טבריה - טבריה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

כל הדברים שנאמר יהיו להצלחת תפילותיכם בציונים הקדושים.

וההרצאה תהיה להצלחת יצחק מאיר פלתיאל בן מרים וזוגתו הנדל פייגה בת מינדל,

לרפואת הנפש ורפואת הגוף,

לפרנסה והצלחה בכל העניינים ולכתיבה וחתימה טובה.

פרנסה והצלחה ובריאות איתנה למשה בן אשתרם, נזי בת מינוי,

ליאון בן נזי, אריאל בן נזי ויעל בדנזי

ולרפואת פנחס בן חנה נסדרי.

כן, אנחנו נלמד קצת משהו בנושא תיקון המידות, עד כמה אנחנו צריכים לשלוט במידות שלנו בכל מצב ואפילו במצבים קשים,

מבזים ושמשפילים אותנו מאוד מאוד.

עד כמה יהודי,

ובפרט בחודש אלול שאנחנו קרובים לראש השנה,

וצריכים לשפר את מידותינו,

אז אם נצליח ללמוד מזה משהו ולקבל על עצמנו דבר מה,

בעיה זה זכרנו.

בספר דברים, פרק כב כתוב

כי ייקח איש אישה

ובא אליה ושנאה

ושם לה עלילות דברים

והוציא עליה שם רע ואמר

את האישה הזאת לקחתי

ואקרב אליה

ולא מצאתי לה בתולים

ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו את בתולי הנערה אל זקני העיר השערה.

אז רואים שיש פה מצב

שבעל שרק נשא את אשתו בא וממציא עליה עלילות דברים

ואומר שהיא לא הייתה טהורה.

אבל מזה שאנחנו רואים ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו אל זקני העיר השערה מלמד שאין רשות לאישה לדבר בפני האיש.

האישה מלאה עכשיו בטענות כנגד החוצפן הזה

והיא לא יכולה לדבר.

מלמד שאין רשות לאישה לדבר בפני האיש כי כתוב

ולקח אבי הנערה ואמה והם עושים את כל העניין.

הדגשת התורה בחן ללמד ולהעמיד אותנו על עניין גדול מאוד

שאפילו בעת מצוא,

בשעת סערת רגשות

ובעת רחשי זעם

שהאדם נתפס להם לפעמים,

ומסיבות נכונות מאוד,

אפילו בשעה כזו

עליו לכלכל את דבריו ולנהל את מוצא שפתיו בנימוס האפשרי

ובגדרי ההבלגה בהשתלטות העצמית.

זאת אומרת, התורה לא מתירה להתפרץ ולהתחיל לנבל את הפה או לדבר לא לעניין.

היא רוצה שתהיה השתלטות והבלגה.

בואו נצייר את מצבה של העלובה הזאת

שבעלה החדש

משמיץ אותה ברבים שהיא זנדה

ומגלה את קלונה ברבים.

מה מאוד כואב עלי הליבה

ומה צורב הביזיון והעלבון?

ואפילו בסוגריים שבאמת נתפסה לדבר עבירה,

בהלכת כמה וכמה כשהיא נקייה וטהורה,

מה מאוד היא רוצה בשעה כזו לשפוך את תמרורי נפשה ולהגן על כבודה?

והיא מוכנה לחרף את המוציא שם רע עליה.

הלוא צריכה היא לכבלי ברזל להתאפק מקרוא חמאס

על המעליב והמחרף.

ומכל מקום,

צוותה התורה הקדושה שאף לעת נוראה כזאת יהיה דיבורה בנחת,

ואין לה רשות לדבר בפני האיש.

אפילו שכל גופה מזדעזע מכאב ומעלבון,

בכל זאת מצווה התורה שלא תטה מדרך הנימוס.

עד כדי כך תביעת התורה על האדם היהודי,

שלא יתפרץ

אפילו בעידנא דריתחא מגבולי ותחומי קומתו האנושית.

ומה הוא יתברך כובש כעסו, אף אתה כן.

צריך האדם להידבק

במידותיו של הקדוש ברוך הוא.

אז כמו שהקדוש ברוך הוא כובש כעסו,

אף אתה כן.

זה דוגמה אחת.

דוגמה שנייה.

כי נצו שני אנשים,

ובאה האישה להציל את בעלה.

האישה אין לה כוח כל כך, והיא רוצה להציל את בעלה מהתוקף אותו,

זה שרב איתו.

כתוב, והחזיקה במבושיו

מה עונשה וקצותה את כפה.

זאת אומרת, המתפרצת מגדרי הנימוס,

אף על פי שבאה בעטיה של התקלסות וביזיון,

או מתוך הגנה על מישהו,

גם אז אין זו אמתלה והתנצלות

כדי לפרוץ את גדרי הנימוס ולתפוס את התוקף במקום שלא תופסים.

וכן מצינו את הדין.

שלא תשתמש האישה בכלי זין,

בכלי מלחמה, אף בעת הסכנה.

כמו שכתוב אצל יעל, אשת חבר הקני,

שלא לקחה כלי ברזל להרוג את סיסרא, אלא של עץ.

מה הטעם?

משום לא תלבש כלי גבר.

אישה אסורה ללבוש כלי גבר,

כלי מלחמה של גברים.

לכן חיילות,

על פי התורה, אסורות

להיות בשום תפקיד בצבא.

למה יש איסור מפורש, לא תלבש כלי גבר?

ואפילו שהיא הלכה יעל אשת חבר הקני בשליחות,

שליחות כל כך חשובה ונשגבה של הצלת האומה בפיקוח נפש,

מצווה שהיא רבתי לאין ערוך.

והלא אחריות גדולה יש לה.

כי מי יודע אם נהיית כזאת שהיא מדקדקת

לא להכותו בכלי שהוא מברזל, שהיא תעבור על איסור לא תלבש אישה כלי גבר,

בשעה שהיא מחפשת אחרי כלי עץ מתאים,

עלול איחור הזמן להחמיץ את שעת הכושר,

ובינתיים יתאוששו כל חיל סיסרא,

ואולי הוא בעצמו יתעורר מהתרדמה,

ואז היא תסכן את נפשה ואת נפשות כל בית ישראל.

זה הזמן עכשיו לחפש

עץ דווקא לתקוע לו ברכתו במקום ברזל. מה שבראשון,

תתקעי, תהרגי אותו ותנוצח המלחמה.

לא.

מכל מקום אף לעת כזאת,

התגברה ושלטה בנפשה,

וקיימה את השליחות כפי הוראות התורה בשלמות,

שלא לעבור על דבר תורה,

אפילו בעידנא דריתחא,

ואפילו בעסק הזה שהוא לצורך גבוה מאוד.

אז רואים שגם בשעה שיש סכנה, וסכנת חיים,

וגם כשיש בושות, וגם כשיש הכול,

אדם לא יצא מגדרי התורה.

עוד מצווה. צעקה הנערה מאורסה ואין מושיע לה.

הא, אם יש מושיע,

אתה מושיע לה בכל דבר שאתה יכול להושיע.

אם הנערה צועקת מפני האנס,

יכול האדם ששמע את הצעקה להושיע אותה,

ואפילו להרוג את הרודף אחריה.

אבל אם אתה יכול להצילו באחד מאיבריו,

ואתה הורג אותו,

חייב עליו.

זאת אומרת, אם אתה יכול לתת לו מכה ביד

ולנטרל אותו, או ברגל,

או באיזשהו עבר שאתה תגרום שהוא לא יוכל להמשיך את הפעולה שלו,

אתה מחויב רק בזה לסיים את העניין.

אבל אם יכולת להצילה

על ידי עבר אחד שלו והרגת אותו,

אתה חייב בהריגתו.

זאת אומרת, שאפילו בעת של מתיחות נפשית כזו, של הצלת נפש אחת מישראל,

שזה צלם אלוקים,

ואז הבהילות איומה ונוראה.

מכל מקום גם אז,

אם יכולים להציל את הנרדף

על ידי השחתת עבר אחד של הרודף בלבד,

והמציל בבהילותו, במהירות שלו, הרג את הרודף,

חייב

על אותה נפש הוא הרג.

גם בשעת הזעקה ומהומה כזו של הצלת נפש מישראל,

מלמד אותנו התורה לכלכל את מעשי ההצלה שלנו באמצעים כשרים והוגנים.

באף על האיש הזה שסיכן את נפשו להציל נפש,

מתעוררת תביעה.

אמנם הצלת נפש,

אבל היות ויכולת להציל במניעת שפיכות דמים ושפכת,

הרי אתה חייב.

שמעתם?

אז זאת אומרת, לא כל האמצעים כשרים,

אדם צריך

לברור את דיבור.

בורו את מעשיו ואת פעילויותיו אפילו במקרים הגדולים ביותר שיכולים להיות.

וכן צריכים לפי דין תורה התראה ועדים להרוג את הרוצח.

אם נתפס רוצח,

כדי להרוג אותו על פי דין התורה צריך שיהיה התראה ועדים.

ולא ללכת שולל למראה מעשי הרציחה.

לומר,

למה ללחכות לפסק דין של בית דין?

עבד נא דינא לנפשיי, אני אעשה את הדין לבד, אני יודע שהוא רוצח, ראיתי עכשיו שהוא רצח,

בלאו הכי יוציאו אותו להורג,

אני אקח את הדין, אני אהרוג אותו ואני אחסוך אפילו לבית דין את כל הבעיות.

אסור.

אסור, כי הרוצח על הזה בוודאי יצא דינו לשבט ולמה ללחכות? אסור.

אהרוג את הרוצח ואבחר הרע מקרב ישראל?

אסור.

בקנאות ליבו לכבוד השם מסיתו לעשות כן? אסור.

אלא התורה היא למעלה מאש הקנאה.

אש הקנאה של הקנאי הזה, התורה למעלה מזה.

צריך התראה ועדים.

סבלנות והתאפקות.

עד שיבוא העניין לבית הדין.

שהרי קנאי שהתירה התורה, קנאים פוגעים בו, בועל ארמית,

זה רק אם זה מתוך קנאה,

שחם לבבו והוא הולך ומקנא להשם.

אבל אם הוא שאל שאלה אם מותר לו להרוג את זה שעושה מעשה אסור,

זה כבר לא קנאה, זה רצח.

כי זה לא חם לבבו.

כי אם יש לו עוד אפשרות לשאול,

זה לא חם לבבו. וזה רק בדין של הבועל ארמית בשעת המעשה.

אבל הלכה ואין מורים כן.

מכל מקום,

רואים מפה שהתורה לא מתפעלת מקנאים

ולא מקנאות יתרה.

וכמו שכתוב, כי יימצא בקרבך באחת שעריך בחכמים זיכרונם לברכה דרשו בעדים.

אז זאת אומרת, צריך עדים.

ואנחנו רואים מעשה ברבי שמעון בן שטח,

שראה אחד רודף אחר חברו וסכינו בידו,

ודמו מטפטף מן הסכין.

דקר אותו,

מוציא את הדקירה,

והסכין מטפטפת מדמו של הנתקף.

אז זה בוודאי שהוא הרוצח.

אם הוא רואה שהוא רודף עם סכין,

תוקע,

מוציא ויוצא דם,

זה הרוצח או לא הרוצח?

ודאי.

אבל אומר רבי שמעון בן שטח,

אבל מה אעשה שאני עד אחד?

רק אני ראיתי.

והתורה אמרה, על פי שני עדים יקום דבר.

והנה רבי שמעון בן שטח מדגים לפנינו מחזה דרמטי ממש

של טפטוף דם מסכינו של הרוצח,

והנרצח מתבוסס בדמו,

מכל מקום הוא אומר, ומה אעשה?

ואני עד אחד,

אל לי לעשות מעשה כנגד התורה.

שמעתם דבר כזה?

יש ברור יותר מברור כזה?

אבל התורה יש את הגדרים שלה.

לא עומדים בגדרים?

אתה נתפס.

אז צריך לעמוד בגדרים.

במדרש שוחר טוב אמר רושע שכל הפסוק הזה,

ואויבי תתה לי עורף,

מדבר ביהודה.

יהודה מהשבטים.

ואויבי תתה לי עורף, נתת לי את העורף של כל האויבים.

הוא אומר ככה, מסורת אגדה.

יהודה הרג את עשיו.

אימתי?

בשעה שמת אבינו יצחק.

הלכו יעקב ועשיו

וכל השבטים לקבור אותו.

לקבור את מי?

את יצחק אבינו.

והיו כולם במערה עומדים ובוכים.

והשבטים עומדים וחולקים כבוד ליעקב,

ויצאו חוץ למערה,

כדי שלא יהיה יעקב

בוכה ומתבזה לפניהם.

אז הבנים של יעקב רואים את אבא שלהם בוכה

על אבא שלו,

כדי שלא יתבזה בזה שהוא בוכה לפניהם.

יצאו וחלקו כבוד לאביהם

חוץ למערה.

עשיו

נכנס למערה.

נסתכל יהודה וראה שהוא נכנס אחריו,

אחרי יעקב.

אמר שמא הורג את אבא בפנים.

זה עשיו ראשו.

אם הוא נכנס עכשיו שיעקב לבד, הוא בטח יהרוג אותו,

יהרוג את אבא שלי.

נכנס,

ומצא את עשיו שהוא מבקש להרוג את אביו.

מיד עמד יהודה והרגו מאחוריו.

זה שאביו מברכו,

ידך בעורף אויביך.

ולמה לא הרגו מכנגד פניו?

למה לא הרג אותו מלפניו?

למה בא לו מאחוריו והרג אותו?

והראש שלו הוא דרף. מפני שהיה קלסתר פניו של עשיו דומה לקלסתר פניו של אביו.

לכן הוא חלק לו כבוד והרגו מאחוריו.

שמעתם?

אם הוא יהרוג אותו מלפניו אז הוא יראה כאילו הוא הורג את אבא שלו.

כי הציור של עשיו, הם תאומים,

דומה לקלסתר פניו של מי של אבא שלו.

איך הוא יכול להכות מי שדומה לאבא שלו?

אז הוא מכהו מאחוריו,

לפיכך ברכו בעורף.

בערי זה נורא ומבהיל לראות

מה רם ומרומם הוא

מעלת המוסריות של השבטים שבטי יה,

ומה עצום ורב הלקח והלימוד

שאנחנו לומדים מההתנהגות של השבטים.

גם לנו לדעת

איך לכלכל ולהחזיק את עצמנו,

ואפילו בעת שהסכנות הגדולות ביותר מרחפות נגד עינינו,

נצייר בעצמנו.

יהודה באו להיכנס למערה כי ליבו נוקפו שעשיו זה רוצח נתנקש באביו.

והנה הוא נכנס

ומוצא את עשיו מרים יד וחרב להרוג.

מה נורא וזעם אצל יהודה בשעה זו?

מה לא צריך הוא לא להחמיץ אפילו דקה אחת בכדי להציל את אביו?

מכל מקום אפילו ברגע המכריע הזה,

מתעורר יהודה ברגש אחריות

לא לקפח את המוסריות

שלא להורגו בפניו הדומים לפניו של יעקב אביו.

ואם יהרגו בפניו,

יהיה בזה שמץ מיני התעללות בכבודו של אביו יעקב.

כי גם בעת מצוקה

ומתוחה כזו

צריך לכלכל את העניין שלא יהיה פגום.

וכמה גבורה נפשית עילאית צריכים היו השבטים

עד שהגיעו למדרגות כאלה.

מכל המאמרים האלה שאמרנו כרגע במהירות,

אפשר ללמוד

מה מאוד רבות הן התביעות על האדם

שישמור את כל צעדיו וכל מעלליו,

הן שנעשים בנסיבות של שלווה בקשהזמנים כתיקונם,

והן שנעשים מתוך חיפזון ובעידנא דריתחא.

ואפילו מתוך ריתחא דאורייתא, אפילו אם אתה רותח,

התורה מרתיחה אותך

על מה שאתה רואה ומה שקורה,

השליטה של כוח מצוות התורה צריך להיות אפילו בדברים ועניינים שתלויים בהכרעה של כחוט הסערה.

וצריך האדם להיות מתון ושקול בכל הליכותיו.

עדינים מאוד הם המאזניים השמימיים.

בשמיים בוחנים במאזניים שמימיים.

זה יותר עדין ממ�זניים של יהלומים.

הרבה יותר עדין.

כל בן מוסר אמיתי חייב להרגיש

ולדמות בנפשו כאילו הוא מחזיק אותם בידו,

את המאזניים בכל אתר ואתר ובכל עידן ועידן.

כידוע לכם שאלקנה היו לו שתי נשים,

אחת חנה ואחת פנינה.

לפנינה היו ילדים ולחנה לא היו ילדים.

וחנה הייתה בוכה לפני השם 12 שנה

שאין לה ילדים.

ופנינה הייתה מצערת אותה.

וכי עשתה צרתה

והיו יושבות ליד השולחן

והיה מגיש

אלקנה אוכל

לפנינה ולבניה ופנינה אומרת לו, תן קודם כל לילדים שלך

בחנה אין לה ילדים

בשביל לבזות אותה.

ופנינה, מה הייתה אומרת?

נו, באו הילדים שלך כבר מהבית ספר בצהריים?

והייתה מצערת אותה.

והייתה הולכת בשוק ואומרת שאין תוכה כברה.

נראה צדקנית,

אבל אינה צדקנית, כי אחרת למה אין לה ילדים?

וככה הייתה מצערת אותה. וכי עשתה צרתה

אישה שנייה נקראת צרה לחברתה.

אומרים חכמים, זיכרונם לברכה, פנינה התכוונה לשם שמיים.

איך אפשר להגיד שזה לשם שמיים?

היא רצתה שחנה תבכה כל כך,

כיוון ששערי דמעות לא ננעלו,

ואם הבחיה תהיה מפנים הלב

כל כך כל כך,

אז היא תענה, ודאי.

זו הייתה הכוונה שלה.

לא בשביל לבזותה לשם ביזוי,

אלא להרתיח את מעיה, כמו שאומרים, שתבכה.

ועם הבכי שתפנה לשם,

תקרע את המסכים המבדילים,

ותפילתה תתקבל.

ותפילתה של חנה התגבלה,

ועל כל ילד

שהייתה יולדת,

חנה,

פנינה קוברת שניים.

חמישה ילדים ילדה,

חנה,

והיא קברה עשרה.

אז שואלים, רגע, אבל פנינה התכוונה לשם שמיים?

תקשיבו טוב, התכוונה לשם שמיים.

כן, אבל אם מצערים יהודים,

אפילו אם זה לשם שמיים,

על הצער משלמים.

לא פשוט.

למה לא פשוט?

זה כמו חוק.

נכון שיש חוק לאש, האש שורפת?

זה חוק.

מכניסים את היד לאש, נשרפת, נכון?

אם אחד יגיד לפני שהוא מכניס את היד לאש,

הרי אני מכניס את האש,

את היד לאש, לשם שמיים.

והוא יכניס, היא תישרף?

היא תישרף לשם שמיים.

זאת אומרת, אם מכניסים את היד, היא נשרפת.

אם מצערים,

זה לא משנה אם זה לשם שמיים או לא לשם שמיים.

לצער יהודי זה חשבון גדול בשמיים.

רב רחומי,

היה צדיק גדול,

וצדיק גדול בהסכמת אשתו,

שהייתה מניחה לו כל השנה ללכת ללמוד בבית המדרש,

ורק לכיפור הוא היה בא.

היה סועד איתה סעודה מפסקת,

הולך לבית הכנסת, מוצאי כיפור חוזר לשנה ללמוד.

אישה צדקת או לא?

והוא צדיק או לא?

שני צדיקים גדולים.

פעם אחת נתאחר.

והיא מחכה, מתי יגיע, מתי יגיע, והוא שקוע בלימודו, לא שם לב.

הורידה דמעות מתוך דאגה.

נפל מן העלייה ומת.

מהצער שהיה לה נפל רב רחומי ומת.

היא התכוונה להרוג אותו?

לא.

הוא התכוון לא לבוא?

לא.

אבל היה פה צער.

הצער הזה של יהודייה, של יהודי,

יש לו מחיר.

אתם מבינים מה מדברים איתכם?

כן. זה עומק הדין,

ואנחנו עומדים לפני הדין בראש השנה, ובראש השנה ככה מודדים. לא מודדים כמו שאתם חושבים,

בערך, אני לומד, ברוך השם, עושה צדקות, עושה זה, עושה זה,

זה, זה, זה, יאללה, אני בסדר.

לא מותק, לא ככה, לא ככה.

כל פיפס, כל תזוזה,

כל חיוך, כל תשובה, כל תגובה, כל דבר, כל דבר נכנס ונמדד במאזניים שמימיים.

לא פה של בשר, ליטרה בשר, אתה שם ככה בערך, אין דבר כזה.

אז אדם צריך להשתדל לתקן את המידות שלו.

לתקן את המידות.

מישהו יכול להגיד

שאף אחד מהמקרים האלה שאני ציינתי פה הוא לא נכשל מהסוגים האלה.

עברה שנה והוא לא נכשל? יש דבר כזה?

צריך להיות מלאך, לא?

אה?

או אחת בלי הכרה בכלל לא מרגיש מה עושים לו, מה אומרים לו, מה מדברים איתו.

או בן אדם שהוא בן אדם, בבן אדם הוא מגיב, הוא מגיב.

בן אדם מגיב.

אהרון הכהן כתוב, וידום אהרון.

אתם רוצים לראות מה זה שליטה של בן אדם?

וידום אהרון.

ביום שמחת ליבו, כשהוא מקבל את המינוי, כהן גדול,

כל עם ישראל מסביבו שמחים

במעלה שהוא קיבל.

באותו יום מתים שני בניו לעיניו

ולעיני כל ישראל. איזה בושות.

שני צדיקים גדולים, נדב ואביהו,

בהקריבם אש זרה, יוצאת אש ושורפת אותם חיים.

נכנסים למקדש, למשכן, בלא רשות.

מתים.

מה כתוב?

וידום אהרון.

מה זה וידום?

מי שרואה שהבן שלו נפל, הוא יכול להיות

דומם?

מה הוא עושה?

וואו, וואו, וואו, ישר צועקים. הצילו, וואו, וואו, וואו, צעקות. נכון?

ככה זה קורה.

לפחות לצעוק.

בידום אהרון.

לא רק שנדם,

גם שמח.

אה, מה זה אנושי?

זה אנושי? מה הולך פה?

אומרים חכמים,

אדם שעושים לו משהו,

הוא מחזיר.

אדם מחזיר.

בעל חי עושים לו משהו,

הוא בועט.

צמח, נותנים לו מכה,

הוא נובל.

אבן.

נותנים לה מכה?

לא זזה, דומם.

עוד מכה?

עוד דבר.

דומם.

עוד מכה?

דומם.

וידום אהרון כמו דומם.

לא השפיע עליו כהוא זה.

וידום כמו דומם.

ולא עוד אלא ששמח. מאיפה אנחנו יודעים ששמח?

כי מיד נאמרה לו פרשת שטויי יין.

השם אמר לו פרשת שטויי יין. ניבא אותו, ואין

שורה נבואה על אדם,

רק אם הוא בשמחה.

אם הוא לא בשמחה, לא שורה עליו נבואה.

אז יש אומרים שהם נכנסו שטויי יין לבפנים,

לכן נאמרה לו מיד פרשת שטויי יין,

ונאמרה לו ולא למשה,

שהיה בשמחה.

שמעתם דבר כזה פעם?

זה שליטה על המידות.

אדם שיודע תורה ומצוות,

אדם שכל חייו מתבונן מה תורה מבקשת, מכין את עצמו לכל המצבים.

אבל אם אדם לא לומד תורה על מנת להשתנות על פיה,

אז המצבים מפתיעים אותו.

וכשהם באים, הוא לא יודע להתמודד על פי תורה, הוא מתמודד כמו בעל חי,

בועט,

מקלל, מהזיר.

הוא לא יכול.

הוא לא יכול.

כי הוא לא למד.

הוא לא עבד על עצמו.

אבל אנחנו מחויבים לעבוד על עצמנו.

זאת אומרת, כל איש ואישה

צריכים להתבונן מה עליהם לתקן, איזה מידות יש להם בעיות.

רוב בני האדם כעסנים.

וכעס,

זה לא סתם.

כולם אומרים שהכעס מוצדק. תשמע, בואנה, הבן אדם הזה הגזים.

הבן אדם הזה הגזים.

תראה, אני עוד מאופק מה שאני עשיתי לו.

אבל מי שלא יודע,

כעס נובע מגאווה.

בגלל שאתה בעל גאווה,

אז אתה נפגע.

לא נתנו לך את הכבוד המתאים,

לא התייחסו לך בכבוד.

עשו לך דבר שלא כרצונך,

לכן אתה כועס.

לא שמעו לך בזמן.

מאחרים לתת לך את מה שאתה מבקש.

אז אתה כועס.

למה אתה לא עונה לי?

כועס.

זאת אומרת, כל הדברים האלה הם בעצם מראים על מה? על גאווה.

אז צריך לתקן את מידת הגאווה.

כי אם לא מתקנים את מידת הגאווה,

תדעו לכם, מידת הגאווה היא שנואה מאוד מאוד אצל הקדוש ברוך הוא.

מאוד. מי שיש לו מידת הגאווה,

שנואה מאוד עד שנאמר בפסוק, תועבת השם כל גבה לב.

מי שיש לו אפילו גבהות בלב רק, שרק השם רואה את זה,

בחוץ,

הוא נראה עניו, שקט,

מקפל את הידיים, משפיל את מבטו, הולך ככה.

הקדוש ברוך הוא לא מתפעל מהצגות.

הצגות יש בה כמה.

הקדוש ברוך הוא רוצה בלב לראות. מה אצלך בלב?

תועבת השם כל גווה לב. בתוך הלב הוא בודק.

אז צריכים לעבוד על זה.

אם אנחנו יודעים שיש לנו התפרצויות,

שיש לנו כל מיני כעסים וכאלה וכאלה,

קודם כל הכעס

לא מועיל.

בדרך כלל הוא רק מגרה עוד.

והשני גם כן כועס ואז נהיה קטטה ומריב נהיה מריבה.

ריב זה זכר,

מריבה זה נקבה, ונקבה מולידה.

ואז נהיה עוד כסח וכסח ולא נגמר.

בית המריבה.

אז זאת אומרת, אדם צריך להיות חכם לעצור כשזה ריב.

וכתוב שתולה ארץ על בלימה.

כתוב שכל העולם כולו עומד על מי שבולם את פיו בשעת מריבה.

מי שמסוגל בשעת מריבה

הממ!

הממ!

נחתום את פיו.

כמו שאמר דוד המלך, אשמרה לפי מחסום.

כמו שלהבדיל, לכלב שמים מחסום.

אשמרה לפי מחסום.

זה דבר גדול מאוד שעליו השמיים והארץ מושתתים.

בזכות אדם כזה הקדוש ברוך הוא מעמיד את העולם.

הבולם את פיו בשעת מריבה.

לכן נאמר, תולה ארץ על בלימה.

שמעתם מה זה הכוח?

אז מידה אחת דיברנו, כעס.

כעס.

קפדנות, גם נובעת מגאווה. למה אתה מקפיד על כל אחד? שוב פעם, פגעו בך וזה ופה ושם, אתה מקפיד על אנשים.

וכל מי שמקפיד,

מקפידים עליו מן השמיים.

ובמידות שאתה מודד,

מודדים לך.

אם אתה מרחם, מרחמים עליך.

אם אתה לא מרחם, גם לא מרחמים עליך.

המידות שלך דנות אותך.

אז כדאי לתקן את המידות.

וכתוב, כל המעביר על המידות,

מעבירים לו על כל העבירות.

אתם רוצים שלא יהיו לכם עבירות לראש השנה?

כל המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו.

אז אם תעבירו על זה,

השם יעביר לכם.

כתוב שפעם רבי ידי עזר התפלל, תענית,

לא היה גשמים,

לא ירדו גשמים.

אז הוא כינס את כל החכמים והתחילו להתפלל, עברו לפני התיבה,

ורבי ידי עזר הגדול עמד לפני התיבה והתפלל לה' ולא ירדו גשמים.

עבר רבי עקיבא לפני התיבה והתפלל,

ענינו אבינו ענינו,

טרררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר

מה הכוונה?

רבי אליעזר גדל בבית חרדי כמו שצריך,

אז אצלו זה פשוט שמעבירים על המידות, כאילו אין אבה אמינה אחרת, אין אפשרות אחרת. ודאי שמה זה התורה אומרת שצריך להעביר, מעבירים, אין בעיה.

אבל רבי עקיבא שהיה עם הארץ,

והיה אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור.

אחד המידות כאלה שאומר דברים כאלה,

והצליח לתקן את מידותיו,

זה נקרא מעביר על מידותיו.

אז כיוון שהוא העביר על מידותיו,

השם עשה מידה כנגד מידה,

גם העביר על מידותיו.

לא היה צריך לרדת גשם,

וירד גשם.

כי אם אתה מעביר על מידותיך,

גם אני מעביר על מידותיי.

לא היה צריך לרדת, כן ירד. כי אתה עברת, גם אני מעביר.

אם תעבירו על המידות שלכם, יעבירו לכם על כל הפשעים.

עצה טובה או לא טובה?

כדאי היה לבוא.

אבל תעבירו על המידות, זה לא רק לשמוע ולהגיד כן, כן.

כן, כן. צריך לעבוד על זה, זה קשה, זה לא פשוט.

אנחנו מעבירים קודם. בטח, מעבירים אותה.

אבל החוכמה זה להעביר על המידות.

אפילו באוטובוס, תסתכלו כמה היה ויכוחים קטנים על מקום וזה,

ובארוחה כמה היה,

וכשניגשים בשביל לקחת את האוכל לפעמים אז לוקחים אחד על גבי השני,

ולפעמים לוקחים יותר והוא פחות,

ולפעמים, זה מידות, הכל זה מידות.

הכל זה מידות.

כמה יש אנשים שמוותרים בכל, מכל-כל.

כל דבר מוותר.

מוותר על המקום,

מוותר על האוכל,

מוותר על זה,

מוותר על זה, מוותר בתור, מוותר, כמה יש אנשים כאלה, הכל מוותר.

נגיד פעם, פעמיים, שלוש, מוותר כל הזמן,

איך קוראים למוותר?

כן, הנה, אתם יודעים, אתם יודעים.

זאת אומרת, אדם צריך לדעת,

מידת הוותרנות זו מידה מעולה מאוד.

מידת הסבלנות זה מידה מעולה מאוד.

מידת השמחה, מידה מעולה מאוד.

מידת האהבה, מידה גדולה מאוד.

מידת הנתינה גדולה מאוד.

יש הרבה מידות טובות,

צריך לאמץ אותן, לעבוד עליהן, לשפר אותן. יש מידות גרועות,

הקפדה, גאווה, שנאה, תאווה,

קמצנות.

צריך להתרחק מהן. יש דברים שהם רעים,

יש דברים שהם טובים.

אומנם אפשר להשתמש גם ברעים לטובה,

אבל זה צריך לימוד איך משתמשים גם בדברים במידות רעות לטובה.

שנאה זה טוב אם שונאים את הרע.

תאווה זה טוב אם יש לך תאווה למצוות.

קמצנות זה טוב במקום שלא צריך לפזר,

וכן הלאה.

קפדנות זה להקפיד במצוות.

זאת אומרת,

גם המידות השליליות אפשר להפוך ולהשתמש בהן לטובה,

אבל צריך לדעת איך מטפלים בזה.

אז יש ספרי מוסר.

אם אדם לומד מוסר,

אז הוא יודע איך לטפל בעצמו, כי ספרי המוסר פותחים לאדם בדיוק מי הוא,

ומסבירים לו מה ניתן לעשות.

הבנתם?

יפה.

למי יש שאלה?

אני מוכן לענות.

שאלה, לא ברכה, שאלה.

שאלה אני אמרתי, רק שאלה כרגע.

ברוך התוהה אדוני, הלוהינו מלאך עולמו,

שהכל נהיו בזבורה.

הגברת בשחור.

תן לה בבקשה את המיקרופון.

הרב אומר שאם גאווה כאילו וכעס הולכים ביחד,

תצמידי בבקשה את המיקרופון. אני לא מעטיפה עם אף אחד. אין מה לעשות, צריכים לשמוע.

דבר בקול. לא, לא, חייבים דרך המיקרופון.

אוקיי.

אני אומרת, הרב אומר ש... את רואה, גם זה לא שומעים, נו.

אני אומרת, הרב אומר שאם גאווה וכעס הולכים ביחד,

למשל, אם בן אדם למשל לא מתגאה,

אז איך כאילו הכעס והגאווה הולכים ביחד?

הוא חושב שהוא לא מתגאה.

לא, אם בן אדם לא מתגאה והוא כעסן,

מי אמר שהוא לא מתגאה?

יש כעס אחד שהתירה התורה.

זה כעס שאדם כועס על עוברי עבירה.

אז זה לא הולך ביחד, גאווה וכעס. הולך.

זה הולך ביחד. הולך.

אבל שם זה ריטחא דאורייתא. התורה מרתיחה אותו ומראה לו עד כמה האדם הזה עושה דברים איומים נגד השם יתברך.

אז הוא לא יכול לשבת שאנן.

התורה מרתיחה אותו.

אבל סתם להתרתח על דברים שבינו לבין חברו,

על כסף, על ממון, את שומעת? כל יום רוצחים אנשים בגלל מאות שקלים, בגלל זה, בגלל פה, בגלל זה. כל יום.

כל יום רוצחים אנשים בשביל כסף.

כסף קטן, לא כסף גדול.

למה?

הכעס.

כתוב, כל הכועס, כל מיני גיהינום שולטים בו.

בשום מידה לא נאמר כך. רק בכעס.

למה?

כי הכועס מקלל,

מכה, פוצע, הורג, מלבין פנים, מוציא שם רע.

כל כך סוגי עבירות הוא עושה בגלל הכעס,

שעל כל אחד יש גיהינום אחר.

אז לכן כל מיני גיהינום שולטים בו.

לא, אני אומרת, נגיד בן אדם

שלא מתגאה בחיים, כאילו הוא אומר,

אני לא מתגאה במה שיש לי, הכול של השם.

זה לא בעולם. כי רק זה הולך ביחד עם הכעס.

אני אסביר.

אחד, אחד עקף אותך, נגיד, באוטו. סתם דוגמה, כן? אוקיי.

נו,

אז כועסים או לא כועסים? אדם נדחף בתור. נגיד את עומדת בתור ואחד עקף אותך ועמד לפנייך. את כועסת או לא כועסת?

לא, אני לא כועסת.

אף פעם לא כועסת. אני לוקחת את זה.

לא.

לא, בסדר, זה טוב מאוד. כמו שלא כועסים בחיים, אבל כאילו, אני אומרת, זה... את אומרת.

את התור של הקדוש ברוך הוא, וגם המועקף, הכביש של הקדוש ברוך הוא, ואין לך בעיה, הקול של הקדוש ברוך הוא, נכון? כן, כן, אני אומרת, אבל... ואם הוא ייקח לך עשר שקל מארנק?

לא, אבל אני אומרת, כאילו... מה תעשי? לא, באמת, מה תעשי?

לא ידעת. מה, תגידי, השם שלח אותו, לקחת.

או תגידי לו, אולי אתה רוצה עוד עשר?

לא. כן.

ואני אגיד לך, יש אחד, מורי חמדי בראש העין,

יהודי צדיק, שפרצו אליו לבית, וגנבו לו אוכל מהמקרר באמצע הלילה,

אז הוא רדף אחרי הגנב, וצעק לו, אל תשכח לברך.

אבל זה, בודדים יש כאלה, לא כל אחד יכול להגיד. לא, אני אומרת, כאילו, מה אפשר לפעול, נגיד, בקשר לכעס ולגאווה?

כאילו... אז אני מסביר, עוד פעם, תביני ששורש הדבר, תמיד לפני שאת רוצה לכעוס אפילו על דבר צודק,

תבחנים לא פגעו בך באישיות שלך, באגו שלך,

במשהו שלך.

תבדקי.

מתי פעם אחרונה כעסת?

כעסתי,

לא יודעת. אף פעם.

לא, יוצא לי לכעוס, לא שלא. למשל, על מה?

על מה? לא יודעת. מה את לא יודעת? אחרון, מקרה אחרון.

לא יודעת. מתי היה אחרון? לפני שנתיים? שלוש? כעסתי על ילד, מה? לא יודעת. מה הוא עשה?

בגן, לא יודעת, כאילו... את גננת? כן.

והוא עשה, מה הוא עשה, לדוגמה?

הוא מתחצף, ירק, כל מיני דברים. הבנתי. למה כעסת? הוא ילד, הוא לא מבין.

בסדר, אבל כאילו, צריך להעמיד גבולות לילד, כאילו... אז למה לכעוס? אפשר להסביר לו.

אפשר להסביר, אבל...

למה כעס? לא יודעת. כי הוא לא שמע על הגננת.

הוא לא שמע על הגננת.

הסברת לו כבר כמה פעמים, והוא לא שומע.

אז זה מרגיז.

מה, אני לא קיימת?

מה הפירוש?

אני הגננת.

הבנת?

כן. אבל אם לוקחים את הילד, בפרט שהוא ילד, ומסבירים לו לאט-לאט, חמודי, בוא תראה, והוא יעשה עוד פעם, זה ברור שהוא עשה עוד פעם.

גם את שהיית ילדה לא שמעת קול. נכון. זהו, אז מה לעשות? ככה זה.

צריך לדעת איך להתנהל.

יש ספר מסוים שהרב ממליץ לגבי כעס? נכון, יש ספר ממש, מיוחד שקוראים לו, הסר כעס מליבך.

ספר שלם,

רק על הכעס.

הסר כעס מליבך.

תודה.

לא לכעוס, טוב?

טוב.

כן, שאלה.

תן לגב' רב בוורוד.

כבוד הרב, רציתי לדעת על עצות מעשים לגבי כעס.

עצות ומעשים. מה פירוש עצות? עצות פשוט מאוד.

לקחת את הספר הסר כעס מליבך, ושם הוא ידריך אותך בדיוק

באיזה סיטואציות אנחנו עומדים להיבחן, ממה אנחנו צריכים להינצל.

את כל מה שאנחנו רוצים להגיד בכעס אפשר לעשות בלי כעס.

רק במקרים שהם כנגד התורה,

או שאנשים עושים מעשים נגד התורה,

מותר לאדם להגביר את קולו כמעה בשביל שיבינו שזה חורה לו,

מה שעושים נגד התורה.

אמרתי כבר.

כמו שכתוב,

שהאדם אפילו בביתו כתוב יטיל

אימה אבל אימה יתרה לא.

אל יטיל אימה יתרה בתוך ביתו.

וגם על תלמידים כתוב זרוק מרא בתלמידים.

זאת אומרת צריך להשמיע מדי פעם גערה בשביל שהם ידעו אבל זה רק כלפי חוץ.

כלפי פנים לא צריך לכעוס.

רק להשמיע את הגערה כדי שידעו שהמעשה לא הגון ולא רצוש.

כן.

הנה הגברת פה.

הגברת פה פה. ערב טוב כבוד הרב.

יש לי שכן כל כך כופר וכל כך חילול שבת ואני לא רוצה לדבר על לשון הרע אבל מה לעשות.

קודם כל אין לשון הרע על מחללי שבת ואת יכולה להגיד דבר שאני אומרת לפחות לסגור את הרדיו לפחות לסגור את הדלת

והוא פותח את הדלת והרדיו בווליו וחילול שבת גם בכיפור גם ראש השנה ואני לא יודעת לאן לברוח.

קודם כל אני מסכים שאת צודקת.

דבר שני את יכולה לקנות אוזניות.

לשים באוזן כאלה אטמים.

בדבר שלישי צריך להשתדל להשפיע עליו שיחזור בתשובה אולי תתני לו אנציקלופדיה. ניסיתי ניסיתי. מה עשית? איך ניסית? נתתי לו קסטות הסברתי לו. ומה הוא עשה מה הוא עשה?

הוא משתולל, הוא מקלל, הוא לא בסדר בראש.

הוא לא בסדר?

לא. יש לו הורים?

אין לו הורים. בן אדם מבוגר, הוא משחק עם החתולים.

אה,

הבנתי.

טוב, זה בעייתי באמת. אז יש לך שכן מיוחד?

מה הזכות שלי שככה גרת, בן אדם כזה רשאה? הזכות שלך זה שתעבדי על המידות והשם יעזור לך. אני אתפלל עלייך ש... בעזרת השם.

שהוא יסתדר עם החתולים.

אני מברכת שיחזור בתשובה. אמן, אמן. אז כמו אשתו של רבי מאיר שהתפללה על השכנים הרשעים שהיו שם שיחזרו בתשובה,

הוא התפלל עליהם שימותו והיא התפללה שיחזרו בתשובה. בסוף הוא שמע לה והתפלל עליהם שיחזרו בתשובה והם חזרו בתשובה.

אני סוגרת את הבית ואת החלונות ויושבת ותנה דיבור.

תענית דיבור. תענית אוזן גם.

תענית אוזן.

סליחה, יש אישה אחת בקהל שמוכנה לשים חיזור ראש.

היא ביקשה שהיא תברך אותה בבקשה. בשמחה רבה. מי זאת האישה?

מי זאת האישה שרוצה כיסוי ראש?

מי זאת האישה?

הנה בבקשה. תן, נתן, נתן.

יהודה.

יהודה.

לא צריך לבוא. לא צריך לבוא.

לא צריך לבוא.

יהודה.

כה.

תן לה. מה אומרים?

תכף לאט לאט. כה.

תן לו. אני לא יודעת. ילמדו אותך. תן לה.

רגע, את רבקה עוד נוספים?

עוד לא התחתנת אף פעם? לא, לא. אה, אז את מקדימה כבר.

לא, לא, לא. אנחנו ניתן לך רק מתי שתתחתני.

היא עוד לא נשואה. עוד לא.

עוד לא. את עדיין פתורה.

מה השם?

מה שמך?

אורה.

אורה בת?

בת לאה.

לאה, השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה.

אמן. תודה רבה. תהיה בריא. גם את.

שב, שב מותק. שב, אחר כך אנחנו פה במלון.

כן.

תן לה.

לא ברכות. שאלות עכשיו. תן לה שאלה.

כבוד הרב,

שמי רבקה.

אני אוהבת לעזור.

ולפעמים פוגעים בי.

ובכל זאת אני הולכת, מתחנפת לבן אדם, ועושה לו טוב.

אז מה את רוצה? שאני אתן לך גן עדן?

לא.

אני לא רוצה גן עדן. מה עליי לעשות שהם פוגעים? ואני בכל זאת מוותרת להם. את מאה אחוז.

את בעלת מעלות גדולות?

אבל אומרים לי, מה, את פראיירית?

מה, ככה עושים לו? יש לי שחל שהציק לי. כן. הוא חילוני.

ובגלל שהילדים שלי מדברים בבוקר בקול,

אז הוא

הגיש בקשה לבית משפט עליי.

ואני התחלמתי אליו ואמרתי לו,

אנחנו נתנהג יפה, ואנחנו לא אשמים.

ולקחתי אשתו ילדה,

עליתי למעלה,

היה לי קשה לעלות,

עליתי ואמרתי מזל טוב,

והתכופפתי בשבילם.

ואני כל הזמן מתכופפת לאנשים.

רגע, והם ביטלו את התלונה?

אה? הוא ביטל את התלונה במשפט? הוא עוד לא עשה את זה. עוד לא. כן, אבל בכל זאת, אני תמיד... כנראה המתנה לא הספיקה.

אה, המתנה לא הספיקה?

כן.

אבל טוב, קודם כל להפסיק לצעוק בבוקר. כן. ודבר שני, תביא להם פרחים ביום שישי. כן. זה לא הרבה כזה, זה פחות מהוצאות על עורך דין. אה, בסדר. ועוד יום שישי אחד, ועוד יום שישי.

ויכול להיות שאם הוא יהודי אז ירד לו העניין.

תודה רבה, כבוד הרב. בהצלחה. אבל לא להתכופף.

לא צריך להתכופף.

להתכופף פיזית זה רק אובמה מתכופף לנפט.

כשהוא בא אצל מלך סעודיה הוא מתכופף.

יהודי יכול להישאר כמו שהוא, רק לתת דברים טובים.

תודה.

בהצלחה.

כן.

שאלה נוספת?

כבוד הרב ילין.

כן.

טוב, אני רוצה עכשיו להראות לכם כמה דברים יפים לשעשע אתכם ולשמח אתכם,

למרות שחודש אלול...

זה חודש רציני,

חודש הרחמים והסליחות

אבל אני אראה לכם שעם קצת שעשוע אפשר להחזיר יהודים בתשובה

ואתם יודעים שאחת המעלות הגדולות ביותר

שאדם יכול לבוא לפני הקדוש ברוך בראש השנה זה אם הוא החזיר יהודי בתשובה

אם בן אדם יוכל לבוא לפני הקדוש ברוך הוא ולהגיד לו אבא אני החזרתי לך בן אחד בתשובה

זה יותר מלהחזיר את שליט

הרבה יותר

זה לא להחזיר גוף של בן אדם, זה להחזיר את הנשמה.

זאת אומרת,

אם אדם יכול לבוא לפני הכנסת ולהגיד, החזרתי,

יהודי אחד, בן שלך, יא חביבי.

מה עשינו?

עשינו בסיעתא דשמיא במשך שמונה שנים תוכנה מיוחדת שנקראת

אנציקלופדיה אינטראקטיבית, הראשונה בעולם

ששואלים שאלה

ומקבלים תשובה בדיבור.

זאת אומרת,

כל שאלה שאתם רוצים לשאול ביהדות,

מי ברא את העולם, מתי נברא העולם,

האם יש עולם הבא,

יש הוכחות לגן עדן וגיהינום,

גלגול נשמות, חיים לאחר המוות,

סיאנסים, מדע מול תורה,

למה הייתה השואה,

מה אסור בשבת, מה מותר בשבת,

בנו מה כופים, לא בנו מה כופים.

כל דבר שאתם רוצים לדעת,

יש לכם תשובה, אתם רק כותבים את השאלה,

לוחצים טוז, מקבלים תשובה.

השואה, טוז, תשובה. דחיית המתים, טוז, תשובה.

מטסטיזים במקום מזפזפים,

ויכולים לקבל תשובות.

82 סרטים נמצאים בתוך שני דיסקים DVD, 82 סרטים, 240 שעות

של סרטים ערוכים,

חתוכים לפי

קטעים, קטעים, קטעים, שזה תשובות,

1,727 קטעים.

כל שאלה, תשובה.

אני אראה לכם שלוש דוגמאות.

אחת,

מה קורה אם השכן שלכם

לא מגיש תלונה, אומר,

תשמע, אני חושב שבאתי מהקופים.

אתה חושב שאתה היית מעמד הר סיני. אם תשכנע אותי שלא באתי מהקופים,

אני מוכן לחזור בתשובה לפני ראש השנה.

שווה להחזיר אחד כזה בתשובה?

אבל מה טענו לו?

הוא אומר שהוא בא מהקופים, מה טענו לו?

פשוט מאוד, אתם מכניסים

את הדיסקים למחשב,

כותבים קופים, או ספארי, או קופיקו,

לא משנה מה,

ואתם פשוט מאוד לוחצים

פסססס ויש תשובה. זאת אומרת, לפי מה שאתה אומר,

אתה מדבר על האבולוציה של דרווין.

לא, הוא מדבר על האבולוציה,

אבל אני חושב שתשובה חילונית. מי שאמר את הברירה הטבעית זה דרווין, אם אתה לא יודע.

זה איך שהוא אמר. אוקיי, אז אם הוא אמר, אז הוא משתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך, אני למדתי בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אני לא, אל תדע אותי ככה, אני התקלקלתי פשוט.

אבל

כשלמדתי בבית ספר תל-נורדוי בתל אביב,

אז נכנסתי לכיתה זן,

בית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נלמד שאתה קוף.

אמרתי לו, אני קוף, אינטא ואבו קופי.

אמר, לא, אני מתכוון ברצינות,

אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, איך תוכי?

אמר, אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים ואני אראה לך, איך היה נראה? סבא שלך.

אמרתי לו, אתה תראה לי את הסבא שלי? אמרתי, כן.

הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים.

וראה לי את האדם הפרה-היסטורי, יוצא מהמערב עם אבו עגלה, עם אבוטה,

ואומר לי, זה הסבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר,

אני אקח אותך לחדר טבע ואני אראה לך איך אתה התפתחת,

בברירה הטבעית.

לקח אותי לחדר טבע וראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות, איך הייתי קופיקו קטן.

לאט-לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך דין.

ואמרתי לי,

בשנת 2000 אתה עוד תוציא מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמר לי, זו תורת האבולוציה של דרמי.

אמרתי לו, תסלח לי, המורה, זה נשמע לי בלבולוציה של דרוויש.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה המורה, גם אתה קוף.

אמר, שמור דיסטאנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשעון בתנ״ך,

המורה לתנ״ך אומר לי, תקרא בתורה,

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקי את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך למורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם, הוא אומר שאני קוף, מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה, על האספלט או על העצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו, אם לשיעור הבא ייתנו לנו בוטנית, בננות, משהו?

אמר שאין תקציב.

אתם צוחקים,

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בספאלי.

מסכנים הם לא התפתחו.

כנראה הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעי,

השאירה אותם כופיקו.

יש פה מישהו, משפחת בבום?

משפחת שילפנזה הגיעו הערב?

אולי אדון אורן מותן?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני אדם.

דרווין נשאר קוף.

כן,

זו דוגמה אחת.

דוגמה שנייה,

מה קורה אם אתם נתקלים באישה שטורחת לכבוד שבת,

מכינה מאכלים,

אבל יש לה טענות?

הבנות לא עוזרות והבעל רק אוכל.

האם ניתן לשכנע אישה כזאת שהיא תזכה לשתי שבתות בשבוע אחד?

אפשר?

כל שעליכם לעשות לכתוב שבת, תז.

אל תגזים. תסכים איתי שלבן דתי יש הרבה הרבה יותר חובות

והרבה יותר מטלות מאשר בן אדם שלא מאמין.

את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני?

כן. בואי אגלה לך סוד.

החובות הן לי ולך אותו דבר, רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן אדם החילוני גם יותר טוב מהדתי.

מבחינת ההנאות בחיים, מבחינת ההמוני. חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן?

אוי, איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת.

אוקיי, פה אצלך היותר טוב זה רוחני? זה במשהו ברשימה? לא, לא. לחילוני זה ממש עכשיו למציאות? קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני. גשמי. גשמי. את יודעת למה? ולמה?

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש שישי-שבת.

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

שישי-שבת. זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי עד שאני מכין עד שזה עד הספרק?

הדלקת נרות, ועוד יש לי חופש.

תן לי, תמי לי, תמי לי רגע. יש לה בית מסובך, אני רואה.

חס וחלילה, חס ושלום. אין לי בית מסובך.

אמרת שישי-שבת חופש. נכון.

אז שיהיו בריאים, זה לגבר, לבעל, לילדי, לבן.

הם הולכים לבית הכנסת, הם חוזרים, אוכלים שוטים.

צריך לקום למזוג. מי מוזג? האישה. נכון. אז לא הבנות, הן עייפות, הבנות שלי. אבל תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו.

אז מי ימזוג? לא, לא. מי שרוצה לאכול. די. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון? זה לא מצחיק.

שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד את חולה, מה יקרה?

אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. את רואה איזה זכות? אל תעשו את זה. זכות השבת מגינה עליך, אחרת מי ימזוג? נכון, נכון, נכון, אני לא מתעננת. אז הקב'ה אומר, בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה.

נכון, אתה צודק.

לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? אני אספר לך את הסיפור שלך. אוקיי. בדוגמה, תקשיבי. אוקיי, תודה רבה. יש שניים,

יש שניים שעובדים, שניים שעובדים מתחת לאדמה,

חופרים תעלות

עם טוריה וחם, שמש, ומזיעים, מזיעים.

אחד אומר, איזה בכט,

איזה מזל, מנחוס כל החיים.

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן,

כולם עוברים לי בעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים. תראה איזה חיים, איזה מקצוע.

השני שר, שורק,

ועובד.

מה אתה שמח?

אני מקים את הארץ,

אני דואג שיהיו לכולם מדרכות וכבישים וצינורות,

וזה בזכותי, כולם שוטים, כולם מבסוטים.

שניהם עומדים אותו מקצוע, אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי לדוגמה,

כשהיא מגישה את הדברים,

היא לא שורקת,

כי אצלנו לא שורקים,

אבל את רואה את האושר על הפנים.

סוף סוף בעלה בבית,

הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה, היא נהנית שאנחנו אוכלים,

היא נהנית שאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה, היא נהנית מכל רגע שבמחיצת המשפחה,

והיא, היא,

דווקא היא, הכינה וטרחה לכבוד שבת.

לכן אני אומר לה בערב שבת,

וכל הבנים והבנות, אשת חיים מי ימצא.

אז איך השבת אצלכם, טובה או לא?

רגע, זה כמו יום חול או יותר טוב מיום חול?

לא, ברור שלא. זה יותר מנוחה, זה יותר מנוחה. אני, ברוך השם, מחכה, אני אומרת הלבד אהיה פעמיים בשבוע שבת.

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים. טוב, מה אני אעשה? לא חשוב.

אהההה. אבל לא, אתה אמרת שנחים, בטח נחים. שזוג נחים. בטח הזוג נחים. אבל האישה עובדת, יש. אז למה ביקשת עוד שבת? אז נכון, צריך להאריך?

למה ביקשתי מס? סימן שביום חול יותר

קשה, נכון?

כן, נכון.

אפילו שלא מכבס, אתה מגהץ ואתה זה.

פה אתה לא מכבס ולא מגהץ. יפה. מה הולך בבית כנסת? אז נחים. ומה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים ועושים כלים ומכינים. נכון, אתה צודק. אין יותר מטענות. ומעשנים בעשן וריח וטימפלוויזיה ולכלוך וקלפים וששבש וטח טח טח וטח טח וויכוחים ומריבות וטלפונים ובלאגן ומה?

ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר עד טבריה. בדרך נתקעים בפקקים, יורדים בחורשה, אוכלים. עולה על זה זבובים, חול, לכלוך, הכול.

חוזרים באמצע, מקללים, רבים, סתירות, כאפות, הכול. מה יותר טוב?

מה יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק. אני שומעת את הקלטות שלך. לפי דעתי אתה צודק.

ברוך השם, תהיי בריאה.

שבת שלום, שבת שלום.

את יודעת,

רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה. כבר. רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר האדם חי אחרת.

כן, זו דוגמה נוספת. ועוד אחת ככה שיהיה לכם לדרך.

מה קורה אם רברבן הגיע אליכם לאזור והכל הוא אומר שהוא יודע?

כל שאלה יש לו תשובה ובעצם הוא לא מבין בין ימינו לשמאלו.

איך מסתדרים עם אחת כזה?

למי שיש אנציקלופדיה אין שום בעיה, הוא לוחץ.

טוס!

תפסיק עם עצמו. הכל בא מעפר, עצור.

הכל בא מעפר וחוזר לעפר. אבל אתה צריך לזכור דבר אחד.

אתה עכשיו מדבר,

כן?

אתה נשמה בתוך גוף.

כן או לא? כן. אתה נשמה בתוך גוף. כן. אז אני שואל אותך, מה זה נשמה?

אני מאמין בזה.

אמרת כן. בנשמה אני מאמין. מה זה נשמה? נשמה דבר לא מוסבר. לא מוסבר? גם אתה לא יודע מה זה. כל דבר שאתה לא יודע גם אני לא יודע. אבל אני לא יודע. בסוף נהיה אותו דבר.

אבל רק רגע, אם נהיה אותו דבר אני אמציא ציד, תצטרך לשים ציצית. אדוני הפסיכולוגים בעולם שינו את המושג פסיכולוגיה למושג תורת ההתנהגות,

בשביל שלא יודעים מה זה נפש. לא יודעים. ומה זה נשמה, וגם אתה לא יודע. גם אני. כן? בוא אני אגיד לך שאני כן יודע. כתוב בתורה... אה, כתוב. עזוב אותי מה שכתוב, תכניס את השכל. רגע, רגע. עזוב מה שכתוב. למה אמרת פסיכולוגים שקראו לזה תורת ההתנהגות? עזוב מה שכתוב, דבר עם שכל. תראה, לא יכולים. עזוב מה הם אמרו. למה אמרת שכתוב בספר על המקובלים מצפה לפני מאה שנה? עזוב את הספר, דבר עם שכל. נכון. נכון?

למה אתה אומר שכתוב 80 מיליון עבור את הספר, דבר על פסיכם? זה ההיגיון! זה ההיגיון! עכשיו אני שואל אותך,

איך ההיגיון שלך קובע שיש לך נשמה כשאתה לא יודע אפילו להסביר אותה?

הנשמה,

כן?

זה ישות בלתי מוסברת. נשמה זה ישות בלתי מוסברת. זה האדם שאני מקבל את הגיוס שלה. רגע, מה קורה עם הנשמה ברגע שאדם מת? עולה. עולה, לאן?

אצל הדרוזים היא כאן חוזרת. בסדר, אבל לאן? למה זה אצל הדרוזים? לא חוזרת. מי אמר לך? גם אצל היהודים. גם אצל היהודים. נכון. אז למה אתה לא אומר רק דרוזים? זה לא התורה.

עזוב תורה! מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה?

מה קרה לך?

אני באתי בשם הספר.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה. אז אנחנו בספקט. ההאשמה שלך עולה. לאן?

לא יודע. שביל החלב. לא יודע. לאן היא עולה?

שביל הבשר. רק רגע.

אני רוצה להבין.

עולה זה אתה יודע. מי היא אתה לא יודע.

לאן עולה אתה לא יודע. גם אתה לא יודע. אני ברור. כל מה שאתה לא יודע גם אני לא יודע. בטוח שאתה לא יודע. אבל מה שאני יודע אתה יודע?

כמעט. כמעט. כן.

אז אני אשאל אותך שאלה,

מה זה וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים?

כן רבותיי, זו דוגמה נוספת.

אבל כל קטע כזה הוא רק אחד מתוך 1727 קטעים.

אתם שומעים מה אני מדבר?

זו עבודה של 30 שנה להכין את האנציקלופדיה.

כמה זה עולה?

כמה זה שווה?

אבל אני אגיד לכם כמה זה עולה.

לעילוי נשמת מורי וריבי המנוח הרב הגאון הרב יהודה שפירא שנפטר לפני כשלושה חודשים זכותו תגן עלינו אמן.

ארגון שופר התכוון להוציא את האנציקלופדיה באלף דולר,

אבל לעילוי נשמתו אנחנו סופגים את כל העלויות

100 שקלים בלבד.

זאת אומרת, ב-100 שקל

יש לכם אנציקלופדיה שאתם יכולים להפוך את העולם.

השאלה מי חכם

לקחת 10, לא אחד,

ואחר כך לדאוג שהאחרים בשכונה יהיה להם גם.

אחד זה לא בעיה, כל אחד חייב.

10 לראש השנה,

כל אחד יזכה לקחת ואפילו בהוראת קבע בשביל שיוכל לזכות ואתן לו ברכה גדולה מאוד לכתיבה וחתימה טובה.

מי הראשונים שלוקחים 10?

אחד זה לא בעיה, 10 קודם, 10. מי?

הנה אשריה, שמה.

אשריך שאת זוכה, הנה לך אליה,

שמה הגברת הראשונה?

מה שמך? מה שמך?

לא מצלמים אותך, אל תדאגי, נו, תגידי את השם.

מה השם?

אורנה, בת?

בת?

אני לא שומע.

אורנה.

פנינה, השם יזכה אותך בכלל הברכות,

את ובני משפחתך וכתיבה וחתימה טובה.

כן, מי עוד לוקח 10? 10?

אשריך.

שמו.

שי אברהם בן נורית.

בן רונית, יזכה לחופה בקרוב מאוד.

אבשלום, אבשלום,

אבשלום, אין עם מי לדבר.

מי עוד לוקח 10?

יהודה, לך אליו.

מי עוד לוקח 10? אשריך.

מה השם?

יש טיפומים,

הגעים קצת קשים. מנחם?

בן שרה יזכה לזיווג הגון מהרה, בעזרת השם.

אבשלום, תשמע מה שאני אומר. פה, לקח 10. כן, מי עוד לוקח 10? אני יודע, אחר כך.

מי עוד לוקח 10 בעזרת השם לזכות את הרבים ולהצהיר משפחות?

משפחות שלמות.

אני קורא לך רבה אוהב.

מי עוד? הנה עוד יהודי, אסטריייף. מה השם?

אפרת בת אסתר.

רפואה שלמה בכל האיברים וגידים. את, בעליהם וכל הילדים, אמן.

דיבה וחתימה טובה.

מי עוד לוקח 10?

10, מי עוד לוקח?

שימו לב מה אני עושה, רבותיי. מי ששומע אותי מחוץ לארץ ורוצה ברכה,

לוקח לפחות 10 אנציקלופדיות שיצלצל למספר.

052-808-1997 יצלצל ויקבל ברכה אם לוקח...

לפחות עשר אינסטיקלופט. קדימה, לזרון. מי עוד לוקח עשר?

מה השם?

מה השם?

תגידי את השם.

מה השם? לא משנה, תגיד את השם.

שושנה בן מרים היא בכל משפחתה בריאות והצלחה, פרנסה טובה, וחזרה בתשובה מלאה, כתיבה וחתימה טובה. מי עוד לוקח עשר אונסטיקלופדיות.

זיכוי הרבים שאין כמוהו.

לפני יום הדין, נגיד לקדוש ברוך הוא, באתי עם תנא מלא.

רוצה להחזיר את בניך.

יואב בן סוטה אוהד.

חזרה בתשובה וסיבוב הגון מהרה.

מי עוד רוצה עשר?

עוד מי שרוצה עשר?

כן, מי רוצה לקחת אנציקלופדיה אחת לפחות או חמש או שלוש או שתיים? הנה, שם, קדימה.

להרים את הידיים, אלה שרוצים לזכות, ואז שקלים לשלוט,

יש לכם אנציקלופדיה להחזיר את כל השכונה בתשובה.

אהבתי אל תסתר את פניך נשמה עד אליך,

כי שם הוא ביתי.

רק בשמחה אני אקרא, אל תעזוב אותי כסגנינה, מושיע נע.

מושיע נע. מושיע נע. סמים בתוך המחשב.

יש בתוך זה סרטים, הרצאות ושירים.

יש לכם שמונה סרטים, תשעה סרטים,

שמונה עשרה הרצאות עשירים, יש לך, משהו מדהים זה

מכניסים את זה כמו שזה נכנס פה, בצד,

וזהו, פותחים, מרואים, שומעים וכולי. את רוצה לראות איך זה?

תראה לה, אתה יכול לראות לה איך עובד הדיסקונקי?

הוא יראה לה.

כל מחשב, כל מחשב, כל מחשב.

הדיסקונקי, השחרורון, כל מחשב.

תכף, תכף, אני אמכר.

בכל יום תעמיד,

בדוחו עינם,

עם המייחד לשלוף מאשקלית ולקחת עם סיכנופזיה.

240 שעות של סרטים מנהלים וחתומים גם.

יש גם את הטקסט של כל ההרצאות, אפשר להדפיס את ההרצאות.

עבודה של שמונה שנים, רק להגיד את התוכנה.

כן, מי עוד זוכר?

בבקשה, גברת, תסתכלי, תזכרי.

כן, כבר.

תסתכלי, גברת, את רואה?

זאת שלקחה את השחרורון.

את רואה? פותחים את הקובץ, לוחצים דאבל קליק.

יש לך שמה עוד תיקיות, בכל תיקייה יש סרטים. תראה לה, תלחץ על הסרטים.

סרטים, הנה סרט, את לוחצת, מתחיל סרט.

כן, זה סרטים. תעבור סרט אחר.

ככה יש לך.

תשעה סרטים, 18 הרצאות ושירים.

מה שמך?

יפה בת מרים, בריאות, הצלחה ונחל מכל יוצאי החלציים.

יפית בת חביבה, זיווג הגון מהרה.

אביבה בת ידידה, בריאות שלמה ואיתנה.

דוד בן יבון, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

אביב אברהם בן ציון בן שושנה, רפואה שלמה.

ליעד בת לילי ללה,

כתיבה וחתימה טובה, וזיווג הגון ליאור בן לילי ללה. לא לבוא, לא לבוא, לא לבוא.

מרדכי בן לילי ללה.

מורן בת לילי ללה ואבנר בן ריזה ועזרא בן חנה ולילי ללה בת פנינה יזכו לכל טובה ובראה, בריאות והצלחה.

וגריה נתניה בת יעל, תחזור בתשובה שלמה מהרה. אורן בן איריס.

השם יזכה אותו לבואה שלמה ושערותיו.

יהיה תדירו בנפש, יעלה במערות היראה.

כן?

אורית בת אספר רפואה שלמה מהרה.

ציון בן מרים, רפואה שלמה, פרנסה,

מחינוך ילדים לאושר.

חלקם עתידית רפואה שלמה, פרנסה, בהצלחה בגן ילדים.

שמואל, דקנה בן רבתאי, נראו בתשובה שלמה מהרה.

ויום אחר הנך,

עם המייחד עם שמוי,

בואי ילדים ובואי כן,

בכל יום תומי.

ויום אחר הנך,

עם המייחד עם שמוי,

בואי ילד ובואי כן,

יום תומי, יום תומי, יום תומי. יונתן עמנואל בן שרה, מנחם.

שירה בת שרה ותשובה שלמה, זכות גדול מהרה.

מי שרוצה ציצית, שיגיד לי אני אתן לו.

טלי בת שושנה, חופה בקרוב, קדושה, ברכה והצמחה, סיגל בת יהל, הצלחה, שרון בן שושנה, הצלחה, ורד בת שושנה, בריאות, הנפש והצמחה.

שנים בת שושנה, חופה, מהרה ורפואה שלמה.

כן, אחרוני, מה השם?

לא, לא, שם, יהושע, מנשה, בן פרחה, רפואה שלמה, בריאות והצלחה.

סירוג לכל הבנים והבנות.

כן, מה השם? מה ברכה?

לא לבוא, מה ברכה?

ראשי משלחת בריאות ופרנסה וכיסוי ראש.

בבקשה.

לא, את מסתירה, סירוג.

סירוג עוד מהרה.

תחזור, לא לבוא.

לא לבוא.

אין בעיה, אבל לא לבוא.

בסדר, לא לבוא.

מה השם?

שושנה בת מרים?

אהרן בן שושנה?

שמעון בן שושנה?

אורן בן שושנה?

בנימין בן שבע.

בריאות והצלחה ונחל ופרנסה וכתיבה וחתימה טובה.

כן?

איך קוראים לה?

שירן בת פרורן, פלורן,

ויולט, שמזכה אותה על שיווך אגוד מהרה.

בצד.

כן. לא לגעת במצלמה, לזוז.

לזוז.

תודה רבה.

אני כבר כאן, אני חוזר, וכבר ימום השיח הזה אשאר.

כי רק האל למעלה עוד איש שומר, כל החיים מלך בנגדה.

נו,

אל תחזור, אותי לרגע קטנים מסתבר, לאמונה ברחב שאני אוהב. כל החיים מלך בנגועה שלמה, ואתם מתנגדו להצלחה.

בלימוד הבנים מהבנות.

כן?

שירי בת אביגין, לידה קלה על דרך הטבע.

שהוולד יהיה בריא ושלם.

יוסף בן שמע, שושנה, רפואה שלמה מהרה.

רפואה שלמה מהרה.

שמואל בן רבקה יחזור בתשובה שלמה מהרה.

נפלתי וקמתי, זה הזמנותכם לישון. מייד בדלילים, נא לה. תזכה, נכון, תזכו גבול. לא לגעת במצלמה, לא לגעת במצלמה. למה צריך לבוא? אני שומע.

אני חוזר, צבר יבוא כל השיח הזה שם.

רק שנייה, נעשה את גן עמידר, ימין פוראן.

זה מהחיים עכשיו נראה.

ארון חי בן נעמי, זכו גבול בקרוב.

להתרחק משם, להתרחק.

אדמיר בן,

תראו אותה, זיווג הגון מהרה, אמן.

חוזי בן סלחה, התבטלו ממנו את גזירות הרעות.

שמואל בן סרה, חזרה בתשובה שלך, אמן.

כן, אחרונים, יש עוד מישהו שרוצה לקחת עשר אנציקרופדיות?

עשר אנציקלופדיות, כסף קטן, חמש אגורות לשאלה.

1,727 זה חמש אגורות לשאלה.

חמש אגורות.

חי עדן בן יפה ברוכה.

לאליה,

זיווג הגון, יצליחו בלימודי הקודש.

נפה ברוכה, בתחנת ובשלמה, משה בן.

חזרת עדנה, שלום ביי.

שלום בן סרה, אנא בתשובה תאוש, שלום הישרות.

מי שאין לו הוראת קבע כוח כפליים, מפסיד.

כוח כפליים, מי שעושה,

בא איתנו למלון הזה כל שנה בחינם שישי-שבת.

בטיול כזה, 40% הנחה.

בכל חודשיים

מקבל מתנות בבית.

בכל שבוע מקבל גנזה המלך הביתה.

ואם עושה היום, מקבל אנציקלופדיה חינם.

מי שעושה תוכנית כוח כפליים.

עכשיו, לפני ראש השנה.

אין אחר כך, רק עכשיו.

אז מי שרוצה לזכות, בבקשה.

נושא בן סרה,

אזהרה בתשובה שלמה. חיים בן יפה, ברוך יפה.

בן זכר ובריאות הרמל של הכבוד. יאללה, בת יפה, פרנסה בקלות. יפה בת רג'ינה.

אזהרה בתשובה לחביב אברהם בן ציון ושושנה.

רינת בטרות, מיכל בת ציון ושושנה, שי בן ציון ושושנה. זיווג לירון בן יהודית, שי בן ציון ושושנה.

מיכל בת ציון ושושנה, זרע חיים קיים.

מוחמד בת עדה וקרן בת אהובה.

ברק בן שרה ושמואל בן שלום. מיכל בת סעדק.

נאור בן עטר, תבואה שלמה, פרנסה וכל טוב.

יעל, אורית, שולמית, בת יהודית, זיווג הגון. יהודית בת דוריס.

אברהם בן שולמית, שלום בית. יחזרו בתשובה שלמה.

דבורה, בצר הזירס. זיווג הגון, מהרה.

מרגלית בת אביטל. עמנון בן מרגלית. זרע חיים קיים. משה בן יפה. חנה איילת בת מרים. זיווגים הגונים.

עוד דודי בן טוב. החזרה בתשובה. זרע חיים קיים. ואלה בת רמזי. החזרה בתשובה. סיגלית סיגר. רויטל. טלי. אילנית בת טוב. החזרה בתשובה.

ותלך בציון מור. מרדכי. בן ליזיה עליזה. חזרה בתשובה שלמה.

בסדר גמור.

טלי בת שושנה ושני בת שושנה זיווג הגון, טלי בת שושנה זיווג הגון ותשתחרר מהירה מהצבא, יאללה!

בפרנסה בשפע, בשפע, בשפע. איתן בן

בלור, ברכה לרפואה שלמה.

אלעד מיכאל, מישאל בן זהב, זיווג הגון, ופאל חי בן גבול, זיווג הגון.

עליזה בת מרים,

תזכה בעזרת השם, זיווג הגון, פרנסה.

אלחנן בן יוסף ולבקה, חזרה בתשובה, זיווג הגון.

רפואה שלמה ושלום אביגדור בן נעמי מלכה.

יהודה ורחל בני אסתר, זיווג הגון מערן.

איילה בת יפה, בנים זכרים. לרן בן לילי, אריה בן לילי, זיווג הגון.

שאלרון בן בת שבע,

בהרנסה טובה, יהודה ורחל בני אסתר, זיווג הגון.

אמן.

חתימה טובה, ברכה וזיווג לליאור,

מרדכי מורן וליאת בני לילי לאללה.

רחל צופיה בת דליה ונתנאל בן חווה,

זיווג הגון ומוצלח.

שירה ירון בת דליה, זיווג הגון.

דוד בן דליה ושלי בת סימה,

זרע חי וקיים מהרה.

גלעד בן בת גלים, זיווג מוצלח, חזרה בתשובה שלמה.

ועזרה בן חנה ולילית פירוזה, בריאות, וחזרה בתשובה.

שחרורים למי שרוצה, שחרורונים למי שרוצה, 100 שקלים בלבד, שחרורון על היד.

כן, רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע.

מירב בת מזל, מיכל בת מזל,

ריבתן מהרה.

מטל בת,

קצבה לידה קלה על דרך הצבע.

בוא רגע, בוא רגע.

רציתי כבר להיות שייך, דיברתי במצב בלועזית, סיפרתי את חיי,

הצטרפים מה שמסביב, סיפור חיים של ילד שעזב את כל הטוב.

חיפש כמו שנוצץ ונחשף אל המחוב, זה קרה בשלושה ליולי, ומאז קראו לי, איזה כולה חברים אמרו לי. תישאר, אל תמשיך, הם דאגו רק לעצמם, כי הפסיקו להניח את ודיברת בנו.

עכשיו הלב עובד שעות, גם אם יש טעויות,

חוזר להיות הבן שלך, אבא בשמיים.

לא, לא נשבר, ורק רוצה להגיע,

ולהוביל את מי אפילו.

מי שרוצה ללמוד בחברותה בחינם, באזור מגוריו, אנחנו מסדרים לו, אברך?

אנחנו מסדרים לו רב, שילמד אותו חינם פעם בשבוע, פעמיים כמה שהוא רוצה, באיזו שעה שהוא רוצה.

מי שרוצה, הנה מגנטים,

ששם כתוב איך לצלצל, ומסדרים לכם חברותה. תעביר להם, תעביר.

תעביר להם, יעבירו ביניהם, תן להם להעביר ביניהם.

תן להם להעביר ביניהם.

משפחה, חברים טובים, יש פתח, יחיה לבט, החלמתי את הלקח, מצאתי את הפתח, לקבל את הכי אמיתי על האדם ואת השמיים, כן, כן, זה מה שאמר הנביא.

ברוזה אסתר,

אמרתי את ידיי אל השמיים באהבה, ארכה בריאותי בחזרה, איך עושים תשובה,

ושאלה אלה ערים, צריך עזרה זוועה של שוקר. אברהם בן חיה רבקה, בריאות הישראלים של רכב ציון לחיה רבקה.

שמעון בן יפה, בריאות איתנה, שמואל בן סלז,

ברפואה שלמה,

שי בן מרים, זכות הגבול, ברפואה שלמה.

מור מרדכי בן עליזה, חזרה בתשובה שלמה, אילן בן-בטיה, רפואה שלמה, כל השמחה.

עאיזה בן בן-בטיה, ניסן בן טוב, אמיר בן טוב,

ראוי בן-עמי, אורה בת ניסן, רפואה שלמה

שלמה בן-אחר, רפואה שלמה, אסתר בת-סלום, רפואה שלמה, ירום בן-יהודי, זמין חמש של שמיים.

זוהר בן-יהודי יחזור הביתה, בריא, בנפש ובגוף.

שמואל בן-זוהר, הגורית בת-אסתר, שלום בית, רפואה שלמה, שנה טובה וחתימה טובה.

שפית בת חביבה, זבוב הגון, חן נקלה שמואל, אורטל ליטר,

בת רבקה, בני רבקה, יזכו לעומד, מתאמרי, בהצלחה ובשמנה.

ירום ומירב תלמי, שלום בית, נכון להם בן-ציל הזיבוב,

בשורך לשנתו, אריאל בן-ציל הזיבוב, בשורך לשנתו.

הצלחה בכל מעשיו. עמית שלי בן-צילה, חזרה בתשובה שלמה.

אני מברך את כולכם, שיהיה לכם שנה טובה,

כתיבה וחתימה טובה וקולטובנציה טובה.

דניאל בן-שרה, רפואה שלמה, שרה בן-מרים,

הצלחה עם הילדה.

עוד, עוד, אנציקלופדיה,

עוד, עוד, עוד, עוד.

נירון בת, רחל, זרע, חיים תיאמרה.

אסתר בת יפא,

הודקה בת יפא, הצלחה בלימודים.

שלום בית, ושרון בן-אורם יחייבת חווה מהרה.

מרים בת רחל,

רפואה שלמה, וכוח בברכיים.

ובריאות שלמה, בעזרת השם, בראש ובכל האיברים.

ועכשיו אנחנו שרים.

אנו, אנו, אנו,

עבדו דקודשו בריחו.

אנו, אנו, אנו,

עבדו דקודשו בריחו.

נאור בן-עטר, רפואה שלמה, רפואה שלמה, וכוח בצלחה בכל, זיווג בפרנסת עולם.

אנו, אנו, אנו,

עבדו דקודשו בריחו.

אנו, אנו, אנו,

אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו אנו

עבדו דקדושו בריך,

אנא אנא עבדו דקדושו בריך וקרן בר צמחה זיווג ורפואה שלמה אברהם אבירן בן אורנה חזרה בתשובה רפואה שלמה ושמשון בן מלכה חזרה בתשובה ושלום ביי

רפואה שלמה לכל אלה שכתובים בפתק לא להפריע

דוד סטפני בן סימון שלמה יזכה לעוד ילדים

מה השם?

בננין בן נעמי דיסקאל, כיסוי ראש נהרה אשריך זכין לקוח כפניים, הזג וברוך

יזכה לחזרה בתשובה שלמה, בריאות והצלחה

נעמי דיסקאל, כנסת נעמי דיסקאל,

אני אתה והוא אני אתה והוא עבד של הקדוש ברוך אני אתה והוא עבד של הקדוש ברוך

אני אתה והוא עבד של הקדוש ברוך הוא אני אתה והוא עבד של הקדוש ברוך הוא

אריאל דוד בן צילה, רפואת הנמש והגוף, מתעלה בתורה וזיווג הגון, זיווג הגון לרננה בת שושנה בינה ומוריה בנות שושנה אושרית בת

ארכה שנים בת יוכבד, הודיה בת יוכבד, זיווגים הגונים

הלו, הלו, רגע, רגע, אוריאל, רק שנייה, אוריאל

ענבל בת סופי תשובה שלמה, סיון בת שושנה תשובה שלמה, גלית בת שושנה זה רחב קיים,

עושה בן שושנה תשובה שלמה וישוחרון,

שיניו זערית בת רחל, זרע חי וקיים,

זרע קודש,

משה, ג'אני גיר, בן טוראן, ציפורה נהיד, בת נעימה ושלום בית,

יזכו לכל טוב, בריאות והצלחה וגסה על אברהם בן מזל, רעות בת רחל, זרע חי וקיים.

כן, אחרונים, זיווג הגון אביאל בן אביגי לוסי, זיווג הגון בריאות איתן אביגי לוסי,

בתליס,

מוכרים ולחייב.

שלום בן שמחה, לאה בת חלימה,

שני וטל עדי, בני רפי, זיווג כגון רפואה שלמה ושולמית בשכרית בנות אילנה.

זיווגים הגונים, מיכל בת-ליה, חיים טובים, רחל בת-ליה, פרנסה טובה,

בריאותו של רחובות, לאה בת-לימה, פרנסה טובה, חיים טובים ומאושרים.

אלי בן-נחן, מה ילדים הרבה.

יוסי בן, פרנסה טובה וכל טור, חיים מאושרים.

אנחנו סיימנו, תודה רבה, נסיעה טובה.

see you in next journey, ביי ביי, ביי, ביי, אפשר לסגור את השידור, תודה רבה, תודה רבה