פרקי דרבי אליעזר - ג' | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בסדר?

בשם השם נעשה ונצליח. השיעור שנלמד היום יהיה לרפואת

רבקה בת רוזה, שתזכה ללידה קלה ולרפואת דייזי בת חביבה,

לעילוי נשמת עובדיה בן שרה, שלמה בן חזקיה, מנשה בן דייזי,

סמרקנד בת שרה, שרה בת חווה,

לעילוי נשמת כל הנפטרים בתוך שנה זו ולהצלחת כל

ולהצלחת כל תלמידי הרב,

ובראשם מורנו הרב אמנון יצחק,

והצלחת כל הקהילה הקדושה בכל מקום שהם בארץ ובעולם.

כן, אנחנו עושים חזרה על פרק שביעי

בפרק כדי רבי אליעזר.

רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל ורבי ישמעאל ורבי אלעזר בן ערך

ורבי אליעזר בן אורקנוס ורבי עקיבא

היו יושבים ודורשים על מולד הלבנה ואמרו

דבר אחד אמר הקדוש ברוך הוא נבראו השמיים למכון כיסא מלכותו

שנאמר בדבר ה' שמיים נעשו

אבל בצבא השמיים יגיעות הרבה נאמר בה.

צבא השמיים הדברים שנעלמו מעינינו יש בהם הרבה יגיעות והרבה טרחה מרובה כביכול של הקדוש ברוך הוא שנאמר וברוח פיו כל צבעם

ומה עשה הקדוש ברוך הוא נפח ברוח נשמט פיו ונבראו כל צבא השמיים בבת אחת

שלא תחשוב שאם העולם הזה תראה איזה מסובך איזה קשה איזה בניינים איזה פה איזה אדמות איזה משקעים איזה הרים גבוהים

איזה עננים איזה פה זה מסובך

לא השמיים זה עוד יותר מסובך

ועדיין זה כלום למעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא שנאמר וברוח פיו כל צבעם עשה

תקפו ונברא.

כל מה שבשמיים שאנחנו רואים עכשיו.

כל הכוכבים והמזלות ושני המאורות נבראו בתחילת ליל רביעי,

ולא קדם זה לזה אלא שתי ידות שעה.

לפיכך כל מעשה חמה במתינות וכל מעשה לבנה בזריזות.

בסדר?

כמה זמן הלבנה מתחדשת כל?

בערך שלושים יום.

והחמה כמה?

שלוש מאות

שישים וחמש ימים, נכון? אנחנו אומרים את זה כל בוקר.

לפיכך כל חמה במתינות וכל מעשה לבנה בזריזות. הלבנה מסתובבת

סחור סחור מהר.

ומה שהחמה מהלכת כל ימות השנה, מהלכת הלבנה יום אחד.

וכל שהחמה מהלכת כל ימות השנה, מהלכת הלבנה שלושים יום.

כל הימים משרתים לראש מולד הלבנה לאחריהם למפרע, ובתחילת ליל רביעי ראש מולד לבנה בשעת שבתאי.

זוכרים את שבתאי?

אז לפני שלושה ימים הוא ביקר.

היום הייתי אצל הרב,

וסיפר לי הרב שלפני שלושה ימים ככה ביקר ככה איזה קמצוץ.

ככה, לא יודע אם זה שבתאי או לא שבתאי, אבל זה ככה איזה אסטרואיד ככה נחת.

כן.

נחת, נחת בתוך האורקיינוס ככה, ועשה קצת ככה,

קצת גלים, לא הרבה.

זה לא השפיע בינתיים.

אבל זה היה רק ככה הקדמה,

לקראת המטאורים הגדולים.

אי אפשר לשלוח להם.

כן, מה יעזור? אם הקדוש ברוך הוא רוצה, אז יעזור טילים.

אז יהיה פיצוץ כפול.

השתדלות של אומות העולם, אצלם אין השתדלויות. אצל עם ישראל, כן.

מעבר לאטמוספירה, שם נראה לי. אה, לא יודע.

לא יודע.

אני עוד לא אחוזה בכוכבים.

כל הימים משרתים לראש מולד הלבנה לאחרי מפרע,

בתחילת ליל רביעי ראש מולד לבנה בשעת שבתאי, שנץ,

כמאל חש.

ולאחר שלוש שנים של מחזור הקטן,

יום שלאחריו תחילת ליל שלישי ראש מולד הלבנה בשעת נגה.

זה מה שנקרא הסבב.

ולאחר שלוש שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו.

בתחילת ליל שני ראש מולד הלבנה בשעת צדק. ולאחר שלוש שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו.

ובתחילת ליל ראשון ראש מולד לבנה בשעת כוכב ולאחר שלוש שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו ובתחילת ליל שבת ראש מולד לבנה בשעת מאדים ולאחר שלוש שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו ובתחילת ליל שישי

יודעים מה עושים בליל שישי בישיבות?

יושבים ולומדים, עושים מישמר כל הלילה

וגם אחר כך אוכלים קצת שונט

יש הרבה ככה מאחינו שעדיין לא זכו לחבוש כיפה לראשם, שהם באים לטעום ולקיים את דברי הכתוב, טועמי החיים זכו.

הם באים לבני ברק,

שמה לאכול, מהצ'ונט, כן.

הם לא היו אף פעם בישיבה,

אבל הם באים לטעום

ממה שאוכלים בישיבה.

ובתחילת ליל שבת ראש מולד לבניו ישעת מאדים,

ולאחר שלוש שנים של מחזור הקטן חוזר יום שלאחריו.

ובתחילת ליל שישי, זה בליל שישי, ראש מולד לבנה בשעת לבנה,

ולאחר שלוש שנים של מחזור הקטן חוזר יום שלאחריו.

ובתחילת ליל חמישי ראש מולד הלבנה בשעת חמה, ולאחר שלוש שנים

של מחזור הקטן חוזר יום שלאחריו בתחילת ליל רביעי ראש מולד הלבנה בשעת שבתאי.

ובשעה שנברא מחזור הגדול של לבנה 21 שנה,

כן, הסיבוב, מה שנקרא, של ה-21 שנה שהיא מסתובבת. שבעה מחזורים קטנים יש בו משלוש שלוש שנים.

וכל מזל ומזל משרת את ימי חודש הלבנה וימי חודש הלבנה.

29 ימים ומחצה,

ושתי ידות שעה ו-70 ושלושה חלקים.

אז זה הזמן שהלבנה קמה שהיא מתחדשת בכל חודש וחודש.

וכל מזל ומזל משרת את ימות חודש הלבנה ושני ימים ושמונה שעות.

ושלושה מזלות לשבעה ימים.

השר המתחיל בראש חודש הלבנה הוא השר שישלים בסוף חודש הלבנה.

והלבנה מתחדשת בכל מולד ומולד אחת בלילה ואחת ביום, וזה האות שלהם,

שנאמר ויהי ערב ויהי בוקר,

יום אחד וכולי.

אין בכל מולד לראש מולד לשנה הבאה אלא ארבעה ימים ושמונה שעות ושמונה מאות ושבעים ושישה חלקים.

ואין בין מחזור הגדול למחזור הקטן אלא שלושה עשר יום.

ובמערב אמתי? בזמן שהחמה מהלכת לקרן דרומית,

הלבנה מהלכת לקרן צפונית. אימתי? בזמן שהחמה מהלכת בקרן צפונית,

הלבנה מהלכת בקרן דרומית.

וכל השעות משרתות לראש מולד לבנה לאחריהן למפרע

שלח נחמץ.

ובשנה הראשונה, תחילת ליל רביעי, ראש מולד לבנה בשעת שבתאי. ובשנה השנית, בשעה שלאחריה, ראש מולד לבנה בשעת לבנה.

ובשנה השלישית, בשעה שלאחריה, ראש מולד לבנה בשעת כוכב.

ובשנה הרביעית בשעה שלאחריה ראש מולד לבנה בשעת נגה ובשנה החמישית בשעה שלאחריה ראש מולד לבנה בשעת חמה ובשנה השישית בשעה שלאחריה ראש מולד לבנה בשעת מאדים ובשנה השביעית ראש מולד לבנה בשעת צדק וכן שלוש פעמים השעות הללו משרתות לראש מולד לבנה לאחריהם עד

עשרים ואחת שנה של מחזור

וכל המזלות משרתים לבנה בלילה מארבע פינות העולם שלושה בצפון שלושה בדרום שלושה במערב שלושה במזרח

וכל השעות משרתות לבנה בלילה,

שתיים בדרום, שתיים בצפון, שתיים במזרח ושתיים במערב. ובשעה שמתחיל לשרת בדרום,

גומר במערב, וכל סביבותיו כן.

כל מאורי אור הגדולים נתונים בדרום חוץ מהעגלה שהיא נתונה בצפון.

וכל המזיקים המהלכים ברקיע והמלאכים שנפלו מגדולתן וממקום קדושתן מן השמיים בימי דור אנוש,

כשהם עולים לשמוע דבר

את דיבורו, כביכול, של הקדוש ברוך הוא מאחורי הפרגוד.

הם מתרדפים בשבט של אש,

עוטפים אותם בשבט של אש,

וחוזרים לאחוריהם למקום, כי הם באים לשמוע, אז מרחיקים אותם.

יש שם הבטחה כבדה,

עם שוט של אש.

עשרה ימים ועשרים ואחת שעות ומאתיים וארבעה חלקים יתרין ימות החמה על ימות הלבנה.

והעיבור נכנס להשוות ימות שנות החמה עם ימות שנות הלבנה, והחמה והלבנה מתחילים מראש חודש.

איזה ראש חודש?

חודש ניסן.

החמה מהלכת לפניה בתקופתה, וטלה מתחיל לשרת לפניו ביום,

וכל המזלות משרתים אחריו כדרכן.

והלבנה מהלכת לאחריה, וטלה מתחיל לשרת לפניה בלילה,

וכל המזלות משרתים אחריו כדרכן,

וכן עד שנת מחזור הקטן, עד שנת העיבור.

ובא העיבור, דוחה לראש מולד הלבנה ועומד בראש חודש אדר,

וכן עד שנת מחזור הקטן בא העיבור,

דוחה לראש מולד לבנה ועומד בראש חודש טבת,

וכן עד 12 עיבורין בעין החמה והלבנה שבין לתחילת ליל הרביעי בשעת שבתאי,

בשעה שנבראו. על זה שבתאי יש תפקיד חשוב, זה לא סתם.

הוא לא רק בא לבקר.

כן,

הוא גם אחראי שם.

אין בין מולד למולד אלא 36 שעות ושתי ידות שעה ו-73 חלקים.

ואתם יודעים שאנחנו עושים את המולד, אנחנו אומרים, המולד יהיה ביום פלוני אלמוני וזה וזה, וכך וכך וחלקים.

בסדר?

ואין הלבנה חסרה מן השמיים אלא כהרף עין,

ואפילו יש בה כמלוא החוט

סובבת במזרח ובמערב,

ואין כוח בעין לראות הלבנה עד שמונה שעות גדולים,

בין בראש מולד הלבנה בין בסוף מולד הלבנה.

בסדר?

חשבון ימות שנות הלבנה 354 ימים ושליש יום

ו-876 חלקים.

כל השעות של חודש הלבנה 700 ו-8 שעות ושתי ידות שעה,

וכל השעות של שנת הלבנה 8500 ו-400,

וכל המזלות משרתים למולד הלבנה ולתולדות בני האדם,

ועליהם העולם עומד.

כן?

זה לא כמו שהמדענים אמרו שזה עומד על איזה גב של תנין,

כדור הארץ. איך?

פילים. פילים, כן. כל אומה בחרה לחיה אחרת.

כן.

וכל מי שהוא חכם ומבין, הוא מבין מולד לבנה ותולדות בני אדם. צריך להיות חכם כדי להבין את זה.

ועליהם אומר הכתוב, והיו לאותות ולמועדים.

אותות הללו לא ימושו משרתים לחמה ביום וללבנה בלילה.

בשלוש מחזורות של חמה וארבעה מחזורות של לבנה.

ו-84 שנים, שהיא שעה אחת

מיומו של הקדוש ברוך הוא.

כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי אעבור.

ובאים חמה ולבנה שבים בתחילת ליל רביעי ובשעת שבתיי.

בשעה שנבראו, בשעה ששלהבת לבנה מגיעה לחמה,

ביום במעלות שישים עובר בתוכו מכבה את אורו.

מה שנקרא ליקוי.

ובשעה ששלהבת החמה מגעת ללבנה בלילה במעלות ארבעים,

עובר בתוכו ומכבה את אורו. ליקוי חמה, ליקוי לבנה.

רבי נאוראי אומר גזירת מלך במילה מפורסמת היא

כי בשעה שישראל חוטאין ואינם מעברין את השנה כראוי

בשעה ששלהבת חמה מגעת ללבנה בלילה במעלות ארבעים

הקדוש ברוך הוא מקהה את הלבנה וגונז אחד מן הסנהדרין

אז זה היה בדיוק פחות משנה

שנגנזו צדיקים ככה ראיתי באחד מהספרי המקובלים שם שהוא כתב שתמיד שיהיה ליקוי

יש איזה רעה מסוימת שמגיעה על אומות העולם בעזרת השם

וכשישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא עושה ברחמיו הרבים ומכהה את החמה

דרך אגב הוא כתב שהשנה שם לא יהיה שלג ובאמת לא היה

איפה? דני רופ אכל אותה

כן

יפה וכשישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא עושה ברחמיו הרבים ומכהה את החמה

ודרך אגב גם הוא כתב עכשיו אני אזכר מה שהרב אמר

הוא כתב שם שגם ייטבעו מוניות ויהיה שיטפונות והכול, אז בואו נראה.

זה צריך להיות. מה?

יש פה איזה ספר אחד של אחד ה... באמריקה, מה לעשות? לא, באמריקה הכול ימיים.

אמרתי לכם שפגשתי אחד, אה, לא סיפרתי לכם.

סיפרתי אתמול בשיעור באלעד. זה היה לגור בירושלים הכי גבוה, שמה אגד. שמה עומד דעש.

זה לא פשוט.

כן, צריך זכות בירושלים.

עדיף למדבר יהודה, הרב אמר, להכיר שם את הצמחים כבר.

שיהיה מה לאכול, את העשבים, איזה סוג.

כן, שם שלוש חודשים.

זה לא פשוט.

יהיו במדבר יהודה שלוש חודשים.

כל הנותרים מעם ישראל.

באמת? כן.

מחר ללכת לחגולי למרות לי את הבית?

כן.

וכשישראל עושים... אה, אז הגיע איזה אמריקאי אחד שם לחנות תשמישי קדושה, שהייתי.

אז ירושלים רוצה לקנות בזול, כל מיני דברים, אז הוא שאל אותו, אז הוא מוכר קצת היה לחוץ,

הוא באמצע החשבונות והכל, אז הוא קצת כעס עליו.

הוא אומר, מה, אתם הישראלים וזה וזה וזה.

איך אתם מתייחסים, אמריקאים וזה, קצת כבוד, אני מגלגל חמש מיליון

דולר בשנה.

הסתכלתי עליו, אמרתי לו, תשמע, זה לא עולה הרבה זמן. הוא אומר לי, למה אתה אומר ככה?

הוא אומר, את בשבתאי.

מה, לא שמעת?

לא, בסדר, אי בסדר. אמרתי, אוי ואבוי, אני מציע לך שאת החמש מיליון דולר תביא לפה.

אל תגלדל אותם שם השנה, למה לך תדע מה יהיה?

אולי לא תחזור איתם,

אם בכלל תחזור, זה מפחיד.

הדבר הזה, אדם יש לו שם סכומים והכל וזה,

ולא עולה לארץ ישראל בזמן. כבר גדולי ישראל ייתרו...

יודעים ויש רוצים לדעת ויש לא רוצים לדעת,

ויש לא רוצים לשמוע.

אז כל גדולי ישראל, רב חיים, הרב שטמלון, זה כבר כבאים אמרו, לא לנסוע, לא לנסוע.

הגיע עוד מישהו,

רב חיים, אני חושב, שהוא אמר לו, לא לנסוע לחוץ לארץ.

לא לנסוע, שלא תפספס. המשיח כבר פה, רק צריך להתגלות.

אז אדם, חס ושלום, יכול להיתקע שם, וזה.

השם ירחם. מלבד זה אנחנו רואים את כל הצרות ואת כל האסונות ואת כל מה שקורה שם בעולם.

איך האסלאם משתולל.

הלאה. וכשישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, עושה בהחמם הרבי, הוא מכיר את החמה ושולח את רגזו אל אומות העולם.

אז כשיש כיסוי, זאת אומרת,

קהיית הלבנה זה סימן כביכול רע לאומות העולם, כן? במרכאות, בסגין העור.

אבל כשהוא מכה את החמה, אז באמת זה סימן רע לאומות העולם.

בסדר?

אז זה בתנאי שישראל עושין רצונו של מקום הוא יכה את החמה.

אבל מה עשו רצונו של מקום?

שנאמר כה אמר השם אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמיים אל תחתו כי יחתו הגויים הם, הגויים יחתו ולא ישראל. איזה, זה השביט הזה. זה לאומות העולם.

לא לנו.

כן, אבל עם ישראל צריך להתעורר.

הקדוש ברוך הוא רוצה לקבץ אותנו לפה כדי להביא את המשיח. כולנו צריכים להתקבץ לפה ולא להישאר שם.

כשם שאין אור החמה מושל באור הלבנה ולאור הלבנה באור החמה, כך אין מונים לא מניין החמה בלילה ולא מניין הלבנה ביום. כל אחד בזמנו מונים אותו.

ולא ישיגו גבול ישרעו. אי אפשר לזייף בגבולות.

מדור הלבנה בין ענן, איפה הלבנה עומדת? בין ענן לערפל.

ועשוי כמין שתי קערות כפויות זו על גבי זו.

והוא יוצא בין שניהם. וכשהוא מולד לבנה,

אלו שני עננים הופכים את פניהם ברוח מערבית, והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר.

בלילה הראשון מידה אחת, בלילה השני מידה שנייה, וכן עד חציו של חודש,

עד שהוא מתגלה כולו.

ומחציו של חודש, בהתחלה מתחיל בננה, כן?

ומחציו של חודש,

אלו שני עננים הופכים את פניהם לרוח מזרחית.

פאת הלבנה שיצאה מתחילה, מתחיל ונכנס ומתכסה בין שניהם. בלילה הראשון מידה אחת, בלילה השני מידה שנית.

עד סופו של חודש עד שמתכסה כולו.

ומניין שהוא נתון בין שני העננים?

מי אמר שהירח נתון בין שני העננים?

אולי הוא לא נתון בין שני העננים.

שנאמר באיוב ל״ח״, בסומי ענן לבושו וערפל חוט על תו.

זאת אומרת, הערפל מחתל אותו,

והענן לבוש עליו.

מכסה עליו.

יפה. ומניין שהוא מתכסה כולו, שנאמר בתהילים תקראו בחודש שופר, בכס ליום חגנו, ביום שמתכסה כולו.

יפה.

פרק שמיני, ב-28 באלול נבראו חמה ולבנה, ומניין שהוא שנים וחודשים וימים ולילות,

שעות וקיצים ותקופות ומחזורות ועיבורים. מי אמר שכל החשבונות הללו שאמרנו עכשיו?

אולי זה לא ככה?

מה, אולי סתם

היה דיון מיותר, רשמו? חס ושלום.

היו לפני הקדוש ברוך הוא והיה מעבר את השנה,

ואחר כך מסרן לאדם הראשון בגן עדן,

שנאמר זה ספר תולדות אדם.

בתחילה הקדוש ברוך הוא עיבר אותם, ולאחר מכן נתן אותם לאדם הראשון. היה לו תפקיד חשוב, מעבר.

מניין עולם לכל תולדות בני אדם, אדם מסר מניין עולם לכל תולדות בני אדם. אז זה מה שהאדם הראשון עשה.

לאחר מכן אדם מסר לחנוך ונכנס בסוד העיבור,

ועיבר את השנה שאמר, והתהלה חנוך את האלוהים,

ועיננו. הוא הלך לביקורת שם, לרעוף.

כי לקח אותו אלוהים.

והתהלה חנוך בדרכי מניין העולם שמסר אלוהים לאדם.

וחנוך מסר לנוח סוד העיבור, ועיבר את השנה.

ואמר, מי אמר?

וקדוש ברוך הוא נוח עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף,

ויום ולילה לא ישבותו.

זרע זאת תקופת

תשרי.

קציר זאת תקופת ניסן,

קור זאת תקופת טבת,

וחום זאת תקופת תמוז, וקיץ בעיתו וחורף בעיתו.

בסדר? אז זה ארבע תקופות,

וקיץ בזמנו וחורף בעיתו, זה שני דברים נוספים.

ומניין החמה

ביום ומניין הלבנה בלילה,

שנאמר לא ישבותו.

נוח מסר לשם בנו ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה ונקרא כהן.

וכי שם בנוח כהן היה?

אתמול ראינו במדרש תלפיות שגם אברהם אבינו היה כהן.

והוא הרג לבנו של שם

וכולי ואחר כך הוא פחד שהוא יכעס עליו ולכן הביא לו מתנות וכולי וכולי.

וכי שם בנוח כהן היה?

אלא על ידי שהיה בכור והיה משרה. לא היה כהונה עדיין עד זמן אהרון הכהן,

שאז הקדוש ברוך הוא הוציא את הכהונה ואת הלוויה משני אחים. משה נהיה לוי ואהרון נהיה כהן.

אז זה היה מושג של כהונה לשרת לפני המקום ברוך הוא. ונקרא הכהן, וכי שם בנוח נקרא כהן, אלא על ידי שהיה בכור

והיה משרת ביום ובלילה לפיכך, נקרא כהן. שנאמר הוא מלכי צדק מלך שלם,

הוציא לחם מים והוא כהן לכאליון. נכון. ושם מסר לאברהם,

הנה אנחנו רואים פה,

ונכנס בסוד העיבור ועיבר השנה ונקרא כהן,

שנאמר, נשבע אדוני ולא ינחם.

אתה הכהן לעולם.

פסוק בתהילים.

ומניין שמסר שם לאברהם, שנאמר, אל דברתי מלכי צדק.

אברהם מסר ליצחק ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה לאחר מותו של אברהם, שנאמר,

ויהי אחרי מות אברהם, ויברך אלוהים את יצחק בנו, ובמה בירך אותו?

כשם שכהן, כך אומר מדרש התלפיות, כשם שכהן מברך

את עם ישראל, כך אברהם בירך אותו בברכה הזאת.

כן, שנאמר,

ויהי אחרי מות אברהם ויבירך אלוהים את יצחק בנו, על שנכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה.

מה שעשה כהוגן.

יצחק מסר ליעקב ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה.

ויצא יעקב לחוצה לארץ, הוא ביקש לעבר את השנה בחוץ לארץ. הלך לזה.

אמר לו הקב' ברוך הוא, יעקב,

אין לך רשות לעבר את השנה בחוץ לארץ.

ולמה אבותיך איפה עיבור? בארץ ישראל.

ארץ כנען, איך אתה רוצה לצאת החוצה ולעבר?

הרי יצחק אביך הוא יעבר את השנה בארץ.

שנאמר,

אל תדאג, יצחק יעשה, אבא שלך יעשה את התפקיד במקומך עכשיו.

עד שאתה תחזור.

שנאמר, ויירא אלוהים אל יעקב עוד בבואו מפדה נערם ויברך אותו.

למה רשום עוד ולמה עוד? שפעם ראשונה נגלה אליו,

הוא מנע אותו מלעבר את השנה בחוצה לארץ.

וכשבא לארץ, אמר לו, גדוש ברוך הוא, עכשיו הגיע זמנך לעבר את השנה,

קום ועבר את השנה של מר, וירא אלוהים אל יעקב, ויברך אותו

לעם ויברכו אותו, על שנכנס בסוד העיבור.

יפה.

וברכו ברכת עולם,

ומכאן אמרו אפילו צדיקים וחסידים וחכמים בחוץ על הארץ.

תשמעו טוב.

ורועי צאן ובקר בארץ, אין מעברין את השנה אלא על ידי רועי צאן ובקר.

שמעתם?

גם אם האדמו״ר הכי גדול יושב בחוץ לארץ והוא מחליט שהוא מעבר את השנה וגדול הדור, לא שומעים לו.

למי נותנים לעבר את השנה? לרועי צאן, לזה עם הכבשים והעזים.

למה? בארץ ישראל מעברים את השנה. ואפילו נביאים בחוץ על הארץ.

והדיוטות בארץ ישראל אין מעברין את השנה אלא על ידי הדיוטות שבארץ.

וכשגלו לבבל מה היה, אז איפה היו מעברים?

כשגלו לבבל,

היו מעברין את השנה על ידי הנשאר בארץ. היה להם שליח,

כמו אלה, קופת העיר, לא קופת העיר.

איך זה נקרא?

הקופה, הוועד העולמי.

שהם אומרים שהם שולחים לאיראן שם, לקבר מרדכי ואסתר שליח.

לא יודע אם להאמין או לא, כן, זו בעיה.

כן, על זה חתמו גדולי ישראל, אם נשא איזה אחמדינג'אד שם על הקבר שלהם.

לא יודע, זה לא נראה לי שנותר שם בכלל יהודי שם,

במקום הזה.

ויש גם גרסה, איפה קבר מרדכי ואסתר, אם זה בכלל נמצא בצפון או שם, באיראן.

בסדר.

אז הם היו משאירים אחד בארץ והוא היה מעבר את השנה בשבילהם.

היו מעברים את השנה על ידי הנשאר בארץ. לא נשאר אחד בארץ, אם לא היה נשאר, מה עושים? אז לא יעברו, צריכים לעבר.

היו מעברים את השנה בבבל.

בסדר, אם אין אף אחד, אז אין אף אחד.

עלה עזרא וכל הקהל עמו ורצה יחזקאל לעבר את השנה בבבל.

אמר לו הקב' ברוך הוא, יחזקאל, אין לך רשות לעבר את השנה בחוצה לארץ.

הרי ישראל אחיכם, והם יעברו את השנה.

עלה עזרא עם עם ישראל, הם יעברו את השנה,

מה שנאמר בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם

שלהן הוא לעבר את השנה.

יעקב מסר ליוסף ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה, איפה?

במצרים.

מת יוסף ונתמעתו העיבורים מישראל.

וכשם שנתמעתו העיבורים מישראל בשעבוד מצרים,

כך עתידים למעט בסוף שעבוד המלכות הרביעית,

עד שיבוא מלך המשיח ויחזיר את זה.

הבנתם?

היום אנשים כמעט ולא בקיאים בנושא הזה של העיבור וכו' וכו'.

למה הנה זה מה שכותב פרק ידי רבי אלעזר במות המשיח?

לא יודעים, עד שיבוא מלך המשיח.

וכשם שנקלע הקדוש ברוך הוא על משה ועל אהרן במצרים,

כך הוא עתיד להיגלות עלינו בסוף מלכות הרביעית,

שנאמר ויאמר השם אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמור החודש הזה לכם.

מהו לאמור? אמור להם לישראל עד עכשיו, אצלי היה סוד העיבור.

מזמן שמת יוסף.

ומכאן ואילך שלכם הוא לעבר את השנה.

בסדר?

ובשלושה מעברין, רבי אליעזר אומר בעשרה, שנאמר אלוהים ניצב בעדת אל.

ואם נתמעטום מביאין ספר תורה ופורסין אותו לפניהם, ונעשין כמין גורן עגולה.

ויושבין גדול לפי גודלו וקטן לפי קותנו, ונותנים פניהם למטה לארץ, ופורסין את כפיהם לאביהם שבשמיים.

וראש הישיבה מזכיר את השם.

ושומעים בת קול שצווחת ואומרת בלשון הזה,

ויאמר השם אל משה ואל אהרון לאמור החודש הזה לכם.

אז זה היה הסדר

שהיו עושים.

ומעוון הדור אינן שומעים כלום.

לא היו שומעים בעוונות הדור, אלא כביכול אינו יכול לשכן שכינה ביניהם.

ואשריהם העומדים במקום ההוא בשעה ההיא.

אותם אלה שנמצאים במעמד הזה, אשריהם,

שנאמר אשרי העם יודעי תרועה,

השם באור פניך יהלכום, באור פניו של הקדוש ברוך הוא מהלכין.

שכינה יורדת שם.

על שלושה סימנים מעברין את השנה על האילנות

ועל העשבים ועל התקופות.

הגיעו שניים ולא הגיע אחד מהסימנים,

אין מעברין את השנה לא על האילנות ולא על העשבים.

הגיע אחד ולא הגיעו שניים, מעברין את השנה על התקופות.

אז חובה שיהיה את התקופות בכל מצב.

אם יש את התקופות לבד, כן מעברין.

אם אין את התקופות ויש את העשבים ואת האילנות, לא מעברין.

הגיע אחד ולא הגיעו שניים מעברינת השנה על התקופות אם נכנסה התקופה מ-20 יום של חודש טבת ולמטה מעברינת השנה מ-20 יום של חודש טבת ולמעלה אין מעברינת השנה מחזור העיבור מ-19 שנה

ושבעה מחזורים קטנים יש בו,

יש מהן משלוש ויש מהן משתיים.

ושלוש, ושתיים, שלוש, ושלוש, ושלוש.

ושלוש ושתיים.

וראש חודש נישא נגלה הקדוש ברוך הוא על משה ועל אהרון בארץ מצרים, והייתה שנת חמש עשרה של מחזור הגדול של הלבנה.

שנת שבע עשרה לשנת מחזור העיבור.

מכאן ואילך המנה יהיה לכם.

כן, אז משם עושים את החשבון.

הלאה, פרק תשיעי.

בחמישי השריץ מן המים כל מין עוף.

זכרים ונקבות, טהורים וטמאים.

מתוך המים הכל יצא.

בשני סימנים הם מתארים.

בזפק ובכורכבן נקלף.

בסדר? זה סימני הטהרה של העופות.

רבי אליעזר אומר באצבע יתרה.

לעופות הטמאים חסר אצבע אחת, לטהורים יש אצבע יתרה.

ושני מיני עופות נבחרו לקורבן ועולה.

אלו הן טורין ובני יונה.

ובחמישי השריץ מן המים כל מין דגים,

זכרים ונקבות, טמאים וטהורים.

בשני סימנים הם מתארים. בסנפיר ובקשקשת.

היום מצאו באחד מהמשלוחים שהיה על חנויות הדגים, זה פורסם,

שהיה שם גם

גגונים טמאים

שהגיעו עם הטהורים ביחד. לא נעשתה בדיקה טוב, הכל אפח.

כן, עם עוד ביטן, יפה.

כן.

ואולי אחד מתחבא בתוך הפה של הטהור, צריך לבדוק הכל כמו שצריך, זה לא פשוט.

זה לא דניס ויאללה אוכלים.

לא עובד ככה.

ואם לאו, צריך לראות את הסרטונים של הרב דורפמן, שם הוא מסביר איך לבדוק.

לפעמים יש תולעים באוזניים שלהם, וזה, מפחיד, כן.

לפעמים הוא עשה חמצן בסנפירים.

צריך לבדוק שם,

שהכל בסדר.

ואם לאו הם טמאים, הוא נתקע עם החילזון הזה.

שר לו חמצן שם, שינה לנו את מראהו.

צריך לבדוק שהכל כמו שצריך, את כל הסימנים.

בחמישי שריץ, ואם לאו הם טמאים, אז אם אין לו תסת פיר וקשקשת המה.

בחמישי שריץ מן, זה אם אין לו,

ויש את העוד התוספות של התולעים והכל שזה.

בחמישי שריץ מן המים כל מיני חגבים, זכרים ונקבות טמאים וטהורים, בשני סימנים הם מתארים.

בקרעיים ארוכים, שבהם הם מקפצים על הארץ,

ובכנפיים מכסים את כל הגוף.

בסדר?

ואלו ששרצו מן המים דגים וחגבים, נאכלים שלא בשחיטה. דג לא צריך לשחוט אותו, למזלנו.

גם חגבים.

למי שאוכל, קריספי אוכלים את זה?

אז גם, לא צריך לשחוט את זה.

כן.

אבל העוף אינו נאכל, אלא בשחיטה.

את העוף צריך לשחוט.

כמו שצריך, להקפיד על סכין,

טובה כל הכללים, כל ההלכות, כדת וכדין ודקדוקיהם הרבים.

ואלו שנבראו מן המים, דמם נשפך כמים.

ואלו שנבראו מן הארץ, דמן לכסות בעפר.

בסדר?

מצוות כיסוי אדם בעפר.

רבי אליעזר אומר לא על המים בלבד, אמר שישרצו,

אלא אף על אומות העולם שנמשלו כמים.

ואנחנו רואים את זה.

שנאמר, וישעיהו שעון לאומים כשעון מים כבירים משעון.

וכשם ששרצו המים ביום ההוא,

כך עתידים אומות העולם לשרוץ בעולם,

ונלחמים אלו עם אלו להשחית.

שנאמר, וכיתתו גוי בגוי ועיר בעיר, כי אלוהים הממם בכל צרה, ברוך השם.

וכתיב אחריו תשועד ישראל, כך אמרו בדברי הימים. שנאמר, ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם.

כן, לא להגיד מותרים לכם, הכל מותר, מותר. חזקו ואל תרפו את ידיכם.

כל הנערות כשם שהם מהלכים על הארץ, הם טובים וברוכים ומתוקים, ויש מהם הנייה לעולם.

הנאה.

נכנסו לים,

הם מעורים רעים ומרורים, והם מהם הנייה לעולם.

אז נער לקשה עצמו, טוב, מתוק,

נכנס לים, מר.

כך עם ישראל,

שבוטחים בצל יוצרם, הם ברוכים ומתוקים, ויש מהם הנייה לעולם.

ובזמן שהם שרים מאחרי יוצרם

והולכים למים, שאמרנו מה זה המים מקודם, אומות העולם,

נדבקים בהם, ובטחו בחוקות הגויים,

רוצים לעשות שם מחלקה בכותל לרפורמים,

כל מיני זה שם,

והם נערים ורעים ואין מהם מניה לעולם.

וכשם שממן נערות מאכל לים,

כך הם מאכל לאישו של גיהנב.

וכל הגשמים יורדים בים,

זרע הם לאשר בים.

מה צריך שירד גשם בים? שהגשמחו היה עושה שירד גשם ביבשה. לא,

איך יצמחו כל הזרעים בזה?

הרי אמרנו שהגשם שיורד מלמעלה מן השמים, אתם זוכרים בשיעורים הראשונים,

הגשם שיורד מן השמיים זה הגשם שמצמיח.

אותו הגשמחו פותח, אותו הוא זה שמצמיח את הצמחים.

אז איך יצמחו כל האלמוגים וכל הדברים הנפלאים מתחת למים?

שאפשר לראות את זה רק במי שצולל עמוק,

או על גבי מסך ה...

ברזל,

שאפשר לראות את זה.

אה? דברים נפלאים כאלה שיש מתחת למים. עולם שלם!

איך זה צומח? זה לא מהמים שנמצאים שם, אלא מהגשם שגשמח ברוך הוא מוריד. אותם מים הללו מצמיחים את אותם דברים נפלאים.

וכל הגשמים יורדים בים, זרע הם לאשר בים, ומהם הדגים גם פרים ורבים.

בחמישי נהפכו כל המים לדם במצרים.

בחמישי יצאו עבודינו ממצרים. זה עכשיו כל ימי החמישי.

בחמישי עמדו ממי הירדן לפני ארון ברית השם.

נעמדו, דום.

ארון ברית השם עבר.

בחמישי סתם חזקיהו את המעיינות שהיו בירושלים, שנאמר, והוא, חזקיהו סתם את מוצא ממי גיחון העליון.

בחמישי השריץ מן המים לוויתן,

נחש בריח,

מדורו במים התחתונים,

ובין שני סנפיריו הבריח התיכון של הארץ עומד.

שמעתם?

יש איזה ככה נחש

שהוא נקרא נחש לוויתן.

מדורו בתוך המים התחתונים,

ובין שני הסנפירים שלו יש את הבריח התיכון של הארץ העומד.

וכל התנינים הגדולים שבים הם מזונו של הלוויתן הזה.

הלוויתן הגדול.

רק יונה נכנס.

לא פיטר פן ולא אף אחד אחר. רק יונה.

כן.

אנחנו נשב בסוכת עורו של לוויתן, ונאכל על האש של לוויתן.

זה לא צריך שחיטה.

אין בעיות עם הסכינים וזה.

אתה רואה, כשברוך הוא מסדר את הכל מראש.

אין חוכמות.

מה? כן, אבל הבעיה שלא מוכרים את זה כרגע בחנויות.

אתה מכיר את המסעדה ההיא? בהשגחת בורא העולם.

הלאה.

והקדוש ברוך הוא שוחק עימו כל יום, והוא פותח את פיו,

והתנין הגדול שבא יומו להאכל,

הוא בורח ונס ונכנס לתוך פיו של הלוויתן.

בסדר? אוטומט אלו שברוך הוא מזמן לו את הארוחות לפה.

והקדוש ברוך הוא שוחק בו.

שנאמר, לוויתן זה יצרת לשחק בו.

לא לשחק בלשון משחק, אלא צחוק.

רבי מאיר אומר, אלו שנבראו מן הארץ פרים ורבים בארץ,

ואלו ששרצו מן המים פרים ורבים במים.

חוץ מכל מין עוף כנף,

שבריאתו מן המים ופרה ורבה בארץ.

בסדר? רק העוף כנף,

פרים ורבים בארץ, אבל מקורם איפה? מן המים. ישרצו, שרץ נפש חיה, והעוף יהיה הופך.

מן המים הם באו.

שנאמר, והעוף יירב בארץ. אתם יודעים שיש נפקמינה, יש תרנגול סיני שגדל על העצים. שמעתם את זה?

תלכו, פעם אחת הייתי עם הילדים שלי,

לצפארי, צפארי.

בסדר?

לצפארי שמה, אז שם יש תרנגול,

כדי להראות להם, יש תרנגול סיני,

שהוא לא גדל על האדמה, הוא על העץ.

יושב לך בין הענפים בעץ שם.

כן.

ממש כמו זה. אני לא יודע אם הוא יודע לעוף, אבל סתם שכן. אחרת איך הוא יגיע לשם?

הסינים לא שמו לו סולם, משהו כזה.

כן.

אז יש בזה נפקמינה בהלכה. כרגע לא עולה משהו בחיקי.

כן.

רבי מאיר אומר, אלו שנבראו מן הארץ, פרים ורבים בארץ, זה אלו ששרצו מן המים, פרים ורבים מן המים,

חוץ מכל מין עוף כנף,

שבריאתו מן המים, פרה ורבה בארץ, שנאמר, ועוף יירב בארץ.

ואלו ששרצו מן המים, פרים ורבים בביצים.

ואלו שנבררו מן הארץ, פרים ורבים בוולד.

אז זה כל אחד, איך סדרנו,

פריאתו ורבייתו.

פרק עשירי. בחמישי ברח יונה, הנה, רצינו לשמוע על יונה, הנה, קיבלנו.

בחמישי ברח יונה מפני האלוהים.

ולמה ברח?

אלא פעם ראשונה שלחו להשיב את גבול ישראל,

ועמדו דבריו,

שמעו לו,

שנמר והוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת.

פעם שנייה,

שלחו לירושלים להחריב אותה, כיוון שעשו תשובה, הקדוש ברוך הוא עשה כרוב חזדיו,

וניחם על הרעב ולא חרבה.

והיו ישראל קוראים אותו נביא שקר.

היו מאשימים את יונה, אתה שקרן, אתה זה.

ופעם שלישית, שלח אותו גוש ברוך הוא לנינווה.

דן יונה דין בינו לבין עצמו.

עושה משא ומתן.

אמר, אני יודע, הרי שמה אני בא?

כשגדול הדור מגיע, משפיע, נכון? האוויר, צדיק מגיע, משפיע.

אז כשאני יודע שזה הגוי קרובי תשובה אין.

ואם אני אבוא לשם, עכשיו עושים תשובה.

אז מה אני צריך ללכת לטרוח לשם? אני אקח לי יום חופש ככה, בצל יישב לי ונוח.

והקדוש ברוך הוא שולח רוגזו על ישראל. אני יודע שהקדוש ברוך הוא כועס עליהם.

ולא די שישראל קוראים אותי גם נביא שקר, אלא אף אומות העולם

מבזים אותי.

והריני בורח לי למקום שלא נאמר כבודו שם,

אם על השמיים נאמר

שכבודו שם,

שנאמר על השמיים כבודו, על הארץ נאמר כבודו שם,

ולא כל הארץ כבודו. הריני בורח למקום שלא נאמר שם כבודו של הקדוש ברוך הוא.

הוא אמר, אנחנו מקום ניטרלי, לא בארץ, לא בשמיים.

הריני בורח למקום שלא נאמר כבודו שם, ירד יונה ליפו.

נראה פה לידינו.

ירד יונה ליפו, ולא מצא שם אונייה לרדת ב...

הוא לא חיפש אונייה, אין אוניות.

אז לא היה כמו היום בשפע.

והאונייה

שירד בה, יונה, הייתה רחוקה מיפו מהלך שני ימים.

כנראה שחה, כמוך, היה עלוב.

לנסות את יונה.

הראש ברוך הוא רצה לנסות אותו, לראות אם הוא זה.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? הביא עליה רוח שערה בים והחזירו ליפו.

היא התחילה לנסוע כבר מחריק שתי הימים, החזירו אותה בחזרה עם הרוח, והופ, יונה עלה.

וראה יונה ושמח בליבו, בדרך שאדם רוצה ילך, במוליכין אותו, מנשי הם סייעו לו.

וראה יונה ושמח בליבו ואמר, עכשיו אני יודע שדרגי מיושרת לפניי, כי אני חושב שבחור רוצה את זה.

אמר להם, ארד עמכם. אמרו לו, הרי אנחנו הולכים לאי הים, לתרשישה.

אמר להם, אני בא, אין בעיה.

ודרך כל האוניות, כשאדם יוצא ממנה, הוא נותן שכרה.

ויונה, בשמחת ליבו,

ואז הוא ששמח שהלוסייתא דשמיא, הקדים את התשלום ונתן שכרה.

שנאמר, ויקום יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו.

ופרסו מהלך יום אחד, ועמד עליהם רוח שערה. התחילו זה, יום אחד,

עמד עליהם רוח שערה בים מימין ומשמאל.

ודרך כל האוניות עוברות ושבות בשלום בשתיקות הים.

שער האוניות מסתכלים בזה שלהם, רואים, הכל בסדר, אין אצלם שערה.

והאונייה שירד בה יונה הייתה בצרה גדולה, שנאמר, והאונייה חישבה להישבר.

רבי חנניה אומר, משבעים לשונות היו באונייה.

היה שם אוניברסיטה.

וכל אחד ואחד שיקוצו בידו,

שנאמר,

היה שם את העבודה הזרה שלהם, ויראו המלאכים ויזעקו איש אל אלוהיו.

וישתחוו ויאמרו, נקרא איש בשם אלוהיו, והיה אלוהים אשר יענה ויציל אותנו מצרה זאת, הוא האלוהים.

וקראו איש אל אלוהיו, ולא אילו...

איפה יונה?

תכף מרביץ שינה, תכף נראה.

ויונה בצרת נפשו נרדם וישן לו.

אה, שילם מראש, לא צריך זה,

יושן בחדר, הכל בסדר.

מה?

הוא בצרת נפשו, לא יודע מה לעשות, מרוב זה, אז הוא נרדם.

בצער הוא יושן?

בן אדם שבצער הוא נכנס למיטה, אתה לא מכיר את זה?

ודוכא וזה, מה היה, עשיסתו ברחוב?

הולך לישון, לא מעניין אותו מאף אחד. ככה עשה יונה, הלך לישון.

נרדם וישן לו, עוד נרדם טוב.

בא אליו רב החובל, דופק לו שם בדלת, אמר לו, הרי אנחנו עומדים בין מוות לחיים ואתה נרדם וישן?

איך אתה ישן, העונייה ככה זזהה מימינה-שמאלה,

איך אתה מצליח להירדם?

מאיזה עם אתה?

בהתחלה הוא פרד להגידו, אמר לו, עברי אנוכי.

אמר לו, והלא שמענו שאלוהי העברים גדול הוא, קום!

קרא אל אלוהיך!

אולי יתעשת האלוהים לנו,

ויעשה עמנו ניסים כמו שעשה לכם בים סוף.

אמר להם, לא אכחד מכם, כי בשבילי הצרה הזאת עליכם.

אני לא רוצה לשקר לכם, אבל בגללי כל הבלאגר.

שעוני ועטילוני אל הים, וישתוק הים מעליכם. זרקו אותי למים!

חרץ את גזר דינו.

גזר דינו,

בשחייה.

שנאמר, ויאמר עליהם, שעוני ועטילוני.

רבי שמעון אומר,

לא קיבלו האנשים להפיל את יונה אל הים.

לא רצו? מה פתאום?

מה, אנחנו נהרוג את החרדי הזה? אוי ואבוי, מה יהיה? איזה כותרות יהיו עלינו?

בכל השפות, גם השבעים אומות היו שם.

והפילו גורלות עליהם, ויפול הגורל על יונה.

עשו גורל?

נפל, מזל טוב יש לו.

שנאמר, ויפילו גורלות ויפול. מה עשו? נטלו את הכלים שבאונייה, הם עדיין לא השתכנעו.

אחרי הגורל גם לא.

לקחו את הכלים שבאונייה והשליכו אותם אל הים להקל מעליהם, ולא הועילו. אמרו, אולי ניתן לים ככה צ'ופר.

ניתן לו שטיחים, ניתן לו זה, זה, אולי ישתוק.

לא עזה.

רצו לחתור ביבשה, בואו נחזור אחורה. גם לא הצליחו.

מה עשו? נטלו את יונה ועמדו על ירכתי הספינה, עמדו על הפינה.

ואמרו, אלוהי עולם השם, אל תיתן עלינו דם נקי,

שאין לנו יודעים מה טיבו של האיש הזה.

אמרו לי, צדיק, רשע, מיהו, מהו?

להם בשבילי הצהרה הזאת עליכם, שרוני והטילוני אל הים.

אמרת, נו, זרקו אותי כבר, מה אני אומר? זרקו אותי כבר, מה אתם עכשיו מתחילים להתפלל?

מיד נטלוהו, עדיין לא זרקו אותו,

שימו לב מה עשו,

נטלוהו והטילו עד ארקובותיו. תפסו אותו, מה שנקרא, הפוך מהרגליים, ו...

ועמד הים, סליחה,

לא,

להפך, מהידיים שלו תפסו אותו, והרגליים שלו נוגעים בים. ועמד הים מזעפו.

ראו את זה עמד, החזירו בחזרה.

לקחו אותו אצלם, ועוד פעם התחיל הים סוער עליהם.

אמרו, אתה יודע מה פה? הפעם בוא נחמיר.

נטבול אותו עד הטבור.

הטילו עד טבורו, והים עמד מזעפו.

ועוד פעם העלו אותו אצלם, והים היה הולך וסוער עליהם.

הטילו עד צווארו,

מה שנקרא, עשו לו לאט לאט המקווה.

הטילו עד צווארו, ועמד הים מזעפו.

ועוד העלו אותו אצלם, והים היה הולך וסוער.

הטילו כולו, ומיד עמד הים מזעפו.

עצמו, לא היה להם ברירה, האו״ס זה עובד,

הים רוצה את הכול,

זרקו אותו למים.

רבי טרפון אומר,

ממונה היה אותו הדג לבלוע את יונה מששת ימי בראשית.

למדנו את זה, מששת ימי בראשית, בראשית החשבור הוא זימן את פי הדג,

פי הלוויתן הזה, כדי, הופ,

לבלוע את יונה. הוא יודע את השעה, את הזמן, את הכול, כבר

חיכה להם שמה, לשעת הכושר, לבלוע ישר את יונה.

שנאמר, וימין השם דג גדול לבלוע את יונה, נכנס בפיו כאדם שהוא נכנס בבית הכנסת גדול.

ככה היה לו שם, השתבחנו, מקום גדול.

ועמד, והיו שתי עיניו של הדג כחלונות עפומיות מהירות ליונה.

היה לו שם גם אור מהעיניים של הדג, לא סתם דג.

רבי מאיר אומר,

מרגלית אחת הייתה תלויה במעיים של הדג מאירה ליונה כשמש איזה שהוא מאיר בצהריים.

הוא מראה לו כל מה שבים ובתהומות.

ראה לו כמו חלון שיקוף

מהאבן הזו, שהיה רואה את כל מה שבים ובתהומות,

היה רואה את הכול. משהו כבר.

חמש כוכבים. כן.

יותר מחמש כוכבים.

כן.

ועליו הכתוב, אומר אור זרוע לצדיק

ולשרי לב שמחה.

זה האור שזרוע לצדיק.

אמר לו הדג ליונה, עכשיו הדג מדבר איתו.

אמר לו הדג ליונה, אין אתה יודע שבא יומי להאחל בפיו של הלוויתן? אתה לא יודע שהיה הגיע התור שלי להאחל? עכשיו הפה של הלוויתן הגדול זה הבריח של העולם.

אמר לו יונה, הוליכני אצלו.

קח אותי אליו, אני רוצה גם לראות אותו.

הוא עושה לו שם טיול, נהג מונית.

אמר יונה ללוויתן, בשבילך ירדתי לראות מקום מדוריך.

עכשיו, יונה אומר ללוויתן גדול, אני באתי לפה לא סתם כדי לראות אותך איפה אתה זה.

שאני עתיד לתת, למה? למה יונה?

הוא יהיה הטבח הראשי.

הוא עתיד לבוא.

שאני עתיד ליתן חבל בלשון שלך ולהעלות אותך ולזבוח אותך לסעודה הגדולה של הצדיקים!

שמעתם?

לקשור אותו מהלשון עם חבל ויעלה אותו לצדיק,

לסעודה הגדולה.

הראה הוא חותמו של אברהם אבינו.

תברית מילה.

אמר, הבט לברית,

ואל תפר בריתך, אילן.

וראה לוויתן, הוא ברח מפני עונה מהלך שני ימים.

ראה את זה הלוויתן, ברח.

אמר לו, הרי צלדיך מפיו של לוויתן,

הראיני כל מה שבים בתאומות.

מי ברח? הלוויתן הגדול ברח.

הלוויתן הקטן שיונה בפנים, נותר.

בסדר?

נותר.

הוא אומר לו, עכשיו, הצלתי אותך מהארוחה.

יאללה, בבקשה,

תמשיך להראות לי כל מה שבים בתאומות.

ויראו נהר גדול של מימי אוקיינוס, שנאמר, תהום יסובבני.

ויראו ים סוף שעברו בתוכו ישראל,

שנאמר סוף חבוש לראשי. כתוב שיש שם את הסימנים עד היום הזה,

שהים נבקע.

ויראו מקום משברי ים וגליו יוצאים ממנו.

ויראו,

שנאמר, כל משבריך וגליך עלי עברו.

ויראו עמודי ארץ ומכוניה.

יסודות העולם.

שנאמרו,

הארץ בריחיה בעדיל לעולם. ויראו גיהנום,

שנאמר, ותעל משחת חיי השם אלוהי. חיי השם אלוהי.

ויראו שאול תחתית, שנאמר, מבטן שאול שבעה תשמעת קולי.

ויראו היכל השם,

שנאמר, לקצבי ערים ירדתי.

מכאן אנו למדים שירושלים על שבעה הרים היא עומדת.

חידוש זה.

רגע, אבל זה הכל למטה.

אבל יש קשר בין הלמטה לבין הלמעלה.

כן. זו התשובה.

אז ירושלים על שבעה הרים היא עומדת.

הראהו אבן השתייה קבועה בתאומות תחת היכלו של ה'.

ובני כוח עומדים ומתפללים עליה.

מקום מיוחד נתבצר להם.

אמר לו הדג, יונה,

הרי אתה עומד תחת היכל השם.

אם כבר אתה פה, התפלל ואתה נענה, תבקש.

אתה נמצא במקום, אחי.

אמר יונה לדג, עמוד במקום עומדך שאני מבקש להתפלל. תעצור. אוקיי, תעמוד, אל תשחק עכשיו, אל תזוז.

עמד הדג והתחיל יונה להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לפניו, ריבונו של עולם,

נקראת מוריד ומעלה ירדתי, העלני.

נקראת ממית ומחיה, הרי נפשי הגיע למוות, אחייני.

ולא נענה עד שיצא מפיו דבר זה ואמר,

אשר נדרתי אשלמה.

אשר נדרתי לעלות את לוויתן ולזבוח אותו לפניך אשלם ביום ישועת ישראל.

אני אקיים את זה. מיד,

רמז הקדוש ברוך הוא והשליך

את יונה,

שנאמר ויאמר השם לדג ויכה את יונה אל היבשה. עשה עוקפו אחד והוציא אותו החוצה ליבשה.

ראו המלאכים את כל האותות והנפלאות הגדולות שעשה הקדוש ברוך הוא

עם יונה מה שהיה איתם שזה האלו הורידו אלו הורידו מיד עמדו והשליכו את איש את אלוהיו בים שנאמר משמרים אבלי שווא חסדם יעזובו חזרו בתשובה

וחזרו ליפו ועלו לירושלים ומלו את בשר ארלתם, עשו ברית מילה

שנאמר ויראו המלאכים יראה גדולה את השם ויזבחו זבח להשם

וכי זבחו זבח והלא אין מקבלים זבח מגויים

אלא זהו דם ברית שהוא כדם הזבח סוברית מילה זה כדם זבח קורבן

ונדרו ושילמו להביא איש את אשתו ואת כל אשר לו ליראת אלוהי יונה להחזיר את כולם בתשובה

ונדרו ושילמו ועליהם הוא אומר על הגרים גרי הצדק

מעניין אה?

כן נעבור לפלא יועץ בעזרת השם

כן, אנחנו באהבת הבנים והבנות

אהבת הבנים והבנות אומר הפלא יועץ גם כן לטבע מחייבו מאחר שהם עצם העצמיו ובשר מבשרו

ואפילו עורבא בעי בנה

אבל צריך להיזהר שלא תהיה אהבה מקלקלת את השורה

שלא לייסר בנו ולהרבות לו געגועים וחיבה יתרה

וכבר אמר שלמה בחוכמתו חוסך שבטו שונא בנו, כל היום הוא קוראים לו מתנות לא מייסר אותו, לא מוכיח אותו מתי שצריך

ואוהבו שחרו מוסר

ועיקר האהבה היא אהבת נפשו

ונכלל בזה אהבת עצמו כי ברע מזכה הבא

וכתיב ייסר בנך ויניחך וייתן מעדנים לנפשך

אם תחנך אותו,

תייסר אותו, מה שנקרא על פי התורה, למשל, לא תשבור עליו מקלות של מטאטא

זה לא דרכה של תורה

אז אחד כזה ייתן מעדנים לנפשך

הוא ייתן לך, אחרי מאה עשרים, ייתן לך עונג לנשמה

לכן היזהר אדם להתנהג עם בניו בתוכחת מגולה מאהבה מוסתרת

הכל לפי משהו הבן בקטנותו, עיוולת קשורה בלב נהר, שבט מוסר ירחיקנה ממנו

אבל היזהר הרב שלא להתאכזר על בנו ולהכות אותו בכעסו מכת טריה, מכת אכזרי

אוי ואבוי

רק בנחת ינעלנו ורחמים יכנו על רגליו,

בעדינות,

ולא במקום שיכול לעשות בו מום כגון בין העיניים

או כשהוא יותר גדול תחת גערה במבין, יגער בו מאשר להכות אותו

וידוע שהמכה בנו גדול עובר משום לפני עיוור לא תיתן מכשול

ולא גדול ממש,

אלא לפי מה שהוא הבן ולפי מידותיו הוא נקרא גדול

וכשהוא יותר גדול שאינו מקבל גערה, לשון רכה, תשבר גערים, תדבר איתו בנחת

דבר איתו בלשון רכה, שתשבר אותו

ולא יקל בכבודו בפני אחרים, לא לבזות אותו ליד אחרים

למען לא יבאיש את ריחו, הוא ישנא אחר כך את האבא הזה

ויותר צריך להיזהר במה שהזהירונו רבותינו בגמרא בשבת, זיכרונם לברכה, שלא ישנה לבן בין הבנים, כי קשה כשאול קינה,

כמו שהיה עם יוסף הצדיק,

בעבור כסף מילת שני סלעים ירדו אבותינו מצרימה, הוא קנה לו רק כתונת פסים,

זה יותר שתי אגורות יותר מהכתונת הרגילה, בגלל זה ירדו אבותינו מצרימה.

למרות ששם הוא אהב אותו,

אבל מה לעשות,

זה היה כביכול אפליה בין כולם,

או לכולם,

או כלום.

והכלל הוא, לפי דעתו ומידותיו של בן,

האב צריך להתנהג עמו באופן שלא יחטא, ואם יחטא לו, ימהר למחול לו, לבל יענש בנו בסיבתו.

שלא יחטא, והוא יענש בגללך, שאתה לא מוחל לו, תמחל לו.

ולא ידקדק עמו,

ולא ידקדק כל כך עמו, ולפעמים יעשה עצמו כחירש.

ולא יישמע,

וכאילו אינו רואה. מדי פעם יעלים עין, אבל לא בדברים שאסור להעלים בהם עין.

ולפעמים יבטל רצונו מפני רצונם.

וזה כלל גדול הרוצה לזכות את נפשו ונפש בניו אחריו, יתנהג כך.

והעיקר לעשות נחת רוח לפני אבינו שבשמיים,

וישתדל בכל עוז ותעצומות ללמד את בניו תורה ומה טוב חלקו, מה נעים גורלו אם יהיו בניו תלמידי חכמים.

יסמך האיש ביוצא חלציו בעולם הזה ובעולם הבא,

ולפחות ימסור נפשו להשתדל בכל כוחו ובכל מאודו לבל יהיו בניו עמי הארץ. כי רבה ראת עם הארץ באין מבין,

כי יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מוות,

ואין בור ירחת ולא עם הארץ חסיד.

ואם לא יוכל לזכות לכל בניו לכתרה של תורה, לפחות שיהיה לו בן אחד מהבנים שיהיה תלמיד חכם שתורתו אומנותו.

וישפוך שיחו לפני השם שיהיו בניו בעלי תורה שלמים במידות ובדעות,

וגם יתענה לפעמים על זה, כדי שלא יהיו חטאותיו מונעים אטום ממנו,

מבניו, וביותר צריך האדם לפקוח עיניו על בנותיו.

במיוחד בדור שלנו, אוי ואבוי.

כתוב בת בבית,

אור בבית.

למה? כולם דואגים עד שהיא תחזור.

אז תמיד האור דולג. אצל הבנים, בסדר, הוא יחזור, אז אפשר לישון.

אבל כשהבת בחוץ, אוי ואבוי, זה אור בבית.

בסדר? לא יכולים לישון.

צריך לפקוח את עיניו, לראות איפה הלכה, אם היא דיברה, מה עשתה, מי זה החברות שלה, מי זה פה, מי זה שם.

כי לא ידע האדם מה יהיה מנת חלקן, ולכן יזהר להרחיקן מכל מידות רעות וללמדן כל מיני מלאכת נשים. תן לה תעסוקות.

תפירה, גיעות, זה, תן לה כל מיני, זה שתלמד, למה?

ככה היא תהיה עסוקה, לא יהיה לה זמן לרחוב.

ולהרגילן במיעוט שינה ובכל מידות טובות. לא לתת לה לישון הרבה.

גם לילדים לא.

להעיר אותו שישן.

מה זה שישן?

וליעצן בעצות טובות, איך תתנהג עם בעלה בדרך הישר והטוב, באופן שתמצא חן לשכל דו בעיני אלוקים באדם ובעיני בעלה.

לא מזמן גדולי ישראל יצאו נגד כל התואר ראשון, תואר שני וכל זה וזה.

אז פעם דיברנו על זה בכולל, אני זוכר.

אז אמרתי להם דבר יפה. היום מה צריך שבנות ישראל ידעו? תואר ראשון, תואר שני?

זה נקרא בת ישראל.

שהיא תדע לגייס, זה צריכים בסמינר, ללמד אותה.

תורה, מה שהיא צריכה, תהלכות שהיא צריכה ללמוד.

תורה, דברים שהיא תצטרך, גם מחר יש לאבא לשבת עם הילדים. פעמים כשאבא לא נמצא בבית, אז האימא גם צריכה קצת, פחות או יותר, לדעת

ולא להיות בבורבה מארץ.

ובנוסף לזה, גם לדעת לבשל, לכבש, להכין. זה צריכים ללמד אותם.

תעשו אותם בסמינר, תעשו לה קורס בישול, קורס גיהוץ,

קורס כביסה,

קורס ניקיון כתמים, לא חסר מה ללמד.

אבל זה לא עושים להם, עושים להם תואר ראשון בזה, תואר שני בזה, בכלכלה, בפה, בשם.

ומסכן הבעל, הוא מגהץ, הוא מכבס, הוא הכל וזה.

זה כמו במצרים, מהפכים את היוצרות.

ולזה נותנים המלאכה של הנשים, וזה נותנים המלאכה של הגברים. לא טוב הדבר הזה.

כמובן שהבעל צריך גם לעזור, גם צריך לדעת לגייס, גם צריך לדעת לכבס, להפעיל מכונת כביסה.

אבל זה לא העיקר.

לא בשביל זה הייעוד שלו לשבת ולעסוק בתורה.

לפרנס את ביתו, כדי שהבנים שלו ילכו בדרך השם,

יקיימו מצוות ומעשים טובים,

ולא יעבדו באיזה של מכונות כביסה.

בסדר?

הלאה.

וכל ערום יעשה בדעת, ועיניו תחזנה מחשבות ילדיו ותחבולותיהם, ולא בכוחו יגבר להרחיק בנו מיות איש יודע ציד.

ומדבר שקר ירחיקנו כי האמת יסוד בניין.

שומע את הבן שלך אומר דבר שקר, צ'פך לפה.

מה זה אתה מוציא דבר שקר מהפה שלך?

למה אם הוא מתרגל פעם אחת, פעמים שלוש, כבר נעשה לו כהתר,

ואז אי אפשר לשנות אותו.

אז מה תעשה?

כל פעם תנסה לנחש אם הוא שיקר לך או לא?

מה הפעם הראשונה, הופ, אצלנו בבית לא משקרים.

הוציא מההתחלה.

יפה.

ויתאמץ להרחיק בנו מדבר נבלה ומלהוציא מפיו שבועה.

גם יש את הסטיגמה, נשבע לך, נשבע לך, נשבע לך. אתה הולך ללכת ושומע, זה נשבע.

מה, פעם אחת בא ערבי, אחד נמכור, בכולל זה,

כל מיני דברים.

אמרו לו פה עכשיו ביטול תורה, אנשים לומדים את זה.

וואלה, אני אשבע לך, בילדים שלי זה בושם מקורי, זה פה, זה שם, זה.

זה באמת מזויף. אני לא יודע למה הילדים שלו לא מתים, אבל הוא נשבע בכולם ולא קורה כלום.

והכל זיוף.

והכל איזה.

יפה.

בשביל למכור, בעשר שקל שעון הוא מוכן למכור את כל המשפחה שלו לשבוע.

והתאמץ להרחיק, יש כאלה יהודים, בעיניים שלי, בזה שלי, מה זה פה?

הוא לא השאיר אבר אחד שהוא לא נשבע בו.

זה שמרחם.

ויתאמץ להרחיק בנו מדבר נבלה ומלהוציא מפיו שבועה, וכן ירחיקנו מכל נינוד איסור ומן הקיאור ומן הדומה לו.

ובפריו מחטות נעורים צריך שמירה יתרה ודת וזהירות וזריזות.

ואל יאמן בבניו, ואל יבטח לומר לו,

בני בסדר, לא ירד בעצת רשעים ודרך הטעים לא עמד. לא, לא, לא. למה? כי אין אפוטרופוס לאריות.

אם אדם לא יזהיר את הדבר הזה, לא ילמד את הדבר הזה, לא ידריך את הדבר הזה,

לא מובטח לו. אנחנו רואים בנים של רבנים גם לא הולכים בדרך התורה ומצמוד מעשים טובים. למה זה?

לא מזהירים, חושבים הכל בסדר.

וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו,

והרבה ילדות עושה, והרבה חברים ארעים עושים.

לכן יעזור חי להרחיק בניו מן החברות הלא טובה.

ככל הבא לידו הוא להשתדל עליהם בכל עוד שילכו בדרכים טובים,

ואורחות צדיקים ישמורו.

אמרנו, יותר קשה לגור בבני ברק מאשר לגור בעיר חילונית.

למה בעיר חילונית אתה יודע מה פרווה, מה בשרי, מה חלבי.

ואצל הזה, שם הדתיים, אתה חושב שהכל בסדר, הכל טוב וזה.

אז אתה מרשה לילד לשחק עם זה, ללכת עם ההוא לפה, לשם, זה יותר קשה.

כן?

אמנם זה טוב לגור במקום תורה, אין איתך אלא במקום תורה.

כן?

איתן יבוא את זה רסים עין פה.

או, אבל תמיד צריך לשים עין, אבל לא אגיד, זה בני ברק, או זה ירושלים, הכל בסדר.

גם שם יש יותר קלקול ממה שחושבים.

פעם אמרה אחת הרבניות לאימא שלי,

רבניות דאז, לא הרבניות של ימינו,

אם תדעי מה הולך מתחת לשטיח,

אוי ואבוי.

מתחת לשטיח בדרך כלל יש כאלה שדוחפים את הלכלוך, העצלנים.

הם לא מטטים טוב, הם דוחפים מתחת לשטיח.

היא אמרה, יש שטיח.

מבחוץ הכל נראה יפה, אבל בפנים הם דוחפים הרבה לכלוכים.

לכן צריך טוב טוב טוב להקפיד גם לנקות מתחת לשטיח.

ולכן יעזור חי להרחיק בנם מן החברותא.

לא תעבר ככל הבעל לידו ולהשתדל עליהם בכל עוד שילכו בדרך טובים ואורחות צדיקים ישמרו.

וזהו עיקר צער גידול בנים ולפום צערה הגרעה.

בסדר? כי גודל הצער כך גודל השכר.

וישמח ביוצא חלציו בעולם הזה ותגן לבשו לעולם הבא. וגם אהבה זו

צריך שתהיה נמשכת מאהבת המקום ברוך הוא,

שהשתדל להיות מרבה לקבץ פה אלים למקום, לא סתם אני אוהב את הילדים שלי, כדי לקרב אותם להשם יתברך, כדי שיעבדו את הקדוש ברוך הוא כמו שצריך.

כי זה כל פרי הבנים והבנות שיהיו עושים רצון קוניהם, אחרת בשביל מה הבאת אותם לעולם?

שאם יהיו בנים, לא אמון בהם. אם יהיו סתם בנים בלי הולכים בדרך השם, אז לא אמון בהם.

הוא לא חפץ בהם.

והעדר טוב ממציאות הרעה, ולכן יהיה זה כל מגמתו באהבת בניו לקיים מצוות בוראו לעשות נחת

רוח ליוצרו ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.