נצרת עילית - שידור חוזר מההרצאה:נצרת עלית 16-01-2008

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אה, אה, יא יא,

יא הו, אה, יא יא יא יא...

אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-א

איז'ה מנוחת-העדן ולפרנסת אברהם בן-מזל, יוסף חיים בן-סימה, ישראל חי בן-סימה,

פרנסה ברווח.

ההרצאה אורגנה על-ידי רוני אבנאל בן-לאה לקידוש השם, לעבודתו יתברך.

אנחנו נמצאים בפרשת השבוע ויש לנו מה ללמוד.

והיה דם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם,

וראיתי את הדם ופסחתי עליכם.

רש״י מפרש, וראיתי את הדם,

הכל גלוי לפניו.

אלא אמר הקדוש ברוך הוא,

נותן אני את עיני לראות שאתם עסוקים במצוותי ופוסח אני עליכם.

בזכות שאני רואה שאתם עוסקים במצוות שלי,

אז אני אפסח מעל בתיכם ולא יהיה בכם נגף.

ברור שהדם על המשקוף ועל שתי המזוזות

יהיה לזכות

שבשכר מצווה זו ינצלו בני הבית,

כי אם הכוונה על מצוות הפסח,

אז הקושייה חוזרת למקומה, שהרי הכל גלוי לפני הקדוש ברוך הוא,

אם הם עשו את הפסח או לא עשו את הקורבן.

אבל יש להתבונן מהי הזכות של נתינת דם על המשקוף ועל שתי המזוזות.

איזה זכות יש בזה?

לוקחים דם

מהקורבן

ושמים אותו על המזוזות

ועל המשקוף.

מה הזכות שיש בזה כדי להינצל?

כתוב, ויקרא פרעה אל משה ואל אהרן, ויאמר,

לכו זבחו לאלוהיכם בארץ.

ויאמר משה, לא נכון לעשות כן,

הן נזבח את תועבד מצרים לעיניהם ולא יסקלונו?

איך אנחנו נזבח

את האלוהים של מצרים, את הטלה,

לעיניהם,

וכי הם לא יסקלונו?

זה לא נכון לעשות את זה פה.

הרי

שאפילו לאחר המכה הרביעית שכבר ראו מצרים כאצבע אלוקים היא,

אף על-פי כן אמר משה רבנו,

הן נזבח תועבד מצרים ולא יסקלונו?

זאת אומרת, אף על-פי שהם ראו את כל המכות והבינו שיש כוח ביד השם וביד שליחו, משה רבנו, להכות אותם,

מכל מקום, אם הם יראו שמתעסקים עם האלוהים שלהם, עם השה,

הטלה,

שזה היה האלוהים של מצרים, כמו שהיום יש פרה בהודו,

אם זה ככה,

איך הם עדיין יכולים לסקול?

הרי הם רואים שיד השם גברה,

אף על-פי שכבר היו שבורים ורצוצים מכל מקום,

עדיין המצרים היו דבוקים

בעבודה זרה שלהם,

שלא היו יכולים לסבול דבר זה,

שישחטו עבודה זרה שלהם לעיניהם.

גם פרעה לא ענה למשה על דבר זה,

ומוכח שהוא הודה לו.

זאת אומרת, הוא הבין

שכך הוא המצב וכך נכון יותר,

שאם לא כן, עלולים המצרים לסקול אותם באבנים.

לפי זה,

נבין את נתינת הדם על המשקוף.

למה צריך היה לתת על המשקוף או על שתי המזוזות?

כי הקדוש-ברוך-הוא רצה לבחון את עם ישראל אם הם בשלמות האמונה.

וזה ההמשך למה שאמר משה רבנו לפני כן, משכו

וקחו לכם צאן ושחטו הפסח.

משכו ידיכם מעבודה זרה,

וקחו לכם צאן ושחטו הפסח.

מי זה הפסח?

קורבן פסח זה למעשה האלוהים של מצרים שצריך לשחוט אותו לעיניהם, למשוך אותו לפניהם. הם רואים את האלוהים שלהם נגרר,

ובני ישראל העבדים המשועבדים שם לוקחים את זה לעיניהם,

כופרים בעבודה הזרה שלהם בפניהם

ושוחטים אותו.

אז אם כן,

לפי זה מתבהר,

כשהם מושכים ושוחטים את זה, הם מושכים בעצם בזה את ידיהם מעבודה זרה,

כיוון שגם ישראל היו עובדי עבודה זרה במצרים,

וכדי להיגאל היו צריכים למשוך את ידם מעבודה זרה,

להסתלק מכל החיבור שלהם למצרים, לתרבותם, לאמונתם,

ועל-ידי זה תהיה להם זכות,

ולכן היו צריכים לתת על המשקו ועל שתי המזוזות

את הדם של הקורבן,

ואז המצרים רואים את הדם של האלוהים שלהם מונח על המזוזות והמשקוף, ומעיהם מתחתכים.

עכשיו, זו מסירות נפש גדולה מאוד לעשות דבר כזה. מי יכול להסתכן?

לעשות דבר כזה, לקחת

את האלוהים של מצרים, שהם אדונים

על בני ישראל,

והיו שולטים בכיפת העולם,

ולבוא לעיניהם ולעשות את זה?

ולפני כן לקשור

את הטלה בקרעי המיטה ארבעה ימים,

שהוא פועה

והמצרים שומעים את זה ומתפוצצים?

זה לא כל כך פשוט לעשות כזה דבר.

נסירות נפש

של עם ישראל,

כשהם היו למרמס אצל המצרים,

וכעת הם לועגים לעבודה זרה שלהם ולהם

לעיני חול, בפרהסיה.

זוהי הזכות שבזכות זה הקדוש-ברוך-הוא יפסח מעליהם בזה שהם שונים ממצרים.

ולכן, המשחית

יפגע דווקא באלה שאוחזים עדיין בעבודה זרה,

ולא באלה שלא אחזים, דהיינו בני ישראל שמשכו את ידיהם

מן העבודה הזרה.

ולמה צריך את זה?

משום שחוק מלכות שמים הוא, ותלמדו את זה טוב, זה חשוב,

חוק מלכות שמים הוא

שכדי להציל אדם ממוות

שלא כדרך הטבע,

אם אדם צריך למות

ורוצים להציל אותו בדרך נס,

לא על-פי טבע,

דורשים ממנו זכות של מעשה שהוא יעשה, שזה נגד הטבע.

אם הוא יעשה מעשים שהם נגד טבעו,

אז יכול להתהפך גזר הדין שלו ויזכה לנס.

כי אם על-פי טבע הוא צריך למות,

בשביל להפקיע את הטבע צריך מעל הטבע,

ומעל הטבע, בשביל להפעיל מעל הטבע צריך גם זכות של מעל הטבע.

אז לכן

היו צריכים מסירות נפש לוותר על החיים

בשביל לקיים את ציווי השם.

בעצם, כשעם ישראל הסכימו להישמע לציווי של הקדוש-ברוך-הוא, הם לקחו בחשבון

שהמצרים עלולים להרוג אותם,

והם הסכימו למסור את נפשם

על קידוש השם, לעשות את רצונו,

להסתכן מחייהם כדי לבצע את המצווה שהשם ציווה אותם.

מה הציווי? לשחוט את האלוהים

של מצרים לעיניהם.

ואז מודדים לאדם מידה כנגד מידה.

כיוון שאתה היית מוכן למסור את נפשך,

שזה נגד הטבע שאדם ימסור את נפשו,

כי אדם רוצה לחיות,

אז כנגד זה, כיוון שהיתה גזירה שאתם יכולים פה למות

ולגמור את החיים במצרים,

ולצאת ממצרים אי-אפשר,

ומ״ט שערי תומעה כבר נכנסו והיו קרובים לחמישים.

בשביל לצאת ממצב כזה צריך להפך את הטבע. אם תהפכו,

תצאו מגזירת מוות לגזירת חיים.

כך גם היה בקריעת ים-סוף.

כמו שכתוב, וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם.

מה זה מצרים נוסע אחריהם? המצרים, לא מצרים.

אלא לא המצרים הם ראו שנוסעים אחריהם.

אלא השר של מצרים,

הוא נוסע אחריהם. קוראים לו מצרים.

הוא נוסע אחריהם.

אז עם ישראל רואה שהמלאך של מצרים בעצמו

יוצא לחלץ לטובתם של המצרים

ורודף אחריהם.

הרי הם עמדו במצב נורא ואיום,

פחד כזה,

עד שהם משתחררים סוף-סוף, יוצאים ממצרים,

ופתאום רואים שמלאך רודף אחריהם,

והשר של מצרים דואג למצרים,

זה ניסיון גדול מאוד לעמוד בדבר כזה.

למען אם שאלו ישראל באותה שעה, ליונה שבורחת מן הנץ.

הנץ רודף אחריה,

אחרי היונה, והנץ הוא טורף,

והיא נכנסת לנקיק

של סלע,

והנחש

נושף בה.

הנחש נושף בה. איך שהיא נכנסת לנקיק,

מופיע נחש והוא נושף בה?

מה היא תעשה אם תיכנס לפנים?

הנחש.

אם היא תצא לחוץ,

הרי הנץ.

כך היו ישראל באותו מצב.

מצד אחד הים עומד לפניהם,

מצד שני המצרים מאחורה.

מה יעשו עכשיו?

על זה נאמר יונתי בחגבי הסלע בסתר המדרגה.

יונתי זה עם ישראל שנמשלו ליונה,

והיא בורחת מהמצרים,

והיא בחגבי הסלע בסתר המדרגה,

מאחור המצרים, מקדימה הים, מה עושים במצב כזה?

אז עם ישראל מוקפים מכל צד.

יש להם

ים לפנים מאחור מצרים,

ולא סתם, אלא השר של מצרים נמצא שם,

והם רואים שעומדת

למצרים,

דהיינו עומד לפניהם השר שלהם ומסייע להם,

והוא בא לעזור להם,

וחרבו שלופה בידו.

אתם יודעים מה זה לראות דבר כזה? כשדוד המלך

ראה מלאך, נצטנן דמו, כתוב,

ב-15 שנה לא יכלו לחמם אותו.

היה ישן במיטה, רועד, רועד, רועד, רועד, נצטנן דמו.

וכל זה היה מזה שהוא ראה את המלאך.

מלאך, 15 שנה עד יום מותו.

אתם מתארים לכם דבר כזה? לראות מלאך.

אבל שם היה עוד דבר אחד. בגלל שהוא חתך

את החלוק של שאול

בביזת הבגד,

לכן התחבר גם החשבון הזה,

והבגד כבר לא חימם אותו.

לכן הצטנן דמו.

זאת אומרת, בשמים מדקדקים על כל דבר ודבר,

בשביל

שהאדם

כשעושה דבר ייקח בחשבון,

שהכול בא בחשבון.

אין דבר בלא חשבון.

אם כן, גם המצב הזה שהם נוסעים במצרים אחריהם היה ניסיון ובחינה אם הם יעמדו באמונתם ובביטחונם

בצורה איתנה,

לפתוח בשם יתברך.

ועם ישראל, הנבחרים שיצאו ממצרים, 80%,

כידוע, מתו במצרים, לא יצאו.

רק 20% יצאו ממצרים.

אז הנבחרים מישראל שיצאו ממצרים,

היה להם ביטחון בשם,

אבל היו ביניהם גם כמה שלא היו כל כך חזקים באמונתם,

והם נפלו ברוחם וגבר עליהם הפחד.

ואמרו למשה, המבלי אין קברים במצרים,

לקחתנו למות במדבר?

התרגום של רבי יונתן בן עוזיאל

אומר

שהם זקפו את עיניהם

ופחדו מאוד והתפללו לפני השם.

ורשעי הדור,

אותם רשעים של הדור,

מה אמרו למשה?

בגלל שלא היתה לנו אפשרות לקבור אותנו במצרים הוצאת אותנו למדבר.

אז מה קרה?

זה גרם קטרוג,

והיו צריכים לעבור עוד ניסיון.

מה היה הניסיון הבא?

כדי להראות את מסירות נפשם ואת אמונתם בשם יתברך,

אומר השם אל משה, אל תצעק אלי,

דבר אל בני ישראל ויסעו,

ויבואו בני ישראל בתוך הים,

ביבשה.

הים לפניהם.

איך נכנסים לים מיליונים?

אז אומר לו, דבר אל בני ישראל ויסעו,

שייכנסו לתוך הים ויבואו לתוך הים

ביבשה.

איך בתוך הים וביבשה? אם זה ים, זה לא יבשה.

תאמינו שזה יהיה יבשה.

תיכנסו.

ואז מה היה?

נחשון בן עמינדאם משבט יהודה קפץ ראשון לתוך המים,

וזה לא נפקע.

והגיעו מים עד נפש, עד האף שלו.

הוא הולך, הולך, הולך, הולך, בפנים, בפנים.

מגיע לכאן, הגיעו מים עד נפש, לא נפקע.

אבל כשזה הגיע עד לכאן, הקדוש-ברוך-הוא בקע

את הים ל-12 גזרים לכל שבט ושבט שיעברו בפנים.

אז זה היה הניסיון הנוסף,

שהיו צריכים לעבור עם ישראל,

בגלל העיכוב באמונה ובביטחון, שאמרו,

למה לקחתנו למות במדבר?

אז הצטרכו שוב למסירות נפש,

כדי שיהיה מידה כנגד מידה, שיהיו ראויים להנצל.

כי מצד שמצרים רודף אחריהם

והים סוגר עליהם מקדימה, אז על-פי טבע אי-אפשר להנצל.

בשביל לשבור את הטבע, מה צריך?

לעשות משהו נגד הטבע.

בשביל להנצל מעל הטבע צריך לעשות משהו נגד הטבע.

מה זה?

זה לעשות עוד פעם את האמונה והביטחון ולקפוץ לים

וללכת על בטוח שיהיה יבשה.

הנה, יש לנו סוד גדול,

שאנחנו לומדים מהפרשה,

שאפילו אם יש גזירת מוות על אדם

וצריך

בשביל זה נס

שהוא לא טבע,

בשביל זה צריך לעשות

שבירת הטבע של האדם

או סביבתו,

בשביל שאפשר יהיה מידה כנגד מידה

לחון אותו.

את זה צריכים לדעת.

לכן הצטוו ישראל בעוד מצווה, והמצווה הנוספת היתה

לעשות ברית לפני שהם יוצאים.

וגם לעשות ברית לפני שיוצאים למדבר זה סכנת נפשות.

מי הולך לעשות ברית בכל גיל? לא מדובר על ילדים בני שמונה ימים.

גם המבוגרים, גם אלה שלא נימונו במצרים,

צריכים לעשות ברית-מילה

ולצאת ממצרים.

זו סכנת נפשות ללכת תוך כדי בריחה,

ללכת במדבר, מקום לא סטרילי בכלל,

עם הילדים, עם הטף,

ביום השלישי זה כאבים איומים,

ולעבור את כל זה ולצאת למדבר.

אז מצד אחד, בתוך מצרים צריכים

לשחוט את האלוהים שלהם,

מצד שני צריכים לעשות ברית-מילה,

שתי מצוות של מסירות נפש.

למה דווקא שתי אלה?

אם צריך לעשות מצוות, למה שהקדוש ברוך הוא יגיד שיניחו תפילין וישימו ציצית?

שני דברים קלים. אם הקדוש מחפש מצוות וזכויות לעם ישראל, יעשו משהו קל ויצאו.

לא.

היו חייבים, מצווה אחת, קודם כול, למחוק את כל התרבות הזרה שהיתה להם, העבודה הזרה,

לשכוח מתרבות מצרים, כי הם הולכים לקבל תורה.

אז צריכים למחוק את העבר, מה שנקרא, לשוב בתשובה גמורה.

ומצד שני,

צריכים לעשות ברית-מילה, לקבל עליהם עול מלכות שמים,

עליהם במסירות נפש.

כשאדם עושה ברית-מילה,

פירושו של דבר שהוא נכנס

בברית עם הקדוש-ברוך-הוא.

כמה זה ברית?

תריב.

כמה מצוות יש?

תריג.

אם עושים את הברית, כמה נשאר?

תריב, ברית.

אז המצווה הראשונה הזאת

היא המצווה שבעצם אתה מתחילים לקבל עול מלכותו יתברך.

אז לזכור, אם רוצים לזכור,

צריך מסירות נפש,

צריך למחוק את העבר,

אין יותר עבר שלילי,

ומתחילים דף חדש, במסירות נפש,

לקבל עול מלכותו יתברך.

ואז יכולים להפך את הטבע ויכולים לזכות לנסים גלויים

עד בלי סוף.

לקדוש-ברוך-הוא אין בעיה.

הוא רוצה לעשות נסים,

גם נגד הטבע,

אבל הוא רוצה שאנחנו נפרע את השטר קודם.

אם נעשה את זה, אוטומטית זה עובד.

מידה כנגד מידה.

מידה כנגד מידה לא בטלה מעולם.

אז לכן צריך לדעת.

דבר נפלא אנחנו לומדים כאן,

שבעצם השליטה על חייו של האדם

מסורה בידו.

שטר השחרור שלו,

שטר הזכאות שלו,

אריכות החיים שלו,

הכול נמצא בידו.

אם הוא עושה את רצון השם,

אשריו ואשרי חלקו.

אם הוא מהפך את טבעו,

הקדוש-ברוך-הוא יהפוך את כל הטבע שילך לפי מידתו הוא.

זה דבר חשוב.

הכלל הזה נחזיק בידינו,

ובעזרת השם נוכל לראות אתו ישועות.

אפשר שבמשך הערב נראה לכם משהו בעין זה.

בינתיים אני אתן לכם אפשרות

לשאלות ותשובות

למי שמעוניין, יצביע,

וניתן לו אפשרות לשאול.

אבל אני מבקש שבשלב הראשון של הערב יהיו רק שאלות.

אז בבקשה, המעוניין הראשון,

בבקשה.

יש שואל ראשון, או שבנצרת אין שאלות?

הנה פה בשורה שנייה, הראשון התעורר.

ערב טוב. אם אפשר לקום, תודה.

ערב טוב.

ערב טוב. יש לי שאלה אם אתה יכול לספר על אברהם אבינו.

אם כל החיים שלי אני אשאר לספר עליו, יום אחד אני לא מחסה.

עשר דקות, רבע שעה.

מה אתה רוצה לדעת עליו?

איך הוא הגיע לאמונה שלו?

הסיפור. למה דווקא זה אתה רוצה? כי זה הכי מעניין, זה השורש שלנו.

משם זה התחיל.

אתה שומר תורו מצוות היום?

כן, משתדל מאוד.

מתי התחלת?

לפני חצי שנה, משהו כזה.

הבנתי. ונתקעת עם אברהם אבינו.

זו דמות אחד הגדולים.

הוא האבא.

אתה צודק. שב, מותק. אני אהבתי את השאלה שלך.

אתה יודע איך אני אוהב את אברהם אבינו? אין לך מושג איך אני אוהב את זה.

זה המודל שלי.

אני משתדל לחקות אותו במה שאפשר.

אתה יודע?

אברהם אבינו זה אבי האומה הישראלית ואבי האמונה העולמית,

האמונה באל אחד.

הוא נולד לאבא שקראו לו טרח.

וטרח היה מוכר עבודה זרה, אחד מהמפיצים הגדולים ביותר.

טרח אבי אברהם

היה אחד מהשרים של נמרוד.

נמרוד באצטגננים שלו ידע שהוא הולך להיוולד ילד כזה,

והוא ניסה להרוג אותו.

הוא כבר הבין שתהיה לו בעיה עם הילד הזה.

הילד הזה,

בגיל שלוש שנים,

הכיר כבר את בוראו.

הוא שוטט בדעתו להבין

איך העולם הזה מתנהג.

הוא הגיע לדרגות גבוהות ביותר באמונה,

מה שאנשים היום, עם כל ההיסטוריה העולמית, לא מצליחים להגיע.

כשהוא הסתכל בבריאה

וראה את השמש עולה במזרח,

אמר, זה כנראה האלוהים שמנהיג את הבריאה.

אבל כשהיא שקעה השמש והירח בא,

אז הוא אמר, אם השמש נדחית מפני הירח, אז הירח הוא האלוהים המנהיג את הבריאה.

כשהוא ראה שגם הירח מסתלק והשמש

חוזרת שוב לזרוח,

הוא אמר, אין שני מלאכים משתמשים בכתר אחד,

אז מוכרח להיות מישהו מעליהם שמפעיל אותם.

אז אני אעבוד את ההוא שמעליהם.

ככה הכיר אברהם את בוראו,

ואמר שיהיה שליט לבירה.

למשל, לאדם שהולך ורואה בירה דלוקה.

אתה הולך לראות עיר שלמה מלאה אורות.

אפשר להגיד שאין פה שלטון, אין פה שליט,

אין פה מישהו מנהיג, אין מישהו שבנה את המקומות האלה, מישהו שהפעיל מערכת חשמל,

תיעול,

מדרכות, רמזורים,

שלטי חוצות.

יש דבר כזה.

זאת אומרת,

הבין

אברהם אבינו שיש מנהיג לבירה.

מה עשה?

התחיל להסביר את זה לכל בני העולם.

כל מי שהוא נתקל אתו

היה מסביר לו

שיש מנהיג לבירה.

היו ויכוחים, כמובן.

כמה קיבלו וכמה לא בשלב הראשון,

לא ברור.

אבל בסופו של דבר,

בסופו של תהליך

קצת ארוך,

הכירו כל העולם שאברהם צודק

ואמרו המלכים הכי גדולים בעולם,

נשיא אלוקים אתה בתוכנו.

זאת אומרת, הכירו במעלתו שהוא נשיא אלוקים.

זה לא אדם רגיל.

יהושע כינה אותו האדם הגדול בענקים.

אין שום תיאור כזה רשום בראייה בעולם.

האדם הגדול בענקים.

היום אומרים לפעמים, זה ענק.

ענק.

זהו, גדול.

אבל הגדול בענקים, רק אמרם.

מכל מקום

נמרוד

השליך אותו לכבשן האש על זה שהוא הפיץ אמונה,

והקדוש-ברוך-הוא הציל אותו מכבשן האש.

המלאך גבריאל רצה לרדת להצילו,

אז הקדוש-ברוך-הוא מנע ממנו ואמר לו,

לא,

הוא יחיד בעולמו

ואני יחיד בעולמי,

ואין ראוי להצילו אלא יחיד את היחיד.

אז הוא לא נתן אפילו למלאך להצילו, אלא הוא בכבודו הצילו.

יצא אברהם מכבשן האש

וכל העולם משתומם.

לא ראו דבר כזה.

נמרוד לא שקד, זרק אותו לכותא ועשר שנים בכלא.

בסוף גירש אותו מארצו.

בסוף, בסוף, בסוף

אברהם אבינו הרג אותו, את נמרוד.

אמרפל הוא היה.

מכל מקום

אברהם אבינו

הפיץ אמונה בעולם,

באלה שהוא החזיר בתשובה.

כתוב, את הנפש אשר עשו בחרן.

אחרי שני דורות

לא נשאר אף אחד מהם באמונתו.

ומכל מקום,

האדם הגדול בענקים,

ושכל הזכויות של עם ישראל נובעות ממנו, ושכל הבריאה נבראה בזכותו,

כמו שכתוב, אלה תולדות השמים בארץ בהיברעם, אל תקרא בהיברעם אלא באברהם,

שהשם לא היה בורא את כל העולם כולו אם לא היה אברהם כזה.

ושתבינו שאברהם כזה הגיע לבריאה אחרי עשרים דורות.

מהאדם הראשון עד נח,

עשרה דורות,

שהיו באים ומכעיסים לפני הקדוש-ברוך-הוא עד שהביא עליהם את המבול.

מנח ועד אברהם עשרה דורות,

שהיו באים ומכעיסים לפני הקדוש-ברוך-הוא עד שבא אברהם ונטל שכר כולם.

והקדוש-ברוך-הוא ברר אותו כמרגלית

מתוך כל החול של הבריאה.

לקח קברה כביכול,

לוקחים חול בים,

שמים ומנפים,

ואחרי ניפוי של כל העולם,

כל מיליארדים בני-האדם שהיו בעולם, שניפה אותם,

הקדוש-ברוך-הוא מצא מרגלית אחת, קוראים לו אברהם.

ואתו השתית את האומה הנבחרת

את עם ישראל.

הוא הוליד את יצחק,

יצחק את יעקב, יעקב את 12 השבטים,

12 השבטים עם יעקב ושבעים נפש ירדו למצרים,

שם התרבו,

יצאו בני ישראל, כמו שסיפרנו עכשיו,

וקיבלו את התורה, ונהיו לעם השם,

העם הנבחר,

אחרי שהשכילו להגיד נעשה ונשמע בלי שאלות.

ומאז ועד עתה

אנחנו הבנים לשם אלוקינו,

ושמע ישראל השם אלוקינו הוא השם אחד.

כרגע רק אנחנו יודעים את סוד הייחוד של הקדוש-ברוך-הוא,

לכן השם אלוקינו הוא השם אחד.

לעתיד לבוא, כל העולם ידע את השם,

למקטנם ועד גדולם,

ואז הוא מלאה את שדיעת השם כמיים להם מכסים.

וכל זה התחיל עם אברהם אבינו.

זה בקצרה.

ואני משתדל

להפיץ אמונה כמו אברהם אבינו בכל מקום.

לא יודע אם עשיתי מספיק ואם אני מתקדם ומתקרב כאילו משהו למה שהוא עשה,

אבל 15 מיליון קלטות CD ו-DVD לחלק חינם בכל הארץ ובעולם,

זה משהו קטן ככה,

כעין אברהם אבינו.

תודה.

שאלה שנייה.

כן, אחריו, אם אפשר להעביר.

ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב. ברוך הבא.

ברוך הנמצא.

רציתי לשאול שאלה, אבל אני דווקא החלטתי בהרצאה הזאת כבר לשאול את זה.

לפני שמונה שנים אחי חזר בתשובה.

הוא מחזיק תורה ומצוות

כמו משפחה נהוגה,

אבל הוא לא זכה לילדים. זאת אומרת, זו שאלה קצת זרה,

אבל אני רוצה לשאול למה לבן-אדם שמחזיק תורה ומצוות,

שהוא כן רוצה וכן מבקש,

לא מתרחש כזה דבר.

זה דבר קצת לא מחזק.

תראה, לא כל אחד צריך להביא ילדים בגלגול זה, ובפרט שכולם מגולגלים.

יש כאלה שכבר גמרו את התיקון שלו.

הם בגלגול קודם או לפניו, והם לא צריכים להביא ילדים.

הניסיון שלהם הוא אחר.

אברהם אבינו, שדיברנו עליו, עד גיל מאה.

לא היה לו זרע משלו.

אמנם בגיל 86 הוא הוליד את שמואל,

אבל לשרה אמנו עד גיל 90 לא היה ילד.

והם התפללו לה' והם לא שאלו את השאלה שלך.

והם היו צדיקים גדולים מאוד.

גם יצחק אבינו ורבקה היו עקרים.

לצערי, לפני כמה זמן,

לפני שבע שנים בערך, נולדה להו בת,

ואחרי חודש ימים היא נפטרה. נו, אז הוא כן הוליד.

כן, אז היא נפטרה. זהו, השאלה מתבצעת בזה. לרבי יוחנן היו עשרה ילדים, וכל העשרה נפטרו.

לאיוב היו עשרה ילדים, וכל העשרה נפטרו.

ויש כאלה מקרים רבים אצל צדיקים גדולים,

רבי מאיר בעל הנס היו לו שני ילדים, הם נפטרו בשבת אחת.

זאת אומרת, זה לא קנה-מידה לשאול שאלה כזאת כאילו זה רק הוא יוצא דופן.

לא, יש לזה תיקון או משהו?

תיקון לכל דבר יש, אבל חשבון גם יש.

אנחנו לא יודעים את החשבון,

לכן קשה לדעת מה התיקון.

אבל מכל מקום,

אסור לאדם להתייאש, צריך להתפלל ולעשות מה שאפשר.

יש לי המלצה

מה הוא יעשה, אבל אני אגיד אותה בהמשך.

גם אני אתן ברכה.

תודה.

תהיה בריא.

כן.

שאלה נוספת.

למה לא בונים את הבית-ספיקה, כבוד הרב?

תן לו בבקשה.

ערב טוב לכולם, לכבוד הרב,

לכבוד השמות הקדושים.

רציתי לדעת, שמי שמעון פכדוש, רציתי לדעת

מדוע הממשלה לא מחליטה, אם יש לנו כוח דת,

להתחיל לבנות בית-המקדש. לא חייבים לחכות למשיח צדקנו, ועשו לי מקדש.

הוא לא אמר, ועשה לי, ועשו לי ברבים,

שכולנו נשתתף, נבנה. בין כה לא צריך לפחד, בית-המקדש בידינו, לבנות,

ולאחר מכך, זה לא בעיה, בין כה כל העולם נגננו, גם בלי בית-מקדש ובין בית-מקדש,

ואחר כך, בעזרת השם, יבואו, מאשר צדקנו,

ירחם השם.

קודם כול, אני רואה שבאמת כואב לך שאין בית-מקדש,

ואני שמח שיש יהודי שכואב לו על זה.

אז כשאתה אומר, ותחזינה עינינו בשובך לציון, אתה בטח גם בוכה לפעמים.

אבל מכל מקום,

אתה שואל שאלה למה המדינה לא בונה.

המדינה לא בונה בית-מדרש.

המדינה בונה מגרש,

מגרש כדורגל,

תמיד מגרש כדורסל, את זה היא כן בונה.

אדרבה, רק תבקש מגרשים כאלה, היא תבנה לך הרבה.

אבל אין לה עניין שיהיה בית-המקדש.

למה? כי אם יהיה בית-המקדש יהיה מלך המשיח.

אם יהיה מלך המשיח אז אולמרט הולך הביתה.

אתה מבין?

אז יש בעיה, אף אחד מחברי הכנסת

לא מוכן לפנות את המקום למלך המשיח.

אם היו מוכנים, היו דואגים באמת שהוא יבוא.

אחת הסיבות, מחבלת הנסתרות, מצליחים לחתוך מכות מהאויב, מעזה לישראל,

מהאויב.

זהו מכות הנסתרות.

ועוד איזה.

תעשו לי מים,

תעשו לי מקדש,

ואם לכם אתם, אני אצלח מהאם.

חזק אתה.

אני אשתדל להעביר

את הבקשה שלך מהר למעלה.

נראה מה תהיה התגובה.

כן,

שאלה נוספת.

יש בן-אדם למעלה בסוף שם עם אדום. תקום בבקשה עם האדום.

אתה לא אדום. בטח שאתה לא אדום.

ערב טוב.

יש לי שתי שאלות.

אחת, למה אי-אפשר להעלות עולה כיום?

והשנייה, מה אפשר לעשות כרגע, שיש הרבה

ערבים מסביבנו?

זו בעיה מאוד קשה,

כמו בנטרטאלית.

הבנתי.

אז קודם כול, להקרים עולה זה רק בבית-המקדש, לכשייבנה בזכות היהודי היקר הזה.

עכשיו.

בזכות רבנו, נחמן בן רגע. אמן.

ודבר שני,

אתה נמצא בנצרת ואומר שיש בעיה עם הערבים. אני לא מבין מה הבעיה.

הם מתרבים יותר מדי.

מה לעשות? מה לעשות?

מה לעשות?

מה לעשות? תייעץ לי. תראה, יש 6 מיליארד בני-אדם בעולם, ומתוכם רק 13 מיליון יהודים. מה לעשות?

מה לעשות?

כל הבן הערבי.

אז עכשיו צריך להבין, תשמע, ערבים לא מפריעים לנו בכלל.

אנחנו מפריעים לעצמנו.

אם אנחנו היינו בסדר,

אין ערבים ואין מצרים ואין ירדנים ואין חזבאללה ואין בטיח.

כולם היו באים אלינו ומבקשים לעשות את כל מה שרק נרצה,

אם היינו עושים את רצון השם,

וזה מה שעתיד להיות כשיבוא מלך המשיח.

כל אחד שיש לו רק ציצית

בבגדו יהיו לו 2,800 עבדים מאומות העולם.

אז אתה מבין מה הולך להיות?

הם ירדפו אחרינו ויבקשו,

יתחננו, קח אותי אתך.

אמן.

אבל זה תלוי בנו.

אם אנחנו נשוב בתשובה ונקרב את עם ישראל לאבינו שבשמים,

נזכה לזה מהרה. אם לא,

אז הם יהפכו להיות האויבים שלנו, כמו שאנחנו רואים,

וייצרו את צעדינו, ויירו טילים וקסאמים,

וכל זה להזכיר לנו שנישא את עינינו למעלה.

ראינו קודם שמצרים רודף אחרי ישראל,

אפילו שעם ישראל בדרך לגאולה, כבר יצאו,

עדיין רודף אחריהם, כי הם צריכים להיבחן,

אם הם מאמינים ובוטחים בשם.

אם בוטחים אנחנו ב-F-15, 16,

מטנק מרכבה,

ואם אנחנו בוטחים בכוחי ועוצם ידי,

אז קסאמים קטנים מטרידים אותנו.

אם נפתח בשם ונישא עינינו לשמים, ונגיד לה' הושענו ונבשע,

אז יש לנו סיכוי שנזכה לראות את זה בימי חלדינו.

תודה רבה. רק אם אפשר ברכה בשביל, כן, בסוף.

תודה.

כן.

יש פה שאלה לבחורצ'יק הקטן, הנחמד והצעיל.

שורה ראשונה.

שלום, כבוד הרב, ערב טוב. שלום וברכה.

יש לי שאלה אליך.

אני מאמין קצת, ו... קצת? למה רק קצת?

אני מתחיל. אה, יפה.

ורציתי לדעת איך אני יכול שגם אחים שלי יעשו את זה,

לא רק אני. איך התחלת?

יש לי שכן טוב שעוזר לי, מלמד אותי קצת. אני הולך אתו לבית-כנסת כל יום.

הבנתי. זה מארגן הרצאה?

כן.

וואי, וואי, וואי, אשריו אשר חלקו.

אתה רק ראית אותו? את האחים שלו לא ראית?

ורציתי לדעת מה אני עושה כאילו שגם הם יאמינו. למה גם אני רוצה ש...

אני לא רק רוצה להיות לבד. להיות לבד. כן, להיות לבד. חס ושלום, בגן-עדן לבד זה משעמם.

אז מכל מקום,

תראה, יש לכם אינטרנט?

כן. יופי. אז יש אתר שקוראים לו שופר.net,

ואם אתה נכנס לשם, יש כל הסרטים שלי, סרטים יפים,

עם אמונה, עם כל מיני דברים יפים, הוכחות,

יש מעשי נסים רבים שם,

הרבה דברים מעניינים.

יש הרבה דברים מצחיקים גם.

אז כדאי להגיד לאחים שתשבו מדי פעם להסתכל,

ואני מאמין שזה יעזור.

ומארגן הרצאה, בעזרת השם, יעזור גם כן,

וייקח אותם גם כן.

תודה רבה, כבוד הרב. שיהיה לך בהצלחה מאוד. תודה.

רגע, בוא לפה. הנה, פה יש יהודי.

אתה תנוח רגע.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

ברוך הבא.

ברוך הנמצא.

רציתי קצת שתסביר על יציאת מצרים.

לא ברור לי מי בנה את עגל הזהב.

חלק מפרשנויות מסבירים שבני ישראל,

חלק מהפרשנויות ערב רב.

הייתי רוצה לדעת מה האמת מאחורי זה.

הבנתי.

ולמה עשו את זה.

אלה שעשו את הערב רב, אלה שעשו את העגל היו הערב רב.

והם אמרו, אלה אלוהיך ישראל.

מי יכול לומר את הלשון הזה, אלה אלוהיך ישראל?

מי שהוא לא ישראל.

אז הערב רב אומר לישראל, אלה אלוהיך ישראל.

והם נקראים העם בכל מקום בתורה,

וזה הערב רב.

והם ערב רב שעלו ממצרים ורצו להסתפח

לעם ישראל בגלל שהם ראו את ההצלחה הגדולה

ואת המכות שקיבלו המצרים. אמרו, כדאי להידבק באלה.

אבל הם לא היו שלמים באמונה מספיק,

ולכן הם עשו כן.

אבל יש הסבר גם למה הם עשו.

כיוון שהם ראו מעשה מרכבה וראו תחת הכיסא

דמות שור,

שיש שור,

נשר,

דמות אדם,

ומה חסר לנו?

אריה.

אלה ארבעת המלכים.

אריה מלך החיות, שור מלך הבהמות,

נשר מלך העופות, והאדם מלך על כולם.

אז הם אמרו שהם יעשו עגל בתבנית שור,

כמו שיש שם.

ולמה?

בגלל שהם ראו שמשה בושש מלבוא בתום ארבעים יום.

שש שעות הוא נתחר. בשש. בושש בשש.

ואז הם לא המתינו ולא חיכו ולא שאלו ולא כלום,

בער להם, ואמרו, למה אנחנו צריכים

שיהיה בן תמותה מתווך בינינו לבין ה'?

כמו שיש שם צורה של שור, נעשה גם פה.

ואז הוא יהיה אמצעי בינינו לבין ה'.

כי היצר הרע הראה

את משה רבנו כביכול מת ומיתתו מלווה על-ידי מלאכים,

והם הצביעו עליו ואמרו, זה משה האיש, לא ידענו מי היה לו.

זה.

מצביעים באצבע.

כי זה היה תרגיל של יצר הרע שהפך את כולם לנביאי שקר,

והראה כאילו משה מת בשביל שהם יחטאו בעגל.

וזה היה המצב, ולכן הם חטאו בדבר הזה.

הבנת?

חזק וברוך.

כן.

שאלה נוספת?

עוד לא, הוא יחכה קצת.

עוד שאלה?

הנה, יש יהודי פה.

תקום בבקשה.

נו, אין כושר.

ערב טוב,

תודה רבה, ברוך הבא. ברוך הנמצא.

אנחנו מדברים הרבה על התשובה

האם כבוד הרב יכול להסביר

מהי תשובה, מי זוכה לתשובה,

מה צריך לעשות כדי לעשות תשובה, ולמה הרבה אנשים לא זוכים לחזור בתשובה.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כל אדם שחטא להשם יתברך, הן בעבירות שלא תעשה

והן באי-קיום מצוות עשה,

יש לו דרך מפלט

מקבלת העונש

על המרותו את פי ה'.

והקדוש ברוך הוא עשה מצווה אחת בתורה שנקראת תשובה,

ושבת עד ה' אלוקיך,

והתשובה היא

שלושה עיקרים.

אחד, חרטה על העבר,

דהיינו שאדם מתבונן במעשיו שעשה כנגד ה' והתחרט עליהם בחרטה

גמורה,

שתיים,

זה לקבל על עצמו מעתה והלאה

לעשות מצוות

ולא לעשות עבירות,

ושליש,

זה וידוי דברים,

לומר בפיו,

אנה ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך, ואיני שב עוד לחסלה יותר.

אני לא אחזור על הדברים האלה יותר.

זה נקרא תשובה,

ומי שעושה אותה באמת ובתמים היא מועילה שלא יצטרך להיענש על כך וייצא מתוקן מן העולם.

יש דרגות בתשובה,

תלוי איך עושים אותה,

וכל אחד יכול לזכות לה,

אפילו מי שכפר בעיקר ועשה את כל העבירות שבתורה.

ומי שלא זוכה לה,

פשוט מאוד הוא בעל תאווה וגאווה שלא מעוניין להיכנע בפני ה'

ועל כך הוא פשוט ייענש

יותר ממה שהיה מגיע לו.

למה?

כי אם יש לו אפשרות

לחזור בתשובה והוא ממאן,

זאת אומרת, הוא מכיר ומורד.

ואדם כזה שעושה דווקא בריש גלי,

עונשו יותר גדול מאשר אדם שהוא תינוק שנשבע ולא יודע כלום.

אבל כולם זכאים לתשובה,

והתשובה נמסרת בידו של כל אדם ואדם,

לא צריך בשביל זה

שום עצה ושום תאונה,

פשוט לקבל על עצמו ולעשות.

יש היום, ברוך השם, כמיליון בעלי תשובה בארץ,

וזה דבר שלא היה מעולם בכמות כזאת.

מכיוון שאנחנו נחשבים לדור הגאולה,

הדור האחרון שהולך לקבל פני משיח,

אז לכן רבים אלה שחוזרים,

וכך נאמר בפרשת ניצבים,

ושבת עד השם אלוקיך, וזה יהיה באחרית הימים, כמו שכתוב בפסוקים.

ואומר הרמב״ן שזו מצוות התשובה,

וכך גם אמר הגאון מווילנה

שאחרי השואה תהיה תשובה,

ואנחנו רואים מה שעובר עלינו בדיוק.

ותהיה עת צרה ליעקב,

וזו תהיה מלחמת גוג ומגוג,

וכל אומות העולם יבואו להילחם בישראל, וזו תהיה הצ'אנס האחרון.

מי שיזכה וייכנס,

בשערי התשובה,

ירוויח, ומי שלא, יפסיד.

עכשיו כל אחד צריך להחליט

איפה הוא נמצא.

ואין טעם לחכות,

כי לא נדע

מה ילד יום.

אף אחד לא יכול לומר לכשאסכין

שמא לא יסכין,

אף אחד לא יכול לומר לכשאפנה שמא לא ייפנה,

כי אף אחד לא יודע מתי יום מותו.

היום נפטרו כמה אנשים,

הם לא ידעו שזה יקרה.

מחר, מן הסתם, יהיו עוד כמה,

והם גם לא חושבים שזה יקרה.

ואין לסמוך על הנס.

ושוב, יום אחד לפני מיתתך אמרו חכמים,

חכם

לא ממתין.

הבנת?

תהיה בריא.

שאלה נוספת,

הנה פה יש עוד בן-אדם, ואחרי כן אתה.

זה, מפני שלא קמת עכשיו פעמיים.

הרב עמר יצחק, ברוך הבא לנסרת עילית.

וואי, זו פעם ראשונה בהרצאה

שארבעה אנשים רצוף אומרים לי ברוך הבא.

פעם ראשונה אני אורך.

גם אני אורך.

ככה,

הייתי רוצה לדעת, אני חולה כלאיות כבר מילדות,

ואני עושה תשע שנים דיאליזה,

ואני איזה ארבע שנים בתשובה. הייתי רוצה לדעת

מה אני יכול לעשות בשביל לעשות השתלת כליה.

שומע.

יש לנו, מר נהרי,

את הסרט על הגברת מאילת.

אין הקרנה?

למה?

אין הקרנה. טוב, תקבלו קנס.

עכשיו,

יש סרט אצלנו באתר האינטרנט, אם אתה יכול להיכנס,

נס באילת,

שבו רואים שאישה אחת היתה חילונית לגמרי,

והיא גם כן היתה בבעיה,

היתה צריכה השתלת כליה דחוף

בשביל לחיות,

וגם השתלת לבלב.

והיא לא ידעה מה לעשות, היא בכתה.

אז אמרתי לה, תשמעי, אני אתן לך עצה,

תכסי את הראש,

ואם תכסי את הראש,

אז בעזרת השם יתברך,

תקבלי עלייך עול מצוות,

אני אתפלל בעבורך.

היא כל כך לא האמינה שאני צודק,

שהיא אמרה, אין טעם שתבזבז את הברכה עלי,

תן אותה למישהו אחר.

התעקשתי ואמרתי לה שאני מבקש שככה יהיה,

ואמרתי לה, לרפואתך אני גם אחלק פה עכשיו וידאו,

חילקנו עשיריות עשיריות של וידאו לציבור,

שיהיה לרפואתה.

הצליחה בסוף לשים כיסוי ראש,

וברכה,

וקיבלה על עצמה בתוך חודש ימים.

מצלצלים אליה פתאום אחרי שהיא שלוש שנים מחכה להשתלת כליה.

מצלצלים אליה ואומרים לה,

אם היא רוצה לבוא לעשות השתלה, ומייד.

היא נסעה,

חברה השתלה,

השתלת לבלב,

היום, בערך שבע שנים אחרי,

בריאה ושלמה, חיה, צדיקה, מזכה את הרבים באילת, חבל על הזמן.

אבל מה

תסיע לי לעשות?

תראה, אתה לא אשה, אז אתה לא יכול לכסות את הראש.

אבל אני שואל, מה אני יכול לעשות בשביל לעלות בדרגה בשביל שאני אזכה כבר לכליה? אגיד לך.

עכשיו תקשיב מתוק.

תגיד לי משהו.

מה אתה עושה כל יום?

אני קום כל יום, כל יום קם בבוקר, עושה נטילה ואומרת את הבוחות ומניח תפילים ומתפלל שחרית.

וזהו.

אה? עוד, כן.

ובהמשך היום מה אתה עושה?

מתפלל מנחה וערבית, וזהו זה. ובחלל באמצע מה אתה עושה?

מה זה הכוונה? בבית?

מהבוקר עד מנחה, מה אתה עושה?

אני עובד במפעל שיקומי, ביום כן יום לא עובד במפעל שיקומי,

ובשני רביעי ושישי בדיאליזה בבוקר.

הבנתי.

האם אתה תוכל ללמוד כל יום שעתיים תורה?

אם זה יעזור, בעזרת השם למה לא?

בטח זה יעזור. מה זה? אני אומר לך סתם. אבל ללמוד ממש תורה.

ממש אמיתי?

כן.

כן.

תשמע, אם זה יעזור בעזרת השם, אני מוכן.

זה יעזור בעזרת השם.

כן, ואני אקווה ממך ברכה?

מה זה ברכה?

כולם יצעקו אמן.

אתה מוכן?

אני מוכן בעזרת השם. מאיפה תלמד תורה שעתיים?

אם אני אזכה והכול יהיה לי בסדר, אולי אני אלך בחב״ל בנצרת-עילית או שיש עוד איזו ישיבה ברסקו למעלה, איפה שאני אוכל.

יופי. עכשיו רגע, אבל זה קבוע.

אני מבטיח בעזרת השם לקחת על עצמי מיום ראשון ללמוד כל יום שעתיים.

יפה.

רק לא הבנתי למה מיום ראשון.

שמע,

מתחילים מההתחלה.

אה, מההתחלה.

הבנתי.

אתה רוצה לנוח, כמו שאומרים, סוף שבוע. לא, לא לנוח. יענה, יענה, להתחיל שבוע מחדש.

הבנתי.

טוב, בסדר.

בסדר. רגע, חכה.

כן. אז אתה תלמד אבל כל יום ולא תפסיד יום אחד. בעזרת השם.

יופי.

עכשיו, מה השם שלך ושם האמא? אריק בן-אסתר.

השם המלא שלך, אריק מלידה?

לא. אענה, בגלל שנולדתי בצרפת,

אז האחים שלי, שהיו קטנים,

אמרו, התעקשו עם ההורים שלי לקרוא לי אריק בצרפתית.

כן.

אז כולם רגילים, כולם בן הסרט, כל החברים רגילים לקרוא לי אריק.

אז אני רגיל, אני רגיל להגיד בבית-כנסת אריק בן-אסתר.

מה השם מהברית?

אריק.

פשוט הוא בגלל שהיו לי בעיות כשהייתי קטן.

הבנתי.

בסדר. אז לצערי הרב.

הבנתי.

אריק אריק בן.

אריק בן-ישי בן-אסתר. אל תקבע לי מה להגיד.

אריק אריק שי בן-אסתר. אריק בן-ישי בן-אסתר. אה, ככה זה הולך.

אריק אריק בן-ישי בן-אסתר,

השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

מהרה. אמן.

עכשיו הוא קם.

ערב טוב לך, כבוד הרב. ערב טוב.

אנחנו כולנו אוהבים אותך, שתהיה בטוח.

זה דבר ראשון.

עכשיו אני בטוח.

האמת, אני קצת מתרגש, אבל בשם השם נעשה ונצליח.

והשם עלינו וברחמיו ירוויח. אמן.

כן, ירד טוב. רציתי לשאול לך שאלה. בהשגחה פרטית, כשאנחנו מדברים עכשיו על גאולה ומשיח,

אני, בדרך אגב, אבל זה בעצם בדרך עיקר, אני חבדניק.

כן. ואני חבדניק גאה.

לא, לא, בלי גאה.

חבד. חבדניק גאה. לא צריך מלים תוספות. גאה, אני מתעקש.

לא טוב היום. עם כל הכבוד לך.

לא טוב להגיד היום את המלה הזאת.

טוב, אני חבדניק, כי הגענו לפשרה.

או.

בסדר.

טוב, עכשיו בקשר, מה שרוצה לשאול לך, את השאלה העיקרית. האם יש יהודי אחד בכל התבל שיודע מתי יהיה בו של המשיח?

כי אומרים שהרב מרדכי אליהו שליטא קיבל שעון יד מהבאבא סאלי, עליו השלום. זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל.

והוא אמר לו, מתי שהמחוג יגיע לשעה ה-12 יבוא המשיח.

זה כבר עבר. ואומרים שהשעה עכשיו היא 04.15, ואומרים שכל הזמן המחוג נע בין השעה 04.15 לשעה 05.15. תקוע, יעני.

כן.

זה הלב.

הייתי רוצה גם להקדיש את הלב הזה. קודם כול, אני, בתוך הבאדל, כשאני למדתי מאות שיחות של הרבים מלובביץ, מלך המשיח לעולם ועד,

תפיסת העולם שלי היא שיש לנו עם נפלא, העם הכי טוב שיכול להיות, הכי לחמן, הכי גדול, הכי טוב. אין, אין, אין כמו עם ישראל.

ומה שאני רוצה להגיד,

שמגיע לנו משיח, ולא מגיע לנו משיח, אלא מגיע לנו משיח בגדול.

יופי. בגדול.

יופי.

הייתי רוצה לקבל את התשובה, ובהשגחה פרטית,

שתברך אותי שרון בן-אליס, לזיווג ארגון שאזכה להקים בית בישראל ולהקים בית על סודות התורה, הדת והיהדות,

כי אני כבר בתשובה שבע שנים.

אמן.

אמן.

אתה מחזיר את המיקרופון. תודה רבה לך.

תודה.

אתה מבין עכשיו למה התעקבתי עם המיקרופון?

קלטתי את הקפיצות.

כן.

הנה, פה בכחול, תן לו בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, מבורך.

קוראים לי שרון נבגי.

אתה מכיר את אחי די טוב. היית הסנדק של הבן שלו.

יכול להיות.

יש לי שאלה,

התלבטתי מאוד אם לשאול אותה. אמרו לי שאתה לא מתמחה כל כך בשמות, אבל זה לא בהכי שם.

אשתי בהיריון מתקדם,

ובעזרת השם היא מתעלת בת.

יש לנו חברים מאוד טובים שבתם נתנה את נשמתה לבורא בתאונה לפני כמה שנים.

כן.

התלבטנו מאוד אם לקרוא לה בשם השני שלה, השם המנוחה.

אנחנו לא יודעים, כי זה מאוד קשה. התייעצתי עם ההורים,

והאמא הסכימה וזה ריגש אותה, והיא אמרה שנתייעץ עם רב.

לא רצוי לקרוא על שם של אנשים שנפטרו,

בפרט במקרים לא טבעיים.

בכל מצב.

עניתי.

תודה.

תהיה בריא.

אני רואה ששמת לב.

אתה רק שכחת שענית לעצמך.

שאלת אם יש מישהו שיודע מי מלך המשיח, ואחר כך אמרת, מי מלך המשיח לעולם ועד.

שכחת שענית לעצמך?

לא עוברים ללך המשיח, האם מישהו שיודע מתי,

אה מתי?

מה זה יבוא? אם מלך המשיח חי לעולם ועד, אז מתי הוא נמצא, לא?

מתי הוא יתגלה?

צריך לשאול אותו.

אני?

מאיפה אני יודע?

אם אני הייתי יודע,

אם אני הייתי יודע,

אני לא הייתי מגלה.

כן,

עוד שאלה פה?

כבוד הרב, ערב טוב. ערב טוב.

ברוך הבא, אתה לא אומר.

ברוך הבא, ברוך.

קודם כול,

רציתי לשאול למה אף פעם לא הגעת עוד לנצרת.

למה לא הגעתי? אנחנו מוחקים פה לרבנים חזקים,

אנחנו רוצים להתחזק.

אנחנו מאמינים בני מאמינים.

ויש לי שאלה לגבי התחזקות.

תמיד האישה היא צד שמקשה על הגברים שרוצים מאוד מאוד

לחזור בתשובה.

למה זה ככה?

לא תמיד.

רוב הפעמים.

יש מקרים הפוכים שאני מכיר, אין לי סטטיסטיקה בדוקה,

אבל צריך לבחון את הדברים, כל אישה ואישה לענייניו וכל גבר וגבר לעניינו.

יש לה רקע

קודם מבית מסורתי או משהו?

כן, אני יודע, מסורתי, לא...

חפיבדלית.

דתילונים.

וואי וואי. תגיד לי, לעמוד מולך ולשמוע ככה?

כמה זמן אתה כבר בתהליך של תשובה?

אני לא בתהליך של תשובה עמוק עמוק. אני שומר הרבה דברים ומשתדל במה שאפשר. איך התחלת?

זה מילדות.

תמיד ככה, בטבע.

מילדות? ואתה עד עכשיו רק מתחיל.

לא, זה לא...

אני תמיד בעניינים.

מה היא לא מוכנה לעשות?

שבת, הכי חשוב לי.

זה היא לא מוכנה?

טהרה היא שומרת?

לא. לא, זה יותר חמור, השמר אחר.

יש לך בעיה אמיתית?

לא, מה עושים?

חייבים להסביר לדחוף שבעיה זה עונש קשה ביותר, זה כרת.

טוב, תשובות. עכשיו, רגע, שבת אתה יכול לשמור לבד גם אם היא לא שומרת,

אבל העניין הזה זה בעיה, זה עבירה על שניכם.

לכן צריך לבחון את הדברים,

צריך שמישהו ידבר אתה ויסביר לה את חומרת הדבר.

עכשיו, לגבי שבת,

היא שמעה פעם חומר או לא שמעה חומר בנושא יהדות?

זה בעייתי. תמיד יש כל מיני, אתה יודע,

דברים שמפריעים ותשובות שלא קשורות.

היא לא ראתה אף פעם קלטת שלי וידאו או משהו? לא.

אתה מוכן להראות לה? כן.

למה עד עכשיו לא עשית את זה?

ניסיתי, לא רק של כל מיני רבנים, לא רק שלך.

לא רק שלי, שלי בכלל לא. מה זה לא רק שלי?

אני לא זוכר אם בדרך גם שלך היתה שם, באמת.

הבנתי. למה היא לא באה הערב?

פחדה?

לא, עם הילד.

הבנתי. ועם הילד אי-אפשר לבוא?

צריך לישון, זה, לדאוג לה. טוב, אני מוסר לה מסר מפה בשידור חוזר באינטרנט, היא תוכל לראות.

אז אני אומר ככה,

שבעזרת השם יתברך,

שתצפה בשני סרטים שלי, אחד מנס מצולם ואחד מבראשית,

ובעזרת השם היא תשכיל ותבין למה צריך לשמור שבת ולמה טהרה ומה גודל השכר

שזוכים לקבל כשבונים בית יהודי על-פי זה.

ואם יהיה לה קושי בהבנה לאחר מכן, מה שאני לא מאמין,

אני מוכן שהיא תצלצל לארגון,

תבקש את הרבנית אורה לדבר אתה,

והיא תעזור לה לעלות על המסילה העולה בתקל.

תודה. בסדר? תודה רבה. אבל אני רוצה שאתה תתחזק יותר מהר.

אתה מוכן לשים ציצית?

כן. בכבוד, בוא.

בבקשה.

ברך שהחיינו.

מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

יא

אתה גם רוצה ציצית?

הנה הבחורצ'יק רוצה ציצית. בכבוד.

ברוכה ה' אלוהינו לכל העולם שהחיינו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

הנה סוף סוף התעוררו אנשים.

שאלה שם באמצע, תקומי רגע.

תודה רבה.

ערב טוב. יש לי שאלה.

יש עכשיו איזושהי תיאוריה לגבי זה שהמחשבה יוצרת מציאות.

בעולם כולו יש את הסרט הזה, הסוד עכשיו, ויש כל מיני הוכחות מודעויות לזה,

ורציתי לבדוק איך באמת היהדות מתייחסת לזה.

מה פירוש המחשבה יוצרת מציאות?

זאת אומרת, אם אני חושב עכשיו

על הכוס הזה שהוא בקבוק,

אז הוא יהפוך להיות בקבוק?

זהו. אז יש הסרט הזה שבאמת אומר שבן-אדם חושב על דברים מסוימים, והוא כאילו גורם להם לקרות.

אבל באמת יש הוכחות מדעיות.

לדוגמה, אפילו אם בן-אדם כועס, לדוגמה,

אז הוא מראה איך הגוף יוצר איזה פפטידים שנכנסים לתאים, והתאים משכפלים את עצמם,

ולא יודעת,

ואז כל הגוף כועס, או כל מיני דברים כאלה, כל מיני הוכחות כאלה, או הוכחות של סטטיסטיקות שבעצם מפילות מטבע אצלו פלי ובאמת גורמות לסטטיסטיקה איכשהי לעלות.

בואי, בואי, אני אסביר לך. בקיצור, המחשבה גרמה למציאות שהוא שובר קופות ולקח לכם את הכסף.

זו המחשבה הכי טובה שהיתה,

איך עושים כסף על אנשים שלא יודעים איך לעשות מציאות.

אז אני אסביר לך. המחשבה באמת עושה מציאות, אבל לא דרך המחשבה.

אלא כשמוציאים את המחשבה לפועל, היא יכולה ליצור מציאות.

אני חשבתי לבוא להרצאה לפה,

ובעקבות זה יצאתי לפה והגעתי לפה. אז נהייתה מהמחשבה מציאות,

נכון? אתם חשבתם לבוא לפה,

בעקבות זה יצאתם לפה,

ונהיה המציאות שאתם פה.

אבל אתם לא חשבתם בבית שאני אבוא אליכם הביתה,

כי אם הייתם חושבים

אז לא היתה שום מציאות כזאת.

אז המחשבה כנראה נתקעת באיזשהו מקום.

מכל מקום צריך להבין

שאנשים לא יודעים מה המציאות בעצם,

אז הם מחפשים דרך להסביר כל מיני תופעות וכל מיני כוחות שקיימים או לא קיימים,

ומחברים דברים ללא דברים, ונוצרו מזה לפחות סרטים.

וזה דבר טוב בשביל אלה שאין להם מה לעשות, משועממים.

ואחרי שהם ראו את הסרט, אני מאמין באמונה שלמה

שהם ניסו על-ידי מחשבה לעשות מציאות,

והתברר להם שחוץ ממחשבה שרק היא המציאות,

הם לא עשו שום דבר.

כי אם היה כך,

הייתי חושב שאני רוצה מכונית,

והופ, היא היתה מגיעה לי על-יד הדלת.

ואם הייתי מסוגל לעשות כזה דבר,

הייתי מתקדם יותר,

והייתי אומר, למה אני צריך בכלל מכונית?

איפה אני רוצה להיות?

בנצרת?

הופ, אני בנצרת.

כי המחשבה עושה מציאות.

ולמה אני בכלל צריך להגיע לנצרת?

הייתי מתקדם עם המחשבה והייתי אומר, נצרת?

לא, זה הולך עם עילית.

יש לי בעיה עם עילית,

לכן אני אומר נצרת.

מכל מקום

הייתי חושב עוד יותר,

ומה הייתי אומר?

למה אני צריך בכלל להגיע לנצרת?

הייתי פשוט מאוד חושב שכולם יחזרו בתשובה שם, ולא הייתי צריך אפילו לבוא.

ואז ממילא, אם הייתי יכול לפעול עם המחשבה כך,

הייתי אומר, למה אני צריך בכלל להחזיר את האנשים בתשובה?

אני פשוט מאוד אחשוב שייבנה בית-המקדש, כמו שהשואל הראשון שאל,

וממילא אם בית-המקדש היה בנוי.

ואז ממילא אם בית-המקדש היה בנוי,

לא הייתי צריך לחשוב יותר. המשיח היה נמצא, והיינו פותרים גם את השאלה שלו,

של החבדניק.

ואז ממילא היינו יכולים כולנו להיות כבר בבית-משיח ולדלג על גוג ומגוג.

ואז היינו אומרים תודה רבה לבעל הסרט.

השאלה היא טיפה אחרת.

למחשבה אין כוח. בטח שיש כוח, הכול גדול. אז זהו, אתה יכול לעמוד על הנקודה הזאת קצת?

תראי, איך היהדות רואה את זה? תראי,

המחשבה,

כשהיא מתחברת אל הלב היא חזקה מאוד.

רוב האנשים נשארת המחשבה אצלם תקועה בראש

והלב עובד בהיפך.

לכן התורה אומרת וידעת היום

והשבות אל לבביך.

וידעת היום זה בראש, מחשבה.

והשבות אל לבביך זה הלב, הרגש.

אם שניהם מחוברים יש לאדם כוח עצום,

אבל אם הם לא מחוברים

אז יש נתק.

אפילו אם השכל מחליט משהו והוא מבין שצריך,

הלב לא נותן.

נגיד שאשתו של החכם הזה ששאל פה היא באמת היתה רוצה,

היא מבינה שזה נכון,

אבל הלב, הרגש, לא נותן לה.

למה? מסיבות כאלה ואחרות, חברה,

שינוי, שינוי תדמית,

כל מיני סיבות כאלה ואחרות.

זה מכשיל את המחשבה.

רק אם יש מחשבה ולב ביחד,

פיו ולבו שווים, מה שנקרא,

אם זה הולך ביחד, אז הכוח של האדם הוא מקסימלי.

זה לא אומר כבר שכל מה שהוא יחשוב והלב שלו יהיה מחובר ביחד הוא יוכל להשיג,

כי צריך עדיין גזירת עליון שיסכים.

אז לכן, אם בן-אדם רוצה לעשות את רצון השם,

והוא רוצה באמת לעשות את רצון השם,

והוא בלב ונפש ומחשבה,

הכול ביחד מחובר לעשות את רצון השם,

הקדוש-ברוך-הוא בדרך כלל לא ימנע ממנו להשיג את שאלתו ובקשתו.

כמו שראינו פה,

כשעם ישראל הלכו בלב ונפש ונכנסו לתוך המים,

אפילו שמים הגיעו עד נפש,

והם הסכימו לעשות את זה עד הסוף, כמו שאומרים,

ברגע האחרון הקדוש-ברוך-הוא פותח ובוקע להם את הים.

ככה זה ההצלחה,

אם רוצים להפוך מחשבה למציאות,

זו הדרך על-פי תורה,

שלא על-פי תורה זה רק בדרכים שהן לא על-פי קדושה, זה יכול להיות בדרכים של טומאה,

בדרכים אחרות שאין המקום לפרט כאן.

הבנת?

כן.

אפשר עוד שאלה קטנה ששאלו אותי?

כן. לגבי לוטו,

מה עמדת היהדות?

לוטו?

כן. פיס, פיס.

אדם הולך, ממלל לוטות.

זה בסדר?

תראי, אני לא ממלל לוטו

ולא שולח פיס

ולא טוטו

ולא מגרד כלום.

אני מאמין שהקדוש-ברוך-הוא נותן את המזונות

ואין מישהו אחר.

ואם זה צריך להגיע, למה אני צריך להתחייב ולגרד?

למה אני צריך כל שבוע להיות במתח?

אולי הפתק הזה יביא לי את הפרנסה.

הלוטו לא נותן פרנסה.

והטוטו לא נותן, ומפעל הפיס לא נותן. אלה לוקחים את הכסף.

מי שנותן כסף זה הקדוש-ברוך-הוא.

ומי שצריך לזכות, זוכה,

בין בדרך זו ובין בדרך אחרת.

יש כאלה שגם זוכים דרך הפיס והלוטו, נכון.

אבל שתדעי לך, רוב אלה שזכו בבת-אחת בכסף,

הפסידו כולם את הכסף, ורבים מהם התאבדו.

זו הסטטיסטיקה

של אלה שזכו בגדול.

אז סטייפלר, זכר צדיק וקדוש-ברוך-הוא, אמר שאלה שמקבלים בחבילה אחת את הכול,

פשוט נותנים להם זונות של כל החיים בבת-אחת.

אם הפסידו,

רחת.

תודה. אז לכן אין לסמוך רק על השם יתברך.

תודה.

כן, הנה פה באמצע, בחורצ'יק תרים, תקום, כן?

קום תקום.

יפה.

כבוד הרב,

איך אומרים אצלנו, ברוך הבא?

ברוך הבא, איווה.

תקן אותי אם אני טועה.

התורה נכתבה לפני בריאת העולם?

היתה לפני בריאת העולם.

עם כך יש תסריט, יש שחקנים, יש טובים, יש רעים, יש מי שיעשה תיאורה.

נכון.

יש כתוב הכול.

נכון, גם כשאתה תשאל.

אז?

אבל כתוב גם מה התשובה, אז מה אתה שואל?

מה התשובה?

אני שואל אותך.

כתוב, אמרת. נו, אז למה אנחנו פה? מה? אתה יודע אבל מה כתוב, מה תהיה התשובה?

אז מה שכתוב לא נוגע אליך בכלל.

מי שיודע זה הקדוש-ברוך-הוא,

והוא יודע מה כתוב, ומה זה אכפת לך, מה הוא יודע.

אז את אומרת שהאדם הראשון לא עמד בניסיון.

ככה כתוב, לא?

אז מה במסגרת הניסיון הזה נכתב מלכתחילה?

אני אסביר.

הקדוש-ברוך-הוא קורא דורות מראש.

הוא יודע מה יהיה עד אחרית.

בסדר?

כן, אבל הידיעה שלו לא משפיעה על הבחירה שלנו.

אנחנו יכולים לבחור מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים,

רק הידיעה שלו היא בלתי תלויה בזמן.

לכן, מה שהוא יודע,

כיוון שאין לו זמן,

והוא לא נמצא במצב של עבר, הווה עתיד כמונו,

וכיוון שהוא נמצא על כל מרחבי הזמן,

אם נרצה להגדיר כך,

הוא יכול להיות אחר הזמן, לפני הזמן.

זה אתה מבין?

זה רק הוא יכול להבין.

לא, גם אתה יכול להבין.

לא בדרכות שלא.

בטח שלא, אבל שאלת עליו, לא?

תודה רבה.

הבנת כאילו?

תודה, כן.

תהיה בריא.

כן,

הנה פה בחורצ'יק.

שלום לך, כבוד הרב.

שלום לך, ברוך הבא.

תודה.

יש לי מישהו מהמשפחה שלומד איזה מקצוע,

לא משנה במכללה,

ומלמדים אותם שם על תורת דרווין ועל זה שאנחנו די בנויים מהקופים,

ועל המפץ הגדול, ושהעולם כבר,

היא צוחקת.

למה?

כי העולם התחיל לפני 5,700 פלוס, מאז שהאדם הראשון נברא.

אבל יש שרידים כבר שמוכיחים את זה.

מה מוכיחים? המאובנים של הדינוזאורים, למשל.

כן.

עשו מחקר, יש שם אמצעים שאפשר כבר לגלות,

וגילו שזה לפני לפחות 10 מיליון שנה.

אתה יודע כמה גרסאות יש למדע על גיל העולם?

לא. כמספר המדענים כמעט.

אז מי צודק?

אמרת שיודעים היום.

בסדר, אבל זה מאוד מעורר את האמונה שלנו, כי אם כבר היום מפרסמים את כל המחקרים האלה,

אז מתישהו צריך לדעת האמת.

אבל כל מחקר סותר מחקר קודם.

גם כל מחקר מחדש מחקר קודם.

לא, משנה מחקר קודם.

לדוגמה, אתה שמעת על סטיבן הוקינג?

כן, המדען המשותק.

אתה יודע שהוא חזר בו.

כן. מה לעשות? נו, אם הוא חזר בו, אז מה נשאר?

אתה מאוכזב שהוא חזר בו?

אולי מאוכזב שהוא חזר בו. הוא בכלל לא מאוכזב, כי לפחות עכשיו הוא יודע את האמת.

עכשיו אני אסביר לך עוד משהו, שתבין.

גם אם היו דיניזהורים,

דרך אגב, מי נתן להם את השם?

האדם הראשון.

האדם הראשון?

כן. האדם הראשון?

הוא היה לפני 5,700 פלוס.

מה הם עשו עד אז? מי קרא להם?

הם עצמם, אני יודע.

אה, הם עצמם?

הבנתי.

זה מלמדים אתכם בבית-ספר?

אתה מבין איזה בלבלה הכניסו אותך?

עכשיו בוא תבין,

בוא נגיד שהיה דינא זאוו.

זה שם קיצור. שם חיבה לדינא זאוו.

דינא זאוו.

אתה שומע?

או נקצר יותר, דיני.

זה משהו ביתי.

דיני.

נגיד שהדיני היה.

נגיד שהוא היה.

אם היה מבול בעולם שנה,

כמו שכתוב בתורה,

וזה מוכח גם מדעית, לשיטתך.

אתה יודע שכל המרכיבים של החומר משתנים כשהם נמצאים

במים חמים רותחים,

כמו לבה רותחת,

ובתוך מים במשך שנה, אז כל העצמים הופכים להיות בתכונות אחרות?

זה אתה יודע?

לא. אתה לא יודע שהחומר משתנה בחום? זה אני יודע.

הבנתי.

אז אפילו אם מצאו,

וכתוב שהכול נמחה

מעל פני האדמה, נמחה, אתה יודע מה זה נמחה?

לא נשאר.

ונגיד שנמצאו,

אז התכונות שלהם בשביל לבדוק לפי פעולה.

תמר 14 כבר ודאי שהשתנו.

ממילא גם אם בודקים,

אז אי-אפשר לדעת בדיוק,

כיוון שהתכונות השתנו.

הבנת מה אני אומר?

כן, הבנתי. תודה רבה.

תהיה בריא.

גם אתה.

אמן.

כן, שם בצד,

שאלה.

אל תשכח את דיני.

ספר עליו מחר לחברים בכיתה.

או שייכנסו לאתר שלנו מחר, שופר.net,

וישמעו את התשובה.

כן.

תן לה. בבקשה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה. אני רציתי לדעת אם לפי מה שאמרת קודם,

בן-אדם שמבצע את כל המצוות,

או מישהי כמוני, למשל, שאני משתדלת, אבל אני לא מבצעת את כל המצוות,

אבל באמת, שהאמונה שלי,

אני לא יודעת אם אפשר להגיד שזה פחות מאמונה של אדם אחר שמבצע את כל המצוות.

כי באמת, אני אוהבת את בורא עולם בכל הלב. אולי לא רואים, אבל אני באמת, גם אני משתדלת, גם אני מאוד מאוד מאמינה. אני כל ערב מודה לאלוהים על זה שאני חיה, שאני בריאה.

ורציתי לדעת אם זה אומר שבן-אדם שלא מקיים את כל המצוות, הוא יזכה לפחות.

תראי,

למה קודם כול, אם את אוהבת את השם, לא מקיימת את כל המצוות? זה אחד.

אני לא יודעת למה, באמת.

אני יודע למה. אולי זה מפחד.

איזה פחד? הפוך, את שואלת מפחד.

גם יכול להיות. בטח, אבל את לא מקיימת לא מפחד.

פשוט מאוד לא נוח לך. אולי כי אני לא מבינה גם הכול. לא, את מבינה, הנה, את מבינה.

את כל כך פוחדת שאת מבינה שיהיה חשבון בסוף.

אז לכן את רוצה להרגיע את עצמך שאמונתך יותר חזקה מאנשים אחרים אפילו שמקיימים,

ויכול להיות שזה יהיה כיסוי טוב

וזה יהיה עדיף

מאלה שמקיימים ופחות מאמינים.

אבל זה לא עניין של כיסוי, כי באמת, אני לא אומרת סתם, אבל באמת, ברור. איך שאני מאמינה זה ברמות עצומות. איך אפשר להאמין

ולא לקיים את מה שמאמינים?

אני מאמינה בבורא עולם. אני מאמינה שהוא קיים, שהוא השומר. אני מאמין שאסור לרדת לכביש סואל, ואני עובר

בכביש הסואל.

אני מאמין שאסור,

אבל אני עובר.

אני מאמין שאסור לקפוץ מהמגדל, אבל בא לי.

אני מאמין שאפשר להתרסק,

אבל אני לא יכול לעמוד בפיתוי.

האם שכר האמונה שלי תגרום שאני אנחת מחיתה רכה?

מה את אומרת? אז בעצם מה שאתה אומר זה שאחר כך זה לא משנה. אם אני לא מקיימת את כל המצוות,

אז זה לא טוב.

לא, לא טוב, יותר גרוע. כי יגידו לך, את האמנת כל כך,

איך עשית טעות פטאלית כזאת?

מילא, היית מסכנה, לא מאמינה, לא מבינה,

אז נו, אז אפשר לרחם עלייך אולי את לא יודעת.

אם את לא יודעת, נו,

אומנם אי-דעת החוק אינה פוטרת מהעונש, אבל לא יודעת זה לא כמו אחת שיודעת ולמרות זאת עושה נגד.

אבל לא עדיף לפחות לקיים חלק מהמצוות מאשר לא לקיים בכלל?

בטח,

יותר טוב עין אחת מבלי עיניים,

יותר טוב יד אחת, ודאי.

אבל את קיבלת את כל האיברים והגידים בשלמות כדי לקיים את כל התורה והמצוות. יש תרייג מצוות ויש תרייג איברים.

האם תהיי מוכנה לוותר על חלק מהאיברים?

כי חלק זה גם טוב.

אולי אתה באמת צודק. אולי, כמו שאמרת בהתחלה, שזה לא נוח,

אבל כי תכל'ס, אני אוהבת את החיים שלי ככה.

וזה קשה להיות יהודי בתכל'ה. או, עכשיו הגענו. אבל מבחינת האמונה, אני חושבת,

לפי מה שאני מאמינה, הכול נמדד לפי האמונה.

לא, את פשוט מאוד בנית לך אמונה מאמינה, אמונתית אומן,

שגורמת לך לטעות ולשגות ולהתבלבל כדי להמשיך את החיים הטובים, הכיפים.

אבל את צריכה להאמין שעל כל דבר יש מחיר.

אני מאמין, כשאני נכנס לסופר,

שבעל הסופר, לא חסר לו כסף.

לכן אני הולך בלי לשלם.

אני מאמין שהוא לא ירגיש שלקחתי כלום,

ואני גם מאמין שהוא לא יהיה עני מזה,

ואני גם מאמין

שהוא לא יכעס.

ותאמיני לי שהאמונה מובילה אותי עם סל מלא הביתה לכבוד שבת.

מה את אומרת?

ככה את עושה.

טוב, תודה. תהיי בכייה.

תודה.

רק רגע,

רק רגע,

פה באמצע, כן. שאלה יש לך, נכון?

כן, רק רגע, תן לה שם.

שלום, כבוד הרב, יש לי שאלה בקשר לשמות גם.

אנחנו הגענו מברית-המועצות,

ורובם החלפנו שמות.

כן. אז כאילו, באיזו צורה זה נכון? כי אני גם שיניתי שם, אז איזה שורף אמר לי ששינית שם,

שינית מזל.

לא הבנתי. השם שלך הראשון היה יהודי? היה לובוף.

איך? לובוף, אהובה.

כן.

ואני שיניתי בכלל בכיוון אחר ללימור.

אז אולי בגלל,

רציתי לשאול אם זה נכון, או איך בוחרים שם,

למה החלפת? מאיזה סיבה?

כי השם הקודם לא כל כך השתלב בחברה. כאילו, שינו אותו, כל פעם נתנו אות אחרת, כאילו. או שהוסיפו מי שם, או שהורידו איזה עוד. כאילו, טעו בהרבה,

וזה עצבן אותי קצת, אז רציתי להיות ישראלית.

אז רציתי לשאול... רגע, למה את לא קוראת לעצמך בשם אהובה?

כי כבר זה לא כל כך מסתדר לאהוב, אבל זה...

אה, זה כאילו קשה, אהובה.

כן.

זה הרבה.

כן, כאילו, כולם כבר מכירים שנים בשם, כאילו, ה... אז מה, דובוי זה יותר טוב? לא.

לא, אני רק, השאלה שלי, כאילו, באיזה, איך בוחרים בכלל, באיזה זכות מחליפים? מה פתאום? לא צריך להחליף שום דבר. אם זה שם עברי,

יהודי, רק אומרים אותו בכינוי ברוסית,

אין בעיה עם... לא, זה לא כינוי, זה שם, כאילו,

שם ברוסית, אבל כאילו, אני לא יודעת, רציתי יותר להיות ישראלית, אבל איך זה מחליפים?

מוסיפים או איך?

בינתיים את מחליפה את המיקרופון מצד לצד, אז אני לא שומע.

טוב, תודה רבה. רגע, רגע, תשמעי, תשמעי, תשמעי.

את יהודייה טובה, ואהובה זה שם יותר טוב מלימור.

את לא צריכה להחליף.

זה דבר אחד.

חוץ מזה, את אומרת שקוראים לך לימור ברוסית גם.

לא, לימור זה בעברית, אני ככה, על דעת עצמי, נתתי.

הבנתי.

עכשיו תשמעי, לא צריך להחליף שם.

השם שלך, אהובה, זה שם יפה מאוד.

מה המשפחה?

מה המשפחה?

גם ארוך, אז קיצצתי גם קצת.

אה, דיני, דיני.

איך?

איך?

איך השם המקורי?

לא, השם המקורי לובוי. אני לא שומע, מיקרופון. השם המקורי לובוי.

יותר קצר מהשם הפרטי?

לא, זה מהשם הפרטי, ההודו-גוי, וזה לובוי. השם המשפחה יותר ארוך. איך? כמה? כמה? לא, אפילו אני לא רוצה להגיד.

צריך להביא רכבת לקחת את זה.

הבנתי.

כן.

אז פשוט מאוד, אם זה טוב לשנות,

או שזה לא טוב, או שזה באמת משנה הכול. מאז ששינית את השם, האם את מרגישה שהשתנה משהו?

כן. מה השתנה?

לא יודעת, אבל השתנה.

תגידי לי משהו.

השתנה הרבה דברים. מה הפירוש? קודם שלחתם את השם שלך,

היית קונה במכולת, משלמת כסף, ועכשיו שקראת לעצמך לימור, את לא משלמת כסף?

לא, אני משלמת עוד יותר. עוד יותר.

כן.

עוד יותר.

אז לא, פשוט מאוד, השאלה שלי היתה, אולי לזה הוא התכוון, הרב, ששינית מזל.

יכול להיות.

לא, אם אני רוצה, כאילו, השאלה היא אם אנחנו צריכים לקבל ברכת הרב, או שבאיזה מצבים מגניבים, אני לא חושב. אם את שואלת אותי, כן. את לא צריכה לשנות את השם? לא.

השם שלך הוא שם חשוב.

אהובה זה שם שמקובל בקהילות ישראל,

ולא צריכים לשנות.

אם את רוצה לשנות לשם לימור,

עם סיבה הגיונית, נגיד, רק בשביל קיצור, ושיהיה נוח לאנשים ותשלמי יותר כסף במכולת,

אז צריך לשאול תלמיד חכם גדול.

אם תרצי, תזדמני, לדוגמה, או שתשלחי מישהו לבני-ברק,

לרב קנייבס.

לשאול אותו שאלה בעניין הזה, יש לו רבנית שם, היא תכניס את השם ותשאל,

תכתבי פתק או משהו ומישהו יגיע, ישאל.

אם יגיד לך לשנות, תשני, אם יגיד לך לא,

אל תשני, אבל תסבירי גם למה את רוצה לשנות.

זה חשוב לדעת, בסדר? הבנתי. אבל עד אז, אם את שואלת אותי,

אני אומר שאת לא צריכה לשנות.

ואני מקווה שתשלמי גם פחות במכולת.

בעזרת השם, תודה.

תהיי בריאה.

כן.

תן לשאלה פה בהמשך, בהמשך. שם, שם, שם, שם. מאחורה, מאחורה, מאחורה, מאחורה,

מאחורה.

ערב טוב, כולם.

השתלט לי על הזיעור.

אנחנו, חדוש ברוך הוא,

הוא אבא שלנו ואנחנו ילדים שלו.

אם אנחנו מתנהגים בצורה טובה,

בצורה מכובדת,

אז הוא עשה לנו כבוד ומעשים טובים.

אם אנחנו לא מתנהגים בצורה לא טובה,

הוא עושה לנו לא בסדר.

אנחנו מחכים למלך משיח כל שנייה בכל דקה.

תלוי עם האנשים,

תלוי עם החיבוד של אנשים,

תלוי עם הצורה של אנשים,

תלוי עם הכבוד של אנשים.

אם אנחנו נתנהג בצורה נכונה שוב

לכל החיים, ללמוד תורה,

אנחנו נראה אותו עד עכשיו, בשביל לדעת מה יהיה.

יפה מאוד.

יש תורה, שלושה דברים עומדת על העולם.

תורה בראשית,

ילדים קטנים ממעשים טובים.

כשנתן החדש-ברוך-הוא תורה לנשים,

הוא נתן ערבות. מה זה ערבות?

ילדים קטנים ילמדו תורה והם יתקדמו בחיים.

יש לנו עוד בית, אנחנו לומדים תורה,

כל יום פרק, כמו בית,

כל יום מדרגה ומדרגה ומדרגה ומדרגה. תודה רבה לכולם והכול טוב.

עד שאני אעבור לפעם הבאה אתם יכולים להזמין אותה.

כן, תעביר בבקשה.

כן,

לקום בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

שלום. יש לי חברה שהיא אנורקסית,

והרופאים אומרים שכל שנייה, למה הם פוקו?

כן. והרופאים אומרים שכל שנייה היא יכולה למות.

כן. אז רציתי לבקש ממך ברכה, כי היא עוד כמה ימים הולכת לאשפוז,

וברכה.

ברכה. היא דתייה או חילונית?

היא מסורתית, שומרת שבת.

הבנתי.

בת כמה היא?

בת 15. היא הולכת בצניעות?

לא ממש.

לא, לא, לא.

שיתקבל על עצמה ללכת בצניעות,

ובעזרת השם נברך אני אתן לה ברכה.

טוב, גם רציתי ל... מה, מה השם שלה?

מור ז'קלין, בת ורד רוזה.

מור ז'קלין, בת ורד רוזה, השם ישלח לה רפואה שלמה בזכות הצניעות. מהרה, אמן.

אמן.

וגם מילוי נשמת סבתא שלי, שמתה לפני כשבוע,

כסלאקיה.

אמרחמא כל בריאותיו וירחם על נפש רוח הנשמה, שאל?

כסלאקיה.

כסלאקיה בת?

לא יודעת.

בת חוה,

השם יניחנה בגן-עדן בכלל מתי עמו ישראל.

אמן.

תודה.

כן.

יש פה שאלה באמצע.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

ברוך הבא.

אני רציתי ברכה לאשתי,

שמאושפזת עכשיו בבית-החולים עפולה במצב קשה.

אפשר איזו ברכה לכבוד הרב.

אתם שומרים תורה ומצוות הכול?

כן.

מה כן? הכול הכול.

למה לא הכול הכול?

משתדלים.

משתדלים לא או משתדלים? משתדלים, כן.

אם משתדלים, למה לא שומרים הכול?

אתה לומד תורה?

כן. כל יום?

בטח, כן.

מה שאפשר פה בעיר אנחנו לומדים.

מה פירוש מה שאפשר? אתה לומד כל יום קבוע? כן, לומד כל יום קבוע, דף יום העבר.

הבנתי.

תגיד לי משהו, אשתך הולכת בצניעות?

כן.

חוץ מכיסוי ראש.

חוץ מכיסוי ראש, ורק בשבת הוא תישמע. אז תגיד לה קודם כול שהתקבל על עצמה,

צניעות גמורה וכיסוי ראש.

בעזרת השם.

תארת משפחת הם-שומרים?

כן.

כשרות?

כן. טוב. מה שמה?

שושנה בת מרים.

שושנה בת מרים. משפחת שטרית.

משפחת שטרית,

רפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל, מהרה.

מהרה.

תן לו בקשה בשבועה שלך.

שלום, הרב.

שלום, מה שלומך?

ברוך השם, מה שלומך?

נפלא.

שמח.

גם אני.

אני מדבר בשם הרב דוד קורן,

הקריין ששעת ה-0123, יפגוג ומגוג.

העניין הוא די דחוף.

אשתו נמצאת במצב קשה מאוד בבית-חולים.

אני מבקש ברכה ובקשה קטנה מהקהל שכולם יצעקו אמן, לעשות רעש גדול בשמים,

להציל את הנשמה הצדקת הזאת.

מה יש לה?

אני לא יודע פרטים, אבל אני יודע שהמצב שלה לא טוב.

בכלל לא טוב.

המצב רע מאוד.

מה השם שלה?

ענבל בת-סימי.

ענבל בת-סימי, השם שלה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל. מהרה. אמן!

הפחדת את כולם. אני מצטער, זה מרוב אהבה.

הבנתי.

שלום בן-זוהרה, רפואה שלמה. מהרה.

אמן! יופי, אשריך. ועוד דבר קטן, אם אפשר. עוד פעם אחת כזאת, כולל לעבוד המיקרופון.

זה במקום, זה כדי לחזור בחשמל.

כן.

עכשיו אני מבקש על עצמי.

אני רוצה שהרב יברך אותי לחתונה.

אין בעיה.

אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף?

שוב?

שעתיים

כל יום תורה בתענית דיבור

במשך שלושה חודשים רצוף, ללא הפסקה.

יהיה לי קצת קשה בצבא.

שעתיים ביום תורה, בתענית דיבור,

שלושה חודשים רצוף. כולל שבתות וחגים.

בעזרת השם, בלי נדל.

איפה אתה בצבא?

בחיל הים.

אה, שעמדתם שתים, אין לך בעיה.

לא.

מה?

אני במדבר דווקא, אני לא שת, אבל...

אז אין לך לאן ללכת.

ללכת לא, אבל יש קצת, אתה יודע,

המפקדים הם קצת לוחצים.

אבל בלילה אתה יכול ללמוד קצת.

העניין, ללמוד אין לי עם מי כל כך. אני יודע רק לגרוס כמרף אזור. קודם כול אתה יכול לגרוס. דבר שני, אתה יכול ללמוד פרשת השבוע עם מפרשים,

אתה יכול לקחת אותך מעם לעז לשם, אתה יכול ללמוד הלכות.

אני לא מבין כלום. מה אתה לא מבין?

אל תעשה את עצמך.

בחיל הים, לא מבין.

אם שמים אנשים כאלה לשמור עלינו, אוי ואבוי אם לא מבינים, מה זה.

אני מנסה לשמור על הכשרות, לא על...

לא, לא, לא. אתה תעשה מה שאני אומר. אתה רוצה להתחתן, לא? כן, כן. בעזרת השם, כן. זהו. בסדר? שוב, אתה רק תחזור, כי אני,

1, 2, זה שעתיים.

שעתיים.

ותענית דיבור. תענית דיבור. סגור.

כן.

שלושה חודשים רצוף זה 1, 2, 3. אוקיי.

זהו, הבנת? לגרוס, אני יכול, רק לגרוס. לגרוס, ללמוד, להבין, להשתדל, הכול, כן.

קיבלתי.

קיבלת או קיבלת? קיבלתי. אה,

אוקיי.

מה השם בשם האמא?

גיל בן-מרים.

גיל בן-מרים, השם יזכה אותך לחופה בקרוב. אמן!

המון תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

תודה רבה, גם אתה.

ג'קלין בת-ג'ולייט,

מנוחתה עדן.

אמן.

פישל בן-מלכה, רפואה שלמה.

אמן.

עוד מעט בסוף,

עוד מעט ראיתי אותך כבר הרבה,

הרבה זמן.

כן, הנה החל היה אמיתי, אמיתי. וואי, וואי, וואי.

תן לו.

איזה תלבושת, יא חביבי.

נהרי, לא לישון, טוב?

ערב טוב, הרב.

ברשות הרב, יש לי שתי שאלות.

שאלה ראשונה,

בדרך עבודת השם, מה שנקרא, אני כבר ארבע שנים, ברוך השם,

בתשובה, מתחזק.

כל עבודת השם שלי, כל ההתחזקות,

היתה שכלית, כאילו הכול בא מההיגיון הרציונלי. דברים, הוכחות, לא הלכתי על שום דבר שקשור לרגש, זה לא דיבר אלי.

וככה באמת התחזקתי והתחלתי לקיים מצוות.

לגבי קיום מצוות, אין לי שאלה שצריך, גם אם זה ברגש, גם אם זה בשכל.

אבל השאלה הנכונה, השאלה כאילו איך הדרך הנכונה לעלות

ולעבוד את השם כמו שצריך, בשכל או ברגש.

אמרנו כבר קודם, וידעת היום,

והשבות אל לבביך.

צריך שכל הדברים לא יישארו רק בשכל,

יישבו בלב ויהיו קבועים שם כאמת מוחלטת שלא צריך להרהר אחריה יותר.

זה העניין של השכל, שהאמת,

היא אומרת לי שאני לא מהרהר אחריה,

אבל דבר שהוא ברגש, הוא רופף,

הוא לא מיושב טוב, הוא רק, כי אני מרגיש באותו רגע, אז אני עושה את זה. אבל בשכל זה מיושב אצלי, אז אני עושה את זה בוודאות, בלי שאלות.

לא הבנת מה אני אומר.

מול השכל שלך יש עוד שכל,

זה שכל של יצר הרע.

שהוא יוכל להזיז אותך ימינה ושמאלה.

אם הדברים יתיישבו אחרי השכל בלב,

והלב יסכים,

דהיינו הרגש יידחק החוצה

ולא יוכל יותר לשלוט

ולדחות את השכל ולומר, אין דבר, עוד פעם אחת, עוד דבר קטן, עוד זה, עוד זה, עוד זה,

שום תאווה ושום גאווה ושום מידה רעה לא תוכל להשפיע על השכל,

אז אתה מובטח שלא תיכשל,

שיהיה לך חיבור של שכל עם לב.

אבל אם יהיה רק שכל,

פעמים כוחו של הלב הרבה יותר חזק,

ועל זה אמרו חכמים זיכרוני לברכה,

רשעים מסורים ביד לבם,

וצדיקים לבם ברשותם.

הם לא אמרו שהשכל של הצדיקים ברשותם,

הם אמרו שלבם

של הצדיקים ברשותם.

החוכמה היא לשלוט על הלב, הוא המנגנון,

הוא הרצונות,

הוא מפעיל את המחשבות.

רבות מחשבות

בלב איש.

מפה זה נובע.

זה נובע מהרצון,

והאדם חושב מה שהלב רוצה.

אז אצלך יש תקופה שאתה, ברוך השם, שכלי, רציונלי וכו',

אבל יכולה לבוא תקופה שהרגש פתאום יתמלא,

ואז הוא יתבע את מה שהוא רוצה לתבוע ולא יהיה לך חיסון נגדו.

לכן, כל דבר שאצלך בשכל, תשתדל

שיתיישב בלב והסכמה תהיה כזאת בשני הצדדים.

הבנת?

הבנתי.

עכשיו שאלה שנייה, ברשותך.

כמו שאתה רואה, אני בצבא.

אין ספק שלהיות בצבא זה מצווה, אבל השאלה היא אם שווה לקיים את המצווה הזאת,

ומצד שני לבטל מצוות אחרות,

שכולם יודעים, הצבא אמר לפריצות וביטול תורה וה' ירחם מה,

אז השאלה היא אם להיות בצבא ולעשות במצווה הזאת או לעשות מצוות אחרות.

אומרים שהעוסק במצווה פטור ממצווה, אז מה יותר חשוב?

קודם כול, מה שאומרים שמי שעוסק במצווה פטור ממצווה זה בשעה שהוא עוסק במצווה שהיא מן התורה, קודם כול.

דבר שני, כתוב שהוא פטור ממצווה אבל לא משוחרר לעשות עבירות.

הבנת?

עכשיו, אם אתה כבר נמצא בצבא אז אתה צריך לדעת שאסור לך להיכשל בדברים שאמרת וצריך לקיים את כל המצוות גם בצבא.

בכל מצב צריך לקיים את המצוות.

הרי עם ישראל היו בגלויות והיו תחת אינקוויזיציה והיו תחת רדיפות ושמד וקיימו את המצוות.

אז בצבא ודאי שצריך לקיים את המצוות.

אין פטור לשום דבר.

חייבים לקיים את המצוות, ואסור לעבור עבירות.

חוץ

מפיקוח נפש,

שזה סכנת נפשות ממש,

אז אפשר לעבור על מצווה גם אם אתה לא בצבא,

גם אם אתה בבית.

אבל אין לך שום פטור משום מצווה

ואין לך שום היתר לשום עבירה.

זה ודאי. אבל נגיד,

מה עדיף עכשיו, להישאר בצבא או נגיד ללכת לישיבה?

אני רוצה ללכת ללמוד בישיבה.

אז עדיף לי להישאר בצבא או ללכת ללמוד בישיבה. מי ייתן לך ללכת לישיבה?

מה, אתה תלך למפקד ותגיד לו? לא. נגיד, באמת, נגיד, לא יודע,

לצאת, נגיד יש דרך שאני אוכל לצאת.

אם יש דרך שאתה רוצה לצאת והיא מותרת ואין שום בעיה אתה, מה פירוש מותרת?

על-פי מי? לא יודע. אתה אומר שיש דרך. אני לא יודע. יש דרך.

נגיד, יש דרך לקום וללכת, פשוט, לא? נכון.

נכון.

אם להציע לך דבר כזה או לא, אני לא אציע לך.

אבל לכתחילה, אם היית שואל אותי, אם בן-אדם רוצה לבחור בין זה לזה,

ובפרט

אם הוא יודע שהוא יהיה בצבא הוא גם יחטא וייכשל בדברים האסורים על-פי התורה,

ואם הוא יהיה בישיבה אז לא רק שהוא יקיים מצווה רבתי,

שגם בה יש הגנה על העם והמולדת, מה שנקרא,

ושם הוא לא יחטא,

אז ודאי שבין שתי העדיפויות האלה

היה צריך להמליץ לו שהדרך ללכת לישיבה לאוהלי התורה

זה הדבר העדיף.

אתה נמצא איפה שאתה נמצא, וההחלטה היא שלך,

אבל כל זמן שאתה שם

אסור לך לעבור עבירות וצריך לקיים מצוות.

ודאי, ודאי. תודה רבה.

תהיה בריא.

שנייה, כבודו.

או, יש לנו סדרן.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

אני יכולה להגיד שאני מאוד מאוד נרגשת.

קודם כול, בגלל ששמעתי המון המון הרצאות שלך באינטרנט,

בזכות אחותי שחזרה ותשובה לפני שנה

והולכת בדרכי השם.

אני לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל, אבל אני אתחיל מהבחור שדיבר קצת על הצבא. אני משרתת בצבא הקבע כבר שנתיים בערך.

אני מאוד מאוד מאמינה במסגרת הזאת,

והיא מאוד מאוד תורמת לי.

יש לי קצת התלבטויות. אני אדם מאוד מאמין.

אחרי המוות של אחי הבנתי שכנראה יש דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם.

אני עוד מעט בת 26,

מחכה לזיווג.

רוצה באמת לשאול אותך שתי שאלות.

האם באמת להישאר בצבא או לעזוב,

שזו שאלה שהיא מאוד מאוד קשה,

וזו התלבטות, כי זו הקריירה שלי וזה מה שאני אוהבת לעשות.

והדבר השני, מה אני עוד יכולה לקחת על עצמי על מנת שאני אקבל את הזיווג הראוי לי?

שואל אותך שאלה, האם את חושבת שאפשר לקיים בית יהודי כשאת משרתת בקבע?

אני חושבת שכן, כי מסתבר שיש עוד כמה דתיים שעושים את זה.

השאלה אם זה בלית ברירה או שזה ברירת מחדל.

אין ברירת מחדל, יש בחירה.

נכון.

השאלה, מה את חושבת?

אני חושבת שאפשר לקיים את השניים,

אבל אני לא יודעת אם ההיתר מתיר דבר כזה.

שואלת אותך שאלה.

אם את רוצה לבנות בית יהודי, כמה את חושבת שגברים יהיו מוכנים שהאשה שלהם תהיה בצבא הקבע,

ומרותקת להתחייבויות שלה?

אתה שואל אותי שאלה טובה.

נו, בטח, אני תמיד שואל שאלה טובה.

נכון, בגלל זה אני פה.

אז זה שיקולים שאת צריכה לקחת בחשבון.

היו לך מפגשים שהיו רציניים?

כן. היה לי,

לא צריך לפרט. בדיוק. אבל האם הסיבות

היו גם בגלל שאת בצבא, שזה לא המשיך?

כן.

את רואה שצדקתי?

תראי,

אני לא אגיד לך מה לעשות, אני אגיד לך מה נכון.

מה שנכון זה להתחתן

ולבנות בית יהודי זה נכון,

ולזכות בבעל

שהוא יהיה יהודי טוב, אם את רוצה, כמו אחותך שחזרה בתשובה, ולמצוא בעל טוב שיבנה אתך בית יהודי כשר, עם ילדים טובים.

אז כמו שנראה לי, יהיה לך קשה להשיג זיווג כזה,

אלא אם כן תמצאי אחד שגם משרת בצבא הקבע,

ואז קשה להבין מי ישמור על הילדים, מי יגדל אותם.

זה תהיה בעיה וקונפליקט.

מישהו יצטרך לוותר,

ואם מישהו יצטרך לוותר, מן הסתם הוא יבקש ממך לוותר.

קריירה, אני לא יודע אם זה עתיד בשביל אשה.

המושג קריירה הוא קצת זר ליהדות.

אשה צריכה למלא את האופי היהודי שהתורה נתנה לה,

והיא צריכה להעמיד בית,

משפחה יהודית,

ולהמשיך את עם ישראל על הצד הבטוח ביותר.

זה הייעוד של האשה היהודית,

האמהות הקדושות שלנו עשו את זה במסירות נפש,

והן המודל לחיקוי.

הצלחה חומרנית,

כלכלית וזה, זו לא הצלחה,

ולא צריך לתלות אותה דווקא באשה.

לאשה יש את הייעודים שלה, וזה מצווה רבתי,

ובזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ועתידים להיגיין,

וצריך להשקיע בחלק הרוחני הזה בעיקר.

שוב פעם אני חוזר, אני לא אומר לך מה לעשות, אבל אני מבין שאת תביני מה שאני אומר גם בלי שאני אגיד לך מה לעשות.

ואם את רוצה, בעזרת השם, למצוא זיווג הגון מהירה,

תקבלי על עצמך ללמוד חצי שעה ספר מוסר,

שערי תשובה

של רבנו יונה,

במשך שלושה חודשים רצוף, כל יום ללא הפסקה.

אני אתן לך ברכה, ואני מאמין באמונה שלמה שיהיה לך פתרון לשתי השאלות.

מה שם בשם האמא?

מורן, בת עדינה כהן.

מורן, בת עדינה כהן, תזכי לזיווג הגון הראוי לך מהירה, לבנות

בית נאמן בישראל.

בהצלחה.

אמן.

תודה רבה שמעילת אותנו בקדושה היום. תהיו בריאים.

כן, למעלה הבטחתי לו.

כן, בבקשה.

היו שניים שרצו ברכה בהתחלה. מי אלה השניים?

מי? הנה, הוא הראשון והוא האחרון. נכון, בסדר? אני לא שכחתי.

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול אותך בבקשה שתי שאלות

בקשר למה שאנחנו לומדים בתורה.

א.

איך יעקב אבינו התחתן עם שתי אחיות?

פו, פו.

איך יעקב אבינו התחתן עם שתי אחיות, עם רחל ולאה? כתוב שהאבות הקדושים

קיימו את כל התורה כולה,

וזה אסור,

מדיני עריות.

תראה, על-פי הסוד,

זה שתי בחינות גדולות

בעולם העליון

שמגולמות ברחל ולאה.

ואם אתה יודע שיש תיקון חצות,

שזה כנגד רחל ולאה, אלה הבחינות שאני מדבר עליהן,

ואי-אפשר להיכנס לזה.

ולפני מתן תורה זה היה מותר.

גם משה רבנו נולד מעמרם, שהתחתן

עם יוכבת, שהיא היתה דודתו,

וכן היו דברים כאלה. לפני כן יש אפילו מדרש שאומר שהשבטים התחתנו עם האחיות התאומות שלהם.

שמעון ודינה גם התחתנו.

אז אמרתי שיותר מזה, כל ה-12 התחתנו.

מכל מקום זה היה מותר לפני, וזה היה לסיבות הידועות בשמים,

למה דווקא מהן יקום בית ישראל?

כמו שמתמר ויהודה היה צריך לצאת המשיח,

וכן על זה הדרך, הרבה דברים כאלה

שהם על-פי הסוד.

טוב, שאלה שנייה שלי,

שאנחנו לומדים שאברהם נקרא אברהם העברי, בגלל שהוא מעבר אחד

כנגד כל העולם, נכון?

שהוא היה מפיץ את האמונה של השם יתברך בעולם?

אחד מההפירושים, כן.

אבל ידוע שהיתה ישיבה של שם ועבר באותה תקופה, אז בעצם היו עוד אנשים יחד אתו בצד שלו.

נכון, אבל הם לא היו מצד אחד של העולם, והעולם מנגד.

הם ישבו במקומם בישיבות

ולמדו תורה לעצמם.

אבל הוא עמד כנגד כל העולם כולו והתריס,

ואמר לכולם שצריכים לקבל עול מלכות שמים.

לכן, אם רוד דווקא תפס אותו והשליך לכבשן האש,

בישיבות של שם ועבר לא הפריעו לו בכלל.

בסדר, תודה. תהיה בריא. ערב טוב.

כן, תן להוא עם האדום שם שרצה ברכה.

קודם דבר חשוב, מי שרוצה לברר בקשר לתוכחה של הסוד,

את כל העניין הזה אפשר למצוא בהרצאה של הרב זמיר כהן. הוא מסביר טוב מאוד את העניין הזה,

והוא מפריח את כל הטענה הזאת. באתר הידברות,

באתר שופר גם אפשר להסתכל בשום קשר. תודה, תודה.

אם אפשר, בבקשה. בדרך כלל יש תוכניות שאומרים פרסומות בסוף.

כן.

גדיל תורה ויהאדיר.

למה לא?

למה לא?

אם אפשר, בבקשה, שתי ברכות.

אחת, אשה שעומדת ללדת,

בעזרת השם שיהיה לה בן.

כן. אור בת מרסל.

בן דווקא אתה מזמין?

יש בעיה. צריכים גם בן.

הבנתי.

אור בת מרסל תזכה לזרע חי וקיים, בן זכר.

אמן.

ובבקשה רפואה שלמה ליפה,

בת פלורה.

יפה, בת פלורה, רפואה שלמה בתוך שאר חולי הומו ישראל. מהרה.

אמן. ולאה?

ליה בת רבקה.

ליה בת רבקה.

וראובן.

אמן.

אמן. תודה רבה.

כן. פה,

מי שהבטחתי לו?

מי רצה את הברכה? אתה רצית קודם.

תן לו.

כבוד הרב אמר שאם יש

בגלגול הזה, שבן-אדם לפעמים אין לו ילדים,

אבל אם בא לפה בן-אדם, הוא צריך, אחרי שהוא הולך לעולמו,

מישהו אחריו צריך להגיד קדיש, נכון? זאת אומרת, זה הבנים.

כן. ואם אין לו בנים, אז מה?

אתה חושב שאם בן-אדם יוצא מן העולם ואין מי שיגיד קדיש, אז הוא לא ייכנס לגן-עדן?

אני לא יודע.

אני שואל אותך.

ייכנס לגן-עדן בלי שום בעיה.

יש כאלה שהילדים שלהם,

אם הם אומרים קדיש, זו בעיה גם להורים.

אתה יודע?

לא יודע. תלוי מי אומר קדיש ואיפה אומר קדיש. לכן אני אומר.

יש כאלה שהם כופרים,

שהם חללי שבת וכו',

ואומרים קדיש, וזה קטרוג על ההורים.

בסדר. כל אחד בפני עצמו.

אז זה לא תלוי בקדיש.

לכן אתה צריך להבין.

לברך, אני מוכן לברך,

אבל תגיד ככה,

לאחיך,

אני מגר אותו,

חבר של ארנו.

יכול להיות.

תגיד לו שיקבל על עצמו

ללמוד שעתיים בתוכנית דיבור שלושה חודשים רצוף.

תזכור את זה. כן.

ושאשתו תלמד שערי תשובה חצי שעה במשך שלושה חודשים רצוף?

היא לומדת קבוע, נמצאת בשידורים.

מה אני ביקשתי שהיא תלמד?

שערי תשובה.

כמה?

חצי שעה?

משך

שישה חודשים.

זה מה שחשוב, בסדר?

והוא שעתיים

בתוכנית דיבור שלושה חודשים רצוף.

מה השמות?

שמואל בן-אורה.

שמואל בן-אורה. כן.

והיא?

רחל בת-עדינה.

ורחל בת-עדינה יזכו

לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

תהיה בריא.

הנה, עוד פעם יש לנו את מכבי.

בינתיים,

דוד בן שרה, השם ישלח לו רפואה וישועה מהרה.

אמן.

אני רוצה לבקש מכבוד הרב ברכה לאשה,

שתהיה לה לידה קלה, בעזרת השם.

הבנתי.

מה אתה מוכן לקבל על עצמך להצלחתה?

מה שתבקש.

שעתיים בתוכנית דיבור שלושה חודשים רצוף מתאים?

מה ללמוד?

מה שאתה רוצה ממה שאמרתי.

גמרא, משנה, הלכות, פרשת השבוע, חוץ מתהילים.

מוכן. אשריך.

אל תקבע לי מה לעשות.

מה השם שלה?

אסתר איבגי בת-פאני.

אסתר איבגי בת-פאני תזכה ללידה קלה על דרך הטבע כתרנגולת.

אמן.

וציצית, אתה מוכן?

בוא.

בדרך, בדרך, רגע.

בדרך,

בדרך, תוריד כבר את העגיל.

יאללה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

מי מהציבור רוצה גם כן ציצית?

יש?

אני קם לכבודכם. רגע.

מי מהציבור רוצה.

מי מהציבור?

קנאיתי לבדו, לבדו, לבדו, לבדו

כבישיות חוטורים מיידורים בתקניה קנאייתי למעלות

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

נשים שרוצות כיסוי ראש?

עולה לכאן? יש עוד כיסויי ראש?

כבר, כבר. מי שרוצה, בעזרת השם, יתברך להיות שותף אתנו בזיכוי הרבים,

נהיה בריב.

לא, לא לריב. הלו?

הלו?

מי שרוצה להיות שותף אתנו בזיכוי הרבים יכול למלא פה הערב

הוראת קבע.

שקל, רגע.

שקל וחצי ביום.

שקל וחצי ביום.

50 שקלים כפול 20 תשלומים,

ומקבל 100 DVD לחלק חינם.

מי שרוצה, יזכה פה גם לברכה, ימלא את השם בשם האמא ויקבל ברכה.

50 שקל כפול 20. מי שרוצה,

יקבל כאן הערב.

כן.

תן לי כיסוי ראש.

כן, לחלק הוראות קבע אפשר?

תשאירו להנהל.

כן.

מה?

שם?

שם?

ציפורת ותרומה, רפואה שלמה מהרה.

כך, תברך שהחיינו.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

לתת להם הוראות קבע למלא פה. מי שרוצה לזכות, להיות שותף אתנו.

תבנה בית נאמן בישראל.

תזכה לגדול בתור רגלת שמים.

שלמה,

ויטל בן-שושנה, פרנסה טובה.

מי שרוצה לזכות, למלא הוראת קבע,

להיות שותף,

50 שקלים כפול 20. נמלא ולכתוב שם ושם האימא.

כן.

תזכה לתורה ויראת שמים.

מסעודה,

נפרח בת יקוד, רפואה שלמה.

פנינה בת-סעדה, רפואה שלמה.

יצחק בן ז'קלין, יזכה לחופה בקרוב.

יצחק משה בן ז'קלין, בריאות.

יעקב בן לימור, רפואה שלמה.

יעקב בן ז'קלין, בריאות.

תודה רבה.

כן, למלא את ההוראות ולהעביר.

בריאות והצלחה ורפואה שלמה.

בריאות והצלחה.

אמן.

אמן.

אמן.

אמן.

אמן.

בריאות והצלחה וסיווג הגון.

בריאות והצלחה, לחמור בעליך.

בריאות והצלחה.

אמן.

כל טוב יתמלאו משורות לבחורי טומחה.

אמן.

אמן.

בריאות.

אמן.

זיווג הגון.

בריאות והצלחה.

מאיר בן כרמלה, יזכה להיות צדיק.

בריאות.

בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. אמן.

בריאות והצלחה.

בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בריאות. בהצלחה.

אמן ואמן.

אמן.

אמן, פרנסה טובה. אמן.

שולמית בצלמה,

רפואה שלמה, דרום אל שולמית, כל הישועות.

גיאורא בן לריסה, הצלחה בכל העניינים.

אמן. בריאות והצלחה.

בריאות והצלחה ורפואה שלמה.

בריאות לכל המשפחה והצלחה.

בריאות והצלחה.

אמן.

בריאות והצלחה.

בריאות והצלחה.

כל טוב.

אמן.

אמן.

אמן.

זיווג הגון מהרה.

תומר ובתל בני מרים, זיווג בקרוב.

זרע חי וקיים.

תהיו בריאים.

כן.

אחרונים. מה השם? תמלא. נו, מה השם?

חתימה למטה.

אמן.

יעקב בן לימור וקנין, רפואה שלמה.

משפחת אלפרים. רפואה והצלחה.

עומר בן-טלי,

רפואה שלמה, רוברט בן-דחי, רפואה שלמה.

כן?

אמן.

בריאות והצלחה.

בריאות והצלחה.

כן, אחרון?

אשריך שזכית.

אבי ומאיה אשור, בריאות, פרנסה,

זרע חי וקיים מהרה.

בחזרה בתשובה.

תהיה בריא.

כן.

אלה בת לידיה, זרע חי וקיים. כל טוב, בריאות והצלחה.

לילה טוב.

בריאות והצלחה וזיווג הגון.

כן, מה השם שאתם רוצים לברך?

תגיד לי בינתיים את השם.

אמן.

בריאות.

יוסף בן.

רבקה. רבקה. רבקה. בריאות. הצלחה בכל טוב.

זיווג הגון.

כן.

אמרחם על כל בריאותיו וירחם על נפש ועל הנשמה של אהרון.

אהרון.

בן רבקה. מנוחתו עדן.

בריאות והצלחה.

בריאות והצלחה. כל טוב. לילה טוב לכם.

אברירם קיבל ברכות בלי סוף.