טבריה - קחו עמכם דברים ושובו אל ה'

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אשאל אתכם שאלה.

לו יצוייר שמישהו נתפס על מעשה של רציחה.

פתאום השופט מסתכל עליו ואומר, אתה יודע מה, אני נותן לך עצה.

אם תעמוד פה ותתחרט ותבכה רבע שעה ותגיד שאתה מתחרט על הרציחה,

אני מוציא אותך זכאי בדין.

אבל יש לו חבר'ה באולם.

והחבר'ה

שומעים אותו בוכה, אומרים לו, מה קרה לך? אתה עושה לנו בושות.

אל תעשה לנו פדיחות.

תהיה גבר.

פתאום הוא מפסיק לבטות.

אומר לו השופט, יפה, התחלת שבע דקות, תסיים.

אומר לו, לא בוכה.

שולח אותו עשרים וחמש שנה בסגיף,

עכשיו הוא בוכה,

והחבר'ה צוחקים בחוץ.

הוא אומר, הקדוש ברוך הוא, תבוא בראש השנה, תבכה באמת רבע שעה. אני משחרר אותך, משוחרר, זכאי.

גבר.

מי לחיים,

מי למוות.

מי יהיה בריא,

מי יהיה חולה.

מי יהיה רעב,

מי יהיה שבע.

באותו יום, נגזר.

היית בוכה רבע שעה,

מרוויח הכול.

בכי אמיתי, מוחק עם הדמעות את הכול.

קשה לי לקבל עליי צניעות. אני יכולה לקבל עליי הכול, אני שומרת שבת. לא הבנתי, מה קשה? להוסיף עוד עשרים סנטימטר בגד?

קשה לי, ניסיתי.

זה לא קשה, זה יצר הרע.

לא קשה, יצר הרע זה.

אם תחליטי

שאמא תראה בעזרת השם אותך צדקת,

יש סיכוי לאימא לראות.

זה קשה,

אבל יותר קשה להיות עיוור.

יותר קשה.

הנה, עם בכי כזה כמו שהיא בוכה עכשיו, אם היא בוכה בראש השנה על זה שהיא הלכה לה בצניעות עד עכשיו, יש לה כפרה לכל החיים.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה לרפואת

סופיה בת קלרה, רפואה שלמה מהרה,

לרפואת שלמה בן עליה,

ואייל בן נעמה ומאיה בת דינה והילדים יזכו בכוח לשבור את היצר,

יחזרו בתשומה שלמה ופרנסה בכבוד רב.

אנחנו קרובים מאוד לראש השנה,

ובואו נלמד משהו חשוב.

קחו עמכם דברים ושובו

אל השם.

שאלו לה חוכמה,

הנפש החוטאת,

מה תהא עליה?

מה עושים עם נפש החטאה?

שאלו את החוכמה.

אמרה להם,

חטאים תרדף רעה.

מי שחוטא, תרדוף אותו רעה.

שאלו לה נבואה.

אמרה להם, הנפש החוטאת,

היא תמות.

שאלו לה תורה.

אמרה להם, יביא קורבן ויתכפר.

שאלו לה קדוש ברוך הוא,

אמר להם יעשה תשובה ויתכפר.

קיבלנו,

קיבלנו ארבע תשובות.

שאלו לה חוכמה,

שלמה המלך עליו השלום, הנפש החוטאת, מה תהא עליה?

החוכמה אמרה, חטאים

תרדף רעה.

שאלו לה נבואה, יחזקאל הנביא,

הנפש החוטאת, היא תמות.

שואלים לתורה, יביא קורבן ויתכפר.

והקדוש ברוך הוא אומר, יעשה תשובה ויתכפר.

וזה פלא גדול.

החוכמה,

הנבואה בתורה,

כולם מהקדוש ברוך הוא.

בכל המקראות שהבאנו כאן,

שהביאו חכמים זיכרונם לברכה,

כולם כתובי תורה המה.

ואם כן, איך הם מחולקים?

והנה, בשעה כזו,

אחת מהשעות היותר חשובות ויקרות בחיי אבלינו,

ימים הנוראים,

שכל איש מישראל נזכר מעט

את אבינו שבשמיים,

נקבצים כולנו באחדות,

מעט מהיסוד של אגודת עם ישראל,

כמו פרשת השבוע, אתם ניצבים היום כולכם,

כשניצבים כולכם,

שעל זה אנחנו מבקשים בתפילת ימי הרצון,

וזה המבחר של כל הייעוד של עם ישראל.

מה אנחנו אומרים?

ובכן, תן פחדך ואימתך ויראוך כל המעשים.

התכלית,

ויעשו כולם אגודה אחת

לעשות רצונך בלבב שלם.

מה התכלית בכלל?

שכולם יעשו אגודה אחת,

ויעשו את רצונו של הקדוש ברוך הוא בלבב שלם.

באנו ניגשים לארון הקודש,

באימה,

ברגעים קדושים כאלה.

אסור להתרשל.

לא לעזוב את הרגעים האלה בלי רושם.

צריך להכין את עצמנו להבין את אשר לפנינו,

ולחדור לתוך הדברים,

ולייחד מעט מהלב לשפר את המעשים הנרצים.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה.

זאת אומרת,

אם היו דנים אותנו לפי השנה האחרונה,

ספק אם מישהו היה יוצא זכאי.

אבל הקדוש ברוך הוא עשה חסד שדנים אותנו באשר הוא שם, הכוונה ביום ראש השנה.

איך אתה עומד לפני השם? בתשובה,

אתה עומד לפניו כמי שרוצה

להמליך את הקדוש ברוך הוא עליך.

אם אתה עומד במצב הטוב ביותר שלך, הוא דן אותך באשר הוא שם באותו רגע.

מאיפה לומדים את זה?

כתוב בפסוק בבראשית כא,

כי שמע אלוהים אל כל הנער באשר הוא שם.

על מי מדובר?

על ישמעאל,

שהיה צמא והיה בוכה,

ואימו השליכה אותו תחת אחד השיחים,

והוא היה בוכה.

וכתוב, כי שמע אלוהים אל כל הנער באשר הוא שם.

רש״י אומר,

לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים,

ריבונו של עולם,

מי שעתיד זרעו,

הישמעאלים,

להעמית את בניך בצמא.

אתה מעלה לו באר,

ויפקח השם את עיניה ותרא והנה באר מים.

איך אתה פוקח את עיניה כשתראה את הבאר,

והילד הזה יחיה,

והלוא זה ישמעאל שממנו יצאו הישמעאלים,

שהם עתידים בחורבן הבית,

כשעם ישראל יברחו מירושלים ויצאו חוץ לחומה,

הם ימתינו להם בחוץ

עם אוכל מלוח,

דגים מלוחים ונודות נפוחים.

זאת אומרת, הם יאכלו אחרי שהיה שם רעב,

הם ירוצו וייתנו להם אוכל. איזה אוכל?

אוכל שמצמיא, מצמיא, מצמיא, מלוח,

וכשהם יבואו לשתות מהנודות הנפוחים, יחשבו שיש מים,

הם ישאבו אוויר וימותו.

אז איך אתה מציל את ישמעאל?

מה השיב להם הקדוש ברוך הוא?

עכשיו מה הוא?

צדיק או רשע?

אמרו לו, צדיק.

אמר להם, לפי מעשיו של עכשיו, אני דנו.

אני דן אותו לפי עכשיו. עכשיו הוא צדיק,

אז אני דן אותו לפי עכשיו.

וזה מה שנאמר, באשר הוא שם.

זאת אומרת,

אחת מדרכי טובו של הקדוש ברוך הוא,

שאם כי לפניו גלוי עתיד כהווה ממש,

למרות שהוא רואה בדיוק מה יהיה איתנו גם בשנה הבאה, ועוד שנתיים, ועוד שלוש, ועוד חמש, עד היום האחרון,

והוא רואה את זה בהווה,

בכל זאת אינו דנת אדם,

אלא לפי מעשיו של עכשיו.

זה חסד שאין כדוגמתו.

חסד שאין כדוגמתו.

מישהו מאיתנו יקבל אדם לעבודה כשהוא יודע מראש שהאדם הזה יגנוב אותו?

יגנוב לו כל יום את הקופה.

אז יגידו לו, תשמע, זה גנב מפורסם, מה אתה מקבל אותו לעבודה? הוא אומר, לא יודע. כרגע הוא גנב?

לא. עד עכשיו הוא גנב ממני? לא. אז כרגע הוא בסדר? אז אני מקבל אותו.

דבר כזה.

בורא עולם מוכן

לדון את האדם באשר הוא שם.

בכל זאת,

לפי המעשים של עכשיו,

ומכיוון שבעת המשפט בראש השנה הוא צדיק,

בגלל שהוא באמת ביום הזה עמד לפני הקדוש ברוך הוא כצדיק,

יוצא זכאי בדינו.

ובזה אנחנו מבינים את הסוד של התשובה,

ועניינו יש קונה עולמו בשעה אחת.

אדם יכול לקנות עולמו בשעה אחת.

אם בזמן המשפט

הוא עומד ביום הדין לפני הקדוש ברוך הוא,

כמי שבאמת רוצה להמליך את הקדוש ברוך הוא עליו,

והוא מקיים בעצמו את שלושת העיקרים.

אחד, חרטה על העבר.

שתיים,

קבלה בלב.

להבא, לא לחטוא.

ושליש, וידוי דברים ובקשת סליחה, הוא מתוודה ומבקש סליחה.

כי בלי תשובה לא יועיל כל כופר לחטא שימחה.

אי אפשר לתת כופר תמורת החטאים.

ולהפך, אפילו עבר כל ימיו בחטאים ובזדונות

בה עשה תשובה ומת בתשובתו,

כל עוונותיו נמחלין לו.

שנאמר, עד אשר לא תחשך השמש.

כל זמן שאתה עוד חי, אתה יכול לשוב בתשובה.

כל זמן שהנר דולג,

עדיין אפשר לתקן.

מכלל שאם זכר את בוראו ושב קודם שימות,

נסלח לו.

כך פוסק הרמב״ם בלקו תשובה.

אם נתבונן על עומק דין החטא,

אז הרי הוא איום ונורא.

כי מה זה חטא?

על פי מושכל הפשוט

והמקובל אצלנו,

שהשם הוא אחד,

הוא הממציא לכל הנמצאות,

והקול שלו

הוא בכל רגע מחדש ומקיים

את כל כוחות הבריאה ומעשה בראשית.

והרי כל התכלית של הכוונה של הקדוש ברוך הוא,

בכל הבריאה הגדולה הזו,

שהיא יצאה מתבונת

מקור חוכמתו יתברך,

כל הבריאה הזאת הייתה רק בשביל ישראל ובשביל התורה.

כל הבריאה, אין טעם לבורא יתברך בכל הבריאה, בלי ישראל והתורה.

וזהו סוד המצווה שכתוב, כל השומר תורה נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.

מה למה?

כיוון שעל ידי האדם, במעשים הטובים שלו,

הוא ממלא את כוונת רצון הבורא.

מה הבורא רצה?

שיהיה ישראל ויהיה תורה.

בישראל לקיימות התורה, זו כוונתו וזו תכלית הבריאה.

אדם שמקיים את התורה והמצוות נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית,

כי הוא מקיים את הכוונה של הקדוש ברוך הוא.

והנה האדם הזה, שכל כוחו והישות שלו

בעצם אינם שלו,

וכל המחשבה והכוח שבו,

כולם השם יתברך.

וביד האדם להתעשר עושר רב,

ובידו להתהפך למלך על כל הבריאה.

הוא יכול להיות שותף למלכו של עולם,

כיוון שמי שעושה רצון השם יתברך הוא שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.

והוא יכול להיות עשיר אדיר,

שותף בכל הבריאה.

והוא משפיל את דעתו שניתנה לו, ומוציא את הדעת

ואת הכוחות שקיבל לעשות חטא,

ונמצא שהוא משחית

והורס

על ידי רוע הבחירה שלו,

שלא תתמלא כוונת הממציא הבורא יתברך

בכל תכלית הבריאה ומחריב.

זה חטא גדול שעוונו גדול מנשוא.

אם נראה אדם אכזר

שרואה ילד קטן

בחוף הים שעושה מגדל ובונה אותו שעות עד שיש מגדל יפה וכולם עוברים ומתפעלים,

יבוא אחד מושחת

וייתן בעיטה על כל המגדל ויהרוס לו את זה,

איך יסתכלו עליו אנשים?

תתבייש לך.

בושה וחרפה.

זה חול, מגדל מחול.

אם בן אדם לוקח את כל הבריאה כולה

ועל ידי חטאים הורס את הכוונה והתכלית של הקדוש ברוך הוא. ועם מה?

עם הכוחות והחוכמה והדעת שהוא נתן לו.

כמה הוא צריך להיות שפל.

נותנים לו כוחות והוא משתמש איתם נגד מי שנתן לו.

אז בואו נראה עכשיו דבר מדהים.

הנה, יש מצוות ועבירות

בחוק של כל מלך.

אנחנו נמצאים במדינה שנקראת מדינה לכאורה מתוקנת,

ויש

עונשים ויש מצוות.

דהיינו, יש מה

צריך לעשות ומה אסור לעשות.

ויש מצוות ועבירות גם בחוקי התורה.

הרבה אנשים מקיימים את המצוות של המדינה,

ולצערנו יש הרבה שלא מקיימים את המצוות של התורה.

מה ההבדל בין

הציוויים של מדינה,

של מלך,

לבין הציוויים של התורה?

שימו לב, בחוקי כל מלך לא מצינו שכר ועונש על דבר אחד כאחד.

אין דבר כזה

שבדבר אחד יהיה גם שכר וגם עונש.

למשל,

מי שגונב,

אז החוק אומר שהוא יענש אצל השופט,

אבל מי שאינו גונב

לא מקבל שום שכר.

אתם היום לא גנבתם, נכון?

קיבלתם שכר ממישהו, מאף אחד.

אבל אם תגנבו ויתפסו אתכם, תשלמו עונש.

זאת אומרת, בחוקים של מלך, של מדינה,

אין דבר כזה שכר ועונש בדבר אחד כאחד.

גנב נענש, מי שלא גונב, לא מקבל שכר.

מי שעובר על חוקי המכס, נענש.

אבל מי שסוחר ישר,

שלא עובר על תשלומי המכס,

לא מקבל שום פרס על יושרו.

וכן, להפך.

אלה שעומדים במלחמה,

קציני החיילים,

אם מצטיין,

יקבל פרס ועוד כבוד.

אבל מי שאינו מצטיין,

לא מקבל עונש.

אז רואים שיש שכר ואין עונש,

ורואים שיש עונש ואין שכר.

למה בחוקי מלך

אין עונש ושכר

בדבר אחד כאחד?

הרי שהשכר והעונש בחוקי נימוסי העמים אינם בדבר אחד.

לא כן המשפטים והעונשים והשכר בחוקי התורה הקדושה.

שימו לב, מחלל שבת,

העונש שלו סקלה,

ושומר שבת,

נותנים לו נחלה בלי מצרים.

מה זה בלי מצרים? בלי גדרים.

בלי גבולות.

נותנים לו שכר לאין שיעור. זאת אומרת, בדבר אחד

יש עונש ויש שכר.

העובר על שבת נענש בסקלה,

ומי שמקיים את השבת מקבל שכר נחלה בלי מצרים.

העונשים של העבירות מרובים להכין,

ושכר מי שאינו עובר

גדול מאוד.

כמו שכתוב בתהילים,

אף לא פעלו עוולה בדרכיו הלכו.

מי שלא עובר עבירה,

אפילו שהוא לא עושה שום עוולה, זה נקרא שכאילו הוא עושה מצווה בדרכיו הלכו.

ישב אדם ולא עבר עבירה,

נותנים לו שכר כעושה מצווה.

וכן במצוות עשה.

מי שמקיים מצוות עשה זוכה לשכר עצום לאין ערוך,

ומי שמבטל

עונשו מרובה.

לדוגמה,

שכר מצוות תלמוד תורה כנגד כולם.

שכר

מצווה שאדם לומד תורה זה כנגד כל תרי״ג מצוות,

שכולה מצוות תלמוד תורה כנגד תרי״ג מצוות.

והעונש של המבטל תלמוד תורה גם כן כנגד כל המצוות.

זאת אומרת, באותו דבר יש גם שכר וגם עונש.

מזה נבין עכשיו

דבר מדהים,

שהשכר והעונש

השמימיים

אינם בדרך של תשלומים,

אלא זה שכר ועונש טבעי.

באותו דבר יש גם שכר וגם עונש, זה טבעי, זה לא תשלום.

כמו שמצד הטבע משתלם שכר ועונש לעובר על החוקים הטבעיים,

לדוגמה,

מי שאוכל מאכלים בריאים,

מה שכרו?

הבריאות

וחוזק הגוף.

ואם אינו אוכל

אוכל בריא, מה עונשו?

התחלואה, החולשה והאיסורים.

בטבע אוכלים מאכל טוב, זה מבריא את הגוף.

לא אוכלים את המאכל טוב, מחליא את הגוף.

המכניס רעל בקרבו,

עונשו המוות.

ומי שאינו מכניס רעל לקרבו, שכרו חיים.

כך היא התורה.

כך היא התורה.

שבדבר אחד יש שכר ועונש.

ולכן באה השאלה

לפני החוכמה,

לפני הנבואה ולפני התורה, וכולם לא הגידו

את עצת התשובה שאמר הקדוש ברוך הוא. מה אמר הקדוש ברוך הוא?

יעשה תשובה ויתכפר.

אבל החוכמה והנבואה בתורה לא ידעו להגיד את זה.

כי הנפש החוטאת

מקלקלת עצמה בטבע מאחר שהוא עובר על חוקי התורה.

אמרנו שמי שעושה עבירה, אז בטבע הוא מקבל עונש.

אז לכן חטאים,

תרדף רעה,

הנפש החוטאת,

היא תמות.

זאת אומרת, זה פועל אוטומט.

לכן החוכמה והנבואה ענו כך.

כי זה החוק.

בתורה יש שכר ועונש כאחד.

אז אם אדם חטא, אוטומט באה אליו הרעה.

והם לא ידעו לענות את התשובה שהקדוש ברוך הוא ענה.

שאלו לקדוש ברוך הוא,

אבל רק הוא הביא לבניו מרפא שקוראים לו התשובה.

זה חסד גמור, חסד גמור.

מרחמי האב על הבן,

שאין קץ לרחמיו של הקדוש ברוך הוא שהוא אל מלא רחמים.

כמו שאין לו סוף ותכלית,

כך אין סוף לרחמיו, וכרחם אב על בנים.

וזה למעלה מכל חשבון.

וכן התשובה, כל הנושא של התשובה,

זאת בריאה חדשה שברא השם רם ונישא יושב על כיסא רחמים,

שראה שהעולם אינו יכול להתקיים בדין,

ושיתף איתו את מידת הרחמים.

שבעה דברים נבראו לפני בריאת העולם, ואחד מהם תשובה.

אם לא הייתה תשובה מוכנה לפני בריאת העולם, העולם לא היה יכול להתקיים.

אז הקדוש ברוך הוא הביא לנו מתנה אחרי שאדם חטא, ועבר עבירות, ועשה זדונות, ומעלים, ומרדים,

והכול אומר יעשה תשובה ויתכפר לגמרי.

על פי טבע זה לא היה צריך להיות.

אדם עשה רעה,

תרדוף אותו רעה.

עשה עבירה, מיתה.

אוטומט.

אבל הקדוש ברוך הוא ברחמיו, כרחם אבל בנים,

לא מעניש את האדם מיד, ונותן לו שהות,

חודש הרחמים והסליחות,

יום הדין,

ודן אותו באשר הוא שם.

אם הוא חכם ומשכיל ומנצל את היום הקדוש הזה,

ראש השנה, יומיים,

והוא עומד לפני הקדוש ברוך הוא ועושה תשובה,

דן אותו לפי אותו זמן. אתם מבינים איזה חס את זה?

תארו לכם, בן אדם נתפס על רציחה ועוד רציחה ועוד רציחה ועוד רציחה.

מביאים אותו לשופט.

אומר לו, אתה חוזר בתשובה?

אומר לו, כן. אומר, צא החוצה, זכאי.

שמעתם דבר כזה פעם?

ואצל הקדוש ברוך הוא זה ככה.

ויש אנשים שלא מנצלים את זה בכלל.

ונכנסים לראש השנה כאילו איזה יום שאוכלים איזה תפוח בדבש ואומרים כמה ברכות,

ושומעים תקיעת שופר ואיזה אווירה של חוויה והולכים בשלום על ישראל.

אתם יודעים כמה זה חמור?

הקדוש ברוך הוא כתוב שהוא ממציא את עצמו בימים אלה לפני האדם.

דרשו השם בהימצאו, קראו בהיותו קרוב.

כביכול הקדוש ברוך הוא יורד משמי מרום למטה וממציא את עצמו.

עכשיו תארו לכם,

ניגש אליכם אדם,

אתם מושיטים לו יד לשלום.

והוא עושה ככה, מסיר את היד שלו ולא נותן לך לשלום. איך אתה מרגיש?

איזה עלבון זה?

הקדוש ברוך הוא מושיט לך יד, אומר בוא תשוב בתשובה,

ואתה מוריד את היד, לא נותן לו יד.

ידך פשוטה לקבל שווים. הקדוש ברוך הוא פושט את היד ורוצה לקבל בתשובה, ואנשים לא מוסרים לו את היד.

העונש

יותר גדול.

יש מעשה בגמרא,

שרב חטא לו הקצב מהאתליז,

והוא חיכה לו עד ראש השנה שיבוא אליו לבקש סליחה.

והטבח לא בא, בעל גאווה לא בא.

מה עשה רב?

המציא את עצמו לפניו, הלך ליד האתליז שיראה אותו.

מה עשה טבח?

שיחק אותה, לא רואה אותו.

מה קרה באותה עת?

היה מכה על הבשר

עם הגרזן,

הכת נתקעה מהברזל,

והברזל עף לו, הוא פצע את מוחו ומת.

למה זה קרה לו?

כל זמן שלא הגיע אליו רב,

אז אפשר להגיד שהוא שוגג, שכח, לא שם לב.

אבל אם כבר רב הגיע אליך,

ואתה עדיין

מתעלם,

אז העונש בא מיד.

וככה בא לו העונש מיד.

זאת אומרת, אדם שלא מנצל את כל הרחמים האלה שהסברנו,

הוא מסכן את עצמו.

מהי התשובה?

קחו עמכם דברים ושובו אל השם,

אמרו אליו,

כל תישא עוון וקח טוב. על כל עוון שעשינו,

ניקח עכשיו טוב.

על כל עוון ניקח טוב.

אשר בך ירוחם יתום, זאת אומרת,

על ידי זה ירוחם יתום.

רחמים פשוטים למעלה מכל חשבון.

אם רק יודע האדם ויכיר כחוטאו ויבין את גודל החטא והכרת האמת,

כיוון שהאדם מגיע לרגע אחד להכרת האמת בעומק העיון,

בכל הלב והנפש,

רחמי שמיים מרובים לדון את האדם באשר הוא שם לפי אותה שעה.

ולא עוד,

אלא אפילו חטא כל ימיו,

ועשה תשובה באחרונה,

כבר זכה לתשובה שכל הראשונות לא ייזכרו לו וייצא זכאי בדינו.

שכך יעמידה באשר הוא שם.

ונתחדש לנו בזה,

שכמו שלעניין העתיד הנראה ובולט לעיני השם כהווה הגמור,

ובכל זאת אינו חוצץ לדון את האדם לטוב,

כן גם מעשה חטאו בעבר,

אינו חוצץ מלהכניסו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא, אם רק ישוב לאלוקיו.

גם כשהקדוש ברוך הוא רואה את העתיד שלך שאתה עלול להמשיך לרשוע,

זה לא מפריע לקדוש ברוך הוא לדון אותך עכשיו כזכאי.

ככה הקדוש ברוך הוא גם,

למרות שהוא יודע את כל מה שעשית בעבר,

זה לא מפריע לו לדון אותך כזכאי עכשיו

באשר הוא שם.

כיוון שהשם יתברך העתיד והעבר שווים ממה לגמרי,

בלי חילוק.

זה מה שכתוב, טוב ישר השם,

על כן יורה חטאים בדרך.

שהקדוש ברוך הוא מבקש רק לרחם על הבריות

במידה הזו שדן את האדם באשר הוא שם.

לסיכום, כמה אנחנו צריכים להתעורר?

שהרי הכל רודפים את האדם.

החוכמה רודפת את האדם

ואומרת חטאים תרדף רעה.

הנבואה רודפת את האדם

שאומרת הנפש החוטאת תמות.

וגם התורה מבקשת לפחות קורבן.

אבל השם הטוב מרחם ומבקש רק שובו אליי

באשובה עליכם.

שעה אחת תנו לי, אומר הקדוש ברוך הוא, ואתם ניצולים.

איך עלינו לייקר את השעות האלה של ראש השנה,

להתבונן ולהכיר את האמת,

אחרי שכל זהו מידת התשובה,

הכרה ברורה ונאמנה של אותה שעה שמכיר את האמת ומתחרט

על השקר,

ומקבל עליו להימסר אל אמיתות ההכרה של אותה שעה,

הלאה,

באשר הוא שם.

מיוצא זכאי בדינו.

אשאל אתכם שאלה.

לו יצוייר

שמישהו נתפס על מעשה של רציחה,

ואומרים לו,

אתה צריך לקבל מעשה עכשיו.

עשרים וחמש שנה בפנים.

נו,

אדם כזה,

יש לו איזה סיכוי לצאת מהעשרים וחמש שנה כשמתברר שהוא רצח בדם קר.

פתאום השופט מסתכל עליו ואומר, אתה יודע מה, אני נותן לך עצה.

אם תעמוד פה ותתחרט

ותבכה רבע שעה

ותגיד שאתה מתחרט

על הרציחה,

אני מוציא אותך זכאי בדין.

נו, אתה מוכן לבכות רבע שעה או לא?

מה אתם אומרים, הוא יבכה רבע שעה או לא יבכה?

יבכה.

אני אומר לכם שהוא לא יבכה.

הוא יתחיל לבכות.

הוא יתחיל לבכות,

אבל יש לו חבר'ה באולם.

והחבר'ה,

שומעים אותו בוכה, אומרים לו, מה קרה לך? אתה עושה לנו בושות.

אל תעשה לנו פדיחות.

תהיה גבר.

מה, אתה נמושה?

מה, אתה אישה?

רצחת?

תעמוד בכבוד כמו חמאס,

כמו חמאסניק.

תגיד,

כן, רצחתי.

פתאום הוא מפסיק לבכות.

אומר לו השופט, יפה, התחלת שבע דקות, סיים.

אומר לו, לא בוכה.

אומר לו, כדאי לך, תבכה.

אומר לו, לא בוכה.

גבר, אה?

שולח אותו 25 שנה בפנים,

עכשיו הוא בוכה,

והחבר'ה צוחקים בחוץ.

חכם או טיפש?

חכם או טיפש?

חכם או טיפש?

עכשיו תחשבו על עצמכם.

יש לכם הזדמנות לבכות בראש השנה רבע שעה,

ולבטל את כל העבירות שעשיתם כל השנה.

רבע שעה.

רבע שעה.

רבע שעה.

והאנשים לא בוכים.

לא בוכים.

ולא מתחרטים,

ולא כלום. ועומדים כמו גבר,

ומתפלל, ואומר הכול, אבל ככה,

בלי חרטה, בלי בכי,

בלי שום דבר, כאילו לא עשה כלום. מה, מה, אני לא בסדר?

מה, אני לא בסדר?

מה אני לא בסדר? מה עשיתי?

מה עשיתי?

נותנים לו הזדמנות,

והבן אדם לא מנצל אותה.

ואז נגזר.

מי לחיים?

מי למוות?

מי יהיה בריא?

מי יהיה חולה?

מי יהיה רעב?

מי יהיה שבע?

באותו יום, נגזר.

היית בוכה רבע שעה,

מרוויח הכול.

בכי אמיתי, מוחק עם הדמעות את הכול.

לא, אבל הוא גבר.

מה, הוא הבכה לפני כולם?

מה, איפה הוא הבכה?

מה, יגידו בסוף שהוא חוטא, כאילו, כאילו, על מה הוא בוכה? על החטאים. אז כאילו הוא חטא.

מה, הוא יודה?

הוא לא מודה.

אתם מבינים איפה בן אדם נמצא?

אדם כל כך בעל גאווה,

נותנים לו דבר כזה.

נותנים לו דבר כזה.

הוא היה מקבל דבר כזה? הוא היה נותן צ'אנס כזה למישהו?

אם היה תופס לך מישהו ברחוב

ומצליף לך סטירה על לחי ימין,

אתה היית סולח לו על זה?

אבל לפני שאתה מחזיר לו, הוא אומר לך, סליחה, אני התבלבלתי, חשבתי שזה מישהו אחר. סליחה, סליחה, סליחה.

תצלח לו.

בסוף אתה מתרכך, אתה אומר לו, אתה יודע מה, יאללה.

פעם הבאה תזהר, תשים לב, אה?

טאח! הוא נותן לך שמאלית.

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, זה רפלקס, רפלקס.

אני פשוט מאוד לאיזון, יש לי רפלקסים.

אז מה היית עושה לו, הא? לאיזון?

שתיים בראש

ומאזן אותו.

ונגיד שאתה כזה נח-נח ואתה אומר לו,

אתה יודע מה? טוב, בסדר, יאללה, נו, רפלקס.

ופתאום, פאף, שתיים לתוך הפנים.

מה אתה עושה עכשיו?

חבל על הזמן, קוראים עליך בעיתון.

זה רק שלוש סתירות, שלוש סתירות, שלוש.

ואנחנו כל השנה כמה סתירות, רחמנא ניצנן, נתנו

כלפי שמאייר.

לא קמים להתפלל, לא מברכים כמו שצריך,

לא שומרים שבת כמו שצריך, לא טהרה, לא כשרות, אוכלים בכל מקום, לא בודקים, לא בוררים, לא שום דבר.

מדברים לשון הרע, שנאה, קללות, נדרים, שבועות.

מה לא, מה לא?

אתם מלוויזיה בבית, טומאה בבית,

זימה בבית, מה לא, מה לא, מה לא? כאפות, פאח, פאח, פאח, פאח.

אומר הקדוש ברוך הוא, תבוא בראש השנה, תבכה באמת רבע שעה, אני משחרר אותך,

משוחרר, זכאי.

גבר.

אין, מי יאכל עליו?

גבר.

לא בוכה.

נו,

אז מה הצ'אנס שלו לשנה הבאה? אחר כך אנשים מתפלאים.

למה לא הולך להם? למה הם לא מצליחים?

למה הם לא?

למה?

לא מבינים.

לא מבינים.

אנשים רואים רק ורוד בעיניים, רק

הכול בסדר, יש להם תוכניות, יש להם הכול.

לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר כמה אדם טועה.

כמה אדם טועה.

שמעתם היום על הטרגדיה של אסף רמון שנהרג עם המטוס?

הבן של האסטרונאוט, אילן רמון,

נהרג

עם מטוס

לפני שלושה חודשים,

נחיתת אונס עם סקאיוק.

סקאיוק.

אין מנועים.

והצליח להנחית

את הסקאיוק

כמו שצריך.

קיבל על זה פרס.

נו.

והיום התרסק עם מטוס F-16

מעל חברון.

אימא שלו צריכה לקבור עכשיו אחרי הבעל את הבן, והסבא קובר את הבן והנכד.

מי היה יכול לחלום בבוקר שיהיה כזה דבר?

למה שיקרה כזה דבר?

אבל יש משהו שרודף אחרי המשפחה.

אילן למעלה,

הוא נתנו לו איתות,

כמעט התרסק לפני כמה חודשים, ניצל.

ואיום, כבר לא נשאר צ'אנס.

מה החשבון?

אנחנו לא יודעים.

אבל בראש השנה נגזר מי יחיה,

מי ימות.

זה לא קרה היום.

זה לא קרה היום.

זה בראש השנה נגזר.

מי יחיה ומי ימות.

ואף אחד לא יודע עד ראש השנה מה יהיה.

ובראש השנה נותנים לנו צ'אנס.

חזרו בתשובה. שובו אליי,

ואשובה אליכם.

תבכו רבע שעה.

תתחרטו.

קבלו על עצמכם.

שנה הבאה לא תהיה קלה בכלל.

בכלל, בכלל לא תהיה קלה.

שנה הבאה,

הפצצות.

פאפאפאם.

חיזבאללה, איראן.

וואי וואי וואי, מה הולך להיות?

אלפים אלפים אלפים של טילים.

של טונות.

טונה, טונה, טונה.

צריך הרבה זכויות השנה.

הרבה מאוד זכויות. הרבה הרבה הרבה מאוד זכויות.

מי שלא יהיו לו מספיק זכויות,

מה יגן עליו?

אז לכן, יהודים יקרים,

צריך להבין, אתם ראיתם פה קצת סרטים לפני ברק אובמה.

ראיתם?

איך מוכר אותנו בלירה

עם האיראנים? זורקים לו נעליים בפנים,

לא שומעים לו בגרוש,

מחליטים שהם מעצמה שביעית והוא מתכופף להם.

מתכופף לסעודים בשביל נפט, מתכופף לאיראנים,

מתכופף לצפון קוריאה,

מתכופף להוגו צ'אבס,

מתכופף למי לא?

למי לא?

כל האויבים של אמריקה, הוא מתכופף להם.

והידידים, מכופף אותם.

מה זה?

זאת אומרת, שמו לנו עכשיו בכיפת העולם

בן אדם

שיביא את העולם הזה עכשיו

למלחמה גדולה.

הוא נאיבי,

הוא נאיבי,

נאיבי, הבחור נאיבי.

איך הוא אמר?

We will make change.

Change,

change זה שינוי

ו-change זה גם עודף.

בשבר הכלכלי נשאר לאמריקה רק change, עודף.

זה הכול.

העולם הזה ייגרר.

תוך פרק זמן קצר ביותר למלחמות, חבל על הזמן.

כל מה שכתוב בנביאים

הולך להתגשם לנגד עינינו.

כל פעם יש סנוניות של בדיקה.

יורים עלינו שני טילים נהריה, בדיקה.

מה יעשו הישראלים?

זה לא חיזבאללה חס ושלום, זה איזה משהו קטן כזה, כאלה אנשים שהם לא כל כך משתלטים, יש להם רפלקסים.

כל פעם הם שולחים איזה שתי טילים מהרפלקס.

ואין אזעקה,

ואף אחד לא שם לב, ונחתו הטילים,

ושלום על ישראל.

וביבי אמר, אין דבר כזה, זה לא יעבור בשתיקה.

כל דבר לא יעבור בשתיקה.

והשתיקה רועמת.

והשתיקה רועמת.

מה יהיה, אתם חושבים?

שנה טובה תהיה, אה?

השנה הזאת, שנה מאוד מיוחדת, מסוגלת השנה הזאת לגאולה.

מסוגלת לגאולה.

אם נהיה חכמים וננצל אותה,

יא חביבי, מה שאנחנו יכולים לעשות? כל העולם

יעמוד על הרגליים,

יילחמו מלחמות ביניו לבין עצמם, ואנחנו יכולים לשבת בצד ולהסתכל.

אם נהיה חכמים, ונעשה השנה באמת תשובה,

שראש השנה הזה תהיה שנת תשע,

תשועה לעם ישראל.

אבל זה תלוי בנו אם אנחנו רוצים באמת או לא רוצים באמת.

הכל ביד שלנו.

אתם רוצים שתבוא גאולה לעם ישראל?

לא כולם אני רואה.

אתם רוצים שתבוא גאולה לעם ישראל?

כן. יפה, אפשר יותר חזק, אתם חושבים? רוצים או לא רוצים?

כן.

בעזרת השם, עם צעקות כאלה, אם זה אמיתי,

אפשר שזה יבוא.

אבל אם תצעקו את זה בראש השנה ככה,

נמליחך מלך,

שאנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא ימלוך עלינו,

וואי וואי וואי, אם זה יהיה אמיתי,

אנחנו יכולים ממש להפוך את כל העולם כולו על פיו.

כל העולם כולו חי וניזון בזכותנו.

כל העולם כולו סובל בגללנו.

אנחנו מרכז הבריאה העולמי.

לא נבראה הבריאה אלא בשביל ישראל והתורה.

ואנחנו קובעים מה יהיה בעולם.

אם נהיה באחדות,

אתם ניצבים היום כולכם,

אף אחד בעולם לא יכול עלינו.

גם בלי שנילחם.

השם יילחם לכם

ואתם תחרישון.

אתם רואים מה הוא עושה כל פעם?

שמה שרפות,

מאות ואלפי דונמים.

שמה שרפות,

שמה שיטפונות,

שמה גלי צונאמי,

שמה טייפונים, שמה הוריקנים,

שמה ציקלונים.

כל יום, כל יום, בכל מיני מדינות בעולם אתה שומע מכות על מכות על מכות, לא יאומן כי יסופר.

מה עובר העולם?

מה אתם חושבים, זה סתם?

זה מראש השנה הקודם. נחתם

ונכתב בספר מה יהיה עד סוף השנה.

והשנה עוד לא נגמרה.

והשנה עוד לא נגמרה.

ובראש השנה אנחנו יכולים להחליט

איך תיראה השנה הבאה לעם ישראל ולעולם כולו.

במי זה תלוי?

בכל אחד מכם שיושב כאן.

כל אחד מכם יכול לתת

יד

להצלה של עם ישראל.

מה אנחנו צריכים בעצם?

מה זה ראש השנה?

מה מבקשים מאיתנו? תשובה.

אז תשובה זה טוב מאוד.

נגיד שאתה מבין את זה ואתה תבכה ואתה תחזור בתשובה.

אבל צריך שגם השכנים יחזרו בתשובה.

צריך שהמשפחה יחזרו בתשובה.

צריך שהחברים יחזרו בתשובה.

אנחנו צריכים לדאוג שכולנו נחזור בתשובה.

אם אנחנו נמצאים באונייה

וכל אחד יש לו תא בנפרד,

אז כל אחד יכול לעשות בתאו כל אשר עולה על ליבו, נכון?

אבל אם אחד מהחבר'ה יחליט לעשות חורץ לא בתא,

אנחנו צריכים להסכים

והוא יטביע את כולם.

המים ייכנסו והספינה והאונייה תשקע.

אז אנחנו צריכים למנוע אותו, נכון?

שלא יעשה חור. אז מה אם אתה בבית הפרטי?

אבל אתה עושה חור נדבא.

אז מה אנחנו צריכים לדאוג?

שאחרים לא יעשו חורים.

צריך להדריך אותם, הם לא יודעים מה הסכנה שהם עושים.

איך אפשר להדריך את העם?

אז קודם כל שתדעו, בשעה זו שאני מדבר עליכם,

בשידור ישיר לכל העולם.

ועכשיו רואים אתכם בכל העולם כולו, כמאה אלף איש.

עכשיו, עכשיו.

תראו את עצמכם, תעשו שלום, היי, ביי, שיראו אתכם,

לוס אנג'לס, צרפת,

כן,

תרימו.

אתם רואים את עצמכם?

אז מכל העולם רואים אתכם עכשיו.

אז זאת אומרת, הכוח שלכם,

מה שאתם מחליטים לעשות,

נותן כוח גם לאלה שרואים אתכם מכל העולם כולו.

אתר שופר.net היום זה החלון שדרכו כל היהודים בעולם

זוכים כמעט כל ערב לראות את היהודים שיושבים

בטבריה, בשדרות, בפתח תקווה,

ברעננה, בכפר סבא, בתל אביב.

כל ערב הם רואים

איפה אני מדבר, מי הקהל שיושב,

מה הקהל חושב, מה הקהל בישראל עושה,

וזה נותן להם כוחות.

אתם משפיעים בהחלטות שלכם גם על אנשים רחוקים.

ואחרי השידור החי הזה

יש שידור חוזר.

ואז רואים עוד פעם מה החלטתם.

וזה לנצח רואים, לנצח.

זה גם מוסרט למעלה, לא רק פה במצלמות.

גם למעלה.

ורואים בדיוק מה כל אחד ואחד החליט.

האם הוא רוצה לחזור בתשובה,

אחד,

והאם הוא רוצה להחזיר בתשובה, שתיים.

אז לא מספיק רק לחזור, זה דבר נפלא,

וזו זכות גדולה.

אבל צריך גם להחזיר.

מה עושים בשביל להחזיר?

אז אני השתדלתי לייצר כמה דברים שבעזרתם ניתן יהיה להחזיר יהודים.

אחד מהדברים

זה השחרורון שיש לי ביד.

אתם יודעים מה זה שחרורון?

זה פותחים את זה,

וזה נקרא התקן USB. זה נכנס לתוך המחשב, 8 ג'יגה.

יש בפנים סרטים,

הרצאות ושירים.

ב-3 ג'יגה

מכניסים למחשב וצופים.

5 ג'יגה פנות,

אפשר להיכנס לאתר שופר נקודה נט ולהוריד עוד חומר כמה שרוצים.

והולכים עם זה ביד, נתקלת עם מישהו שלא יודע כלום,

אתה אומר לו, יש לך מחשב?

בוא, טוז.

מכניס לבפנים ומראה לו סרטים, מה אתה רוצה לדעת?

מראה לו על המקום.

יפה או לא יפה?

אז כל אחד יכול לשחרר ערכת מגן דוד אדום,

יכול לשחרר אנשים מגיהינום, להעביר אותם מגן העדן.

ביד.

בלי חמצן, בלי כלום.

רק טוס,

וזהו.

ועוד דבר אחד אנחנו המצאנו,

אחרי שמונה שנים, ברוך השם, סוף סוף,

עשינו אנציקלופדיה מדברת.

שמעתם על דבר כזה? אנציקלופדיה מדברת.

יש אנציקלופדיה כתובה,

זאת מדברת.

אתה שואל שאלה,

היא עונה לך תשובה?

עונה.

מי עונה לך?

אני עונה לך.

שאל שאלה, אני עונה.

מה אתה רוצה לדעת? על גלגול נשמות?

אתה כותב גלגול נשמות במחשב, לוחץ אינטר, טוז, אני עונה.

אתה רוצה לדעת על הקופים? אם באת מהקופים, אתה כותב קופים, טוז, אני עונה.

אתה רוצה לדעת על המדע, מה אומר?

טוז, כל מה שאתה רוצה. השואה, טוז,

בריאת העולם, טוז,

עולם הבא, טוז, גרעי עדן גרעיון, טוז,

טוז, טוז, טוז.

אתה מטסטז ויודע הכול.

במקום לזפזף,

מטסטז.

אז אני אראה לכם שלושה קטעים.

שתבינו, בתוך זה יש 82 סרטים, 240 שעות,

1,727 תשובות.

כל זה נמצא בשני DVD שאתה הופך את כל השכונה.

אתה מזמין חברים,

בוא, מי שיש לו שאלה,

הקטע מומחה.

מה השאלה שלך?

כותב את השאלה, טוז, קבל תשובה.

למשל,

אם בא אדם ואומר לך, תשמע, אני מוכן לחזור בתשובה, בתנאי שתשכנע אותי שלא באתי מהקופים.

מה אתה עונה לאחד כזה?

אתה לוחץ,

קופים,

טוז.

זאת אומרת, לפי מה שאתה אומר,

אתה מדבר על האבולוציה של גרווישטרן.

לא, הוא מדבר על האבולוציה, אבל אני חושב שתשובה חילונית.

מי שאמר את הברירה הטבעית זה דארבי, אם אתה לא יודע.

זה מה שהוא אמר.

אוקיי, אז אם הוא אמר, אז הוא משתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך, אני למדתי...

בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אני לא, אל תראה אותי ככה, אני התקלקלתי פשוט.

אבל

כשלמדתי בבית ספר תל נורדוי בתל אביב,

אז נכנסתי לכיתה זאן,

לבית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נלמד שאתה קוף.

אמרתי לו, אני קוף, אינתה ואבו קופי.

אמר, לא, אני מתכוון ברצינות.

אני מתכוון ברצינות. אמרתי לו, איך תוכיח? אמר, אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים ואני אראה לך איך היה נראה, סבא שלך.

אמרתי לו, אתה תראה לי את הסבא שלי?

אמרתי, כן.

הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים.

והראה לי את האדם הפרה-היסטורי יוצא מהמערה עם אבו עגלה, עם אבוטה,

והוא אומר לי, זה הסבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר, אני אקח אותך לחדר טבע ואני אראה לך איך אתה התפתחת,

בברירה הטבעית.

לקח אותי לחדר טבע וראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות, איך הייתי קופי כה קטן.

לאט-לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך דין.

ואמרתי, בשנת 2000 אתה עוד תוציא מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמר לי, זה תורת האבולוציה של דרוויש.

אמרתי לו, תסלח לי המורה, זה נשמע לי בלבולוציה של דרוויש.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה המורה, גם אתה קוף.

אמר, שמור דיסטאנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשעות בתנ״ך.

המורה לתנ״ך אומר לי, תקרא בתורה,

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקים את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך אל המורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם, הוא אומר שאני קוף, מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה? על האספלט או על החצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו אם לשיעור הבא ייתנו לנו בוטים, בננות, משהו.

אמר, שאין תקציב.

אתם צוחקים,

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בספאדי.

מסכנים, הם לא התפתחו.

כנראה, הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעי.

השאירה אותם קופי קוף.

יש פה מישהו, משפחת בבום?

משפחת שימפנזה הגיעו הערב?

אולי אדון אורן מותן?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני אדם.

דרווין נשאר קוף.

זה הקטע הראשון.

מה קורה אם יש אישה שהיא שומרת שבת ומכינה מטעמים לכבוד שבת, טורחת והיא גאה, אבל יש לה תלונה.

מה התלונה?

הבנות

לא עוזרות לה,

והבעל רק אוכל.

האם ניתן לשכנע אישה כזאת שבכל שבוע היו לה שתי שבתות,

לא שבת אחת?

מה עליכם לעשות? לכתוב שבת וללחוץ,

טוז.

אל תגזים. תסכים איתי שלבן דתי יש הרבה הרבה יותר חובות והרבה יותר מטלות מאשר בן אדם שלא מאמין.

את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני?

כן. בואי אגלה לך סוד.

החובות הן לי ולך אותו דבר, רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן אדם החילוני גם יותר חי יותר טוב מהדתי.

מבחינת ההנאות בחיים,

מבחינת ההנאות. חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן?

אוי, איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת.

אוקיי, פה אצלך יותר טוב זה רוחני? זה במשהו בנשימה? לא, לא. לחילוני זה ממש עכשיו למציאות? קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני גשמי, גשמי. את יודעת למה? ולמה?

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש, שישי-שבת.

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

שישי-שבת. זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי, עד שאני מכינה,

עד שזה סופר, הדלקת נרות, ואז יש לי חופש.

תן לי, תני לי, תני לי רגע, יש לה בית מסובך, אני לא נכון.

חס וחלילה, חס ושלום, אין לי בית מסובך.

אמרת, שישי-שבת חופש.

נכון.

אז שיהיו בריאים, זה לגבר, לבעל, לילדי, לבן.

הם הולכים לבית הכנסת, הם חוזרים, אוכלים, שותים.

צריך לקום למזוג. מי מוזג?

האישה. נכון. אז לא הבנות, הן עייפות, הבנות שלי. אבל תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו. אז מי ימזוג? לא, לא. מי שרוצה לאכול. די. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון? זה לא מצחיק.

שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד, את חולה, מה יקרה?

אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. את רואה איזה זכות. אל תסתכלו עליה, אל תעשה עמרה. זכות השבת מגינה עלייך, אחרת מי ימזוג? נכון, נכון, נכון, אני לא מתכונן. אז הקב'ה אומר, בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה.

נכון, אתה צודק.

לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? אני אספר לך את הסיפור שלך, אוקיי. בדוגמה, תקשיבי. אוקיי, תודה רבה. יש שניים,

יש שניים שעובדים,

שניים שעובדים מתחת לאדמה,

חופרים תעלות עם תוריה וחם, שמש, ומזיעים, מזיעים.

אחד אומר, איזה בכט,

איזה מזל, מנחוס כל החיים,

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן,

כולם עוברים לי בעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים, תראה איזה חיים,

איזה מקצוע.

השני, שר, שורק,

ועובד.

מה אתה שמח?

אני מקים את הארץ,

אני דואג שיהיו לכולם מדרכות וכבישים וצינורות,

וזה בזכותי, כולם שוטים, כולם מבסוטים,

וזה, שניהם עומדים אותו מקצוע, אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ,

וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי, לדוגמה,

כשהיא מגישה את הדברים,

היא לא שורקת,

כי אצלנו לא שורקים.

אבל את רואה את האושר על הפנים.

סוף-סוף,

בעלה בבית, הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה, היא נהנית כשאנחנו אוכלים,

היא נהנית כשאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה, היא נהנית מכל רגע שבמחיצת המשפחה, והיא, היא,

דווקא היא,

הכינה וטרחה לכבוד שבת.

לכן אני אומר לה, בחרב שבת,

וכל הבנים, בבנות, אשת חיים מי ימצא.

אז איך השבת אצלכם, טובה או לא? ברוך השם, אין לי תלונות שלך. רגע, זה כמו יום חול, או יותר טוב מיום חול?

לא, ברור שלא. זה יותר מנוחה? זה יותר מנוחה או פחות? אני, ברוך השם, מחכה, אני אומרת, הלוואה ויהיה פעמיים בשבוע שבת.

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים. טוב, מה אני אעשה? לא חשוב.

אבל לא, אתה אמרת שנחים.

בטח נחים. שזוג נחים. בטח זוג נחים. אבל גם האישה עובדת, יאללה. אז למה ביקשת עוד שבת? אז נכון, צריך להאריך? למה ביקשתי מה? סליחה. סימן שביום חול יותר קשה, נכון?

כן, נכון, כי אתה מכבס ואתה מגהץ ואתה זה. פה אתה לא מכבס ולא מגהץ. יפה. אז נחים, ומה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים,

ועושים כלים, ומכינים. נכון, אתה צוחק. אין יותר להתערב. ומעשנים, ועשן, וריח, וטמבלוויזיה, ולכלוך, וקלפים, וששבש, וטח-טח-טח, וטח-טח-טח, וויכוחים, ומריבות, וטלפונים, ובלאגן,

ומה?

ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר עד טבריה, בדרך נתקעים בפקקים, יורדים בחורשה, אוכלים, עולה על זה זבובים,

חול, לכלוך, הכול.

חוזרים באמצע, מקללים, רבים, סתירות, כאפות, הכול. מה יותר טוב?

מה יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק, אני שומעת את הקלטות שלך. לפי דעתי אתה צודק. ברוך השם, תהיי בריאה. שבת שלום, שבת שלום.

את יודעת,

רק כשאומרים את המילה שבת שלום, כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה.

כבר רק שומעים את המילה שבת שלום, כבר האדם חי אחרת.

כן?

ומה קורה אם מגיע לטבריה בן אדם שהוא מתרברב, שהוא יודע תשובה לכל שאלה, מבין בכל דבר, ובעצם לא מבין דבר וחצי דבר?

איך יוצאים ראש עם בן אדם כזה? פשוט צריך לתקתק.

אחוז,

ו...

תפסיק עם הצעירים. הכל בא מעפר, עצור.

הכל בא מעפר וחוזר לעפר, אבל אתה צריך לזכור דבר אחד.

אתה עכשיו מדבר,

כן?

אתה נשמה בתוך גוף.

כן או לא? כן. אתה נשמה בתוך גוף. כן. אז אני שואל אותך, מה זה נשמה? אני מאמין בזה. אמרת כן. בנשמה אני מאמין. מה זה נשמה?

זה שהדבר לא מוסבר. לא מוסבר? וגם אתה לא יודע מה זה. כל דבר שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. אבל אני לא יודע. בסוף נהיה אותו דבר.

אבל רק רגע. עצור. אם נהיה אותו דבר, אני אהיה עם ציצית. תצטרך לשים ציצית. אדוני הפסיכולוגים בעולם, כן? שינו את המושג פסיכולוגיה, ל... למושג תורת ההתנהגות, כן? בשביל שלא יודעים מה זה נפש. לא יודעים. ומה זה נשמה, וגם אתה לא יודע. גם אני. כן?

בוא אני אגיד לך שאני כן יודע, כתוב בתורה... אה, כתוב. עזובתי מה שכתוב, תחיל את השכל. רגע, רגע. עזוב מה שכתוב. למה אמרת פסיכולוגים שקראו לזה תורת ההתנהגות, עזוב מה שכתוב, דבר עם שכל. עזוב מה הם אמרו. למה אתה אומר שכתוב בספר על המקובלים מצוות לפני מאה שנה? עזוב את הספר, דבר עם שכל. נכון. נכון? למה אתה אומר שכתוב 80 מיליון, עזוב את הספר, דבר עם שכל. זה הגיוני.

זה היגיון! עכשיו אני שואל אותך,

איך ההיגיון שלך קובע שיש לך נשמה כשאתה לא יודע אפילו להסביר אותה?

הנשמה זה ישות בלתי מוסברת. נשמה זה ישות בלתי מוסברת.

זה אדם שאני מקבל את הגיון שלך.

רגע, מה קורה עם הנשמה ברגע שאדם מת?

עולה. עולה, לאן?

אצל הדרוזים היא גם חוזרת. בסדר, אבל לאן? זה אצל הדרוזים, לא נכון. בסדר, מי אמר לך? גם אצל היהודים. גם אצל היהודים. נכון. אז למה אתה אומר רק דרוזים? זה לא התורה.

עזוב תורה, מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה? מה קרה לך?

אני באתי בשם הספר.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה.

השימה שלך עולה. לאן?

לא יודע. שביל החלב. לא יודע. לאן היא עולה?

שביל הבשר. רק רגע, אני רוצה להבין.

עולה זה אתה יודע. מי היא אתה לא יודע.

לאן עולה אתה לא יודע. גם אתה לא יודע. אני ברור. כל מה שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. בטוח שאתה לא יודע. אבל מה שאני יודע אתה יודע?

כמעט. כמעט. כן. אז אני אשאל אותך שאלה.

מה זה וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה?

ויפח באפיו נשמת חיים.

כן, זו דוגמה שלישית.

השקענו בזה הרבה כסף.

התוכנה לבד עלתה למעלה מחצי מיליון שקל,

רק לעשות את התוכנה, שתדע לקחת את הטקסטים ולחבר אותם עם הקטעים האלה.

לערוך לקח

30 שנה,

שמונה,

שלושים,

שמונים ושתיים סרטים, 1,727 תשובות,

ויש בפנים 240 שעות למעלה מחמשת אלפים שקל, רק חומר בתוך שני דיסקים DVD. אבל

בשביל שעם ישראל יחזור בתשובה

ויחזיר יהודים אחרים בתשובה,

ויוכל בקלות לשכנע כל אחד

לעילוי נשמת מורים וריבי הרב הגאון הרב יהודה שפירא, זכר צדיק וקדוש לברכה, שנפטר לפני כשלושה חודשים,

החלטנו לעשות את זה במחיר מצחיק,

100 שקלים בלבד,

בשביל לזכות את הרבים שיחזירו יהודים בתשובה.

יוצא,

שכל סרטון כזה עולה לכם חמש אגורות מכספי מעשר,

ועם זה אפשר להחזיר את כל עם ישראל בתשובה.

השאלה,

אם כשצעקתם גאולה, רוצים גאולה,

אתם מוכנים שתבוא הגאולה על ידי התשובה?

שובו אליי,

ואשובה אליכם.

מי שמוכן להשקיע 100 שקלים בשביל להחזיר יהודים

לפני ראש השנה עוד שתהיה לו זכות,

ישלוף 100 שקלים, יעברו, ייתנו לו כמה דקות,

ונעבור אחר כך לשאלות ותשובות.

עם זה,

נכנסים

לראש השנה כמזכי הרבים.

זכות שאין כדוגמתה.

מי שרוצה לשלם בכרטיס אשראי, יכול לשלם בכרטיס אשראי.

יעקב, איפה אתה תשב?

כרטיס אשראי פה אצל הבחור שעומד שם.

שאלה ראשונה, למי יש?

כן, הנה יש פה יהודי באמצע.

רגע, יביאו לך.

מיקרופון.

תן לו, תן לו מיקרופון פה.

כן.

עובד, עובד. עובד? אוקיי. בנוגע באשר הוא שם,

מה בנוגע לזידונות?

אנחנו מתפללים, אומרים,

בין במזיד ובין בשוגג.

מה זה יעזור לי באשר הוא שם אם אני עושה דבר בזדון?

אם עשית, לא עושה כבר.

אם עשיתי,

שנה הבאה, כי יש לי הרעיון הזה של באשר הוא שם.

עוד פעם. שנה הבאה יהיה לי באשר הוא שם.

קודם כל, תקשיב.

אדם

מתבקש לעשות תשובה.

זה שאחרי התשובה הוא יכול לחטוא,

זה ברור.

אבל אתה יודע, כשיוצאים מכאן,

הכול מצטרף.

ראש השנה זה יום הדין של הגופות.

מי יחיה ומי ימות, מי יהיה בריא, מי יהיה חולה,

מי יהיה עשיר, מי עני, זה דין של הגופות.

זה לא דין של הנשמות.

על הנשמות, כשאתה יוצא מהעולם,

אז עושים לך כמה עשית עבירות, כמה עשית מצוות,

ומתחשבנים איתך.

לכן, פה כשדנים אותך בראש השנה באשר הוא שם, זה דין הגוף, אם תחיה או לא.

ואם תחיה, איך תחיה.

אבל זה לא אומר שהמזיד והשוגג, אם לא חזרת בתשובה,

אז אתה חושב שזה נעלם. זה לא נעלם.

רק עם תשובה אמיתית זה יכול להימחק.

תשובה אמיתית.

אם זה לא תשובה אמיתית,

העוונות נשארו,

ויום אחד אדם יוצא,

והוא בא עם כל העבירות וכל המצוות,

ואז שוקלים ומודדים בדיוק מה דינו.

אז לא כדאי לסמוך על הפטנט שאני רק אומר באשר הוא שם, בוחר רק רבע שעה וגומר את הסיפור,

וסומך על שנה הבאה גם כן.

כי אז מצטרף כל העבירות ביחד,

וייתנו את הדין למעלה.

אבל השם כל כך רוצה למחול לנו,

ובאמת למחול,

אז אם אנחנו חכמים,

די.

מה שעשינו עד עכשיו,

הבנו שיש לנו זכות,

מי לא ינצל אותה?

צריך להיות טיפש לחזור עוד פעם למי שמרחם עלינו כל כך, ולעשות עוד פעם לאותו אחד עוד פעם עבירות.

תאר לך ששוטר מעביר אותך,

נסעת נגיד 180 קמ״ש,

והוא מעביר אותך, ואחר כך אתה נוסע עוד 180 קמ״ש,

והוא תופס אותך. מה יהיה עכשיו?

עכשיו הוא רק יעביר אותך.

איך אתה נוסע עוד פעם ככה?

זאת אומרת, זאת חוצפה שהאדם יכול לחזור עוד פעם, זה נקרא, ככלב השב על כאו כסיל שונה באיוולתו.

כלב אוכל מאכל,

מקיא אותו, ואוכל את הכי שלו עוד פעם.

זה מגעיל.

ככה כסיל שונה חוזר עוד פעם על האיוולת שלו.

עשה עבירות,

הקיא אותן בתשובה,

ואחר כך אוכל עוד פעם את העבירות. איזה מין דבר זה?

זה מגעיל!

עוד דבר יש לך? תן לו מיקרופון.

תן לו.

איי, איי.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, כן. רק דבר קטן, כבוד הרב, כן, הדוגמה של השוטר, השוטר הוא זר בשבילי.

הקדוש ברוך הוא האלוקים שלי, והוא כמו אבא שלי, כרחם אב על בנים.

נכון, אבל אתה... כי אין לך מה שמלעלה רעיו.

אז אני עוד עושה שגיאות ועושה שגיאות.

כן, אבל מי שעושה בכוונה לאבא, עוד פעם... אבל אנחנו לא חושבים על הכוונה.

חושבים ועוד איך. מה, אנחנו לא יודעים מה עושים?

חוץ מזה אנחנו אומרים אבינו מלכנו.

למה אבינו מלכנו?

הוא לא רק אבא, הוא גם מלך.

ומלך

חייב להשליט סדר ומשפט, אחרת איזה מין מלך זה?

לכן אומרים אבינו מלכנו.

אז נכון שהוא מרחם, אבל כמה יכול לרחם אם אתה עושה לו פדיחות כל פעם?

נגיד ילד בא לבית כנסת עם אבא שלו.

והילד תולש את הפרוכת ושובר את הרימונים של הספר תורה והכל.

אבא שלו מרחם עליו ואומר לו יא בני כך שוקולד, כך סוכריה, כך זה.

לקח את הכל לאכל, אמר טוב אני אשב בשקט.

יסתובב אבא, עוד פעם, כורע את הפרוכת,

עוד פעם שובר ונתץ, עושה. מה?

יביא אותו עוד פעם בית כנסת, ישאיר אותו בעונש.

כמה יכולים פעמים?

אבל חוזרים עלו את התפילה כל שנה.

אבינו מלכנו רחם עלינו וחוזרים וחולים. אבל קצת מה שנכשל אדם הוא לא מלאך, יכול להיכשל.

להיכשל.

אתה נוסע במהירות,

אז אם אתה נוסע במהירות נגיד מותר מאה,

עברת קצת, 110. אבל אם אתה נוסע ב-220 אתה לא יכול להגיד לו שמתי לב.

נכון?

תודה.

אוקיי, תודה. תהיה בריא.

תודה.

בריא. כן.

שאלה נוספת.

הנה, בוא בחור בירוק.

כבוד הרב, בראש השנה אומרים ספר אמיתים וספר החיים נפתחים בפניו.

נכון. החיים, אנחנו מבינים.

אוקיי, אנחנו חיים. על מה מתים?

גם הנשמות שנמצאות למעלה עומדות בשביל הפועל. נכון, נכון. נכון. אם אתה בן ויש לך אבא למעלה נגיד, אז בן מזכה אב.

אז גם כן דנים את האבא לפי המעשים של הילדים שלו שנשארו למטה.

וגם לפי התלמידים שלו. אם הוא השאיר תלמידים טובים, אז מזכים אותו בעולם העליון גם.

זאת אומרת, המתים עדיין מושפעים מהחיים למטה.

הבנת עיוני?

בי קרפול.

חזק בואו.

תהיה בריא. יש לי שיחה מוונצואלה.

יש עוד?

כן, אפשר הכול. רגע, אתה רוצה ברכה? לא שאלה.

הלו?

מה זה בסוף?

הלו, הרב אמנה. שלום, מי זה?

זה שימוש שוקו מוונצואלה.

שלום עליכם. מה רצונך?

ברצוני שתברך, יש ילדה שקוראים לה ארחל מלטקה בנינט,

חנינה חנה.

יש לה 26, והילדה הזאת נולדה עם בעיות,

והיא רוצה שתברך אותה, שיהיה לה חוכמה, דעת ובינה כמו כל הבנות,

ושהשם ימלא את כל המשאלות ליבם של ההורים שלה.

נפלא, ואתה מוכן לתרום עשר אנציקלופדיות?

מוכן, מוכן. אשריך.

אז תגיד את שמה.

מה?

תגיד עוד פעם את שמה.

רחל מלכה בת נינט.

רחל מלכה בת נינט.

בנינט חנינה חנה.

חנינה חנה.

השם יזכה אותה בעזרת השם יתברך לחוכמה, בינה ודעת,

ותהיה ככל הבנות,

ותזכה לזיווג הגון ובריאות והצלחה.

וימלא כל מישאלות ליבם של הוריה.

וכל משאלות ליבם של הוריה ימולאו בכתיבה וחתימה טובה.

אמן. אמן. עוד משהו, הרב. למה הרב לא מגיע לוונצואלה? יש הרבה אנשים שרוצים לשמוע את הרב?

הוגוד שבס, מסכים?

אה?

הוגוד שבס, מסכים?

שבס מה?

הנשיא שלך.

כן. הוא מסכים?

לא, לא מבין.

סליחה.

יש לך נשיא, קוראים לו הוגו צ'בס.

כן, יש לך, כן. הוא מסכים שאני אבוא?

מה אכפת לנו אם הוא מסכים או לא, שהרב יבוא? הוא לא אוהב יהודים כל כך.

זו הצלה נפשות.

אני מוכן לבוא.

אתם מוכן לארגן הרצאה?

אה, כן, השאלה זה כל הכספים וזה, לא?

בטח, זה עולה הרבה כסף. זה עולה בערך 100,000 דולר.

100,000 דולר.

קצת קשה איך.

לך קשה, אבל לקהילה לא קשה ביחד.

לא קשה מהר.

תסתכל, תסתכל, תסתכל איזה הרצאה הייתה בארגנטינה.

תסתכל איזה הרצאה הייתה בארגנטינה ותבין מה אפשר לעשות בוונצואלה.

טוב, תחשוב על זה.

אתה נשמע מקוטע. שיהיה לך שנה טובה, בריאות והצלחה.

תהיה בריא.

כן, רבותיי, שאלה נוספת. מי הצביע פה?

מי איפה פה? פה? פה?

תן להם שמה, בבקשה, שמה.

יש פה מישהי ששואלת,

בעצם זו אחות של זה שמארגן את כל ההרצאה, ברוך השם,

הרב אלי חניה,

היא אחות שלו, והיא שואלת, אמא שלה התעברה,

והשם ישמו, והיא מאוד חולה.

היא שואלת אם זה, בגלל שהיא צדקת, היא צדקת.

האם זו זכות שהיא התעברה? משהו כזה.

זה שהיא לא רואה, זו זכות שהיא לא עושה חטאים,

כך היא אומרת.

שהיא לא, מה? זה טוב שהיא לא עושה חטאים שהיא התעברה, כאילו.

אני גם לא הבנתי כל כך את השאלה, אבל היא מתביישת לדבר.

יצחק אבינו התעבר בסוף ימיו,

והקדוש ברוך הוא הן בקדושיו לא יאמין,

והוא זכה לגילוי גדול מאוד בגלל שהוא היה עיוור,

שקהו עיניו.

אז יש מעלה ויש חסרון.

ריבים תיא בן חרש

שימה את עיניו

בשביל לא להיכשל בראיות אסורות.

שימה את עיניו,

והקדוש ברוך הוא שלח לו את המלאך רפאל רפאותו והוא לא הסכים להתרפא,

רק בתנאי

שהוא לא יחטא בעיניו.

והקדוש ברוך הוא הבטיחו שלא יחטא.

ריבים תיא בן חרש,

תנא קדוש,

בדרך לכפר חילבון, שם כשנכנסים ימינה,

נמצא ציון הקדוש שלו.

אז יש כאלה שהיו סומים ולא ראו,

וזה לא הפריע להם במעלות ובמדרגות, ואדרבה.

הם זכו שיצר הרע לא שולט בהם בכלל,

כי יצר הרע שולט בעיקר

דרך העיניים.

אז לכן עיניים ולב

הם שני סרסורי החטא.

עין רואה

ולב חומד וכלי מעשה גומרים.

אז נכון שמי שלא רואה את העולם הוא נחשב כמת,

סומה חשוב כמת,

אבל מצד שני, אם הוא צדיק

וזה לא חסר לו,

אז הוא נשמר מייצר הרע לחלוטין.

כבוד הרב, האמא תמיד אומרת ברוך השם,

אבל אולי כבוד הרב יגיד גם לילדים,

גם לאותה אחת ששואלת,

הם מאוד מתייסרים שאימא ככה,

אולי כבוד הרב יגיד להם, אולי לקבל משהו,

צניעות, משהו. השאלה היא, האם העיוורון התחיל מאיזה סיבה?

מהסוכרת.

מהסוכרת. סוכרת, כן.

הבנתי.

והרופאים אומרים שאין לזה תקנה, זאת אומרת יש לה בצקת כבר בעין וכולי?

כן, כן.

והם אומרים שאין תקנה?

אין.

אין על התרופה. אני מאמין שיש.

נכון, השם הכל יכול.

אבל זה בתנאי

שכל הבנות שלה ילכו בצניעות גמורה.

אמת. יפה, כפיים.

כבוד הרב יכול להסביר לה שבעזרת השם. אם האם את צדקת והיא רואה את הבנות לא הולכות בצניעות,

אז זו בעיה.

עדיף לה כנראה לא לראות.

היא אומרת שהיא יכולה לקבל על עצמה הכל חוץ מצניעות.

אני יודע, זה הבעיה.

זהו. אבל זה מה שדיברתי ורמזתי, שצריכים לדעת, שהעיניים... יש לה אח צדיק שמזכה את הרבים.

בבקשה, תדברי.

הרב קשה לי צניעות.

מה?

קשה לי צניעות.

קשה מה?

קשה לי לקבל עליי צניעות. אני יכולה לקבל עליי הכל, אני שומרת שבת. לא הבנתי, מה קשה? להוסיף עוד עשרים סנטימטר בגד?

קשה לי, ניסיתי.

אבל מה הקושי? אני לא מבין מה קשה בזה. לא הבנתי. הנה אני הולך, תראי, עם שני בגדים סגור לגמרי,

שרוולים עד הסוף.

מה הבעיה?

אני הולך גם עם גרביים ועם שני כובעים ועם אנטנה גם.

מה הבעיה?

מה קשור לאופנה? מה זה קשור לאופנה? אני הולך עם בגדים בגלל שאני לא בעל חי.

בעל חי הולך בלי בגדים.

ראיתי כלב בדרך, לא היה לו בגדים.

חתולים בלי בגדים.

בני אדם בלי בגדים?

מה, הם חתולים?

אדם, אישה, צריכים ללכת עם בגדים מכוסים.

כתוב שהאדם הראשון ואישה, כשנפקחו עיניהם,

ראו שם ערומים ויתבוששו.

מיד חיפשו איך להסתיר את עצמם.

והשם תפר להם קטנות עור.

מה שייך אופנה, מודה, בטיח. זה לא קשור לאופנה, זה קשור. זה צריך לשתי סיבות. אחת, צניעות.

ושתיים, בשביל הקור והחום.

מה זה קשור לאופנה?

אם אני ככה עם משהו אחר, לא צניעות.

לא, רק צניעות. זה קשה לי, אני לא שאני לא רוצה, זה קשה. אמא שלך, אני בטוח שאם היא רוצה לפקוח את העיניים, זה לראות את הבנות צדיקות. לראות צדיקות. לראות.

אם יש בשביל מה שתפקח את העיניים,

אני נתתי לכם סיבה למה יכול להיות שהקדוש ברוך הוא יכול להפוך את הגזירה.

זה מה שאלי אמר לי. אם תסכימו לזה,

אני מברך את האימא שהשם יעשה לה בעזרת השם נס,

שהיא תראה בנות צנועות כמו שהיא חפצה.

אני מפחד.

מה את אומרת? אני מפחדת. פוחדת?

לא יעצרו אותך מהמשטרה.

מס הכנסה לא ידבר איתך מילה.

ממי את פוחדת?

אני מוכנה לנסות, אבל זה קשה.

אני מבין שזה קשה. אני לא יודעת, פעם הייתי, פעם

שאתה לא קשה. אני מבין שזה קשה, אז מה? אז מה?

את נשואה? רווקה.

רווקה זה בכלל עוד קל.

קשה ב...

יא חביבי, קשה. מה קשה? מה קשה?

אנשים הולכים לצבא, שמים להם סרבלים, שמים להם עליהם גבוהות.

ברגע שאני אקחה על עצמי צניעות, זה לא ללכת לים, לא ללכת למועדונים.

זה מורכב, זה פשוט לחזור בתשובה שלמה.

מה, את השתגעת? את הולכת לים? זה לחזור בתשובה שלמה, וזה קשה לי. את רוצה ללכת לים, אין בעיה, בחוף לא מעורב.

מה?

מה, הולכים לים עם גברים אוי ואבוי?

מה זה? צריך צניעות קצת. בושה. אני יכולה לקחת משהו אחר?

איך?

זה קשור.

אנשים לא מבינים.

מה עוד? זה בגלל שאת בלי צניעות, את לא מבינה מה מדברים.

אני שואל אתכם שאלה, ייתכן דבר... אנשים לא מבינים אפילו מה הם עושים.

אתם תארים לכם שאישה פותחת את הדלת

לאדם זר

עם בגדים כמו בגד ים שהיא הולכת בים.

אם בעל רואה את אשתו פותחת את הדלת ככה,

מה הוא עושה?

אז איך הוא מסכים שהיא תלך לים ככה לפני

אלף אנשים?

אנשים משוגעים, פשוט משוגעים.

זה לא יאומן כי יסופר כמה שגאון נכנס לאנשים.

אין בושה בכלל?

צניעות זה הדבר הכי מכבד את הבן אדם.

בת מלך,

מלכו של עולם.

צריך ללכת כמו שרה, רבקה, רחל, לאה, אמהות הקדושות.

מה זה, אנחנו בעלי חיים?

זה לא קשה, זה יצר הרע.

לא קשה, יצר הרע זה.

אם תחליטי,

שאמא תראה בעזרת השם אותך צדקת,

יש סיכוי לאימא לראות.

אני אשאל אותך שאלה קשה, תקשיבי איזה שאלה קשה אני שואל.

אם המצב היה חס ושלום הפוך,

היו אומרים שיש לך סיכוי לראות בתנאי שאימא שלך תלך בצניעות.

האם את מעלה בדעתך שאימא שלך לא הייתה הולכת בצניעות

בשביל שאת תראי?

אם היו אומרים לבן אדם, הבן שלך פצוע קשה והסיכוי שלו להחלמה הוא קלוש.

אבל אם אנחנו נעטוף אותך בתחבושת

ואת הידיים שלך בגבס,

אז הוא יחלים.

יש איזה הורה שלא יסכים שיחבשו אותו בתחבושת,

וישים גבס בידיים בשביל שהבן שלו יחלים.

גבס, גבס.

נשים בגד עוד עשרים סנטים.

חתיכת בד?

מה הבעיה?

שופוני, שופוני.

מה, אנחנו בעלי חיים?

קצת כבוד?

אימא,

אימא גידלה אותך שנים על גבי שנים, חיתלה אותך, רצה איתך קופת חולים, לקחה אותך בית ספר,

צריכים ללכת סנדוויצ'ים בבוקר,

הכל.

לא רוע.

אפשר, בעזרת השם יתברך,

לעשות נס

אם תשברו את הטבע שלכם.

אם תשברו את הטבע שלכם,

אפשר להפוך את הטבע שהיא תהיה רוע.

זה קשה,

אבל יותר קשה להיות עיוור.

יותר, יותר קשה.

הנה, עם בכי כזה, כמו שהיא בוכה עכשיו, אם היא בוכה בראש השנה על זה שהיא הלכה לא בצניעות עד עכשיו, יש לה כפרה לכל החיים.

אחוזר כאן, תודה רבה לכם.

אם את רוצה לחשוב קצת, אני אתן לך לחשוב. אם את רוצה שאני אראה לך

סרט

מה בגד עושה, מה בגד יכול להציל,

אז זה יכול לעזור לך.

את רוצה לראות?

לא, אם היא תגיד אני אראה לה.

כן, רוצה?

רוצה?

בואי אני אראה לך אישה שהייתה עקשנית מאוד מאוד,

קוראים לזה כוחה של מצווה,

שהיא באה ערב

במיוחד

בשביל לשאול אותי שאלה קשה ביותר.

והקדוש ברוך הוא סייע,

והיא שמעה למה שאני מבקש, ובזכות זה תראו מה קרה.

בבקשה.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

אין דבר. תוך רבע שעה תתאוששי.

במקום להיות בחדר התאוששות בבית-חולים,

היא תתאושש פה.

שלום, כבוד הרב.

שלום. לי אין שאלה, אבל יהיו לי בעזרת השם שאלות.

אני רוצה להודות לך ולהגיד לך תודה,

שאני מתרגלת שקודם כול ב-7 בדצמבר זיכית אותי לחזור בתשובה ולשים את הכיסוי ראש.

חזרת וברוך.

כששמתי את הכיסוי ראש, וממש התעקשת איתי, ואני ראיתי את זה אחר כך, לאחר מכן, באינטרנט, כשאני בוכה, ואני אומרת לך, לא, כבוד הרב, אני לא רוצה, אני רוצה רק בשבת,

ואני אקח עלי רק בשבת. אז אתה אומר לי, ואז אמרתי לך שיש לי איזושהי מחלה, וזה, ואתה אומר לי, את רוצה שהמחלה תעבור לאחמד אינינג'אן? אמרתי לו, כן, אבל,

ואני רק מזכירה לך ככה, ובקצרה, אז אמרתי לך,

טוב, בסוף קיבלתי את זה, אבל לא, הרגשתי כזה, התחלתי לבכות ולהתרגש, וזה, היום, במיליונים, מיליונים של מיליונים, אני לא,

לא אוריד את הכיסוי,

ואני,

אני לא יכולה להיפרד מזה, זה דבר שאין, אי אפשר להגדיל את זה.

את ההרגשה, את השינוי בבית,

את המחלה בכלל שלא לדבר, זה לא קיים.

שלום, אשר.

ברוך השם.

אני רק לא מבין איך אחמד אינג'אן עוד שורד, אחרי כל המחלות השונות.

אני לא שאני שואלת אם הוא באמת עברה אליו במחלה,

המחלה שלי. כתבו עליו בעיתונים לפני כמה שמעת שיש לו כמה מחלות,

אבל בינתיים הוא מחזיק מעמד, למה הוא רצה?

אבל הוא מחזיק מעמד, כנראה שזו קריפה קשה.

בכל אופן, הבית גם השתנה,

כבוד הרב, אני רוצה להגיד רק באמת שהדברים הסתדרו ממש כמו פאזל שמסדרים את ההרכבת, הכל כזה, ברוך השם, מסתדר, דברים שלא, הכול מסתדר.

אני לא יודעת, אני מודה לבורא עולם ומודה לך שאתה השליח שלו,

שהקרבת אותי אליו. תגידי לי, לא הקרבתי, קרבתי? קרבתי. אני מתרגשת.

עכשיו רק רגע, תגידי לי,

מה ממליצה לנשים פה שהן נשואות, אימהות או נשואותיות או אלמנות ודורשות?

חיירות וכיסוי ראש, מה יש לך להגיד להם?

איך עבדת את השלב של הפחד והטראומה שאת יוצאת לרחוב וכולם שואלים מה השתגעת?

כן, אז אני אספר ככה שיצאתי מהרצאה של הרב עמר יצחק יצאתי עם מכנסי ג'ינס, זה היה חורף גשום וקו איפה הייתה הרצאה דרך אגב? בלב אשקלון כן ובאמת, היו המון תורמים, לא היה לי כלום וזה,

אחד נתן לי 2,000 שקלים והשני לבית מלון ובאו אליי הביתה ודברים ליד הדלת שמו לי ועד היום, עד היום, ניסים ונפלאות,

כסף מתחת לדלתה, אני פותחת את הדלת, אני רואה שאתה עוד 200 ועוד 200 ועוד 200 ועוד 200 ועוד 200 ועוד בורא עולם, אז אתה ספומאס? אל תגידי תכתובי.

כל מיני ניסים ונפלאות, כל מיני דברים טובים שקרו לי בדרך, השתבח שימו, בורא עולם.

אז אני רוצה להגיד שיצאתי מזיינתי מההרצאה והלכתי בדרך לאלפי איפה שנפקר ואני לבד, הולכת ולכת ואני באופן, ואני עם מכנסיים בכיסוי ראש מה אני עושה, איך אני עושה, איך אני מתחילה,

מה, כאילו מה, מה אני? באמת היה לי קשה, באמת קשה. כשהגעתי הביתה נרכשתי בדלת ואני פותחת את הדלת ורואה אותי, אה, השתבח שימו, איזה איוט. אמרתי לו, מה השתבח שימו? היה מטומטם, תן לה מה עשו לי.

וככה נתחלתי להילחץ, מה אתה אומר? ואומר, מה אתה אומר? זה בסדר גמור, ויופי, וזה, והיה באמת,

הוא עודד אותי יותר וקיבל את זה באמת בצורה טובה.

למחרת בבוקר קמתי, רגע, רגע, יש יום מחר, מה קרה?

למחרת בבוקר קמתי, ואני לא אשקר, באמת, זה קצת קשה.

זה קצת קשה, ביצר הרע, אתה יודע, מה עשיתי, ובאמת צערתי להם גוונים, והייתי משקיעה בו, ופחית, והם בשבילי אריזה או לימוזה, רואים את זהבה, זה זהבה מאחורה, זו זהבה.

אז באמת קשה היה בהתחלה, אבל היום, איך שם... לא, לא, לא, כמה ימים היה קשה.

היה, כן, היו ימים מאוד קשים, אני לא אומרת ש... אני לא... הנה... היית ברונזה פה, לא זהבה. רואים עלייך, ואני נראית כמו איזה מוסכמה. לא, איזה פחד, איזה פחד. כן, כאילו, אמרו לי, עכשיו אני עולה לגרדון, זה שחיטה. בוא, בוא נשמע, מה היא אמרה? אז נראה, נראה, נראה, נראה. תן לה, פה, כן.

תודה רבה.

אני מתרגשת, יש לי מחלה קשה במעיים, וקשה לי, קשה לי עם זה, עם המחלה הזאת שבמעיים, זו מחלה כרונית.

כן. ואני רוצה, כבוד הרב, שתגיד לי מה אני יכולה לעשות, לקחת על עצמי

שאני אתרפא בעזרת השם.

תגידי לי משהו, את נשואה? כן.

את מוכנה לקבל על עצמך תשובה וצניעות?

בעזרת השם. רגע, שנייה.

עד היום הקפדת במאכלות לאכול רק כאשר... רק כאשר.

כאשר גלת? רק כאשר.

כאשר. אנחנו באנו מבית של כאשר, ששומרים שבת, חלב ובשר. כאשר זה בעיה.

חלק צריך, לא כאשר. חלק, חלק. במהדרין? גלת, בדיוק. לא, לא הקפדתי. כאשר זה בעיה.

לא, אז מה? ובפרט בבשר, כאשר, לפי הספרדים, זה לא כאשר.

צריך חלק בית יוסף.

אם זה לא חלק בית יוסף, בשר או עוף,

זה בעיה.

אז לכן צריך להקפיד, כל דבר יש בדץ.

אם יש בדץ,

בדץ העדה החרדית, בדץ הרב לנדא, כזה.

זה, ואין דבר שאין. היום יש הכול.

זה אותו אוכל, בדיוק. רק עם השגחה כזאת.

ובשר וחלב, כמובן, בפית, להקפיד בכלים ובשאר הדברים.

אז אם בעזרת השם תקפידי בזה ותקבלי עלייך תשובה וצניעות,

אני אברך אותך שהשם יעזור לך, שתרפאי ממחלת המעיים,

ושהיא תעבור מיד לאחמד ניג'אד.

אמן!

בסדר? בסדר, כבוד הרב, בבקשה. הנה, תן לה כיסוי ראש. כבוד הרב, אני... רגע, רגע, כבוד הרב. כן. כיסוי ראש זה, אני לוקחת על עצמי עכשיו לשים את זה? זה צניעות. את רוצה להתפטר מהמחלה? כן. נכון. אני רוצה. את רוצה מעכשיו להתפטר מהמחלה, או לאט לאט? לא, לא שאלה. אני רוצה, בעזרת השם. מהר. אבל אני רוצה,

רוצה, בעזרת השם, מתי שהקדוש ברוך הוא יעשה את זה? הוא רוצה כבר מזמן, בחור. בסדר, אבל אני רוצה להתחיל לקחת עליי קודם כל בשבתות, וללכת לשיעורים. זה לא קשור. לא קשור. אז זה קשור. מה קשה? מה הקשר של להתחיל משבתות? בעזרת השם, לשים את הכסף. מה יותר קשה, מחלת המעיים או כיסוי ראש? מה יותר קשה? מחלת המעיים, ברור ש... אז בואי נתפטר ממנה. בסדר, אבל אני... רגע. מה רגע? מה רגע?

רגע, כבוד הרב, אני לא רוצה לעשות דבר שאני... אני אישה שאני שומרת שבת. אני לא נוסעת בשבת. אני שואל אותך שאלה.

אם היית הולכת עכשיו, חס ושלום, בבית חולים עם התקפה במעיים. קורה לי. רגע, רגע. והיו אומרים לך שאת צריכה לעלות עכשיו על שולחן הניתוחים.

עליתי על שולחן הניתוחים,

עברתי 13 שעות וכן. רגע, רגע. רק רגע.

היית אומרת לרופא, לא, לא, לא, משבת.

אני לא יכולה עכשיו.

בשבת, רק משבת, ואני אלך לשיעורים של רפואה קודם,

ואחרי זה תנתח אותי. היית אומרת לו ככה?

או שאם הוא אומר לך דחוף עכשיו לעלות על השולחן, את עולה אפילו שיש סכנה בניתוח.

מה את עושה?

עולה. עולה? הנה, בלי לעלות על שולחן ניתוחים, בלי הזמין, בלי כלום.

בסדר, רגע, כבוד הרב, אני לא רוצה...

אני רוצה להתחיל משבתות, ושהשם יעזור לי, ולאט לאט, בעזרת השם, אני אבין. מה לאט לאט?

אני אומר לה. אני לא יכולה ללכת ככה ישר פתאום, ככה ללכת ברחוב עם...

מה קרה?

המוניות לא ינסעו, המוניות? לא, חלילה, חס וחלילה. לא רוצה להכשיל אף אחד. אני מקשוט שם, לא, לא, לא, במטרה... אוטובוסים, שנייה, אוטובוסים יעצרו, לא יישהו?

מה הבעיה?

אולי אתה לא מבין אותי, כי הוא אמר אבל אני רוצה... אני מבין, מבין. את יודעת מה אני מבין?

אני מבין שאישה מוכנה להקריב

את כל החיצוניות שלה בשביל הפנימיות שלה,

זה מועיל.

אם יש הקרבה, יש רפואה.

אם אין הקרבה, אין רפואה, צריך הקרבה.

אם היית מוכנה להקריב את עצמך על שולחן ניתוחים

בלי שום הבטחה שיהיה לך טוב,

רק ינסו.

יש כאלה יורדים, יש כאלה לא יורדים.

זה לא מזיק, זה רק מועיל, והרפואה היא מהשם, לא מהרופא.

אז מה אכפת לך לעשות את זה?

מי מכיר אותך ברחוב?

חמישה אנשים, עשר?

אז הם יתרגלו, מה זה משנה?

אני לא אוהב שהם מכירים. אני שואל, לא הבנתי. בשביל התסרוקת שלך. אני רוצה שזה יבוא לי מבפנים, שאני ארגיש שאני... מבפנים, זה בא מבפנים. אבל זה עדיין לא בא לי. אבל זה בא מהמעיים, זה מבפנים.

אנחנו רוצים להוציא את הבעיה מבפנים.

אז לכן, אם את שמה את זה, יש לך סיכוי להוציא את זה מבפנים.

זו הקרבה, זה מה שאת נדרשת, הקרבה.

כבוד הרב, אני אשים את זה. אבל בעזרת השם, מי שבטוח. לא, מהיום.

מהיום שלא יהיו בעיות במעיים.

כבוד הרב, אני רוצה ש... מהיום.

תראי, תראי, תראי, תראי.

תן לה, תן לה.

תן לה, תן לה, תן לה מוזיקה.

תן לה, תן לה.

שנייה, אני אקשים את המטפחת, אבל משבתות, משבתות בעזרת השם. זה שמעתי ארבע פעמים. בסדר, אבל משבתות, משבתות. לא, אני אמרתי מהיום. אני אשים את זה. אבל אם אני אלך ואחר כך בחוץ ואני אוריד את זה, מה יהיה? לא הבנתי. אם את רוצה להתפטר ממחלת מחיים... בסדר, כבוד הרב, אני הבנתי, הבנתי אותך.

אבל אם אני הולכת עכשיו בחוץ, אני מורידה את זה. את לא תורידי, את לא תורידי אחרי מחיות.

אני אלך עם מכנסיים ואני אשאיר את המטפחת ראש עליי. מי דיבר על מכנסיים? לא, אני אלך עם כיסוי ומטפחת ראש, עם מכנסיים ומטפחת עלי. מה פתאום? עם חצאיות ושמאלות. בעזרת השם, אבל אין לי כרגע את כל ה... אנחנו נסדר לך מלתחה עכשיו. עכשיו נסדר. עכשיו. עכשיו אני מסדר.

עכשיו אני מסדר.

תקשיבי, תקשיבי עכשיו.

רגע, תשמעי, בבית יש לך חצאית? יש לי חצאית, כן. כמה אחת? שתיים? יש לי שניים, כן. שתיים. שלוש. כמה שמאלות? אין לי. אין שמאלות? אני אגיד שאתה, אני מוכנה להתרום לה ולהביא לה כל מה שהצליחה.

כן? רגע, רגע, חכי, חכי.

יואו יואו, בואי הנה, בואי הנה, בואי הנה.

את רואה מה זה יהודים? כמה רוצים שתתפטרי מהמחלה? אני לא רוצה שום שכר. היהודי הצדיק הזה תורם לך 2,000 שקל למלתען.

בשביל, בשביל... אצלך, תבורך מפני העליון, תצליח. לא רוצה שום שכר. כשתעבור המחלה שלך. רק שתעבור המחלה שלך, תראי, 2,000 שקל. היא גיסתך, מה היא? גיסתי, גיסתך.

מוכנה למלא לך את המלטחה, מחר את הולכת עשירה

לא, אני לא רוצה להיות עשירה כבוד הרב, לא, אוי, שתהיי בריאה

רגע, אני לא מבין

את רוצה שהמחלה תישאר אצלך או שתהיי? לא, אני לא רוצה שהמחלה תישאר אצלך, יש לי מחלה שלך, אבל אני רוצה להעביר אותה לאחמדינג'אד, את לא מוכנה?

אז תשימי כיסוי ראש ותלכי בצניעות, וזהו.

ואחמדינג'אדי, אין כפרה עלייך.

חיות כפיים.

אלוקים מלוגי, תן יום חדש ושמש, תחייך אליי, גם לפעמים תהיתי אני רק בן אדם, אלוקים מלוגי, תן יום חדש ושמש. אני מאמין, אבל אני חוזר עוד פעם על השאלה, מה יותר קשה?

המחלה או כיסוי ראש?

יש לך כאבים עכשיו מהמטפחת?

לא, אין לי כאבים.

גם לא היה לי לפני כן. רגע, אבל מחיאות כפיים קיבלת על זה?

אז ממה את חוששת? מאיזה קהל את חוששת?

מה יקרה אם תלכי ככה ברחוב? מה יקרה? מה יקרה?

תסבירי לי, אנשים יעברו מדרכה שנייה?

לא הבנתי, מה יקרה? ואם יעברו, יהיה לך יותר מקום. מה הבעיה?

מה הבעיה? לא יעלו אותך לאוטובוס?

מה הבעיה?

הבעיה, מה, להתחיל עכשיו לקנות כיסוי... לקנות? יש 2,000 שקל. עוד 1,000 את רוצה? חס ושלום. מה פתאום? מה פתאום? יש עוד 1,000. מה פתאום?

אז מה הבעיה? תגידי. מה זה לקנות כיסוי? הנה, קחי עוד. תן לה כמה צמחים. תן לה, תן לה. תן לה. הנה, יש לך מלתחה.

אני רוצה שהמחלה שלך תעבור לאחמדינג'אד.

בעזרת השם. אל תפריעי לי.

למה?

כבר העברתי לו כמה. פרסמו לפני חודש.

שעברו אליו הרבה מחלות.

ב-2009 הוא כבר לא הגיש מועמדות. הוא גומר עוד מעט.

ואני חושב שהמחלה שלך יכולה להכריע אותו.

אני מבינה שיהיה לו כרוני במעיים, בראש,

בכל המקומות.

בסדר?

אני לא רוצה שתישאר אצלך.

בסדר? בסדר. בסדר.

אני אמרתי.

בחלום זה חלום, בחלום אני רואה שמים שלחן את יעפים.

בים של שיבולים, קציר שזה חידים. זוהי מתנה מאלוקים.

עוד אין איש עת הלוך בשבט ומאה של חלומות. חושב איכות אחר כאן רגל האדם.

מי שבירך רבותינו הקדושים, אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן,

דוד ושלמה,

בכל הקהילות הקדושות והטהורות.

הוא יברך את הגברת שקשה לה מאוד וזה קורבן גדול,

ששמה בישראל זהבה בת מימה.

מימה.

השם יזכה אותך לרפואה שלמה מהירה.

מימה. ושהמחלה שיש לך במעיים תעבור לאחמדינג'אד מהירה, יואוו.

אמן. ואת לחיים והוא למיתה. אמן. אמן. זהו, עכשיו יש לך כסף, יש מלתחה, ויאללה, נתחיל את החיים בכיף.

בהצלחה. תודה.

היא רוצה להיברך, שהחיינו.

תברכי, שהחיינו.

שהחיינו.

ברוך.

ברוך. ברוך. ברוך אתה.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו, מלך העולם.

שהחיינו. שהחיינו. וקיימנו. וקיימנו. והגיענו. והגיענו. לזמן הזה. לזמן הזה. אמן.

אין דבר. תוך רבע שעה תתאוששי.

במקום להיות בחדר התאוששות בבית חולים,

היא תתאושש פה.

הנה, מסדרים לך פה חצי מחיר כבר בסמינר.

עוד חצי. כבר בית מלון קיבלת גם כן.

רציתי לדעת ולדגע גם כן.

איפה הייתה לך התנגשות שהצלחת להתמודד מול קהל שפתאום הפתיעו אותך במשהו?

כן.

זה דוגמה כמה קשה לאישה.

זאת אומרת, זה לא חדש מה שאת אומרת שקשה לך. זה כל ערב כמעט אני רואה. החכמות מסכימות ומצלימות.

ואלה שלא כל כך חכמות, לא מצליחות ומפסידות.

עכשיו נראה אם את חכמה הערב

בעל המשקל

אימא

שלא רואה

ויש סיכוי שבזכותך, בזכות אחיותייך, היא תראה.

בואי נעשה נס.

בואי נעשה נראה.

מה מתוך חלום? בחלום אני רואה שוב את אותו אדם.

הוא מתקן אותי, אומר, אני מלאך שכאן שומע שלא תיגע במה שראה בעולם.

ומאיפה אני שואל, מאיפה כותבה אני, וזרק הכותנות שאני אשבע.

והוא אומר לי, לא איתנו, קושיות כאן לאורות. כבוד הרב. כן. זה לא קיים.

היא טוענת שזה חלום חייה, שאימא שלה תראה,

אבל מאוד קשה לה.

אז מה?

בשביל חלומות

צריך לעשות דברים שקשה.

היא פוחדת לקחת על עצמה, כאילו זה,

שלא תתחרט.

לא הבנתי. אני רוצה להבין דבר אחד. היא עומדת ומושבחת מהר סיני ללכת בצניעות.

כתוב, כשהקדוש ברוך הוא ברא את האישה, למה ברא אותה מן הצלע?

אמר, אם עברה אותה מן הפה, תהיה דברנית.

אם עברה אותה מן העיניים של אדם, היא תהיה סקרנית.

אם עברה אותה מהאוזניים, תהיה צייתנית.

אם עברה אותה מהידיים, תהיה משמשנית.

אם עברה אותה מן הרגליים, תהיה יצאנית.

מהיכן עברה אותה?

מן הצלע, שהיא צנועה.

שתכלית האישה זה צניעות.

אז כל התכלית של אישה זה להצניע את עצמה.

אז היא רוצה הפוך מזה, מכל תכלית הבריאה שנבראה אישה להצניע את עצמה.

אז מה, רוצים לחשוף

את הגוף?

אנחנו לא בעלי חיים.

מה כל כך קשה?

ואמא יכולה לראות.

מה הבעיה?

אני פוחדת, זה מפחיד. מה את פוחדת? את צריכה לפחד. אני הייתי פעם, הייתי הולכת להרצאות של הרבנית קוק, חציות, גרביים, הכל. נו. זה היה בכפייה.

וכשגדלתי, זה

פתאום נעלם לי. עכשיו קשה לי.

לא מתחברת ללבוש הצנוע, אני שומרת שבת, אני בנאדם מאמין. אפשר ללכת עם לבוש הצנוע. כיבוד הורים, מה שאפשר אני עושה, אבל צניעות קשה לי, אני פשוט צועקת את זה. אפשר לנכת בצניעות

כמו דיילת

ב-British Airways.

מה הבעיה?

למה גויות יכולות ללכת בצניעות ואת לא?

מה זה לא מתחברת?

בגדים אפשר בלי סוף.

חליפות את יכולה ללכת. חליפות.

מה הבעיה?

זה יותר מכובד.

מכבדים את האישה יותר כשהיא מכובדת.

את לא אובייקט שמסתכלים עליו.

צריכה לכבד את עצמך.

את צריכה לפחד מהעונש על זה שאת מחטיאה את הרבים אם את הולכת לא בצניעות. מזה את צריכה לפחד.

לא לפחד שאת צדיקה.

את משתדלת שבת וכיבוד אב ואם והכול. למה זה תפסידי את הכול? אני יכולה להגיד שאני אשתדל ואתה תתפלל עליי?

בטח שאני אתפלל עלייך. שיהיה לי כוח. בטח שיהיה לך כוח. אחרי סרט כזה, איך לא יהיה לך כוח?

אני יכולה לשאול עוד שאלה? בבקשה, עוד שאלה. אני יכולה לשאול עוד שאלה? עוד שאלה.

בעבר, כשנולדתי הייתי רשומה בתולדת זהות בעטייה והגעתי לגיל 14-15, החלפתי בתולדת זהות למאיה.

חיפשתי שם שאני לא אוריד את שם השם.

שם מודרני שאני לא אוריד את שם השם.

וכשהייתי בתורבתיה הייתי דתייה, וכשהחלפתי את השם זה קצת השפיע על הקטע של הדת.

אז איך קראת לעצמך?

מאיה.

קודם היית בת של יה, והיום את מאיה, כאילו מאיה, כאילו את שואלת את זה. למה? זה מעט השם, לא? איזה מעט.

היית בת של השם. אהבתי בצעודת טעות. ועכשיו נהיה, מה, יא?

בתיה זה השם שלך, בתיה. יש עם זה בעיה דתית?

השם שלך זה בתיה, לא מאיה. תעודת זהות לא מחליפה את השם. השם שלך זה בתיה.

מה, בתיה זה שם מכוער?

בתיה זה שם מכוער? על מה את מדברת?

הבת של פרעה, מלך מצרים, קראו לה בתיה.

היא הייתה גלגול של חווה אימנו.

קראו לה בתיה.

בספרים כתוב ביתיה, ביתיה, ביתיה. את רוצה ביתיה?

טוב, אז אני אשתדל ואתה מתפלל עליי? עכשיו, עכשיו אני מתפלל, עכשיו.

מה השם שלך ושם האימא?

כבר חצי סמינר משלמים לה.

יפה מאוד, יפה מאוד. אם היא רוצה לך לסמינר משלמים לה חצי סמינר.

יפה מאוד. נפארת טבריה. כפיים!

יפה.

אה, סליחה, מי? מי?

משלמים, לא משנה מי.

לא משנה, אני גם נותן לה מתנה אנציקלופדיה.

מה זה סמינר?

מה זה סמינר? הולכים לטייל בית מלון. מה זה סמינר?

מה השם שלך ושם האימא?

בתיה בת שושנה.

בתיה בת שושנה, השם יזכה אותך ללכת בצניעות תמיד ולקדש שם שמיים ברבים. תודה רבה. רגע, ומה שם האימא?

שושנה. שושנה בת הורידה.

שושנה בת הורידה.

הורידה.

ורד הורידה.

השם יזכה אותה לראות בעיניה את בנותיה הצדיקות. אמן, אמן.

תודה. רגע, עכשיו אני נותן לך שני כיסויי ראש לאחיות שלך,

שתגידי להן שמסרתי,

כדי שהן יהיו שותפות.

ושירו את הסרט בשידור חוזר, שידעו על מה זה היה.

תן לי יום חדש בשמש תראיין, לא תסתגני.

גם לפעמים טעיתי אני רק בן אדם,

אלוקים, אלוקים.

תן לי יום חדש בשמש תחייך אליי,

גם לפעמים טעיתי אני רק בן אדם.

אני רק בן אדם, בן אדם.

שאלה נוספת

שאלה נוספת

שאלה נוספת, הנה בחורצ'יק פה, תן לו, תן לו, בוא תעמוד,

רבנו, אני לא רוצה שאלה, אין לי שאלה לשאול אותך, אני רוצה לשים ציצית לכבוד אמא שלה.

או, יפה, אזק וברוך.

תן לי מוזיקה,

ואני אתן לא רק לו... רבנו, רבנו, חמש, חמש.

יותר, יותר, עשרים וחמש.

מהשקט שבא, שנתיים או שלוש, והנה הפזמון חוזר,

שהוא כותב על דמעות, חרטה ותקוות, בלבוד של נעל מתבגר.

אלוקים שתבין את הבן העובד, זה שישב בלחמי רחוק.

אהו, אהו, הנה אני כבר כאן.

אני חוזר, וכבר יבוא משיח הזה,

שער, כי רק ההלם על האוז די שומר,

כל החיים מלך ונקה.

אהה, אל תעזוב אותי לרגע קפטני מתחבר לאמון הרע בדרך שאני בוחר כל החיים מלך בדרך שזר.

אז שפת הנערה, ראיתי את המחר, ילדים משחקים באכול.

לא ידעתי ובאתי, נפלתי וקמתי, זה הזמן אתכם לשאול.

אז אותנו עדיין נשאר פה נערים, בונות גוס למשהו יותר גדול.

אהו, משיח בא לגרול.

אני חוזר, וכבר יבוא משיח, אז אשאר.

כי רק ההלם על האוז די שומר, כל החיים מלך ודרכך.

אל תעזוב אותי לרגע קפטני מתחבר לאמון הרעב הזה. הערב הזה הוא לעיל נשמת שרה גיטל בת ברנדה, שבזכותה הערב הזה, ושולמית רוסו בת מרים, ושמחה משה, שלמה מזרחי, ורחל בת אסתר ואנג'רה בת איזבלה,

ויעל בת סלחה וסלחה בת יוסף,

ומירה בת רחל, ורבקה בת פרידה, ואסתר בת מרים, ואסתר בת אלגרע,

ועזיזה בת רחמה, ושמואלו פרידה אוחנה, ותקווה בת רחל, וברטה בת רוקטה.

ולעילוי נשמת כל הנפטרים והנפטרות בעם ישראל.

עכשיו אני רוצה לשיר אתכם שיר,

ולחלק לכם מתנות,

אבל זה בתנאי שאתם שרים חזק ובקול רם.

אבל לפני כן

אני רוצה להגיד לכם משהו,

שאם אתם רוצים

שיהיה לכם כרטיס ביקור אצל הקדוש ברוך הוא,

תיקחו ממני את המגנט הזה,

כתוב עליו, יהודי יקר, אל תישאר לבד, התחבר לתורה.

אנחנו מוכנים לסדר לכל מי שמעוניין כאן חברותה, שילמד איתו חינם אין כסף,

מתי שהוא רוצה, פעם בשבוע, פעמיים בשבוע,

שעה,

שעתיים כמה שרוצה,

מגנט להתמגנט לתורה.

מרימים טלפון מחר ומסדרים לכם מישהו שילמד איתכם

קבוע מתי שתרצו.

אז אני מחלק לכם את המגנטים,

מעבר לזה אני מחלק ספרים למי שמתחייב ללמוד.

מי שמתחייב ללמוד בספר שערי תשובה חצי שעה כל יום,

יכול לקבל את הספר,

אבל בתנאי שהוא לומד חצי שעה כל יום.

אבל זה לא מקבל קול אחד,

רק מי ששר בקול רם.

מי שלא שר בקול רם, לא מקבל.

אז בבקשה,

אנחנו נתחיל.

אני אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא. תשירי אני אני לשיר עבד של הקדוש ברוך הוא.

אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא.

אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא אשריה תצליחי אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך הוא אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך הוא אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך הוא

אני אתה והוא, או עבדים של הקדוש ברוך

אני אתה והוא, עבדים של הקדוש ברוך, אני אתה והוא, עבדים של הקדוש ברוך,

אני אתה והוא, עבדים של הקדוש ברוך. עזר!

אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך אני אתה והוא חזק עבדים של הקדוש ברוך אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך אני אתה שיר עבדים של הקדוש ברוך

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון, דוד ושלמה,

בכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה,

הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם,

בכל אשר להם.

הקדוש ברוך הוא יזכה אתכם לשנה טובה ומתוקה,

שנה של בריאות והצלחה,

תשובה אמיתית,

סייעתא דשמיא,

זיווגים הגונים,

זרע חי וקיים,

עלייה רוחנית,

ותזכו שיתמלאו משנות ליבכם לטובה מהרה, אמן מאמן.

אמן, כן, מה השאלה?

מה השאלה?

מה השאלה?

יוסף שלומי בן יהודית,

השם ישלח לו רפואה שלמה ויצא מבית החולים בריא ושלם מהרה.

השם יזכה אותו לישועה קרובה.

כן.

לילה בת שימה בריאות והצלחה.

רותי כליפה.

בת?

תמה רפואה שלמה מהרה.

יזכו להיות שומרי תורה ומצוות.

בריאות והצלחה והאישה תהיה בריאה ושלמה.

אביבה בת רחמה בריאות והצלחה.

שושנה תופחה בת נעימה בריאות והצלחה.

אני אני אני אני הולך לישון לילה לילה טוב לילה לילה טוב.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו עשר בני ברק,

או לטלפן ל-03-677779 וגם לפקסס ל-03-5743073.

כתובתנו באינטרנט

www.shofar.net

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.