ראשון לציון - קרבת השם התענוג הגדול

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'לכתחילה: השגחה פרטית וקרבת אלקים' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - - 

 ספר: 'לכתחילה - השגחה פרטית וקרבת אלקים'

פרק יב: עצות לישועה באמצעות ההודיה

א. - אדם שנמצא בצרה ושערי שמים סגורים לתפילותיו - יתבונן ברוב טובותיו יתברך, על כל העולם ועליו, לאט-לאט והיטב היטב, עד שיבוא לידי שיר ושבחה לבורא עולם.

דע, וזכור תמיד, כי אין לך פותח שערי שמים כמו שירות ותשבחות.

- בשערים בתפילה (רנה) מובא, שכך קרה פעם שהיתה עצירת גשמים, וגזרו תעניות ולא נענו, ועשו יום משתה ושמחה ושירה ושבח לבורא עולם, ונענו; וזאת כוונת הכתוב (תהלים סח, ד): 'וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה', כלומר, הצדיקים ישמחו ויעלצו גם בעת צרה ('לפני אלוקים' – מידת הדין), ואז 'ישישו בשמחה', שתתקבל תפילתם ע"י השמחה; וזאת כוונת הכתוב (איכה פ"ב): 'קומי רוני בלילה', עיי"ש. הגרש"ז אויערבאך יעץ לאדם מכובד שהיה נתון בלחצים כיצד להשתחרר מהלחצים, וכך אמר: "עשה לך מנהג טוב, טול פנקס קטן אותו תוכל להחזיק בכיסך בכל עת, ותן לו כותרת: 'פנקס ההודאות'. בכל פעם שתרגיש שהלך לך טוב – תרשום את הפרט הזה בפנקסך. לפני כל תפילה – הוצא את הפנקס והתבונן בו, למען תדע על מה לכוין ב'מודים'".

ב. - עצה נוספת לאדם שנתון בצרה: ישא תפילה לה' שיושיעו מצרתו, ותחילה יזכיר את הטובות והנפלאות שה' עשה עמו עד עתה ואת חסדיו שהצילו מצרות קודמות, ויוסיף ויאמר: 'כשם שהושעתני והצלתני מן צרה ההיא, כן תעזרני גם עתה להושיעני מהצרה הזאת'.

- וזוהי עצה נפלאה להנצל מכל צרה. מדרש שוחר טוב (מזמור ע). וכ"מ בתפלה למשה (עמ' 217). ראה גם דבש לפי (אות ה) ועטרת החיים (סימן נח).

ג. - אדם שחש בשחיקה, תשישות, דיכאון, עצבות, יקדיש מספר דקות מידי יום ביומו בהם ימנה ויפרט את החסדים שה' עשה עמו עד עתה, יודה לה' עליהם ויבקש ממנו שימשיך בחסדיו עמו.

- תוך פרק זמן קצר ביותר כוחות שמחה וחיות יציפו את כולו. עצה ותושיה (עקמ"ז) בשם חובת האדם בעולמו (עמ' 87).

ד. - אדם שחלה - יקבל על עצמו לספר את שבחי ה' לאחר שיתרפא, וזו תהיה סיבת רפואתו.

- כמבואר בזוהר (תרומה קעד, ב) שעד חזקיהו המלך לא היה מי שחלה למות ונתרפא, עד שבא חזקיהו וביקש מה': 'אם טוב בעיניך – יה"ר שיתרפאו בני אדם ממחלתם ויודו לשמך וישובו בתשובה'. ענה לו ה': 'יפה שאלת וממך יתחיל הדבר'. וכך היה: ה' ריפא את חזקיהו, והוא כתב מכתב הודיה לה': 'מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלותו, ויחי מחליו'.

ה. - וכן כל אדם שזקוק לישועה, אם יקבל על עצמו להודות ולהלל את ה' כשיוושע, רבים סיכוייו להיוושע.

- שנאמר (תהלים כב, כא): 'הושיעני מפי אריה', על סמך מה? על סמך: 'אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך', כלומר: דוד המלך מבקש ישועה על סמך שהוא יפרסם את הישועה ויודה עליה. וכן: 'הוציאה ממסגר נפשי', על סמך מה? על סמך: 'להודות את שמך' (תהלים קמב, ח). וכן: 'לא אמות כי אחיה', על סמך: 'ואספר מעשי יה'.

ו. - היו צדיקים שיעצו לבעלי צרות להודות לה' מראש על הישועה הקרובה לבוא, 

- כנאמר בתהלים (יח, ד): 'מהולל אקרא ה' ומן אויבי אוושע', ופרש"י, שדוד המלך בעת צרתו אמר שירה לה' מראש על הישועה הקרובה לבוא. 'מהולל אקרא ה'' – ולכן זכה ל: 'ומן אויבי אוושע'. רמז לדבר: 'מי הקדימני ואשלם' (איוב מא, ג) – כאשר מקדימים להודות ולשיר עוד קודם בוא הישועה, אזי זוכים להבטחה: 'ואשלם'. הגאון רבי ראובן יוסף גרשונוביץ אמר שדרגה זו היא הדרגה הגבוהה ביותר במידת הבטחון, והיא נקראת 'בטחון באמת' ('ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת'), ומקורה בפסוק 'ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך', כלומר שדוד בטח בה' בכל לבו ונפשו שיושיעו מצרתו, עד כדי כך שבעוד הצרה בשיא עוצמתה הוא כבר ראה לפניו את ישועת ה' ושמח על הישועה העתידה לבוא.

ואף לערוך סעודת הודיה מראש. - וכך היה מייעץ רבי פנחס מקוריץ לשואליו – לערוך סעודת הודיה עוד קודם בוא הישועה. הוא הסמיך זאת על הפסוק (תהלים קיט, קיז): 'סעדני ואוושע', שעל ידי סעודת הודיה לה' ('סעדני') – זוכים ל: 'ואוושע'.

ז. - אדם שמרגיל את עצמו להודות לה' על כל חסדיו - סולל בכך דרך לישועות נוספות שייעשו עמו בעתיד.

- לדעת הגרע"א (דרושי וחידושי רע"א עה"ת) זאת כוונת הכתוב (תהלים נ, כג) 'זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלוקים': כאשר אדם מודה לה' על חסדיו ומכבד את ה' בהודאותיו, הרי שבזה הוא 'שם דרך אראנו בישע אלוקים', כלומר: בזה הוא יוצר דרך לישועות נוספות.

ח. - אדם שמשבח את ה' על כל נס, תשועה, הצלה, או השגחה פרטית שנעשית עמו, באמירת 'מזמור לתודה' - ה' יתברך יוסיף לעשות לו נסים, תשועות, הצלות והשגחות פרטיות, כדי שהוא יוסיף להודות, וחוזר חלילה. - תהלים תתקבל (עמ' 306) בשם תהלות ה' (ק).

ט. - כל הודאה מביאה טובה נוספת, כדי שההודאה תמשיך עוד ועוד, ונמצא שריבוי הודאות מביא ריבוי טובות. - טוב להודות.

י. - נוסח 'ויברך דוד' כולו מלא שבח ותהלה לה', וכל אדם שאומרו מתוך רגש והתפעלות, ומחדיר ללבו את גדולתו העצומה והנשגבה של בורא עולם - יזכהו ה' לדורות ישרים מבורכים. - סידור תתקבל (עמ' קמט) בשם רב האי גאון.

יא. - אדם שמתרגל להודות לה', הוא מתחיל לשים לב לחסדים ולטובות שמעניקים לו משמים, וממילא הוא נהפך לאדם שמח ומרוצה בחלקו. - מה אשיב.

יב. - רוב האסונות האישיים נגרמים מחמת קטרוג המלאכים שאדם משבח את ה' רק כשהכל הולך כרצונו. אדם שמשבח את בוראו תמיד - שוב אין סיבה להביא עליו אסונות. 

- עפ"ז מבאר בעל באר מים חיים את ענין הקדיש, כי הנה המלאכים טוענים להקב"ה: 'מה אנוש כי תזכרנו', וכוונתם לקטרג שהאדם משבח ומהלל את השי"ת רק כשהנהגת ה' טובה בעיניו. באותה שעה מעמידים אותו בנסיון בפטירת אביו או אמו ח"ו והוא מכריז 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא' ובזה מוכחשת טענת המלאכים. נמצא, כי אדם שמשבח את בוראו בטוב או ברע, שוב אין צורך בהכרזתו 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא' ואין כל סיבה להמיט עליו אסון.

יג. - אדם שחטא ונתרחק מה' - יכול לחזור ולהתקרב אל ה' על ידי שיודה לו על טובותיו עמו, למרות חטאיו. ההודאה עצמה תקרב אותו חזרה אל ה'.

- ולכן אדם הראשון אמר את 'מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'... להגיד בבוקר חסדך' וגו' בשעה שחטא ונטרד מגן עדן (כמבואר בזוה"ק ח"ב קלח, א) – 'להודיע לדורות שזה עיקר הדרך להתקרב לה' יתברך, ע"י תודה והודאה, וזהו טוב להודות לה', טוב ודאי, כי אפילו להפחות שבפחותים הוא דרך טוב ונפלא מאוד'. לקוטי הלכות (כלאי בהמה ד, יא).

יד. - אדם שמודה ומשבח את ה' על הטובות שגמלהו, ותוך כדי ההודאה הוא מהרהר בתשובה - תשובתו נחשבת ל'תשובה מאהבה'.

- שהרי מתוך אהבתו לבוראו נתן לב לשוב בתשובה. ארץ צבי (סוכות).

טו. - הרוצה שתפילותיו ובקשותיו תתגשמנה - עליו להקדים דברי שבח והודיה למקום, ולאחר מכן לבקש.

- כפי שאמרו חז"ל: 'לעולם יקדים אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל'. זאת גם הסיבה שקבעו את ברכת כהנים לאחר ברכת הודאה, לפי שההודאה פועלת שברכות הכהנים יחולו. ובדרך רמז יש שביארו את הפסוק בתהלים (קו, מד) 'וירא בצר להם, בשומעו את רינתם': אימתי 'וירא בצר להם', מתי ה' פונה לראות בצרתם? 'בשומעו את רינתם', כאשר הם מרננים ומודים לו.

טז. - בכל פעם שהאדם מודה לה' על הטובה שנעשתה עמו בעבר, עליו לבקש שהטובה תמשך גם בעתיד, 'ואם לאו - הטובה פוסקת'. - וזהו שאומרים: 'הודו לה' כי טוב' – שמודים על העבר, ואח"כ מבקשים על העתיד: 'כי לעולם חסדו'. רמתיים צופים.

יז. - בעת היציאה מהמיצר יש להודות לה' - לא רק על הישועה, אלא גם על הצרה שקדמה לה. הנוהג כן - זוכה לראות בישע אלוקים.

- במדרש (ויק"ר ט, ב) מובא: 'זובח תודה יכבדנני'. מדוע הנו"ן כפולה ('יכבדנני')? ללמדנו שעליו לתת כבוד אחר כבוד. ומבאר הכתב סופר (פר' צו) שיש להודות לה' לא רק על ההצלה, אלא גם על הצרה שקדמה לה, כבוד אחר כבוד. המשך הפסוק: 'ושם דרך אראנו בישע אלוקים', כלומר, מי שנוהג כן – יזכה לראות כיצד מהרעה יצאה הטובה, ממר יצא מתוק, 'אראנו בישע אלוקים', שתראה שגם במידת הדין ('אלוקים') היתה צפונה טובה וממנה צמחה הישועה.

יח. - אדם שהיה שרוי בצרה וניצל ממנה - יאמר את מזמור 'למנצח לעבד ה' לדוד' מתוך שמחת הודיה לבורא עולם, ועל ידי זה הבורא יתברך ימשיך לעשות עמו חסדים. - מלבי"ם (שמואל ב, כז).

יט. - מזמור 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו' (מזמור קלו) נקרא 'הלל הגדול', לפי שכולו הודיה לה', והוא תפילתם של מלאכי השרת, וכל האומרו בכוונה - יש לו חלק לעוה"ב. 

- סידור תתקבל (עמ' 558) בשם משנת חסידים וסידור רבי שבתאי מראשקוב.

כ. - בגאולה הקרובה, כשיבוא משיח צדקנו, נשיר שירי הודיה לבורא עולם על אשר גאלנו גאולת עולם מהגלות הארוכה והמרה בה אנו שרויים. בין שירי ההודיה נמצא גם מזמור 'הודו לה' כי טוב'. - מזמור קיח. תהלים תתקבל (שם) בשם פירוש אבן יחיא.

פרק יג: דביקות בה' – קרבת אלוקים

א. - ביכולתו של אדם להשיג בעוה"ז עונג ואושר עצומים, עד שכל תענוגות העולם לא ייחשבו למאומה, וזאת על ידי 'דביקות בה'.

- וז"ל הנודע ביהודה (דרשות הצל"ח דרוש לה): 'כל התענוגים, אפילו רוחניים – לאפס ותוהו נחשבים, ועיקר שכר הצדיקים לעולם הבא להיות נהנים מזיו השכינה, והוא הדביקות להתדבק בשכינה, וזהו תענוג נפלא שאין כמוהו, וזהו חשק וכוסף הצדיקים'.

ב. - קיימת משאלה שבה נכללות כל המשאלות כולם, בקשה שבה ימצא האדם את כל מבוקשיו - והיא: 'דביקות בה''.

- מלבי"ם (תהלים פרק כז). מה יעשה אדם שיאמרו לו: תבקש בקשה אחת וה' ימלאנה ללא ספק. מה כדאי לו לבקש? התשובה היא: 'מכל המון הבקשות אשר יבקש האדם – ראוי שישים פניו אל שאלה אחת, בה ימצא כל מבוקשיו, והוא שידבק בה' תמיד'. שם.

ג. - אין דבר מתוק בעולם יותר מ'קרבת אלוקים', דביקות באל ברוך הוא, להתענג על ה', כי זהו מקור העונג והעידון ששייך בכל העולמות.

- מסילת ישרים (פרק א). וכדברי דוד המלך: 'ואני קרבת אלוקים לי טוב', כלומר: 'אין טוב זולת זה, ומכלל הן אתה שומע לאו, שאם האדם מתרחק מבוראו, ואין ה' חפץ בו ח"ו, אין רע לאדם יותר מזה. כי אין טוב אלא קרבת אלוקים, והוא הוא התענוג האמיתי נצח, להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו'. הגרמ"י ליפקוביץ (דרכי החיים עש"ס).

ד. - למתיקות שזוכה מי שטעם 'קרבת אלוקים' - אין אח ורע בכל תענוגות העוה"ז.

- הרגשה של 'קרבת אלקים' – היא הרגשה של מתיקות שאי אפשר לתארה במילים. מי שלא חוה זאת – לא יוכל להבין.

ה. - עדיף לאין ערוך לקבל יסורים ולהתקרב אל ה', יותר מאשר להשאר בריאים מבלי לדעת מה ה' דורש מעמך.

- יסורים של אהבה.

ו. - באפשרותו של כל אדם להתעלות למדרגה העליונה של דביקות בה' יתברך שעל ידה הוא ינצל מכל המקרים הטבעיים.

- 'אדם אשם לפעמים בזה שלא בטח בה' ולא היה דבוק בו יתברך במדרגה כזו שהיה ניצול מכל המקרים הטבעיים, וגם זה נחשב לו לחטא וסיבה לעונש, מכיון שיש באפשרות האדם להתעלות למדרגה עליונה זו'. שפתי חיים (אמונה ח"א, קכ).

הליכות והנהגות

ז. - מטרת החיים היא - ליצור קשר עם בורא עולם. הקשר האמיץ ביותר נוצר על ידי התורה או על ידי האמונה. - האמונה והבטחון.

ח. - עיקר עבודת האדם בעולמו - הוא: להשיג את מידת הבטחון, מתוך מטרה להגיע לדביקות בה', להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו. - רמח"ל (דעת תבונות כ"ד ערמ"ו).

ט. - השאיפה היא - להרגיש את נוכחות ה' לידינו לא רק מדי פעם, אלא בכל שלב ושלב ובכל פרט ופרט בחיינו (שם).

י. - הבקשה המעולה ביותר מכל הבקשות - היא: לזכות לדביקות בה' באופן תמידי. - מלבי"ם (תהלים כז, א).

יא. - יש לאדם להכניס בלבו ודאות מוחלטת לקרבת ה' אליו, שכן 'רק אדם שברור לו לחלוטין שה' קרוב אליו - הוא יזכה שה' יהיה קרוב אליו', 'והוא בדוק ומנוסה'. - חפץ חיים (הו"ד בספר הצדיק רבי שלמה).

יב. - מטרתו של כל 'הסתר פנים' היא, שהאדם יחפש להתקרב אל ה'.

- ולכן ה' מביא עליו הסתרות, בהם נראה כי הוא נעזב ומושלך ממנו יתברך, כאשר מטרת ה' היא – שהוא ימצא את ה' מתוך ההסתר ויבין שלא גורם זה או אחר הביאו עליו את הצרה, אלא מאת ה' היתה זאת. 

ברגע שהתברר לאדם דבר זה, תמה הסיבה להסתר והדין נהפך לרחמים. האם לא כדאי לחסוך את ה'הסתר', ומראש להיות דבוק בו יתברך.

אושרו של הזוכה לקרבת אלוקים

יג. - אושרו של מי שדבק בה' הוא הרבה הרבה יותר גבוה מכל סוגי האושר שקיימים בעולם. - דרשות הצל"ח (דרוש לה).

יד. - הנאה רוחנית הבאה מקרבת אלוקים - הינה כה עוצמתית, עד שכל הנאות העוה"ז אינם נחשבים לעומתה למאומה. - שם, ומס"י (פ"א).

טו. - מי שזכה לקרבת אלוקים - יותר מכך הוא לא צריך מאומה. הוא מרגיש היטב שיפה אחת של קרבת אלוקים - יותר מכל ההנאות והסיפוקים שקיימים בעוה"ז. 

- איוב, לאחר כל יסוריו הרבים – 'יסורי איוב' – פונה להתפלל לה'. ומה הוא מבקש? לא רפואה לכל תחלואיו. לא חזרה לעשירותו. הוא מבקש לשוב לאותה קרבת אלוקים שהיתה לו בעבר – 'מי יתנני כירחי קדם כימי אלוק ישמרני, בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חושך' (איוב כט, ב).

טז. - כשם שהדבק בה' אינו מסיח דעת מהקב"ה, כך - מידה כנגד מידה - הקב"ה, כביכול, אינו מסיח דעתו ממנו. - לעבדך באמת (אמונה).

יז. - אדם שזכה לקרבת אלוקים - זוכה להשתחרר מכל הקושיות ומכל ההסתרות ומכל המחיצות (שם).

יח. - מי שדבוק בבורא יתברך - 'נכון לבו בטוח בה' שלא יאונה לו כל רע ואין הדינים יכולים לשלוט עליו'.

- פתחו שערים (עמ' רצו) בשם הרמב"ם; תהלים תתקבל (עמ' 103) בשם המלבי"ם וחמדת ציון.

יט. - ככל שדביקותו בה' תגדל ותתעצם, כן השמירה עליו תגדל ותתעצם.

- רמב"ן (איוב לו, ז). וכן כתב הח"ח (שמירת הלשון ח"ב פי"ט): 'שמירתו היא לפי גדר בטחונו של האדם בו'.

כ. - מי שנמצא ב'קרבת אלוקים' מתמדת - 'ינצל מכל מקרי הזמן וישתמר שמירה מעולה'. מאידך, מי שרחוק מה' במחשבתו ומעשיו - 'יהיה משולח ונעזב למקרים'. - רמב"ן (איוב לו, ז).

כא. - כל זמן שאדם דבק בה' - 'תדבק בו ההשגחה בתמידות ותשמור אותו מכל הפגעים, על כן סמוך לבו לא יירא'.

ברגע שאדם הפסיק את הדביקות בה' - הוא יכול להיפגע חלילה. - מורה נבוכים (פנ"ג); מלבי"ם (תהלים כז, א).

כב. - אדם שמשתוקק לקדושה, דביקות ו'קרבת אלוקים' - מובטח לו שלא יראה פני גיהנום - שם משמואל (בפירושו על הגדה של פסח).

כג. - בעוה"ב צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, וזהו התענוג הגדול ביותר לקבל אור ישיר מהשכינה. ולזה זוכה רק מי שעמל להשיג דביקות בה', אולם מי שלא עמל על כך - אינו יכול לזכות לכך. - יסוד הדת.

פרק יד: עצות כיצד לזכות לקרבת אלוקים

א. - כיצד ניתן להגיע לדביקות בה'? על ידי החדרת הידיעה ש'אין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם', ו'ה' לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים', וכל הפעולות הנעשות אינן אלא השתדלות בעלמא. - אמונה והשגחה.

ב. - בטחון בה' מביא ל'קרבת אלוקים' באופן המושלם ביותר, יותר מכל דבר אחר (שם).

הודיה

ג. - אחת הדרכים הטובות ביותר להגיע ל'קרבת אלוקים' - היא: על ידי הודיה לה' על הטובות.

- ראה רש"י (סוטה מ, ב) שכוונת הנוסח שאנו אומרים במודים דרבנן 'על שאנחנו מודים לך' – היא: על שנתת בלבנו להיות דבוקים בך ומודים לך, הרי שההודאה מביאה לדביקות בה'.

דיבור עם ה'

ד. - אדם שמרבה לדבר עם קונו - זוכה להתקרב לה' יתברך יותר מכל התעניות והסיגופים. - פתחו שערים (עשל"ב) בשם מאמר עבודה שבלב.

לימוד תורה באופן מסויים

ה. - דרך נוספת שעל ידה ניתן להשיג 'קרבת אלוקים': כאשר לומדים תורה - לזכור שלומדים את תורת ה' ושהקב"ה יושב ושונה כנגדו, ואין התורה חומר לימודי בלבד. - יסוד האמונה.

אמירת תהלים

ו. - עצה נוספת כיצד לזכות לדביקות בה': 'ומי שנפשו חשקה לדבקה בו יתברך, אז ידבק עצמו בספר תהלים'.

- של"ה (נר מצוה צג); פלא יועץ (ערך תהלים). וכ"מ בראש דוד לחיד"א (פרשת חוקת): ע"י קריאת תהלים 'זוכה האדם להידבק בקונו ובתורתו ובמצוותיו'.

ז. - עצה נוספת: לומר את מזמור 'לדוד ה' אורי וישעי' (מזמור כז) מתוך התבוננות רבה בתוכן המזמור. - מלבי"ם (שם).

התחזקות בעניני שבת

ח. - אדם שחשקה נפשו להתנתק מן החומריות והגשמיות בהם הוא שרוי, ולזכות ל'קרבת אלוקים' - יתחזק בשמירת שבת, ויקפיד לכבדה ולענגה.

- רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק; ישראל קדושים).

הנאות מקושרות לבורא עולם

ט. - עצה כיצד להגיע ל'קרבת אלוקים': בעת שאדם נהנה - ראוי שיקשר את ההנאה לנותן ההנאה, כגון בעת שאוכל - יחשוב שבורא עולם מספק לו עתה תענוג רב. באופן זה כל מעשיו יהיו מתוך 'קרבת אלוקים'. - דעת יהודה.

יסורים

י. - אין דבר טוב בכל העולמות יותר מ'קרבת אלוקים', ואחת הדרכים לזכות לזה - היא: יסורים. - הגרמ"י לפקוביץ (דרך החיים עש"ס).

יא. - יש צדיקים שדווקא הצרות והיסורים הביאו אותם ל'קרבת אלוקים', עוד יותר מהגורמים האחרים. 

- רבי נחום מהורודנקא מפרש את דברי דוד המלך בתהלים (כה, יז) 'צרות לבבי הרחיבו' באופן זה: הצרות הרחיבו את לבו, כי על ידם הוא זכה לקרבת אלוקים.

דברים המונעים קרבת אלוקים

יב. - אדם שעדיין לא זכה להגיע למידת הבטחון - אינו יכול לזכות לדביקות בה' ול'קרבת אלוקים'. 

- פתחו שערים (עמ' שלג) בשם ר"ח (שער האהבה).

יג. - ריבוי השתדלות גורם לריחוק מה', ואילו מיעוט השתדלות גורם ל'קרבת אלוקים' ולדביקות בו. - הגראי"ל שטיינמן (שם).

יד. - רובא דעלמא לאחר שנכנסים למסחר - שוקעים בהשתדלות יתירה, ובזה מפסידים את התקרבותם לבוראם, ואת ה'להתענג על ה'', ותפילתם נעשית כפריעת חוב ולא מתוך 'קרבת אלוקים' (שם).

טו. - אין אפשרות לזכות ל'קרבת אלוקים' מבלי להתנהג באמונה בעניני בין אדם לחבירו. - רבנו בחיי, תלמיד הרשב"א (בספרו כד הקמח).

פרק טו: אהבת ה'

א. - בעת שאדם מתבונן במעשי ה' הנפלאים, מיד הוא מגלה את ה', ואז מתפרצת בלבו אהבה עזה אליו, והוא משתוקק נוראות לדעת את ה' ולהדבק בו.

- רמב"ם (תחילת פ"ב מיסודי התורה).

ב. - הזוכה להגיע לאהבת ה' - אינו מתאווה כלל לתענוגי העוה"ז השפלים והעלובים, שהינם כאין וכאפס לעומת התענוג הרוחני הזה. - ראה אור החיים הק' (ויקרא כו, יד).

ג. - כאשר אדם יפנים את אהבת ה' אליו - הוא לא יפחד מאף אדם, וכפי שאמר דוד: 'גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי'. - יסוד הדת.

ד. - אדם שמשתוקק להגיע לאהבת ה' - יקיים מצוות בהידור רב, יותר מכפי שדורשת ההלכה (דעת חיים עמ' רל). או יחזר אחר מצוות שאין חייבים בהם מן הדין. - חת"ס (דרשות).

ה. - יש להכניס עונג ושמחה בעת קיום מצוה. המתענג בעשיית מצוה - 'נחשב לו למצוה בפני עצמה, ויטול שכר הן על המצוה שעשה, והן על העונג וההנאה שנהנה בעשייתה'. - רע"ב (אבות ד, ב).

ו. - אדם שמתפלל ותוך כדי תפילתו נופלת בלבו שמחת אהבה ה' - 'דע, כי ה' חפץ לעשות רצונו'.

- וזה שנאמר: 'והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך'. ספר חסידים (תשעג).

שאלות ותשובות...