלא מביא מזל, זה לא שם בכלל.

זה ג'ילו.

זה כמו שאתם יכולים להגיד, בילו, דילו,

דיו,

אויסה. אבל ככה קוראים לו משהוא נולד.

מה זה?

צריך שם יהודי.

וזה באמת יכול להיות שזה שם שעוצר מזל, או לא, לא עוצר, אבל לא דוהר.

אבל מכל מקום, ראוי להחליף את השם.

גם אני חושב שאם הילד יגיד, יגידו לו, מה השם שלך,

דוד, ומה שם אביך, ג'ילו.

אז זה קצת לא,

דוד בן ג'ילו.

ואיך עושים את זה? איך, כאילו, מה, איך מחליטים את השם? הולכים לרב ואומרים לו, כבוד הרב, איזה שם לבחור. הוא יגיד איזה שם, ואז על ספר תורה אומרים,

פלוני בן אלמוני, שנקרא בעבר ג'ילו.

ואז ככה כולם צריכים להתחיל לקרוא לו בשם הזה.

כן. אפילו אם הוא שינה את זה בספר,

חייב ממש לקרוא לו בשם הזה,

או רק שזה יהיה בת-ספר ולהמשיך לקרוא לו.

אנחנו רוצים שיהיה לו שם. אין לו שם.

אין לזה משמעות, אני מבין אפילו.

ככה הורים.

זה לא שם.

טוב.

כן. תודה.

איך?

שם.

יהודי או לא יהודי?

זה לא שם. זה מים עם טל, משהו כזה.

מי טל.

מי טל, כן. מי טל.

המים של הטל.

זה בעברית.

רצוי מאוד שהשמות יהיו שמות

של כוחים מהתורה,

שמות שהם שמות של צדיקים וצדיקות, כי שם משפיע על האדם.

השם מבטא את מהותו של האדם.

ולכן, רבי מאיר

היה בודק בשמות,

ולפי השם היה יודע בדיוק את כל האדם.

כן.

תן לו פה. שאלה, יש לך או ברכה?

אז תכף, אני אתחיל עם הברכות תכף. לא, לא, לא, לא, לא.

לא, כי יש שם מישהי קודם, תכף.

אין בעיה.

סבלנות,

ניתן עוד שתיים-שלוש שאלות ונמשיך עם הברכות.

קדימה, שאלה.

אפשר בבקשה לא לצלם?

כן.

כבוד הרב,

רציתי לשאול עצה מהרב.

כן.

איך אפשר להימנע או לעבוד

על גאווה?

אני מרגישה הרבה פעמים שאני עושה דברים,

לא יודעת, מצוות או כל מיני דברים במהלך היום,

שנכנסת באיזושהי גאווה, וכל פעם אני אומרת לעצמי, איזה גאווה? סך הכול הכול מהשם. זאת אומרת, גם אם עשיתי משהו טוב, אני צינור של השם.

ובכל זאת,

איך אוהבים על זה בעצם,

בכל הדבקות? רגע, אז את מרגישה שאת מתגאה או את לא מרגישה שאת מתגאה?

אני מרגישה שאני נכנסת בגאווה בשכל. אני מנסה להוריד אותה ולהגיד לו הכול מהשם, אבל זה עדיין נשאר שם משהו.

תראי,

קודם כול, אם אנחנו מבינים שהכוח שלנו הוא הכוח שהקדוש-ברוך-הוא משפיע עלינו, אז אין לנו מה להתגאות, כי אין לנו שום דבר עצמי.

וגם אם אנחנו מחוננים בשכל,

זה גם כן מתנה אלוקית שברגע אחד יכולה להסתלק מאיתנו. אנשים יכולים לאבד את הזיכרון ברגע,

במסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים ייקח,

וגם הכוח שלנו לעמוד הוא רק מכוח השם יתברך, והתבונה והכל, הכול מאיתו יתברך.

אנחנו צריכים להודות לשם רק על מה שהשם נתן לנו והעניק לנו בשביל שנוכל לעשות מה שהוא רוצה.

אבל הרמב״ם אומר,

מה יעשה אדם שיש לו גאווה, צריך ללכת ל...

לקצה השני לגמרי,

הענבה זה באמצע,

ושפלות,

שפל רוח, זה למטה, למטה, למטה, הקצה השני.

מאוד מאוד הביא שפל רוח בפני כל אדם, שתקוות אינוש רימה.

זאת אומרת, אדם צריך להשפיל את עצמו, להשפיל

פעולה אקטיבית של השפלה,

כדי שבמשך הזמן, אחרי הרבה עבודה בעניין הזה,

הוא יגיע למצב הממוצע שהוא יהיה ענב,

והענב זה המידה הראויה.

לדוגמה, הרמב״ם מביא דוגמה שהיא בעינינו תהיה קיצונית,

אבל כתוב, מאוד מאוד הביא שפה רוח, הוא מביא מעשה בחסיד

שישב בירקתי הספינה ובא גוי מעליו,

מחוץ לכבודכם,

עשה עליו קטנים על הראש.

וכתוב שהוא לא זע ולא נע,

ואחרי שהגוי סיים את מה שסיים,

אז הוא עמד ורקד משמחה על זה שהוא זכה להשתוות המידות.

זאת אומרת,

הוא הגיע לשוויון בלנס במידות שזה לא השפיע עליו כאילו זה מים צוננים

ביום חם שרבי.

זה כבר שפלות שאדם הגיע לשפל כזה שהוא לא חש ולא מרגיש בכלל.

על זה אמר רבי לויטס,

מאוד מאוד הביא שפר רוח בפני כל אדם, שתקוות אנוש רימה. תסתכל מה יהיה הסוף שלך, אתה תהיה בקלר,

יאכלו אותך תולעים.

על מה אתה מתגאה?

היום אתה פה אוכל בורקס, אבל מחר יאכלו אותך.

על מה אתה מתגאה?

אז אם בן-אדם מסתכל על הדברים בעין כזאת,

אז הוא יכול להגיע למדרגה של שפלות כזאת.

עכשיו, מה יעשה אדם בשביל לתרגל את זה?

אדם תמיד מצפה שהוא בעל גאווה, שייתנו לו, שיעשו לו, שישבחו אותו, שזה.

אבל אם הוא יתחיל לעשות בדיוק הפוך, מה שהוא מצפה הוא יעשה לאחרים,

הוא יתחיל לתמוך ולעזור ולסייע ולהגיד תוארי כבוד לשני ולשבח את השני ולברך את השני ולסייע ולתת כל הזמן,

אז כאילו הוא יהיה משרת של אחרים.

ממילא,

בורא עד ממנו מידת הגאווה, כי גאווה זה אני שומר על מקומי ודואג שכולם יעשו בשבילי.

או שאני גורם להם, נוטע בהם את ההבנה עד כמה אני חשוב.

אני בן-אדם עושה פעולות אקטיביות אחרות,

ממילא הוא מסתלק בפועל ממידת הגאווה,

ואז הוא יכול להגיע למיצוע של ענווה.

אבל אם אני עושה את הדברים האלה,

ועדיין איפשהו,

לא יודעת, כל פעם נגנבת לי איזה מחשבה, וואי, איזה מעשה טוב עשית עכשיו, וואי, איזה טוב זה היה שאמרת לה ככה, או כל דבר כזה.

זה נקרא גם גאווה, לא? תראי, היה פעם אחת כזה שהוא הלך לרב חכם ואמר לו, כבוד הרב, אני עשיר,

אני חכם,

אני נבון,

אני יפה,

אני מיוחס,

ואני לא מוציא שידוך.

ואיך זה יכול להיות?

אז הרב אמר לו, תשמע, זה בגלל שיש לך את מידת הגאווה,

כי כל אישה שאתה רואה, אתה אומר,

מה זה?

אני עשיר,

אני יפה, אני חכם, אני מיוחס, מי בכלל?

אז אתה לא מתחתן.

אז איך אתה רוצה להשתדל?

אז הוא אמר, אז מה העצה?

הוא אומר, אתה חייב לעבוד על ענווה.

ואם תהיה לך ענווה,

אז אתה תוכל להתחתן.

כי אפילו אם יהיו לך את כל המעלות,

אבל אתה תהיה ענו,

אז אתה לא תסתכל עליה כך וכך וכך, ואז אתה תתחתן.

אחרי שנה הוא חוזר לרב, ואומר לו, כבוד הרב,

אני עשיתי את העצה,

והוא עדיין לא מתחתן,

הוא אומר לו, למה?

הוא אומר, אני נכנס שידוך.

ואני אומר,

אני חכם,

אני עשיר,

אני נבון,

אני יפה, ואני גם עניו.

אז זה בעיה.

אבל את צריכה להבין

שזה

שהמתגאה, אין לו מקום בכלל.

זה אפילו אם תעבור אצלך מחשבה.

אין מקום בכלל להתגאות. מה הפירוש? כי את יודעת, ברגע אחד, אם תהיה לך שפעת,

אז את לא שווה כלום. את יושבת בבית עם כוס תה כל הזמן, וזה הרבה, אין חוכמה ואין תמונה ואין כלום,

ואנשים רועדים,

רק משפעת.

איזה גאווה, על מה אנחנו יכולים להתגאות?

יצאו אסטרונאוטים למעלה, את זוכרת?

קולומביה?

יצאו.

כל העולם מסתכל,

כל העולם העריץ,

כל העולם האליל, כל העולם זה, כל העולם.

מה קרה? בן רגע אחד באטמוספירה, פססס, נעלמו, לא מוצאים אותם אפילו.

איזה גאווה.

איזה גאווה. מה גאווה? אנחנו חיים בחסד.

בחסד.

על מה אנחנו יכולים לתגאות?

אם אדם יסתכל ויתבונן בדברים, אפילו אם תעלה לו המחשבה,

לא לפחד.

עולה המחשבה, אבל האמת זה לא ככה.

כן.

תודה רבה.

עוד שתי שאלות.

שם הוא רוצה לשאול, בקצה השני.

רחל בת-פורטונה, רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרג.

כן.

ערב טוב.

גם לך.

יש לי חבר

שהוא בשלב התחזקות,

ולאחרונה הוא קיבל צו גיוס.

הוא רוצה להמשיך להתחזק, לא להתגייס לצבא ישראל אלא להתגייס לצבא השם,

כלומר ללכת לישיבה.

אבל קשה לו גם בישיבה, מה לעשות?

קשה לו? מה קשה בישיבה? קשה לו. ניסוע בעבר לא יצליח.

לא הבנתי. מה קשה? לשבת ללמוד?

כנראה כן.

זה לא קל.

מה, ובצבא זה קל?

בכלל לא.

נו, ובחיים זה קל? לא.

ובעבודה זה קל?

גם.

אז מה הוא מחפש בעולם?

להתחזק.

הוא רוצה להתחזק לאט-לאט. אז חייבים לשבת בישיבה ולהתחזק לאט-לאט.

אבל הצבא לוחץ.

הוא לא מחכה. אבל אם הוא ישב בישיבה,

אז הוא יכול לקבל פטור.

הבנתי.

תודה רבה.

תהיה בריא.

בטח.

עוד שאלה?

כן, יש עוד מישהו שרוצה לשאול?

הנה, שם על המדרגות באמצע.

רציתי לשאול את הרב איך עזרת בתשובה.

בכיף.

קראתי ספר קיצור שולחן ערוך

של הרב גנצפריד,

וברוך השם, חזרתי בתשובה.

אתה רוצה, תקרא אותו גם.

בסדר, תודה.

יש קלטת שלי שאני מדבר עליה, תוכל להיכנס באינטרנט ולראות.

כן, עכשיו נחזור אלי אחת בפינה.

תן לה את המיקרופון.

זריז?

ערב טוב.

ערב טוב, מורה.

כבוד הרב, כמו שאמרתי בתחילת הערב,

לצדי חברה ש-15 שנה מנסה להביא ילד לעולם.

לאחרונה גילו שהיא צריכה לקבל תרומת ביצית,

וגם בעלה יש לו בעיה בעניין של פוריות.

כן, נו.

מה עליהם לעשות? הם, ברוך השם, שומרים שבת.

תביאי אותה.

כן, כבוד הרב.

אתם שומרים תורא ומצוות הכול?

כן.

הבנתי.

כמה זמן?

שנה.

שנה אתם חוזרים בתשובה?

כן.

הבנתי. בעלך לומד?

לא.

והוא יהיה מוכן ללמוד?

אני לא יכולה לענות על שמו. הוא לא נמצא כאן.

מה את חושבת?

אני מאמינה שהוא יכול להשתדל.

למה הוא לא לומד עד עכשיו?

כי הוא עצמאי.

עצמאי זה יותר קל.

כמה הוא עובד? שמונה שעות? עשר שעות?

לא, הרבה יותר.

שש-עשרה שעות?

משהו כזה.

שש-עשרה שעות.

אז שעתיים הוא יכול ללמוד.

כי נשאר לו עוד שמונה.

תגידי לו שילמד שעתיים כל יום.

בתענית דיבור

במשך שלושה חודשים רצוף,

בלי להפסיק יום אחד,

ועד תלמדי ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

חצי שעה כל יום,

שלושה חודשים רצוף ללא הפסקה,

כולל שבתות וחגים, שניכם.

אם תקבלו על עצמכם את זה בעזרת השם ידברך,

בלי הפסקה.

אני אתן ברכה, שהשם יעזור, שיהיה לכם פרי בטן.

אמן.

אבל תדעי שזה מותנה בזה, כן?

אוקיי.

מה השמות?

חנה ואליהו.

לא ככה. חנה בת.

חנה בת.

פלורה.

ואליהו בן חנה. ואליהו בן חנה, השם יזכה אתכם בעזרת השם יתברך

לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

כן, איפה היהודי פה שהיה באמצע? כבר הלך?

אה, עברת מקום?

תן לו פה.

הנה, הנה, כאן.

רגע.

איפה עוד מיקרופון?

דרור, איפה עוד מיקרופון?

מה הבעיה?

תחליפו.

כן.

כבוד הרב, רציתי ברכה.

כן.

אשתי הולה, במחלה,

כבר כמה שנים.

היא פה?

היא פה. היא ממש לא מרגישה טוב.

כן.

ורצינו ברכה.

נתת לנו דרך

מישהי שפנתה אליך,

אמרת לה לקרוא ושערי תשובה גם,

בלי שעתיים ביום. אני קורא, אני לומד יותר.

בתענית דיבור.

בתענית דיבור.

אתה שומר על זה בתענית דיבור? כן.

אנחנו רוצים לקבל ממך ברכה,

וגם מהקהל, מישהו יכול לקחת לתפואתה.

איפה הגברת?

היא למעלה. תן לה רגע.

את התחלת כבר ללמוד את שער התשובה?

כן.

חצי שעה כל יום? כן. כמה זמן את כבר לומדת?

שבועיים.

שבועיים.

מי מהנשים פה מוכנה ללמוד חצי שעה

ספר שערי תשובה של רבנו יונה לרפואתה, בעזרת השם יתברך, למשך

שלושה חודשים רצוף?

אשריכם, בנות ישראל, תרימו את היד גבוה.

זכות המצווה תגן בעדכם, שלא יאונה לכם כל רע.

לא, לא, לא, לא.

מי מהגברים פה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור לרפואתה במשך שלושה חודשים רצוף,

שיהיה לה לרפואה ולישועה?

מי מהגברים מוכן שעתיים ללמוד בתענית דיבור לרפואתה? רגע.

מי?

עוד רגע. הנה, יש יהודי פה ועוד יהודי כאן.

אשריכם, שלושה יהודים תזכו למצוות.

חזק וברוך, זה דבר גדול מאוד. הנה, הרביעי והחמישי,

אשריכם לחיי העולם הבא, זה להציל חיי אדם, תדעו לכם.

להציל חיי אדם. הנה, עוד יהודי שישי, שביעי,

אשריכם לחיי העולם הבא.

איפה עוד יש יהודים שמוכנים ללמוד שעתיים

בתענית דיבור לרפואתה של האישה?

בזכות המצווה תגן בעדכם.

עוד?

יש שבעה יהודים פה.

מי עוד?

תודה רבה.

כן, כן.

הנה, עוד יהודי, שמונה יהודים.

כן עוד שמונה.

מי זה? עוד אחד?

תשעה יהודים, אשריכם לחיי העולם הבא. רגע,

הנה עוד יהודי עשרה, נראה אם נגיע לשמונה-עשרה כמניין חי.

יש עשרה יהודים שמוכנים ללמוד שעתיים בתענית דיבור.

כן?

עד שערי תשובה? הבנתי. יופי, ברוך השם.

רגע, עוד יהודים שמוכנים ללמוד שעתיים בתענית דיבור.

איפה אתה, היהודי שם, הבעל?

אתה יכול לגייס עוד שמונה יהודים שילמדו שעתיים בתענית דיבור.

מפה עוד יש מישהו שמוכן לגרד איזה שעתיים? הנה, עוד יהודי, בעזרת השם, כנסת. 11 יהודים שמוכנים. מי עוד?

הנה עוד אחד. 12 יהודים, תבורך מפעליון.

עוד שישה יהודים.

שישה יהודים שמוכנים להצלת נפש בישראל.

שישה יהודים נוספים.

יש פה למעלה.

עוד גבר. אשריך, 13 יהודים, עוד חמישה יהודים.

חמישה יהודים. הנה, עוד יהודי אשריך.

אשריך, 14 יהודים,

עוד ארבעה יהודים.

ארבעה יהודים, שעתיים תעני דיבור, זה דבר גדול,

שובר

את כל המחסומים, את כל הטבעים.

ארבעה נוספים.

מי עוד יש?

קהל קדוש היא יכולה ממש במצב אנוש.

ממש במצב אנוש.

זכות המצווה תגן בעדכם. הנה עוד יהודי יקר,

עוד שלושה, הנה עוד יהודי, שניים, הנה עוד יהודי ועוד יהודי. תבורכו מפי עליון.

אשריכם לחיי העולם הבא. מי שבירך, אבותינו הקדושים,

אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון, דוד ושלמה,

בכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך

את כל הקהל הקדוש הזה,

הם, אנשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם.

הקדוש-ברוך-הוא יתמלא ברחמים על האישה.

אראלה בת-סיוויה.

אראלה בת-סיוויה.

שה' ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

אמן. להירפא אותה במחלה.

אמן.

והיא ייקח את המחלה ויתקע אותה בראשו של אחמדינג'אד.

אמן. מהרה.

אמן.

והיא תצא לחיים, והוא לאלף עזוזל.

אמן.

תהיו בריאים.

תהיה ברור.

כן.

איפה שערי תשובה? שערי תשובה בכל חנות בבני-ברק. איפה את גרה?

גם בראשון, בחנויות של ספרי תורה.

תוכלי להשיג את זה. רק רגע, רק רגע.

רגע.

לפני שאני אתן לכם זכות גם לציציות וכיסויי ראש,

בואו נעשה עוד משהו קטן, שתהיה לכם זכות גדולה, וגם לאלה שאתם מבקשים בעבורם.

מה אתה רוצה, ציצית?

ללחוץ את היד עוד מעט. רק שנייה, שנייה.

אתה רוצה ללכת?

בוא, מותיק, בוא.

בוא.

תבורך מפעליון, אבל תקפיד על השעתיים בתענית דיבור. שלושה חודשים רצו בלי הפסקה.

לא משנה מה יהיה.

אפילו אם אתה צריך ללכת, לרוץ לזה, לטפל,

שעתיים לא תוותר.

הכל טוב.

רגע.

רגע. צדקה תציל ממוות.

הרבה אנשים רוצים לזכות לישועות,

לנחמות, לפרנסה,

לגאולה, לכל מיני דברים.

יש דרך פשוטה,

קלה,

זולה,

ושיש בה המון המון המון המון זכויות.

צדקה תציל ממוות זה ידוע,

אבל אף אחד לא מעלה בדעתו כמה צדקה של שקל וחצי ביום יכולה לפעול.

שקל וחצי ביום, אם אדם יסכים לתת,

במשך כל יום,

במשך

20 חודש,

זה יוצא 1,000 שקלים.

1,000 שקלים מ-20 חודש. כל חודש 50 שקלים

משקל וחצי, מכספי מעשר.

ואפשר להציל יהודים, להחזיר אותם בתשובה.

1,000 שקלים זה 100 DVD שניתן לחלק לאנשים

רחוקים כדי שיתקרבו לאביהם שבשמים.

אין שמחה לקדוש-ברוך-הוא יותר מאשר בניו שווים אליו,

ואין ישועה וגאולה לכל אדם ואדם שיכולה להיות יותר מזה.

אז מי שרוצה לזכות במצווה גדולה זאת,

שהיא תהיה לרפואה, לישועה, להצלחה, לכל דבר שהוא רק רוצה, ואפילו לעילוי נשמת,

יכול למלא הוראת קבע הערב או לתת בכרטיס אשראי,

50 שקלים לחודש או 100 שקלים, כל אחד לפי יכולתו,

ב-20 תשלומים או עשרה תשלומים,

1,000 שקלים, ויקבל

100 DVD לחלוקה לתת לאחרים, או שאנחנו נחלק בעבורו איך שהוא רוצה.

מי שייתן כרטיס אשראי הערב יוכל לקבל כבר מחר את ה-DVD,

מי שבתשלומים יוכל לקבל אותם בהתאם לתשלום,

ואם הוא רוצה שאנחנו נחלק, אנחנו נחלק בעבורו.

והוא יכתוב למעלה

בהוראת קבע שם

ושם האמא שהוא מבקש בעבורו,

ומה הברכה,

אם זה רפואה,

ישועה,

זרע חייב קיים, זיווג, לא משנה מה שהוא רוצה, או לעילוי נשמת,

ואני מברך אותו הערב, בעזרת השם, פה אתם טענו אמן,

ויהיה לי זכות ולישועה לכל מי שאתם רוצים.

גם לאלה שהם חולים,

כמו שנמצאים ורוצים גם כן ישועה, שזכות הרבים של כולנו

תועיל לכולם.

אז נעשה הפסקה של חמש דקות, ואחר כך נעבור להמשך.

אבל מי שמעוניין שירים את היד ויעבירו לו כרגע הוראת קבע עם עט בשביל למלא, תרימו את הידיים גבוה, אלה שמעוניינים

להרים את הידיים גבוה, הנה פה בהתחלה,

הנה שם אנשים למעלה, דרור, הנה מצד שמאל,

למעלה אצל הנשים.

תן לי קצת מוזיקה, תודה.

בטח, אבל לשבת, אני לא הולך.

אני פה, אני פה, גם אני הגעתי מבני-ברק.

עוד רגע.

להרים את הידיים בבקשה ולמלא את הוראת קבע, לרשום שם לשם האמא, ואנחנו ניתן ברכה.

אלה שמעלו בוויזה,

דוד לוי יזכה לזיווג הגון מהרה,

ודוד בן-מזל רונית יזכה לזיווג הגון,

נתנאל יוסף בן-מזל רונית ועדיאל בן-מזל רונית, נעורי בן-מזל חנית,

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

בהחלט.

כבר. לא, לא.

תכף.

למלא ולהעביר לכאן.

אני כבר שומע אותך.

אלה שרוצים ציצית יכולים לגשת לקדמת הבמה.

את רוצה כיסוי ראש?

מה?

כיסוי ראש.

יוסף, יוסף, תעזור לך. מה שהוא אומר דרון.

מי שרוצה בכרטיס אשראי לתת פה הוראת קבע יכול לגשת פה, הנה, לקדמת הבמה.

טיק-טק, לתת את הפרטים.

מי רוצה כיסוי ראש?

כיסוי ראש.

מי עוד?

כיסוי ראש.

ציצית.

אסף בן-סעדא, השם יגמול אותו מהדברים הלא-טובים, ויזכה זיווג הגון.

יפטור אותו מן החובות. עמיר בן-ברכה, זיווג הגון והצלחה בקול, מהרה.

האם ברחמה מרפואת העיניים? מהרה.

מזל בזיר לרפואה שלמה.

לדנה בת-זהבה, רפואה שלמה מהרה.

רפואה שלמה לשלום בן זוהרה וישועה קרובה, הדסה בת גילה.

משה איר בן חנה, שלום בית נאמן.

הרצאה לעילוי משמת ישראל בן בלע, מנוחתו עדן.

כן, עוד ציצית לכיסוי ראש.

בבקשה.

עוד מי?

כיסוי ראש, מי רוצה עוד?

רחמים דמארי בן אסתר, רפואה שלמה מהרה.

ובריאות שלמה ואיתנה.

אמרתי כבר מההתחלה שכל אלה זה יועיל להם.

יעז, יעז, יעז, יעז, יעז, יעז, יעז, תחסנו אחרי לך.

אריאל אגרוף, רפואה שלמה מהרה.

כל אלה שלומדים ילמדו לרפואת כמום בת אסתר,

רחמים בן אסתר, רחמים בן אסתר. אלה שלומדים.

אברהם שלמה בן מזל, זיווג, פרנסה והצלחה.

לעילוי נשמת מלכה בתלונה לבנה, ההרצאה,

ולהצלחת נאור בן יהודית.

זרע קודש בר-קיימא לגילה גלית, בת שמסי, תמר ובעלה,

בן חורבן פרינגז פרידה,

רחלי בת אסתר, נוגה ובעלה,

לירן בן אסתר.

רפואה שלמה מהרה.

לירן בת אסתר פה.

זרע חי וקיים מהרה.

בריאות והצלחה.

זרע חי וקיים לאיריס בת שרה ויוסף בן סימה ביטון.

רפואה שלמה לרומי בת ניצן

ורבית בת אדלה ולהב חיים בן מלכה. יזכו לכל טוב ורפואה שלמה.

גילה בת שמחה,

רפואה שלמה מהרה.

אילנית אביבית

השם יזכה אותה על זיווג הגון מהרה.

ציצית?

כיסוי ראש, בבקשה.

מה שקראו לך בלידה זה הקובע. תוספת על זה לא נורא, אבל העיקר זה מה שקראו לך.

כן.

כיפה, תן לו כיפה.

בבקשה, כיסוי ראש.

כן.

עמית חיים בן גילה גרסיה, רפואה שלמה, הוא לא חתם.

יהודה כהן, שכח לחתום.

דמארי, רפואה שלמה והצלחה.

כן.

מה השם?

דינא חוה בצרא,

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

תלמדי חצי שעה, ספר שערי תשובה, רבנו יונה.

שלושה חודשים רצוף כל יום.

אברהם בן צרויה, רפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

הדס אסתר בנג'נט אילנה ודרור יצחק בן פינט אילנה. זיווג עגול ופרנסה טובה.

מיטל בת עליזה ורגב מאיר בן לאה יזכו לחתונה בקרוב. בהצלחה.

מאיה בת עליזה, חזרה בתשובה מהרה.

יוי, ויכול רחפם שבאתו. עליזה בת אבנים, זיווג הגון מהרה.

עמרם משה בן מזל, פרנסה טובה.

וחזרה בתשובה שלמה.

מה השם?

אנא בצולטנה, רפואה שלמה מהרה.

רחל בת צביה, השם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה,

מהרה מהרה, בזכות הצדקה.

כך.

מה?

אילן בן?

ברכה?

תפאחה.

אז נחזור בתשובה שלמה מהרה.

יש עוד סיסית?

דורית בת מלכה, זיווג הגון.

נהרה.

עשוי ראש.

נאור בן-נעמי,

שנאל בת יפה, יזכו לכל טוב בריאות והצלחה.

מתן בת-אור,

בת-אל בת,

סוף דוב, זיווג הגון מהרה דוד בן-מרים, זיווג הגון מהרה, מיטל בת-שושנה,

רפואה שלמה וזיווג הגון מהרה

מעיין בת-אילנה, חזרה בתשובה שלמה

משטרית בדבורה, זיווג הגון ויראה שמים.

הזכירי בריאות והצלחה.

אברהם בן רבקה, שלום בית.

ולמעלו, ולמעלו, ולמעלו, ותקי, כן, אחרונים למלא את תאוריית קבע ולהעביר אלינו.

ולמעלו, ותקי, הגנאי, וילך בריאות.

ולמעלו, ולמעלו, ותקי, הגנאי, וילך בריאות.

מיכאל בן,

וג'נית.

מיכאל בן-ג'קלין, שלום בית נאמן.

הילה וניסן אוחנה וכל משפחת רוסי יזכו לכל טוב בריאות והצלחה.

חצי שעה, שעה רד שוב.

את רוצה?

אמרתי לך, חצי שעה ללמוד.

מה השם שלה? הדס רינה-בט.

רגינה, תזכי ל...

מה אמנון בן-אחר?

תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

חצי שעה.

שערי תשובה של רבנו יונה, שלושה חודשים רצוף.

מה שמך?

רות בת-אבלינד, עסקי לזיווג הגון ירא שמים.

כל מקום חנות לספרי קודש.

שערי תשובה רבנו יונה.

רימון בת-מסעודה, בריאות והצלחה ושלום בית-נאמן.

רונית בת-עליזה, רפואה שלמה, נעמה בת-אריאלה, רפואה שלמה וזרע חי וקיים.

לימור בת-ג'קלין קריון, לידה קלה.

בריאות ופרנסה מהרה.

טלית,

לא נשאר.

כיסוי ראש אחרון.

שם.

שירן.

אני לא שומע.

שירן אילנה.

שירן אילנה בת-פנינה, זיווג הגון מהרה.

שירן רינת בת-אילנה בת-פנינה,

זיווג הגון מהרה.

מורן בת-מלכה, זיווג הגון מהרה.

תבואה שלמה לרחל בת-ציביה,

השם ירפא אותה ויוציא אותה מבית-חולים מהרה.

אמרתי, שתצא מהרה מחר בעזרת השם.

יש לה כיסוי ראש?

תן לה את זה.

אמיר.

משה בן חיה, רות יהושע,

בריאות והצלחה וכל טוב.

כן.

תכף.

כן, יש עוד מישהו?

כמו שאמרתי לך, חצי שעה שערי תשובה של הבנת.

מאה אחוז, אז זה יספיק לך. מה השם שלו?

אברהם בן לבקה, השם יזכה אותו לשלום בית, נאמן ואיתן.

שם.

עדן בת-אביבה, תזכה בעזרת השם יתברך לזיווג הגון וירא שמים.

בעד.

נדמירה.

כל טוב הצלחה.

אביטל בת-לאה, תתחתן מהרה.

החל בת-צהרה,

חן בת-צהרה, זיווג הגון, מהרה.

זרח משה.

בן מלכה,

זיווג הגון, מהרה.

זיווג הגון, מהרה.

לילה טוב, גיטנחת.