טבריה - אם רק נביט למעלה...

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מלך מלך, אלף מלך מלך, אלף מלך מלך,

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

מורגלית דווחות וסיעתו בִימָה קול השם ושמו ואבוי ה'

גיי סלום מלך ולך ולך ה' גיי סלום מלך ולך יצור וּייצרו בְימָה קול השם ושמו וּייצרו בְימָה קול השם וּשמו וּיווי ה' גיי שמו וֶלך.

מלך מלך מלך מלך,

מה חושב רק בשונו?

הייתה מלך מלך מלך,

מלך מלך מלך,

מלך מלך מלך,

מה חושב רק בשונו?

ילד הכל פה וכייד כה בים בלט,

כל יצאו וכיידו ויצאו,

עם הכל השם נשום ויבוי,

השם מלכי היסטורו,

מלך מלך ידע דופו כי אפנו ויעודו,

כה יקוי יצאו וכיידו ומה כל השם נשום ויבוי,

השם מלך מלך מלך מלך מלך,

השם מלך מלך מלך,

מלך מלך מלך, השם מלגי היסטורו,

מלך, ומלך מלך, ומה חוזר בכל בשלום.

כי אמתו בים תויבים ובנקוד יצוא, כי אמתו יצרתי ואין הכל אשר נשומו ויבוי, השם בלגי יסלו, הם מלך מלך, יחיד הכל פה, כי אמתו בים תויבים ובנקוד יצוא, כי אמתו יצרתי ואין הכל אשר נשומו ויבוי, השם בלגי יסלו, הם מלך מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מל

איי, איי, מלך, מלך, מלך, שבי חום, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, עושה בכל פעם השלום.

דבר יפה, דבר לאט, אהוב אותו ולא

אכפה חדשים עבר, דבר אליו, אהוב את האף.

לך ישר, השקר מאגר.

תהיה אדם, תואב לצאת, תור את הרגל מהגז, הכי עד להתפתח.

תמיד, תמיד מתון לסיפור של כוכבים,

בסיס של עולם עם אך שלך וגם עם אחרים.

כי האוצר לא במלחנית יפה,

האוצר לא במלחנית יפה,

האוצר בא מתוכחך,

האוצר זורם במלחמתך.

כי האוצר לא במלחנית יפה, האוצר לא במלחנית יפה, האוצר לא במלחנית יפה, האוצר בא מתוכחך,

האוצר זורם במלחמתך.

דבר יפה, דבר אליה, אהוב שם הלך במטיור,

דבר אליה, אהוב את הערב,

את הקטע התקן מעגל.

תהיה אדם תואר בפטון, כרגל לאדם הקהל נפטר,

תעמידה מתפטור בסיפור של קורבים,

התעסקה מתפטרה וקרעים אחרים.

כי אותם הנכונים התקופה,

הראש שלנו במדינה ירושבה,

הראש שלנו מתקופת רעה,

אוזר תורמת את מחל.

כי אותם הנכונים התקופה,

הראש שלנו במדינה ירושבה,

אוזר תורם ירושבה,

אוזר תורם ירושבה.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

כמה ברכות לאלה שזכו לארגן את ההרצאה הערב.

אתם מתבקשים לענות אמן בקול בחשק, כדי שתתברכו גם כן.

הערב הזה לרפואת

איילת שמואל ליא בן נירית, רפואה שלמה.

לרפואת היולדת נירית בת רבקה, לעובר ועוברים בריאים ושלמים.

רפואה שלמה לרבקת תהילה, בת טובה גיטל, של כל הילדים שייוולדו בריאים ושלמים במשפחה.

לזכותו והצלחתו של ירון בן נאה ויוסף לזיווג הגון ואשת חייל, ושיזכה לחזור בתשובה.

להצלחת נטלאל בן רבקת תהילה ומשה בן שפרה, שפרה בת רבקת תהילה, לילך בת רבקת תהילה ונירית בת רבקת תהילה.

ושלא ישלטו בהם עין הרע, שלום בין לאה עזרי ומזל אפלבוים

ורחל אנטבי,

הצלחה בכל מעשי ידיהם, תשרה שכינה ביניהם,

ברכה ברוחניות ובגשמיות מכל יוצאי חלציהם של המשפחה עם כל הציבור היושב כאן".

זה היה יותר חזק.

פטנט.

טוב,

אנחנו נלמד כמה דברים מהפרשה,

נשליך קצת על המצב.

אתם שמים לב שהמלחמה פה נמצאת מעל ההרים, כן?

מה שהזהרתי אתכם בחמש ההרצאות האחרונות עומד כבר בפתח, אבל נדבר על זה בהמשך.

אחרי זה יש לי הרבה מתנות לחלק לכם,

יש לי שותפות לעשות אתכם,

ויש לי גם לתת למי שיחזיק מעמד

1,000 דולר בסוף הערב.

כל אחד

לא מאמין עם הכובע.

למה אתה לא מאמין?

אסור לרבנים לשקר.

אם אני אומר לך שתקבל 1,000 דולר, תאמין לי,

רק תמתין.

ויהי אנשים אשר היו טמאים ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא,

ויקרבו לפני משה ולפני אהרן.

אומרים בשם הגאון מווילנה

שמאוד מאוד צריכים לדקדק ולחזר אחרי מצוות שהן בגדר מת מצווה.

יש מצוות שאף אחד לא מתעסק בהן. זה נקרא כמו מת מצווה שהן לא מתעסקים.

אין להם קרובים ואין מי שיטפל ויתעסק בהן במצוות האלה.

כי על-פי רוב אנשים נמשכים אחר מצוות שהן מן המפורסמות,

שיש להן שם בעולם,

שיש הכרה והסבר פנים מטעם הציבור בצדן,

מצוות שהן מקובלות

ומוסכמות בכל העולם.

אבל יש מצוות שהן בבחינת מת מצווה,

מונחות בקרן זווית ואין הרבה קופצים עליהן.

אין ההכרה והכבוד לעושיהן.

מצוות מקופחות ועלובות שאין רצים מאחוריהן,

שאין להן קרובים וגואלים,

שאין בביצוען מן הפרסום והכבוד.

דווקא מצווה כזו גדולה וחשובה לפני המקום,

וכל עושיהן מקובלים וחביבים לפני הקדוש ברוך הוא.

היות וכולן מוקפות

בחדורות רוח שם שמיים בלבד,

בהצנע הלכת,

בכוונה לשמה,

ללא כל ציפייה לשם טוב או כבוד.

זה המצוות מהסוג של מת מצווה שאף אחד לא רוצה להתעסק בהן.

חכמים זיכרונם לברכה

דרשו על הפסוק חכם לוי ייקח מצוות

שזה מדובר על משה רבנו עליו השלום.

שכל ישראל היו רצין אחר המצווה

של שאילת כסף וזהב,

ושאלה אשה משכנתה או מגרד ביתה כלי כסף וכלי זהב, זו היתה מצווה במצרים לפני שיוצאים ממצרים,

להשאיל כלים מכסף וזהב מהמצרים ולצאת ככה עם כל הרכוש שלהם.

את המצווה הזאת כל ישראל רצו לקיים, כולם.

וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב.

מה עשה באותה שעה משה רבנו?

התעסק במת מצווה.

משה רבנו הלך לקיים מצווה שאין בה הנאה טבעית,

מצווה שבגדר מת מצווה,

להוציא את עצמות יוסף שהיו שקועות

בארון בנילוס.

ההמון שטופים ולהוטים אחרי קיום מצוות ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

והעם רונן ומתעלס בחירותו הנפלאה בחסדי השם,

חירות מעול השעבוד האיום של המצרים.

השם מצווה אותם למלא את כסיהם ולנצל את מצרים.

ומי זה יש לו לב פנוי בזמן של שמחה כזו לזכור מצווה גדולה

שהושבעו עליה והעליתם את עצמותיי? ככה ציווה יוסף.

מי זה שיעלה על זיכרונו את המצווה האילמת הזאת?

המשה החכם האמיתי, חכם לב.

הוא פונה לביצועה של מצווה צנועה זו במקום למלא

90 חמורים מלאים כסף וזהב,

הוא לוקח את ארונו של יוסף על כתפיו.

כי איש טהור לב הוא,

נשיא אלוקים שאינו מאבד שיקול דעתו,

אפילו בעת שההמון רוגש וסוער

גם בקיום מצוות.

אבל הוא,

החכם לב, עיניו מחפשות לקיים את המצווה הצנועה והמוזנחת.

ובמקום שבני-אדם מתפזרים לכל צד לקיים מצוות שיש בהן סיפוק טבעי וחומרי,

הצדיק הגדול מתרכז למצוא דווקא את הפחים הקטנים במקום שבני-אדם רגילים מוצאים

מצוות של כוסות של זהב.

זו גדולתו של משה רבנו, ערב השלום,

וזו צריכה להיות הוראה לכל בן תורה ומוסר,

לא לבוז לקטנות,

כי הן החשובות ביותר לקדוש-ברוך-הוא,

והן עדות על קידוש שם שמים מצד עושיהן.

לכן נאמר עליו,

חכם לב ייקח מצוות,

כי מי שהוא חכם לב,

הוא היחידי שלוקח מצוות לעולם האמת.

זה חכם לב.

אני אתן לכם רק דוגמה.

איש את קודשיו לא יהיו,

כתוב בפרשה

שאדם צריך לתת מעשרות, ואם אדם לא נותן מעשרות,

אז בסוף, אם הוא היה בעל-הבית בהתחלה,

הוא יהיה כהן בסוף.

אתם יודעים, בעל-הבית נותן מעשר, והמעשר הולך לכהן.

אבל אם הוא לא מעשר, לאט-לאט מורידים לו,

עד שהוא בסוף יהיה כמו כהן ויקבל רק מעשר.

אז איש את קודשיו לא יהיו.

היה אחד שישב בבוסתן עשיר, בוסתן יפה,

ומגישים לו עבדים,

טסים מזהב

עם אוכל ומשקאות, והוא נהנה מאוד, נהנה.

רגל על רגל יושב לו בבוסתן ריח פנן.

פתאום אחד מהמלצרים, שרץ עם סטייק ככה גדול,

החליק,

והסטייק התעפר בעפר.

אז הוא כעס עליו וצעק עליו והעליב אותו ושפך את דמו העשיר.

בדיוק הגיע עני שם לגדר,

ובכה בכה, אפשר לקבל אוכל, אוכל, אוכל.

אז אמר העשיר לזה שהעפיל את הסטייק,

אמר לו, תן לו, תן לעני, תן לעני.

נתן לו את הסטייק עם העפר.

העני הודה לו מאוד מאוד מאוד,

ואחרי שהודה לו מאוד מאוד מאוד,

העשיר הרגיש שבע רצון על הצדקה והתרומה הנכבדה של סטייק גדול,

קצת מלוכלך,

אבל סטייק גדול לעני.

בלילה הוא הלך לישון והוא חולם חלום שהוא נמצא בבוסתן,

פי כמה יותר גדול ממה שהוא היה היום.

ושם יושבות חבורות-חבורות וקהילות-קהילות של אנשים מכובדים מאוד, והוא יושב ביניהם,

ומלצרים טסים ממקום למקום אם טסים בידיהם,

ולכולם נותנים אוכל ועליו מדלגים.

אז הוא תופס מלצר אחד ואומר לו בחלום, תשמע, אני לא קיבלתי שום דבר.

מה, דילגתם עלי? הוא אומר, לא, לא, לא, יש לך מנה מיוחדת, חכה.

הולך למטבח, מביא לו טס יפה,

ויש עליו חתיכת בשר עקומה, שרופה ומעופרת בעפר.

אומר לו, זה מה שאתם מגישים?

אומרים לו, פה אתה נמצא בעולם השכר.

פה נותנים לכל אחד את מה שהוא נתן למטה.

מה שנתת למטה זה מה שאתה אוכל כאן.

במלים שלנו,

מי שנתן בררה, יאכל בררה.

זאת אומרת, כל אחד צריך להבין

שאיכשהו הוא מתנהג פה ככה בדיוק.

מה שהוא עשה,

זה נשאר לו.

משה רבנו היה חכם לב.

הוא לקח מצוות, הוא לקח מצווה הכי מהודרת.

מצוות, מת מצווה. אתם יודעים מה זה מת מצווה?

זה מת שנפל באיזה מקום ואין לו קוברים.

אין מי שיתעסק אתו לקבור אותו.

אז אפילו כהן גדול

ביום הכיפורים, אם הוא עובר ליד אחת כזה ורואה מת מצווה שאין לו קוברים,

מטמא לו, אפילו כהן גדול, הוא מטמא לאביו ואמו.

למה? זה מת מצווה.

לא עוזבים מת מצווה, קוברים אותו מייד.

יש מצוות כאלה, מת מצווה.

יוסף היה ממש מת מצווה,

גם מצווה של מת מצווה וגם הוא מת מצווה.

מי חושב על יוסף עכשיו כשהוא יכול מלא 90 חמורים,

מלאים כסף וזהב.

רק משה רבנו.

זה נקרא חכם לב.

ייקח מצוות.

לאט?

לעולם האמת.

אמרו,

שלמה המלך אמר,

טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה.

בוודאי שלא מדובר פה על משתה הוללות, כן, באיזה מועדון,

אלא

אפילו סעודת מצווה,

שאדם מצווה להשתתף בה.

ויש לו שתי אפשרויות,

או ללכת לבית אבל או לסעודת מצווה.

גם בנסיבות כאלה ההכרעה האמיתית של המוסר האמיתי,

כשיש סעודת מצווה ויש בה הנאה טבעית, כולם שמחים ורוקדים ואוכלים ושותים.

מול,

חוץ מהכינוס של הצדיקים שיש שם בשיחת חולין של תלמידי החכמים,

יש מצווה שנייה, מצוות ביקור וניחום אבלים,

מצווה אילמת, צנועה ועצובה,

שכל השכר שלה משהו יושב ושותק ומשתתף בצערו, בדכדוך הנפש.

ושם הוא מבטל את כל דמיונות העולם הזה, כי הוא רואה מה סופו של האדם.

מי רוצה לראות את זה?

רוב בני-האדם מעדיפים ללכת לחתונה או בר-מצווה.

אבל העצה לבעל-נפש ללכת אל בית אבל.

טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר החי ייתן אל לבו.

מה שאתה יוצא משם זה הרבה יותר חשוב ממה שתצא מבית המשתה.

ומצאנו פרשה נפלאה שראוי להתבונן,

וזו הפרשה שהתחלנו בהתחלה.

ויהי אנשים אשר היו טמאים ולא יכלו לעשות הפסח.

מי היו אותם אנשים?

אנשים שעסקו במת מצווה,

שחל השביעי שלהם בערב פסח,

שנאמר, ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא.

הניסיון הגדול והצער הנורא של אלה שבחרו בנפשם לטמא ולהתעסק במת מצווה,

להפקיר את העונג

של ימי החג,

את גודל השמחה והרגשת החירות

של שבעה ימים רצופים בנסיבות משפחתיות וגעגועות.

היושבת אחים,

תקופה קצרה כזו לשנה תיחשב.

מחכים שנה לפסח,

עד שמגיע,

הוא בחר ללכת להתעסק במת מצווה והוא נטמא.

בשעה שבעל המשפחה יודע שאשתו,

בניו וכל ילידיו מסובים על שולחן חג

והוא נאלץ להיבדל ולהתהלך כגלמוד,

בשעה שחבורות מקריבי קורבן הפסח

שרים שירות ותהילות שבוקעים לרקיע

בהידורי מצווה והנאות כל כך מרובות,

הוא צריך להיטלטל ממרחק המחנה בתור טמא לנפש.

והכל כדאי וטוב לו, וחביב לפני הקדוש-ברוך-הוא,

יען כי בחר במצווה של מת מצווה.

הפקיר את ההנאה שלו ואת שמחת המצווה שלו, שהיה ראוי ומתוקן

ומוכן לה ככל אחד מישראל

והלך לטפל במצווה שאין לה פרסום והנאה,

לא הנאת הגוף

ולא הנאת הנפש.

כל מצווה זו לא נשמע ברבים

מפני כל ההמון המתעסק במצוות,

כי כולם עסוקים במצוות שמחה ותהילות.

מצווה זו מובלעת ומוצנעת,

אבל היא חביבה לפני הקדוש-ברוך-הוא ביותר.

זוהי ההוראה והלימוד של הפרשה הזאת

של פסח שני,

שנרגיל את מחשבתנו בישרות הדעת ובטהרת הלב,

שנבקר תמיד, אפילו מבין המצוות,

את אלה שהן דווקא לרצונו של הקדוש-ברוך-הוא

יקרות וחביבות עליו,

שהן צנועות, אילמות ושותקות

כמו מת של מצווה.

זה קטע אחד שאנחנו לומדים, עוד קטע קצר יותר,

ונסכם.

ביעש משה ואהרון וכל עדת ישראל ללווים,

ככל אשר ציווה השם את משה ללווים, כן עשו להם בני ישראל.

רש״י אומר,

כאשר ציווה השם את משה,

משה העמיד את הלווים,

אהרון הניף אותם,

וישראל סמכו את ידיהם עליהם.

22,000 לווים,

מעמיד אותם משה רבנו לפני אהרון.

באהרון צריך להניף אותם, להגביה אותם מן הקרקע.

לווים זה לא צעצוע, זה לא משהו קטן. לווים, זה לווים,

80, 90, 100, 120, 130 קילו.

הוא צריך להרים 22,000 אחד אחרי השני.

עשיתי חשבון

שב-24 שעות, אם הוא עשה את זה ברציפות,

זה היה בקצב של ארבע שניות, הוא צריך להרים כל אחד.

כל ארבע שניות להרים אחד, להניח אותו. להרים, להניח.

אולי בגלל זה אומרים, 1, 2, 3, הופ!

1, 2, 3, הופ!

1, 2, 3, הופ!

זה הקצב.

1, 2, 3, הופ!

מאיפה למדו את זה?

כנראה מהארון.

1, 2, 3, הופ!

תעשו.

1, 2, 3?

אתם לא יודעים להרים.

1, 2, 3?

הופ!

יפה מאוד.

ובכן, משה עם עידן ואהרון הניפם וישראל סמכו את ידיהם. כן עשו בני ישראל להגיד את שבח העוסין, שימו לב מה הוא אומר.

כן עשו בני ישראל

להגיד את השבח של העוסין והנעשים בהם,

שאחד מהם לא עיכב

זאת אומרת,

הלוויים

ואהרון

ומשה

וישראל היו שותפים במצווה.

משה מאמין,

אהרון מניף,

הלוויים מונפים וישראל סומכים את ידיהם על הלוויים.

אז עכשיו שימו לב,

כולם ביחד עושים את המצווה.

אם מישהו מפגר, תוקע את הקצב או משהו פה ושם,

כל המערך מתמוטט.

ומה כתוב פה ברש״י?

כן עשו בני ישראל להגיד את השבח של העוסין והנעשים בהם,

שאחד מהם לא עיכב.

ויש להבין

מה השבח עוסין ונעשים. למה שיעכבו האחד את השני?

מה מעכב אותם? למה צריך להתעכב?

איזה ניסיון היה כאן שיפריע ויעכב

לקיים את ציווי השם יתברך?

בשביל שנגיד שזה שבח.

הגור אריה,

המהר״ל מפראג,

על התורה מסביר

שלא היו מעכבים ישראל מפני שלקח הלוויים לעבודתו ובישראל לא בחר.

קודם היתה עבודה בבכורות. הבכורות היו במקום הלוויים.

לא במקום, קודם.

הם היו שצריכים לעשות עבודת הקורבנות.

כיוון שחטאו בעגל,

נלקחה מהם הבכורה והיא עברה, למי? ללוויים.

אז מה קרה?

ישראל,

היו צריכים עכשיו לכעוס

כי עכשיו מניפים את הלוויים

ועכשיו מכשירים אותם.

וממי לקחו? מהם.

ואם הם סומכים עליהם את ידיהם, זה חלק מהמצווה, וככה היא מתקיימת.

עכשיו, אם לאחד היתה טרוניה או שהוא מרגיש שהשני לוקח לו את התפקיד,

הוא היה יכול לברוח מהמלאכה, יכול להעיט אותה,

יכול לעשות כל מיני קומבינות שזה לא יצא כל כך טוב.

ולא היו מעכבים ישראל. כל ישראל, אף אחד מהם לא עיכב,

מפני שהשם לקח את הלוויים לעבודתו ובישראל לא בחר.

ומצד שני,

הלוויים

גם לא עיכבו,

אף-על-פי שהיו צריכים להיות נזערים בקדושה,

שמא יענשו.

כי אם הלוויים יחטאו בעניין הקדושה, הם יכולים למות.

אז לא כל אחד מוכן להיכנס לסכן לנפשות. הוא מקבל תפקיד,

אומרים, שמע, אתה תהיה מנהל המתנ״ס,

אבל אם פעם אחת סגור את האורלו בזמן, אתה מת.

מי לוקח תפקיד?

תן לו אפילו כמה שאתה רוצה, הוא לא לוקח.

הלוויים לא סירבו.

כולם הסכימו, למרות

הקושי והזהירות.

ומשה ואהרון גם לא היו מעכבים

ולא היו מקנאים

בגדולה שלהם.

משה ואהרון גם לא היו מעכבים

ולא היו מקנאים בגדולה שלהם,

שבתחילה היו הם לבד

ועכשיו גם הלוויים נצטרפו עמהם.

עד עכשיו מי היה?

רק משה ואהרון.

ועכשיו צירפו את הלוויים,

ומשה ואהרון לא קינאו בעוד 22,000 שקיבלו את התפקיד.

יוצא שזה שבח גדול שאף אחד מהם לא עיכב,

למרות שהיה לכל אחד צד

להרגיש שהוא מקופח משהו או שמשהו על חשבונו נלקח או שהוא נכנס לסכנה.

לו היה אחד מתעצל ומתמהמה קצת,

לא היה מתקיים דבר השם.

ודווקא על-ידי שיתוף והתאמת הפעולות של כל אחד ואחד

נתהוותה ונתגשמה כוונת הבורא יתברך.

כל אחד ויתר משלו והשקיע חלקו הרוחני בקיום דבר השם.

אחד מהם לא עיכב.

אם אנחנו לקראת המלחמה הקרובה שתפרוץ בצפון,

נהיה במצב

שכל אחד ייתן את חלקו כמו שצריך לתת

ונעשה את מה שאני אגיד אחר כך,

יש סיכוי שנצא מפה טוב,

והקדוש-ברוך-הוא יסכסך בין אומות העולם האויבים

וייתן שחרבם תבוא בלבם וקשתותם תישברנה.

אז תזכרו מה שאני אמרתי פה בקטע הזה, ועוד קטעון קטן מסכמים.

משה רבנו אומר לקדוש ברוך הוא, לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה.

באותה שעה שהוא אמר כך,

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,

מנה תחת אותן הזקנים אחרים תחתיהם.

אחרי המתאוננים שמתו גם הזקנים,

תמנה אחרים.

אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וירדתי ודיברתי עמך שם.

אז כתוב פה שהקדוש ברוך הוא אומר, וירדתי.

אתה תאסוף שבעים זקנים ואני ארד ואני אדבר איתך שם.

לא הודיעך

שיום מינוי הזקנים שנתמנו השבעים הזקנים חביב לפני הקדוש ברוך הוא כיום מתן תורה.

מה כתוב?

במתן תורה

כי ביום השלישי ירד השם.

אז הקדוש ברוך הוא כביכול ירד

משמי השמים על הר סיני.

גם במינוי הזקנים כתוב, ירדתי.

שווה מתן תורה למינוי זקנים.

מה השמחה ששמח הקדוש ברוך הוא כל כך

במינוי הזקנים כמו ביום מתן תורה?

ידוע ששמחת תורה,

שמחת מתן תורה הייתה גדולה יותר מבריאת שמיים בארץ.

יום מתן תורה יותר מבריאת שמיים בארץ.

כי על ידי מתן תורה העולם עומד בקיומו.

אם ישראל לא היו מקבלים את התורה,

העולם היה חוזר לתוהו ובוהו.

אז מה השמחה?

של יום מינוי זקנים ליום מתן תורה,

ואיזה סוד טמון וגנוז במינוי זקנים.

איזה שבח גדול יש בזה.

וגם אשמע שכל הקילוס והשבח מתייחס למשה רבנו עליו השלום, וירדתי ודיברתי עמך שם.

במה איפה כוחו גדול מאוד בזה שנתנת הסכמה למינוי הזקנים של משה רבנו?

אלא הדבר הוא שגדולה היא מידתו של משה בענווה.

משה רבנו היה ענו,

הענב מכל האדם אשר על פני האדמה.

הוא הסכים לצרף אליו עוד שותפים בעבודה.

שלא הוא יהיה האחד והיחיד תמיד בראש הנהגת העם,

אלא גם אחרים ישתתפו,

וגם על שמם יקרא החלק שהם נוטלים בהנהגה,

ושהצלחת העבודה תהיה מוסבת עליו ועליהם כעל שותפים שווים.

ולא זו בלבד שהסכימו שלכך,

אלא היה מבקש מהקדוש-ברוך-הוא שישתף עוד מישהו בעבודתו ובשררתו.

ממי למד זה משה רבנו?

מהקדוש-ברוך-הוא, יש לך יותר עין ותר מהקדוש-ברוך-הוא,

גם הוא לקח שותפים.

הוא אומר,

הקדוש-ברוך-הוא, כל הדן דין אמת לאמיתו,

נעשה שותף לקדוש-ברוך-הוא ומעשה בראשית.

כל האומר ויחול השמים והארץ ביום שישי,

נעשה שותף לקדוש-ברוך-הוא

ומעשה בראשית.

ויש הרבה אמרות כאלה של חכמים זיכרונם לברכה.

אז הקדוש-ברוך-הוא, שכל העולם שלו וגם אנחנו שלו,

אומר אני מוכן לקחת אתכם שותפים.

אז, משה רבנו היה ענב גדול,

הכי ענב בבני-האדם,

והוא עשה בדיוק מה שהקדוש-ברוך-הוא עושה,

מחפש שותפים. אבל אתה המלך.

איזה מלך מוכן לחלוק את הכתר שלו עם אחרים?

לא עם עוד אחד,

עם שבעים,

ושהכול ייקרא על שמם.

מי עושה כזה דבר?

מידה כזו של ענווה, לב טהור אמיתי כזה,

המעטת הכבוד, ביטול עצמי,

רצון לשתף אחרים בעבודתו,

עד שהוא מכהה את צורתו העצמית,

כל זה בא לידי ביטוי במעשה של משה.

בדיוק

במצב של מינוי הזקנים,

ממש כמו מתן תורה.

הוא ויתר,

והיה מוכן שהזקנים יהיו שווים איתו ביחד, בלב אחד.

כך היה במתן תורה.

מה היתה השמחה של הקדוש-ברוך-הוא במתן תורה?

כי איש אחד,

בלב אחד,

חנו בני ישראל ליד הר-סיני לקבל את התורה.

ויחן העם נגד ההר.

ויחן, לא ויחנו.

כל מקום כתוב, ויסעו, ויחנו, ויחנו, ויסעו.

כל הזמן, לשון רבים, למה היה מחלוקת?

מחלוקת, מחלוקת.

פעם אחת כתוב, ויחן

כאיש אחד בלב אחד, כאילו זה בן אדם אחד.

מיליונים,

כולם באותו לב ממש לקבל את התורה.

זה חזר במינוי זקנים.

אז אצל הקדוש-ברוך-הוא השמחה של היום הזה,

כמו השמחה של היום הזה,

ובשניהם נאמר שה' ירד,

כי במקום שהקדוש-ברוך-הוא רואה שיש אחדות,

שיש ויתור,

שיש ענווה,

שיש שיתוף,

שכולם ביחד רוצים לעשות את רצונו יתברך,

הקדוש-ברוך-הוא מוכן לרדת

למטה כביכול ולעשות את כל מה שאנחנו רק צריכים.

יפה את רעייתי כתרצה.

יפה את רעייתי כתרצה.

כשאת רוצה,

אומר הקדוש-ברוך-הוא כנסת ישראל.

מתי כנסת ישראל יפה?

מתי שהיא רוצה לעשות את רצוני ברצון חזק,

רצון טהור ורצון ארוך.

כשיש את שלושת הרצונות האלה,

זה הרצון שה' משבח אותו, זה נקרא את רוצה ועל זה את יפה.

רות המואביה נבחנה בשלושת אלה.

היא היתה מוכנה להישאר עגונה כל ימי חייה,

והעיקר להתגייר.

זה מראה שהרצון שלה היה ארוך, לא התלהבות זמנית,

אלא הבינה את ההשלכות של זה שהיא תהיה עגונה,

והסכימה.

זה רצון ארוך.

הביזיונות והעלבונות, ושהיא חוזרת עם נעמי ומקבלת ביזיונות

על שהם עזבו בגלל צרות עין שהיה שלא רצו לתת צדקה לעניים מהכול,

במה שמלעיגה עליה בוודאי עורפה ואחרות, על זה שהיא נדבקת בזקנה כמו נעמי והיא מוכנה,

למרות כל זאת היא ממשיכה ורוצה להיות גיורת אמיתית,

כיוון שהרצון שלה חזק.

ולמרות שאומרת לה נעמי, תשמעי, אצלנו יש תרייג מצוות, זה יותר מדי קשה, למה לך? יש לך שבע מצוות, בשביל מה את צריכה? אצלנו יש ארבע מיתות בית-דין,

חנק והרק, שרפה וסקלה,

אצלנו יש איסור תחומין, אסור ללכת לתיאטרון,

אסור ללכת לאצטדיון, אסור ללכת לקרקס.

בשביל מה לך?

בשביל מה לך?

אצלנו אפילו לקבור את המתים, יש כאלה פה, יש כאלה.

לא, לא כדאי לך.

לא כדאי לך.

ואף על-פי כן היא אומרת, באשר תלכי אלך,

ובאשר תלין ילין,

עמך עמי, ואלוקייך אלוקי,

ובאשר תקברי אקבר,

ורק המוות יפריד ביני ובינך.

רואים שהיה לה רצון טהור, טהור.

אז לכן, בטרק היא מתאמצת ותחדל לדבר

איתה.

היא ראתה שהיא רצינית, הרצון שלה אמיתי, לא מזויף. לעורפאי היא אמרה, לך נא שוב נא.

אמרה לה, ביי ביי.

הסתובבה והלכה אחרי ארבעים צעדים.

רות דבקה בה.

לא עזבה, הרצון שלה אמיתי היה אמיתי אמיתי אמיתי אמיתי.

מה היא זכתה להעמיד?

את בית דוד, מלכות בית דוד.

מי יצא ממנה? מלך המשיח.

ויהיה לו רצון חזק,

טהור, ארוך.

רק עם רצון כזה אפשר להאמין

את מה שהקדוש-ברוך-הוא רוצה.

זה חזק,

טהור, ארוך.

ראשי תיבות, חטא.

מי שיש לו רצונות כאלה,

אין חטא.

מי שאין לו רצונות כאלה,

יכול לבוא לידי חטא.

כי אין לו מספיק רצון.

יפה את רעייתי כתרצה כשאת רוצה.

מה הרצון הכי חזק שיש לכם?

תגידו לי, מה הרצון הכי חזק? אני אבדוק אתכם. אל תגידו שטויות, כי אני אבדוק אתכם.

אני אבדוק אתכם.

אתה רוצה לכבד את האישה?

כן, אשתך פה?

לא פה?

מה זה אתה לא יודע? איך אתה מכבד אותה אם לא לקחת אותה אתך?

מה זה, אתה משאיר אישה בבית ואתה הולך ליהנות?

זה נקרא לכבד את האישה?

הבנתי.

מי עוד יש לו רצון חזק, מה יש לך, אתה?

רוצה להיות שחקן כדורגל?

לא, לא. מה, מה?

להיות מאוחד עם החברים.

אבל אתה יודע, יש חברים טובים וחברים לא טובים.

ומי קובע מי טובים ולא טובים?

התורה קובעת.

בדקת קודם אם זה חברים טובים או לא טובים?

טובים לפי התורה או טובים לך?

לפי התורה.

לפי התורה? זאת אומרת, כולם חרדים, פיקס, לא הולכים למועדונים, לא כלום.

לא.

אה, לא. אז איזה רצון? יש לך רצון נקייף.

זה הרצון שלך.

רצון חזק, הנה, כן.

מה הרצון שלך

שכולם מה?

יהיו אחד.

מה אתה עושה בשביל זה?

מה למשל?

עד היום מה עשית?

מה עשית אתה בשביל שכולם יהיו אחד?

אתה עוד לומד על זה.

הבנתי, טוב, בסדר. יפה, יפה. התחלה יפה, התחלה יפה, בסדר.

אם הרצון שלך יהיה ארוך, חזק וטהור,

יכול להיות שתאחד את כל ישראל.

אבל אני לא מחכה לך, כבר התחלתי מזמן.

היית ימידה, אבל אני חושב. או, יפה.

מי עוד יש לו רצון חזק? כן, אתה. מה?

להיות מפיק.

להיות מפיק? מפיק מוזיקלי.

ומה תפיק?

שירים.

ומה יעשו עם השירים?

ישירו.

כמה אתה מכיר?

זמרים

שהפיקו שיר

שהשיר הזה הפך להיות מה שהם רצו.

באיזה שיר?

מה?

אני יודע, מטיסיוהו, מטיסיוהו.

כן.

יש פה 80% שלא יודעים מי זה בכלל.

אבל לא הנקודה.

מה עשה עם השיר? זה ששרים כמה אנשים אוהבים שירים? כן, יש הרבה אנשים שאוהבים כמה שירים.

מה השיר עשה?

ירושלים זה שירים של ירושלים.

כן, ירושלים, כל השירים של ירושלים טובים. גם אני כתבתי שיר על ירושלים,

אבל השאלה נשאלת,

מה השיר עשה?

מי שמתחבר לזה ואוהב את זה, זה עושה לו טוב.

יופי, אז זה עושה טוב, בסדר. זה עושה טוב. וגם למפיק זה עושה טוב.

גם למפיקים. נכון, זה עושה טוב.

נו, ומה אחרי השיר הזה, מה תעשה?

עוד ועוד. עוד ועוד ועוד.

ועוד.

אתה מכיר זמרים הכי מפורסמים ששינו את העולם בשירים שלהם?

כן.

לטובה, לא לרעה. יש כאלה שתולשים שערות עד היום בגללם.

אבל,

אתה לא מכיר.

תחשוב בינתיים, בתור מפיק תחשוב.

הלוואי אם אני, יאללה, רצון חזק, טהור,

ארוך. תביאו לי מישהו פה שיש לו כזה דבר.

נו,

יש פה?

אתה, כבר שמענו אותך.

אין יותר,

אין יותר,

אין יותר.

יש?

אין.

יש?

אין. כן, את מה?

תן לה, תן לה, תן לה. אה, אשתי בריאה. תתתתתת. בוא, בוא, בוא, בוא.

היא רוצה שיחזירו את גלעד שליט. בסדר, יחזירו אותו.

אחרי זה חטפו מישהו אחר.

ואחרי זה ככה. אז מה, מה, מה, מה?

זה נקרא ביטחון?

ביטחון זה שאנחנו מחזירים שבויים או שאין שבויים בכלל?

אנחנו הולכים להפוך עליהם,

אם היינו חכמים,

אם היינו חכמים

לא היה מצב של שבוי,

כי על שבוי אחד שלנו אני הייתי חוטף להם אלף.

למה?

כי הם קבעו כמה שווה אחד שלנו, אלף.

הם רוצים בשביל אחד שלנו לשחרר אלף?

אז כמה אחת שלנו שווה אלף?

אז נשבה להם אלף.

עכשיו תחזירו את זה, קחו את האלף.

אין שכל.

אין שכל.

רק עכשיו נזכרו להשוות את התנאים

שלו ושלהם.

ותאמיני לי

שגם אחרי שישבו, יהיה להם גן-עדן פה ביחס למה שקורה אתו שם.

אבל זו מדינה,

משהו חכם מאוד, לא יודע, זה משהו מיוחד במזרח התיכון.

כן.

מה עוד?

מה?

תן לה, תן לה רגע. יש פה משהו מעניין.

רגע, רגע.

תיכף, תיכף נשמע. רגע, רגע.

נו.

כבוד הרב, אמרתי שבקרב מדינת ישראל יש לך המון מעריצים.

כן. הרבה אנשים הצלחת להחזיר בתשובה שזו זכות מאוד גדולה שלך.

ובטח גם של אשתך, שהיא בבית כרגע. נכון. טוב שהזכרת אותה, וזה חשוב, ומגיע לה מחיאות כפיים.

אתה רואה מה זה כבוד לאישה?

ראית?

זהו.

כן?

לנו יש בינה. אל תשכחו את זה. זה ברור. למה נתתי לך לדבר?

עכשיו, מה שרציתי לומר, כבוד הרב,

זה שאתה עשית שינוי עצום במדינת ישראל, וכולם יודעים את זה. ועוד לא סיימתי, כן. עוד לא. המלאכה מרובה.

יש לנו עוד הרבה יהודים, בעזרת השם, לחזיר בתשובה.

בנרות שבת אנחנו מתפללות על זה.

כל אשה, אני מאמינה, גם עם כיסוי ראש, גם בלי כיסוי ראש.

אנחנו עם אחד והגורל שלנו משותף.

אולי הבקשה שלי אליך, תחשוב על זה לילה, שתיים, שלוש, שבוע.

אפשר לחשוב גם ביום. אולי זה בחירות. אני לא יודעת מתי הבחירות.

אולי תנסה להגיש מועמדות.

ואני מאמינה שכמו שאתה סוחף אחריך אנשים לשמוע את ההרצאות שלך,

ככה הרבה אנשים במדינת ישראל יבחרו בך.

אולי תהיה ראש הממשלה שלנו, בעזרת השם.

ו...

את חושבת שביבי יסכים שיחליף אותו?

אותנו זה לא מעניין אם הוא יסכים. אנחנו רוצים אותך בממשלה הזאת. אבל זה יהיה יפה מצדו להגיד לי, אמנון, בוא תעזור משהו.

אבל הוא לא כמו משה ואהרון, ולא כמו הזקנים, ולא כלום, מנמינה.

כבודו במקום המונח. אבל אני לא מוכן לתפוס מקום של מישהו אחר.

דבר שני, אני חושב שאני עושה בלי להיות ראש ממשלה יותר מראש הממשלה.

אני מתכוון לאחדות עם ישראל ולהצלת עם ישראל.

ומי שנכנס לממשלה, לצערנו הרב, אחר כך מחפשים רק שחיתויות,

והוא נתן, מה עשה וזה,

וכל היום לא נותנים לו לנוח, העיקר להחליף אותו תכף ומייד ולמצוא עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד.

אנחנו עושים את מה שהבורא רוצה.

אם הבורא ירצה למנות אותי לאיזשהו תפקיד,

מסתם אני לא אסרב.

אבל אם תהיה פנייה ישירה מהקדוש-ברוך-הוא,

אני אודיע לכם.

בינתיים אני עובד ככה, כמו שאני עובד 33 שנים,

יום אחר יום רץ ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה, למעלה ולמטה,

וממשיך.

אבל אני אגיד לך את האמת. אם העם באמת

מכיר ומוקיר תודה למה שאנחנו עושים ומאמין שזו הדרך הטובה, הוא צריך לתת רק כתף, זה הכול.

הכתף פירושו של דבר שממשיכים את אותה משימה.

המשימה זה שכולם יכירו את הבורא,

יאהבו אותו,

והוא ממי לאהוב אותנו גם אם לא אוהבים אותו,

ואם נאהב אותו יותר, יפה את כתרצה,

רעייתי כשאת רוצה.

אם נהיה רוצים הוא יביא לנו גואל צדק בשנייה. אין לו בעיה שנייה אחת,

שנייה אחת, והקדוש-ברוך-הוא מסדר את הכול.

וכל העולם נראה אחרת לגמרי, לגמרי, לגמרי,

כמו שהוא החליט להתעלל בפרעה ועשה לו סדרת חינוך עם עשר מכות,

ולימד את כל העולם כולו על הגב שלו ועל הגב של המצרים בדיוק מה זה האלוקים ומה כוחו.

אין לו בעיה לקדוש-ברוך-הוא לעשות, והוא הבטיח גם שיעשה,

כי ימי מצרים הראינו נפלאות.

באחרית הימים, עכשיו,

הוא יראה לנו נפלאות.

אתם רואים אפילו הר קטן,

קצת מוציא עשן,

יבשת שלמה מרותקת, לא יכולה לזוז.

לא יכולה לזוז.

הר אחד, פתאום לבה מתפרצת,

כפרים נמחקים.

טייפון,

הוריקן,

מדינות שלמות עפות ימינה-שמאלה.

שרפות, שיטפונות,

מה לא, צונאמי.

יש לו בעיה?

אין לו שום בעיה, הוא לא צריך אותנו, לא צריכים טילים, לא צריכים מסכות, לא צריכים שום דבר.

צריכים רק דבר אחד,

שאנחנו נתאחד סביבו.

זהו. אם אנחנו סביב הקדוש-ברוך-הוא והעיניים שלנו אליו,

כמו שמשה רבנו היה מגביה את ידיו,

בשעה שהיה מגביה ישראל נוצחים,

מוריד,

מפסידים. במה זה תלוי? להביט למעלה.

אם מביטים למעלה,

יש לנו כוח לא טבעי.

אם לא מביטים למעלה, מסתכלים על הטנקים המטוסים, סופרים כמה יש לנו מולם,

וחושבים שזה מה שיושיע,

אני מודיע לכם,

זה בדיוק הפוך.

אתם יודעים שכרגע אלפי טילים

מכוונים לנקודות ציון על כל המדינה.

ברגע שתינתן ההוראה מאירן,

יוצאים מטחים של אלפים אלפים על נקודות ציון, שדות תעופות,

נמלים,

תעשייה, חשמל, כור בדימונה,

הקריה,

הכנסת,

הכול מתווך בול,

בול,

טילים שמדייקים עד 100 מטר,

ואפילו אם לא מדייקים,

כשיורים הרבה טילים

לעיר צפופה,

כמו תל-אביב,

כמו מקומות אחרים שאני לא רוצה להזכיר,

אבל תל-אביב זה היעד הראשון שלהם,

אז הסיכוי שלא להיפגע הוא קטן.

עכשיו תבינו,

למה עשו את התרגיל הגדול, והיה יום הזעקה והיה כל הדברים?

כי זה מה שהולך להיות במציאות בתוך פרק זמן קצר ביותר. במציאות.

נרצה או לא נרצה,

אירן הכינה את הכול מסביב, כולל ארדואן,

והמשפטים,

המשט הזה שיגיע לפה בחמישי-שישי,

המשט הזה זה בשביל לעשות סך-סך

בכוונה עם הטורקים,

שתהיה להם סיבה למסיבה להשתתף במלחמה הקרובה גם כן מול צה״ל.

הוא שונא יהודים,

ארדואן, יותר מאחמאדי,

והוא והם כולם מוכנים.

מוכנים.

היום הירדנים בלי בושה אמרו שהם המדינה של שתי הגדות.

שמעתם?

חוסיין,

אבא של עבדאללה,

בזמנו,

בשביל השלום,

ויתר על הגדה המערבית.

ויתר.

היום הם חזרו להגיד, לא,

שהם מדינת שתי הגדות,

גם המזרחית שהם שם וגם המערבית שאצלנו.

זאת אומרת, זה כמו להכריז מלחמה דיפלומטית.

הלו,

אנחנו חוזרים בחזרה.

נסראללה אומר שאם

יעשו מצור ימי

על לבנון,

כל האוניות שיהיו, מסחריות, צבאיות,

ואחרות,

בטווח הטילים שלהם,

מהדרום עד הצפון,

הם יורידו אותן אחת-אחת,

כיוון שהן יהיו קרובות לחופי פלסטין.

הוא קורא לכל מדינת ישראל פלסטין.

כל האוניות שיהיו בסמוך לחופי פלסטין,

כן?

הוא יוריד אותן.

והוא הצליח על דבור אחד שלנו, נתן לו עקיצה.

הדבור לא הגיב.

זאת אומרת,

יש להם כלים,

אין להם מה להפסיד,

הם יורים,

ואנחנו נצטרך, האוכלוסייה החלשה,

להתמודד. ואין לנו אימה.

אין לנו.

אין הגנה.

אין כיפת ברזל עדיין.

אין.

גם אם היה,

אין מספיק,

כי מול הכמויות שלהם מדובר על מאות אלפים.

לא מאות ואלפים,

מאות אלפים.

200,000 טילים. אתם מבינים על מה אני מדבר?

עכשיו, רוב הטילים זה טונה וחצי.

טונה וחצי

זה פי-שישה משקד

של סדאם.

זה כמו שמטוס F-15 נוחת

ויש לו טיל של טון.

זה טון וחצי.

אתם יודעים מה זה?

עכשיו תארו לכם את האנדרלמוסיה.

ילדים, גנים, בתי-ספר, באו, באו, באו, באו, אמבולנס, יפה, יפה, יפה, יפה.

מה עושים?

כבר מכשירים

40,000 בני-נוער מתנועות הנוער

שהם יהיו הצבא שיעזור בפינוי פצועים ונפגעים.

אתם יודעים כמה תרופות וכמה ערכות וכמה זה מכינים?

אתם לא מבינים אפילו את הכמויות.

כשהיתה מלחמת ששת הימים קידשו גנים ציבוריים שיהיו בתי-קברות.

בששת הימים קידשו,

כאילו הכשירו אותם

שזה מקום שתהיה קבורה המונית, המונית.

הם לא יתחילו לקבור אחד-אחד.

ייקחו כמויות, קבר אחים.

לא פשוט המצב שבו אנחנו נמצאים. אני הייתי פה לא מזמן.

נכון שאמרתי לכם שיהיה עוד מעט? שאלו אותי גם.

אמרתי לכם, עניין של חודשים?

תסתכלו מה זה.

כל הצבא הלבנוני מוכן, דרוך, הכול.

נסראללה מוכן, אירן מוכנה,

הטורקים גם שמו נמ שלא לתת לישראלים לחבור לאירן וסוריה.

ה'חמאס' מוכן,

כולם מוכנים.

כמה מטוסים אתה צריך בשביל לפגוע באלף מטרות באירן?

יש להם יותר מאלף מטרות של קנה שיגור של טילים.

לך, תוציא 500 מטוסים,

ועכשיו תוריד אחד-אחד עם פנצטה.

ומה עם סוריה?

ומה עם לבנון?

ומה עם ה'חמאס'?

כמה אתה יכול.

ואם הם פוגעים בשדות התעופה, שזה סביר,

כי זו המטרה שלהם קודם כול, לפגוע בשדות התעופה,

לקרקע את המטוסים שלא יוכלו להמריא,

ולנו אין מטוסים עדיין שעולים ככה אנכית וטסים,

אז אם אין לנו חיל האוויר,

מה התגובה שלנו?

לפלוש.

כמה זמן זה ייקח, וכמה זמן הם ימשיכו להפציץ.

הם מתכוונים לעשות פה בליץ.

אתם יודעים מה זה בליץ?

כמו שגרמניה טחנה את לונדון במלחמת העולם

ופרקה את כל הבניינים.

זה מה שהם מתכוונים לעשות.

יהיה חורבות, זה מה שהם מתכוונים.

השאלה היא אם ישראל תהיה מסוגלת

אחרי עופרת יצוקה

לעשות אותו דבר.

לדוגמה,

אתם מדינה?

מדינה יורה על מדינה על אזרחים?

האם ישראל גם תירה על אזרחים?

או שיתחפש מחבל בין כולם,

כמו תמיד, שהיא צריכה להצטדק למה היא הורגת את האויבים.

אם הם יירו לפה ואנחנו נחזיר לדמשק בפנים אותו דבר,

ואל בהירות אותו דבר.

אתם יורים על אוכלוסייה? גם אנחנו יורים על אוכלוסייה,

ונראה מה יהיה.

אבל ישראל, כמו שאנחנו מכירים, היא חוששת מביקורת.

אם ימותו כמה יהודים,

נו, מה לעשות, זה קורבנות השלום או המלחמה, תלוי לפי הזמן.

אבל מה,

הם יירו, עכשיו, לא מדובר על טרור,

לא מדובר עכשיו על כנופיה טרוריסטית שמדינה לא צריכה לסבול מפני שהם אצלהם.

גם את זה לא הייתי מקבל.

אם הייתי, לדוגמה, ראש ממשלה, כמו שאת אומרת,

אני לא מכיר בכנופיה טרוריסטית.

האחריות,

האחריות זה על המדינה. מבחינתי, המדינה הזאת ירתה עלי.

לא מעניין אותי שמשם ירו.

את רוצה ראיה?

אני אתן לך.

אומרים שהמוסד חיסל את מבחוש.

אחרי שהוא אכל לחוש.

אז חיסלו אותו.

מי חיסל אותו?

המוסד.

מה זה המוסד?

הם אומרים שזה המוסד.

תפסו מישהו בינתיים? לא.

אבל כבר עושים טררם ומגרשים דיפלומטים מהכול.

סליחה,

אוסטרליה שחררה לנו, אחד מהדיפלומטים, עכשיו,

נו, נו, נו, לא יפה.

מדינה ידידותית עושה ככה.

החוצפנים האלה

הם בעצמם עושים ככה.

היום אנשי המודיעין שלהם אמרו בתקשורת

שהם בעצמם עושים, ולא עוד, אלא שאוסטרליה מנפיקה

תעודות ודרכונים מזויפים למדינות ידידות,

לא תלובתם.

לא שהם מחסנים איזה יעד שמפריע למדינה.

סתם הם זייפנים, מדינה של זייפנים שמזייפת,

המשטר שלהם מזייף תעודות ודרכונים בשביל לתת למדינות ידידותיות בכסף.

אתם באים לחנך אותנו?

אתם מבינים איזה בושה? אין בושה.

אין, אין בושה.

ופה לא יודעים לדבר.

שקט.

רק מתנצלים כל היום.

מה אתה מתנצל?

ממך למדתי.

אתם עושים לנו דוח-גולדסטון?

אני עושה גולדוסטיין

לארצות-הברית.

כמה הפצצתם ילדים בבתי-ספר בפקיסטן,

בעירק,

בכל מקום שאתם הולכים, מפוצצים.

הייתם בתימן,

שלחתם מזל״ט,

הורדתם כמה נשים. במדינה אחרת זה מותר?

אז למה לנו אסור להגן על עצמנו?

מה פקיסטן עשתה לכם? איפה אתם ואיפה פקיסטן?

אנחנו, הגבול מטר.

אתה אומר לי לא להתגונן?

אז מה אתה רוצה?

אתה אומר לי, תתאבד, כאילו.

ואתה ידיד.

ככה אומר ידיד?

אף מלה.

איזה הסברה יש פה? משרד החוץ? הסברה? אתם שמעתם פעם הסברה?

אם היתה הסברה, מה, תוקפים אותנו.

אנחנו, במקום שנתקוף על מה שעושים לנו,

ממלאים תפי מים ומתנצלים.

רק שאין לנו ברירה כבר,

ואנחנו מתגוננים.

אז זאת אומרת, המצב קשה,

כי העולם לא מעניין אותו אם אנחנו צודקים או לא.

העולם לא אוהב אותנו. נקודה.

ומבחינתם,

גם אם לא יהיה ישראל, עדיף.

כי זה מעורר מלחמות וצרות וסכסוכים, והדיפלומטיה לא עובדת כמו שצריך,

ומפסידים, והדלק עולה, ויש כל מיני חשבונות.

אז לא כדאי להם.

לא כדאי להם.

ועדיף להם שישראל, חס ושלום, יקרה כך וכך.

הנה הודעה מהיום.

כ-1,000 טילים בליסטיים סוריים ו-1,000 טילים בליסטיים של ה'חזבאללה' מאופסים

על מטרות צבאיות ואזרחיות בישראל.

בדמשק הוקם ופועל מטה טילים משותף לאירן,

סוריה,

ה'חזבאללה' וה'חמאס'.

זאת אומרת, האירנים, בפיקוד שלהם,

אומרים, יורים, כולם ביחד.

עכשיו אתה רואה אלפים באוויר. לאן אתה הולך?

לאן אתה הולך?

אתם חושבים שהחדר האטום

זה יעזור?

זה יותר טוב מחדר רגיל,

אבל אתם חושבים שזה יעזור?

צריך להיות סתום

בשביל לחשוב

שזה יעזור האטום.

רק אם נפתח את לבנו להבין שבשמים,

רק הוא יושענו.

איך?

אני לא צריך להגיד לו עצות.

זה יכול ליפול בשטחים פתוחים, זה יכול להתפוצץ עליהם, זה יכול לפספס, זה יכול להיות אלף ואחד. זה יכול ליפול על הערבים האויבים, זה יכול,

הקדוש ברוך הוא, אין לו בעיה. הוא יכול לסדר את הכול. אני צריך לתת לו רק

את ההצדקה

שהוא יגן עלינו.

זה מה שאנחנו צריכים.

אז לפני שאני אגיד לכם מה עושים

ואיך עושים,

אני אחמם לכם את הלבבות, כי אסור להתייאש

וצריך להיות שמחים שיש לנו את הקדוש ברוך הוא, ובכל רגע אנחנו יכולים לפנות אליו.

אבל אני מקווה שנפנה אליו לפני שיהיה מאוחר,

לפני הטילים,

שגם אם יהיו כבר נראה ישועות ונפלאות.

אז אנחנו נחמם את הידיים ונמחא כפיים, רגע,

ונכוון על הראש

של אהמאדי,

של ארדואן,

של נסראללה,

של חרירי,

של אבו מאזן

ושל הניה,

כולם יקבלו חבית על חבית בקצב אחת.

די.

חבית.

חבית.

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לאחר גום ומגור.

טילים רבים ופצצץ אטום ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל ברעים ואישים ברע?

נר ותורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והגביעים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

נפצע מיליון חוזרים לתשובה.

כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון.

סוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו נגמר מול הצועקים.

או-או-או, בוא-צחוק.

שמע ישראל השם אחד.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל עם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד.

שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד.

שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד.

מה ישראל השם אלוקינו השם אחד.

תודה.

אז תזכרו דבר אחד, התשובה של כל אחד היא באמת קובעת, והיא המכה נגד כל הג'יהאד.

הם יבואו מיליארד וחצי מוסלמים

עם הג'יהאד.

ואנחנו,

נגיד, שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד,

הם לא יכולים עלינו, כי מול כל העולם עמדנו 3,300 שנה.

אז עכשיו אני קו ומחלק לכם בסיסיות,

כיפות, זה לא מסתיים הערב, זה רק התחלה, ואני מחלק אלף דולר בסוף, תזכרו, ויש שאלות ותשובות.

ואני נותן לכם את החומר שאני נותן עם סמל של שופר.

חשוב שיהיה עליכם בזמן שיש ירי של טילים,

כי יש הסכם בינינו לבינם שאם הם רואים את שופר הם לא פוגעים.

אז אתם תהיו מכוסים,

כי ארגון שמזכה את הרבים,

יש לו זכויות.

אז בעזרת השם תתחשבו בזה ותזכרו ללכת עם זה תמיד, כי לא יודעים מתי זה יתחיל.

אז אני קם,

אתם יושבים, אף אחד לא זז,

ואני נותן,

אחרי זה אני חוזר לכאן,

ממשיכים,

ובסוף הערב אני נותן לכם אלף דולר.

תהיו מוכנים.

מי אני מנסה לביתך, ואותה איך אתה נועד,

עצומה לך כסף,

וכבר יצירו על החצה,

מי אני מנסה לביתך.

אלה כבר התעשתה איך את מועלת,

התעשתה להתגדלת,

איפה יש סיום המלחת לאלה?

איפה יש סיום המלחת לאלה?

איפה יש סיום המלחת לאלה?

איפה יש סיום המלחת לאלה?

שמנו באהבה לבורא בשמים והעור שמוער בעיניים החיים הם מתנה

אני אוהב אותך סריחה אתה אוהב אותך שקירה אני מרגיש כל כך שונה ממך מכל מה שחשוב לך

ולפעמים ששנינו דומים יש לנו אל,

חד במלומים,

בית אחד,

אהבה חינם.

שנינו באהבה לבורא בשמים והעור שבוער עם העיניים החיים הם מתנה.

שנינו נברך על עוד יום מי שגר כל אחד הם

מידע הוא יודע את הדרך הנכונה.

כן, אנחנו ממשיכים.

עכשיו אני רוצה לשתף אתכם

במבצע גדול מאוד.

מי שזוכר, כשהייתי פה לפני כמה פעמים אמרתי לכם שאני

רוצה להחזיר מיליון יהודים בתוך שנה.

זוכרים את זה?

אתם זוכרים שביקשתי שכל אחד יעשה בעל תשובה אחת בתוך שנה?

מי הצליח לעשות בעל תשובה אחת?

תרימו את היד גבוה, מי שהצליח.

אשריכם ישראל, אני רואה שיש פה יותר ממניין.

יפה מאוד.

אבל אם הייתי מחכה לכם בקצב הזה,

אוי ואבוי,

אולי עוד אלף שנה.

אז החלטתי, שלום, חכה,

והחלטתי להדפיס מיליון אנציקלופדיות שלי ולחלק אותן בחינם בכל בית-אב בישראל.

מיליון אנציקלופדיות, אם אתם לא יודעים מה זה אומר.

לקחנו דיסק

שיש בו 8.4 ג'יגה DVD. הכנסנו בפנים 400 שעות של סרטים שלי,

400 שעות, שמעתם פעם דבר כזה? בתוך DVD, 8.4 ג'יגה,

עם תוכנת חיפוש ששמונה שנים לקח להכין אותה,

השקעה של מיליונים,

חצי מיליון ויותר, רק עלה התוכנה,

ועוד כל העיבוד של הסרטים והכול.

במנוע החיפוש שיש בתוכנה, אז מכניסים את הדיסק הזה למחשב, עושים התקנה.

אתה שואל שאלה במקלדת,

בכל נושא ביהדות,

ואני עונה לך תשובה בסרט.

אתה יושב בבית, מה אתה רוצה לדעת? תחיית המתים? תכתוב תחיית המתים, טוז.

אני עונה לך בסרט.

חיים לאחר המוות, גוג ומגוג, נבואות שהתגשמו,

שבת,

טהרה,

כל מצווה, כל עניין, כל נושא ביהדות או מדע מול יהדות, כל נושא.

ארכיאולוגיה, מה שאתם רוצים. אתה לוחץ,

טוז, אני עונה.

בסרט.

אתה יכול לשבת חודשים בלי להפסיק.

מי שמקבל את זה נמכר.

נמכר.

מיליון כאלה במיליון בתי-אב.

התחלנו לחלק כבר, חילקנו למעלה מ-300,000

דיסקים כאלה ברחבי הארץ.

בתוך שבועיים-שלושה אנחנו מסיימים את המבצע בכל מקום בארץ.

טבריה בימים הקרובים תהיה מכוסה לחלוטין.

כל בית.

עכשיו,

איך אני עושה את זה?

לגייס אלפים של מתנדבים שירוצו ויחלקו זה סיפור.

לא שאין לנו אפשרות, יש, אבל אין זמן.

המלחמה בדלת דופקת.

ואני רוצה שעם ישראל יספיק

לפחות להרהר בתשובה, אם לא לעשות תשובה, לפחות להרהר בתשובה

בגלל הדיסקים האלה.

ומי שירצה מפלט באמת מהמלחמה וסימוכין ותמיכה רוחנית,

עם הדיסק הזה יוכל למצוא.

אז מה עשינו?

תאר לך, אני רוצה להכניס עכשיו לכל הקיבוצים וכל המושבים. מי ילך לי עכשיו לכל קיבוץ וקיבוץ?

מי יודע בכלל איפה כל הקיבוצים?

יש אלפים,

אלפים, ובכל קיבוץ יש 25, 30,

50, 70 משפחות,

לך תרוצה. תסע עכשיו עד שמה, תשים, תחזור אותך.

גם לא בכל מקום יש תיבות דואר.

יש מקומות שזה מרכזי.

סיפור.

השם עזר,

ומצאנו צבי

שמוכן לעשות לנו את זה.

צבי.

רץ כצבי, שמעתם פעם כזה דבר? רץ כצבי?

צבי.

דואר ישראל.

דואר ישראל רץ כצבי

ותוך שישה ימים הוא מכסה לי את כל הארץ.

וכמה רוצה הצבי לאכול בשביל שהוא יעשה לי את זה?

15 אגורות לתיבת דואר.

יוצא ש-1,000 בתי-אב

עולים 150 שקלים בלבד.

ב-150 שקלים אנחנו מחלקים ב-1,000 בתי-אב.

זאת אומרת שאתה מכסה אלפים של בני-אדם ב-150 שקלים בלי להתעייף.

ומי שזוכה בזה זוכה בהצלתם של כל אלה.

אז יש אנשים שלוקחים עיר שלמה, יש כאלה לוקחים מושב, יש כאלה לוקחים שכונה,

יש כאלה לוקחים קיבוץ ומושב וכו' וכו' וכו'.

בשביל לזכות את היהודים

ולעזור להם, בעזרת השם, שיזכו גם כן להיות שותפים במיליון,

להתאחד כולם ביחד

ולהיות חלק מזה, כמו שאמרו כאן הערב,

אז אנחנו נציע לכם, בעזרת השם יתברך, למי שרוצה לזכות,

נציע לו אפשרות

לקנות את הזכות של החלוקה במושבים מסוימים.

אז הנה אני מתחיל, נראה מי, רגע, אתה כבר קופץ, אתה לא יודע כמה אני אגיד. אם אני אגיד 10,000,

אתה תשלם.

יכול להיות, אז תישאר, חכה, אל תתלהם, חכה.

עכשיו תראו מה אני עושה, אבל שימו לב,

מי שזוכה זה לא אחד שמצביע ככה ועוד לא החליט.

רק מי שמזנק מהכיסא ועומד,

מי שיש לו תינוק זה בעיה,

במזנק ועומד ראשון ואני קולט אותו בעין,

הוא זוכה.

כי יכולים להצביע הרבה ואני לא יכול לתת לכולם את אותם מושבים.

אז תהיו באיקון,

זה לא זכייה בפיס,

זה בלוטו, בטוטו, בפיס, בחוקי.

למה? כל יהודי שיחזור שם בתשובה זה בזכות זה שאתם חילקתם שם.

אז אני מתחיל עם הסכומים הקטנים והמצחיקים,

ולאט לאט נעלה, נראה מה הכוח שלכם בזכויות.

בירושלים וסביבותיה יש את היישובים הבאים

נווה-דניאל,

נופה-פרת,

כפר-אדומים,

נוקדים,

אל-דוד,

נעמה,

נערן,

נירן, נתיב הגדוד,

סוסיא ועתניאל,

כל אלה 1,060 בתי-אב.

העלות,

כשאני אומר את הסכום, משקפץ ראשון,

בא לפה, משלם מזומן או באשראי וזוכה.

159 שקלים. קם ראשון, קם ראשון, הנה.

בכבוד.

בא לפה, זכה.

עופרה,

ענתות,

אלמון, פסגות, פצאל, קדר וקליה,

1,250 בתי-אב.

מי לשבת? לא קם?

לשבת.

189 שקלים. קפצה ראשונה, גברת שאמה, בואי, בואי, בואי, קדימה.

זכתה, קפיצה בזמן, יפה.

שימו לב עכשיו,

קצר וקולע, שימו לב.

מכירים את קריית-ארבע?

שמעתם על קריית-ארבע?

כמה בתי-אב יש שם?

יש שם 2,070 בתי-אב.

והמחיר שלהם לזכות, קריית-ארבע,

תהיו בייקון,

310 שקל. זכה כל קריית-ארבע שלו, אתה ראש העיר.

ראש העיר שם לא עושה מה שעשית עכשיו.

עכשיו אני עובר, שימו לב, ראש צורים,

רועי, רימונים,

שמע שני, לבנה תומר, תלם ותקוע,

זה 1,015 בתי-אב,

153. הוא היה קודם, 153, זכה.

תל-ציון, מחמש, מעלה-מחמש ומעון, 1,090 בתי-אב,

164. קפץ ראשון, זכה.

שימו לב, עכשיו אבן-יהודה זה מקום גדול, 2,940 בתי-אב,

442 שקלים. זכה, אשריך,

אשריך,

אשריך.

בית-יהושע, כפר נתר וחגור, אלה חילונים שם.

920 בתי-אב, 138. אף אחד לא קפץ?

אף אחד לא קפץ?

או, קמת, עכשיו כן, קפץ.

יעש,

ירחי, ירקונה,

כפר בפטיסטים, כפר יעבץ, כפר מלל ומתן,

זה באזור הוד השרון כולל,

1,645 בתי-אב,

247. קפצה האשריך, הנה.

אחדות?

יא חביבי.

תזכרי את הסכום.

שימו לב,

נווה-הדסה,

מוסד,

ניר-אליהו, עזריאל, כפר עזריאל, פורת,

צור יצחק,

צור נתן,

רמות-השבים, שדה-חמד,

תל-יצחק,

הר-סוף,

זה 1,500 בתי-אב.

225, קפץ הראשון למעלה. בוא, בוא, בוא, בוא.

רוץ, רוץ, רוץ, רוץ.

225. רבותי, לקפוץ מהר, גליל ים,

שפיים ועין שריד, מקומות חילוניים.

870 בתי-אב,

131. קפץ? בוא, זכה.

צופית,

צופית, אבני-חפץ, איתמר, תל-חיים ואלון-מורה,

199. בוא, בוא.

באזור כפר-סבא, אלפי מנשה, שמעתם על המקום? זה 1,995 בתי-אב, 300 שקל.

מי קפץ?

בואי.

בואי, בואי, בואי.

בואי, בואי.

אל תבואי.

מי?

בואי, בואי.

אלפי מנשה.

לקחת כבר?

מתי לקחת?

רגע, הוא לקח, הוא לקח את זה כבר לפני שבוע וחצי.

לא ידוע פה. רק שנייה, זו טעות. סליחה.

סליחה.

אבל אני אתן,

זאת שקמה שם, איפה היא? בואי, בואי, אני אתן לך עכשיו, תשמעי מה את מקבלת.

רגע, את מקבלת את אלקנה ופערים,

ברכה, הר ברכה, ברקן, בית-אבא, חרמש ויצהר.

רגע.

ואת מקבלת גם,

גם, גם, גם.

טוב, בואי ניתן לאנשים עוד זכויות. אז תקבלי עכשיו, בואי, בואי.

זה יהיה לך 135 ו-132, זה 267 שקל.

267 שקל זכית בכל זה. בואי, נו.

בואי, נו.

מה זה, היא לא יודעת מאיפה לבוא?

היא יכולה לעבור ביניהם, יש לה תיק ביד, אין בעיה.

אז שמישהו יעלה אליה וייקח, בסדר. תיכף. רגע, חכה, אני אציע משהו. רגע.

תגיד לי מי.

אני אמרתי לכם לזכור את הסכומים, שתהיו בריאים.

אמרתי, הראשון, 159,

השני, 189,

310.

ואתה 310?

נכון, אני יודע. אני אגיד לך מה זה.

עכשיו, 153 אחריו,

קדימה.

164 אחריו.

מי זה 164?

רגע.

442 זה אתה, אני חושב. כן.

אתה אבן-יהודה.

442. אז יש לך 442 ו...

קריית-ארבע. קריית-ארבע זה 310. אז יש לך ביחד

752. ואחר כך היה 138. מי זה? יופי, הוא זוכר.

ועכשיו הגברת,

לא, אחר כך היה 247. מי זה? זה את.

אחר כך היה 225. מי זה?

מי ירד עם 225?

היא עלתה כבר. היא עלתה כבר? היא שילמה?

לא.

221. אתם לא יורדים וזוכרים? זה לא טוב. מי היה 131?

שלקחו כבר? היו אצלך 131, יעקב?

יעקב, היה לך 131?

199?

מי זה? הנה הוא.

ו300? היה לך מישהו 300? הלו, יעקב? 300?

מי זה היה 300?

אמרתי 300 וירד מישהו.

מי זה היה?

לא, היא משהו אחר.

עוד פעם, אלפי מנשה. אה, אלפי מנשה זה מכור.

135 ו-132 זה האחרונה שאמרתי. בואי לפה, זה את.

זה 267. את 267. רק רגע, שימו לב,

תהיו מוכנים.

כפר תפוח, תפוח, מבוא דותן, דותן, מעלה-שומרון, נירית עיניו עיניו, עץ אפרים, צופים צופים.

זה ביחד.

174. קפץ ראשון למעלה. בוא, תזכור את המספר.

174. אלה שרוצים באינטרנט לתרום, מספרנו

054-740-8531-0501.

מי רוצה לקחת על עלי גבעת-הלבונה? 214. כמה? יופי. בואי, היא זכית.

עלי גבעת-הלבונה זכתה.

מי רוצה לקחת את קדומים,

135,

לקום? בוא.

קדומים, 135.

שימו לב,

בני שומרון, גינות שומרון ונווה מנחה, מנחפר, משהו כזה.

מנחם.

מנחם, 1,800 בתי אב, 270 סקלים. הנה זכתה הגברת, אשרייך,

אשרייך,

זכית.

שבות רחל, שווה שומרון, שילה, שערי תקווה ותועפות.

זה 1,500 בתי אב.

237 זכה, אשריך, מבורך.

עכשיו אנחנו עוברים לקצת יותר כבדים. קצת יותר כבדים.

שימו לב,

נראה מי שיש לו אומץ ומי יכול לזכות.

נראה מי יש לו אומץ ומי יכול לזכות.

אני עכשיו נותן זכות

למי שרוצה.

העיר חולון,

55,500 בתי-אב.

זה למעלה מ-200,000 תושבים.

3,500 שקלים. מי זוכה?

כל חולון שלו, כל העיר, אשריך,

זכה.

זכה.

3,500 שקלים.

זכית, אין מה לעשות.

זכית.

חצי משכורת ויש לך עיר.

מי קונה עיר בחצי משכורת?

יא חביבי.

יא חביבי.

יעקב,

3,500 שקל.

לא, הוא התבלבל.

הפסד את העיר.

הפסד את העיר. נגמר.

עוד פעם,

מי רוצה לזכות בעיר חולון כולה?

יותר מ-200,000 תושבים,

3,500 שקל העיר שלו.

מי יכול להרים כזה דבר?

אנחנו השקענו 350,000 דולר בשביל המבצע של המיליון.

עכשיו זה רק הדואר,

15 אגורות.

3,500 שקלים ל-55,500 בתי-אב. זה שלוש פעמים חמסה.

מי רוצה לזכות בעיר ואין בישראל?

חולון.

את אמיתי?

אמיתי או חרטא?

יש מי שזוכה?

אני לא מאמין שטבריה, לא אכפת לה מחולון.

מי מוכן לקחת? אפשר בשותפות. אפשר בשותפות.

מי לוקח?

בשותפות אפשר לקחת עיר.

מי לוקח?

מי החברים הטובים שיכולים ביחד?

יש כזה דבר?

לא, אל תגיד לי.

אני רוצה לראות גבר אחד או אישה אחת שמסוגלים לקחת עיר מטבריה.

מטבריה יבוא משיח.

יאללה,

נראה אתכם.

מי מסוגל לקחת עיר חולון?

55,500. זה מכספי מעשר.

צדקה שאין כדוגמתה. מי מסוגל מקבל ברכה חבל על הזמן.

אתה קפצת ראשון.

טבריה כבר לקחו.

טבריה, לקחו. אתה רוצה, אני אתן לך משהו בצפון אחר.

אם אתה רוצה, אני יכול לתת לך קריית-ביאליק,

קריית-חיים, קריית-ים, קריית-מוצקי, נצרת-עילית.

אתה רוצה אחד מאלה?

זה חילונים חבל על הזמן למהדרין. שם כל הצלחה זה פצצה.

קריית-ים זה 1,905 שקל. טוב לך?

קריית-חיים זה קריית-ים.

קריית-ים זה קריית-חיים.

1,905. לקחת?

לקח! מגיעות לו מחיאות כפיים.

סליחה, טעיתי, סליחה, טעיתי, סליחה.

קריית-חיים, כן, זה ליד.

1,650 זה קריית-חיים. לקח, לקח.

כן.

יהי רצון, בעזרת השם, מפיך לה' יתברך, לקח את קריית-חיים,

1,650. יעקב, קח אותו.

מי רוצה?

שימו לב.

שימו לב.

נצרת-עילית,

שיהיה משקל נגד

מול החבר'ה בצד השני.

נצרת-עילית זה 16,600 בתי-אב.

2,490 שקלים. מי מסוגל לקחת

עיר שלמה, נצרת-עילית?

2,490 שקלים.

חצי משכורת, פעם אחת, ויש לך עיר שלמה?

זה לא השקעה.

מחיאות כפיים, לקחת חולון בטלפון, יא חביבי.

איך קוראים לו? יגל דרורי.

השם יזכה אותו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיו,

וימלא כל משאלות לבו לטובה.

תרם 3,500 שקל ושילם אשריו ואשרי חלקו.

זו זכות, אתם לא מבינים אפילו.

אי-אפשר שלא יהיו פה אלפים של בעלי תשובה.

ב-3,500 זכה בעיר ואין בישראל. אתם מבינים מה אני מדבר?

אז רוץ תביא עכשיו, אני כבר אמכור לך עיר אחת. רגע, אני אגיד לך איזה,

רגע, אני אגיד לך איזה.

פרדס-חנא וכרכור זה 1,050 שקלים.

לא, לא, לא. פרדס-חנא וכרכור זה חבר'ה שלנו שצריכים אותך.

לך, לך, זכה, קחו אותו לבנקומט.

כן, קחו אותו. מי לוקח אותו לבנקומט?

מי לוקח אותו רגע פה לבנקומט? יפה.

הנה, עם ישראל מתעורר.

יפה.

עכשיו, שימו לב.

נצרת-עילית, אמרנו, 2,490. קריית-דיאליק,

2,079. קריית-ים,

1,905. קריית-מוצקין,

2,370.

מה זה?

חיפה גמרו, את חיפה עצמה גמרו.

חיפה גמרו, גמרו.

לאלה שאין מספיק כסף, בואו ניתן לכם קצת עידוד. רמת-ישי, 225, מי קפץ?

בואי, בואי, זכית. בואי.

בואי. רמת-ישי זכתה.

מי רוצה לקחת את אבן-יהודה,

2,945 בתי-אב,

442 שקלים. מי קופץ?

בואי, זכית. זכית.

זכית אתה, 442 אבן-יהודה.

מה את לקחת? עכשיו את ירדת?

עכשיו היא ירדה?

עכשיו את ירדת?

225, והוא 442. אלפי מנשה לקחת אתה, אתה אומר?

רגע, אז פה גמרנו. אין לי עוד הרבה. חבר'ה,

אנחנו כבר מתקדמים לסיום,

ואנחנו מקיפים את כל האזור.

אמן.

השם ישלח לה רפואה שלמה, דבורה בת לאה.

תזכה לכל טוב.

חבר'ה, בואו תעזרו לי. עכשיו תשמעו, אם קשה לכם, אני אגיד לכם מה נעשה.

שימו לב,

במנות של 200, 200, 200, 200 נקנה ערים עכשיו, בסדר?

רחובות.

רחובות

זה 5,190 שקלים, אבל זה 34,600 תושבים.

מי לוקח 200 ראשון?

בואי, זכית.

200 ראשון.

200. מי עוד לוקח 200 רחובות?

בוא, בוא, אשריך, בוא.

בוא, הנה עוד 200. כן, בתי-אב, לא תושבים, חלילה, טעיתי.

כן.

כן?

מי לוקח עוד 200?

גם אתה?

אשריך, הנה החמוד הזה לוקח 200. אז יש לנו כבר 600, יפה. מי עוד לוקח 200?

200 לרחובות, זוכה בעיר?

בוא, מותק, זכית?

יעקב, קדימה, זריז.

יש עוד 200, הנה.

יאללה, קדימה, קדימה, זריז.

מי עוד? גם את 200? יופי, עוד 200. יש לנו כבר 1,000. מי עוד? גם אתה 200? הנה הצלם שלנו לוקח 200 לרחובות גם כן.

יש לנו עוד 200. כן,

מי עוד לוקח 200 לרחובות?

גם את, שיורדת? גם את?

כדאי לך.

מי עוד?

מי עוד לוקח 200? גם את?

חדש. את היית קודם כבר?

הצבעת קודם? עכשיו?

כן, בסדר גמור.

מי עוד לוקח 200?

מי לוקח 200 יהודים יקרים לרחובות, עיר מהם בישראל? אתם יודעים כמה? 34,600 תושבים.

מי עוד לוקח?

אתם מקבלים ממני עוד מעט 1,000 דולר. יהיה לכם עודף.

200. מי לוקח 200?

יש עוד מי שיכול לקחת פה 200?

נעשה את העיר.

את העיר?

יש לנו 2.6. זאת אומרת, עוד 4,000 שקל

פחות 10 10 שקלים.

עוד 4,000 שקל יש לנו את רחובות.

מי עוד?

מי עוד רוצה לזכות?

אין לכם כסף, יהודים יקרים? לא רוצים לזכות? שעם ישראל ינצלו?

100 שקל יש. מי רוצה 100 שקל לתת? 100 שקל?

בואו, בואו, רד, רד. נו, בואו תרדו, בטור, בטור, בטור. אבל תגידו לי רק מי, מי.

תגידו לי מי.

כן.

מי לוקח ב-100 שקל? בואו, נו, אבל בואו. בואו.

אלה שלמא, תעמדו פה. תעמדו פה. אל תלכו לשם. תעמדו פה רגע.

תעמדו פה כל המאיות. פה, פה, פה, פה. לעמוד פה בצד הזה,

שנרכז אתכם, שלא נתבלבל. פה, פה, לעמוד פה.

לעמוד פה, אלה שלמא. שלמא פה.

בוא מתוק. בוא.

מה אתה גם כן? בוא.

בוא, שנייה, נגמור את זה. בוא.

בוא, רגע, חכו רגע.

בוא, הנה, מי עוד?

מי עוד? רגע.

שנייה, בואי, בואי, בואי.

בואי.

יש לכם 100 שקל?

שימו על זה. שימו, שימו.

שימו.

יש לנו פה חמישה, רגע.

שאני לא אתבלבל, זה 500. רגע.

תיקח מהם, תיקח מהם.

תגיד לי כמה לקחת.

הנה, תנו לו זה, זה עם האוזניות.

יפה, 100 זה לרחובות. קח ממנו, קח ממנה.

תספור כמה ותגיד לי. קח ממנה.

אני אברך את כולכם, אל תדאגי. בעזרת השם, תכף.

כן, 100, 100, 100. נו, נו, נו, מהר.

אתה לא לוקח.

קדימה.

עוד, כמה יש לך? ארבע, נכון?

כמה יש לך?

הלאה, מי עוד?

זה עם הטלפון גם.

תיקח מכל אחד. הוא לוקח 200. אשריך.

תגיד לי כמה ביחד. שש.

שש.

הלאה.

את גם לוקחת? תני לו.

תני לו קודם. תני לו.

תיקח ממנה.

אז תכף תשאיר אותו בצד. קח ממנה.

קח ממנה.

אני אברך תכף את כולכם. תכף.

כמה יש לך? 7?

גם אתה?

200. קח ממנו. 200. קח ממנו זה 9. זה 900. קח ממנו.

לך אליו.

זה 900.

מי עוד?

מי עוד?

תן לו את ה-70.

נשאר 3,020. חסר לי עוד 3,020.

3,020 חסר.

לרחובות. רגע, רגע. מי עוד?

אני חייב לגמור עם רחובות. אחר כך אני אראה לכם כמה דברים יפים.

רחובות. 3,020 חסר. נו, קדימה. מי עוד?

מי עוד רוצה לזכות?

יש עוד מי שרוצה לזכות?

יא חביבי, איך אתם קשים?

אולי תעזרו לי, אלה שצופים בנו?

כן?

3,020 רחובות. סגור.

כמה את לוקחת?

100 אשרייך. קח ממנה 100.

עוד 100. עוד 2,920. עוד 2,920. נו.

120 יש למישהו?

יאללה, תן לו 120. 2,800 נשאר. 2,800. 200?

יפה.

2,700. 120?

2,800. בסדר.

מה?

בסדר.

אז 1,720. יופי.

1,520.

1,520. 1,520 ואנחנו מסיימים.

1,520 ומסיימים. מי עוד?

נו, מי עוזר לנו? כמה?

200 אשרייך, קח ממנו.

100. יופי. אז 1,200.

1,000. 1,220. 1,220 נשאר.

1,200. כן, יופי.

1,200. 1,200 בלבד. כמה אתה לוקח? 100?

1,100. 1,100 נשאר לרחובות.

1,100 לרחובות. רבותי,

כולם מבורכים הערב. כמה? בוא. בוא.

כמה?

800. 800. בוא, צדיק, אשריך.

800 נשאר עוד 400 שקלים.

עוד 400 שקלים רחובות. עיר שלמה רחובות.

עוד 400. בוא. כמה?

כמה?

אתה 100?

הנה.

עוד 300?

300. 300. הנה, לקח.

יש את

רחובות.

יש את רחובות.

יש את רחובות.

יא חביבי. יא חביבי. יא חביבי.

יואו, התשתם אותי. התשתם אותי. התשתם אותי.

טוב,

אתם שמים לב שאני לא שותה, נכון?

אבל לא נורא. זה בסדר.

כן, אני רוצה קודם כול לברך גם את מארגן האירוע.

מגיעות לו ברכות. תראו כמה הוא זכה הערב.

שושנה בת אורידה רפואה שלמה, וה' יפקח את עיניה.

הצלחה למלכה ואלי חודדה, בכל אשר יפנה, ישכיל ויצליח.

הצלחת כל משפחת חניה.

רפואה ליהודה בן זוהרה.

רפואה שלמה לטובול בן דדה.

למנוחת שרה בדברה, מנוחת העדן.

למנוחת רבי שלום בן זרי.

מנוחה שלמה.

חזרה בתשובה והצלחה בזיגוגון יוסף חלפה.

כל משפחת עוגיר.

יחזרו בתשובה שלמה.

שרונה בת רחל.

שהמשפט ייסגר בלי עונש, וכל המשפחה תתאחד.

רפואה שלמה לעיניים.

לרותי בת רבקה,

לדוד בן רבקה, מאיר בן רבקה, ולולו מרגלית בת רבקה, רבקה בת לולו בפרח בת רבקה, ויוסף בן רבקה בזרח חי וקיים מהרה.

שלמה בן רבקה יחזור לעצמו, ושהכול יהיו מבורכים. אמן.

בסדר.

יופי,

יופי,

יופי, יופי.

עכשיו אני מודיע לאלה שצופים בנו,

נשארו לנו רק כמה דברים קטנים.

אני מכריז, מי שירצה יגיד, אני אתן אפשרות בינתיים לשאלות ותשובות,

ואחרי זה, בעזרת השם, נחלק לכם

1,000 דולר כל אחד שהתאפק והמתין,

ותראו אם אני לא זיכיתי אתכם בגדול.

נשאר לנו נצרת-עילית,

2,490. קריית-ביאליק,

2,079. יש לנו את קריית-ים,

1,905. קריית-מוצקין,

2,370. זה מה שנשאר, תזכרו, מי שירצה,

בעזרת השם. בינתיים,

שאלות ותשובות, ואני אברך את כולכם, אל תפחדו. מבטיח. טוב?

בסדר.

כן, קדימה.

שאלות, מי רוצה לשאול?

תן לבחור שם לשאול, פה.

חבר'ה, אל תלכו, תקבלו אנציקלופדיות. חבל.

כן,

תן לו, תן לו. בלי שאלות עכשיו מגמרא, בחייאת.

לא.

עזוב את זה עכשיו, עזוב אחר כך.

כן, שאלות שנוגעות לעניין, כן.

תן לו, תן לו רגע. הוא כל פעם על המלחמה.

כן.

חזק וברוך, כבוד הרב, ערב טוב לכל הקהל. לא להסתובב אליהם אלי, כן. לרב בטבריה, השתבח שמור לעד. נודע לי שהרב ביקש הרצאה דחופה פה בטבריה,

כנראה על המצב הקשה. פעם שעברה לא דיברתי על המלחמות,

ודיברתי על רעידות אדמה ועל כל מיני דברים קשים.

אז אני שואל את הרב, רציתי לשאול את הרב,

בגין, אללה ירחמו, כשהיה, כשסדאם חוסיין הקים את הכור לבנות פצצת אטום, להפציץ את עם ישראל פה,

בדיוק במצב הזה שאנחנו רואים, ואז בגין קם והפציץ את הכור ובזה הציל אותנו מהמצב הקשה שהיה לעירק.

אתה כל הזמן תקפת את הממשלה,

לא ברק, לא שרון, לא שרונה,

יודעים את זה,

אבל בשנים האחרונות כבר לא רואים אותך, שאתה מדבר עליהם, לא תוקף אותם, לא שום דבר.

בשביל מה צריך? הם תוקפים את עצמם.

נכון, אבל כמה אפשר להיות משולבים בידיים, אני שואל. אתה לא מבין. אני דיברתי מתי שכולם חשבו ששרון זה המלך, הוא יציל את העם,

ומתי שבוש חשבו שהוא לא בושה.

אז אני פשוט עמדתי על זה. כשאובמה נבחר כולם אמרו שהוא יהיה על הכיפאק, אני אמרתי שהוא יהיה רע מאוד ליהודים.

מתי שאני צריך להגיד, אני אומר, מתי שהם אומרים בעצמם, אני לא צריך להגיד.

הרב, אבל כשאתה תוקף אותם קורה משהו.

מה קורה? קורה נסים על הטבע, הם נופלים.

בסדר, גם גדי, הם ממש נופלים. כולם יפלו, אל תדאג.

אבל אני שואל שאלה, עד שיבוא המשיח כולם יפלו.

אני שואל שאלה,

בוש שבא ותקף את עירק,

עשה את שלו האבא, אני מתכוון, וחזר הביתה.

אומנם הבן המשיך, והם עד עכשיו נשארו בעירק,

וכביכול הם שומרים שם על כל המצב שקורה שם בעירק. הם לא שומרים שם. לא, בסדר.

להקים פצצת אטום הם לא יכולים יותר.

אבל זה שאתה מדבר עליו, אחמדינג'אד,

שזה רוצה לחסל אותנו מייד.

תדע, כל האזעקות שהיו היום בארץ זה משהו,

איך אומרים, מסר כזה. זה לא היה דבר כזה מקום המדינה 50 שנה. מה זה מסר?

היום ישראל מבינה שאין חזית

כל העם חזית.

ישראל מבינה עוד דבר אחד,

שהיתרון ההתקפי שלה עם מטוסים נגמר,

כיוון שהם החליטו לתקוף אוכלוסייה,

דבר שלא נשמע בעולם.

בעולם,

בעולם לא נשמע דבר כזה. אם עכשיו

היו מודיעים לרוסיה,

שהולכים להכין פצצת אטום, לחסל אותה,

דקה אחרי שהיו אומרים את זה, המדינה היתה מחוקה.

שום מדינה לא תיתן לך להמשיך להתחמש בשביל שתהרוס אותה.

אין דבר כזה.

רק המדינה הזאת,

אתה מבין,

מוכנה לקבל הכול בראש.

אם בלונדון היו יוצאים טילים מאחת המדינות השכנות,

ללונדון,

כמה טילים? לא 1,000,

2, 3,

ובקצב של כל יום אחד,

מלחמה,

בפנים,

עד הסוף,

עד ההשתלטות.

פה ב'חמאס' יורים לך מתי שהם רוצים, כמה שהם רוצים,

מטפטפים, עושים.

הם יודעים,

הם כבר מכירים את הישראלים, כמה יגיבו, כמה לא יגיבו, מתי,

איך, מה.

אתה מבין מה עשו פה?

כן, אבל אני שואל אותך. את השאלה שאני רוצה לשאול, הרב,

הבעיה זה לא לונדון וכל מה שהזכרת פה. הבעיה, עד מתי

ביבי נתניהו ישלב ידיים. עזוב אותו. לא, בסדר, עזוב אותו, אבל הם מתחמשים.

עזוב, עזוב. טילים. עזוב, זה נגזר כבר. אז הוא לא רוצה לתקוף את אירן? לא הבנת, נגזר. לא תהיה תקיפה על אירן? מה, חושבים, פוחדים מהם? אתה שומע מה שאני אומר. אתה לא שומע. אני שומע. לא, תקשיב.

תקשיב.

הנקודה היא ככה.

לתקוף, מן הסתם יתקפו,

אבל זה לא נוגע לציבור.

הציבור, מעניין אותו הראש שלו.

כמה ראשים יתבקעו שם,

זה לא עוזר. אולי יהיו כאן אנשים שיהיו שמחים שהאויב קיבל מכה,

אבל מה עם הראשים שלנו? כל אחד צריך, לזה אין תרופה. זה לא ביבי, ולא השביעייה, ולא המטבחון, ולא הקבינט.

אין תרופה. רק דבר אחד,

שנעשה את רצון הבורא,

רק הוא יכול להגן. אין שום כוח בעולם שיכול לעצור אלפי טילים,

לא עם המרפק,

ולא עם היד, ולא עם קסדה,

ולא עם כלום. אין.

אין. זה אנשים הולכים ברחובות. אין.

מה, נמות כולנו ככה?

כל הטילים והקצצות הטום וזהו? לא, אני אומר, אני שואל. למה אתה שואל שאלות כאלה? הסברתי.

אם נעשה, בסדר, אבל לא עושים כלום.

בסדר, אתה צודק, אבל למה לא עושים כלום? אני עושה, למה אתה אומר שם? לא, אתה רע. מה אכפת לי מהם? למה? אבל הם יש להם את כל הטילים, אבל אם אני אעשה, אז למה הם בנו כל כך הרבה?

אתה רואה, אני מבקש 100 100 שקל, 100 100 להציל יהודים.

100 100 100. הם תקציבים, תקציבים, תקציבים, תקציבים, חותמים תקציבים, הכול. מה יש עם זה ליהודים?

כלום.

היו משקיעים מה שאני משקיע.

היה אומר, אתה יודע מה, ביבי, כלום. היה אומר, רבותי,

אני רוצה להגיד לכם היום בגילוי לב,

לישראל אין מענה לעשרות-אלפי טילים.

לכן

אני רוצה להגיד לכם שאני בעצמי הגעתי להחלטה

שאני חוזר בתשובה,

וזה הראוי לעשות כל יהודי בישראל. אמן.

אם הוא היה אומר ככה,

אפילו שחלק קטן מהשמאל היה אומר שהוא מג'נון, שהוא השתגע,

אבל הרבה מהעם,

הספרדים והמזרחים והזה,

יואי,

מה היו עושים? צ'יק-צ'אק, זה היה תופס את כל שדרות העם,

ואתה היית רואה שינוי טוטאלי.

העם הזה היה מקבל חוסן

שאין כדוגמתו.

הרי כשהוא אומר לפעמים בטעות,

ברוך השם, אם שמעת פעם, נגיד, אז כולם מוחאים לו כפיים,

כי הוא אמר, ברוך השם, אתה מבין איזה הישג, ראש ממשלה יהודי אמר, ברוך השם.

כל בוקר

הוא לא אומר, ברוך שם, אמר, והיה עולם.

אבל אם הוא אמר פעם, ברוך השם, כולם מוחאים כפיים.

אתה יודע מה זה אם הוא יגיד, אני חוזר בתשובה?

הרי הילדה שלו חוזרת בתשובה.

הבן שלו זכה מקום שלישי בחידון התנ״ך.

הוא עוד לא זכה.

ראש ממשלה של היהודים בארץ-ישראל

מנוכר ליהדות במעשיו.

לא יודע מה השקפתו, אבל במעשיו מנוכר ליהדות.

מה זה שווה?

תראה, כל מי שעומדים המנהיגים מסביב לנו,

כולם מאמינים, אדוקים, פנאטים.

למה הם יכולים להתעצם באיזו שליחות אצלם להפציץ ולהרוג את היהודים?

כי הם מאמינים שהיהודים חלשים, כי אין להם אמונה.

נכון. הם לא מזכירים את שם ה'.

נכון. הם מתפוצצים עם אללה ואכבר,

ואצלנו אנשים מתמיד לא מזכירים את השם.

אז אני עושה את התפקיד הזה,

ואני מקווה שאני אספיק. אבל אין זמן.

הרב מחזיר בתשובה. אז אתה רואה?

מאה ועוד מאה, ומאה ועוד מאה, ומאה ועוד, בשביל שהצבי ירוץ.

הצבי לא רץ בלי אוכל.

צריך להביא לו אוכל.

טוב, הרב, מה אני אגיד לך?

שאני בעזרת השם שהקהל הקדוש הזה,

כמו שהרב מחזיר בתשובה, שאלה שיש להם רגילים. רבותי, הזמן קצר, אני לא צוחק.

המשיח נמצא בפתח, רגל אחת נמצאה בטבריה.

הרב רץ ומתרוצץ בכולם להחזיר בתשובה מיליונים.

לא נשמע, ודווקא אתמול אמרו שדווקא בטבריה תהיה עוד אזרקא.

למה? אנחנו לא יודעים מה כל המסרים האלה. כדי שתבינו טוב.

גם בתל-אביב היה עוד פעם.

היו כמה מקומות שהיפה שלהיה עוד פעם. הזמן קצר, רבותי,

רואים את זה בחור שבמקום המדינה 50 שנה.

לא היה דבר כזה. 62. 62. 62. כמניין סב.

רבותי, צריכים לחזור בתשובה. הרב, יישר כוח. תודה רבה. עוד מאה ועוד מאה ועוד מאה ועוד טיפה ועוד טיפה. אמן. יא חבר'ה. הוא רוצה להגיד משהו קטן.

הרב,

ידוע שגימטרייה של אחמדינג'אד, תבדוק את זה, זה יוצא המן האגגי.

נכון.

איך אנחנו מחסלים את המן הרשע?

איך מרדכי ואסתר חיסלו אותו, עשו תשובה עם עם ישראל, טענו שלושה ימים, לילה ביום,

ויתלו את הומן?

את זה אנחנו יודעים, מורנו ורבינו. אז תעשה ככה.

מה לגבי אחינו הישראלים?

הנה, זה מה שאני עושה.

משתדל להביא להם עד הבית

את התורה בשאלה ותשובה. שאל ותענה, לא צריך לרוץ אפילו, בבית, לבד, עם הילדים.

תשאל שאלה, חידון. דרך אגב, לא אמרתי לכם.

כל מי שיקבל הערב אנציקלופדיה וילמד אותה טוב,

יהיה חידון המיליון.

מי שידע, כמו בחידון התנ״ך,

לענות על השאלות, יקבל פרס ראשון,

חצי מיליון שקל.

חצי מיליון שקל.

כן.

תן לבחור מאחורה. ברוך הוא ברוך. תודה רבה, הרב. תן לו בוורוד, בוורוד. אפשר לקרואה.

בוורוד.

כן?

הרב אמנון, יש לי שאלה.

כן.

תקרב, תקרב את הזה, כן.

אז למה אדם כאילו נברא מההתחלה?

אם הוא צריך למות גם ככה, באחד מה... העולם הזה הוא עולם מעבר,

כמו שהיית בבטן של אימא,

וזה היה עולם מעבר. לא, אבל אחרי העולם הבא מה יהיה?

חמש עולמות יש.

חמישה.

עולם הזה, עולם הנשמות גן עדן גיהנום, עולם ימות משיח,

עולם תחיית המתים, ועולם הבא.

ואחרי העולמות האלה מה יש?

מה עוד צריך? עולם הבא זה נצח. כן, אבל מה יהיה אחרי כל זה?

אין אחרי. זה הנצח, נצח, נצח.

נצח. אתה רוצה עוד? נצח.

ומה זה נצח?

נצח זה אין סוף של זמן שאתה נמצא בשיא השיאים של העונג שיכול להיות בעולמות.

במספרים, כמה זה?

כמה זה? מיליארד שנה זה אפילו לא שנייה.

אתה לא יודע חשבון, אני יודע.

אבל זה יותר מהעולם הזה,

כי פה זה 70-80 שנה, אתה מבין?

תהיה ברי, תן לו שמה בירוק.

כבוד הרב,

ערב טוב. ערב טוב. זה בקשר לאבא שלי. אבא שלי חולה כבד, עבר השתלת כבד לפני ארבע שנים,

עבר אותה בהצלחה. אחרי ארבע שנים מתברר שהכבד לא טוב, ועכשיו הוא צריך לעבור עוד השתלה.

מה אתה אומר, שיעשה את ההשתלה או לא?

אני לא יודע. אז צריך לשאול את הרופאים, אבל אני יכול להגיד לך דבר אחד.

הוא דתי או חילוני? דתי, שומר שבת, עולה לך בכנסת,

עושה כל... אתה, מה אתך?

אני, האמת, אני... אתם החבר'ה באחדות.

לא, לא, לא. עכשיו אני מדבר רציני, עכשיו בלי צחוקים.

לא.

אני, האמת, עד לא מזמן שמרתי שבת, אבל בגלל העבודה הפסקתי. אבל עכשיו התפטרתי וחזרתי לשמור שבת.

יפה מאוד. אני מבקש ממך לרפואת אבא שתלמד כל יום שעה תורה.

זה הכול. בעזרת השם.

מה השם של אבא?

דוד בן מרים.

דוד בן מרים, רפואה שלמה,

בעזרת השם, בזכות הבן,

שילמד בעבורו שעה תורה כל יום.

כן. תודה, כבוד הרב. אתה יודע, כבד יכול להתרפא לבד.

בעזרת השם.

ראית את הסרט נס מצולם?

אה... אמת לא.

אז באנציקלופדיה שתקבל היום יש, וגם באתר שלנו שופר.net,

ילד

בן שלוש שנים, שהכבד הלך וצריך השתלה,

אבא שלו קיבל עליו שעתיים ללמוד תורה,

והכבד שלו נרפא לבד, והסרטן יצא, והוא חי עד עכשיו.

בסדר. תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

תן לגברת שמה למעלה.

הנה, עכשיו יש ידיעה.

באשקלון נפל עכשיו טיל,

מה פיצוץ חזק באשקלון? פיצוץ חזק באשקלון. אתם רואים?

איזה מין מדינה נותנת שטילים יעופו ככה

והולכים לישון?

לא מבין את זה.

לא מבין את זה.

כן, תן לגברת שם, אפשר להעביר לה את המיקרופון?

מי אחראי על המיקרופון?

כן. הנה, האלף חמישים מגיע. מה בנקומט? אשריך.

יוחאי, קח ממנו. יוחאי.

יוחאי.

יוחאי, קח ממנו את האלף חמישים.

זכה.

השם ימלא כל משאלות לבך לטובה.

כבוד הרב.

כן.

אח של אמא שלי, דוד שלי,

גילו לו את המחלה לפני שבועיים,

שהיא בריאות, והיא כבר שלחה גורגורות לחלקים אחרים בגוף, כמו הגב,

ובודקים את זה.

הוא עדיין לא התחיל טיפולים, ואני שואלת מה צריך לעשות.

ברור שצריך להתחזק בתשובה של אימה, והמשפחה שם קצת רחוקה מזה, אבל הנה כבר התעוררו ככה זיקים של, אני אתן לך היום אנציקלופדיות שתתני להם, ואני מבקש שהם יחזרו בתשובה בשביל להציל אותו, כי זה יכול להציל אותו.

מה לך ולא?

מהו בשבילך?

הוא אח של אמא, דוד.

דוד. דוד יקר.

הבנתי. את הולכת בצניעות תמיד או רק היום?

תמיד.

אז הכיסוי ראש צריך לכסות את כל הסערות, קבוע.

קבוע, לא ככה חצי פה וחצי שם.

בבקשה. יופי. מה שמו?

דוד בן ורדה. דוד בן ורדה, שם משנה לרפואה שלמה, אמן.

ושיקח ממנו את המחלה ויקח אותה בראש של נסראללה.

אההה.

כן.

ברכות או שאלות?

יש לך שאלה?

ערב טוב. תכף, כן. לא שאלה, אני רוצה להגיד משהו שמאוד חשוב,

אם אפשר.

אני אחות של אלי חניה, זה המארגן פה את הערב.

כן.

רציתי להגיד

לפני כולם, שתדעו שאלי עבד,

מאוד, אבל מאוד קשה.

מהבוקר עד עכשיו הוא רק עובד. זכה. מאוד קשה.

מגיע לו מחיאות כפיים. גם אני, גם אני. וברכה מהרב.

ברכה מהרב.

אלי חניה יזכה לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה, הוא ובני משפחתו.

אמן.

אמן.

כן.

מי עוד? איפה המיקרופון?

מה זה, חטיפות?

רגע, כן.

נו, דברי.

איפה, איך קוראים לו? איפה העוזר שלנו? מה זה?

לא האח שלו.

איפה המצלם? אני לא רואה מצלם.

אה, מצלם.

נהיית צלמן?

יפה.

כן? כבוד הרב, זו לא בדיוק שאלה,

אבל אני לא יודעת אם עכשיו הגענו לקטע של הברכות,

אבל אני קצת ממהרת, ובשביל זה הגעתי.

יש כאן חברה שהיא לא רוצה שאני אגיד בדיוק מהזהות שלה, והיא נמצאת פה,

היא שומעת הכול.

היא נשואה כבר ארבע שנים,

והיא קיבלה על עצמה לפני חודש חצי כיסוי ראש בשביל להציג את זה. חצי? מה זה חצי?

מה זה חצי? חצי שבת? חצי שבת? לאט לאט. מה זה לאט לאט? מה זה לאט? זה קשה לה. זה קשה לה מאוד. לפחות חצי כיסוי. מה זה קשה? זה קשה גם לי. עשתה צעד לקראת, וזאת השם.

אז טוב, עכשיו היא תכסה את החצי השני.

תברך אותה.

למה לא?

משמע, ראינו הרבה הרצאות שאחרי חצי שנה נפקדו.

נו, משמע, משמע. זה גם אחד מהמקרים.

לא, היא חייבת אבל לכסות את הכול בצניעות גמורה.

אין קונצים.

היא רוצה הריון שלם, לא חצי הריון, נכון?

שם שמור. בטח, השם ישמור.

השם ישמור גם עליה. מה זה חצי ראש אסוף?

עדיף בלי פקו?

מה עדיף? מה פתאום?

עדיף מלא, מה זה?

דבר אתה.

היא שומעת אותך. אני לא אקוניס אותך. תביאי אותה, תביאי אותה. היא שומעת אותך? לא, תביאי אותה. היא תהרוג אותי. היא שלישית משמאלך, לא?

די, כבר ראו אותך, שיודעים כבר מייד, נו.

תביאי לה. הרב, היא נורא מתביישת.

רק אם אפשר לקבל הלכה, היא יודעת לעשות. אבל גם אני מתבייש.

מה שהיא צריכה לעשות, היא יודעת. אני מאמינה שהיא תעשה את זה. אז תגידי לה, הנה, אני מדבר אליך ישירות.

קבלי על עצמך כיסוי ראש מלא. את לא צריכה את הסערות בחוץ, את צריכה את הילד בפנים.

אמן. אבל תלכי עם שיער מכוסה לחלוטין. הרב, תוך חצי שנה, בעזרת השם. לא.

מה תוך חצי שנה? עכשיו, החודש.

היא רוצה להיפקד או לא?

לא, אני לא עושה עסקאות כאלה.

היא עכשיו שמה כיסוי ראש,

ובעזרת השם יתברך,

טיק-טק!

נו, מוכנה או לא?

אם לא, אני נוסע לפני הברק. אין בעיה.

הרב, תבטיח לה שברגע שהיא שמה,

מה זה תבטיח? אני מברך אותה בצעקות, וכולם עונים אמן. מה זה, צחוק?

הנה היא שמה. יאללה, תנו, תנו, תנו, תנו.

חיות כפיים! הופ! הופ! הופ!

להכניס, להכניס את השערות! נכניס, להכניס את השערות!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

אבל להכניס את השערות, בעזרת השם,

שהילד יגיע למעיים ישר.

מה השם שלה?

מאיה בת רחל.

מאיה בת רחל תזכה לזרע חי וקיים מהרוע!

אמן!

הופ!

ככה צריך, שעם ישראל יקבל על עצמו תורה ומצוות.

ככה זוכים, ככה זוכים.

אפשר להעביר פה את המיקרופון?

תן הבחור פה בשחור.

איפה המיקרופון?

מי מוכן לעזור להעביר את המיקרופון? בבקשה שמישהו יתנדב להעביר את המיקרופון.

נו, לך, לך, לך.

תן הבחור פה בשחור.

תן הבחור פה בשחור. פה בשחור. פה.

פה.

פה.

תן לו, יופי.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שאלה. איזה הופעה.

איזה הופעה.

מה יקרה בסוף האלף השישים?

בעולם הנשמות נגיד. ימות משיח, פה, פה. ימות משיח אלף שנה.

כאילו, לא. בעולם הנשמות, כאילו, מה יקרה? כאילו, כולם יקרו? פה, פה, פה. פה, פה. אבל יהיה אף אחד להסכם לזה כמעט.

למה? למה?

למה?

זה יעבור 120 שנה כמעט.

מה אתה אומר? כל אחד בן-אדם חי, כאילו, עד, כמעט. על מה אתה מדבר? מי אמר לך שזה בסוף האלף?

כי העולם קיים כמעט 5,770 שנה, אז עוד 300 שנה.

אז אתה לא מבין שאנחנו כבר בכניסת שבת, ואת השבת מותר לקבל לפני?

סבבה. זה הסבבה שלנו.

תהיה בריא. תודה.

ביי.

כן, תן לבחור לידו פה.

יופי. תבוא אתי לכל ההרצאות.

כן.

קדימה. שלום לכבוד הרב. שלום, שלום.

אני רוצה רק להגיד לך שאני תמיד רואה אותך בערב, הרבה אני צופה בך,

ומהרבה זמן אני צופה, וכל ההרצאה שלך מתחזק,

וכל שעה

בלילה אני שם הכול בצד,

ורק לראות אותך.

תהיה בריא, תהיה בריא.

באמת. זה מסירות נפש.

אפילו אני אין לי סבלנות לראות את עצמי כל הערב.

כן.

השאלה שלי היא קצת

לא מסובכת.

כאילו, שאלה.

אם שנה-שנתיים תהיה מלחמה, כמו

שכבוד הרב אומר, איך אנחנו ממשיכים עכשיו? מה עושים?

מה, לאן פנינו מועדות? אה, פנינו מועדות? מה עכשיו עושים? איך אנחנו,

תראה, יש כמה אפשרויות.

יש שפורצת מלחמה והמלחמה היא חלקית אזורית,

שהיא תיגמר את המין במצב כזה או אחר,

עם תוצאות כאלה ואחרות,

והיא תימשך כך וכך.

זו האפשרות, ואחרי זה יהיה שוב הפסקה,

הפסקת אש, הפסקת חרית וברית,

ואז רואים מה יקרה.

המסתבר גם שזה יכול להסתבך במהירות להיות מלחמה עולמית,

עם כל הכוחות הנוגדים שיש בעולם,

מוסלמים ונוצרים,

סינים ומערביים, קומוניסטים וכאלה,

רוסיה, ארצות-הברית,

האיחוד האירופי וכו' וכו',

גם פה ערבים מול ערבים. איך אנחנו עומדים מול עולם? ואנחנו בתווך, ואז זה יכול להתפתח לגוג ומגוג,

ואם זה מגיע לזה, אז אנחנו צריכים להיות מבסוטים.

למה?

כי אז הקדוש-ברוך-הוא ישלם לכל אומות העולם על מה שעשו לנו אלפיים שנה.

אבל לא יהיה לנו כל כך קל אם לא חזרנו בתשובה.

אם חזרנו בתשובה,

זה יהיה כמו שהיינו במצרים,

כמו שהיינו במצרים,

שהם קיבלו את המכות ואנחנו בצד הסתכלנו.

בשביל זה אני רץ לתת לכולם אנציקלופדיות עכשיו, מהר,

בשביל שיספיקו לפחות לראות. אפילו אם עוד לא חזרו בתשובה,

אבל כשהטילים ייפלו הם ידעו את הכתובת לאן לפנות ומה לעשות.

כי רק לפנות ורק להתפלל לא יעזור.

אם לא יקבלו תשובה על עצמם, יהיה בעיה. בעזרת השם, שכולנו נחזור בתשובה. אמן.

כבוד הרב, יש לי פה חבר שרוצה ציצית.

להטיל על עצמו.

כן.

חבר שרוצה לקחת על עצמו ציצית. תן לו, אבל מי ייתן לו ציצית? אני גמרתי את שלי.

הנה, האם מישהו יכול לתת לו פה ציצית?

הנה. מה רצית להביא לי?

הנה, הביאו לו, הביאו לו.

רגע, בינתיים יש בטלפון אנשים שתרמו.

אה, הם לקחו את הכול? בוא הנה.

מה, לקחו את כל זה?

כן, זה 1,000 שקל, זה 1,905. רגע, רגע. 1,905, לא תאמינו.

אתם רואים איך הטלפון עובד?

הבנתם למה בן המציא את הטלפון? שימו לב.

קריית-ים,

לקח את זה בן-אדם אחד, שילם 1,905 שקלים.

יצחק אייזיק בן-נפתלי יזכה לעבור לשלום את המלחמה.

בריאות והצלחה בכל מעשי ידיו ונחת מכל יוצא חלציו.

רגע, תשמעו עוד מישהו.

לא יאומן, כי יסופר.

2,370 שקלים.

לקחה את קריית-מוצקין.

עזיזה אברהם,

לא, זה הוא.

עזיזה אברהם בן עדנה,

יזכה לכלל הברכות הכתובות בתורה, במשנה ובגמרא ובזוהר הקדוש,

ברוב נחת ובריאות ופרנסה טובה.

איזה יופי. רגע, חכו.

יא, יא, יא, יא, יא, יא, יא, יא, יא, יא,

יא, יא, יא, יא. תל-אביב.

אפילו לא אמרתי, תל-אביב. משפחת אליאב המורחבת ומשפחת הלוי המורחבת,

רפואה שלמה לכולם והצלחה בעסקים ושמירה מכל רע, מכל נגע ומחלה,

שמירה מעולה,

פרנסה טובה והצנחה,

10,000 שקלים!

ויש פה בן-אדם צדיק, צדיק, לקח את נצרת-עילית,

2,490 שקלים, בשביל שכל עם ישראל יחזרו בתשובה והגאולה תבוא מהרה!

יא חביבי.

ויש לנו עוד אישה,

פלורה פרחייה פרחה בת סולטנה סוזן,

רפואה שלמה מהרה ודוד בן סולטנה זיווג הגון מהרה בסולטנה סוזן בת אסתר זיכרון טוב,

תרמו 1,000 שקלים!

יא חביבי.

אז נשאר עוד משהו למכור או שהכל עליו?

הכול?

הכול?

הכול. תבדוק הכול.

ברוך השם.

להיום גמרנו הכול,

אשרם ישראל.

בהרצאה הבאה יישאר עוד כמה מקומות,

גומרים את המבצע בשלום, אצלי רץ ובעזרת השם.

עכשיו שימו לב,

אני נותן,

תברך, תברך שאחיינו, צלם אותו, מברך שאחיינו, צלם אותו.

רגע, רגע.

תעמוד, כן, צלמיהו.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן! ראיתם?

יש פחות אחד להחזיר בתשובה עכשיו. איזה יופי.

העבודה רצה. העבודה רצה. כבוד הרב. רגע.

כן?

כן?

מה, הוא רוצה, הוא שואל אותך.

כבוד הרב, גם אני יכול לקחת עלי טלית עכשיו?

על העין יתנו לו. מי נותן לו טלית? יפה. הנה, יש לו.

יאללה חברים. קדימה.

גם כיפה, גם טלית,

יש הגנה מטילים.

יא חביבי.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו והגענו לזמן הזה.

אמן. חזק וברוך.

הרב, אלי רוצה לדבר. אלי רוצה לדבר. אפשר? כדי שיגן את הערב. מי עוד שם ציצית? מי עוד שם ציצית, חבר'ה? יאללה, לשים.

יש ציצית, אבל אין לו ציצית.

ציצית. מי נותן לו ציצית, הבחור?

יפה מאוד. הנה, עוד יהודי תרם פה, כן.

אתה המארגן של הערב?

כן, אני רוצה לדבר. תן לו באמצע שם.

מארגן הערב. רגע.

ערב טוב, כבוד הרב. ברוך בואך לטבריה.

ברוך השם, הרצאה מס' 14, פעילות. יש מרכז TV בעסק.

משמעים אותך מהבוקר עד הערב.

עושים הרבה. מי שיודע, מקרוב יודע, עושים הרבה. השאלה,

לימיני יושב אחי, מצד שמאל יושבות שלוש אחיות שלי.

בבית יש לנו אמא שמחלת הסוכרת הרסה לה את הראייה.

רציתי שהרב, אני לא שואל, לשאול למה יאמרו הגויים.

רציתי שהרב רק ייעץ לאחים, לכולנו, לכל המשפחה.

מה עלינו לעשות כדי שאמא סוף-סוף תפתח את העיניים?

היא לא רואה בכלל.

בכלל.

זה אתה מבקש נס של בריאת העולם עכשיו, כי...

הסוכר אוכל את העיניים.

אז זה כאילו לא שיש פה איזו תקלה שאפשר להחזיר, זה כאילו מצב

שלא ניתן לרפואה. טוב, ראינו כבר בעבר אנשים ש... אני מוכן להתפלל, אני לא מפחד. יש פה הרב שלושה אחיות. אני לא מפחד, אבל אתם צריכים לעשות מאמץ אלאי בשביל שיהיה נס.

הרב יגיד לאחיות ולאחים מה צריך לעשות. לחזור בתשובה.

מה, מה זה אומר?

זה אומר ששומרים שבת, שומרים טהרה, שומרים כשרות,

הולכים בצניעות,

מקיימים אורח חיים דתי,

ואם עושים את זה,

בשמים זה רעש גדול מאוד. ארבע נפשות עם בני משפחותיהם חוזרים בתשובה.

זה סיכוי גדול מאוד שיתרחש נס.

בלי שיהיה נס אצלם ושינוי הטבע,

כי טבעם לא רוצה כרגע,

בלי שינוי טבעם לא ישתנה הטבע, אבל השם עושה מידה כנגד מידה.

אתה מוכן להפוך את טבעך,

אז יש סיכוי שאני אהפוך את הטבע של המחלה.

אבל אם אין זה כנגד זה,

אז אין על מה לחול.

נכון, אבל מה עושים, הרב? איך בפועל מייזמים את זה, שאימא מפותח את העיניים? הנה האחים כערבים. קמים ואומרים,

אנחנו מקבלות על עצמנו לשוב בתשובה אמיתית, בצניעות גמורה,

והאח אומר אותו דבר,

ואני צועק לשם שבזכות ארבעה ששינו את טבעם,

שישנה את הטבע, והשם

יכול רק הוא לרפא.

קיצור הרב מבטיח שאם האחיות שלי יקבלו צניעות גמורה, שאני אצעק לשם צעקה גדולה,

שיעזור שישתנה הטבע כמו שהם ישנו את טבעם.

טוב, בסדר, הרב ייתן ברכה, הם שומעים.

לא, הם צריכים קודם לשנות את הטבע.

נכון שזה קשה לכם?

זה לשבור את הטבע, אני יודע,

מה לעשות.

אבל אי-אפשר לשנות את הטבע בלי שמשנים את הטבע.

יש לי פה אחות רווקה שעדיין לא נשואה, אז קודם כול תיתן לה ברכה. לא, צניעות יכולה ללכת גם בלי. שהיא תתחתן במהרה,

אז את דואגת לה עכשיו, לא לאמא. לא, לא, סליחה.

בואי נתחיל עם האמא קודם.

תוך כדי החתונה אנחנו חוזרים בתשובה של מה.

תוך כדי החתונה. אבל בינתיים האמא לא רואה, לא חבל? היא תראה, בעזרת השם היא תראה. קודם כול, שאחותי הקטנה, ברכה ממך בבקשה. נו, ראית איזה פטנט עשתה לי עכשיו?

ברכה בבקשה, שאחותי תתחתן במהרה.

אני שואל, ואתן מתחייבות שלוש אחיות שתלכו בצניעות גמורה באמת, אבל שימי לב, תיזהרו. אז בואו תשמע, שאני אראה את אחותי מתחת לחופה וכולם פה שומעים.

אני אישית ניצה חניה, סליחה, מבטיחה.

כשאת הולכת בצניעות גמורה, לא פשרות חריץ. כן, כן, אני ממש נמצאת בתוך זה. יש לי עוד טיפ טיפה. ומה עם אחותך השנייה שם מימין? אחותי השנייה בעזרת השם. בואי נשמע מה היא אומרת. אני הייתי בהרצאה שלך כבר לפני שלושה חודשים.

נו, ו?

דיברנו, ואמרת שאני אקח אצליעות. אמרתי שאין לי אפשרות.

נו, ועכשיו גם לא?

הכול, אני שומרת שבת הכול. ועכשיו גם לא?

לאמא ולאחותך גם לא?

קודם זה היה בשבילך, עכשיו בשבילהם,

וגם בשבילך.

לא טוב?

אמרת שתתפלל עלי.

יש כיסוי ראש בלונדיני. לא, אני רווקה.

אז בסדר, מה הבא? תתחתני.

תתפלל עלי.

עליה שניכם, אבל גם על האמא.

צניעות, צניעות. אין יותר יפה מצניעות. אין, אין בעולם.

הקדוש-ברוך-הוא יודע מה הוא מבקש מבנותיו.

מה אתן אומרות?

היא תתחיל.

תודה רבה לך.

מהמיני אנחנו נשים ג'ינס, ומהג'ינס אנחנו נשים חצאי.

אבל אם אפשר, את הגעת לג'ינס. מאיפה הגעת לג'ינס? זה מכנסי. אוקיי.

אם אפשר, בבקשה, הרב,

מכל הלב, ברכה עכשיו לאחותי הקטנה,

שתתחתן במהרה.

אמן. לא, לא, לא, לא.

אם תקבלו על עצמכם, אני אברך אתכן וגם את האמא.

מי רוצה את על הרמב״ם?

לא, את לא רוצות, לא בעיה.

כן, אם אתם לא רוצות, זה לא בעיה.

בעזרת השם, אנחנו נעשה השתדלות. השתדלות?

כן. זה לא מספיק השתדלות.

אני לא רוצה להבטיח משהו שאני לא יודעת אם אני יכול לעבוד עליו. תראי, כשיש חוק בבנק, אי-אפשר להגיד למנהל של הבנק, אני אשתדל להחזיר את החוק

ולא להחזיר. ועוד פעם, אני אשתדל, אני אשתדל, ויבואו עיקולים בסוף.

תראו איך הוא מזכה את הרבים מאח שלכם,

כולם חוזרים בתשובה בזכותו, והאחיות שלו ככה.

אני הגעתי מנתניה להרצאה הזו. את רואה כמה חשוב לך היה?

ולי חשוב שאת בסוף תהיי צדיקה ותקבלי את כל הישועות. לא טוב? אני גם אקווה להיות כזו, אבל יש לי עוד הרבה להגיע לצניעות הזו שאתה מדבר עליה. הפוך. הפוך. אני עכשיו לקחתי ספר לטהרה. זה נפלא. ואני אקרא אותו. זה נפלא, אבל תקשיבי טוב רגע.

כשאתן הולכות בצניעות,

מפה קל לקיים את כל המצוות,

כי כל מה שמפריע לאישה זה זה.

אם עם זה היא השלימה,

כל השאר זה קל מאוד,

כי לנשים

אין הרבה מצוות.

אין.

מעט מאוד.

אם זה,

תראי, את תהיי יותר מכובדת בעיני הבעל כשאת תהיי צנועה ושמורה.

את לא צריכה להיות לעיני כל אדם.

אוקיי. אז אני רוצה לעשות השתדלות ולקוות מאוד שאני אעמוד בזה.

ובשביל אמא שלי,

שהיא תוכל לראות,

אני לוקחת על עצמי להוריד את הגופיות ולשים חולצות צנועות, כמו שבאתי היום.

זה לא חולצה צנועה, מה שבאת היום. חולצה צנועה בשבילי זה מעל ומעבר.

מה את אדמת? אשתי בריאת. איפה את? איפה את?

איפה את? איפה? איפה? איפה? אתה צריך ללכת ברחוב לראות איך בחורות נתלבשות.

אני לא הולך בשביל זה, ברוך השם.

אני נוסע באוטו מנקודה לנקודה להתראות.

לא, אבל זה לא מספיק.

לא, צריך ללכת צנוע, צנוע.

צנוע זה מוצנע. מוצנע, לא רואים. צנוע.

אבל לא נורא. חכו, יש עוד הרצאה אחרי המלחמה,

ונדבר.

ארב נשמה, אנחנו, אם אפשר.

אנחנו ננסה.

באמת שננסה.

אני מכיר אותך כבר, את אפוטרופסית על כולם,

ומעבירה אותה ככה בלי בול. בלי בול.

אז אם לא אכפת לך, הרב, הנה אחי, אני פה והוא יגיד לך,

מכל הבנות אני אחי הצדיקה.

זה ברור, זה ברור.

זה ברור.

כפיר לוקח כיפה שחורה?

מי?

כפיר.

כפיר חניה, כיפה שחורה?

נו, בוא נראה אותך, תהיה אחלה דוגמה, נו.

מה אומר?

גם לא.

גם לא, גם כן.

אני אומר, ציצית, אני לא, בלי שום קשר כל הזמן, אבל כיפה שחורה אין לי בעיה.

אין לך בעיה. הנה, אין בעיה. יאללה, יש משהו.

יש משהו. יש משהו. יש משהו, ברוך השם.

נו, עכשיו אתם. נו.

נו, תחליטו. די, חלאס. מספיק. ראו אתכם כבר. די.

מה נעשה שהאחת לא רוצה?

תשכנעו אותה, תפעילו לחץ.

אבל זה לחץ תחת לחץ. זה נורא לא, תמיד זה לחץ תחת לחץ.

תראי, יש. אבל גם בהרצאה הקודמת שניהלת פה אתם, כן. שעשית,

היא לקחה על עצמה משהו והיא לא עמדה בזה, היה לה מאוד קשה.

אז עדיף לקחת. אז לכן אני אומר, זה לא יעבור. עדיף לקחת.

אבל תקשיבי טוב.

אתם מבקשים ממני נס. כבוד הרב, אני הגעתי עד לפה כדי לשמוע הרצאה על חזרה בתשובה,

וההרצאה ששמעתי לא כל כך עזרה לנו כדי, למה? היא לא עזרה לי, כי אני רציתי שתדבר אתי ככה ממש ככה עיניים מול עיניים. כאילו, את יודעת, לא, מה את רוצה שאני אגיד לך? איך חוזרים בתשובה? לנו מאוד קשה. אנחנו רחוקים מזה. אנחנו לא נמצאים בתוך זה. בואי אני אסביר לך מה את צריכה לעשות. דיברת על משה רבנו. נכון, בסדר.

אני אסביר לך, אני אסביר לך.

שלושה דברים את צריכה לעשות בשביל לחזור בתשובה.

לחזור בתשובה, פירושו של דבר, את רחוקה מהקדוש ברוך הוא היום. נכון. את צריכה להתקרב אליו. נכון. איך מתקרבים?

יודעים שעשינו עבירות?

מתחרטים על העבר.

מותר להתחרט על העבר, נכון? נכון. אם העבר לא טוב, מותר להתחרט, נכון?

אחרי שמתחרטים על העבר,

מקבלים לעתיד לא לעבור, כי אם מתחרטים אז לא עוברים עוד פעם, נכון?

נכון? נכון. אז יותר לא עוברים.

ואומרים לקדוש ברוך הוא, אבינו מלכנו, חטאנו, עבינו, פשענו,

ויותר לא נעשה כזאת.

אם עשית את הדבר הזה,

את נקראת בעלת תשובה,

והכל נמחק לך בעבר,

ונפתח לך דף חדש,

ואת ראויה לקרבת השם.

ומה שאתם מבקשים מהשם,

יש לך סיכוי לענות פי אלף אלפים ממה שעכשיו.

כדאי או לא כדאי? ברור שכדאי. נו, אז מה לא טוב? אבל קודם יש לי גם בעל...

ילדים וזה אחרת. זה טוב מאוד, זכית.

אז זה אחרת, כי זה לא רק... אבל אישה בונה ביתה ואישה הורסת ביתה, ואת יכולה לבנות.

כמו שאני רואה אותך עכשיו, את משפיעה בבית, דומיננטית.

אז את יכולה לגרור את הבית אחרייך לטובה.

למה להמשיך ככה?

מילא,

היית רווקה,

היית אומרת את לא מוצאת זיווג, נגיד, כאילו את חושבת אם תלכי עם פחות בגדים תמצאי יותר טובים?

טעות.

תמצאי יותר זולים,

יותר חרטא,

אנשים שלא מחפשים להתחתן, מחפשים לבלות.

אבל את כבר נשואה,

יש לך ילדים, את צריכה להיות דוגמה,

והבעל שלך יותר טוב לו שאת תלכי צנועה. משהו קל בשבילך, שבשבילי הוא קשה, נשים יכולות לשמוע אותי פה ולהגיד, נו, אז קחי, אז מה,

אבל זה נורא קשה לנו.

אני לא יכולה לבוא ולהחליט, כאילו, זה מה שהחלטתי ולקחת את זה, כי יש גם ילדים בבית, תשאל אותך שאלה.

אני צריכה כן לדבר אתו, כן לדייק. אשאל אותך שאלה.

מודיעים לבן-אדם שהתגלתה אצלו מחלה,

אז מה הוא צריך להגיד לרופא?

הרופא אומר לו, תשמע, אתה נראה עכשיו מסוכן לפי המצב שיש לך, אתה צריך עכשיו להיכנס לבית-חולים לניתוח.

אז הוא אומר לו, תשמע, אתה מפתיע אותי ככה, תראה, זה לא פשוט,

אני צריך לעכל את זה, זה ייקח תקופה, בתוך חצי שנה אני אחזיר לך תשובה.

מה את אומרת?

זה הגיוני. לא, זה לא אותו דבר. בטח שלא, זה הרבה יותר גרוע. לא אותו דבר, כי אני לא יכולה להגיד לה, הנה, עכשיו אני אשים כיסוי ראש, עכשיו אני אשים חצאית, אמא שלי תקום על הרגליים ו... אני לא אמרתי.

אני אמרתי שאם תשנו את הטבע, אבל אני לא רוצה לעשות משהו כדי שאמא שלי תהיה בריאה או כדי שסבתא שלי תבריא. אני רוצה לעשות משהו ולחזור בתשובה,

כי אני באמת מאמינה בזה, ולא כי אתה אמרת עכשיו שימי כיסוי ראש. אין שום בעיה, צודקת,

נגיד.

אבל הצדק הזה שלך לא יעזור לאמא, והוא ביקש לעזור לאמא, לכן אני נכנסתי לזה. אני עושה המון בשביל אמא שלי, ואני רוצה שאמא שלי תמריץ, אני לא אמרתי שלא. ובגלל זה אני לוקחת על עצמי משהו שבשבילי הוא מאוד קשה. נפלא, אבל זה לא כלום, כי זה עדיין לא צנוע בכלל.

אז זה לא מועיל.

אני לא מסוגלת לעשות את מה שמבקשים ממני.

נכון, אני מסכים אתך שאת לא מסוגלת.

אני ממש לא מסוגלת. אבל מה לעשות, גם אני לא מסוגל לרפא בן-אדם

כשאף אחד לא מסוגל לעשות שום דבר, לשנות את הטבע.

יש לי אמא מדהימה, צדיקה.

אלוהים ירפא אותה.

וזהו, זה מה שאני יכולה להגיד. אני מסכים, ואני מאחל לה כל טוב.

אמן.

אני רק רוצה להגיד עוד משהו קטן, ואנחנו מסיימים פה את זה, שנמשיך הלאה.

אם אפשר, באמת,

אחותי הקטנה, זוהר רווקה, יגידו לכם, היא צדיקה בלי לבוש, באמת,

בלי להשיף בגדים צנועים. היא מטפלת באימא, באמת, היא מטפלת באימא

הכי יפה שרק אפשר. זאת אומרת, היא 99% בסדר, נשאר לה 1%. עוד טיפה, עוד טיפה. וזה יבוא. אז למה היא לא גומרת את האחוז? שיבוא. אני מבטיחה לך שזה יבוא. אה, יבוא? בסדר. אנחנו נדבר בטלפון ותזכור אותי.

אין בעיה. זה יבוא. באמת שזה יבוא. בסדר גמור. תודה רבה לכם.

תן לו, תן לו רגע.

רגע.

דבר. כבוד הרב, 14 הרצאות, זיכוי הרבים אדיר,

חילקתי דיסקים בכל טבריה,

בכל הקיבוצים, תנשמה,

תדמקתי ונשארתי עם אמא לא רואה.

מה אני צריך לסבול?

הרב יסביר לי מה אני צריך לסבול.

באמת זו שאלה יפה מאוד,

אבל כנראה שצריך לעשות עוד קצת

בשביל לשנות את הטבע במצב כזה שאין עיניים ממש,

זה בריאת העולם. אולי, הרב הקהל, יקבלו פה אנשים כמה דברים, והרב, על סמך זה, יברך.

זה יכול להיות דברים טובים, ואני מוכן ובשמחה, אבל תדע לך.

אף דוקטנו על החיילים, על חיים גדולים, זה לא, זה נפלא בעזרת השם, יקובל ברצון.

אבל אלה, שלושת האחיות האלה, יש להן כוח אדיר.

אשריך, הנה עוד ספר תהילים, יפה מאוד.

ואני מחלק היום את האנציקלופדיות פה לרפואת אמא שלך. אמן.

אבל האחיות שלך, תזכור.

אל תוותר להן. אני יודע, הרב, ההרצאה שעברה וההרצאה הקודמת,

הרב אמר,

זה מצולם, הרב אמר שברגע ששלוש האחיות שלי

יקבלו צניעות מלאה,

אמא מייד תפתח את העיניים, כי אין לאמא למה לפתוח את העיניים ולראות בנות לא צנועות.

הרב אמר את זה.

רק שלהם קשה, ולי קשה מאוד לשכנע.

יותר קל לי לשכנע את הזרים והאחרים,

ולא את האחים.

מה לעשות? אולי הרב יברך אותם, שהקדוש-ברוך-הוא יכניס את זה.

יהי רצון. הנה, יש לו מה להגיד. רגע,

תן לו. יאללה, יש לנו עכשיו פה עצה שעוד לא היתה.

כדי שיהיה קל לכולם, אני רוצה להזכיר,

ככתוב בתורת משה,

שסרתם ממשפטיו ומתורתו,

והוא הביא עליכם את מה שכתוב בספר במדבר דברים,

וזה הרבה יותר גרוע מפצצת אטום.

כבוד הרב פשוט עדין, כנראה.

לא רוצה להביל אתכם.

אבל שתדעו, מה שלא בקדושה לא יהיה.

לא יהיה.

אין.

כמה שלוש החיות האלה לא יהיו אם זה לא בקדושה?

ככתוב בתורת משה עבדו.

כולם, כולם, כולם. כל מי שפה היום ורואה מה שאני אומר עכשיו, תזכרו את מה שאני אומר.

מי שלא יהיה בקדושה.

לא יהיה.

תודה. ברור.

טוב,

עכשיו שימו לב לסיכום. רגע, רגע, רגע.

רגע,

רגע.

אנחנו נעשה סדר עכשיו.

כל הגברים,

הגברים, אחר כך בסוף הנשים, כל הגברים

יעמדו פה על המדרגות בטור, בטור, בטור. שימו לב, בטור, כן.

הוא הראשון, הירוק. אחריו כולם. אחריו כולם.

לא לפניו, רק אחריו.

כולם.

ואז אני אקרא לו, הוא יתקדם, והטור יבוא אחריו.

לא לדחוף ולא לרוץ. יש לי מיליון, מיליון דיסקים,

ואני נותן לכם, ואתם יוצאים מהכיוון השני. אחר כך, הנשים,

ובעזרת השם,

ללכת הביתה, ישר להתקין את זה בתוך המחשב,

להפעיל את התוכנה ולהתחיל לשאול שאלות. ותראו, זו מהפכה שאתם יכולים לעשות בכל טבריה.

ואני מאחל לכולנו שנעבור את המלחמה על הצד הטוב ביותר,

בהכי פחות נפגעים,

ועמלן תלפים חוזרים בתשובה.

אמן.

תן לי מוזיקה.

אני אתן לכם, אתם אחר כך, אתם בסיבוב.

כן, אבל כבר אחרי זה, תביאי אותה, ותביאי אותה אחר כך בתקופה.

וזה בא לי תמיד מתחת אליו,

זו התפילה שלא ככה חוגגת.

לא יכול לעצור את הבדל,

והניגוד שמתנגד לי נער עולם.

ובוקר פקח עיניים, אומר תודה לאל על יום חדש, כל שמיים על יום החודש.

ראינו שנפגעת, תודה רבה, כן, ולא כיף לך תודה, אני אומר.

וזה בא לי תמיד מתוך הלב,

זו התפילה שלא ככה חוגגת.

לא יכול לעצור בוודאו,

זה רק ניגוד שמתנגד לי לעולם.

וזה בנים תמיד מתחת אליו, זו התפילה שלא ככה חוגגת.

לא יכול לעצור את הבדל,

זה הסיגוד שמתנגד לי לעולם.

מטייל עצור מארץ מים, מטייל, מטייל, מטייס.

גם במידה כזאת לא צריך להיפגר.

לא היום, מחר, יהיה טוב יותר.

חסף, רק לא מפרסת.

ושמתי תמיד מתוך הלב,

זו הסבילה שלא ככה סוקר,

לא יכול לרצות לבדיו,

זה הסיכון שמתנגד אל העולם וסרבז מתרביד אחר,

זו הסבילה שלא ככה סקר,

לא יכול לרצות לבדיו,

זה הסיכון שמתנגד אליו,

זה הסיכון שמתנגד אליו,

זה הסיכון שמתנגד אליו,

וזה בא לב, תמיד מתארץ, זול ולארץ, זה לא ככה, ככה, ולא יכול לעזור בוודאי,

זה השיקול שמתנכל בלילה העולם,

זה שיקול שמתנכל בלילה העולם,

זאת תפילה שזה רק יחס קול כיף,

לא יכול לעזור בוודאי,

זה השיקול שמתנכל בלילה רעש.

מי נגמר ומשרר ועמוק, אין עוד אין. הנה אני כבר ככה.

אני אומר, ובאי ראש ימד ואשרר,

גירת האדל על ארוך תישאר ושמור חיים אלה בן אשכרה.

נתניהו.

נתניהו.

נפתחה בטבריה בשיא עתה דשמיא ישיבה לבעלי תשובה עם תנאי פנימייה,

שיעורי גמרא, הלכה ומוסר.

שם הישיבה, שוערי נסים,

בקריית-משה ג',

ליד בית-אבות

נאות טבריה.

השם יזכה את כל הצעירים להגיע לישיבה ללמוד.

ערב טוב לכולם, בריאות והצלחה ונחת וכל טוב.

שעולה חיים אלה ואת אשר שרה אני חוזר.

תודה רבה.