ראשון לציון - ראשון לציון - לעשות חיל (121)

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

לכן אמרו חכמים בגמרא שיותר טוב ללכת אחרי ארי ולא אחרי, אתה מתאר לך? אתה הולך אחרי אריה.

אההההההההההההה ואתה הולך סבבה אחרי כן בכיף איזה כיף אריה איזה מוטי סיבוב אחד

דגמור

אומרים יותר טוב

אני שמעתי שכשהמשיח יבוא בעזרת השם

לכל יהודי יהיה אלפיים ושמונה מאות עבדים אני כמובן לא הייתי רוצה להיות שופחה למה הם צריכים להיות עבדים שלנו?

בימים שיש צפירות למשל, אז יש תמיד את הדתיים שלא עומדים. למה, אם אני למשל, יש לי אח שנהרג בפילום, אז למה שהוא לא יעמוד? הוא חלק מהמדינה שלי. כמו שאני ביום כיפור צם, כדי להיות חלק, כאילו, כי אתם גם צריכים... למה גם הניסיון פה זה תמיד לנסות להחזיר אנשים בתשובה,

ולא לנסות לבוא ולהגיד לאנשים, כאילו, קודם תהיו בני אדם?

במובן של אחד לרעהו,

אחד לשני.

כל העולם הזה יותר מדי חומרי.

כל אחד שבא ונותן משהו מחפש גמול. כמו פה, אנשים שואלים שאלות ומחפשים שתברך אותם, מחפשים גמול. הדבר הזה עקרונית מגעיל אותי, אני מרגיש מבפנים ככה.

כאילו כל אחד מחפש לקבל משהו כתוצאה ממשהו שהוא נותן.

אוקיי? אתה בהתחלה אמרת, אני עושה השוואה בין דתיים לחילונים. אתה עשית את אותו דבר כמוני שאמרת שבחילונים אין בן אדם שאוהב את עצמו,

את חבר שלו, יותר מעצמו, אוקיי? יש הרבה דתיים, תכלס,

ואני הייתי בכאלה דברים.

כשהייתי ילד לפחות, בוא, קח סוכריות,

בוא, כאילו, תחזור בתשובה על הדרך.

אתה מבין?

מושך ילד עם סוכריות. לא טוב לתת סוכריות? למה לעשות כזה דבר?

אני לא מבין אותך.

לא, אבל אני אומר, דווקא בגלל שזה תורה, זה צריך לבוא מהלב. אני חושב שאם עכשיו... מה פתאום? איך תגיע התורה ללב? מאיפה היא תגיע?

מה זה מאיפה היא תגיע? איך היא תגיע? מה זה מאיפה היא תגיע? אם אחד מחלק סוגר אותו ולא, לא. אתה... אחד אומר לך הרצאה ואומר לא. איזה אשמה פשע מאורגן.

אנשים לא דואגים לבן אדם שלו רק טוב בעולם הזה.

גם דוחפים אותו לגן עדן.

זה באמת לא בסדר?

נשמה, אתה צריך להאמין. אי אפשר להתעלם, יש היסטוריה. בוא נלמד.

מה הציל את העם היהודי במשך כל הדורות? חזרה זאת. אבל אתה לא ראית את זה, איך אתה יכול להוכיח לי את זה? בטח ראיתי. איך ראית את זה? אני שואל אותך שאלה. אתה פה?

אתה פה? בסדר. אתה פה?

אתה פה?

אוקיי. יש לך אבא?

אוקיי. היה לו אבא?

סבא.

לאבא היה סבא?

ולא היה אבא? נקצר את זה. נקצר.

אתה מכיר אותו? אתה הוא חמישי אחורה? לא. מי אמר שהוא היה?

אתה ראית אותו?

לא ראיתי אותו. עזוב, לא היה.

לא היה. רק השאלה אחת, אתה פה.

אני גרתי בתל אביב חילוני עד גיל 24 ברחוב בן יהודה, צפונבון.

ג'ינס וטריקו.

בטנטנית.

הנה, שם יהודי יקר עם שיער ארוך וסרט בראש.

שלום.

אם אני בתהליך כלשהו, אני רוצה עוד כלים לדעת איך להתמודד עם שמירה על העיניים.

אתה אחד מהאנשים שהצליח להטעות את יצר הרע.

הוא נלחם אבל, הוא נלחם. כן, למה? הוא רואה אותך ככה, הוא חושב שאתה מהחבר'ה שלו.

כל יום שאני אומר ברכות השחה אז אני אומר פסוק שקצת מעצבן אותי.

שאני אומר שלא עשני אישה והיא אומרת שלא עשני כרצונו. אתה אומר שלא עשני אישה?

כן.

אתה אומר.

גם לדוד המלך היה שיער ארוך, אז... אה, בסדר, טוב.

כבוד הרב, קודם כל, כל מה שאתה אומר,

אני מאמין באמונה שלמה, תחיית המתים, בהכל.

ואני רוצה ברכה לתשובה שלמה.

תהיה לכל עם ישראל.

או! עוד לא התעטפת ולא שמת תפילין מאז גיל 13. לא, בצבא.

בצבא, ברוך השם. מה אתה?

הקטע הוא שלפעמים אני מניח תפילים.

כאילו, אבל לא, אבל אני מניח תפילים בקטע שונה מאוד מה...

אני מניח תפילים כדי להתחבר יותר לאלוהים.

זה מה שצריך, לא ביקשתי אליי. אליו, רק אליו.

עכשיו בדור הזה, שזה דור, כאילו, אני מנסה להתחזק,

אני כבר שלוש חודש מתחזק, שומר שבת,

הולך לשיעורים וזה.

אני אומר לכם,

כל החילונים שרואים ברחוב, חרטק, כולם לדעים.

זה לא יאומן.

יאומן. יאומן. על ימי מלך כויסיף. שנוא יאסוף כמוידוי בדוי.

יאומן. יאומן. על ימי מלך כויסיף. שנוא יאסוף כמוידוי בדוי.

ערב טוב בעזרת השם. נעשה ונצליח. והשם עלינו ברחמב ירוויח.

בפרשת השבוע משהו מדהים.

ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון

וישב העם בקדש

ותמות שם מרים ותיקבר שם

מרים הצדקת

אחות משה ואהרן

מתה במיטת נשיקה

ותמות שם ותיקבר שם שם היא רק מתה לעולם הבא החיה

ולא היה מים לעדה

למה כי המים שהיו במדבר ארבעים שנה בזכות מרים הצדקת

סלע היה מתגלגל איתה ונותן מימיו למיליונים

כל יום לשתייה חוץ מרחיצה

ויקהלו על משה ועל אהרן

בירב העם עם משה

ויאמרו לאמור

ולו גבענו בגבע אחינו לפני השם

היה יותר טוב

אם היו מתים בדבר

ולא למות מתת צמא שהיא קשה מזה

ולמה הבאתם את קהל השם אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו,

רוחים הצאן ביחד

ולמה העליתונו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה

לא מקום זרע וטעינה וגפן ורימון

ומים אין לשתות

ויבוא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אוהל מועד

ויפלו על פניהם וירך כבוד השם עליהם

וידבר השם אל משה לאמור

קח את המטה

והקהל את העדה

אתה ואהרן אחיך ודיברתם אל הסלע לעיניהם

ונתן מימיו

והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם

ויקח משה את המטה מלפני השם כאשר ציווהו

ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע

ויאמר להם

שמעו נא המורים

המן הסלע הזה נוציא לכם מים

וירם משה את ידו

ויח את הסלע במטהו פעמיים

ויצאו מים רבים

בתשת העדה ובעירם

ויאמר השם אל משה ואל אהרן

יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל

לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם

המה מה מריבה אשר רבו בני ישראל את השם ויקדש בם

פרשה זו

דרושה ביאור רב

רבים המפרשים המדברים בעניין זה

מה היה חטאו של משה רבנו

בפסוקים ניתן ללמוד כך וניתן ללמוד כך

השם אומר לו קח את המטה

והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודיברתם אל הסלע לעיניהם

ונתן ממם

והוצאת להם מים מן הסלע

והשקיט את העדה ואת בעירם

אז מה כתוב? שהוא ייקח מטה

יקהיל את כולם ידבר אל הסלע לעיניהם

והוא ייתן את מימיו

והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה.

מה זה והוצאת?

אם כבר ונתן מימיו,

מה זה והוצאת?

ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר ציווהו,

רק לקיחת המטה הייתה כאשר ציווהו,

עד כאן, ומכאן כבר לא אשר ציווהו.

ויקילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע,

ויאמר להם שמעו נא המורים, מורים מלשון ממרים את פי ה'

ומורים באצבע על הסלע,

המן הסלע הזה נוציא לכם מים?

וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים,

ויצאו מים רבים בטשת העדה ובערם.

ואחר כך הקדוש ברוך הוא אומר יען מאנתם להקדישני לעיני העם.

מה יהיה הדין?

לא תביאו את הקהל הזה לארץ אשר נתתי להם.

היה פה מצב

שהיה נדרש במעשה הזה של משה קידוש השם גדול.

משה רבנו לפי אורח חיים הקדוש

היה לו ספק.

הוא שומע שצריך לקחת את המטה.

למי שלא יודע המטה הזה היה המטה של הניסים שאיתו נעשו כל הניסים בעשר המכות.

על המטה היה חקוק

שם השם,

שם י'

וה' וו' וה'

שם הקדוש והמפורש לקדוש ברוך הוא.

ובכוח המטה הזה היה עושה את הניסים.

כשהוא שומע קחת במטה מה הוא מבין?

שתי אפשרויות.

או לקחת את המטה,

כיוון שזה מראה

הורמנותא דמלכא,

שיש לו שלטון ותוקף מיד השם לעשות בדברו את מה שהוא רוצה,

או להשתמש במטה עצמו על ידי ההכאה,

ושם השם המפורש שאיתו הקדוש ברוך הוא היווה את כל העולמות

בשם הזה שיכול לשנות סדרי בראשית,

איתו יוציא את הכוח החיוני שנמצא בתוך הסלע,

ועל ידי זה ייתן מימיו.

ומשה רבנו שומע אבל גם ודיברתם,

ודיברתם,

והמדרש אומר שהכוונה הייתה שני עליו פרק אחד.

זאת אומרת,

משה רבנו היה צריך להגיד פרק אחד של דברי תורה ליד הסלע,

ואז על ידי כוח התורה הקדושה

היה יכול לפעול שהתורה הזאת מחיה מתים,

והיא יכולה להפעיל את הדומם גם,

ומכוח זה גם היה יכול להנביע מים מתוך הסלע.

אבל כיוון שהוא שומע והוצאת,

אז הוא מבין שיש פה פעולה שנעשית על ידו בהוצאה

על ידי המטה.

למה?

כי הוא שומע פעמיים

ונתן מימיו והוצאת מים מן הסלע. אם ונתן מימיו,

למה צריך ארכב הוצאת? כבר יצא, כבר נתן מימיו.

אלא פירוש ונתן מימיו זה גם יכול להיות הפירוש הכוונה לסלע מסוים.

לאיזה סלע?

הסלע של מרים שכבר נתן בעבר את מימיו והפסיק עכשיו.

בסלע הזה תפעל

והוצאת להם מים

מן הסלע,

מהסלע הזה.

ואילו הקדוש ברוך הוא היה לו עוד בעיה עם משה רבנו.

הוא לא רצה דווקא שהוא יוציא מהסלע המסוים הזה,

אלא מכל סלע.

גם מה שהם אמרו לו ביד, תוציא מפה, תוציא מפה.

למה? שלא ייראה כאילו יש הגבלה להוציא דווקא מסלע אחד ומסוים.

כי אז יכול לטעון הטוען

משה רבנו רועה צאן מומחה בענייני מדבר.

הוא ודאי יודע מאיזה סלע יוצא מים

ובפרט מהסלע המפורסם.

אז לכן הקדוש ברוך הוא אומר בפסוקים פעמיים סלע.

אומר הקדוש ברוך הוא ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו

והוצאת להם מים מן הסלע כל סלע שיהיה.

והוא אמר, המן הסלע הזה נוציא לכם מים?

הספציפי?

מכל מקום, כל ההחלטות שהחליט פה משה רבנו היו על מנת

למעט באפשרות שיהיה חילול השם.

למה?

ייתכן שהקדוש ברוך הוא לא רוצה להוציא מכל סלע.

הוא רוצה דווקא מהסלע הזה שנעשה בו כבר נס מקודם.

כמו שידוע בהרבה מקרים כשנעשית מצווה בדבר מסוים

משתדלים לעשות עוד פעם באותו דבר.

לדוגמה אנחנו מנענעים את הלולב

בחג הסוכות

ומשאירים אותו עד פסח

כדי לשרוף אותו עם שריפת חמץ.

כיוון שנעשתה בו מצווה אחת תעשה בו עוד מצווה.

אז על אותו בסיס

חשב משה רבנו שזה הכוונה בדווקא הסלע הזה ולא כל סלע.

זה היה ספק אחד.

מצד שני אם אומרים לו קח את המטה

לאיזה טעם והוצאת גם לאיזה טעם ודיברתם אז הוא דיבר.

מה הוא אמר? תן ממך.

הוא לא ידע שהכוונה שנייה עליו פרק אחד

וגם למה לשנות פרק אחד?

הרי מה כוחו של פרק לפעול?

בדיוק כמו שפועל המטה עם שם השם.

אז לכן הוא נקט במה שנקט.

היה ברור למשה שהוא עושה כראוי וכאוגן.

אבל לא דקדק מספיק בדברי השם ושגג.

מה אומר לו השם?

יען לא האמנתם בי להקדישני.

לא גרמתם שכל ישראל יאמינו בי.

ואז היה קידוש השם.

כי סלע אין לו אוזניים.

הוא לא שומע.

הוא לא זקוק לפרנסה.

אין לו שכר ועונש.

ואם הוא שומע לך בדיבור,

קל וחומר שעם ישראל צריכים לשמוע על השם.

ואם היו מגיעים עם ישראל

לאמונה הזאת היא הייתה משתקעת בלבם לדורי דורות.

ואם לא היה חוטא

בשגגה משה רבנו בחטא זה, היה נכנס לארץ.

כי מה היה עונשו?

לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ.

משמע בלא זה היה נכנס לארץ.

רגע,

הרי כל הסיבה שלמדנו תמיד שמשה לא נכנס לארץ

זה שאם הוא יבנה את בית המקדש מעשיו יהיו קיימים לעולם.

ואם הקדוש ברוך הוא יכעס על עם ישראל

אז הוא יצטרך לתת להם את העונש בגופם ובנפשם.

אבל כיוון שלא נבנה על ידי משה,

ממילא הקדוש ברוך הוא הוציא חמתו וזעמו על העצים והאבנים של בית המקדש

ולא על עם ישראל.

אבל פה אם לא היה חוטא משה היה נכנס והיה בונה בית המקדש.

איך זה מסתדר עם מה שהסברנו קודם?

כיוון שאם הוא היה מדבר אל הסלע

כולם היו מאמינים בשם יתברך לעולם.

ואז ממילא אם היה בונה בית המקדש גם לא היו חוטאים.

וממילא לא היה צריך לחריב את הבית וגם לא להעניש אותם.

אבל כיוון שהוא שגג

ומאנתם להקדישני לעיני העם

אז ממילא אתה תצטרך למות ולא תוכל להיכנס

כי אז תבנה את בית המקדש ונצטרך חס ושלום לפגוע בעם ישראל.

מדהים.

ומה עם אהרן הכהן?

כתוב שאהרן הכהן מת בגלל מי מריבה.

מדהים.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים

היה צריך לומר

יען לא האמנת בי להקדישני.

למה כתוב?

יען לא האמנתם

אהרן מחטה

אלא מכאן לומדים שהנטפל

לעושה עבירה

כעושה עבירה.

מי שנטפל נדבק ואפילו שהוא טפל

למי שעובר עבירה

הרי הוא כעושה עבירה.

מי שיושב ברכב גנוב

אפילו שלא גנב גם הוא לחקירה ולמעצר.

הנטפל עובר עבירה כעובר...

אהרון היה יכול לומר לא חטאתי

אבל אהרון שתק

כבש את כוחו

ולא לימד על עצמו סנגוריה

כשם שהקדוש ברוך הוא לקח את שני בניו ביום אחד ביום חנוכת המשכן

כתוב וידום אהרון

שתק כמו דומם

שלא נעשה בו שום שינוי

כך פה שתק ולא לימד על עצמו סנגוריה

ומשבח אותו הקדוש ברוך הוא ואומר וללוי אמר

תומך ואורך לאיש חסידך אשר נסיתו במשא

תריבהו על מי מריבה

ועוד כתוב

חכמים זיכרונם לברכה אומרים ויאמר השם אל משה

ייאסף אהרון

על אשר מריתם פי למי מריבה

קח את אהרון

על זה נאמר יקר בעיני השם עמותה לחסידיו

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה

עשה טובה

ואמור לו לאהרון על המיטה שאני בוש לומר

הקדוש ברוך הוא אומר חסיד קדוש עליון כזה אני בוש לומר לו

שהוא צריך למות תגיד לו אתה קח את אהרון בדברים ותפייס אותו

והוא עולה איתו להר לאור ההר מדהים

כשהוא מעלה אותו לאור ההר יהודים יקרים בשביל אהרון

זה עבודה כמו שהוא עובד במשכן

מכניס אותו למערה

במערה הזאת הוא מפשיט את שמונת הבגדים של כהן גדול

ולעיניו הוא מלביש את בנו אלעזר

כל בגד שהוא פושט

באים ענני כבוד שהיו בזכותו ומכסים את גופו

פושט את הכול מעביר לבנו בחייו אומר לו משה עלה על המיטה

עולה על המיטה

מקיים מצוות עשה למות על פי השם

פשוט ידיך פושט ידיו

עצום עיניך עוצם עיניו

ומת מיטת נשיקה

חמד משה את אותה מיטה ונתאווה לה וזכה לה

איזה

מלאכים אלה

מה זה

אז איך זה על דבר כזה קטן

בסוף זה נתן מימה והשקע את כל העדה ואת כל הצאן

מה נפקא מינא נתן מכה דיבר העיקר יצא מים מה אכפת לך כולם שתו

אצל הקדוש ברוך הוא אין דבר כזה

חיים צריך להיות בדקדוק

בהסתכלות

מתבונן

מה השם אומר מה הוא רוצה

התורה אומרת לא תוסיף

ולא תגרע

לא תוסיף ולא תגרע לא תגרע אני מבין לא להוריד לא להפחית

אומרים לך כך וכך לעשות אל תוריד

אבל לא תוסיף למה לא להוסיף כל המוסיף הרי זה משובח

אומר הקדוש ברוך הוא תודה תודה לא תוסיף

אחרי שתוסיף תעשה לי חשבון אה הוספתי

עכשיו אני יכול להוריד

אז כל פעם אתה תעשה מתי שמתאים לך מה שמתאים לך לא לא לא לא תורה זה לא מסחר

לא עושים מה שרוצים

מה שציוויתי עשה בדיוק תקשיב טוב מה אני אומר

ועשה בדיוק

ומדקדקים עם האדם כחוט השערה

איפה התחיל העניין

שהגיע משה לדבר הזה מאיפה זה התחיל

זה התחיל אצל אברהם אבינו

אברהם אבינו עליו השלום

קדוש עליון רגל במרכבה

מה כתוב אצלו

אמר רב יהודה אמר רב

כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכי השרת בעצמו

עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו

כידוע אברהם אבינו בן תשעים ותשע

זקן מאוד

יושב פתח האוהל

כחום היום

הקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה

הוא ביום השלישי למילה שלו

ואין לכם כואב יותר מהיום השלישי

והוא יושב ומצפה לאורחים

הקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה בשביל שהוא ייכנס לבפנים ויברח

הוא לא רוצה עד שהוא יכניס אורחים בלי אורחים אי אפשר לחיות

אז הקדוש ברוך הוא שום בריה לא יכולה להסתובב בחוץ מה עושה הקדוש ברוך הוא שולח שלושה מלאכים מהשמיים

שירצו אותו את אברהם אבינו

נו מגיעים שלושה מלאכים

ואז כל מה שעשה אברהם אבינו בעצמו למלאכים

עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו

מהיום תעריכו

כמה כל פעולה שאדם עושה שווה אצל הקדוש ברוך הוא

כתוב מצווה בו מבשלוחו

יש מצווה יותר שאדם יעשה בעצמו דברים ממה שהשליח שלו יעשה

אף על פי ששליח שלו זה כמותו

אבל לא בדיוק

כמו שהוא עושה

כל מה שעשה אברהם על ידי שליח

עשה הקדוש ברוך הוא

לבניו על ידי שליח

והנה הפסוקים

ואל הבקר רץ אברהם הוא בעצמו בן תשעים ותשע כואב אחרי ניתוח רץ

ברוח נשע מאת השם ביגז סלווים מן הים הקדוש ברוך הוא מריץ רוח

שמביאה סלב לעם ישראל במדבר להאכילם

אצל אברהם כתוב ויקח חמאה וחלב

מה הקדוש ברוך הוא החזיר לו?

הנני מטיר לכם

לחם מן השמיים

הנה הקדוש ברוך הוא מחזיר

לחם מן השמיים על חמאה וחלב שהוא נתן להם

והוא עומד עליהם תחת העץ כדי לשרתם

אומר הקדוש ברוך הוא הנני עומד לפניך שם על הצור

ואברהם הולך עמם לשליחם

מה כתוב? והשם הולך לפניהם יומם

ויוכח נא מעט מים פה אברהם אבינו לא עושה בעצמו

אלא אומר להם למלאכים יוכח

נא

מעט מים

מה שילם הקדוש ברוך הוא? על ידי שליח

והקית בצור ויצא ממנו מים ושתה העם

הקדוש ברוך הוא לא נתן

בעצמו אלא שלח שליח

זה אצלי או אצל מישהו? אני כל פעם סוגר וזה מצלצל עוד פעם

יש למישהו גם כן סקי

הרי שבסכר כל פרט

שבמעשה החסד של אברהם

זכו בניו לאחר כמה דורות להתגלות השם

ולא עוד

אלא שהופיע לפניהם הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

לפי מה שאנחנו שומעים מה עשה אברהם אבינו?

עשה דברים רגילים.

עומד עליהם תחת העץ

כמו מארח שמריח אורחים.

הלך עמם לשלחם וליווה אותם בדרכם

ובזכות פעולות פשוטות אלה

זכו בניו שעמד לפניהם על הצור הלך לפניהם במדבר להראות להם את הדרך.

רואים מפה כמה יש בכל פעולה מעשים של חסד

בכל פעולה של חסד חוכמה

ודעת אלוקית

עד שהיא מביאה התגלות לדורות.

מה נתגלגל אבל מזה?

שבגלל שהוא אמר יוקח נא מעט מים

שגג משה רבנו

והגיע למצב שהוא היכה בצור ויצאו ממנו מים.

זה לא אצלי.

זה מישהו עובד עליי פה.

כן.

מכל מקום,

אם אברהם אבינו היה מגיש להם את המים בעצמו,

משה רבנו לא היה נכשל. למה? כי השם היה נותן להם מים לבד.

אתם שומעים פעולה?

פעולה לפני הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה זמן

של אבי האומה אברהם אבינו.

נדנות קטן של מעשה יכול להשפיע על הדורות הבאים

כדי כך

שדור שלם נהנה מפעולות פשוטות לכאורה.

אמנם הם היו עם לב של אברהם,

והם היו בגיל תשעים ותשע אחרי ניתוח,

ואיזה הכנסת אורחים שלא כל אחד יכול לעשות,

אבל הפעולות הן פשוטות.

מה זה עשה והשליך?

בכל מה שלא נכנס משה רבנו בגלל אותו ניסיון שהיה לו בעניין המים.

מכאן אנחנו צריכים לראות

בחיי היום-יום שלנו,

כמה אנחנו לוקחים את הדברים באופן שטחי ונוסעים עם אבות האומה שלנו,

שהיו גדולים וענקיים,

ואין לנו אפילו מושג וקמצוץ

להבין מגודל מעלתם.

אם הקדוש ברוך הוא דקדק איתם כחוט השערה,

מה אנחנו נגיד

ביום הדין?

כשאנחנו הולכים ובכלל לא רואים, לא חושבים, לא יודעים ולא מתעניינים.

בטח חושבים.

שגיגת תלמוד.

אז יגידו שאני לא יודע שוגג.

שגיגת תלמוד.

לא למדתי, לא יודע, לא לימד אותי אבי ולא אמי.

זה לא מבית המדרש שלי.

אני פטור.

אבל חכמים אמרו לא, שגיגת תלמוד עולה זדון.

אתה לא לומד בזדון כדי שתחשב שוגג.

דע לך שהשוגג שלך זדון הוא.

אין דבר כזה לא לדעת.

אי ידיעת החוק

אינה פוטרת מהעונש.

אתם לא מאמינים?

תשאלו שוטר.

אדם עובר עבירה, הוא לא יודע איזה סעיף הוא עבר. גם השוטר לא. הוא מסתכל מה כתוב.

אבל רפורט הוא צריך לשלם.

זאת אומרת,

אתה צריך לדעת. אתה לא יודע, תשלם.

אי אפשר להסתובב בעולם הזה ולחשוב שאנחנו פטורים מלדעת. אין דבר כזה.

חייבים לברר.

והחובה היא עלינו לדעת ולברר כל דבר.

רק מה, אנחנו לא מעריכים כנראה את המתנה הגדולה שקיבלנו בחיים.

המתנה הגדולה שקיבלנו בחיים זה קודם כל עצם החיים עצמם.

ודבר שני זה האפשרות שעם החיים עצמם

אפשר לקנות חיים נצחיים.

כי העולם הזה הוא טפל,

הוא זמני,

ארעי,

ועוזבים אותו.

העולם העיקרי זה שאליו אנחנו יוצאים,

הנשמה שלנו,

אנחנו בעצמנו ממשיכים הלאה.

המסע רק התחיל בלידה,

וביום הפטירה מתחיל המסע האמיתי לאן שמגיע לנו להגיע.

מי שטרח והכין אשריו,

מי שלא,

לא נדבר עליו.

אבל צריך לדעת,

כמו שבמסחר אתה לא מניח לאצבעות ללכת במקומך ואתה מתקתק במקשים מה שאתה רוצה, מספרים, כי החשבון לא יהיה נכון,

אלא אתה מדקדק בחשבון גם מצדך וגם מצד הלקוח.

כך, גם בחיים שלך אתה צריך לדקדק בחשבון מצדך ומצד מי שבראך.

כי אי אפשר לעשות טעות בחשבון, כי על טעות בחשבון משלמים.

לכן,

כמו שבענייני ממון אתה לומד את העניין טוב,

ואם אתה לא יודע אתה מברר,

ואתה שואל ומונה וסופר פעם ושתיים ושלוש,

כדי לא לטעות, כי זה כסף.

כך, בחיים שלך אתה צריך לדעת

שרגעים ודקות ושעות וימים ושבועות ושנים,

זה רק מה שיש לך,

וזה נגמר מהר.

ואם לא השתמשת וספרת טוב

ועשית בהם מה שצריך,

איבדת את חייך במו ידיך.

והנה אנחנו רואים

שמשה רבנו עליו השלום עם כל זה

שהיה מלאך אלוקים ונקרא איש האלוקים

ועלה לשמיים

והתענה ארבעים יום וארבעים לילה,

ואחר כך עוד פעם ארבעים יום וארבעים לילה בשביל להתחנן לשם שיחמול ויחוס

וירחם על עם ישראל שעשו את העגל,

ואחר כך עוד ארבעים יום וארבעים לילה בשביל להוריד לוחות שניים.

זאת אומרת, 120 יום.

איפה יש בן אדם? זה מלאך.

להוריד את התורה, להילחם במלאכים, להביא אותה לישראל.

ועם ישראל טרחנים וסרבנים,

וכל הזמן תחזיר אותנו, ותן לנו אבטיחים, ותן לנו שומים, ותן לנו בצלים.

ולך תסתדר 40 שנה ובמדבר.

ולא מפרגנים.

ומדברים עליו לשון הרע קצת.

ועם כל זה,

כמה שהקדוש ברוך הוא החליט מספר פעמים,

שעם ישראל קבלו עונש של כליה,

התחנן ונפל לבניו, ואפילו אמר,

ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת,

טוב מותי מחיי,

ולא תפול ציפורן אחת מציפורנן של ישראל.

אתם מבינים דבר כזה?

איש האלוקים הזה,

בשעה שהוא צריך

למות ולמסור את נשמתו לבורא עולם,

אז הקדוש ברוך הוא אומר לו, עלה ראש הפסגה,

שא עיניך וראה.

מה לראות?

הוא אומר, אתה לא נכנס לארץ,

תעלה על ההר למעלה ותסתכל על כל הארץ לעורכה ורוחבה.

ורבי יונתן בן עוזיאל אומר שהוא לא רק הראה לו אותה פיזית,

אלא הוא הראה לו את כל שעתיד להתרחש בה מאותו רגע עד גוג ומגוג.

עם כל התיאורים,

תקראו בתרגום.

ומשה רבנו, בשעה כזאת,

כשהוא רואה שבעצם היא מין ארץ חמדה שהוא עומד להיכנס בפנים, הוא מכניס את כולם והוא נשאר בחוץ.

על מי הוא צריך להתרעם אם לא על אלה שגרמו לו,

במי מריבה?

מה היה צריך לעשות באותו רגע?

כשאדם נזכר מי גרם לו משהו,

והוא נמצא ממש

קרוב לדבר.

הוא לא פולט איזה שתי מילים ככה?

לא פולט.

משה רבנו לא החזיק מעמד,

בפלט כמה מילים.

כתוב, וזאת הברכה אשר בירך משה,

איש האלוקים,

את בני ישראל.

במקום לפלוט

משהו לא טוב,

משה רבנו מברך את עם ישראל.

איזה ברכה הוא מברך אותם?

וואי וואי וואי.

הוא אומר כך,

וזאת הברכה אשר בירך משה, איש האלוקים. למה איש האלוקים עכשיו נאמר?

אחד כזה רק איש אלוקים.

לא שולטות בו המידות,

לא כעס,

לא חרון אף,

לא רוגז,

כלום.

זה איש אלוקים.

מברך את בני ישראל לפני מותו.

מה הוא אומר להם?

את כל הברכות שמובאות פה.

ואחר כך משה רבנו,

כשמסיים את הכול,

אז הוא מביא ככה.

טוב, אני לא אחזור על כל הפרשה.

ויאמר השם מסיני בא וזרם מסעיר למו,

ופי אמר פארן ואתה מרבבות קודש מימינו אשדת למו.

הוא מסביר איך כל העמים באו לקבל את ה... השם חזר עליהם, שקבלו את התורה.

הם לא רצו לקבל את התורה, ורק אנחנו הסכמנו.

אף חובב עמים, כל קדושה בידיך,

והם פתוקו לרגליך, יישא מדברותיך. התורה ציווה לנו, משה,

מורשה קהילת יעקב.

וככה הוא ממשיך וממשיך,

הוא משבח ומברך.

אבל מה הוא מברך את עם ישראל?

יוסף השם עליכם ככם

אלף פעמים

יברך אתכם

כאשר דיבר לכם.

מה שהשם בירך אתכם כאשר דיבר לכם זה משלו, אבל משלי יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים.

שמעתם פעם ברכה שמישהו מברך מישהו?

זה משה רבנו.

ועם כל זה,

הקדוש ברוך הוא מדקדק איתו כחוט השערה.

יכולת להקדישני לעין.

היו לו עוד כמה שגגות למשה רבנו לפני כן.

הצאן ובקר יישחט להם? הוא מצא להם?

כשעם ישראל ביקשו בשר?

אז זה היה יותר חמור מזה. וגם חכמים אומרים שהעוון הזה, השגגה הזאת, היא קלה יחסית.

אבל הקדוש ברוך הוא אמר לו, הקודמות היו ביני ובינך.

זה בינינו היה, אף אחד לא ידע שאתה אמרת מה שאמרת.

אבל פה זה היה לעיני העם, לעיני הקהל, לעיני העדה.

על זה אני לא יכול לעבור בשתיקה.

מכאן למדים.

דבר שאדם עושה עבירה בפרהסיה,

העונש על זה הרבה יותר קשה.

אבל יש לנו נחמה גדולה מאוד.

שאם אדם עובר עבירה והקדוש ברוך הוא ככה מדקדק איתו,

אחד שעושה מצווה,

הקדוש ברוך הוא משלם לו פי חמש מאות

מידה טובה, פי חמש מאות

ממידה רעה.

ואם הנטפל לעושה עבירה כעושה עבירה, כמו שראינו אצל אהרון שנטפל למשה

והוא מת בגין זאת,

הנטפל לעושה מצווה כעושה מצווה.

אדם שמחובר לאלה שעושים מצוות

אף על פי שהוא בפועל לא עשה את המצוות,

הרי הוא כמי שעושה מצוות.

כמה חשוב להיות בחברה טובה וכמה זה מוסיף לו בשכרו.

למי שיש שאלות, בבקשה.

ראינו סרט אנימציה על טחיית המתים.

והרב אומר שצדיקים יקומו לטחייה.

מה איתנו, קטני העם שמתפללים שלוש תפילות ביום

ולא לומדים כל היום בכולל.

עובדים,

משתדלים.

לא כתוב שמי שעובד לא יקום בתחיית המתים.

רשעים, שיוגדרו רשעים ולא חזרו בתשובה,

אלה לא יקומו.

מחללי שבת בפרהסיה לא יקומו.

זאת אומרת,

יש אנשים שגודל העבירות שלהם הוא כזה גדול והם לא שבו בתשובה,

למרות שניתנה להם האפשרות,

אלה לא יקומו בתחיית המתים.

אבל אלה שמקיימים תורה ומצוות, ואף על פי שהם לא קיימו

בשיא של השיא, כמו שאתה מתאר, שישבו באוהלה של תורה תדיר כל ימי חייהם,

ואין זו מידה שכל אחד יכול לה,

לא בגלל האפשרות,

אלא בגלל שהוא בעצמו

לא מרגיש שהוא בעל ביטחון כזה להפקיר הכל וללכת ללמוד.

לא נגרע חלקם

לעניין תחיית המתים.

לעניין גן עדן זה ודאי שונה, מי שעשה יותר יקבל יותר.

אבל לעניין תחיית המתים,

אם יש לאדם תורה והוא לומד שיעורים קבועים של תורה,

כתוב טל תורה מחייהו.

שואלת הגמרא, ומה עם עמי ארצות שלא למדו תורה? קיימו מצוות,

אבל לא למדו תורה.

יכול להיות אדם צדיק במעשיו,

אבל לא לומד תורה,

לא יקום בתחיית המתים, יהיה לו גן עדן.

אבל תחיית המתים הוא לא יקום, שזה עולם רביעי,

והוא עולם גדול יותר מגן עדן.

לא יקום.

מה העצה בשבילו?

אז כתוב, או שישיא ביתו לתלמיד חכם, אם יש לו בת,

בנות,

ישיא אותן לתלמיד חכם, ואז הוא יהיה שותף

לתורה של התלמיד חכם, חתנו,

בזה שהוא נתן את ביתו וחינך אותה לכך,

או שהוא יעשה פרקמטיה לתלמיד חכם,

דהיינו שהוא ייקח מתלמיד חכם דברים בשביל למכור לו ולעשות בעבורו,

כדי שיתפרנס בנקל ולא יצטרך לקום מלימודו,

ואז הוא מזכה את התלמיד החכם לשב ללמוד תורה והוא שותף בה,

או שהוא יטיל מלאי לכיסם של תלמידי חכמים,

דהיינו על ידי שהוא נותן להם כדי שהם יוכלו ללמוד,

מחזיק תלמידי חכמים,

אז הם לומדים והוא שותף בזה וזוכה בזה לתחיית המתים.

או בחינת זבולון ויששכר,

שותפים,

אחד עובד,

השני לומד,

עושים הסכם,

שותפים זבולון ויששכר,

סמך זבולון בצאתך ויששכר בהולך.

אלה הן הבחינות,

אבל צריך תורה,

ושלא יהיו עבירות שמונעות תחיית המתים, כגון שבת שהזכרנו,

או

מלווה בריבית גם לא קם בתחיית המתים.

למה?

כי מלווה בריבית לא מאמין שאם הוא ייתן אלף

ויקבל בחזרה אלף, יוכל להתפרנס.

מה זה, אני מחליף כסף בכסף?

אבל אם אני נותן אלף ומקבל אלף מאתיים, אפשר להתפרנס.

אהה,

אתה לא מאמין שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס.

הפעולות שלך הן שזנות ומפרנסות אותך.

אז אל תאמין גם שאפשר לקום בתחיית המתים, כי זה לא הגיוני שבן אדם ימות ויקום.

אם אתה לא מאמין כאן,

אז גם אל תאמין שם.

לא תקום, מותק.

תספור את הכסף מתחת לבלטות.

אלה הן הדוגמאות, כן.

מה משך זמן תחיית המתים, כבוד הרב?

משך הזמן שיקומו?

מאז שיבוא מלך המשיח?

במסורת כתוב,

ארבעים שנה אחרי שיבוא מלך המשיח ויתגלה,

תבקע האדמה וכולם יקומו.

דרך אגב,

גם רשעים קמים,

רואים שזה נכון ואמיתי וחוזרים.

איזה באס.

תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

כן.

רגע, מי אמר לך?

שאלות אני רוצה. תן לו, הוא כבר אמר.

תן לו.

הוא באותו עניין.

מי יוגדר כרשע לגבי תחילת המתים, חוץ ממלווה בריבית?

אתה רוצה שאני אתן לך מהשמות המפורסמים?

אתה יודע, מן הסתם, לא?

בן אדם שלא שומר תורה ומצוות,

זה נקרא רשע.

איך מגדיר הרמב״ם רשע?

אומר, מי שרובו זכויות,

צדיק.

מי שרובו עבירות, רשע.

מי שמחצה למחצה, בינוני.

אבל תראה לו את הדרך, ואז הוא

אני מראה כל ערב כמעט.

אני מחלק עלטות.

אני משתדל מאוד.

אני שמתי אינטרנט בחינם.

שייכנסו, שיראו, שילמדו, שישאלו, שיבררו מה שהם רוצים.

אני משתדל, אבל גם אחרי שאני אומר ומשתדל,

יש כאלה שמחליטים.

עוד לא,

או בכלל לא,

מה אני אשם?

אבל אני יכול להגיד לך דבר אחד.

אין הרצאה שאני לא מרוויח.

אם הצלחתי להגיד לאנשים והם קיבלו את הדברים ושינו את דרכם לטובה,

זכיתי בזה שהם זכו לגן עדן.

מגיע לי על זה פרס, נכון?

ואם אני אמרתי לאנשים והם לא רצו לזכות,

תודה רבה, אני לוקח את שלהם.

אבל אני חושב שיש עוד אנשים שלא שמו אותם.

נכון, יש עוד כמה.

עשינו סקר בגאוקרטוגרפיה ומתברר שרק 4% לא שמעו אותי, נכון לפני שלוש שנים.

רק 4% מכלל האוכלוסייה בישראל

לא שמעו אותי, כולל רוסים,

כולל גויים, כולל הכול.

רק 4%. זה,

זה לפני שלוש שנים.

ועכשיו כבר זה לא נשאר?

מה נשאר? 4% כבר לא נשאר עכשיו? אחרי שלוש שנים? אני משער שבודדים אולי.

שאלה?

כן.

הרבה פעם אמרת שישאלו אותי בעולם למה אני לא הייתי הרבי זושה, נכון? פעם בארצותה. כן. עכשיו אין אדם מאיפה ידע עד כמה הוא צריך להתאמץ במשך היום, יום-יום שלו.

תראה, אתה בעל חנות בחולון

ויש לך מרקע טבעי שאתה שמת שמה שכל עובר ושווא יראה את הקלטות שלי, נכון?

אתה עובד למחייתך, נכון?

כל הרצאה שלך אתה לא מתפספס כי אתה יושב שורה ראשונה ומצלמים אותך בווידאו, כולם יכולים לראות שהיית.

דבר נוסף, אתה מן הסתם קיים מצוות.

אם אתה ממלא את כל שעות היום שלך

במטרה לעשות את רצון הבורא המרבה והממעיט

העיקר שיהיה ליבו לשמיים.

כמה שהאדם יכול להספיק בין אם בסוף זה יצא הרבה בין אם זה יצא מעט

העיקר שליבו מכוון לשמיים הקדוש ברוך הוא משלם לו שכרו מלא.

לא בטלן ומתבטל לא אחד שאומר מספיק לי היום

אחד שמשתדל כמה שאפשר לעשות לעצמו ולביתו ולאחרים אשריו אשרי חלקו.

יכול להיות שהיצר הרי יפריע לו היום אולי לא עשית מספיק היית יכול לעשות את זה טוב מאוד אם יש לו יצר רע כזה שאומר לו שלא עשית מספיק

זה טוב מאוד אז הוא מחר יעשה יותר יצר הרע הזה קוראים יצר הטוב אבל אם יצר הרע מחליש אותו

והוא אומר לו היי לא עשית כלום לא תקבל כלום

זה ידחה אותו בקש יגיד לו פרינציפ עכשיו אני אעשה כפול.

הבנת?

אז בכל זאת הוא יחשוב על זה. הוא כל פעם בא אליך?

אם הוא בא אליך תשלח אותו לשכן תגיד לו אני עסוק

איך אל תענה לו למה הוא יגרור אותך

אל תענה לו

תגיד לו אני מכיר אותך זה תקליט ישן תמיד אתה

אומר לי שאני לא עושה מספיק אני דיברתי עם אמנון יצחק הוא אמר לי זה בסדר המרבה והממעיט

הוא בלבד שיכוון לבוא לשבת יכול לי אבל שידינו אותך על זה שאתה יכול לעשות יותר בלעשה גם מה יהיה עם זה? עוד פעם אני אמרתי אם אתה עושה כל מה שבידך לעשות אי אפשר לבוא עליך בתביעה מה עוד אפשר?

אתה חוזר על אותו תקליט

להתמקם אצלך

תשתחרר, תשלח אותו לשחרר. שתהיה אברך אולי בעזרת השם. שתהיה אברך.

או,

עצם השאיפה והרצון זה כבר מדרגה.

השם יזכה אותך שיתמלאו משאלות ליבך לטובה.

אמן.

כן

הנה שם יהודי יקר עם שיער ארוך וסרט בראש.

שלום.

ערב טוב.

ערב טוב. רציתי בבקשה לשאול אם אני בתהליך כל שיעור ואני רוצה עוד כלים לדעת איך להתמודד עם

שמירה על העיניים.

או וואו זה קשה.

על זה אני שואל אותך.

זה צריך רצון אמיתי וכן.

אבל לפני שאתה

רוצה לקיים את זה

יש המלצות.

קודם כל לברוח מהניסיון.

זה הכי קל, נכון? אני משדל לא לראות טלוויזיה, לא לפתוח עיתונינג,

כבר יותר משלושה חודשים.

יפה מאוד.

זה נפלא מאוד.

אני רק רוצה להגיד לך שאם זה כך,

אתה אחד מהאנשים שהצליח להטעות את יצר הרע.

למה? הוא נלחם אבל.

כן, למה?

הוא רואה אותך ככה, הוא חושב שאתה מהחבר'ה שלו.

הוא לא יודע שאתה בצד השני. בסופו של דבר נוריד הכול, נשאיר רק את אלה, יהיה בסדר. מה זה בסופו של דבר?

אז זה עוד מעט.

עוד מעט.

אבל אתה צריך להבין, אני הייתי ממליץ לך המלצה כנה ואמיתית,

קח פסק זמן,

סע לירושלים או לצפת,

תישב בישיבה קדושה

בין חודש לשלושה חודשים,

סך הכול.

תתקדש על ידי לימוד תורה קדושה בחבורה קדושה.

כמה שתכניס יותר מוסר ולימוד גמרא ותבין מה שהצדיקים אומרים,

ככה יהיה לך קל אם אחר כך תרצה לצאת ולהתמודד,

כיוון שהאדם שמכיר את האמת מבפנים, לא רק

שמע מבחוץ,

חי אותה.

אתה תוכל יותר קל להתמודד, זה לא עדיין הסוף.

והניסיון יהיה, ויצר הרע לא מוותר,

אבל אתה תלמד תכסיסים שלא להתקל בו כמה שאפשר.

אתה רוצה שאני אעזור לך בזה?

בכיף.

מוכן?

אשריך.

מוכן גם לעשות צעד אחד

קדימה

ולשים עליך גם ציצית?

הבאת לי לפני כמה שנים, אני עדיין מחכה.

הנה, בוא. לא, לא, זה לא הזמן שלי.

אה, סליחה, כמה שנים עברו ועכשיו עוד כמה שנים.

אבל היה תהליך ענק מלפני כמה שנים. אבל לישיבה כדאי ללכת עם ציצית.

כשאני אגיע לישיבה אני אשים ציצית. מתי?

בעזרת השם, תוך חודש אני אלך. אה, זה יפה קודם כל.

דבר שני,

מה תעשה בינתיים בשביל להתגבר?

בינתיים, יש בית חב״ד קרוב לבית, נקפוץ לשמוע שיעורים.

יש חברים שיותר קרובים, נשאבים אלה שיותר קרובים.

הבנתי.

ואני יכול לתת לך לבעוד חודש ציצית?

יש לי כבר אחת, כמה אני...

שיהיה לך על שבת.

אני לא אומר לא, בסדר, בכיף. בכלל עוד, בוא, מתוק, בוא, בוא.

אני מאמין באמונה שלמה שיהודי כזה,

אם מתמיד,

יכול לתת שיעורים אחר כך בלימוד הגמרא.

כן, שאלות?

שאלה? לא ברכה, כן?

שאלה, תן לה.

כן. ערב טוב, קודם כול. ערב טוב.

רציתי לדעת, אמרת מקודם, שהגברים יש להם שכר מסוים שהם עולים איתו לשמיים עם זה.

כן.

ומה השכר שלנו בעולם הזה לנשים?

נשים שמקיימות מצוות

והן חייבות בפחות מצוות מהגברים, זוכות בדיוק כמותן.

לדוגמה,

אישה שהיא לא נשואה, אם היא מקיימת את המצוות שהיא צריכה לקיים,

אז מגיע לה שכר מלא על כל מה שהיא קיימה. זה המאה אחוז שנדרש ממנה.

אם היא קיימה את זה, יתקבל שכר מלא.

אם היא אישה נשואה,

בזה שהיא מסייעת לבעלה,

כתוב, נשים במה זוכות לתחיית המתים, הרי צריך טל של תורה.

במה הן זוכות?

אז כתוב, בזה שהן ממתינות לבעליהן עד שישובו מבית המדרש

ובזה ששולחות את בניהן

ללמוד תורה.

הן שותפות בתורה.

ואם אין להן בעל ואין להן בנים,

אז אם הן מסייעות לקיום התורה

על ידי עזרה

ללומדי תורה,

סיוע כספי,

או על ידי עזרה לנקות בתי מדרש,

או להגיש להם,

מאחורי הקלעים כמובן.

יש כל מיני מצוות שנשים יכולות לעשות גם כן, להיות מחוברות לעניינים של תורה.

זה מה שנשים עושות,

הן זוכות בדיוק כמו הבעלים, וכתוב

להנחיל אוהבי יש באוצרותיהם המלא.

שי עולמות

הקדוש ברוך הוא מנחיל לכל צדיק וצדיק.

שי, להנחיל אוהבי יש, שי עולמות. שי זה 310. שואלים חכמים למה

310 עולמות.

ולמה כתוב לכל צדיק וצדיק?

אפשר להגיד לכל צדיק.

אלא יש 613 מצוות,

תרי״ג,

ועוד שבע מצוות דה רבנן,

ביחד 620. חצי זה 310. למה חצי?

לכל צדיק וצדיק זה הבעל ואשתו,

שהם שותפים ומקבלים חצי-חצי.

ולא רק זה, הבעל לומד תורה והאישה זוכה 50%. ואפילו אם בעלה הלך לתלמוד תורה ונתנמנם היא מקבלת שכר כאילו למד.

היא שלחה אותו ללמוד ולא לישון.

והיא מקבלת 50% של לימוד.

עליהם נאמר שלום רב לאוהבי תורתך.

ואין למו מכשול.

הוא הולך, יכול להיות לו מכשול.

הוא הולך, ויכול להיות שיהיה לו ביטול תורה.

והיא אוהבת תורה ושלחה אותו, ולה אין שום מכשול.

אז נשים יכולות לזכות

בכל המצוות בלי שום בעיה,

ואפילו יותר בקל מן הגברים.

תודה. בהצלחה.

כן.

רק רגע, יש שם בחורצ'יק בסוף. שאלה?

שאלה.

עבודה זה לא ערעור באמונה או ביטול תורה?

לא.

עבודה זה גזירה של...

פתעת אפיך תאכל לחם.

ויש עניין של השתדל,

השתדלות.

השתדלות זה עניין של ביטחון.

מהו הפועל יוצא של ביטחון?

מי שבוטח בשם במאה אחוז

ויודע שהשם זן ומפרנס את הכל,

יכול להגיע למצב שהוא לא ינוע ולא יזוע

והוא בטוח שהשם ימציא לו פרנסתו לביתו.

מי שאין לו דרגת ביטחון מקסימלית כזאת,

כפי חוסר ביטחונו, כך הוא יעבוד.

מי שמפריז על המידה לעבוד,

יש פה כבר בעיה אחרת,

וזה אחת מעשר זכירות שצריך כל אדם או חייב כל אדם

לומר

זו הזכירה שהקדוש ברוך הוא נותן לך כוח לעשות חיל.

חיל זה ממון.

והתרגום אומר, יאהב לך עצה למקנה נכסין.

הקדוש ברוך הוא נותן לך את העצות והרעיונות

איך לעשות נכסים.

אפשר גם להפסיד,

אבל זה תלוי במה שנותן לך שם עצה.

אז אפילו כשהאדם טורח, עמל ויגע, צריך לזכור שהברכה והפרנסה מהשם,

ומה שהוא עובד זה רק קיום הגזרה,

שהיא לא מוטלת עליו באיקס שעות. כמה שימחית אף אחד לא יתלונן עליו.

אבל שלא יפריז.

תודה רבה.

בהצלחה.

כן, הנה הוא עומד כבר

הרבה זמן.

שלום לרב.

רציתי לשאול הרבה, נפגשתי עם חסידי ברסלב.

רציתי לשאול מי זה רבי נחמן מברסלב, ועד כמה ההבטחה שלו היא נכונה. לא, לא יודע שאם יבואו לציון שלו בראש השנה יגידו את התיקון הכללי ויביאו כמה פרוטות, והוא יוציא אותם מהגיהינום, אם זה נכון ועד כמה.

תראה, להגיד לך מי זה רבי נחמן,

יש את החבר'ה למטה, אפשר שיספרו לך.

אבל רבי נחמן היה צדיק,

גדול.

ומה שהוא אמר אכן נאמר

על ידי רבי נתן.

ומה שהוא אמר שהוא יוציא, זה דברים שצריכים ברור.

כתוב שהוא יוציא את האדם בפאות שלו.

משמע שיהיו כאלה עם פאות שייכנסו לגיהינום.

הוא יכול להוציא אותם מהפאות שלהם.

אתה שומע מה הוא אמר? כן.

שמי שיהיה בגיהינום הוא יוציא אותו מהפאות שלו.

זאת אומרת,

צריך לראות מה הכוונה בזה בדיוק.

אבל אין הכוונה היא שמי שהגיע לאומן והיה שם בראש השנה ואחרי זה חזר לסורו שהוא יוציא אותו.

לא, ואם הוא יעשה תשובה?

אז הוא יכול גם פה בישראל.

לא, אבל יעשה קצת תשובה. אין תשובה בלקו תשובה באומן.

יש תשובה. יש תשובה בלקו תשובה בכל מקום בעולם.

מי שעושה תשובה על פי כלליה בין אם הלך או לא הלך תשובתו מקובלת אצל הקדוש ברוך הוא.

ולפני רבי נחמן עשו תשובה בעולם

ואיך נתקפרו.

ומי שלא הלך אז תשובתו לא מקובלת?

ולא כתוב בתפילת שמונה עשרה ברוך אתה השם הרוצה בתשובה באומן.

אז למה רבי נחמן התכוון?

או, זה דבר שצריך ברור?

ועל זה תלך אצל גדולי ישראל ותשאל אותם אחד-אחד. תתחיל. אני רוצה לשאול אותך, אתה גם אחד מהם.

אני לא מהגדולים.

אני בסך הכל מעביר דברים וזה הכל. אני רק מתווך.

אבל אני שולח אותך לכתובות המתאימות.

אתה תלך ותשאל ספרדים, אשכנזים, מי שתרצה,

ותדע.

רציתי לשאול את הרב אם הוא ממליץ לנסוע או לא.

אני עד היום לא נסעתי.

תודה רבה.

תהיה בריא.

רגע.

אתה רוצה לשאול?

כן. תן לו שם בחורצ'יק.

טוב, יש לי שאלה קצת,

שלא תיכעס עלייך, חס וחלילה. אני יכול גם לכעוס, זה לא בעיה.

טוב,

אז כל יום שאני אומר ברכות השחר,

אז אני אומר פסוק שקצת מעצבן אותי.

שאני אומר שלא עשני אישה,

והיא אומרת שלא עשני כרצונו. אתה אומר שלא עשני אישה?

כן.

אתה אומר.

גם לדוד המלך היה שיער אמורך, אז... אה, בסדר, טוב.

אז רציתי לשאול אותך, למה לבכות על האחר? במקום להגיד,

ברור שעשני גבר, או שהיא תגיד, ברור שעשני אישה.

אתה מבין? למה אני צריכה להגיד שעשני כרצונו,

והגבר צריך להגיד שלא עשני אישה? כאילו,

אין לי בעיה עם זה שלגבר יש יותר מצוות,

ועל זה הוא כאילו מברך.

הבנתי. אז...

תראה, זה לא יפה כל כך להשתבח ולומר,

ברוך אתה השם שאני גבר.

שלא עשני אישה זה נראה לי קצת יותר, זה שוביניזי. לא, לא, אני אסביר לך, אה, זה שוביניזי.

המילה הזאת לא הייתה לפני כן,

אז לא הייתה בעיה, אבל אתה צריך להבין.

שלא עשני אישה, פירושו של דבר,

שעליי מוטלים מצוות הרבה יותר מן האישה.

זאת אומרת,

אני מחויב בכל המצוות.

אז אני

רואה את עצמי כמי שהקדוש ברוך הוא הטיל עליו הרבה,

ואני שמח למרות שאני מקבל יותר עול.

אני מקבל יותר עול ואני שמח.

ואני אומר ברוך אתה השם שלא עשני אישה.

במה אני משתבח שלא עשני אישה?

בזה שאני מחויב במצוות יותר.

מה אומרת האישה?

שעשני כרצונו, וזה נשמע כמו... עכשיו רגע, קודם כל,

ברוך שעשני כרצונו זה לא ברכה שניתקנה, יש ספק,

יש מחלוקת בין הפוסקים האם היא ניתקנה או לא ניתקנה, היא מוזכרת בטור

בדורות אחרונים, מכל מקום לכן היא לא נאמרת משום ספק,

היא לא נאמרת עם שם ומלכות,

אלא רק ברוך שעשני כרצונו.

האשכנזים אומרים עם שם ומלכות.

אני יודע,

יש כאלה שסומכים על הפוסקים שלהם, יש כאלה. לא לכן ספק ברכות להקים.

מכל מקום,

למה ברוך שעשני כרצונו?

אם הקדוש ברוך הוא פטר אותי מן המצוות, אומרת האישה,

גם זה שבח ומעלה גדולה.

למה הוא פטר אותי?

כיוון שהמטלות והמשימות

שאני צריכה לקיים חשובות יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן שהקדוש ברוך הוא פטרני מהן.

משל למה הדבר דומה?

כהן גדול שהולך ביום הכיפורים לכפר על כל ישראל

ידוע שאינו נטמע למת

אפילו לאביו ואימו

אבל אם הוא רואה מת מצווה בדרך

כתוב שמת מצווה הוא חייב לטפל בו

מכל מקום הוא יטמא

המצווה הזאת קודמת

למצווה שלך שלא לטמא

האם הפטור הזה מוריד אותו ממדרגתו וממעלתו?

לא.

הוא מנסה אותו למעלה ומצווה גדולה יותר

באותה שעה זאת אומרת הפטור

מראה את חשיבות המעשים שאתה עושה.

לדוגמה העוסק בצורכי רבים

פטור מן המצוות

בשעה שהאדם

עסוק בצורכי רבים

לעשות

את מה שהם צריכים

הוא פטור באותה שעה מן המצוות.

האם מה שהוא עושה זה פחות או יותר?

כדאי שיותר.

שהרי בגלל שזה יותר פטרו אותו מהפחות.

יוצא שהאישה שמברכת עם כוונה זו

ברוך שעשני כרצונו היא אומרת בדיוק מה שאומר הגבר

שלא עשני אישה

זה קיבל יותר מצוות

וזו קיבלה יותר פטור.

הפטור מורה על החשיבות של המטלות שהטיל עליה השם לכן פטר אותה

והוא על המצוות שהוסיף לו כדי לעשות אותן.

ואין פה שוביניזם.

לא הייתי אומר אבל בסדר תודה רבה לך.

תודה גם לך.

הרב שלום רב.

שלום שלום.

רציתי להגיד לרב קודם כל ברוך השם לפני כבר חמש וחצי שנים

התחלתי לשמוע את הכזאת של הרב

שהייתי אולי בן 16 וחצי הייתי רחוק מאוד

מאוד, מאוד, מאוד, מאוד.

שש עשרה וחצי שנים מהלידה?

כן.

רחוק מאוד.

מאוד, לא.

גדלתי בבית,

שיחזרו כולם לתשובה בעזרת השם. אמן.

אבל ברוך השם, איך שהתחלתי לשמוע את הקרדות של הרב ועם איזה חבר שדיבר?

ברוך השם, זכיתי.

ורציתי לשאול את הרב, הרב אמר

שהרמב״ם אומר שמי שיש לו רוב זכויות

אז הוא מי שיזכה לתחיית המתים.

לא, הוא נקרא צדיק.

אז מי זה כן עסקי תחיית המתים? אפילו מי שאין לו רוב זכויות עסקי תחיית המתים.

למה אתה קובע?

לא, אני שואל את הרב.

אמרנו שאדם צריך שיהיה לו מספיק זכויות בשביל לקום,

ושיהיה לו בעיקר טל תורה, בעיקר טל תורה,

ואמרנו שלא יהיה בכלל העבירות שלו עבירות סגוליות כאלה שלא קמים בתחיית המתים איתן.

כמו מה למשל?

אמרנו ריבית בשבת.

זהו.

יש אולי עוד כמה.

אז לא, אני ככה שואל, הרב, היום זה בדור הזה,

אפילו אצל הדתיים. עד שתקום בתחיית המתים,

קודם כל תחייה את החיים.

תלמד לנצל אותם עכשיו,

תעשה מה שצריך ואל תחוש לכלום. אם אתה עושה מה שצריך, מה אתה דואג?

גם אם לא תרצה לקום, יבעטו בך.

לא, אני אומר, הרב,

אבל היום אפילו מי ש... בדתיים, כמו שאומרים,

זה אפילו...

היום זה יש כאלה תאוות ומידות, ויש ניסיונות של הרחוב, שהשם מאחן.

אי אפשר. מי שיוצא כבר לרחוב היום הוא כבר...

הוא ברחוב.

הוא ברחוב. חבל. אין אפשר לשמירת העיניים, לא מדבר יותר מזה.

מי שהולך לעבודה היום זה כבר.

אז מה עושים? אני אומר, איך אפשר, כן, היום אצלנו, שבן אדם שהולך לעבוד,

שהולך לאיפה שהוא הולך?

איך הוא יכול להישמר בעיניים וב... קשה מאוד.

אני מסכים איתך. מה יעשה עם בחור צעיר כמוך?

הולך עם החבר'ה מהנאו,

עולה לישיבה,

מתחזק שם,

מכין את עצמו לחיים,

שידוך טוב,

מתחתן בונה בית,

ואחרי שיש לו פת בסלו, יותר קר.

הבנת, יוני?

עבודה, חודש יותר, חודש פחות,

בסוף זה כסף לאכול.

אבל אפילו אחרי זה, הרי אפילו בן אדם שהולך ועובד ויש לו אישה.

אמרתי שזה לא דומה, מי שיש לו פת בסלו.

כן, אבל אפילו מי שהולך ברחוב

והוא מתערבב איפה שהוא מתערבב. למה לך להתערבב? לא, אפילו אם הוא עובד.

אי אפשר לעבוד רק אצל חרדים. הלוואי וכולנו נזכה

לעבוד אצל חרדים. מי שרוצה, מה שרוצה, משיג. אם תחליט שלא שייך,

לא תגיע למצב זה, אבל לא רוצים באמת עד הסוף.

אתן לך דוגמה.

אומרים שכולה זה טוב, נכון?

כולם שותים כל ה...

יש בזה בין שש לשמונה, זה דיאט.

בין שש לשמונה כפיות סוכר

בכוס אחת.

נו, זה טוב או לא טוב?

זה ממיץ, זה רעל.

אבל אדם שותה, שותה, שותה, שותה, שותה, לא שם לב, כי זה מתוק,

מתוק.

ובסוף, חלילה, מקבל סוכר, מקבל זה, ואחר כך כל החיים שלו דיאטות.

מה הרוויח?

אם היה נשמר מההתחלה,

לא היה צריך.

אבל המתוק גורם לו.

ומתוק האור לעיניים.

אדם מחפש מתיקות כל החיים, מחפש ערב.

ממילא, אם הוא נוהה ונוטה אחרי זה,

אז הוא נכשל.

אבל אם בן אדם מסתפק במה שיש לו,

ויודע שמה שהשם ביקש ממנו זה מספיק,

יכול להסתפק,

אם אין לו עיניים גדולות במירכאות,

מה שקוראים.

זה העניין. אם תרצה, כל החיים שלך תאכל. מידה אחת אם תאמץ, קוראים לה הסתפקות,

תצליח כל החיים.

הסתפקות בכל.

הסתפקות בממון, הסתפקות בכל דבר.

לא יותר מדי.

כמה שפחות להסתדר, יותר בריא.

אז אתה לא נצרך, לא להוט,

לא רץ, לא משתגע.

מה שיש מספיק.

איזה הוא עשיר?

אז שמח בחלקו. מה הפירוש? הוא יודע שחלקו זה חלקו מעת השם, ואי אפשר להוסיף עליו כי הוא זה.

ממילא הוא שמח אם זה חלקי, זה מה שנתן לי השם בעמלי,

זהו.

מה יש לי? רק לברך על זה.

אני עם עיניו גדולות, והוא רוצה להיות כמו ההוא, וההוא, וההוא, וההוא.

מי אמר שאתה כזה?

ואם מגיע לך,

גם אם תברח מזה, השם ירדוף אחריך עם זה.

אם השם זימן לאדם

פרנסה,

היא תרדוף אחריו.

הוא ייגע בחול, יהיה זהב.

יהיה שפוך, נוגעים בזהב והוא הופך להיות חול.

מה שהשם גזר,

זה מה שיהיה.

תרדוף, תרוץ,

יגיע אליך גם אם תשב.

תחליט רק מה אתה רוצה לעשות.

אדם לא יכול להתלונן שהוא הולך ברחוב והוא נכשל.

עצם זה שאתה יורד לרחוב, אתה יודע מה הבעיה.

היה פעם אחת חסיד גדול בירושלים,

היה לו משמש בקודש, היה מלווה אותו והוא תמיד היה הולך

על שפת המדרכה כשהייתה תמיד סכנה בירושלים ולא מדובר שהוא הולך

ברחוב יפו

הוא הולך במאה שערים על שפת

אז הוא אמר לו זה סכנת נפשות, אומר לו ללכת במדרכה זה עוד יותר.

הספק התמיד של הסכנה ממכוניות

פחות חמור מהסכנה ללכת אחרי מה שאסור.

לכן אמרו חכמים בגמרא

שיותר טוב ללכת אחרי ארי ולא אחרי אישה.

אתה מתאר לך?

אתה הולך אחרי אריה

ואתה הולך סבבה, בכיף.

איזה כיף, אריה, איזה מוטי.

סיבוב אחד, אתה גמור, אומרים יותר טוב.

זה לא סבבה.

הבנת?

זהו, יוני. תודה רבה.

תהיה בריא.

כן.

הרב אמנון, מה דעתך, מה אתה אומר על ההתנתקות?

אם לא ראית את המודעות, המודעות אומרות התחברות.

מודעות ההרצאה אומרות התחברות לקדוש ברוך הוא. אם מתחברים לקדוש ברוך הוא, לא שרון ולא שרונה.

זאת אומרת זה גזרה.

בטח גזרה. כל מה שעושים ליהודים זה גזרה.

אז צריך ללכת להתפלל במקום ללכת לכביש.

אני מאמין כמוך.

אם עושים יותר ברוחניות

ולא עושים פעולות

שהן פעולות כאילו להראות את כוחנו ויכולתנו עד כמה שאפשר,

ואני חושב שאפילו דעת קהל לא צריך,

כי אם משכנעים את הקדוש ברוך הוא לא מעניין אותו אם הקהל איתך או לא,

אבל עושים מה שהשם רוצה

ועומדים על מוקדי הבעיות שצריכות תיקון,

ככה אני יודע מכל עם ישראל במשך כל הדורות,

שעמדו על שורשי וסיבות

הבעיות

והגזירות,

תיקנו הכול.

כשעם ישראל ידעו שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש,

והם תיקנו את זה על ידי שלושה ימים של צום, נתפחה גזרה לחלוטין.

וכן בזמן המכבים,

כשהם התרשלו מהעבודה בבית המקדש,

כשהם הבינו שיש גזרה של היוונים,

והם מסרו את נפשם,

אז הקדוש ברוך הוא הצילה מיד אויב,

וככה במשך כל הדורות.

לכן התחברות

זה סוד העניין.

תראו איזה בחור רוצה ציצית.

ציצית? בוא מותג, תן לו מוזיקה, תן לו.

בהצלחה.

היי, ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

הרב, אני לפני בערך 12 שנה,

בזכות הקלטות של כבוד הרב, זכיתי לחזור בתשובה.

אשריך.

לפני בערך חמש שנים, אם אני לא טועה, הגעתי לכבוד הרב לארגון שופר בפעם הראשונה,

ועדיין לא היה לי ילדים. הייתי נשוי ארבע וחצי שנים ולא היה לי ילדים.

עשיתי כנס עם כבוד הרב אמנון,

הוא אומר, כבודו, מחילה, אני קצת מתרגש.

וברוך השם, זכיתי בבן זכר.

השתבח שמו לעד, אתה בירכת אותי, ואני זכיתי בבן.

מאז השתבח שמו לעד עשיתי עוד כמה כנסים עם כבוד הרב, ואיפה שהרב, אני מזמין אותו, השתבח שמו לעד, הרב מגיע.

לרב יש חומר מעולה.

השאלה שלי, קודם כול,

יש לך עיתון יוצא מן הכלל.

אני לוקח כמויות של עיתונים, כמו שהרב יודע,

דיסקים, כל מה שהרב נותן אנחנו מחלקים,

משתבח שמו לעד, בעיר בת ים,

ואנשים מאוד מתחזקים.

אני רואה ממש שהם מגיעים וממלאים את בתי המדרש בזכות החומר שאנחנו מחלקים להם.

מה שרציתי, כבוד הרב,

יש איזה משהו בעיתון שאתה אומר כל הזמן את האמת,

ואתה לפני בערך חודשיים...

הייתה איזו בעיה עם המירסים,

וזה עשה לי ממש רע, הרב, אם אני יכול להגיד לך את זה בפני כולם, אבל מחילה שאני אומר את זה,

שיש איזו חסידות שאתה, איך אני אסביר את זה? אני מפחד להגיד ש...

ואתה אומר ממש את האמת, וחבל בזכות, בגלל שאתה אומר יותר מדי אמת,

ואתה לא מעגל פינות, הרב.

אני רואה את העיתונים שלך זרוקים וזה עושה לי רע.

למה זה עושה לי רע? מפני שאני רואה

מה זה עושה לתושבי בת ים העיתונים שלך והחומר שאתה מחלק.

וכשאני רואה בבני ברק

ובערים אחרות שחסידות אחרת,

לוקחים את העיתונים שלך וזורקים אותם, זה עושה לי רע.

וזאת השאלה שלי, ואם אפשר גם לקבל ברכה לזרע של קיימא.

מה אתה חושב, כל הרצאה ילד?

הרב, כבר עבר ארבע וחצי שנים.

ובכן, זה שזורקים,

אני יכול להצטער בשבילם,

אבל מי שלא יודע להתמודד עם האמת, משליך אותה ארצה.

אבל אני לא אעגל פינות,

ואני אומר את האמת,

וזה הכוח האמיתי שמניע את כל המערכה.

וחוץ מזה כתוב בתורה במפורש פסוק, לא תגורו מפני איש.

כן, אבל זו כמות גדולה של אנשים ש... לא נורא, לא נורא.

יש כמות הרבה יותר גדולה של אנשים שקוראים ושומעים והכול, ומה לעשות זה, גם זה יחלוף, יעבור להם, יעבור להם.

מכל מקום, האדמו״ר שלהם אמר,

אנחנו לא חסידות מירס׳,

ולכן הוא כעס מאוד עליהם, על מה שהם עשו,

אבל אתה יודע, יש אנשים שמתפעלים מזה אמוציונלית,

והם פועלים בלי שימת לב.

השם יעזור וירחם, שישובו בתשובה.

אמן.

עכשיו לעניין הבן או בת?

יש בן, ברוך השם. האישה רוצה עכשיו בת.

מה אתה, מה?

מה שהשם ייתן.

אני רוצה תאומים, אם אפשר, הרב.

צריך שתי הרצאות.

שתי הרצאות אני מקבל עליהן. איפה שתגיד לי, הרב, בלי נדר, אני עושה פה בפני כולם.

תגיד לי, לא יודע איפה. אם אני אגיד לך, זה יהיה בגדול.

או-אה, נראה לי שאתה הולך על יד אליהו הרך. איזה יד, זה קטן.

אבל טוב, לא נטריח אותך.

מה השם ושם האמא?

אליהו בן רחל וחגית בת. אליהו בן רחל.

וחגית בת אולגה.

וחגית בת אולגה. אבל הבן חזק.

תזכו בעזרת השם יתברך לתאומים. אמן!

הנה, פה יש בחור.

שלום לכבוד הרב.

שלום וברכה.

יש לי שאלה.

סליחה, אני מתרגש.

הקדוש ברוך הוא ברא... נכון, אתה תמיד אומר שיש שכר ועונש.

עכשיו, הקדוש ברוך הוא ברא אותנו.

הוא ברא את הנשמה. הוא לא שאל אותנו,

הוא פשוט ברא אותנו.

והוא שם אותנו פה בעולם הזה.

אז למה הוא בכלל מעניש אותנו? הוא לא שאל אותנו אם אנחנו רוצים לבוא או לא רוצים, הוא פשוט שם אותנו פה.

אז למה הוא נותן שכר או עונש? הוא בכלל לא שאל אותנו, הוא שם אותנו פה.

קודם כל, הוא שאל אותך.

לפני שבאת לעולם... לא, הוא ברא את הנשמה של בוא נגיד לא הייתי כלום, ואז הוא ברא אותי, נכון?

את הנשמה. מי זה אני?

נשמה.

נו, אז הוא ברא אותך. אוקיי. בטרם הורדת הנשמה לתוך גופך,

הוא הראה לך את הגן עדן והגיהנום,

והוא אמר לך, ראה,

זה גן עדן שמור לצדיקים, וזה גיהנום לרשעים.

הוא אמר, תן דעתך שלא תחריב את עולמי.

מתי נשבעת שאתה לא תחריב את עולמו?

מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו?

נקי כפיים ובר לבב

אשר לא נסע לשווא נפשי שנתתי בו

ולא נשבע למרמה.

כשהיית למעלה, נשבעת.

אז לכן אתה יודע בדיוק לקראת מה הלכת,

ובעזרת השם תן דעתך שלא תחריב את עולמו.

חס וחלילה.

ושיהיה בהצלחה.

תודה.

אם אפשר, כבוד הרב ציצית.

אתה רוצה ציצית?

בכבוד.

רציתי לשאול, כבוד הרב, קודם כל, כל מה שאתה אומר,

אני מאמין באמונה שלמה, תחיית המתים, בהכול.

אבל כל בן אדם חילוני אחר שיושב פה, או משהו, ששומע שמדברים על תחיית המתים,

הוא לא מבין בעצם מה רוצים ממנו. הוא אומר, כאילו, איזו הוכחה, משהו שאכן הדבר הוא קיים, ויש אמת בזה.

ולא מספרים סתם סיפורים אולי.

טוב,

שאלה יפה.

קודם כל, אתה הוכחה לתחיית המתים.

בלילה שישנת, הנשמה שלך עלתה למעלה,

והיית בבחינת מת.

מה נשאר בך חי? רק הבחינה של הנפש, החלק התחתון, כמו בבהמה.

אבל הנשמה נסתלקה ממך למסור דין וחשבון יומי.

בבוקר צריך לומר,

מודה אני לפניך, מלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה, כי הוא יכול לא להחזיר,

ומזה רבה אמונתך בתחיית המתים.

כשם שאתה מחזיר נשמות לפגרים מתים,

כך אנחנו מאמינים שאתה תחזיר בבוא העת.

דבר נוסף,

כשטומנים גרעין

בתוך האדמה,

זרע,

מה קורה, אתה יודע?

שלושה ימים הוא נרקב,

ואחר כך יוצא ממנו הגבעול.

מהריקבון יוצאת הצמיחה.

אותו דבר כשהגוף נרקב באדמה,

אחר כך תבוא הצמיחה.

אתה רואה עצים בשולחת

שהשילו את עליהם,

נכון? קרחים לחלוטין,

ופתאום

פריחה ולבלוב מחדש.

תחיית המתים עוד פעם,

נכון?

אז יש לנו הרבה דוגמאות איך שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו,

ויש לנו מספיק לדעת,

גם על פי שכל.

הרי מה העניין?

פעם אחת

אחד מחכמי האומות שאל את אחת

מבנות החכמים שלנו,

שאל אותה איך ייתכן,

איך ייתכן

שהאדם ימות ויחיה.

מה היא ענתה לו?

היא אמרה לו, תראה,

קודם כול,

משל לשני יוצרים,

יש יוצר אחד מנוזל

ויש אחד יוצר מעפר.

איזה גדול?

אמר לה, מנוזל.

להעמיד עפר פסל זה לא בעיה.

להעמיד מנוזל

זה בעיה.

אמרה לו, אם כך,

הקדוש ברוך הוא שבורא את האדם מטיפס רוחה,

זה גדול

ממה שלעתיד לבוא הוא יקים את האדם מעפר.

כי אחרי שהוא מת

הוא הופך להיות עפר.

להעמיד מעפר זה לא קשה כמו מנוזל,

אם כן,

ודאי שמי שיכול להעמיד מעפר,

ודאי שהוא יכול להעמיד מנוזל.

לא,

מי שיכול להעמיד מנוזל, ודאי שיכול להעמיד מעפר.

מה עוד שראינו שבבריאת האדם הראשון הוא גיבלו מעפר ויצר אותו. אז מה, הוא שכח את הנוסחה? איך עושים זאת?

אז אין בעיה, נכון?

אז הוא שאל אותה,

ואיך יקומו?

הרי אם הם נפטרו אז קוברים אותם ערומים, נכון?

איך הם יקומו?

היא אמרה לו, קל וחומר מחיטה,

ומה חיטה קוברים אותה ערומה,

והיא קמה בלבושין הרבה,

כך ימותו בתחיית המתים.

הבנת?

כן. יפה.

נו,

הנה פה היא רוצה לשאול.

שלום, כבוד הרב. אני מתרגשת. סליחה.

אני שמעתי שכשהמשיח יבוא, בעזרת השם,

לכל יהודי יהיה 2,800 עבדים.

על ציצית אחת.

לא הבנתי.

על ציצית אחת.

2,800 עבדים? על כל ציצית שלו.

אוקיי. לי יהיה כפול כל הציציות של בשתי.

מה אתה עושה איתה?

עכשיו אני... מה?

מה זה? זה יבשת שלמה.

עכשיו אני מאמינה שגם הגויים הם כמונו בני אדם.

למה זה... אני כמובן לא הייתי רוצה להיות שפחה.

למה הם צריכים להיות עבדים שלנו?

בגלל שאנחנו יהודים. קודם כל הם ירצו בשמחה.

את רואה שהיום הם טסים מהפיליפינים לבוא ל...

פה בשביל לעבוד,

בשביל שכר מינימום,

והם מתחננים,

מגרשים אותם והם חוזרים.

זה עוד בלי המשיח ובלי ציצי.

זה אפילו אצל טומי לפיד.

אז תארי לכם, הם היו יודעים את המעלה של הצדיקים,

כמה הם היו רוצים לעבוד אצלהם ולשלם אפילו.

אבל ברגע שאומות העולם ידעו

מה ערכם של ישראל,

ושתביני שמי שמחזיק את העולם,

לא רק בחדשות,

היום אין מדינה בעולם שלא מזכירה את ישראל כל יום, כן? בחדשות.

מי שמחזיק את העולם זה ישראל, שנאמר, אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמים וארץ לא שמתי.

אם לא התורה הזאת שלומדים אותה,

אין לקדוש ברוך הוא חפץ בעולם,

ולא היה שם לא את השמים ולא את הארץ.

היום הם לא יודעים את זה בדיוק,

אבל כשיגיע רגע האמת וכתוב ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד וכולם יכירו

את האמת, אז כולם ירדפו להחזיק

ביהודי שומר תורו ומצוות. לכן כתוב ממש כך,

והחזיקו עשרה מכל הגויים בכנף איש יהודי.

רוצים להתחבר אליו.

תודה רבה. הבנת?

אוקיי, ואני רוצה ברכה לתשובה שלמה,

לי ולכל עם ישראל.

מה השם ושם האמה?

שיר תהילה בת רותי.

רותי, תזכי לי תשובה שלמה מעולה עם כל ישראל.

כבוד הרב, רציתי לשאול, בבקשה,

מה גורם לאדם שיהיו לו מחשבות רעות

במשך היום?

תראי,

בן אדם שיש לו רק מחשבות טובות זה רק בן אדם שלומד תורה,

מחובר לקדוש ברוך הוא,

בעל מידות טובות.

זה האדם שיש לו מחשבות טובות כל הזמן,

והאדם שהוא עבד השם.

אדם שהוא לא ברמה כזאת, מוכרח שייכנסו לו מחשבות שהן לא טובות.

למה?

כי האדם לא פנוי רגע אחד בלא מחשבה.

אין דבר כזה אדם בלא מחשבה, בכל רגע יש מחשבה.

עכשיו, השאלה במה האדם מתעסק,

מה עניינו, מה מהותו, מה שאיפתו,

לפי זה באות לו המחשבות.

אם אדם חושב על ממון, יש לו רק ציורים של ביזנס,

של כל מיני עסקים, של כל מיני דברים, תלוי לאן הוא נוטה.

אם בן אדם חושב על קדושה,

אז הוא חושב איך להרבות בקדושה,

איך להתקרב לקדושה, איך לעשות דברים כאלה ואחרים.

מה שמחזיק את הבן אדם זה הכיוון

ומה שהוא מתעסק במשך היום.

אבל אם אדם פנוי,

כתוב אין רוח שטות נכנסת

אלא בלב פנוי מן החוכמה.

אם אדם פנוי מחוכמת השם ומצוותיו ומעשים שצריך לעשות כרצונו,

הראש פנוי לקבל כל שטות שחולפת.

ושטויות לא חזר.

פתאום שומעים רדיו, פתאום שומעים את השכן, פתאום טלפון, פתאום לשון הרע.

בעיה?

מחשבות זורמות כל הזמן.

אבל אם אדם מחזיק בדרך עקבית,

בהתחברות לשם,

בקיום תורה ומצוות, וזה מה שמנהל את חייו וזו משאת חייו,

הוא ירחיק מעליו את המחשבות הרעות.

אז זה מה שהיא עושה, והמחשבות עדיין

לא מנחות לה.

אין דבר כזה.

אם קוראים

ספרי מוסר,

ואחרי שקמים מן הספר מקבלים לעשות את מה שכתוב,

זה מספיק מעסיק את הראש בשביל שאדם לא יוכל להיכנס למחשבה אחרת.

ואם זה חוזר,

עוד פעם תופסים את הספר.

וכן, על זה הדרך.

אם אדם הולך בטוח, פתאום הוא מרגיש שהוא מטושטש, מה הוא עושה?

הוא תופס משהו?

הוא אוחז במשהו?

נכון?

כי הוא מבין שהוא מטושטש.

אם נכנסות מחשבות רעות, צריך לאחוז במשהו?

במה להחזיק?

תחזיקי בתורה,

במצוות.

את לא יכולה.

קחי תהילים,

תקראי מזמור.

שיר למעלות

אשא עיניי אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם ה'

עושה שמים וארץ.

מי יכול לעזור לך?

מי שעשה שמים וארץ, קטן עליו לעזור לך.

אבל תפני אליו,

דברי איתו,

תשאי עיניים, פתחי את החלון,

תסתכלי בשמים הטחולים האין-סופיים. אני עושה את זה, כבוד הרב.

נו, נפלא מאוד.

ואם עדיין נכנסות מחשבות רעות,

עוד פעם לוקחים את התהילים

ועוד פעם קוראים ומסתכלים באותיות עד שמתרגלים ושורפים את יצר הרע.

הוא לא יכול, כי הוא רואה, הוא מנסה להכניס מחשבות, את נהיית יותר צדיקה.

עוד פעם הוא מכניס מחשבות, עוד יותר צדיקה. הוא אומר, עזוב, אין פרנסה אצל זוהר.

תודה רבה. שיהיה בהצלחה. אפשר לקבל ברכה?

כן.

מה שמך ושם האימא?

אני רוצה ברכה לביתי, קארין. קודם את.

שמי יפה, בת פרווין.

יפה, בת פרווי, השם יסלק ממך את כל המחשבות הרעות

וישלח אותן להרי חושך.

ובתך?

קארין, בת יפה.

קארין, בת יפה, תזכה לרפואה שלמה וזיווג הגון, בעזרת השם. רפואה שלמה וזיווג הגון, הראוי לה, מהירה.

אללה.

תודה רבה. תודה.

כן, הנה שם הבחורצ'י כזה.

כן מה?

בבקשה, כבר אצלך, נו.

תודה, כבוד הרב. יש לי שאלה אליך.

איך גבר אמור לחלק את היום שלו עם עבודה,

מצוות ובית?

זו השאלה מה רמת הביטחון שלו ושל אשתו.

אם רמת הביטחון שלו גדולה ועד היום הוא לא למד,

אז בואי נגיד שהוא יתחיל בשעה-שעתיים ביום ללמוד באופן קבוע,

יתחזק,

ואחר כך יוכל להוסיף לאט-לאט,

עד שיגיע במשך זמן שהוא בלתי תלוי,

כי זה תלוי בו,

שהוא יגיע לשאיפה ולמצב שהוא ילמד חצי יום

ויעבוד חצי יום,

כי השם אין לו בעיה ואין מעצור בידו לפרנס גם בחצי יום.

ואם הוא יתחזק ויתעלה במצב כזה שהוא היה בעל ביטחון, הוא ואשתו, והם יחיו בשלום ויחפצו שניהם,

עוד קצת יוכל להוריד ויעבוד רבע משרה,

ואחר כך יוכל להגיע למצב אפילו שישהה בכולל כל היום,

והשם ימציא לו את פרנסתו בשבע.

תודה אם אפשר ברכה.

כן.

לשחר בן פלורנס, רפואה שלמה.

שחר בן פלורנס,

כן, פה יש יהודי שמקפץ, כן.

בתיקוני הזוהר כתוב שיש חי עולמות

שהעין לא ראתה.

זאת אומרת, הבנתי שזה עולמות רוחניים.

האם גן עדן נקשר אליהם?

בגן עדן יש הרבה עולמות,

בוודאי שאם יש עולמות מן הסוג הזה, הם נמצאים בגן עדן.

אוקיי, בסדר גמור. תודה.

אתה בדרך לשם?

כן,

תכף אני אתן.

רק שנייה. הינה, פה הוא רוצה לשאול שאלה.

אתה קודם אמרת שממון זה, נו, חייל.

מה, למה אתה התכוונת?

לעשות חייל זה לעשות ממון.

לא כל כך הבנתי.

חייל פירושו ממון. אם יש לך תשבץ

וכתוב בשלוש אותיות כסף,

אז זה יכול להיות כסף וזה יכול להיות גם חייל.

אתה יודע, יש... אבל זה לא נתפס לי. בטח שלא. מי שלא למד תורה, איך ייתפס לו?

דבר נוסף,

יש עוד מילה שזה נקרא כסף, קוראים לה מאוד.

ידעת שהמילה מאוד זה גם כסף?

לא.

אותו דבר כמו חייל.

שני דברים לא ידעת.

לכן כתוב, אהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך.

מה זה מאודיך?

ממונך.

מה, אני אשם שהקדוש ברוך הוא? לא ידעתי. בטח שלא ידעתי.

כן.

לכן כתוב, ברך השם חילו ופועל ידיו תרצה.

כן.

תן לו להירקרק שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, אהלן.

יש לי איש...

אהבת, אה?

יש לי.

כן.

יש לי שאלה קטנה אליך, וזה בקשר לביאת המשיח,

שיבוא בקרוב, אמן.

ויש לי שאלה, רציתי לשאול אותך, מה יקרה לכל אלה שלא מאמינים בשם באותו זמן?

בעיה.

בעיה. או, הם כאילו ימותו וזה, מה יקרה? אני לא רוצה לדבר.

על דברים ששייכים לחברה קדישא,

אבל הם יברחו וזה לא יעזור להם.

אוקיי, יש לי עוד שאלה קטנה.

כן.

עכשיו בדור הזה, שזה דור, כאילו, אני מנסה להתחזק, אני כבר שלוש חודש מתחזק, שומר שבת,

הולך לשיעורים וזה.

אני אומר לכם,

כל החילונים שרואים ברחוב, חרטא, כולם דתיים.

זה לא יאומן.

ורציתי לשאול, כאילו, אני, שהמשפחה שלי הם חילונים וזה, נגיד, אני באה מהבית כנסת יום שישי,

אז רואים טלוויזיה ושומעים מוזיקה וזה, אתה מבין? אז רציתי שתברך את המשפחה שלי,

שיחזרו בתשובה. משפחת?

יאיש.

יאיש.

אתה יודע מה זה יאיש?

יאיש. יאיש. דומה לתאיש.

הקדוש ברוך הוא יעזור למשפחת יאיש לשוב בתשובה שלמה.

מאי רצון שתהיה התנתקות, אתם בפלוויזיה מהירה.

תודה, כבוד הרב.

תן לחבר שלך לידך.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה. קודם כל, אני רציתי לברך אותך על מה שאתה עושה, ואני,

לא יודע,

מעריך אותך מאוד מאוד, מה שאתה עושה במדינה.

יש לי שאלה.

סך הכול, כשיבוא המשיח, אומרים כאילו שהחילונים מלא ימותו וכל זה.

עכשיו, סך הכול גם הם יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

נכון.

אז השם לא יזכה אותם וייתן להם מראות שמיים לפני שהמשיח יבואו, כדי שאולי יאמינו ויתחילו להתחזק?

וואלה, אני רץ 28 שנה להסביר להם, מה אתה חושב?

לא, אבל... בשביל מה אני עושה את זה?

ברוך השם, כן,

אבל יהיה ממש מראות שם, הם אומרים כמו ניסים במצרים, שיראו ש... כתוב כי ימי מצרים אראנו נפלאות,

יהיה יותר מעשרת המכות במצרים. לפני שיבוא משיח?

בזמן משיח.

ותהיה להם זכות לחזור בתשובה ברגעים? אז כתוב שאם כבר יבוא משיח,

זה כבר בעיה, כי זה לא חוכמה לשוב בתשובה, כשרואים כבר את האמת.

הבנתי. וזה כבר יהיה מהפחד, כי יודעים שזהו, נגמר.

זה הסוף, זו האמת.

לכן שוב יום אחד לפני.

כן, ברור שעדיף לשוב לפני.

כמו שאומרים שעושים מרד במלך, ואלה שירשמו על החולצה אני עם המלך, אחרי המרד המלך ימשוך אותם אליו.

אז אם נלך עם כיפה, אז ברור שהוא ימשוך אליו יותר קרוב.

אבל אין סיכוי שהוא ימשוך אותם באיזה דרך, כאילו הוא צריך ללמד זכות על עם ישראל. סך הכול, הם לא יודעים, זה אנשים מסכנים שלא ידעו, ואני מבטיח שאם היו יהודים...

אני שואל אותך שאלה עכשיו. בוא נגיד שהודיעו שהיום הגיע המלך המשיח.

כן. הם לא מתעלפים מצחוק?

צוחקים.

כן? כי לא חינכו אותם לדת. עוד פעם.

מה יגידו? עזוב, שטויות, אתה מאמין, משיח, היה דין... אני יודע. עזוב.

אחרת דתיים, אמרו...

ככה זה כל נבואה. אז מה יהיה? ככה זה כל נבואה, צוחקים.

אז מה יהיה?

אז מה יהיה? ואם לא חינכו אותם לדת מגיל קטן,

ולא זכו לשמוע, מסכנים. קודם כול,

בדור הזה כמעט אי-אפשר להגיד את זה. כמעט ואי-אפשר.

תשמע, 14 מיליון קלטות לחלק בחינם, זה לא פשוט.

זה עבר בכל מקום כמעט.

אם לא ראו, עבר לידם.

אם לא ראו, שמעו.

ואם לא שמעו, שמעו מי שמעו.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא דאג

שלא רק אני,

עוד ארגונים, ועוד אנשים, ועוד שיעורים, ועוד,

היום יש שפע של מעוניינים לעזור.

והינה, בתוך הקהל הזה אתה רואה

שלוש נשים,

שלושה גברים עם פתקאות טפסים, הנה לפניך, מחלקים מי שרוצה ללמוד חינם, מי שרוצה לדעת, מי שרוצה להבין,

מי שרוצה מה שרוצה, מוכנים לעזור חינם.

איפה היו דורות אחרים כזה דבר?

אז גם אחרי כל זה עוד הם רוצים להישאר חילונים,

וגם אחר כך לצחוק, וגם אחר כך להיגאל.

איפה ההיגיון?

צודק.

צודק.

רק פשוט חיפשתי איזה פרצה זכות ללמד עליה. פרצה יש, הנה, כל הזמן, כל יום, עד שהוא יבוא,

זו פרצה גדולה שדוגמתה. תאר לך, בן אדם בן 98,

אומר הקב' ברוך הוא, אתה יכול עוד לחזור בתשובה.

נו, חטא, עבר, פשע, עבר כל העבירות,

היה מנשה הרשע, היה אחאב הרשע,

היה מי לא, הרשעים הכי גדולים בעולם נתן להם הקב' ברוך הוא צ'אנס עד הרגע האחרון.

הכניס את מנשה לדוד,

דוד,

מנחושת, גחלים בפנים.

והוא עוד אומר לקב' ברוך הוא, אם אתה כמו כל העבודה זרה,

אז אני לא מאמין, רק אם תציל אותי אני אאמין.

נו,

והקב' ברוך הוא שומע כזה אולטימטום ומציל אותו?

הציל אותו.

ברוך השם. עכשיו רציתי להגיד משהו פה,

החבר'ה הצעירים.

אני כאילו אולי שלוש שנים שומר שבת,

אבל הייתי שחקן כדורגל, אז בואו נגיד משחק חוץ, הייתי נוסע, והכל הייתי עושה, תמיד ככה התחלתי.

והשנה בא לי, כאילו,

מה זה בבום,

מכה מזקה, מחלת הנשיקה, מחלה כבדה מאוד.

אז פניתי לאיזה רב מקובל,

רב

אשר אוחיון, אחד מרב מקובל, כאילו הוא נתן לי את הברכה שלו,

והרופאים אמרו לי אתה חודשיים עד חצי שנה מאושפז.

אמר לי, כאילו,

הרב אשר אוחיון אומר לי, אתה מקבל על עצמך להגיד שבע נשמת קול חי, שיש לזה כוח עצום,

ועשר דקות מוסר ללמוד, רבע שעה הלכה,

ובזכות זה,

היום אתה תרגיש טוב, שלושה ימים אתה בחוץ.

ככה הוא אמר לי.

באמת, ככה היה בדיוק, אחד לאחד.

אז בגלל זה ויתרתי על הכדורגל,

ויתרתי על כל השטויות, כאילו.

אני רוצה כאילו להגיד לכל הדור הצעיר וכל זה,

שהייתי שחקן כדורגל בהפועל פתח תקווה, בנוער וכל הדברים האלה, וכו', נערים וכל זה. אין שמחה יותר גדולה אחרי שאתה מתעמק בתורה ומגלה חידוש של תורה, לעומת לשים גול או שער או משהו כזה,

שבשביל שחקן זה דבר אדיר.

תודה. תודה. ברור.

שיהיה לך בהצלחה, תעלה מעלה-מעלה. ציצית כבר יש לך?

אני הולך עם ציצית ביום שבת איתך, ביום שבת.

ביום שבת זה טוב מאוד.

אפשר לתת לך ליום שישי?

ליום שישי, אני לא יכול לתת לך. כן?

אז יום אחד תן לי לפחות. איזה יום אתה רוצה. איזה יום שאתה רוצה.

כן. בכבוד. בוא.

מחיאות. בהצלחה.

מזלח וברוך.

מחיאות.

אוקיי.

אסכולה, יש דברים שכואבים לי. ככה אני פוצץ. ישבתי פה, את האמת לא רציתי לבוא מול המצלמות.

יש לי הרגשה של יחצנות כזאת.

כאילו, עושים יחצנות לתורה, יחצנות לכאלה דברים פה ושם.

יותר מדי הצגה, כאילו, תיאטרון.

עכשיו, כל העולם הזה יותר מדי חומרי.

כל אחד שבא ונותן משהו, מחפש גמול. כמו פה, אנשים שואלים שאלות ומחפשים שתברך אותם. מחפשים גמול. הדבר הזה עקרונית מגעיל אותי. אני מרגיש מבפנים ככה.

כאילו, כל אחד מחפש לקבל משהו כתוצאה ממשהו שהוא נותן.

אוקיי?

עכשיו, למה גם הניסיון פה זה תמיד לנסות להחזיר אנשים בתשובה,

ולא לנסות לבוא ולהגיד לאנשים, כאילו, קודם תהיו בני אדם,

במובן של אחד לרעהו,

אחד לשני,

ולא תמיד, לא בהכרח, כאילו, לבוא והתורה תעשה אותך ככה.

למה שלא עזרה לזולת וכל עשרת הדיברות ולבצע את הדברים האלה,

ולא להתמקד יותר בקטע של התורה?

אני,

הדעה שלי, לפי דעתי, שאני לא אחזור בתשובה.

זה מה שאני אומר.

אני לא בן אדם רע.

אני לא רואה את עצמי כבן אדם רע. אני מקווה שגם אנשים אחרים לא רואים אותי כבן אדם רע.

הקטע פה,

אני חושב, לעזור בו לאנשים בכיף. כל בן אדם שצריך עזרה, אני בכיף שיעזור לו.

אני לא אוהב את כל הקטע של שמחפשים להחזיר בתשובה, ותבואו לזה, ולא יודע, זה לא נראה לי.

יש לך תשובות לתת לי לגבי הדברים ששאלתי כרגע?

בטח.

תגיד, תגיד לי, אתה חבר בקופת חולים?

למה? בגלל הצבע?

דווקא זה חשבתי שתגיד, חיבר, לא? לא, לא.

אה, אוקיי. אתה חבר?

אני כרגע בצבא, אז...

הצבא מכפר עליך.

לא בדיוק. תגיד לי משהו.

ההורים שלך בכללית, במכבי, בלאומית, במה? כללית, כן. כללית.

למה רופאים מבקשים שתשלם גם כסף בשביל שייתנו לך רפואה?

למה שלא יחלקו רפואה חינם?

למה שלא יסבירו לאנשים איך לחיות נכון בשביל שלא יצטרכו רופאים בכלל?

למה שלא יעבירו קורסים חינם, איך להיות אדם טוב, שקול, מדוד, מתון?

ממילא אם לא יהיה לו כעס ולא יהיו לו בעיות,

אז הסוכר והלחץ דם,

כל התוצאות השליליות של המידות הרעות שלהם,

שגורמים להם בעצם להגיע למצבים כאלה שהם יצטרכו רופא,

יחלפו מן העולם, ואז תהיה חברה בריאה ופורייה,

כולם יחייכו אחד לשני.

למה בבית ספר חילוני לא מלמדים מה שאתה אומר?

ואני רואה שיש רק אלימות ואלימות ואלימות, ואחרי 700 שנה החליטו שילדים יקומו מפני המורים בכניסה,

אחרי ההחלטות של גברת תירוש, מנכ״לית למשרד החינוך.

מה שאצלנו זה מזמן,

ואצלנו כבד את אביך ואת אמך,

ואצלנו להחזיר אבדה,

וכל הדברים זה לומדים ילדים בגיל שלוש.

כשמדברים למבוגרים כבר לא מדברים על זה, זה בגיל שלוש למדנו.

מה מדברים? מדברים על מה שלא יודעים.

מה שיודעים לא צריך לדבר,

על מידות ודרך ארץ ובין אדם לחברו. איזה חברה יותר בריאה?

דווקא החברה החרדית.

איפה יש פחות אלימות?

בחברה החרדית.

איפה יש יותר עזרה לזולת וחסדים בחברה החרדית?

איפה נותנים יותר צדקה בחברה החרדית?

למי נותנים? לזולת.

מה, מאיפה הם למדו את זה?

מהתורה.

אם לא הייתה תורה,

הם לא היו עושים את זה, כי מה פתאום שאני אתן ואתה לא?

ואני אף על פי כן נותן לך ואתה לא.

אתה רק אומר לי איך להיות,

אבל לעשות אתה לא עושה.

בעוד שאנחנו הולכים ורצים ומחטטים ומחלקים בחינם

גם ללא תקציבי מדינה.

אז בוא נחזור לשאלתך.

החברה היא חומרית, נקודה, נכון.

החברה לא עושה שאתה נמצא בה כלום ממה שאמרת.

החברה שלנו כן עושה מה שאמרת, רק לא ידעת.

דבר נוסף אתה צריך להבין.

בין אדם לחברו זה מצוות גדולות מאוד, נכון?

ורוב

התורה באמת בין אדם לחברו.

עד שאמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה.

והלל הזקן אמר מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.

וזה כללים גדולים בתורה.

אצלנו לדוגמה יש לא תיקום

ולא תיטור.

אצלכם יש בחברה החילונית לא תיקום?

אחד עשה לך משהו לא תיקום?

מה, אני פרייר?

אז מחר הוא יעלה עליי ויטפס עליי פעמיים, אה?

תיקום ותיקום.

ולא תיטור?

מה זה לא תיטור?

אתה רוצה גם שאני לא אזכור לו מה שהוא עשה לי?

זה רשום בדם ליבי.

אני אראה לו מה זה.

ובצדק תשפוט עמיתך.

הנה, כרגע, בטענתך עברת על מצווה מן התורה.

התורה אומרת, בצדק תשפוט עמיתך.

תצדק את רעך.

והפוך, תראה את החיובי בו.

תנסה ללמד עליו זכות אף על פי שאתה חושב שהוא לא כזה.

למה?

בצדק תשפוט עמיתך. זה יהיה עולם יותר טוב?

אצל החילונים יש מצווה, ואהבת לרעך כמוך, אקזקטלי?

איפה יש דבר כזה?

ואהבת את עצמך, מר סלפיש.

מה פתאום שאני אוהב את השני כמוך?

אני, אם יש לי מרצדס,

אני רוצה שגם לשני יהיה מרצדס כמוני?

חלילה.

אבל אצלנו כן.

הרי בטח שלא דיברת קודם, עכשיו אני.

כל אחד בזמנו.

אז לכן אצלנו יש מצוות כאלה.

אני לא ראיתי שאצל החילונים יש מצוות לקט,

שכחה,

פאה,

חובה לעזור לעניים, לתת צדקה,

לתת מעשר מהכסף. חובה.

מעשר מהכסף.

לכתחילה חומש 20%. לא ראיתי דבר כזה. איפה קרנות הצדקה האלה?

אצלנו זה חובה.

אתה קוצר את השדה,

אתה צריך לשכוח מצוות שכחה.

אתה צריך לא ללקט אם נופלים לך שני שיבולים.

את זה משאירים לעניים כל פעם שנופל שתיים-שתיים.

אתה צריך להשאיר פאה בשדה, פינה אחת, לא לגעת. זה לעניים יתומים ואלמנות וגרים שעוברים בשדה.

אתה צריך בשנת שמיטה להפקיר שנה שלמה את כל היבול שלך, אפילו אם יש לך אלף דונם.

למי?

לעניים שיעברו בשדה ויאכלו כבעל הבית,

ואתה לא תוכל לעשות כלום.

זה לרעך או לא לרעך? איפה יש מצוות כאלה אצלך? בכיף אני מוכן לעשות כאלה דברים. בכיף. אצלכם ישנת שבתון על חשבון המעביד.

רק רגע, לא גמרנו.

כשאתה עכשיו אוכל משהו, אתה צריך להפריש תרומות ומעשרות ללוי אשר בשעריך.

וואלכ, אתה לא זז רק בחלקים.

מחלקים. מה יישאר לי?

אתה מבין?

אתה עכשיו שוחט בהמה,

ראשית הגז לכהן,

את העור שלו, אתה צריך לתת לכהן. זרוע לחיים בקיבה לכהן. זהו, מה נשאר?

שהוא ישחט, אני אוכל.

מה זה?

כל הזמן התורה דואגת לשני, לזולת.

לזולת.

אבל אתה שלא מכיר את התורה שמחנכת לזה, חושב

שאנחנו הדתיים רק דבר אחד מעניין אותנו, להחזיר בתשובה.

כן,

אנחנו אשמים בהחזרה בתשובה.

אתה יודע מה זה?

זה להביא אותך לגן עדן. איזה אשמה.

איזה אשמה. פשע מאורגן.

אנשים

לא דואגים לבן אדם שיהיה לו רק טוב בעולם הזה.

גם דוחפים אותו לגן עדן.

זה באמת לא בסדר.

כל הדתיים עושים את זה?

מה? אתה חושב שכל הדתיים עושים את זה? לא כל הדתיים, כי לא כולם מוכשרים, זה אחד.

אבל הרבה מהם תורמים בשביל שהאחרים יוכלו לעשות את זה.

אני גם מסכים.

אבל למה שהם מאמינים בלבד.

בעוד שאני עושה... לא.

אני עושה גם מה שאני לא רוצה.

אם טבעי

הוא נגד

מצווה מסוימת, אין דבר כזה.

מה אתה אומר עכשיו לגבי התרומות? אמרתי, דוגמה, כן. טבעי, קמצן.

לא אוהב לתת.

התורה מצבעה אותי, אין דבר כזה שאני לא אתן. כי אז אני עובר עבירה.

אם אני עובר עבירה,

הקדוש ברוך הוא יעניש אותי.

ממילא הקדוש ברוך הוא דאג,

כמו שאני מקבל טובה,

גם מה שבעיניי רעה אצטרך לעשות.

בשבילי צריך להיות הכול טוב.

רע וטוב בעיניי,

טוב מאוד.

למה? כי זה מצווה.

אצל החילוני זה ברירה.

ברירת מחדל.

מתאים לו, הוא יהיה נדיב.

לא מתאים לו, לך תעבוד.

אני לא יכול לברור בזה.

אתה מרגיש הרבה בתיאוריה, אבל התיאוריה היא כל הדרך. לא מותק, אנחנו חיים ככה. אני אגיד לך.

אני גרתי בתל אביב חילוני עד גיל 24 ברחוב בן יהודה,

צפונבון, ג'ינס וטריקו וטלטלין.

ואני כשנתוודעתי לתורה לא ידעתי אפילו שיש בני ברק עיר של חרדים. לא ראיתי בחיים שלי חרדים.

מה שראיתי זה כיפות סרוגות קטנות כאלה.

וכשהגעתי פתאום לבני ברק ונתוודעתי לזאת, עיר שלמה, 150 אלף איש במקום אחד חרדים.

זו מדינה בתוך מדינה.

אם אתה היית יודע כמה חסד, זאת העיר הכי ענייה במדינה, אתה יודע?

והעיר הכי ענייה במדינה, וכולם לובשים חליפות.

וחלק לובשים ורסאצ'ה.

איך זה?

נותנים להם.

לא משאירים אותם רעבים.

דואגים. מי שיש לו טיפה, נותן טיפותיים.

כמה שאפשר לעזור, כי זה מצווה.

והקדוש ברוך הוא רוצה שככה נחיה, וככה חיים.

אמרתי שלא.

אבל בדקו סטטיסטית מתוק

שבחברה הישראלית הכי פחות תורמים

זה החילונים,

והכי פחות שבחילונים

זה העשירון העליון,

והכי פחות

זה האלפיון,

והכי הרבה תורמים זה התפרנים החרדים.

אז זאת אומרת העובדה הזאת היא עובדה.

מה כן תורמים חילונים בדרך כלל, אלה שהם

תורמים בגדול?

בית חולים,

איזה מוסדות שמפאר את כבודם שהם נתנו, ויהיה כתוב שם, ובגדול, וזה, ופה ושם, כן, יש כמה כאלה שעושים,

אבל הם גם יודעים שיש על זה החזרים.

גמול. לא.

חוץ מכבוד, יש גם החזרים,

יש מס הכנסה,

יש מיסים,

יש הוצאות, אז למה שניתן לממשלה?

ניתן ישר לדבר שהוא גם כן מועיל לציבור.

רגע.

יש כאלה שבאמת עושים גם לשם שמיים, אני לא אומר שלא.

אבל ביחס אנחנו מחונכים

ומחויבים לזה. אנחנו לא עושים טובה.

חילוני יכול להרגיש שהוא עושה טובה.

אני לא עושה טובה אם אני נותן לשני.

אני חייב.

לא. אמרתי שאפילו אם אני קמצן

אני מחויב לתת,

ואפילו שאני לא מרגיש טוב אחרי זה.

זה לא משנה.

כמו שאם אני צריך לשמור שבת,

בוא נגיד שאני בן אדם שלא נהנה משבת.

בוא נגיד שאני לא נהנה משבת.

אבל אני שומר שבת, אני עושה ציווי אלוקיי.

אוהב, לא אוהב, זה עוד עניין.

כולם אוהבים לשלם מס הכנסה?

לא, אבל אין ברירה, צריך לשלם.

אבל איך הם מרגישים אחרי שהם משלמים? על הכיפאק. סוף סוף אני יודע,

אין עליי חוב.

עד שמשלמים, וואי וואי וואי.

אחרי שהם משלמים,

איזה כיף, ככה זה.

אפילו אם בן אדם לא טוב לו בשבת,

הוא צריך לשמור שבת.

אם אתה גם נהנה מזה, למה לא? הרי זו המטרה, עונג.

מה לעשות, אבל בן אדם חושב שהוא מפסיד בשבת והוא יכול ללכת עם החבר'ה והוא יכול לעשות כך וכך.

זה מה שגורם לו שהוא לא נהנה.

אבל אם לא היה לו את כל זה והיה מתמקד בשבת,

מתבונן במעלתה והיה נהנה ממנה,

חייו היו מאושרים.

אני וכמותי

עושים מצוות בין אדם לחברו הכי הרבה.

גם אצלנו יש שוליים שהם לא כל כך. נכון, נכון, אבל תבין את ההבדל.

אצלנו השוליים זה שהם לא בסדר,

ובחברה אחרת השוליים זה הבסדר.

למה?

כי אם אני רואה את התוצאות של האלימות,

איפה בין אדם לחברו?

ואם המורה אומר לילד, מחנך אותו, הוא גם מרביץ לו מכות.

זה לא זורקים שקית על מורה,

זה סכינים.

היי, לאן הגיעו?

אני לא רוצה להגיד לך מה עשו באחרונה לכמה ילדים, ומה חתכו להם, ומה כל הדברים שכתובים אצלכם. זה איום ונורא.

מאיפה זה בתרבות הזאת?

מלעזור לזולת?

אין כמעט ילד,

כן,

שלא נפגע בבית ספר בשנת לימודים אחת.

אין

כמעט בית ספר ש-30% ממנו, אני מדבר איתך על סטטיסטיקה שהבאנו בסרט, זה מהטלוויזיה, לא ממני,

30% נושאים סכינים.

אתה יודע מה זה?

אם צריכים לשים בדיקה,

שבודקים את האנשים שנכנסים לתמיין לבית ספר בשביל לראות אם הם מחזיקים,

אתה מבין, כלי מתכות, אז מה אנחנו מדברים בכלל?

איזה חינוך, על מה מדברים בכלל?

ואנחנו עוד נאשמים בזה שאנחנו רוצים להיטיב לזולת, וגם חטטים את רגלינו, ללכת אצל החילונים ולבקש מהם,

בואו תכירו את התורה שלכם,

לא שלי.

שלכם בדיוק כמו שלי.

גם לכם יש זכויות בתורה.

תורה ציווה לנו משה מורשה לכל קהילת יעקב, לא לדתיים,

ליהודים. אתה יהודי? יש לך זכות. תרצה, תקיים, תקיים, לא תרצה, תקיים. יש דברים בדת שיוצאים אנטי.

אנטי, מה אנטי?

תן לו רגע מה אנטי. בימים שיש צפירות, למשל.

כן. נכון. אז יש תמיד את הדתיים שלא... למה אם אני, למשל, יש לי אח שנהרג בפינוק? נכון. אז למה

שהוא לא יעמוד? הוא חלק מהמדינה שלי. אם תסביר לי מה זה לעמוד,

אנחנו נעמוד מהבוקר עד הערב.

זה לא משנה.

למה לעמוד?

ברגע שאתה חלק ממדינה,

והמדינה החליטה שעושים ככה. שמעתי למה לעמוד? רק תסביר לי, אני אעמוד. למה לעמוד? לעמוד לזכר הנופלים. לעמוד לזכר הנופלים. מסכים, גמרנו. לעמוד זה מספק אותך?

זה גם חלק.

אתה מראה מחאה. חלק. חלאס.

עומד.

עמדתי.

מה קרה?

תרמתי תרומה לנזקקים. מה קרה?

הם אכלו משהו.

זה לא קשור. עמדתי. מה עשיתי למתים?

גרמת למשפחה להרגיש... למשפחה.

עזרת למשפחה. שמעת?

שנה לעילוי נשמת הנפטר זה יהיה יותר טוב? אתה מאמין שזה יעזור. אני מאמין. אתה מאמין. במה? עומדים.

עומדים. עומדים. עומדים. עומדים. שמעתי. אתה גורם לאנשים. לא נכון.

שמעתי.

זה לא נכון. שאני שואל אותך,

בתשעה באב אתה צם?

לא. אה,

חורבן בית המקדש,

מתו מיליונים יהודים.

ואתה לא,

ואתה לא

צם

אבל לאומי לפני המדינה עוד.

זה בין-לאומי אלפי שנים. ואתה לא משתתף?

אתה יהודי?

כן. אז איך אתה לא מקיים את מה שאתה יהודי?

מה שאתה עומד זה של הגויים, לא של היהודים.

זה שעומדים

זה מנהג של הגויים, לא של היהודים. זה לא משנה מנהג של מי זה.

ברגע שאתה עומד בצפירה... שמעתי.

תצום תשעה באב, אני עומד.

אחלה.

אחלה?

עוד מעט זה תשעה באב. ראית? אתה כבר מתחלף.

אתה מבין מה הבעיה? אז אני אגיד לך,

מה שעונה בן אדם, אתה מבין חילוני בדרך כלל. למה אתה לא שומר שבת?

לא מאמין.

זה,

תשובה לגיטימית או לא?

כן או לא?

בן אדם, אומרים לו, למה אתה לא שומר שבת? הוא אומר, לא מאמין.

נכון. זה לגיטימי או לא?

זו תשובה לגיטימית, כן. אבל אתה פוגע ברגשותיי?

מה עכשיו?

נו, נו.

אתה לא אמור להיפגע מזה.

אתה לא אמור, למה אני נפגע אבל?

אבל אני לא פוגע בך. מה פירוש? אני רואה שאתה מחלל שבת. אתה יודע מה זה מחלל שבת?

אבל פה הרוב עומדים והמעט לא עושים את זה. אני שואל שאלה, אתה פוגע ברגשותיי, מה איתי?

לא פוגע ברגשותי, ראש הממשלה שבת. אתה קובע לי? אני קובע לך, לא פוגע ברגשותיך.

אבל פה, אבל פה זה הרוב. גם אני לא פוגע. אבל פה זה רוב. אנחנו הרוב. לא, אתם לא הרוב. בטח אנחנו הרוב. יש לי קסטה שאמרת, משבע עשרה, שלושים וארבע, לא נראה לי כל כך הלך.

מה לא הלך?

שלושים וארבע מנדטים.

נו. איפה הם?

איפה הם?

יש כמה שעברו לליכוד.

אבל רק רגע, מותיק, תגיד לי משהו.

כן. אני שואל אותך שאלה.

לפגוע בשני עם רוב ובלי רוב, זה מצדיק?

עוד לא.

בכלל? לא.

אז אני אומר לך משהו.

אבל זה לא אותו דבר. לשמור שבת, אתה כאילו מחייב אותי לעשות משהו. אתה ברגע שעומד,

אתה עומד על חינם,

והמדינה הייתה צריכה לאמץ את מנהגי ישראל ולא מנהגי הנוצרים.

ואם היא הייתה מאמצת את מנהגי ישראל,

כולם היו עושים את מה שצריך לעשות. איך אבל אתה יכול להסביר לאימא שכולה שהיא רואה שכולם עומדים, ועד היא רואה תמונות בבני ברק שכולם עומדים, ואלה בבני ברק לא עומדים.

אני אגיד לך שיותר מזה, שיש חלק מההורים השכולים הדתיים שהם גם לא עומדים.

כי זה מצחיק אותם פשוט

לעמוד. אבל את הרוב זה לא מצחיק.

מאה אחוז.

והרוב שביום כיפור

צמים ומטענים,

והחבר'ה שלך נוסעים באופניים ביד בתי הכנסת.

מה עם זה? זה לא יפה. לא יפה. ואז הרוב באמת בבית הכנסת. נכון. גם אני בבית הכנסת. ולמה הם נוסעים באופניים?

והילדים הקטנים נוסעים באופניים. הקטנים, הקטנים, הקטנים גדלים, הם יסעו במכוניות.

אז אני שואל אותך, וזה יפה?

לא יפה. זה מגעיל.

אז בוא אני אגיד לך כמה מנהגים של נוצרים שאתה לא צריך לקיים.

אחד,

עמידה בצפירה, אין לזה שום משמעות, מנהג גויים.

כן, אבל אתה חלק ממדינת ישראל. סימת זר על קבר, מנהג גויים.

לבוש שחור,

מנהג גויים.

הורדת הדגל לחצי התורן, מנהג גויים.

אין לזה חלק ונחלה בישראל.

זה מנהג של הגויים, כי המדינה לא רצתה לאמץ את מנהגי ישראל, שזה מנהג גויים. כי היא רוצה מדינה חילונית ולא דתית.

לכן היא מאמצת דווקא את המנהגים של הגויים.

הבנת?

ואנחנו לא מתכוונים להיות כמו הגויים.

אנחנו יהודים וגאים ביהדותנו.

מה שיהודי נעשה אותו בגאון,

ומה שלא, לא נעשה אותו כלל.

אני גם דוגל בעניין שהמדינה צריכה להיות יהודית בצלם של... למה המשפט שלנו הוא לא עברי?

למה המשפט שלנו הוא לא עברי? יש לנו את החוקים הכי מפותחים בעולם, ומאיתנו למדו כל אומות העולם.

רק בישראל החוקה והחוק הוא לא יהודי, הוא גוי.

כי האופט הוא, כי לא נהיה. השופט אהרן ברק, לדוגמה, לא מזכיר ולא הזכיר מעולם פסק אחד.

אחד מהמשפט העברי,

אף על פי שהחוק בישראל אומר שמה שלא נמצא אצל הגויים משתמשים במשפט העברי, וגם לזה הוא לא נזקק.

למה?

רוב החוקים של המשפט עכשיו בארץ זה מהתנ״ך, זה מספר דברים אני חושב. מה פתאום זה עותמאני ובריטי?

בסופו של דבר גם עותמאני והבריטי באו מהתנ״ך.

לא מועתק, לא.

זה חוקים שהומצאו על ידי בני אדם.

חוקי התורה, אתה צריך ללמוד אותם כמה הם צודקים וצדיקים.

אבל לא למדת, מה נעשה?

כשתבין את זה,

תבין גם שהשאלות שלך מיותרות, כי אתה לא תהיה מוכן לעשות דבר שקר, אפילו אם זה יעשה נחת רוח למישהו.

לא עושים שקר.

אמת?

צריך לעשות בכל מחיר.

שקר? בשום אופן.

לא מאמצים שקר בשביל לעשות נחת רוח לאחרים.

הבנת, עיוני?

בשביל זה אנחנו לא עומדים.

משניות להגיד... אבל פוגעים במשפחות. לא, לא פוגעים.

אתם כן פוגעים. מה זה אתם לא פוגעים?

כן פוגעים. לא פוגעים.

כן פוגעים.

פעם אמרתי לאחד,

תגיד לי למה אתה לא שמר שבת?

אמר לי אני כופר.

איך הוא אמר לי את זה? אני כופר.

אבסוד. כופר.

הוא שאל אותי, למה אתה לא עומד? אמר לי, כופר.

אני גם כופר.

לא רק אתה. גם אני כופר.

למה הוא יכול לכפור ואני לא?

אני כופר לפחות בשקר. הוא כופר באמת.

אתה מבין מה ההבדל?

זה ההבדל. אני כופר באמת כשאני עומד את התפירה?

ודאי. למה? משום שאתה עושה מנהג גויים. מנהג. זה לא משהו מטורל. זה משהו שגורם למשפחות להרגיש לא טוב.

לא עושים מנהג גויים בחוקות הגויים, לא תלכו. זה מצווה מן התורה.

לא מאמצים את מנהג הגויים. בשביל זה אתה יהודי. יש לך תורה משלך.

מה עושים כשנפטר מת?

שאלתי אותך שאלה.

ראית פעם מישהו שנפטר לו אבא?

ראית פעם בשבעה ששורקים ועושים

והוא עומד דקה?

למה לא?

אבל אבא שלו נפטר.

למה לא שורקים?

שעשו צפירה, מחאה על זה שהוא מת. למה הוא מת עכשיו?

אנשים עומדים כי אנשים מתו במלחמות. מלחמות זה לא... עוד פעם, אבל אתה כבר רגיל לדפוס הזה של החשיבה, כי הכניסו לך אותו. אתה לא אשם.

אתה שומע צפירה מאז שנולדת.

אתה כבר מחכה, מתי היא תבוא?

זה הבעיה.

אבל אתה צריך להבין,

לצפירה הזאת יש משמעות גויית, לא יהודית.

בוא נעשה דבר חיובי לנשמות.

בוא נגיד קדיש לעילול נשמתם,

בוא נגיד משניות, בוא נגיד תהילים.

אתה יודע, באמריקה באמריקה יש שליש מהעם היהודי,

ובאמריקה הרבה מהגויים הולכים ביום ראשון לכנסייה.

בוא נגיד שהרבה יותר מהיהודים, זאת אומרת, הם רוב.

אז מה, הם חלק מהמדינה באמריקה הצפונית,

אז הם צריכים ללכת ביום ראשון גם לכנסייה.

למה? כי זה קומיוניטי,

קומיוניטי, צריך להיות עם כולם. מה, כולם זורמים לכנסיות, אתה לא?

למה לא?

הרוב, הרוב, הולכים.

מה קשור אם זה רוב?

כל אחד חי על פי דתו ואמונתו.

לנו, העם היהודי,

יש מכנה משותף אחד, זה התורה.

היא לא שלי, היא שלך גם.

שלנו.

בוא תקרא מה כתוב בה. אם היא אומרת לעשות כמוך, נעשה כולנו כמוך. אם היא אומרת, כמו שאני אומר, נעשה כך.

מה הבעיה?

מה אנחנו מתווכחים, על דבר

שהוא ברור ניתן לבירור?

מה הבעיה?

אתה חושב שבשבילנו להיפטר בדקה זה בעיה?

עומדים חרטא דקה וזהו, מסתכלים אחד על השני וזהו, וגומרים והולכים. אז למה לא לעשות את זה? למה? כי זה טעות. אבל זה גורם נחת למשפחות. טעות. אבל זה גורם נחת למשפחות. טעות. אפילו הצלם של הטלוויזיה לא עומד,

כי הוא מצלם חרדים.

זה טעות.

מה שטעות לא עושים.

עם כל הכבוד.

כן, ידידי, אני איתך עכשיו, ואהבת לרעך כמוך.

ככה, אתה בהתחלה אמרת, אני עושה השוואה בין דתיים לחילונים. אתה עשית את אותו דבר כמוני שאמרת שבחילונים אין בן אדם שאוהב את עצמו,

את חבר שלו יותר מעצמו, אוקיי?

אתה היית במסגרת צבאית?

כן. אתה יודע מה זה אגוות לוחמים?

מילים.

עזוב מילים.

מה זה עזוב? זה מילים.

בשטח, בשטח. בשטח יש כאלה שמוכנים, כן, באמת. יש, יש. זה לא שייך לאחוות לוחמים.

רגע, רגע. עזוב. רגע, רגע, רגע. זה בהגדרה. בהגדרה, בדיוק, זה מה שאמרתי, מילים.

אבל יש באמת יוצאי דופן שיהיו מוכנים למסור את נפשם של חברם. זה נכון.

נכון?

זה חינוך מהבית,

זה חינוך קצת בצבא,

וזה בודדים, לצערנו.

זה נכון. אני לא יודע אם זה בודדים, אבל... בודדים. הייתי בצבא לפניך, והייתי שלוש שנים מלאות,

הייתי בתותחנים כשער.

אוקיי, סבבה.

אוקיי, עכשיו, אני לא בא להתבקר איתך. אתה אומר הרבה דברים,

אני מסכים איתך בהרבה דברים, אבל למה?

אבל למה זה ככה? אני, זה מה ששאלתי, אתה בא ועושה את זה. מה, למה? מה לא טוב? מה עשית? למה כל הרוע הזה שאתה... איזה רוע? לא ממך, לא מידתיים ולא מזה. בטח שלא ממני, רק שלא ממני. אתה אומר חילונים, למה זה? אני אמרתי? שנייה. אתה אמרתם אתם? אמרת אתם?

לא, אני אומר למה להחזיר בתשובה, כאילו למה לא לבנות... למה לא? אז שנייה, שנייה, רגע.

אוקיי, נו.

לא, לא, לא. מה פתאום? חס ושלום.

הוא לא יבזבז לי.

לא, אתה חושב ככה?

לא, אתה לא רוצה שאני אבספס עוד ציצית אחת.

אוקיי.

בכיף, למה לא?

אז טוב, קצת התבלבלתי עם עצמי עכשיו.

לא נורא, היינו באחמד לוחמים.

לא, אני אומר עכשיו, אני מסכים איתך עם הרבה דברים. עכשיו, אתה אומר, כאילו, הפתרון זה לחזור בתשובה. לא אמרתי.

אמרתי, אני מציע שיכירו את היהדות. מי שירצה, יעשה.

מי שלא ירצה, לא יעשה. אבל מותר לי להסביר.

אני עכשיו פרופסור להיסטוריה. אפשר ללמד את ההיסטוריה?

אני מלמד היסטוריה של העם היהודי. סיפרתי לך מההתחלה, מה באתי?

אמרתי, היה פעם משה.

עם משה היה סיפור כזה, דיברתם אל הסלע, היה כזה סיפור, ככה היו התוצאות, מה ההשלכות,

מה קרה, שלום, יש שאלות? שאלתי, שלום. מי ששאל, עניתי,

מה עשיתי לא טוב? החזרתי בתשובה? לא אמרתי אתה.

החזרתי בתשובה? לא אמרתי אתה. סיפרתי סיפור, שאלו שאלות, קמו, חטפו לי את הציציות והלכו.

מה אני עשיתי?

אני לא בא לשופט אותך.

אני לא בא לשופט אותך, ואני לא שופט, כאילו,

אני לא אומר לך, אתה, יש הרבה דתיים, תכלס, ואני הייתי בכאלה דברים,

כשהייתי ילד לפחות, בוא קח סוכריות,

בוא תחזור בתשובה על הדרך,

אתה מבין?

מושך ילד עם סוכריה. מה אתה רוצה לתת סוכריה? למה? למה לעשות כזה דבר? אני לא מבין אותך. אתה נותן לילד סוכריה כדי, כאילו, אתה מפתה אותו לכיוון הדעת? למה שלא תיתן?

אני מאמין שאם אני עושה... אמא שלך לא פיתתה אותך עם סוכריות להכין שיעורים? מה קשור לאמא שלי עכשיו?

לא, היא לא פיתתה אותך להעביר לך בשביל שתכין שיעורים?

אין דבר כזה שנותנים מתן ילד על מנת שיעשה משהו לעודד אותו? אבל אתה חושב שזה יפה מבחינת דעת? כאילו, מה, לתת לילד קטן שהוא ילד קטן? לא קטן, לא קטן.

ילד קטן. אל תגיד קטן, זה סיפורים של הטלוויזיה. ילד קטן. אני הייתי, זה... רגע, מי מדבר פה? שנייה, רגע.

אתה יושב, אתה ישר תוקף. מה פתאום? צועק. אתה תוקף אותי.

לא, באמת, אתה תוקף אותי.

אני אומר כזה דבר, בתור ילד קטן. ילד קטן לא.

אני אומר, אתה אומר שאסור לעשות את זה, ועושים את זה. ליד הבית שלי, בבית כנסת. לא, אני אגיד לך מה עושים.

נו, אני אגיד לך מה עושים. תגיד לי מה עושים. אומרים שמי שיבוא לקרוא תהילים, חבורת תהילים,

יקבל פרס.

מה, אסור לתת פרס לקרוא תהילים? זה עקיפין אבל, למה שלא?

למה אתה, אם לא הייתה... תאר לך שהייתה חבורה חילונית. לא היו באים. הילדים האלה באים לקחת את הסוכרות וללכת.

רק שנייה. אני לא חושב שאתה לא מסכים עם זה. שנייה, שנייה.

אני שואל אותך אם זה היה חיובי שחבורה חילונית הייתה אומרת לילדים, בואו נלמד אתכם שירי חיים נחמן ביאליק.

מי שיגיד את השיר יפה יקבל סוכרייה.

מה זה?

היה מקבל פרס עידוד,

היו נותנים להם אחרי עשר שנים של עמל כזה פרס ישראל,

היו אומרים אלה עזרו לציבור ולמורשת הישראלית,

והנשיא היו מזמינים אותו לבית הנשיא ונותנים לו עזרה הגון ועוזב ומה לא.

מישהו היה קורא לאחד,

מישהו היה קורא למי שמלמד חיים נחמן ביאליק מיסיונר?

אם היה אחד מלמד חיים נחמן, היו אומרים לו מיסיונר?

אבל אם בן אדם מלמד תהילים,

אומר לילד תגיד תהילים שזה שלו, שלו, זו התורה שלו, תנ״ך, תנ״ך.

תלמד שיעורי תנ״ך כמו בית ספר. דווקא בגלל שזה תנ״ך. למה שלא יקבל סוכרייה?

לא מגיע לו. אבל דווקא בגלל שזה תנ״ך לא צריך להבין ספר. איזה חמוד.

לא.

על זה אני לא מסכים. בגלל שהמשקל של זה כבד. אבל זה לא חזרה מתשובה מתוק.

זה התחלה.

אה, זה התחלה? זה התחלה. מה בסוף? נו, למכונית. תראה, מה בסוף? רגע, רגע. ילד ערבי נולד מחבל?

לא. יפה. זה חינוך.

נכון. יפה. אז מה הוא יקרא? הוא יהיה דוד המלך.

מה קשור? מרוב תהילים הוא יהיה דוד המלך. לא טוב?

תהיה רציני קצת. רציני. מחבל מלמדים אותו כל הזמן להרוג, הוא יהיה מחבל. אחד מלמדים אותו רק מזמורת הילים. מה הוא יהיה?

בדיוק.

אז זהו. אז מה הוא יהיה?

יהיה דוד המלך. הוא יחזור בתשובה. למה דוד המלך?

למה לא דוד המלך? למה דוד המלך? כי דוד המלך כתב את התהילים.

אתה רואה?

אם היית כתב, נותנים לך סוכריה, היית יודע שדוד המלך כתב תהילים, לא קיבלת סוכריות, כי עכשיו זה עזרה בתשובה, הפסדת. אולי הייתי בסוף דוד המלך. גם סוכריות וגם דוד המלך. כן, ראית?

נחשוב על זה. אבל אפשר להתחיל.

לא, אבל אני אומר, דווקא בגלל שזה תורה, זה צריך לבוא מהלב. אני חושב שאם אפשר... מה פתאום?

איך תגיע התורה על הלב? מאיפה היא תגיע?

מה זה מאיפה היא תגיע? איך היא תגיע? מה זה מאיפה היא תגיע? אם אחד מחלק סוכריות, אבל לא.

אתה... אחד אומר לך הרצאה, הוא אומר לא.

זה, מאיפה היא תבוא? תראה, אם אתה נולד נוצרי, אז אתה נוצרי. אתה מאמין בישו ולא יודע בכל מה שאתה... לא, יש נוצרים שלא מאמינים בישו.

סבבה. כן, כמו שיש חילונים שלא מאמינים בתורה. זה היה לחינוך כשהם נולדו.

נכון. אתה מסכים איתי. אני שואל אותך, למה לימדו אותך בלי תורה?

מה הכוונה בלי תורה? לימדו אותך תורה בבית?

בבית עצמו לא יותר מדי. לא יותר מדי. למה לא?

לא יודע.

לא יודע. אני לא יודע.

מגיעה לך זכות שווה לדעת גם את מה שלא הודיעו לך?

כן.

לא? אז מה עשו? אוכלו לך סוכרי, אז תבוא לדעת.

עוד פעם הסגרה. אוקיי, אתה תנהל עם זה... מה אני אגיד לך?

בכיף.

כאילו...

תענוג, תראה את הילדים, איך הם מבסוטים. אם זה הולך עם מטרה טובה, בכיף. תראה, רק מטרות טובות. אין לי בעיה עם זה. זהו. אני בלב שלם עושה את זה. יופי. אז אתה רוצה גם כן להתחזק קצת איתנו? קצת ככה להתקדם? אני לא מרגיש שזה שלם.

זה העניין. אתה לא תהיה שלם אם לא תלמד. החבר הזה שיושב איתי, אני דיברתי איתו המון.

אם לא תלמד,

בחיים שלך לא תהיה שלם. איך אפשר שאדם יהיה שלם אם הוא חסר בלימוד? אתה צריך ללמוד.

אם תלך איתו לשיעורים עוד שיעור ועוד שיעור ותשאל. כמו שאתה שואל. אדרבה, רק תשאל. עוד ועוד ועוד עד שתבין.

ולא רק תשמע מה שאומרים.

פתח את הספר בעצמך, תקרא את המקורות.

המקורות הם שלך.

הם לא נכתבו היום ולא לצורך השעה ולא לצורך השנה ולא לצורך המדינה. הם קיימים כבר 3,300 שנה והם לא שייכים, תזכור, לחרדים.

הם שייכים לך

כמו לכל יהודי.

מגיע לך לדעת מה כתוב בתורה שלך.

אוקיי.

לתורה יש לבוש מסוים?

לא.

יפה.

ככה אתה יכול להיות.

נכון.

למה אתה מסכים?

לא, כי אם תסתכל על רוב האנשים פה, כן.

רובם קיפוד וזה. למה? שמענו שלושה שנראו חילונים גמורים, שניים עם קוקו,

ומה קרה? הם אומרים שהם שומרים מצוות. הם עוד מעט יהיו גם עם ציפה.

אני אמרתי להם שהם לא בסדר? אמרתי, הבושים עבדו על יצר הרע.

אני גם לא אומר שאתה לא בסדר, או מישהו אחר פה לא בסדר.

אני אומר, כאילו,

למשל,

חרדים.

יש ביניכם לבין החרדים איזה מחלוקות, משהו? אני מדבר על אלה עם החליפות.

לא. בבגדים אין בעיה, יש מספיק חנויות. לא, אני מדבר בדעת, אין שום דבר. אתה יכול לבוש מה שאתה רוצה,

תלך איך שאתה רוצה, זה הכול. איך שהתלבשת, פשוט ייזהו אותך לקבוצה מסוימת. עכשיו, אוקיי, נגיע לנקודה אחרת.

עכשיו, יש חרדים, למשל.

הם לומדים תורה,

ואומרים, אני לומד תורה, תלמיד ישיבות לא עושה צבא.

לא משרת את המדינה.

למה שלא תשרת את המדינה? לא, הוא אומר, אני משרת.

איך אתה משרת? איך אתה יודע זה שלומד תורה.

אוקיי, בוא נגיע לכזה דבר. אתה מכיר את הכיפות הסרוגות?

מכיר.

אלה אנשים, כל הכבוד להם. הם גם לומדים תורה והם גם מתגייסים.

מתאים לך. למה שלא יקחו מהם דוגמה?

מתאים לך, נכון? מעלה אחת למעלה? נכון. למה שלא? למה לא? בואו נפתח את התורה ונסתכל מה היא אומרת.

מה היא אומרת? אם הם דתיים, אם הם דתיים,

יש להם תורה בדיוק כמו שלי, נכון? נפתח.

מה הקדוש ברוך הוא אומר שם?

והגית בו יומם ולילה.

מה?

שזה אומר?

והגית בו יומם ולילה.

שזה אומר?

נאו הולידי.

ללמוד תורה יומם ולילה. אתה חושב שזה מה שמגן עליך?

אתה חושב שאם היינו לומדים טוב? בוודאי. זה מה שהיה מגן עליך? בוודאי. אתה חושב ככה? לא חושב, יש לי היסטוריה, תנא. עזוב את ההיסטוריה. מה זה יעזור? שנייה. מה זה יעזור? רגע, אבל אתה ראית את ההיסטוריה הזאת בעיניים שלך? אתה ראית אותה? אתה ראית את נפוליאון? אני לא ראיתי את נפוליאון, לא מעניין אותי. היה נפוליאון? אבל היה.

לא יודע. מה אתה לא יודע? לא יודע, רשום.

סבבה? אז היה או לא היה? אני לא יודע, אני לא ראיתי אותו. רגע, אז בבית ספר מלמדים סתם?

אני לא יודע מה מלמדים.

מה, גם אתה לא יודע מה מלמדים?

כאילו,

אני לא יודע מלמדים אותה סתם. אתה יודע למה אתה לא יודע על כל הסוכריות?

אה, ראית הכל מתחיל, הכל בגלל הסוכריות.

יאללה. נשמה, אתה צריך להאמין.

אי אפשר להתעלם, יש היסטוריה. בוא נלמד מה הציל את העם היהודי במשך כל הדורות. עזוב, עזוב, עזוב. אבל אתה לא ראית את זה. איך אתה יכול להוכיח לי את זה? בטח ראיתי. איך ראית את זה? אני שואל אותך שאלה. אתה פה?

אתה פה? בסדר. אתה פה?

אתה פה?

אוקיי. יש לך אבא?

כן. היה לו אבא?

כן. סבא.

לאבא היה סבא?

ולא היה אבא?

נקצר.

אתה מכיר אותו? את ההוא, החמישי אחורה? לא. מי אמר שהוא היה?

אתה ראית אותו? לא ראית אותו. עזוב, לא היה.

לא היה. רק השאלה היא איך אתה פה?

אם הוא לא היה, איך הגעת?

מה זה קשור? זה קשור שאתה אומר לי, עזוב את ההיסטוריה. אז איך אני פה?

שאלת מה הציל אותנו, אני אומר לך, תסתכל בהיסטוריה.

אתה אומר לי, עזוב את ההיסטוריה.

לא. אז איך אני אדע מה הציל אותי? אני אגיד לך את האמת,

קשה להאמין בדברים שלא רואים, נכון או לא? נכון. נכון. יפה, האדם? יש לך שכל?

כן.

אתה רואה אותו?

אני יכול לעמוד איתו. איך אתה רואה אותו? בשאלות שאתה שואל.

זה בעיה, תדע לך, דתיים זה בעיה, הם למדו תורה, קשה עליהם.

זה כיף.

אבל תקשיב, נשמה,

תקשיב,

אתה צריך לשבת ללמוד מתוק. ללמוד. זו לא בושה ללמוד עוד דבר, עוד תחום. כל דבר ללמוד זה לא בושה. בדיוק. שום דבר. כל דבר שאתה מעשיר את הידע שלך זה להפך. נפלא.

לך עם החבר שלך לשיעורים קבועים אצל רב מסוים,

תשאל כל הזמן עוד שאלה ועוד שאלה. לאט לאט לאט לאט לאט לאט לאט לאט, שפתאום יפול לך אסימון, תבין.

ואז תחליט מה אתה רוצה להיות. כשתראה את שני הצדדים,

תוכל לשקול בתבונה.

כשאתה רואה רק צד אחד ופוסל את השני מלהסתכל בו ולהביט,

זו דרך שהיא לא נכונה.

אני הייתי בשני הצדדים.

24 שנה שם,

ועכשיו כאן,

ראיתי את שני הצדדים, לכן אני עומד ומתמודד מול כל ציבור.

למה?

מכיר את כל הטענות משם, כי גם אני טענתי אותן.

ומכיר את הטענות מכאן כי אני למדתי אותן.

ואז אתה יכול להשוות.

אבל לעמוד בצד אחד ולצעוק לצד השני בלי להכיר אותו,

זה לא מחוכמה.

לכן, בעזרת השם,

תתחיל עם אחי, חבר שלך, נחמד,

תלך איתו, תלמד, ואתה גם כן בין צפירה לצפירה תלך ללמוד משהו.

אם אדם נולד גוי, מה, נגזר עליו להיות גוי?

אם הוא בן אדם טוב,

עדיין הוא הולך לגיהנום והכול? לא, מה פתאום? חס ושלום, אנחנו אמרנו שגויים. לא, לא, לא, לא. אמרת אבל שהגוי, הייתה מישהי ששאלה ו... על ציציות.

אם, לא, יש שמונה אלפים, ארבע מאות... אלפיים שמונה מאות עבדים על כל ציצית שירוצו לתפוס ביהודי שמקיים מצוות. במידה ונולדתי גוי, אני חייב להיות שפחה?

אני חייב להיות עבד? כאילו? לא, אם אתה רוצה, לא. אתה יכול להתגייר?

אתה יכול... אם תרצה, אתה לא חייב.

ברגע שאתה...

אני מאמין שבמידה ואתה היית...

אוף, אני אסביר את זה.

בן אדם שנולד לאבא ואימא נוצרים,

הרבה יותר קל להתחבר לנצרות.

זה כמו שבן אדם אסלאם שנולד לאבא ואמא... נכון.

אז כאילו, עכשיו, יש הרבה נוצרים שיוכלו לעמוד איתך, כמו שיש אמנון יצחק של היהודים, יש גם את הנוצרים ושאתה לאסלאם. נכון. אני מאמין שאם הייתי נולד לאמא ערבייה, הייתי ערבי. אם הייתי נולד לאמא נוצרי, הייתי נוצרי. נכון. זה כמו שעכשיו אני יהודי.

אבל זה עדיין לא אומר מה נכון.

נכון? אני מאמין ששלושתם נכונים.

לא יכול להיות ששלושה אומרים שונה, שכולם נכונים. שלושת הדתות מחנכות למוסר, זו המטרה היחידה של הדת. נכון, לא, שלושת הדתות מאמינות שיש בורא לעולם, זה המכנה המשותף.

אבל יש את הנצרות שעובדת דרך

ממוצע שזה אסור, שזו עבודה זרה.

האסלאם מאמין בשם בלי עבודה זרה,

ואנחנו מאמינים רק בשם יתברך על פי התורה.

אנחנו קיבלנו את התורה וקדמנו לשתי הדתות האחרות.

הדתות האחרות הן העתק עלוב של מה שיש בתורתנו הקדושה.

אנחנו קיימים 3,300 שנה, הנצרות, 2,000 שנה,

והמוסלמים,

האסלאם, 1,300 שנה.

הם העתיקו מאיתנו מקצת מתורתנו.

הם רק העתק.

אנחנו המקור, ובזה הם גם מודים שהתורה ניתנה בסינאה.

מה השם עבדים על ילדים על נוצריה? אתה לא אשם.

אמרתי שהשם.

אז אתה חייב בשבע המצוות, בני נוח, זה הכול. לא ביקשו ממך יותר.

ואז אני אהיה עבד אחרי שאני אכן. לא! זה מה שאתה אמרת. אתה יכול לא לרדוף אחריי.

אבל זה לא עונה. אבל מישהו אמר לך לרדוף אחריי?

כתוב שיהיו 2,800 עבדים, והחזיקו בכנף איש יהודי.

הם ירצו להחזיק. אני אשאל אותך שאלה.

בוא נגיד שאתה מאמין

בתורה הקדושה, ואתה יודע מה זה צדיק. אתה יודע.

למה זה צדיק?

ואתה יודע שצדיק זה בן אדם שקרוב לשם.

היית רוצה להיות קרוב לצדיק בשביל שיעביר את התפילות שלך לשם או יבקש בשבילך או יעזור לך? למה לא?

נדבק אליו.

למה לא? מה זה?

זה פיחות במעמדך? זה לא פיחות במעמדך.

מעמדך זה מעמדך.

ואם אפשר להתדבק לדבר יותר טוב, יותר גדול, יותר מסוגל לפעול, למה לא?

אתה רואה חבר כנסת מגיע נגיד, כן?

אז תראה אנשים מסתודדים סביבו. למה?

זה אומר, תעשה טובה. כן, תעזור לי בזה, יש בעיה עם אחי, תעזור לו בזה. מה פתאום הולכים אליו?

מה, הם הפחיתו ממעמדם?

לא.

הם זה הם,

והוא פשוט יכול לדחוף דברים מסוימים שהם חושבים לכם ונתקעים איתו.

ואם אתה מגיע לאחד שהוא בצבא, בכיר מאוד,

והוא יכול לקדם אותך או להזיז אותך למה שאתה רוצה,

אתה לא נדבק אליו?

בכלל, על זה הדרך.

זה הכול.

פשוט הם יבינו הגויים מי זה יהודי ומה זה צדיק,

והם ירוצו אחריו לדבק אחריו. מה רע? כמו שאתה אומר את זה, גם הנוצרים אומרים את זה. למה לא? ברגע שהיהודים, למה לא? אפשר ילכו ויטבילו אותם. נכון, רק להם אין ציצית.

הפסוק אומר על הציצית ולא אומר עליהם.

הבנת מתוק?

שים ציצית,

ירדפו אחריך אלפיים שמונה מאות, ואם ירדפו אחריך ולא ימצא חן בעיניך,

תגיד, תלכו לאמנון יצחקו.

הרב, ברכה.

ברכה למי?

לילדים. אני נשא שש שנים.

כן? ואין לי ילדים. אתה לומד?

כן, לומד. כמה?

שעה ביום ועוד בבית.

ממש אתה עושה טובה. לא, אני לא עושה טוב. חוץ מזה אני לא לומד. שעתיים נשמה. תלמד

כל יום

בתענית דיבור. בשיעור תורה?

שיעור תורה.

אם אתה לא יכול יותר משעה שיעור תורה, שעה לבד.

בתענית דיבור.

בתענית דיבור.

בשעה שאתה לומד,

שום דיבורים חוץ ממה שאתה לומד.

עכשיו תברך אותי לבן זוכר. אבל אתה מסכים. כן, מסכים. מה השם ושם האימא? יגאל בן רמון. יגאל בן רמון, השם יזכה אותך לזרע חי וקיים מהרה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני ברוך השם חצי שנה שומר שבת.

היה לי תקופה של חודשיים-שלוש.

הייתה לי תקופה של חודשיים-שלוש. הייתי מניח תפילין וציצית גם שמתי בשבת.

ואז כאילו בחודשיים האחרונים התחלתי לסגת.

אני עוד חודש מתגייס.

רציתי לשאול אותך מה אתה אומר לי, מה אני צריך לעשות עכשיו בתקופה הזאת.

אתה צריך לקחת איתך שכפץ.

ציצית ותפילין, שיהיה לך שמירה מעולה. יש לך?

יש.

יופי.

אז בעזרת השם יתברך, תקבל עליך עול מצוות, שמירת שבת,

כדי שהקדוש ברוך הוא ישמור עליך וילווה אותך לאורך כל הדרך,

ושתלך לשלום ותחזור לשלום, בריא ושלם.

תודה, כבוד הרב.

אתה, מה השם שלך פה? אתה בחורצ'יק.

רגע, רגע, מה השם?

אלירן. אלירן?

אילן? זה העליונה אלירן.

אתה אלירן? והוא אילן?

יש לך את הטלית ותפילין?

באמת, הרבה זמן שרבים בארון.

אבל יש לך.

עוד לא התעטפת ולא שמת תפילין מאז גיל 13? לא, בצבא.

בצבא. ברוך השם. ואתה?

אדוני יש לי דיוקים.

הבנתי. ואתם מוכנים להתחיל קצת ככה בשביל שהקדושה ככה תחדור אליכם? אני מרגיש שזה בא לי באמת בפנים, אין לי בעיה עם זה.

בטח זה יבוא לכם בפנים. אם זה יבוא לכם בפנים, זה הכי טוב. בטח שיבוא לכם.

לעשות משהו כאילו נושא טובה.

אתה לא עושה טובה לאף אחד, זה שלך ולבד. בבית אף אחד לא רואה.

תשים טלית ותפילין ואחר כך תראה אם אתה מרגיש או לא מרגיש. אני מבטיח לך שמה שהרגשת בצבא זה כאין וכאפס אחרי ערב כזה שתתחבר ותשים טלית ותפילין.

תרגיש אחרת לחלוטין.

כל הקליפות והמחיצות וכל הבלבלה שיש כרגע,

הכל יסור.

תשים פעם אחת,

תראה,

הרגשת טוב, המשכת.

אין לי בעיה.

מתאים?

בכיף. ברוך השם, מתה?

מחר.

אני רוצה להרגיש, אני קודם רוצה לדעת יותר לפני שאני אתחיל לעשות דברים.

אין בעיה. אין בעיה. ברגע שאני ארגיש מוכן, אין בעיה. כשאני אעשה יותר, אני אעשה את זה. אין בעיה.

אחד אמרו לו, צריך ללכת לדיאטה.

ואז אמרו לו מה לאכול. הוא אומר, רגע,

רגע, קודם כל רוצה ללמוד טוב, אחר כך אני אוכל.

אבל אמרו לו, זה לוקח שלושה ימים עד שיודעים.

אז מה אתה מציע לו, שיאכל בינתיים או שקודם ידע?

זה בא ביחד.

בא ביחד, גם אני אומר לך את הדבר.

תניח ותלמד.

זה בא ביחד.

כשאני ארגיש מוכן, אני אעשה את זה. תתחיל מחר, מה זה מוכן? יש יד, יש ראש, תשים.

מה קרה?

הקטע הוא שלפעמים אני מניח תפילים.

אוח.

אבל לא, אבל אני מניח תפילים בקטע שונה מאוד מה...

אני מניח תפילים כדי להתחבר יותר לאלוהים.

זה מה שצריך, לא ביקשתי אליי. אליו, רק אליו.

אבל אני מתחבר אליו בדרך שונה ממה שכאילו... אין בעיה בדרך שלך.

זה גם מה שאני עושה.

טוב מאוד.

אבל תניח תפילין

עם ברכה.

ברור שאני מברך.

נפלא מאוד.

מחר תניח בעזרת השם

פעם אחת בשבילי.

פעם אחת.

כן, בשבילי רק.

בחור טוב. מוכן?

יאללה, בהצלחה.

יש פה מישהו שאין לו טלית ותפילין?

יש פה מישהו שאין לו טלית ותפילין?

נשארו ציציות?

הנה, בואו יש אחת.

עשריך.

קח, סליחה.

רגע, יש פה מישהו שאין לו טלית ותפילין?

יש דבר כזה?

תראו מה זה יהודים, אין דבר כזה.

למי הם?

לך אין טלית ותפילין?

אין לך?

איך יכול להיות? מגיל 13 אין לך?

לא, היה.

אין, הם לא טובות.

אתה היום החלטת לחזור בתשובה?

אני אשתדל כמה שאני יכול.

בוא אני אביא לך. בוא מותק, בוא.

רגע, רגע. בוא, בוא, כיפה.

כן, בסדר. יש לו, יש לו, יש לו.

מה השם שלך?

ניצן בן?

ניסן. ניסן בן?

בן לילי.

לילי. השם יזכה אותך משפחת כהן עוד.

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה מהרה.

רגע, אני רוצה לחזק אתכם. שנייה, שנייה.

אני רוצה לחזק אתכם קצת באמונה, ואני חושב שזה יהיה מכה בפטיש, מה שנקרא,

בשביל שני החבר'ה האלה, אלירן ואילן.

בעזרת השם התברכתם, תראו את הסרט הזה,

תראו מה הכוח של התורה הקדושה.

לתורה יש כוח, להחיות מתים, לא רק בתחיית המתים,

גם פה בעולם הזה ועכשיו.

בואו נראה עכשיו את ניסים התותחת.

אני הייתי בכל עברי 25 שנה מדריך חדר כושר.

הייתי קרוב ל-100-110 קילו,

הייתי מער ישראל לשעבר, שנת 86-85,

והייתי בן אדם שפחדו ממני מכל ירושלים, חצי ירושלים מכירה אותי.

הייתי בן אדם מפלצת מהלכת,

גדול מאוד מבחינה פיזית וגם גדול מאוד מבחינה גאוותנית,

אף למעלה,

הרבה גאווה הייתה לי.

הייתי נשוי לפני זה, עם ארבעה ילדים.

התירשתי,

התחתנתי עם בחורה צעירה,

אישה נפלאה,

ואחרי שנתיים שהייתי נשוי לה,

הרגשתי שכואב לי משהו בגוף ולא ידעתי מה כואב לי.

התחתנתי עם מדריך כושר

מפורסם מאוד בירושלים, אין אדם שמתעסק בתחום הזה ולא מכיר אותו.

שם דבר פה.

ובאמת,

היינו, חיינו שנתיים פה,

היה נהדר והכל היה טוב ויפה.

ניסים באותה תקופה הרגיש לא טוב בכלל,

כי הוא התחיל להרגיש כל מיני כאבים בזנב התחתון,

בעצם הזנב בגב,

והוא טען שיש לו כל מיני, הוא חשב בהתחלה שזה דחורים,

וחשב שזה פיסורה,

והשגנו כל מיני משחות מבתי מרים.

וכל הזמן הייתי מטפלת לו במסירות נפש בנושא.

ואני רואה שבן אדם,

את כל המשחות כבר קניתי, וכבר עוברת חצי שנה כמעט.

ואני אומרת לניסי, בואי נלך לרופא, יש לך דימומים.

בואי נלך לרופא.

בן אדם כואבת ללשן, הולך לרופא. כואב הראש, הולכים לרופא.

הוא לא היה מוכן בשום אופן. אני מדברת על בן אדם 100 קילו שרירים,

גופיות, טייצים, האגו שלו בשמיים. בן אדם ש...

אני ורופא. ועוד להראות את האזור הזה לרופא? כאילו, אין מצב, תשכחי מזה.

זה היה חצי שנה, אני מדברת על מצב שאני כבר בהיריון.

חודש אישי.

הריון מתקדם.

וזה כבר היה בלתי נסבל. הוא פשוט היה נוהג עם

חצי גוף למעלה כי הוא לא אכל כבר לשבת.

הוא לא אכל לאכול.

הוא היה נראה רע מאוד.

צבע שלו הפך צהבהב.

את מי שלא ראה את זה לא יבין. זה היה פשוט קטסטרופה. זה היה גוויה.

פשוט גוויה מהלכת.

אני קמתי ב-4 לפנות בוקר. הוא פשוט הלך

20,000 פעם לשירותים,

הולך וחוזר, הולך וחוזר מכאבים.

בפעם ה-30 אני פשוט החלטתי שבאותו לילה לא משתפתי איתו פעולה,

ושאני לא עוזרת לו, ולא מטפלת בו, ולא נותנת לו לא כדורים ולא נרות.

קמתי ב-4 לפנות בוקר ואמרתי לו, תקשיב,

אני אוהבת אותך, ואתה יקר לי,

אבל

לא רופא, אז יש רבנות.

אחד מהשתיים, תחליט. אני ככה לראות אותך לא מסוגלת. בסופו של דבר הלכתי,

גילו לי מחלה, שהרופא היה בהלם, הוא אמר לי, אתה,

אני לא יודע איך אתה חי.

יש לך סרטן בגודל 15 סנטימטר במעי,

ארבע גרולות בכבד,

אתה צריך למות,

אתה גבר,

וזה לא כן, אתה יכול לקבל את מה שאני הולך להגיד לך, וזה לא כן.

אתה לא תחיה הרבה זמן, שבוע, שבועיים, יש לך איפה סיכויים.

אמרתי, סליחה,

התמוטטתי, האשה שלי התמוטטה, כל המשפחה התאספה,

ובאנו הביתה.

באתי הביתה, התחלתי עוד לא להקל את זה, התחלתי לבכות.

ומאותו רגע,

חרב על העולמי.

אז הוא אמר לי, תשמעי,

למהלך גידול סרטני.

וכששמעתי את המילה הזאת, לא יכולתי.

אני מגיל קטן מפחדת מהמחלה הזאת, זה משהו ש...

לא יודעת, זה משהו שאי אפשר,

אני לא יכולה לתאר אותו במילים, את הפחד מהם.

פחד, זה פשוט פחד.

אמרתי לה, אבל אתה לא יודע, אתה לקח את הביופסיה לפני יומיים, וביופסיה זה, אמר לי, תשמעי, אני עובד הרבה, אני מכיר את הריח, את הצבע,

יש לו גידול סרטני.

ולא רק שיש לו גידול סרטני, יש לו 15 סנטימטר לגידול.

אני לא יודעת אם הוא יחזיק.

ואשתו התקשרה אליי, במקרה הייתי חולה,

וסיפרה לי מה שיש לו, שגילו לו גידול.

אני הייתי בהיסטריה, רצתי לשטראוס,

לראות מה מצבו.

כמובן שהזקתי גם את אימא שלי וסבא שלי ודודות שלי.

הזקתי ככה את כולם כדי להיות איתו.

הוא היה מטושטש לגמרי.

לא מבין מה נפל עליו, מאיפה הנחיתו עליו מחלה כזאת.

אני רגילה לראות את אבא שלי שרירי,

כמו שאתם רואים בתמונות, אבא חזק.

שמאוד אוהב את הגוף שלו, את החיים שלו,

ופתאום ראיתי שבר כלי.

לא האמנתי שאבא שלי יכול להיות כזה שברירי.

תוך משקל של 100 קילו שרירים,

הראתי תוך חודשיים וחצי ל-47 קילו, תת משקל.

הראתי 53 קילו.

הגוף התמוטט לי.

לא יכלתי לאכול, לא שסירבתי לאכול,

לא יכולתי לאכול.

זו מחלה קשה וערובה.

אני לא מאחל אותה לאף אדם עלי אדמות, לאף אדם.

הסתכלתי לשמיים, אמרתי, כאילו, למה?

למה?

כאילו, כל כך חיכיתי להיריון וללידה ולמה?

כאילו, זהו, הייתי בטוחה שאנחנו באים, עושים את הבדיקה,

גומרים עם הסיפור וזהו.

ופתאום

המחלה הארורה הזאת נכנסת אליך הביתה.

היא שלחה אותנו הביתה ואמרה לנו, תשמע, ניסים, אני נותנת לך שלושה שבועות לעלות במשקל

כדי לחשוב אם אפשר להתחיל לתת לך איזשהו טיפול,

בשביל להאריך את החיים שלך, משהו כמו כמה חודשים.

אין מה לדבר על ניתוח, אין אפשרות בכלל לנתח את המקום.

הגידול מאוד גדול, הוא דבוק לאיברים פנימיים,

הוא יכול ליצור דימומים במהלך ניתוח.

אין אפשרות, אין סיכוי לנתח את המקום.

הייתי במצב אנוש.

אני שכבתי במיטה אנשים,

המבקרים שהיו באים, יושבים שתי דקות, לא יכולים לראות אותי, ונעלמים

מאות חברים ירושלמים, כי אני הייתי מדריך כושר בחילוניות שלי,

ומאות חברים, אלפים, הייתה פה עלייה לרגל, היו רואים, היו בוכים,

כי אמרו שהם לא צריכים למות,

המשפחה הכינה קבר, אמרו, זהו, זה גמור.

רופאים לא נתנו לי סיכוי, אמרו, אפס סיכויים.

ולא התחלתי עם שום טיפול ועם שום דבר, כי לא הסכימו לתת לי טיפולים. אמרו שאני חצי בן אדם, אי אפשר לתת לי טיפול חצי בן אדם אם הוא לא יעלה במשקל.

ובכו לי במשפחה ואשתי בכתה לי והילדים בכו וכולם אמרו שאני אוכל. ואמרתי, אני לא יכול לאכול.

אין לך תל אבון, אתה לא יכול לאכול, אתה במצב שזה חוסר עליהם, אתה לא יכול לאכול, אתה רוצה להשמין שיתנו לך טיפולים או משהו,

אתה לא יכול, אתה לא עומד בזה.

אני פשוט ישבתי ודיברתי עם בורא העולם ואמרתי

אתה לא יכול לעשות לי את זה, אני בחורה צעירה.

עוד לא התחלתי את החיים שלי, יש לי תינוקת.

תן לי לפחות רק לראות אותה, משהו.

ובאמת, אני פשוט הייתי יושבת וזהו.

זהו, כאילו מקבלת את זה, מקבלת את זה שזהו, שככה זה המצב.

והבעל שלי פשוט הולך לי.

הייתי רואה אותו נגמר לי בין הידיים.

הוא היה יושב, הוא לא היה מדבר איתי, הוא לא היה אוכל.

היו לי מלחמות איתו על האוכל, תאכל, תשתה.

את התרופות שלו הוא בכלל לא רצה לקחת.

הוא לטיפולים לא רצה בהתחלה בכלל ללכת.

הכל היה מלחמות והייתי פשוט נלחמת בו.

ראיתי שאין לי מי לדבר בכלל.

וכל יום, כל יום, כל בוקר כשהייתי קם ורואה אותו לידי, הייתי אומרת, תודה לך, תודה שהוא חי, תודה, פשוט תודה.

תודה שהנה עוד בוקר, הנה עוד לילה, הנה. כל בוקר הייתי, מי היה יושן בכלל? הייתי כל חמש דקות מקשיבה לראות אם הוא נושם, אם הוא בסדר.

דבר ראשון שעלה לי בראש זה, וואו, עוד לא סיפרתי לאבא בכלל שאני רוצה להתחתן.

איך אני עכשיו בכלל יכולה לחשוב על חתונה?

עוד שלושה חודשים החתונה,

ולא ידעתי אם אני אצטרך לבטל את הכול ולחכות עוד שנה, וכבר הכנתי לעצמי בראש כל הזמן איך הוא הולך.

ואז באתי לנסים, אמרתי לו, נסים תשמע,

לא נותנים לך סיכוי.

אין לך הרבה לחיות.

אני אוהבת אותך, אתה אבא של הילדה שלי, אתה אפילו לא ראית אותה.

תעשה משהו. אמרה לי האישה שלי, תראה, כל הרופאים לא נותנים לך סיכוי,

ואני רוצה ללכת לסיכוי לכיוון של הקדוש ברוך הוא,

דרך רבנים מסוימים.

אמרתי לה, אני לא מעוניין בזה, אני אדם מאוד חילוני,

אני לא מאמין בדברים האלה.

אמרתי לי, מה זה אתה לא מאמין? אנחנו יהודים, בוא נלך ל... איך אומרים?

בציפורליים, הצ'אנס האחרון שלנו, בוא נלך.

אמרתי להם, אני מסכים, טוב, הסכמתי.

ספרייה קדושה-קלטות שלו,

והתקשרתי, פשוט התקשרתי לארגון צ'ופר,

סיפרתי את הסיפור נורא נסערת, הייתי ממש היסטרית.

הגעתי לכבוד הרב אמנון יצחק,

כבוד הרב אמנון יבאוטון יבהל. הוא חשב שאני נרקומן או משהו כזה, להסתכל עליו במעבד,

שהוא לא הבין מה זה, עד חצי אדם בא מולו,

מה הוא רוצה ממני.

רק כבוד הרב הזה הוא דבר,

הוא משה רבנו של ימינו,

חבל על הזמן של כולם.

ובזכותו אני חזרתי בתשובה מלאה, כי הוא בא ובירך אותי ואמר לי,

כלה כקשר נידון השבחה,

ותתחבר לקדוש ברוך הוא כמה שאתה יכול.

מאז שהתחברתי לקדוש ברוך הוא, כל אינפוזיה ששמו לי, כל מחט ששמו לי, לא קיבלתי את זה.

התחברתי אליו עם אינפוזיה אחת, ואני כל כך שמח ומאושר

מאין כמוני.

המשפחה, כולם,

חברים, לא האמינו איך שאני קם על נקליים.

כולם אמרו שימות, הכינו כבר קבר, הם לא האמינו,

ופתאום אני בעצמי.

הוא אמר, תראה מה זו גדולה של הקדוש ברוך הוא.

יומיים אחרי זה ביקשתי מהאישה שלי לאכול, היא לא האמינה.

היא קיבלה הלם.

לאכול?

אתה רוצה לאכול? אמרתי, כן.

הרגשתי פתאום צורך לאכול, זה לא סירוב לעזור, פתאום ביקשתי צורך לאכול, רוצה בשר, רוצה לאכול.

הרגשתי שאני מתחיל לחיות עם כל המחלה הכבדה עליי. בשבוע הראשון עליתי ארבע קילו,

בשבוע אחד ארבע קילו,

אחרי זה עוד שבוע עוד ארבע קילו.

כאילו,

הרופאים היו בהלם, כשאני מתחיל לעלות,

איך קרה שהוא התחיל לעלות את זה?

אפשר לתת אולי טיפול או שתיים,

להתחיל לראות איך זה עובד,

ואז תתנו לי כימיותרפיה בהתחלה. הוא קיבל סדרה של אקרנות, 25 אקרנות רצופות,

עשרה טיפולים כימותרפיים.

מדובר על שלושה ימים כל טיפול.

שלושה ימים רצופים שבהם הוא מושבת לחלוטין,

לא יכול לתפקד, לא יכול לאכול.

שבוע כזה מאוד מטורף, שבוע אחרי זה הוא מתחיל להתאושש, שוב טיפול. עד שהוא כבר ככה מגיע לשבת, שוב טיפול.

אנשים היו עמומים.

קודם כל אמר הקדוש ברוך הוא אליהם אחד קצת מהדסות ואמר,

אתה יודע מה אבא שבשמיים?

אני לא אשריך.

הוא אמר לי, אכפת לך? אמרתי לו, אשריך.

הוא לקח את הזקן ואמר,

אני לא אכפת לי להיות קירח,

שלא היה לי סערה בגוף, את הזקן תשאיר.

וככה היה.

והרופאים היו עמומים,

כאילו כל פעם שהוא היה מגיע,

היה מגיע עם יותר שיער, וזה... זה ירד לי הכול. זה בדיוק נוגד את התופעות של הטיפולים הכימותרפיים, כי טיפולים כימותרפיים ידוע,

שהסערות הן נושות.

והרופאה שבה, במקום להקריח אתה מסעיר, זה מצחיק.

והוא לא הקיא,

והוא לא שלשל.

וזה הפך להיות יותר ויותר נוח.

זה טיפול.

וזהו, כאילו מקבל את הטיפולים שלו.

ארבעה חודשים חגגתי, איזה אור של שמחה, מרגיש טוב, הולך ומתחיל לתפקד, קם ממיתת חולי, ופתאום בום!

גילו לי פתאום שיש משהו נוסף, שבהתחלה אמרו שזה נקי, בסיתי ושמחתי וכנראה היה לי מקצרג שבדק אותי

ורצה לבדוק ניסיון מעמד אותי הקדוש ברוך הוא ניסיון, אמר לו תן לו קצת רע בוא נראה, הנה הוא חזר עכשיו בתשובה,

נתת לו טוב טוב טוב טוב בוא ניתן לו קצת משהו לראות איך הוא יגיב

ואני קצת כעסתי

כשבבית החולים בישרו לי שקיבלתי שפתאום הם גילו משהו בברקטום משהו נוסף ששורש סרטני קטן

אמרתי לעצמי ריבונו של עולם, הוא אמר לי מה אני עושה בשביל מה אני אעשה את התפילות האלה, לא יכול, פתאום כמעט, כמעט, התאכזבתי כמעט, אשתי צעקה עליי ואמרה לי ניסיון, תיזהר,

הנה אם יש לך ניסיון תעמוד בו,

ואז אמרתי

עד יום מותי אני עם הקדוש ברוך הוא לא מוותר,

לא עושה שום דבר נגד וממשיך להיות בדת, המשכתי,

קיבלתי את הבשורה, אמרתי אני אקבל אותה בשמחה, באהבה,

ייסורים עם הקדוש ברוך הוא זה רק באהבה.

כשהגעתי לרופאה היא הכניסה אותי לבד לחדר ואמרה לי קרן תשמעי אני רוצה לשוחח איתך לבד.

הסיכוי, ניסיון מגיע לנו עם 0% סיכוי היום הוא ב-20% סיכוי לעבור את הניתוח,

20% 80% שאנחנו פותחים את הבטן וסוגרים אותה ושאין מה לעשות אני נותנת לו מאותו יום שנתיים לחיות.

היא אמרה שהסיכוי,

שיש גם סיכוי שיקרה משהו במהלך הניתוח, היא לא יודעת להאריך,

אבל יש סיכוי כזה.

כמו בכל ניתוח ואצלו קצת יותר,

כי הגידול הוא באתי.

זה היה שלושה שבועות מטורפים.

לא היה רע ואני חושבת שלא דיברתי איתו מהרבנים הגדולים של דורנו. באמת, אני דיברתי והתייעצתי.

אני דיברתי גם עם הקדוש ברוך הוא. בחייתי לו יום ולילה עם כל התפילות שלי, שאני אעבור את הניתוח בשלום. זה היה שמונה שעות ניתוח.

שמונה שעות הכי ארוכות בחיים.

אני לא חושבת שזה שמונה שעות כמו שמונה שנים.

אנחנו יושבנו בחוץ והתפללנו לבורא העולם ועשינו שיעור בחוץ.

לרפואתו.

ואחרי זה קראנו כולנו תהילים.

ואין, את רואה את הקשר עם בורא עולם, את מדברת איתו ואת אומרת לו, אבא שבשמיים ואת מדברת איתו כמו בן אדם רגיל.

פשוט, את יודעת שהוא אבא שלך ויש לך יראה ממנו והוא מלך, מלך כל העולם ושיש פה בידת הכוח לעשות הכל ואם תהי קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראו באמת,

באמת.

ויצור נירה ויעשה ועד שהוא אדם ישמע כי ככה ויושיעם

ואת מדברת איתו ואת אומרת לו, אבא שבשמיים, בבקשה ממך.

אנחנו לא זכאים.

לא לזכויות שלנו אנחנו מבקשים.

מהטחינה שלי, מהרחמים שלך, בזכות הרחמים שלך, תרחם עלינו, תעזור לנו. אין לנו זכאות, זכויות אין לנו, אנחנו כאלה קטנים.

כל כך הרבה עבירות עשינו. אני יודעת שזה לאהב רחמן,

אני יודעת שרק אתה יכול.

לא, רופאים בפנים, ואתה מכוון להם את הידיים ואתה מזיז להם את זה, לאיזה כיוון שרק תרצה.

בבקשה ממך, תן לי סימן.

הרופא של המנתח עבר בחוץ.

באמצע ניתוח, בן אדם באמצע ניתוח, מה אתה עושה בחוץ?

אני פשוט הסתערתי ואמרתי, כאילו, קפצתי ואמרתי, המנתח, מה אתה עושה בחוץ?

כאילו, דוקטור פיקרסקי, מה?

הוא אמר, אל תדעי, הכל בסדר, אנחנו רוצים, תגידו לו.

אני,

ביופסיה, אני אגיד, ושלחו את הביופסיה בראש המערכי ולא הייתה, אני לא חושבת שהיה בן אדם מאושר ואסיר אותנו על הקדוש ברוך הוא ממני באותו יום, זה היה פשוט מדהים.

אני מרגישה תחושה לאית,

קרובה, שהנה הוא ענה לי, גם הפעם הוא ענה לי, הוא פשוט ענה לי.

ואני חייבת לו, אני חייבת את הקדוש ברוך הוא, הכל,

הכל, אני חייבת לו את החיים שלי, הוא החזיר לי את הבעל שלי במתנה.

הוא נתן לי את הבעל שלי חדש, בעל חדש.

ופתאום, עוד לא,

עוד לא עיכלתי את המחלה שלו,

וכבר מודיעים לי שזהו, שהוא כבר לא חולה,

שקרה נס.

תודה לאל.

אני בריא, משלם, אין לי כלום לכל מה שהם ציפו.

שחור זה נהיה ורוד מהקדוש ברוך הוא, כי הוא נותן חיים והוא לוקח חיים.

לא רפאת סתיו, אבל תגיד לי,

אתה צריך למות תוך שנה, אין לך סיכויים למות,

וברוך השם, הנה השנה נגמרה, ואני מאושר, ואני בן אדם בריא,

ואני החיים שלי מקדיש רק לקדוש ברוך הוא. בשבוע שהיינו אצל הרופאה, והיא אמרה לנו, אני רוצה להגיד לכם שמדובר פה בנס רפואי.

אז הוא אמר, זה לא נס רפואי, זה נס אלוהי.

כנראה שהתפילות עוזרות לי. רופאים עמומים מכל הסיפור שלנו. עמומים. אם אני מגיעה למצב שאני מגיעה לרופא, ואני אומרת לו, אני לא מעקרת, הוא אמר לי, גם אני רופא וגם אני לא.

לא, אבל הוא גם מגיע למסקנה, והוא אמר את זה מלמעלה.

הוא אמר, דברים רק משמיים.

אני רק רוצה באמת להגיד תודה מכל ליבי לרב עמלון יצחק. ושאיבדל לחיים ארוכים עם הרב הזה, כבוד הרב הזה,

מאז ועד היום אני מאושר מאין כמוני.

אנשים לא מבינים את זה.

אני כחילוני 48 שנה לא האמנתי בזה.

ובסוף אתה מוצא איזו תרופה,

שזה קוראים לו אבא שבשמיים.

זו התרופה הכי טובה לכל עם ישראל,

שעם ישראל צריך להבין את זה. במיוחד אנשים חילוניים כמוני,

וכל החילונים שנמצאים, שהם חושבים שהכל מובן מאליו.

אומרים, בונו השלום, תסתכלו לשמיים, תראו שיש לנו אבא.

תנו לו טיפה, תקבלו הרבה.

אז זה הקטע הכי קשה שהיה לי, שעברתי אותו,

והיום אני אדם מאושר, מאם כמוני.

עצם חזרתי בתשובה.

ואני גאה שאשתי,

ואני שמח שאתי בדרך חיים ארוכים,

שדחפה אותי לכיוון הדת,

והיום אני שיא העושר.

ואני מאחל לכל עם ישראל, ולכל החילונים במיוחד,

שיבינו,

שלא יחכו למכה כמו שאני קיבלתי שתהיה על סף מוות, שמעכשיו יחזרו לאבא השמיים, שלא רק יבקשו, יבקשו, יבקשו,

שייתנו לו קצת.

קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת.

וזה הפתגם הכי ילד ושאני אוהב אותו,

וצריך להתקרב אליו,

וזהו.

זה מה שאני מספר על עצמי. והיום אני גבר חדש,

אין לי מחלה יותר, אני גאה, אני שמח,

וכל חיי עד יום מותי וזקנתי,

רק הקדוש ברוך הוא. אין עוד מלבדו.

העולם שלי החילוני היה ריקני.

היום אני מגלה שהוא ריקני, כמובן. לפני כן לא הרגשתי אותו שהוא ריקני.

אתה צוחק, ואתה מבלה, ואתה עושה חיים, ואתה חושב שזהו, זהו, זהו, אבל בסופו של דבר אתה הולך לישון בלילה, ואתה מרגיש ריקנות.

אתה אומר, מה זה זה, הנה עוד יום עובר ועוד יום עובר.

מה יש לך בחיים? כלום. אין לך סיפוק עצמי.

היום, בדיעבד, אני יכולה להגיד שזה היה חיים ריקניים מתוכנו.

שום דבר.

כלום.

אבל הבלים.

אחד שלם.

בסדר, הייתי באלעד, והייתי בלונדון, והייתי בפריז, והייתי בערד, והייתי בחיפה, והייתי בצימרים, והייתי בשמימרים.

מה נשאר לי מזה? רק זיכרונות. וגם את הזיכרונות אתה לא-אתה לא יודע להגדיר, כאילו,

קמתי בבוקר וזאתי, אה, מה נשאר לך מזה?

כלום, רק זיכרונות.

ואיזה זיכרונות? אה, יופי, נהנית.

בסדר, אבל העניה היא רגעית.

אתה לא לוקח את החמישה על השום דבר, אין לך שום רוחניות,

את פולחת

וריק בבטן.

ויקום החילוני שיגיד לי שהוא הולך לישון בלילה ומלא לא פה. אין, לא קיים.

ומי שאומר את זה הוא פשוט משקר. כל החיים זה קנאה.

דמי ריבות.

ולמה ככה, ולמה קנית ככה, ולמה עשית ככה, ולמה דיברת עם זאתי, ולמה זאתי עשתה ככה. זה החיים של החילונים, זה מה שיש שם, אין שם שום דבר.

ואתם יודעים, וכל הזמן זה היה להשמיע,

היינו באילת, והיינו בסיני, והיינו ב...

וכל הזמן, כל הזמן הרכילות, וכל הזמן הרדיפה,

כסף, ואחרי זה, והגוף שלי, ואני, ואני, ו...

למה? לאן? לאן? רגע. לאיפה אתם רצים? מה?

מה?

מה אתם חושבים שיצא לכם מזה בסוף? אז יופי, אז עוד עשר שנים ועוד עשרים שנה. מתי מתחילים לפחד?

בגיל חמישים, שישים,

בוודאי רגל וחצי בקבר, אז יאללה, מתחילים לשאול שאלות.

זה בעצם קשה לעמוד על הטעות שלו, ולהגיד, טעיתי, סליחה, את כאן, זה נורא קשה.

במיוחד לאנשים שהם בעלי מעמד, פתאום מה, פתאום אני אהיה דתי?

מה, אני אשים כיפה?

ככה. אתה מתבייש? אני הייתי אומרת, אני אשים כיסוי ראש, הוא אמר לי, אני אלך בודי בילדר ואת אשימי כיסוי ראש? איפה נשמע כדבר הזה בכלל?

נכון, זה קשה, זה מאוד קשה.

אני לא אש... אני אשקר אם אני אבוא ונגיד שזה לא קשה.

אני פשוט אשקר.

מה, לא היה קשה לי לשים כיסוי ראש?

ביום שהיה רגיל לצבע את השיער שלו כל שני וחמישי ולעשות את ה... ואת מבינה שאין בזה שום דבר.

ואני מרגישה יותר יפה,

ויותר מיוחדת,

ואני מרגישה שמכבדים אותי. זה כל כך כיף שמוכר במכולת בא ושם לך את העודף,

כי הוא רואה שאת עם כיסוי ראש, אני אפילו לא צריכה לדבר.

הוא פשוט מניח את העודף.

וקוראים לי גברת, ואני בסך הכל בת 22. זה כזה כיף.

זה כיף. את רואה איך מתייחסים אלייך, את רואה איך הבעל שלך מתייחס אלייך.

אם פעם זה הכל היה בזלזול,

ותביא לי ותקחי לי ותעשי לי, אז היום,

אז הוא קורא לזה גמילות חסדים לאישה? וזה הכי כיף לי בעולם.

אדם דתי זה לא רק דתי.

זה גם אדם שכל הדעת שלו מתיישבת.

הוא הופך להיות אדם נפלא. אם הוא היה אכזרי,

הוא עצבני באופן טבעי, הכל יורד לו. כי אתה לומד דברים, אתה קורא, ואתה לא שובע.

אין לזה שובע. אין לזה שובע. הוא בעם רגוע, והוא סבלני יותר, והוא מכבד, והוא דואג.

נכון, יש דברים שהם קשים,

אבל יותר קשה להיות חילוני.

הרבה יותר קשה להיות חילוני כשאתה רודף אחרי דברים כל הזמן,

ואתה כל הזמן צריך להשיג, להשיג, לצבוק. יצר נעה, יצר נעה שמשפיע.

הרבה יותר קשה להיות חילוני. מה קשה להיות דתי?

מה קשה?

שבת התנ״ך, איזה כיף שבת. בלי סיגריות, עשן בכל הבית,

בלי טלפונים לענות כל היום, בלי קניות, בלי סידורים. יושב, אוכל,

לומד תורה, ישן.

יש עוד, שמישהו יקום, אפילו חילוני, תנסה.

תנסה בתור אדם חילוני לעשות

שבת.

היינו מלאים חול, עייפים. חוזרים עייפים, כאילו,

עייף כל כך חול, מזיע שמש.

בבית, יוצא לטייל,

פיצוחים, שתייה, יושבים, קורעים.

יש יותר כיף מזה?

כמה אני מוכרח? יום ראשון מגיע, אני כבר מחכה לשבת.

ברצועי השבת, אנחנו כבר מדברים על שבת הבאה.

כן.

אין יותר כיף. וקשה, יש רגעים קשים.

אבל אתה יודע... היום כבר לא. היו להתחלה. שאין.

שאין על זה ועל העולם הזה לא תוותר לעולם.

שאין כמו זה. אין כמו החיים האלה. יש לך אחלה חיים. אתה חי בריכות, יש.

הפרדה.

טיולים יש.

יש כמו להיות בקבר של צדיק?

אוי, שאתה בפרשמור. יש כמו לנסוע מירושלים למרון?

איזה יופי.

וזה טיול, וזה ליהנות, וזה לאכול, וזה לשתות, וזה להגיד תודה.

בחיים הדתיים יש הכל,

ופי מיליון יותר טוב מהחיים החיים. הכל יש.

רק בצורה של שכל, בצורה של היגיון,

בצורה של קווים.

וזה הכי כיף, כי אתה יודע להעריך דברים.

לא שהם הפקרות והכול מותר.

איך שהבנות נראות,

הילדות נראות ומתלבשות. זה תרבות המערב. גם ההורים לומדים אצלנו, אבל מפקירים אותם, לא אכפת להם. והחינוך.

היום אמהות אכפת להם רק מעצמם.

אתה עובר ליד בית חילוני עם שלושה ילדים אתה שומע צעקות ואתה עובר ליד בית חרדי שמונה ילדים אתה לא שומע את הבית

אתה רואה איך אבא דתי נותן לילד שלו עשרה שקלים איך הוא מעריך כאילו נתת לו מאות שקלים אבא תודה ואבא תודה ועשרים נשיקות עד שהוא לוקח את הכסף

ילד חילוני נותן לו עשרה שקלים ואתה אומר קמצן אבא קמצן

ילדים בני 12 שוכרים בסמים לאן הגענו? לאן? לאיפה? לאיפה? עד מתי?

אין גבולות אין קווים אין

הכל בא לי והכל מותר לי.

תרבות המערב,

אנחנו אין לנו שום דבר משלנו לישראלים.

לעם היהודי

יש את המסורת מבית אבא.

לעם הישראלי אין שום דבר משלו.

אנחנו חיקוי אחד גדול ולא מוצלח.

אם זה היה מוצלח, עוד הייתי אומרת,

חיקוי אחד גדול ופשוט לא מוצלח.

של מה?

אין לנו שום דבר משלנו.

תסתכלו, תגידו משהו אחד ישראלי אמיתי.

יהודי אותנטי.

אין, לא קיים.

רק במגזר הדתי, החרדי. אל תלמדו אותי מה זה חילולים.

אל תלמדו אותי מה זה כל השטויות שעשיתי,

ואתם יודעים למה אני מתכוון.

כל החילולי שפעת וסיגריות ועישונים והכל.

אל תלמדו, תאוות, אל תלמדו אותי את כל התאוות.

אני מכיר הכול.

כל פאפ, כל דיסקוטק, כל מועדון, כל זבל.

מכיר הכול.

אל תספרו לי שזה כיף.

זה רגעי, זה שנייה, זה נגמר, נעלם.

התורה לא נעלמת לעולם.

יש עולם הבא ושל עולם נגיע.

אתם אוכלים? תגידו תודה, כי שום דבר לא מובן מאליו.

אף אחד לא מבטיח לך שמחר בבוקר אתה תקום ואתה תוכל לאכול או תוכל לשתות. אף אחד, ואל תהיה בטוח בעצמך עד יום מתוך.

אתמול למדתי מה זה בן אדם עשיר.

עיניים,

שיניים, ידיים, רגליים.

זה עשיר.

אני מרגישה עשירה, כיף לי. זה בן אדם עשיר.

ויש לי ידיים, תודה, תודה לקדוש ברוך הוא, אני לא צריכה כלום.

פת לחם, בצע, בריאות, אוויר, אני נושמת, זהו.

החיים ככה הוא יהיה הכי מאושר בעולם.

וכל מה שיש יותר, תודה לאל.

באמת, אני אומרת לכל בן אדם שמרגיש עצוב,

או מדוכא, או ממורמר,

ילך, יעשה סיבוב קטן

באונקולוגיה בהדסה עם כרם, או יש מחלקות אונקולוגיות בארץ,

השם ירחם.

סיבוב קטן יצא ויגיד אם הוא מרגיש מדוכא, או אם הוא עצוב,

או בריא, שלם,

ברמה חזרים, בששתר גילים. תודה לו על זה, תודה לאל.

אל תתלונן.

לא להתלונן.

חוקו החיים שלנו תלונות.

קשה לי, וואי, בעבודה זה, והיה לי ככה, ועם האישה ככה.

תחזרו בתשובה, אין קושי.

אין קושי.

הכול מסתדר.

אני וניסים היינו חיים. איך חיינו?

חיינו שלוש שנים,

גם אני עבדתי וגם הוא עבד.

המקרה היה ריק.

חיינו על שכירות.

לא הספיק כלום. לא הספיק לנו. לא היה מספיק, לא מבינים לאן הכסף הולך.

היום לא אני עובדת,

ולא ניסים עובד,

ואנשים שאלו לי מאיפה מקרר מלא מהקדוש ברוך הוא.

והוא אמר.

החבר שלי שאל, מה אתה עובד? באיזה משהו הוא מתיקן? אני עובד אצל הקדוש ברוך הוא.

אתה חוזר בתשובה, אתה מזכה את ההורים שלך, אתה מזכה את הילדים שלך. הם מזכים אותך, מנסים להתקרב אליך, לשמוע, להתקרב, לדעת, להתעניין.

תתעניינו, תבדקו.

תמיד ציירו לנו את הדוסים כאנשים שחורים.

היום אני גאה, אני שמחה מאוד שקוראים לי דוסית.

להתחזק ולהתחזק ולהתחזק ולהתחזק ולדבוק בו ולהידבק בו ולהאמין בו.

יש ישועות ויש ניסים. והלוואי שכבוד הרבנון יצחק,

שאני מאחל לו אריכות ימים שיחזיר את העם הזה את כולו בתשובה.

ניסים התותח, וואי וואי וואי, ראית? הר אדם ככה הצטמק, הצטמק, הצטמק, הצטמק.

פגשתי אותו שבוע לפני שהוא מת.

פחד פחדים לראות אותו.

מה שאתם רואים פה זה כבר שהוא השמין.

רק התשובה עשתה לו את זה, והוא חילוני גמור, מאפס, לא מבין כלום.

כלום.

לא עשיתי כלום. פשוט הדרכתי אותו, אמרתי לו, תעשה מה שאתה רואה, אומרת 100%

ואז הסיכויים שלך 100%. ובן אדם הלך על הכל, הוא בטח שעוד לא הספיק לעשות הכל תוך שבוע,

אבל עצם זה שהוא יצא לדרך,

והלב שלו האמיתי,

הקדוש ברוך הוא הרים אותו למעלה, למעלה, למעלה.

זה כבר שלוש שנים אחרי זה. פה אתם רואים אותו שנה אחרי. הוא כבר שלוש שנים אחרי חי, בריא, נקי.

וזה לא אחד,

עשרות כאלה של אנשים שהרופאים אמרו אין תקווה.

אין דבר כזה אין תקווה אצל הקדוש ברוך הוא.

כתוב אפילו חרב חדה מונחת

על צווארו של אדם,

אל ימנע את עצמו מן הרחמים, מן הקדוש ברוך הוא,

כי הקדוש ברוך הוא אל רחום וחנון,

אבל מי שמתקרב אליו,

מושיט יד לשם, השם עוזר לו, מרים אותו.

אבל אם בן אדם עומד מנגד ואומר לו, חכה רגע, תן לי זה, תן לי פה, נראה,

לאט לאט, זה פה, שם,

מפספס בידיים את גודל השכר שיכול לזכות מיד.

מי שרוצה, כמו שאמרתי קודם, להיות שותף

ולהיות חלק מתוך הדבר הגדול הזה של לקרב את אחינו בית ישראל, שיכירו את האמת,

יכול לתת

מתת קטנה מתוך מעשרות שצריך יהודי לתת.

28 דולר לחודש מכספי מעשר, אתה רוצה לזכות?

אשריך, הנה דוד, תתן לו פה.

מי שנותן גם יכתוב את השם שלו, ושם האימן נותן לו ברכה מיוחדת בעזרת השם. הנה עוד יהודי אחד, תן לו פה עם הצהוב.

זכות גדולה גם יהיה שותף איתנו בכל הזכויות, ולא עוד,

אלא גם יהיה איתנו בסוף שבוע בבית מלון,

טיול לקברות צדיקים, יקבל קלטות,

יקבל עיתון, יקבל שבועון הביתה,

מה לא.

העיקר שיהיה שותף ויזכה להיות חלק מאלה

שמקרבים את אחינו בית ישראל לאביהם שבשמיים.

יש לי הפתעה בשבילכם לסיום.

אלירן ואילן, תקשיבו טוב,

בפרט אלירן.

אלירן שאל למה הגויים צריכים לרוץ

אחרי היהודי ולרדוף אחרי הציצית שלו.

יש פה הפתעה הערב, אני ראיתי עכשיו, לא ידעתי קודם.

לפני כמה שנים

הגיעה להרצאה שלי בירושלים

ירדנית

מירדן

ששמעה קלטות שלי שזרקה חברה שלה בזבל.

חברה שלה יהודייה זרקה קלטות שלי בזבל.

היא הרימה, שמעה,

ומזה התחזקה ורצתה לאט לאט אחרי ששמעה טוב טוב טוב

להתגייר ולהיות יהודייה.

עבר תהליך של שלוש שנים

שהיא הולכת בהרצאות ושומעת קלטות ולוקחת קלטות ומחלקת ליהודים שיחזרו בתשובה.

והשלימה את הגיור שלה ביום שישי האחרון,

וברוך השם היום היא יהודייה

והיא נמצאת פה הערב.

וקוראים לה רחל והמשפחה שלה היא קראה שופר.

רחל שופר,

אפשר להגיע לכאן בבקשה?

רחל שופר.

אשריכם, אשריכם ואשריי.

אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.

ברוך ברשותכם אברך

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם

הגומל לחייבים הטובות אשר גמלני כל טוב.

אמן

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם הרוצה בתשובה.

אמן

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם

שזכני להתחייב וחייבת אני בזכות.

אשריכם ואשריי רבי.

אשריכם.

בזכות.

תהיי בריאה ותזכי לכל טוב לעבודתו יתברך.

מפלגה

תודה רבה.