נצרת עילית - תחית המתים

נצרת עלית 25-8-12
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
אתם יודעים שאנחנו נמצאים כרגע בין המצרים, משבעה עשר בתמוז עד לתשעה באב שיחול ביום ראשון הקרוב, ימים קשים לישראל, תמיד חוזרות גזרות, פיגועים, פוגרומים, צרות וכו' בימים האלה, וצריכים תמיד להשתדל בהגברה של לימוד תורה, בעשיית מצוות, בשלום בין הבריות וכו' בשביל שיהיה קטרוג על עם ישראל.
אז אנחנו נביא כמה דברים מגדולי ישראל מה אמרו בעצם על מה בא החורבן, ומעבר לזה נראה כמה הנהגות של גדולי ישראל במקרים מסוימים.
על מה חרבה ירושלים. הגמרא מביאה בכמה מקומות על מה חרבה ירושלים ומהם הסיבות. אמר אביי, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת, שנאמר ביחזקאל כ"ב, "ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם", ז"א סיבה אחת זה היה חילול שבת וממילא זה הביא את החורבן. אמר רבי אבו, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית שנאמר אוי משכימי בבוקר שכר ירדופו, וכתוב והיה כינור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ויפלו על ה' לא יביטו, וכתוב בישעיה, כמו שהיום יש זמרים פסולים ששרים, אפילו בבין המצרים. וכן כתוב "לכן גלה עמי מבלי דעת".
אמר רב אמנונא, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן, שנאמר "שפוך על עולל בחוץ", מה טעם שפוך ושם ועולל בחוץ, ז"א ביטלו תינוקות של בית רבן ולא שלחו אותם לתלמודי תורה וזה היה הגורם לחורבן. עולא אמר לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה שנאמר "הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו", שלא לדבר על מצעדי גאוה וכו' שיש בימינו, ומופעים שהם פסולים ואסורים. ירמיה ח'.
אמר רבי יצחק, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר "והיה העם ככהן", וכתוב בתרי בוק תבוק, ישעיה כ"ד, ז"א ברגע שאין כבוד לזקנים לתלמידי חכמים ומשוים בין קטן לגדול זה סיבה לחורבן בית המקדש, ולכל הגזרות שנבעו ממנה.
אמר רב עמרם ברי דרבי שמעון בר אבא, אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי חנינא, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר "היו שריה כאיילים לא מצאו מרעה", מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה אף ישראל שבאותו דור כבשו פניהם ברקע ולא הוכיחו זה את זה, ז"א יש חובה הוכח תוכיח את עמיתך, וכל הרואה את חברו עושה עבירה צריך להוכיחו, ואם לא מוכיחו הוא גם נתפס בעוון, וכמיון שלא הוכיחו כמו איילים שהולכים כפופים, ראש האייל תחת זנבו של חברו ולא מסתכל אל נכחו אל פניו להוכיחו, כך היו ישראל, אז נתפסו כולם בעבירה. וכמו היום שיש רבנים שבמקום שיוכיחו את הזמרים הפסולים עוד נותנים להם יד, אז זה מצריך חורבן.
עוד נאמר, אמר רבי יהודה, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה ת"ח, שנאמר "והיו מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא", מה זה עד לאין מרפא? אמר רבי יהודה אמר רב, כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו. ז"א, לא רק זה אלא ביזו תלמידי חכמים. אלה שהיו תלמידי חכמים בוזו ע"י דלת הארץ עמי הארץ וכו', וכמו היום שהזמרים הפסולים מבזים תלמידי חכמים שאומרים להם שהם חוטאים. זה גם סיבה לחורבן הבית.
ואמר רב, הלא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר "שוטטו בחוצות ירושלים ורעו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עושה משפט לבקש אמונה ואסלח לה", כדי להציל את ירושלים שלא תחרב ואת עם ישראל שלא יסבול צריך אנשי אמונה והם מעטים גם מאד בדורנו. אנשי אמונה זה אנשים שמחפשים ומבקשים את האמונה ורוצים שיעשה משפט צדק ואמת על פי התורה, אומר ה' בזכות כאלה אני אסלח להם.
אבל לצערנו אלפיים שנה עברו והתיקונים לדברים האלה עדיין לא חלו, נחזור בקצרה. חילול שבת עדיין יש, וזה גרם לח ורבן, רבים לא קוראים קריאת שמע לא שחרית ולא ערבית, יש כאלה שלא יודעים בכלל מה זה, ממילא זה מביא חורבן. ביטול תינוקות של בית רבן, עדיין רבים לומדים במסודות שלא קשורים לתורה וההיפך אז זה מביא חורבן, אין בושת פנים זה מזה, זה חוצפה יסגה של דורנו. הושוו קטן וגדול זה רואים בטמבלויזיה ובכל מקום. לא הוכיחו זה את זה, זה המצב היום, מבזים תלמידי חכמים זה מהבוקר עד הערב, ושאין אנשי אמונה זה אנחנו רואים. אם כן על מה יבנה ביתש לישי? כדי שיבנה צריך לתקן את הדברים האלו.
אז בואו נראה קצת מחכמת החכמים וממסירותם של עם ישראל, אולי ידבק בנו משהו. אולי. "ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם", אמר אייבו, הגמרא מספרת שאייבו - אחד החכמים, אמר ככה, שאני מתרגם את זה, השנה היתה שנת שמיטה שיש להפקיר בה את הפירות הגדלים בארץ ישראל, עמדתי לפני רבי אלעזר ובא אדם לשאול שאלה, יש לו מטע זיתים וכרם ענבים והוא מביא פועלים לעיר והם מטפלים בגפנים, בעבודות המותרות בשמיטה ובשכר עבודתם הם אוכלים מן הזיתים, הוא שואל שאלה, האם הוא עושה כהלכה? ענהו רבי אלעזר לא, אינך נוהג כשורה, משום שהזיתים הם הפקר של שביעית, בשנה השביעית כל היבול זה הפקר, ואינך יכול לשלם להם שכר עבודתם. עזב האיש את המקום, פנה רבי אלעזר אל אייבו ואמר לו, כבר ארבעים שנה אני מתגורר כאן וטרם ראיתי אדם המהלך בדרכים ישרות כאדם הזה, כעבור שעה שב האיש ושאל, ומה אעשה? אמר לו רבי אלעזר, הפקר את הזיתים ולפועלים שלם מזומנים. שאל הגאון רבי ישראל מסלנט זצ"ל, שהיה מייסד תנועת המוסר, מה מצא רבי אלעזר באותו אדם שהתפעל ממנו כל כך עד שאמר שלא ראה אדם ישר כמוהו זה ארבעים שנה, ועוד שאלה, לאן הלך אותו אדם באמצע השיחה, ואח"כ חזר. שאלה אחת מתורצת בשניה. כשאותו אדם נוכח לדעת שאינו נוהג כשורה לא התמהמה אפילו שניה אחת, ביקש סליחה ורץ לשדה אל מחוץ לעיר, כדי לומר לעובדים שלו שסדרי העבודה השתנו, ורק לאחר מכן שב העירה להמשיך ולשאול כיצד לנהוג מעתה ולעתיד. הוא לא היה איש המחר, הוא היה איש העכשיו, ברגע שהוא ידע איסור מיד הוא רץ לבטל את האיסור ולהזהיר את העובדים ולומר להם מה התקנות החדשות. אח"כ הוא חזר לשאול אז איך מתנהגים מכאן ולהבא, ולא להשאר אפילו בשביל שאלה קצרה כזאת עוד חצי דקה ולשאול אותה ולקבל תשובה. זה נקרא איש העכשיו ומיד, זה איש אמונה וכזה לא ראה רבי אלעזר ארבעים שנה! אדם כזה. אני מאמין שגם אתם לא ראיתם כזה. אדם שעל המקום מוציא לפועל את מה שהוא לומד תוך כדי דיבור.
מה קורה כשיש אחד שרוצה להונות את חברו והוא נמצא לפני דיין והדיין צריך להוציא משפט. עד כמה הדיין מחוייב וצריך לגלות ולחשוף מי פה הזכאי ומי החייב.
בספר ישמח ישראל סיפר הגאון בעל כף החיים זצ"ל, מעשה שהיה בגאון רבי משה חיים זצ"ל, הסבא של ראש הגלות רבינו יוסף חיים זיע"א הבן איש חי. דוגמא לאחריות של דיין להטיל את מוראו על בעלי הדין ולגלות את האמת כדי לפסוק דין אמת לאמיתה. פעם אחת בא לפניו דין תורה, אחד תבע מחברו ממון והלך חיש והיה מוכן להשבע שאינו חייב מאומה. בחכמתו הבין הרב שהתובע צודק, והנתבע מוכן להשבע לשקר, ואינו נרתע להשבע לשוא כשהוא אוחז ספר תורה קדוש. אמר לו הרב בהקפדה, ז"א הגביר את קולו ואמר לו כך: כסבור אתה שאני עומד להשביעך בספר תורה? טעותבידך. איני משביעך אלא באחיזה בשני לוחות הברית. בעוד הלה טועה, פנה ואמר לשמש בית הדין, לך תטבול עשר טבילות במקווה ותביא לי את שני לוחות הברית שעל שלחני. הנתבע נחרד פן ידרש לאחוז בשני לוחות הברית שהוריד משה רבינו מהר סיני ולהשבע, והיה לו ברור שאם הוא יעשה כן הוא ימות על המקום, מיד אמר ברטט, לא, אשלם, ולא אשבע. והרב ממשיך בשלו, כבר נתחייבת שבועה ואין דרך חזרה, הודה הלה ששיקר ושכיחש ושהתובע צודק. בינתיים נכנס השמש המשתהה לחדרו של הרב, ומצא על שלחנו את הספר שני לוחות הברית, הנודע בקיצורו השלה הקדוש. אז הדיין עשה תרגיל יפה לנתבע והפחיד אותו שהוא ישבע בשני לוחות הברית, והוא התכוון לספר שקוראים לו שני לוחות הברית, של השל"ה הקדוש. וההוא נבעט וחשש ושמע שהשמש הולך לטבול עשר פעמים במקווה אז הוא מיד הודה וככה נמנע הגזל ושבועת שוא.
ז"א כל מה שיש לאל ידינו לעשות בשביל להעמיד את האמת על מתכונתה, אנחנו מצווים לעשות כן.
בואו תראו דוגמא נוספת נפלאה. כתוב בפסוק "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם". במשך הדורות קמו לעם ישראל דיינים ורבנים בנוסף לגדלותם בתורה היו חכמים ונבונים בכל מילי דעלמא וידועים לשבטיהם. גאונים וקדושים שעל ידם ראו שהתורה היא חכמתו ובינתנו לעיני העמים. כזה היה הגאון רבי עזרא חמוואי ששימש כרב הראשי של חלב בארם צובא, ולא יהודים בלבד באו להתדיין בפניו, שמע חכמתו פשט אל בין הנכרים וגם גויים רבים נהרו אל ביתו לשטוח בפניו את בעיותיהם ולשמוע לעצתו. אחד מהם היה מוסלמי נכבד, שעולמו עמד להחרב עליו.
מעשה שהיה כך היה, המוסלמי הנכבד בא לביתו וביקש מאשתו כוס קפה לשתות עם עוגה, הכנת הקפה ארכה זמן ממושך מידי, והוא קצף ורגז, החל לאכול את העוגה והכריז, אם אסיים את אכילת העוגה לפני שהקפה יהיה מוכן הרי את מגורשת. כירת הפחמים התחממה לאיטה והבעל סיים לאכול את העוגה והקפה לא מוכן. לפי חוקי האיסלאם נכנסו הגירושין לתקפם. אבל יתר לכן, על פי חוקי האיסלאם אסור לו לשוב ולשאתה אחר גירושיה אם לא תנשא קודם לאחר ואז יגרשנה ואז תוכל לחזור אליו, מה שאצלנו הפוך, שאם אדם רוצה להחזיר את גרושתו והיא כבר נישאה למישהו אחר לעולם לא יוכל לחזור, אצל המוסלמים זה הפוך, צריך שהיא תתחלל ותטמא עם מישהו אחר ואח"כ היא תוכל לחזור. אז הוא רץ אל הקאדי, פנה אל השייח ואמר, מה אני עושה? לא מצאו שום דרך להחזיר את האשה. אמר לו הקאדי, רק דרך אחת יש לפניך, תפנה אל הרב של היהודים כי בחכמתו פותר כל בעיה סבוכה. ניגש הערבי אל רבי עזרא וסיפר לו את סיפורו, עכשיו אני שואל אתכם, נראה אולי נגלה שיש פה חכמים נבונים וידועים, מה העצה שאפשר לתת לערבי כדי שיוכל לחזור לאשתו?

ש. לא שומעים

הרב: אז אתה מכיר את הסיפור, יפה, כל הכבוד. החכם שאל את הערבי תגיד, היא נתנה לך עוגה קשה או רכה? אז הוא אמר לו קשה, אז הוא אמר תרוץ מהר הביתה, ותקח ממנה את הקפה, כי ודאי אתה תמצא פירורים שנפלו לך בשעה שאכלת, אז עדיין לא סיימת את העוגה, ממילא לא נכנס לתוקף הגירושין כי אמרת כשתסיים לאכול את העוגה, אבל העוגה לא נגמרה כי יש פירורים. הוא רץ הביתה, מצא פירורים, ואמר לה מהר, תביאי את הקפה לפני שאני אסיים את העוגה ותהיי מגורשת. וכך הנישואין שלהם ניצלו. נו, מי היה חושב על דבר כזה? צריך להיות חכם ונבון וידוע.
ידוע ומפורסם שהתפילות והבקשות הנאמרות למען כלל ישראל ולמען הפרט הם סנגוריה גדולה שבכוחה לעורר פרקליטים ומליצי יושר שמצדדים בזכותנו לפני יושב מרום.
הגאון רבי חיים סינוואני זצ"ל, היה מנצל כל הזדמנות להמריץ את תלמידיו שומעי לקחו ללכת בעקבותיו ולשאת בתפילות ובתחנונים לשלום אחינו בני ישראל מתוך דגש מיוחד על הגאולה ופדות השכינה. אבל יש להקפיד שהבקשות והתחנונים לא יבואו על חשבון התורה הקדושה, כי התורה נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ולעולם הבא. לפיכך הורה לתלמידיו לנהוג בחכמה, ללכת בדרכו הקדושה של מורו ורבו הגאון הקדוש רבי יעיש קורין זצ"ל, שנהג שכל אימת שפסק מלימוד התורה מחמת רוב ידיעתו והתמדתו בה היה שוטח תחינות ובקשות על עם ישראל. ורבי חיים סינוואני זצ"ל, שהיה מקובל אלקי בדור הקודם, מצא על כך רמז נאה בשמות של הפרשיות דברים ואתחנן. בראש ובראשונה חייב אדם לקיים מצות עשה של "ודברת בם" שאמרו חז"ל בדברי תורה, זה כנגד דברים, אבל בעת שאדם בטל מלימוד התורה במקום שידבר דברים בטלים ואסורים שקר וליצנות, לשון הרע ורכילות ודברי קנטור על חבריו, יפתח פיו בחכמה ויתחנן לפני הקב"ה שיפדה את עם ישראל השרויים בגלות, בצרה, בשביה, ויגאל אותם מהרה למען שמו הגדול, ויתפלל עליו ועל בני ביתו שינצלו מכל חטא ועוון והרהורים רעים, ועל בניו שילכו בדרך התורה והיראה לא יסטו חלילה מדרך האבות.
כל אותן בקשות אמר הרב סינוואני זצ"ל יכול אדם לאמרם בלשונו בלי ספר בסידור תפילה אלא מקירות ליבו וחצובות וחשובות הן עד לפני בוראנו ויוצרנו. לכן הוא מוצא רמז דברים ואתחנן, קודם דברים דיברת בם - דברי תורה, ואם אין לך יכולת כי אתה מותש מרוב לימוד, אז אתה יכול להתחיל ואתחנן, להתחנן ולהתפלל עליך ומשפחתך ועל כלל ישראל.
ודבר אחרון, בענין גזרת הגיוס שרוצים לגייס את כל בני התורה בלי יוצא מן הכלל, אמנם עם תאריכים כאלה ואחרים וכמויות משתנות, נשאל הרב שטיינמן שליט"א, מה עושים בדבר כזה? מה עלינו לעשות ומה יש לתקן? הרב לא ממהר להשיב כדרכו רק חושב וחושב, ובזמן האחרון לא פוסק פיו מלומר תהילים תקופה ארוכה, ואמר לכולם שתפילה בכוחה לבקוע רקיעים ולשדד מערכות, רק צריך שתהיה תפילה מעומק הלב ובר לבב והוא מזכיר שמביא הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן הי"ד בשם הגאון מוילנא, כשיש חלילה וחס גזרה, קטרוג מלמעלה, אז כדי לבטל קטרוג לא מועיל הבהרות רק ע"י שיועילו להסיר הקטרוג, וזה שייך ע"י תפילה. ושאל אותו תלמיד חכם אחד בתמימות, מה צריך לעשות, השיב, צריך ללמוד ולא לדבר, ובישיבות ובכוללים אפילו לומדים אבל באמצע יוצאים לרבע שעה עשרים דקות ומפטפטים, היה צריך לשבור את הראש איך להבין את התוספות ובמקום זה עוסקים בשטויות. ז"א הרב רומז, בגלל שלא לומדים ברצף ומדברים בדברים אחרים ודברים בטלים, יש גזרה של ביטול הלימוד לגמרי, לכן צריכים ללמוד ברצף בלא הפסקה. ונשאל, האם ללמוד בלי הפסקה, והשיב כן, ועוד הוסיף, שכתוב שהיתה גזרה לפני מאות שנים ואמר בעל מסילת ישרים הרמח"ל הקדוש זצ"ל, שילמדו שלשה ימים בלי הפסק ותתבטל הגזרה. וכך היה הסדר בוולאז'ין, שכל לילה למדו, לא אחד למד כל הלילה, רק אחד למד עד 12, השני מ-12 עד שתיים והאחר משתיים עד ארבע, וכך במשך שלשה ימים לבטל את הגזרה הנוראה.
ומובא הדברים השלמים ממכתבו של הרמח"ל, שכתב בשנת תצ"א, הודפס ע"י הרב פרידלנדר זצ"ל בספר אוצרות הרמח"ל עמ' שמ"ט את המכתב שהוא הפנה, אני קורא את תמציתו. בתחילה הוא אומר ענין זה של גזרות התורה שהיו בעוונותינו הרבים מאין יצאו כי אין דבר בלא שורש, ז"א אין דבר כזה שגזרה תבוא על ציבור בלי שורש וסיבה. וזה מה שכתוב, "זאת חוקת התורה" התרגום אומר דא גזירת אורייתא, ז"א יש גזרות שהתורה גוזרת. למשל, כשכלתה פרה אחת אדומה היה צריך לעשות אחרת, כך תיקון מתקיים עד זמן שמתקיים אבל כשמתגברים על קטרוגים צריך תיקון אחר. והאמת, כי הגדר לזה שיהיו ישראל ממיתים עצמם על דברי תורה, שנאמר "זאת התורה אדם כי ימות באהל", ועתה אמת הוא ודאי שקטרוג גדול נתעורר על ישראל, והיתה צריכה התורה להמסר וזאת ידעתי הגיד כי ודאי כבר נתרבה הקטרוג והעצה היעוצה לכל קהילות קודש כדי להנצל מרשת זו שטמנו השונאים, וודאי לפקח על זאת ולא יחדלו כי רב הדבר ועצום מאד. וזה הסדר שמעיד הרמח"ל שעשה בבית מדרשו, כבר ידענו מה שכתב רשב"י, ועוד שהקול ההוא לא פסק דיבור שולט ויכול, ועל זה לא צריך שהתורה תפסק, ככה מביא בשם הזוהר.
ועוד הוא מביא, כל זמן שהחכמים שמחים בתורה כל כוחות הטומאה והס"מ לא יכולים נגדם, על כן שמנו עצמנו לקבוע לימוד ללא הפסק כלל, וזה משפטו, שבעה בחרנו שיתנדבו לקיים להם להיות בין כולם לומדים תמיד מן הבקר עד הערב כל הימים לא יחשו, כל אחד בשעת לימודו יהיה דינו כמו מתפלל שמו"ע שלא יוכל להפסיק בשום הפסק שבעולם, ולא יסיים את לימודו עד שיתחיל השני, באופן שלא יהיה רגע אחד של הפסק של כל התורה, והלימוד יהיה מזוהר תיקונים וזוהר חדש, ונמצאנו לומדים בכל שבוע כל זה, וזה ידענו כי בחר ה' בזה לבטל כל גזרות קשות, ובפרט להיות לחומה אל הגזרה הקשה חס ושלום, ועתה אל ישליכו חכמי ישראל את הדבר הזה אחר גוום, אלא כל אחד יקח את העצה הזאת ויהיה לו לזכות, כי אין כמוה טובה לכל ישראל. וכל אחד במקומו יוכל לעשותו, כי לא דבר קשה הוא כלל, ואנחנו מצליחים בזה תהילה לאל ועוד לנו סדרים רבים ונאים בענין הלימוד הזה. עד כאן ציטוט מהמכתב. ז"א, כמו שמחליפים להבדיל שמירה בצבא אז יש שומר או כמה ובאים האחרים ומחליפים משמרת וכל הזמן יש רצף, אם יש רצף של לימוד התורה בלא הפסקה, ותמיד נכנסים הבאים תחת אלה שעכשיו מסיימים ולא תהיה הפוגה, שום גזרה בעולם לא תכול לחול על עם ישראל.
והרב שטיינמן ציין שלאו דוקא זוהר ותיקונים וזוהר חדש, אלא אפילו לימוד הגמרא יועיל, אע"פ שיתכן שזה פחות בלימוד מאשר הזוהר הקדוש וכו'.
אז ז"א, הרווחנו מפה שלמדנו גם שיש אפשרות לבטל גזרות, אם יושבים ליד חולה מסוכן או מישהו אחר וגורסים כל הזמן תורה בלי הפסקה, בלי הפסקה, לא עוזבים, אז ס"מ סטרא אחרא מלאך המוות קשה לו מאד. כמו שידוע מדוד המלך ע"ה, שביקש לדעת את יום מותו מהקב"ה וה' לא רצה לגלותו, בסוף הפציר וה' נענה, וגילה לו רק שזה יהיה בשבת. ואז מה עשה דוד המלך, למד כל שבת בלא הפסקה, בלי שינה בלי כלום, בלא הפסקה, ואז מלאך המוות לא יכול להתקרב אליו, לכן היה עושה סעודת מלווה מלכה במוצ"ש, שנקראת סעודת דוד, על מה הוא היה שמח? שהוא נשאר בחיים. עברה שבת והוא לא מת. אז עד שבת הבאה הוא בטוח שלא ימות כי ה' אמר שימות בשבת. ואיך הוא מת בסוף? פעם אחת רשרש הס"מ באילן בחוץ הוא הפסיק רגע מהלימוד להסתכל ונפל במדרגה ומת. אבל למדנו משם עוד דבר, שכל זמן שעוסקים בתורה תדיר אז זה שמירה גדולה גם ממוות. כל שכן מגזרות כאלה ואחרות.
ובשעת מלחמה חס ושלום וטילים נופלים, מה לעשות? להתחבר לתורה בלי הפסקה. אז אם יש כמה בני בית או בני או משהו כזה, אני כבר מודיע לכם לפני שיש שלא תגידו שלא אמרתי, לעשות משמרות שכל הזמן ילמדו תורה אפילו אם לא כולם בעת ובעונה אחת, אבל תמיד על המשמר אנשים ילמדו תורה בלי הפסקה, וככה תהיה להם הגנה מרחבית בזכות התורה הקדושה.
עד כאן דברי הפתיחה לדעת על מה באות הצרות לעם ישראל, מה יש לתקן, ואיך ניצלים.
למי שיש שאלות בבקשה. כמו תמיד בנצרת אין כמעט שאלות. בנצרת עילית סורי, סורי. שאלה למי שיש, הנה הבחור מתנדב, תודה.

ש. שלום לכבוד הרב, ערב טוב

הרב: שלום וברכה

ש. יש לי שאלה לא לגבי מה שהעברת מקודם, רציתי לשתף את הרב בשבת האחרונה קרה מקרה של ביזוי תלמיד חכם, רציתי לשאול את הרב מה עושים במקרה כזה ואיך מתייחסים לבן אדם שהעליב את הרב?

הרב: מה היה הביזוי, אל תגיד לי את המלים אבל מה היה הרקע

ש. הוא ירק עליו, קילל אותו

הרב: אין תרופה למכתו, והציבור היה צריך למחות באדם הזה ולהוציא אותו מבית הכנסת.

ש. אם הרב יוכל לעורר את הקהל אשמח

הרב: הנה אמרתי מה צריך לעשות.

ש. טוב, תודה רבה.

הרב: תהיה בריא.

ש. אה, אני רוצה להדגיש שהבחור היום ביקש מחילה מהרב בפרהסיא כמו שהוא העליב אותו, יאמר לזכותו

הרב: אם הוא ביקש והרב מחל לו אז יערב לשניהם.

ש. תודה.

הרב: כן, תן לו.

ש. אמרת שדוד נפל ממדרגה נכון? ומת. אז אתה אומר שמשהו גרם לזה או שזה קרה סתם?

הרב: הוא הסית את דעתו מהלימוד אמרנו, אז לכן כיון שהגיע הזמן להפטר, כי נקצב לו שבעים שנה לחיות, אז לכן הוא נפטר.

ש. הבנתי, תודה.

הרב: תהיה בריא. שאלה נוספת, תן לבחור שם משמאל.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. רציתי לשאול, ידוע שליהודי יש תרי"ג מצוות ולגוי שבע מצוות, ולגוי אין עולם הבא, אז למה לו לעשות מצוות בכלל?

הרב: מי אמר שאין עולם הבא?

ש. לא יודע

הרב: יש עולם הבא, עולם הבא קטן ביחס למה שהוא עשה. חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא.

ש. אוקי, תודה.

הרב: תהיה בריא. שאלה נוספת. עד שתשאלו אני אראה לכם סרטון קצר שיחיה אתכם קצת. בבקשה.

מיכאל: שמי מיכאל, מיכאל אליה, זאת אשתי שני, אנחנו בני 27 התחלנו להתחזק לפני בערך כשלש שנים בזכות הדיסקים של הרב אמנון וההרצאות שלו, הרב אמנון יצחק, אנחנו רוצים לספר לכם על הנס שקרה לנו הבוקר, נס שאין כמוהו, תחיית המתים ממש.
הלידה התקדמה מאד יפה, מרגע שנכנסנו לחדר לידה.
שני: באמת הכל התחיל כמו שצריך והיינו מרוצים מהכל מההתקדמות,
מיכאל: היה אמור להיות לידה רגילה, פשוטה כמה שאפשר, עד שזה התחיל להסתבך עם זה שהיו מים מקוניאלים בבטן, במי שפיר היו מים מקוניאלים שזה נכנס לראות של התינוק וזה הקשה עליו לנשום, וממש לקראת הסוף כבר הוא היה צריך לצאת והנשימות שלו, הדופק היה נעלם מידי פעם.
שני: זה היה בלחץ והרבה עזרה מהרופאים ואני התאמצתי כמה שיכולתי
התחילו לעשות
מיכאל: התחילו לעשות לידה כמה שיותר מהר, ולדחוף כמה שיותר מהר שהתינוק יצא, שהוא לא יפסיק, שזה לא יפגע לו בדופק, ואז בשלב מסויים נעלם הדופק והוא הפסיק לנשום והלידה נתקעה, הוא לא הפסיקו, לא היה כבר צירים שיכולים לעזור לדחוף רק כח מה שאשתי היתה יכולה לעשות, בגלל שהזמן היה מאד קצר כי הילד כבר לא נשם אז הביאו דחוף וואקום בשביל לשאוב אותו משם כמה שיותר מהר.
הרב בהרצאה: התינוק הנולד שני בן בת שבע, ה' יציל אותו שיחיה בעזרת ה'.
אמן.
מיכאל: כל התהליך הזה בערך רבע שעה, עשרים דקות, עד שהתינוק יצא, ובאו עוד רופאים ועל הלידה הזאת היו בערך ארבעה רופאים ועוד מיילדות מסביב,
הרב: עוד פעם אני מבקש, התינוק הנולד בן בת שבע, ה' יציל אותו שיחיה בעזרת ה'
אמן
מיכאל: ברגע שהתינוק יצא אני עמדתי בכניסה לחדר ואני שומע שמברכים את אשתי כל הכבוד, זהו, לחצת טוב הוא יצא, אחרי ש חתכו אותה ושאבו את התינוק עם וואקום וזה ובסופו של דבר התינוק יצא ומברכים אותה על זה, אבל אני לא שמעתי בכי של תינוק, הבנתי משהו לא בסדר, לא הבנתי מה בדיוק קורה שם.
שני: בזריזות קרעו את חבל הטבור והניחו אותו שם ואני רואה כמה רופאים בלחץ מטפלים בו ופתאום כל החדר נהיה כמרקחה ולחץ מטורף היה שם ואני פתאום מבינה שמשהו לא בסדר עם התינוק, אז אני שואלת את הרופאים אם הכל בסדר ואף אחד לא עונה לי. ואני מחבקת את הרבנית ואני מסתכלת עליה והיא מרגיעה אותי ואומרת לי הכל יהיה בסדר בעזרת ה', ואני שואלת את הרופאים עוד פעם, הכל בסדר? הוא חי? אף אחד לא עונה לי, ככה במשך כל הזמן שהם טיפלו בו אף אחד לא נתן לנו תקוה שהכל בסדר. הם כן אמרו מידי פעם הרופאים בודקים אותו וכבר יודיעו לכם, אף מילה מעבר לזה, אני ממש ראיתי כאילו הולכים להודיע לי שזהו, חמודה, ניסינו הכל. התחלתי לבכות ואני רואה גם את בעלי חסר אונים שם בחוץ,
מיכאל: אבל עמדתי בכניסה וראיתי פתאום מניחים מולי תינוק בצבע סגול כהה, חום כהה כזה שהוא לא זז, אני ברגע הזה אומר הוא לא נושם ואני מבין שמשהו, באותה שניה חשבתי חרב עולמי, אני עשיתי שני צעדים מחוץ לחדר ופתאום הרגשתי, התחלתי לא להרגיש את הגוף מרוב, כי לא ידעתי מה קרה. והבנתי באותו רגע
שני: אמרתי לרבנית זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות, אני כל כך השתדלתי כל ההריון לשמור על עצמי ולא לשמוע שירים ולא להסתכל בדברים שלא צריך כדי שהילד הזה יצא צדיק כמו שצריך, זה לא יכול להיות שזה ככה, שיהיה ילד צדיק, והייתי קמה בבוקר עם בעלי לשמוע את ההרצאות של הרב שישמע דברים טובים
מיכאל: באותו זמן כבר בערך רבע שעה הוא היה בלי דופק, פשוט התחלתי ממש, ממש היה קשה לי להאמין למקרה, לא האמנתי שזה יכול לקרות, הריון תשעה חדשים וכל כך אתה מחכה לזה וזה ילד ראשון ואתה מחכה כל כך, ופתאום מוציאים לך פשוט גוש בשר כזה שלא זז ואתה לא יודע איך לקבל את זה.
שני: התינוק ממש יצא מהבטן לא תינוק חי.
מיכאל: והרופאים גם לא דיברו עם אף אחד, התחילו לעבוד מהר על התינוק ולנסות לעשות לו החייאה והנשמה, ואחד מנקה לו את הריאות, אחד לוחץ לו במקומות, אחד מכניס לו מחט עם אדרנלין ללב.
כמה דקות אני לא מצליח להרגע, פשוט אחרי כמה דקות התאוששתי, אמרתי לעצמי, אין, לא יכול להיות שזה קורה לנו, לא יכול להיות שזה קורה לנו.
התחלתי לבטוח בה', אמרתי אין, הקב"ה אני יודע שהכל יהיה בסדר, אין דבר כזה, זה רק מהרב מהשיעורים בבוקר של אמונה ובטחון שפעמיים למדנו את השער הזה עם הרב וזה חיזק אותי וזה נתן לי כח, לא רק בזה בדברים אחרים גם הרבה, אני ראיתי הרבה ניסים ונפלאות, זה שינה לי את החיים האמונה הזאת ושער הבטחון הזה זה שינה לי את החיים מא' ועד ת' ופה זה היה נסיון הכי גדול שלי, ואני לא אשקר, לא עמדתי פה במיליון אחוז, אבל כשאמרתי את זה וכשהאמנתי את זה וכשאני הולך במסדרון אחורה קדימה אחורה ואני אומר, הקב"ה אני מאמין בך, אני יודע שהכל יהיה בסדר, לא יכול לקרות דבר אחר, הכל יהיה בסדר הכל יהיה בסדר, זה בא נטו מהלב, נכנסתי לחדר אשתי וצעקתי לה, אל תדאגי הכל יהיה בסדר, הוא מחיה מתים, הוא מחיה מתים אמרתי לה, הכל יהיה בסדר
שני: אמרתי לעצמי, אני אקבל כיסוי ראש ובעלי בא לידי ואומר לי אני מקבל על עצמי גם ללמוד שש שעות ואני מבקשת מהרבנית שתתקשר לרב ותגיד לו, אולי הרב יכול לברך אותנו, הברכה שלו תמיד עוזרת.
הרב אמנון יצחק: אילו אחיה אלף שנים לא אוכל לשלם תודות לו, אם ישלחני למרחקים בחצי הלילה, רק שניה זה דחוף בית חולים. כן. כן. טוב מה קורה שם? וכרגע מה מנסים לעשות? בסדר, אני לוקח בעזרת ה' תענית ארבעים יום להצלתו בעזרת ה' יתברך. בסדר. מי שרוצה, הילד יצא בלי דופק, תינוק שנולד, מי שרוצה לקחת עליו לרפואה בבקשה. אשריך לחיי העולם הבא.
מיכאל: אשתו של הרב היתה ליד אשתי, היתה עוזרת לה ואשתי ביקשה ממנה לדבר עם הרב, הרב עוד כשהתינוק היה בבטן וככה היה, שהיא שלחה לו הודעה והרב קיבל על עצמו באותו רגע ארבעים יום תענית, ועוד שני אנשים קיבלו את זה על עצמם שם לידו, ואני אמרתי לה', ה' אני מקבל על עצמי שש שעות ביום לימוד תורה ועוד ארבעים יום תענית גם אחרי שהרב קיבל גם אני ארבעים יום קיבלתי.
שני: אשתו של הרב, הרבנית שתהיה בריאה, צדיקה מדהימה, כמה היא חיזקה אותי וכמה היא חיזקה אותי וכמה היא עזרה לי, בלי התמיכה שלה אני לא יודעת אם היה לי כוחות לעמוד בזה, אחרי כל הקושי של הלידה, הלידה היתה מספיק קשה והיא עוד היה לה את הכח לחזק אותי ולהיגד לי שהכל יהיה בסדר ושהאלקים יעזור ולקרוא תהילים, והיא בעצם נתנה לי גם את הדוגמא כמה אני צריכה להיות חזקה.
אמרתי זהו, רק שהרב יברך ולפחות אנחנו אין לנו מספיק זכויות שאלקים יעשה לנו כאלה ניסים, אולי בזכות הרב אלקים יעשה לנו פה איזה נס.
מיכאל: והוא החיה את המת, הוא החיה, הוא החיה את הבן שלנו והרופאים הצליחו להחזיר את הדופק שלו, אחרי בערך עשרים דקות אני שמעתי ככה מוניטור פתאום מתחיל לצפצף לענין ולא צפצוף אחד שלם.
שני: אח"כ מעלי בא ואומר לי מאמי, בסדר, הכל בסדר, יש לו דופק הוא נושם, הכל בסדר, תרגעי, שמעתי אותו בוכה. ואז אנחנו התחלנו כמובן לבכות ולהודות לאלקים כי היה לנו פה נס גלוי, זה לא היה, היה לנו פה נס גלוי, התינוק ממש היה יצא מהבטן לא תינוק חי.
מיכאל: גם עוד יותר פלא, שאחרי כל כך הרבה זמן שהוא לא נשם, אחרי שעשו לו בדיקות ולקחו אותו לטיפול נמרץ של תינוקות אז אחרי יעוץ בין הרופאים ראו שהוא לא צריך טיפול מיוחד, שהוא הכל בסדר, רק צריך השגחה קצת יותר רצינית אבל הוא יהיה בסדר ואין לו שום פגיעה, לא במח, שבמצבים כאלה יש הרבה סיכוי לפגיעה חס ושלום, אבל אצלו הכל ב"ה כאילו בגלל שלא מגיע החמצן למח אז יכול לפגוע, במיוחד אצל תינוק. וב"ה לא נפגע לו שום דבר והוא זז והוא בוכה כמו שצריך וב"ה, אין שבח לאל, שבח לאל, הקב"ה הכין אותנו הרבה הרבה זמן למקרה הזה, לנסיון הזה, זה היה צריך לקרות לנו, ואם לא ההתקרבות שלנו לצדיק, כמו שגם למדנו בשיעורים בבוקר גם לרב להתקרב לצדיק
שני: הרב לא מדבר על עצמו
מיכאל: הרב לא מדבר על עצמו אבל אני אומר לכם שהוא צדיק והוא אחד הצדיקים הגדולים בדור הזה ומי שיכול להתקרב אליו זה רק לטובתו יהיה, זה רק יהיה ל טובתו.
שני: נס גלוי, הרופאים עצמם היו המומים, הרופאים עצמם לא יכלו להרגע אחרי זה. והיו שמה מלא הרבה רופאים בחדר וכולם ראו את הנס הגלוי הזה. מי שרוצה לוודא את הסיפור, לאשש אותו יכול לגשת לבלינסון למחלקת יולדות, את הלידה שלי בטוח לא ישכחו הרבה זמן שמה.
מיכאל: אני לא יודע איך להודות לרב, עוד לא הספקתי עוד להודות לו על החיים שהוא נתן לי ולאשתי שחזרנו בתשובה, אני כבר צריך להודות לו על החיים של תינוק שנולד שהוא קיבל על עצמו ארבעים יום לזכות שהוא יחיה, אז ככה שכל המשפחה שלנו חייבים לו את החיים שלנו, ובעזרת ה' יהיה סנדק, בעזרת ה', ה' יזכה אותנו שהרב יהיה סנדק ושהרב יבחר לו שם בעזרת ה', השם שהוא יחליט זה מה שיהיה, אנחנו לא אכפת לנו, שהרב יחליט, מתבטלים לגמרי בענין הזה, שהוא יחליט איזה שם שהוא רוצה זה מה שיהיה, כי זה יש לו חלק גדול בילד הזה, זה הילד שלו בדיוק כמו שלנו, ושל הרבנית גם, ותודה רבה לכם ותתחזקו ותקחו את זה כי לא מובן מאליו כל הדברים האלה, כי כל יום ויום הוא יום מתנה מהקב"ה.
כעבור שמונה ימים:
"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" "אנא ה' הושיעה נא" "אנא ה' הצליחה נא" אני ממנה אותך שליח למול את בני. "ברוך... וציוונו על המילה" "להכניס בריתו של אברהם אבינו" "ברוך... שהחיינו"... ויקרא שמו בישראל אמנון יצחק בן מיכאל אליה, ישמח האב ביוצאי חלציו...
מיכאל: זה היום הכי מאושר בחיים שלי.
שני: אני רוצה להגיד תודה לרב אמנון יצחק ולכל האנשים שהתפללו ולקחו על עצמם כדי שהילד הזה יהיה בריא, חוץ מהרב יש עוד צדיק אחד בשיעור שאני יודעת שלקח על עצמו גם ארבעים יום אנחנו גם מודים לו מאד! והכי חשוב אנחנו מודים לבורא עולם על הנס הזה שעשה לנו.

הרב: תודה. בשקיות שקיבלתם יש את הסרט הזה, תוכלו לצפות ולתת לאחרים גם כן לצפות ולזכות את הרבים.
עוד שאלות למי שיש? בבקשה תן לו.

ש. כבוד הרב שלום

הרב: וברכה

ש. הרבה זמן שאני חושב עליך ועכשיו באמת אני רואה אותך. אני מאד שמח. רציתי לדבר איתך על ענין של החלומות, מה אתה חושב על זה?

הרב: בד"כ בחלומות השוא ידברו, ואם יש חלום שהוא נחלם באשמורת הבוקר או שהוא נחלם פעמיים ברציפות אותו חלום או שפתרונו בתוך החלום יש סיכוי שחלום טוב, צריך לתת אותו לאוהב שיפתור אותו לטובה.

ש. אני רוצה לשתף את הקהל וגם את הרב במשהו שחויתי וקרה לי

הרב: אין צורך

ש. לא, לא לא זה בסדר, תקשיב לי. יום אחד אני עובד בפרקליטות כמאבטח, והיה איזה לילה אחד שקיבלתי על עצמי ללמוד תורה מעומק הלב, ואמרתי בורא עולם, אני יש לי ספקות לגבי עולם הבא, אני צריך שאיזה צדיק יסמן לי, ואז באמת אני חוזר אחרי הלילה הזה, שם את הראש הולך לישון, בחמש או משהו כזה, קם לקראת שעות הצהריים עם חלום, בחלום אני רואה את רבי דוד אבוחצירה הנכד של הבבא סאלי יוצא מהשמים ואומר לי אני מחכה לך, פעם השניה יוצא שוב פעם ואומר אני מחכה לך, באותו יום היה בי פחד, לא רציתי לנסוע, ומשהו משך אותי, באותו יום נסעתי פעמיים לנהרי אני לא יודע איך, כמו קפיצת הדרך, כשצדיק גוזר הקב"ה מקיים, ויש לנו הרבה צדיקים. אמרתי זה הוריד ממני את כל הספקות, ואני מאמין שכל דבר שקורה בעולם הוא אמיתי, ושום דבר לא קורה סתם בעולם, הכל מדוייק, וגם שאני הגעתי לפה היום זה לא סתם, הכל מדוייק ובאמונה שלמה.

הרב: וגם שתלך היום לישון זה לא סתם.

ש. כבוד הרב, יש בורא לעולם.

הרב: כן, מה השאלה? זהו? תודה. שאלה נוספת. אתה רוצה לשאול פה? תן לו.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. לפני שהגעת אז הראו לנו סרטון שאתה אומר שרק בזכות אנשים שיושבים ולומדים תורה בשביל המדינה, ולמה לא אמרת גם

הרב: שיש לנו מדינה מה פתאום אף פעם לא אמרתי

ש. זה היה בסרטון

הרב: שיש לנו קיום בתור עם יהודי

ש. כן, ולמה אמרת רק ולא גם, כי יש לנו גם הרבה מאד חיילים

הרב: העם לא קיים בזכות הצבא. הצבא קיים בזכות לומדי התורה, יש יהודים בחו"ל מה ששומר עליהם זה לא צה"ל

ש. כן, אבל יש לנו מדינה גם בזכות הצבא

הרב: אתה אומר ככה אבל התורה אומרת אחרת. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל בלי צבא ועם צבא.

ש. טוב, אם אתה אומר

הרב: תהיה בריא. אתה רוצה לדבר? אי אפשר בלי.

ש. אני אוהב את הדת ואני אוהב הכל, איזה סאונד יש פה

הרב: אתה רואה, אתה עוד פעם תהיה שדרן

ש. אי, אי, גלי פתתי תתן לי יד. אל תצלם.

הרב: נו

ש. כל כך מפריע לי דבר כזה, סבבה יהדות סבבה הכל ולפעמים אני אוהב אותם פעם עוד הייתי שומע אותך בקסטות, מפריע לי דבר כזה, עם כל הכבוד לכל הדתיים ולכל העולם, איך אתם חושבים שאיןלנו מדינה ואיך אתם חושבים שהצבא הוא לא חייל ואנחנו אלה שמתפללים זה הצבא, בשבילי זה אבסורד וזה לא לענין.

הרב: טוב, קודם כל אתה צריך לדייק בדבריך, אנחנו לא אמרנו שאין מדינה, יש מדינה, הוא אמר שהצבא מקיים את המדינה, אני אמרתי שאנחנו אומרים שהתורה מקיימת את כל העולם כולו, לא אנחנו הדתיים אומרים, הקב"ה שלך אם אתה מאמין בו הוא אומר את זה. הוא אומר למה הוא ברא את העולם, הוא אומר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ז"א מי שמקיים בכלל את העולם זה רק בזכות התורה, אם לא יהיה תורה אין שום קשר בין האנושות לבורא, בלי התורה

ש. אז אם זה ככה אין שום קשר לכלום

הרב: אם אין קשר בין הברוא לבורא אין סיבה לבורא לברוא את העולם, הקשר היחידי שיכול להיות בין הבורא לברוא זה התורה שהוא נתן. זה הקשר. זה ההסכם, זה הברית.

ש. אוקי, אז אני אלך איתך יותר קדימה, אוקי?

הרב: כן

ש. בא כל עם ישראל, כל ישראל ילכו בדרך שלך.

הרב: יבוא משיח ויגאלנו

ש. אה, יבוא משיח?

הרב: לא טוב?

ש. מתי יבוא

הרב: אם ילמדו כמו שאתה אומר

ש. אמרו שנת אלפיים

הרב: אני לא יודע מי אמר לך אבל אנחנו אומרים

ש. לא משנה, כולם מדברים שנת אלפיים נגמר אלפיים,

הרב: אדוני, שנת אלפיים, יש אלפיים, יש 2012, יש 2013, 14, אנחנו מדברים עכשיו על עקרון,

ש. אנחנו בדור הזה שאנחנו לא נגיע לשלש אלף הבנת?

הרב: אנחנו נדבר על עקרון

ש. כשיגיעו לשלש אלף אז בוא נראה את החכמים מה יגידו

הרC: אין שום בעיה, אניא גיד לך מה הם יגידו. אלפיים שנה אמרו שאנחנו נעלה לארץ ונחזור לארץ, היו כמוך לפני מאה שנה ואמרו איפה זה? איפה זה? נחכה לשלשת אלפים נראה מה חכמים יגידו

ש. אנחנו לא נגיע ל-3000 זו הבעיה

הרב: אתה במקרה נמצא בין אלה שזכו אחרי אלפיים שנה לעלות לארץ, או להיוולד בארץ, אז הנה אתה רואה שמה שהבטיחו חכמים והבטיחה התורה התקיים. למה זה התעכב? בגללנו, אם היינו מזדרזים היינו עולים יותר מוקדם, אם נזדרז עכשיו בתורה ובתשובה נגאל מיד. היום אם בקולו תשמעו. אבל אם לא רוצים להגאל ורוצים כל אחד לעשות מה שבא לו, אז זה יקח זמן כמה שצריך. הבנתיוך?

ש. בא נניח שכן אבל לא

הרב: לא נורא, שישאר משהו בשביל הספק

ש. ימשיך כבודו

הרב: ימשיך כבודו, תודה. שאלה נוספת למי יש? הגברת למעלה בבקשה. תרימי את היד שהוא יראה.

ש. ערב וב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. זאת לא בדיוק שאלה, זאת בקשה, אם אפשר. יש לי דוד שהוא במצב קריטי כרגע והייתי רוצה שתברך אותו, יש לו אחות בצרפת שהיא גם חולה והיא מסכימה לקחת עליה משהו,

הרב: הם שומרי תורה ומצוות?

ש. אחותו כן, ז"א שומרת שבת, אבל הוא לא.

הרב: רגע, היא לא הוכלת בצניעות גמורה עם כיסוי ראש

ש. היא לא, אבל היא צנועה כן אבל בלי כיסוי ראש

הרב: והיא נשואה

ש. היא נשואה, היא גם נכה,

הרב: אז צריך להגיד לה שהיא תקבל על עצמה צניעות גמורה, ללכת כמו אשה ששומרת תורה ומצוות מלא, ואני אברך אותה. לגבי השני, צריך להגיד לו שיחזור בתשובה כדי שירפא

ש. מי השני, השני במצב קריטי, הוא

הרב: הוא לא בהכרה?

ש. הוא בהנשמה

הרב: יש לו ילדים?

ש. יש לו ילדים אבל במצב, איך אני אגדיר לך, זה ילדים מ

הרב: מגויה?

ש. לא נעים לי להגיד אבל

הרב: בקיצור אין לו ילדים

ש. הם לא בקשר

הרב: הבנתי. תראי, הרבה זה לא יעזור, אם לא יהיה תשובה שמישהו יקבל בעבורו הוא שהוא בעצמו

ש. אחותו כן תקח על עצמה,

הרב: היא דתיה את אומרת אז זאת החולה גם?

ש. היא שומרת שבת, כן.

הרב: יהיו מוכנים לעשות לרפואתו הרצאה, לארגן הרצאה שיהיו לו זכויות?

ש. אחותו נמצאת בצרפת

הרב: זה לא משנה, אפשר לארגן הרצאה בכל מקום בעולם אבל יכלים לארגן פה בישראל לרפואתו

ש. כן, כן, מצידה בטח

הרב: אז תצלצלי מחר לארגון שופר, תדברי עם יונתן בענין, בסדר? ואז אנחנו נברך אותו בהרצאה כמו שברכנו בהתחלת הערב הזה שיהיה לרפואה שלמה ולשלום בית אמיתי מי שהזכרנו כאן. אז ההרצאה כשנעשית לרפואת מישהו מגדילים את הזכויות שלו כדי שיועיל לו בדין. מה השם של החולה?

ש. השם של החולה

הרב: חולה, לא ה חולה

ש. לוסי בת אליס

הרב: רפואה שלמה מהרה בזכות הצניעות המלאה. אבל צריך לדאוג שיהיה צניעות מלאה, אם לא הברכה לא תועיל. לגביו צריך לארגן הרצאה, כי אני לא רואה שמישהו יכול לקבל בשבילו משהו רציני שיוכל להצילו בשעה שהוא בעצם לא שומר תורה ומצוות.

ש. אוקי

הרב: אז לצלצל מחר לשופר. יונתן

ש. תודה

הרב: תודה. שאלה נוספת, בחור פה.

ש. ערב טוב

הרב: גם לך

ש. מה עכשיו באמת, מה ההבדל בין בן אדם שהוא שומר מצוות וטוב לסובבים אותו לבין בן אדם שפשוט לא שומר מצוות עפ"י התורה וההלכה אבל הוא גם בן אדם שנעים להיות איתו ובן אדם ש טוב לאחרים, מה משנה את הזכויות שכל אחד מקבל?

הרב: על פי התורה כל בן אדם צריך להיות שומר תורה ומצוות, כל אחד לפי מעמדו, אם הוא גוי אז הוא חייב בשבע מצוות ואם הוא יהודי תרי"ג מצוות, אין את התרי"ג מלא אבל לפי הזמן. מי שלא עושה את זה זה כמו אדם שנמצא בחברה חילונית ולא מקיים את החוקים, הוא בחור טוב, הוא בחור מצוין, הוא עוזר ותומך, יש לו גם גמ"חים בית תמחוי הוא מחלק אוכל, רק הוא נוסע באדום, לא משלם מס הכנסה, לא משרת בצבא, לא עושה שום דבר, אבל הוא בחור טוב, בחור טוב מאד, אפילו יש לו תעודות על תרומות והכל ונפלא. זה ההבדל.

ש. כי הוא פשוט פחות סוגד לאלהים ופחות

הרב: לא, הוא פשוט עבריין שעובר על החוקים

ש. אני לא מדבר על חוקים, אני לא מדבר על החוקים, בן אדם שומר את החוק שהמדינה קבעה בצורה דמוקרטית

הרב: או, הבנתי, אז את החוקים של המדינה אתה מבין שאם מחוקק איש שמתחלף כל יום יכול להחליף את החוק, צריך לכבד ולשמור את מה שהוא עושה ואחרת זכותו להחריש, אז דע לך שמי שברא את המחוקק הזה חוקק חוקים גם הוא ונתן אותם בתורה הקדושה במעמד של מיליונים וחייב את כל הברואים לקיים את חוקיו. ומי שלא, הוא עבריין שיענש אפילו אם הוא בחור טוב.

ש. אבל הרי הבורא הוא נניח הוא כמו אבא, הוא רוצה שלילדיו יהיה טוב עם השני,

הרב: נכון, ושום אבא לא רוצה שהבן שלו יהיה נרקומן, והוא לא רוצה שיהיה עבריין ולא רוצח ולא גנב ולא כל מיני דברים, ואבא אחראי יסגיר גם את הבן שלו למשטרה אם הוא יודע שהוא יכול להזיק אחרים. כמו שאם לדוגמא הפסיכיאטר ששלח לו הג'וקר מבולגריה, לא הג'וקר מבולגריה, מקולרדו, אם הג'וקר היה פתח הפסיכיאטר בדיוק את התרשים איך הוא הולך לעשות את הרצח בסרט הבית קולנוע היה נמנע, וחובתו של הפסיכיאטר היתה להפנות למשטרה מיד ולהסגיר אותו, כיון שהוא עלול לרצוח אנשים, אותו דבר אדם שהוא יהודי כמוך, והוא מחלל שבת בפרהסיא, הוא פשוט מחייב את כלל ישראל כמו אדם שנמצא באניה עם כולם ויש לו תא פרטי וזכותו לעשות בתא הפרטי מה שהוא רוצה למעט לחורר את התא הפרטי שהמים יכנסו לתוך התא כי הוא רוצה לשחות לו למעלה בסיפון אלא בחדרו, אבל זה עלול להטביע את כל האניה, אז לכן הוא מסוכן מאד, ומסכן מאד את הכלל. למרות שיש לו תאוריות כאלה ואחרות וכו'. הבנת? זה הפרנציפ.

ש. פחות מובן אבל תודה

הרב: הבנתי, שיהיה פחות מובן, לא נורא.
כן, שאלה נוספת. כן, עוד שואל, שואלת. מי עוד? יש עוד שאלה? כן, תן לגברת.

ש. ערב טוב הרב

הרב: גם לך

ש. רציתי לשאול על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו

הרב: דאבל בי, יס.

ש. רציתי לשאול אותך את הדעה האישית שלך לגבי ראש ממשלה, כאילו אנחנו צריכים באמת, אני יודעת שהוא שליח של הקב"ה

הרב: הוא לא שליח של הקב"ה, הוא שליח של הליכוד

ש. אוקי, אז מה אתה חושב עליו, כאילו מה, איך אנחנו אמורים

הרב: איך אמורים מה?

ש. לקבל את הדבר הזה שיש ראש ממשלה שלא שומר תורה ומצוות ושהוא לא חובש

הרב: מה לעשות, מאז קום המדינה עד עכשיו זה מה שהיה, רק כאלה. כשלא יודעים מה זה ברוך שאמר ולא יודעים מה זה מודה אני לפניך ולא יודעים שום דבר מתורת ישראל ולא כלום ולא גורנישט מיט גורנישט, מה לעשות שנפלנו ליד כאלה כי אנחנו זכאים לכאלה לפי מעשינו. אם עם ישראל היה מתעשת אז יכול להיות שהיה מתחלף המנהיג והיה מנהיג ששומר תומ"צ והיה מנהיג את עם ישראל בדרך נכונה על פי התורה

ש. אז זה מה שרציתי לשאול אותך, למה אתה לא מנהיג את עם ישראל

הרב: את עצבנית עלי, הא?

ש. לא, ממש לא, ממש לא.

הרב: תראי, אני מוכן בתנאי שיהיו כולם שיבחרו אבל אני לא מאמין שכולם יבחרו. פה אני שואל, האם אני אלך לבחירות ואציע מפלגה אתם תצביעו בעבור או לא? תרימו את היד, אני לא רואה. יפה, אז זה לפני כי אתם לא נעים לכם, אבל יש לכם בשקיות טופס למלא לבחירות, נראה אם תמלאו, יש לכם עטים תמלאו, תכתבו בפנים מה כן אתם מוכנים ואני אתייחס בהתאם. מכל מקום אני מקווה שביבי לא יעשה טעויות שאנחנו נסבול בעבורם, וצריך להתפלל שהקב"ה יתקן בעצה טובה ושלא יקלקלו ולא יביאו אותנו למקומות ולחוזות שלא נוכל לתקן את התוצאות, כי בד"כ מנהיגים אצלהם זה נובע מגאווה, מאגו, מכל מיני דברים ולאו דווקא משיקול דעת. עייני ערך ארדואן, עייני ערך מורסי, עכשיו עשו איזה סרטון קצר שמישהו בונה איזה מקדש כזה על החול, וקוראים לאבא בא תראה את המקדש, ובעיתון שהוא החזיק היתה תמונה של מורסי, הנשיא החדש של מצרים, אז הוא השליך את העיתון וקם, אז כבר פרשנו את זה במצרים שרוצים לבנות את בית המקדש על חשבון מסגד אלרצה, וזורקים את מורסי לרצפה ועל חשבון מורסי ונגד מורסי וכבר תהיה תגובה ועוד מעט יהיה מלחמת עולם בגלל חתיכת עיתון וסרטון כי זה אגו. אנשים מסכנים, לאנשים שאין להם לא דעת תורה, לא שכל לא שום דבר. זה הכל אמוציות. לכן זה מסוכן. את רואה, אסאד מרגיזים אותו, מפציץ כבר עם מיגים את האנשים, 19 אלף ידועים כבר מתו, אבא שלו רצח 25, הוא בדרך לעבור את השיא, וזהו, אנשים רצחנים, מועמר קדאפי, כל האנשים אלה שמסביבו, סאדם, אחמדניג'ד, הכל זה גשפט אחד גדול ואנחנו צרכיים הצלה באמת מאת ה' שיתן עצה שהעם הזה סוף סוף ידע לבחור מה שטוב לו באמת בלא ברירת מחדל, אבל העם לא קם ברצינות כי לא אכפת לו, הוא התרגל כבר 64 שנה זה מה שיש, מתחלפים כל פעם שלשה, פעם זה ברק, פעם זה טופז אה מופז, פעם זה פיצי, פעם זה, הכל סביב אותו דבר, עכשיו יש לפיד, לפיד וזהו, ולבני וווו וזהו, עוברים ימינה ושמאלה, קשקשת. אין להם ברירה, אין להם ברירה, מה אתה רוצה שיעשו? מה יעשו? אני בעד להחליף את השלטון בדרך חוקית ולגיטימית, ונתתי לך הערב, תמלא את הטפסים בעזרת ה' ונתחשב בדעתך. אבל כל מה שקיים כרגע זה כבר נדוש, זה כבר נוסה, זה כבר מוצה, סחטו את הלימון עד הסוף. אין רב אחד בממשלה, כל מי שאתה רואה יש לו זקן רק וזקן יש גם לקיבוצניקים, אבל אתה צריך להבין דבר אחד, הם משתדלים לעשות מה שאפשר להציל, זה מה שהם משתדלים לעשות. אבל לא אמרתי שזה בסדר או לא בסדר, אני רק נותן עצה. אם רוצים להחליף ולהגיע להישגים אמיתיים על פי התורה, לא כל אחד ימשוך לכיווןכ זה ויהיו הפכפכים, אין מהניג אחד אמיתי, אחד, שיגיד מילה מהתחלה ועד הסוף ויעמוד בה. אומרים כן לגייס אח"כ אומרים לא לגייס אח"כ כן לגייס אח"כ כן וכן בכל תחום, כן תקציב לא, נוריד פה נעשה מפה נעשה כאן נעשה כאן, כל רגע משתנים לפי לחץ ולפי סקרים ולפי הפגנות ולפי קשקושים, אין מישהו שיודע באמת מה הוא רוצה ואומר זה מה שאני רוצה בכל מקרה את זה אני יעשה ועל זה אני הולך, זהו, בחרו בי, זה מה שאני רוצה לעשות, לא באתי בשביל משהו אחר. יש מנהיגים פלסטלינה. כרגע, אני לא רואה מה. אבל אני אמרתי לך, יש כאלה רוצים שאנחנו נלך להקים מפלגה, אנחנו שוקלים את זה עוד לא ה חלטנו כלום, אבל אנחנו מבקשים מהציבור, אם הציבור ירצה יכול להיות שנסכים, אם הציבור לא רוצה אנחנו יש לנו מה לעשות, ב"ה מה שאני עשיתי עד היום עם ארגון שופר לבד בלי תקציב של המדינה, להביא כמיליון בעלי תשובה, דהיינו לשנות אותם ממצב של אנשים שהיו חילונים שלא הכירו את הדת, את היהדות, את הלאום שלהם לא הכירו, שיכירו ושהערכים שלהם ישתנו לטובה על פי התורה לפי דפוסי התורה, חוץ מכאלה שהיו רחוקים גם בפן החברתי החילוני, שהשתנו לטובה, זה מהפך שאין כדוגמתו, משרד החינוך לא מסוגל לעשות עשירית ממה שעשינו בלי תקציב מדיני. עם תקציב של מדינה כולם פה היו צדיקים וקדושים וחכמים ונבונים ואוהבים אחד את השני והיה לכולם כל מה שצריך, ולא היו 17 משפחות שולטות במדינה שלמה ומכתיבות שלטון הון מה לעשות. ולא היית משלם בבנקים את כל מה שאתה משלם שם, את כל האגרות והעמלות והכל. בהרבה תחומים. והיה הכל מבוסס הרוב הרוב הרוב על חסד, כמו שאנחנו עושים חסד בחינם, לבד, בלי מדינה. עושים חסד עם המדינה. אתה מבין? רק תחשוב כמה עבודה ארגון שופר עשה בעולם, לפני כן לא היו מיליון בעלי תשובה, יש היום מיליון וחצי בעלי תשובה, אז כמה מתפרנסים מזה כותבי מזוזות היום, כמה תפילין מוכרים בזכות זה, כמה דירות ושכונות וערים ועיירות נבנות בזכות זה שהחרדים צריכים שיכונים כאלה ואחרים, כמה בניה, כמה מצות מוכרים יותר, כמה סוכות נבנות יותר, כמה ענף הזה גדל לאין שיעור, כמה מוסדות נבנו, כמה משרות ותעסוקה, וזה עוד כשהמדינה מצמצמת ולא נותנת לחרדים לעבוד, עונש, ואח"כ מתלוננים למה הם לא ע ובדים, כי אתם גזרתם שמי שלומד לא יעבוד. אבל מחרתתים את הציבור, הציבור לא קולט לא מבין, העיקר משניאים את הציבור מהבקר עד הערב וזהו. יש לנו הרבה מה להגיד בכל תחום וענין כולל בטחון, אנחנו לא צכיכים אפילו להכנס למלחמות, יש לי עצות טובות, מיקרו מיקרו, לא מאקרו, מיקרו, לטפל בכמה אישים בכמה מדינות ואנחנו מסודרים. אבל מה לעשות, היום כולם רוצים לעבוד בגדול, אתה מבין, בשביל להראות שיש פעילות, פעילות גדולה. מהלחם שזורקים בצה"ל הייתי יכול לממן את כל הכיפות סרוגות, אה, כיפות ברזל וכו', רק מהלחם שזורקים. אתה יודע כמה בזבוז יש במדינה, מהכסף שמבזבזים בהרבה תחומים, אפילו בירקות בפירות, בכל הדברים שמשחיתים ומשמידים וכו' וכו', אפשר היה להאכיל את כולם, לפרנס את כולם ואפילו בחסכון אדיר, בכל תחום. אבל זהו, זה העונש שמגיע, למי שלא הולך לפי תורה וממשיכים לסבול. בינתיים לא ראיתי אחד שכתב טופס, הבנתם? בשביל זה אתם תמשיכו ככה עם ביבי, תשאלו על ביבי ותשאלו על ברק ועל כל החבר'ה.

ש. לא שומעים

הרב: כן. תודה מותק, אבל אחד זה לא מספיק. אני לוקח בחשבון הכל עכשיו. ז"א שאני לוקח בחשבון הכל. תהיה בריא. תהיה בריא. אמן.
כן, שאלה נוספת, עוד פעם? תן לו עוד פעם.

ש. שאלה שקצת חשבתי עליה וקצת קשה לי לשאול אותה אבל זה שאלה כפולה כזאת כאילו, כאילו מי כאילו מי אתה כאילו בשביל הבורא ואם אנחנו מתחתך

הרב: אני קוראים לי אמנון יצחק, אתה איך קוראים לך?

ש. דניס

הרב: דניס, אז אני ואתה שוים אצל הבורא מצד הבריאה, מצד המעשים אנחנו שונים, מי שמרבה במעשים טובים הוא טוב יותר, מי שממעיט בהם הוא טוב פחות.

ש. תודה רבה

הרב: תהיה בריא.
איך, תן לו מי זה השואל?

ש. איך אנחנו יודעים מה זה באמת מעשים טובים

הרב: מה שכתוב בתורה, אם אתה עושה מעשים שכתובים בתורה והם רצויים לפני ה', זה מעשים טובים.

ש. צריך להיות רב כדי להיות צדיק?

הרב: מה פתאום?

ש. אז מה אתה חושב על זה

הרב: מה אני חושב, אם תקיים את מצוות התורה כולם ותעשה צדקות וחסדים ותרומות ונדבות וסיוע ואהבת הבריות וכו' וכו', כל מה שכתוב בכל הספרים, אז כמה שתרבה בהם תהיה במעלה גדולה יותר.

ש. זה נכון, חשוב לי עוד איזה משהו קטן, שרבי שמעון בר יוחאי שאל את הקב"ה שהוא בעצם כותב בזוהר, אמר לקב"ה מי בעצם יהיה השכן שלי, ואז הוא שלח אותו לאיזה יהודי פשוט באיזה כפר, אז הוא רואה שהמעשים שלו כל כך גדולים, אתה מכיר את הסיפור, אז אנחנו לא באמת יודעים מה הנשמה של יהודי.
ה
רב: אנחנו יודעים שמי שעושה מצוות יותר מקומו יהיה יותר גדול, אבל לא יודעים מה האדם הפשוט עשה, ואת הסיפור על רבי שמעון אני לא מכיר עם רבי שמעון בכל אופן, יש סיפור כזה, סיפורי חסידים על מישהו אחר. אבל מכל מקום הנקודה היא ככה, אם אתה רוצה לסמוך על זה שתהיה אדם פשוט ובסוף אתה תגיע לאן שאתה חושב שאתה תגיע, עם חלום ובלי חלום, אז תקח בחשבון שאתה עלול להיות מופתע לרעה. כדאי לך להרבות במצוות הרבה מאד בלי הפסקה כי אני לא יודע אם זה יספיק.

ש. סומך על הקב"ה, בטח בה'

הרב: אה, זה נפלא מאד, הבוטח בה' זה מי שעושה את כל מצוות התוה. ובוטח בה', לא בוטח בה' ולא עושה מצוות התורה. מי שעושה את כל מצוות ה' ובוטח בה' שהוא לא עובד אפילו, לא עובד כי הוא בוטח בה', חסד יסובבנו, אבל לא בעשיית המצוות ושהוא יהיה בגן עדן, שכח מזה, על זה לא נסוב הפסוק.

ש. רבי עקיבא אומר עשה קצת ובקביעות, ככה הוא אומר בפשט

הרב: זה גם פירוש שלך לדבר שלא כתוב, אין דבר כזה ואין רבי עקיבא כזה, אולי יש עקיבא באיזשהו מקום

ש. אמרתי לך שאני יהודי פשוט, לא הרב?

הרב: זה הבעיה. מרוב פשיטות אתה תגיע לשמה גיד את כל האמרות, יגידו לך לא בעולמנו זה, טעית בגדול ותשלם. תשתדל לא להיות פשוט, תלמד תלמד

ש. אז תכוון אותי הרב, תגיד לי מה עלי לעשות

הרב: תקבע לך חברותא ותלמד כל יום תורה כמו שצריך, כי אתה לא יכול להעצר ע"י שוטר ולהגיד לו תראה, אני יהודי פשוט, אני אמרתי ה' חסד יסובב, ואני לא למדתי לתאוריה טוב ואני העתקתי מהשני ועברתי, אבל באמת אני לא מכיר את התמרורים כי אני יהודי פשוט. אם הייתי ניגש לבחינה וסומך על עצמי לא הייתי עובר אותה אף פעם, אז סמכתי על זה שמישהו כתב ככה ואמר ככה ויצא לי ככה ככה, ועכשיו הוא עוצר אותך ואתה מספר לו סיפורים של יהודים פשוט, זה יעזור לך אתה חושב? זה לא יעזור לך כלום. אתה צריך להבין, מסיפורים לא בונים את הגן עדן, ממעשים בונים את הגן עדן, אם יהיה לך מעשים תבנה את הגן עדן.

ש. מה שסמוי מן העין יש בו ברכה

הרC: אה, יש לך עוד משהו להגיד,

ש. חס וחלילה אני אומר

הרב: באמת מה שסמוי מן העין יש בו ברכה, נכון, אם היית יודע את כל התורה כולה והיית משחק אותה פשוט, זה באמת היה ברכה. אבל אם אין לך כלום ואתה לא מסתיר אפילו שאין בך כלום, אז זה לא בגדר סמוי מן העין וודאי שאין בו ברכה

ש. כתוב בגמרא פ"ו עמוד השלחן לומר איני יודע

הרב: Cאיזה ו', ו' של מה?

ש. ו', זה אני לא יודע, אולי בעמוד ב' שורה שמינית

הרב: אה, ו' אחד נמצא באחד הווים

ש. עמוד ב' שורה שביעית

הרב: הבנתי, שורה שביעית עמוד ב', נפלא מאד ממש פשוט, מאיזה דף מתחילה הגמרא אתה יודע?

ש. דף ב' עמוד ב', עמוד א' סליחה

הרב: עמוד ב', עמוד א', לא חשוב בו', שורה שביעית נמצא את הכל. בסדר, תודה מותק. תן לבחור שמה עוד פעם.

ש. הרב אפשר לשאול עוד שאלה אם אפשר?

הרב: תמיד אתה רואה שאני פה עדיין

ש. מה פירוש אוכלי לחמי בגדו בי

הרב: מי שאוכל את הלחם שהקב"ה נותן, אם זה בבית המקדש ואם זה בבית, ובמקום להודות לקב"ה ולקיים את מצוותיו בוגד בו, זה דבר איום ונורא. אתה מקבל טובות מהקב"ה ואתה מחזיר לו ברעות ובכפיות טובה.

ש. לא קשור ז"א

הרב: לא קשור למה?

ש. חברים שכנים משפחה, מי שבא ואכל איתך

הרב: אפשר להגיד את זה על כל דבר, אבל אתה צריך להבין דבר אחד, הפסוקים לא מדברים על השכנים.
כן, שאלה נוספת. כן. המלבי"ם אומר אוכלי עמי והם מכחישים את האלקים לגמרי. אוקי?

ש. רפואה שלמה ליעל בת אירנה

הרב: מהרה אמן.
שאלה נוספת אם לא אני מחלק לכם מתנות. יש? הנה תן לבחור אן

ש. ערב טוב כבוד הרב. אני רוצה לתרום 500 שקל במזומן לארגון שופר

הרב: אשריך ואשרי חלקך תבורך

ש. אפשר לקבל ברכה כבוד הרב?

הרב: בשמחה, מה השם?

ש. אביי בן אזבלי רפואה שלמה

הרב: מהרה אמן.
מי שרוצה להשתתף בהפצה של הדיסקים הזה שראיתם, חיה יחיה, בשלשה שקלים ליום למשך עשרה חדשים, יכול להשתתף ולמלא הו"ק שיש לכם בתוך השקית, יקבל 500 דיסקים כאלה די וי די שיוכל לחלקם לחברים קרובים משפחה ולקרב אותם לאמונה, או שאנחנו נחלק בעבורו, אז אם יש כאלה שרוצים מכספי מעשר להפריש שלשה שקלים ביום במשך עשרה חדשים שזה מאה שקלים לחודש כפול עשר, אשריו ואשרי חלקו, יכתוב את השם ושם האמא ונברך אותו גם ברבים.
אני קם בשביל לתת לכם מתנות.