פרקי דרבי אליעזר - י"א | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח, השיעור בעזרת השם יהיה היום לעילול נשמת מרדודי

בנימין בן ידגר, רוח התנאי תנחיור בגן עדן, לחזרה בתשובה

של שלמה

בן שולמית

וגם מרדכי בן מרים זיווג הגון לשלב את בת שמחה, חזרה בתשובה למאיטל בת

סוזי

וגם דמיטרי בן גלין, עזבו גגון

כל הרווקים בעזרת השם

דוד בן גידלה, הצלחה בלימוד התורה לפנחס בן רוזה, שלמה בן חזקיה לעילול נשמת, סמרקן בת שרה, שרה פור זאדה בת חווה

וגם רבקה בת רוזה וחזי בן מזל, יזכו לך לחזור בתשובה שלמה, אמן, להצלחת כל קהילות פז

באשר הם

וברכת ברוכים הבאים לכבוד הרב

שברוך השם חזר לארץ ישראל ומרגישים את השינוי

ברוך השם

אנחנו בפרק שישה ועשרים בפרק ידיר רבי אליעזר

היום ה' באייר

כן

ברוך השם, ליל שישי יושבים ועוסקים בתורה

ברוך השם

עשרה ניסיונות נתנסה, זה עכשיו נוטל שכר כולם

למה כולם עייפים?

עודנו הבשר בין שכר כולם וכולם עייפים ואנחנו עכשיו ברוך השם נוטלים שכר כולם, כל אלה שהלכו לישון

מבטלה של יום שלם ולא היו בבר בירב אז אנחנו עכשיו נוטלים שכר כולם אז זה לא פשוט

לכן יש פה מניין ושורה שכינה והגוש ברוך הוא גם מצ'פר אתכם

אז האדם מוסר נפש מרוויח כפול

יפה

עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם

וצפוי היה לפניו שעתידין בניו לנסות לקדוש ברוך הוא עשרה ניסיונות

הוא הקדים עשר ניסיונות לעשר ניסיונות שבניו ינסו את הקדוש ברוך הוא

ולכן הקדים רפואה למכה וניסעו בעשרה ניסיונות. ניסיון הראשון

כשנולד אברהם אבינו ביקשו כל גדולי המלכות,

מי זה היה הגדול שבראשם נמרוד,

להרוג אותו

ונכבא מתחת לארץ

שלוש בבונקר

נכבש שלוש עשרה שנה

ולא ראה לא שמש

ולא ירח.

להבדיל,

כמו איך קוראים לו? נסראללה?

שהוא מתחבא, להבדיל אלף אלפי הבדלות.

אברהם אבינו, אבי אבות האומה היהודית,

אבי היהדות בעולם,

מתחבא במשך שלוש עשרה שנה

ולא ראה לא שמש ולא ירח

עד שנהיה בר מצווה.

עכשיו נהיה בר מצווה הוא כבר ברשות עצמו.

לאחר שלוש עשרה שנה יצא מתחת לארץ והיה מדבר בלשון הקודש

ומאס אשרים ושיקץ את הפסלים והגילולים ובטח בצל יוצרו.

עד אז הגמרא אומרת

לפתח חטאת רובץ,

יצר הרע עוד בהיות האדם בבטן, במעי אמו,

מחכה לו שם.

איך שהוא יוצא לעולם, בופ, נכנס שם, הוא הראשון.

לפתח חטאת רובץ.

לעומת זה יצר הטוב, מתי נכנס לאדר?

רק בגיל שלוש עשרה.

אנחנו רואים יג מידות של רחמים, רמז.

עכשיו יהיה שם הרבה מחלוקת

בין יצר הרע ליצר הטוב, צריך הרבה רחמים.

שלוש עשרה מידות

של רחמים.

ואברהם אבינו הבין את הדברים מאליו, אין לו מורה דרך.

אבא שלו, סליחה, היה שוטה.

היה הולך אחרי נמרוד, היה שר וחשוב אצל נמרוד שם.

והוא היה המשווק הראשי של כל הבודות,

של כל הפסלים בעולם.

והוא מפחד מנמרוד כי יש לו משכורת ממנו.

אז הילד

לא מקבל משום אדם בעולם תדריך.

אין לו מורה, אין לו איזה מלמד, אין לו שום דבר.

הוא בטח בצל יוצרו ואמר

השם צבאות אשרי אדם בוטח בך.

זה מה שהוא בטח בעיני הקדוש ברוך הוא, אמר אשרי אדם בוטח בך.

זאת אומרת אשריו של אדם שבוטח בקודשא בריחו.

כי אין יותר טוב מלבטוח בה השם יתברך.

ואם אדם מבין את הדבר הזה,

וגם מקיים את הדבר הזה, מה שהוא מבין, אין יותר טוב מזה בעולם.

ניסיון השני,

נתנוהו בבית האסורים,

בעצת אביו,

הוא נמסר לידיו של נמרוד,

ושמים אותו בבית הסוהר.

עשר שנים,

שלוש בכותא ושבע בכרדו.

ויש אומרים, שלוש בכרדו ושבע בכותא.

ולאחר עשר שנים שלחו והביאו אותו ונתנוהו בתוך כבשן האש.

מה זה היה כבשן האש שם?

אתם יודעים מה זה היה כבשן האש שם?

אי אפשר להבין את הדבר הזה בכלל.

עשרות גזעי עצים

שמבעירים אותם שם ג' ימים וג' לילות.

אני חושב שיש דעה גם אחרת,

שהיה יותר מזה.

ועד כדי כך שממרחק

אדם נשרף, ממרחק, מהחום שהיה.

אז זה שנמצא בפנים, עוד לפני שהוא מגיע לבפנים צריך להתאדות.

וגם בקושי יראו את העשן.

ונתנו בתוך כבשן האש ומלך הכבוד. קודשא בריך הוא פשט יד ימינו והצילו מתוך כבשן האש.

שנאמר ויאמר אליו אני אדוני אשר הוצאתיך מאור כשדים.

מתור התופת. אני הוצאתי אותך, לא אף אחד אחר. קודשא בריך הוא בכבודו ובעצמו.

מי שרוצה לעיין ולראות

מה היה שם כל ההכנה,

איך הכינו את המדורה הזאת לכבוד ל״ג בעומר,

שיידע איך להכין,

אז אפשר להסתכל בתנא דווה אליהו זוטא.

שם מובא ככה באריכות

את כל הדברים, איך הכינו שם את הכל.

יפה.

ניסיון השלישי טלטלו

מבית אביו וממשפחתו.

והביאו לחרן

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך. לאן?

אל הארץ אשר אראך. אבל איפה זה?

משהו ווייז, נשים, מפה, נראה.

איפה התוכנית? איפה הולכים לשבת?

יש משפחה, עבדים, משפחות. לך לך קודם.

לא שואלים שאלות.

והביאו לחרן

ושם מת תרח אביו.

ואימא שלו, גם קראו לה, איך קראו לאמא שלו? אמתלאי,

בת קרנבו.

יש שם דומה,

שייגמר אומר את זה אימא של המן.

לאמן, לאימא שלו גם קראו אמתלאי.

אבל בת,

לא קרנבו, בת אורוותא.

זה היה השם שלה.

יפה.

אומר הפרק דרבי אליעזר, הטלטול,

אדם שמיטלטל ממקום למקום עובר דירה. יש כאלה שאוהבים לעבור דירה כל פעם.

אז מטלטל זה כוח, לא?

קשה לאדם יותר מכל.

מחליש את האדם, הורס את הרהיטים לגברת,

והיא רוצה לקנות, איך אמר לי אחד השבוע, אברך?

אומר, אשתי רוצה רהיטים חדשים, כבוד הרב, אין לי מה, מאיפה אני אקנה לה?

אמרת, תפסיק לעבור דירות.

תקנה לה דירה והכול יהיה בסדר, מה אתה רוצה?

מרוב שעברת מדירה לדירה, מדירה לדירה, הרהיטים נהרסו,

אז היא רוצה חדש.

וכל הדברים של הבית זה בשביל האישה, לא בשבילנו.

לנו מספיק חדר לימוד.

כי רוב הזמן אדם, כמה זמן אדם נמצא בבית? רוב הזמן הוא בית המדרש שיושב ולומד.

בית כנסת, אם יוצא לפרנסתו, יוצא לפרנסתו לעבודה.

רוב הזמן הוא בחוץ.

אבל אין אישה אלא לבית, כשיאמר כל כבודה בת מלך פנימה.

ומיניין שטלטלו,

שנאמר לך לך מארצך וממולדתך, אבל כאן זה בעצת קודשא בריך הוא שהוא צריך לצאת.

הוא צריך להיטלטל משמה לשמה, למה יש לו שליחות בעולם?

לבוא ולגייר. אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת את האנשים.

יפה.

אז זה ניסיון שלישי. ניסיון רביעי,

מיום שנבראו שמיים וארץ, לא בר האב,

הרעב הראשון שהיה בימי אברהם אבינו.

אלא בימי אברהם.

ולא בכל הארצות היה רעב,

אלא בארץ כנען בלבד. למה זה?

ניסיון.

לנסותו ולהורידו למצרים.

ושם במצרים גם הוא יעבור עוד ניסיון, שנאמר ויהי רעב בארץ.

וירד אברהם מצרימה.

ניסיון החמישי שנלקחה שרה אשתו לפרעה לאישה.

שם הכולם שחורים,

בני עובדה,

בנים של העורבים,

ופתאום אחת באה, יפת תואר ויפת מראה,

שלא היה כמותה, ככה זל מתארים אותה.

היה לה יופי מיוחד, לא היום יופי שהיא עושה כל מיני...

מורחת כל מיני סיד וכלור על הפרצוף. לא מדובר על זה.

פה שפכטלים, או,

זה לצבעים שפכטלים.

לא מדובר על זה, זה יופי מדומה.

היופי שהיה לאמותינו הקדושות זה יופי רוחני, זה היה משפיע הלאה החוצה. עד כדי כך שאפילו טמאים ביותר,

כמו המצרים, זה השפיע עליהם היופי הרוחני שלה.

והם הבינו שיש פה משהו שהוא מיוחד רק למלך.

אז מריצים אותה למי? לפרעה. הוא צריך לבחון, לראות משהו מיוחד שהם ראו.

הלאה.

אז ניסיון חמישי של נקרחה שרה אשתו לפרעה לאישה, וכי יש לך אדם שרואה את אשתו נלקחה על איש אחר ואינו קורע את בגדיו עליה?

אה?

אדם, לוקחים את אשתו.

אחד מהתנאים

שאדם מתחייב בכתובה זה שאם אשתו נשבתה

בידי דעש, עוד מעט הם באים?

צריך לדעת את ההלכה.

אם אשתו נשבתה בידי דעש,

שם את כל ממונו כדי לפדות אותה.

אז אל תבזבז עכשיו את מה שיש בבינק. תשמור.

אתה לא יכול לדעת מה יעשו דעש.

צריך חייב לפדות אותה. זה אחד מהתנאים שאדם מתחייב עליהם בכתובה, חוץ משלושה דברים,

מדאורייתא, שעירה, כסותה ועונתה.

הלאה.

אותו דבר, להבדיל חס שלום, אלפי אבדלות אם היא חולה.

גם צריך לשים את כל ממונו כדי שירפו אותה, הרופאים הכי טובים,

לא להתקמצן.

קח לה איזה אחד ככה...

איך זה נקרא? מתחיל.

סטאג'ר.

תביא לה איזה מומחה, פרופסור ככה, או פרופסורית.

יפה.

אז הניסיון החמישי שנלקחה שרה אשתו לפרעה לאישה, וכי יש לך אדם שרואה את אשתו נלקחה לאיש אחר ואינו קורע את בגדיו, אלא בעצה לקחה

שלא קרב אליה.

מה היה שם? כתוב שהשביעה שדה.

שתהא כדמותה,

והיא תהיה עם פרעה. אותו דבר כתוב אצל אסתר במפרשים, ככה עשתה.

כל האימהות הקדושות ככה, אצל רבקה אותו סיפור.

סליחה, אצל שרה עוד פעם, היא מביאה לך אותו סיפור.

חס ושלום, חס וחלילה, שלא יתקרבו אליה.

וזה עכשיו מובן למה שהוא קיבל צ'פחות.

כי מי עושה את הצ'פחות לאדם?

השדים והמזיקים.

אותם אלה שנבראים מעבירות.

אז הוא עשה שם כל מיני דברים אסורים.

השחטת

שכבת זרע לבת הלב. והשדים שם מכים אותו, לא בקבר. עכשיו, אונליין.

מה שנקרא, מענישים אותו, את פרעה.

רבי טרפון אומר, אותו לילה, איזה לילה זה היה?

שנלקחה שרה לאברהם. שימו לב.

אותו לילה שנלקחה שרה אמנו, אותו הלילה היה ליל פסח.

וואו.

והביא הקדוש ברוך הוא על פרעה ועל ביתו נגעים גדולים. רמז!

פרעה הראשון, פרעה האחרון. הנה, עכשיו אני אראה לך. זה לדורי-דורות המכות הללו.

אמרנו, גם השנה היה סימנים שם של אדם וכולי, וכל שנה ושנה הוא מחזיר את עשרת המכות למצרים.

כל שנה הוא מחזיר את זה. למה? זה סימן לדורי-דורות. מפרעה הראשון,

ואז, בעזרת השם, פרעה האחרון.

להודיעו שכן הוא עתיד להכות את מצרים בנגעים גדולים שנאמר, וינגע אדוני את פרעה נגעים גדולים.

רבי יהושע בן קרחה אומר, מאהבתו אותה,

פרעה כתב לה בשטר כתובה כל ממונו.

הביא את הרביי ואמר לו, תעשה לי כתובה.

כדת וכדין.

אני רוצה להגיד, אתה גוי ערל, תמא.

איך שרה אמנו.

האמא הקדושה והצנועה והחסודה תתקרב חס ושלום, חס וחלילה, אפילו על הדעת אסור להעלות כזה דבר.

והוא כתב לה בשטר כתובה את כל ממונו,

הכל נתן בשביל שרה.

בין כסף, בין זהב, בין עבדים, בין קרקעות.

וכתב לה את ארץ גושן לאחוזה.

וכל זה למה שכשעם ישראל ירד למצרים, לא יחיו במצרים.

איפה יחיו?

בארץ גושן, זה כבר הכל מוכן, השתבח שמו ברור העולם.

לפיכך ישבו ישראל בארץ גושן שהיא של שרה אמנו.

יש לי חיזוק עכשיו, עלה לי ככה חידוש.

אנחנו אומרים, הרי היה תביעה בהאג, בית עלמין,

בית הדין העולמי בהאג,

היה תביעה שעם ישראל הרי לקחו רכוש של מצרים ולא החזירו,

ואז הגיע אחד מגדולי ישראל ואמר, אם תעשו חשבונות, אתם חייבים לנו, אז עדיף שתשתקו ארבע מאות שנה וכולי.

אז עכשיו זה מחזק את הדבר הזה, הרי כל ממונם שייך למי?

לשרה אמנו.

אם נמשך לשרה אמנו, מה הדרישה בכלל שאתם דורשים? להפך, עדיף שתשתקו, כי הכל שייך לנו.

אז זה מחזק יותר את הדברים שאותו גודל אמר.

יפה.

וכתב לה את ארץ גושן לאחוזה,

לפיכך ישבו ישראל בארץ גושן שהיא של שרה אמנו.

וכתב לה את הגר ביתו מפילגשו לשפחה.

הייתה לו פילגש, לפרעה הזה.

ומהפילגש הזו נולדה הגר ביתו.

והיות והוא ראה שהיא כל כך צדקת,

שהמלאך הזה בא, שדה זו בא והכתה אותו,

כזה דבר, כזו קדושה.

אני רוצה שהבת שלי מהשפחה תהיה אצלך שפחה בבית, זה מספיק לי.

אז מלבד זה שהוא נותן את כל הממון כדי לפצות אותה, מה שנקרא,

את שרה על עוגמת נפש,

גם הוא נותן את הבת שלו לשפחה שתהיה בבית אברהם אבינו.

זה אחרי שאברהם אבינו קיבל מנמרוד את אליעזר.

אז יש לו עבד,

שזה אליעזר, זה היה לפי אחד הפירושים,

הבן של נמרוד,

ועכשיו יש לו גם שפחה,

שזה הגר, משפחתו של פרעה.

השכים בבוקר, סליחה,

וכתב לה את הגר ביתו מפילגשו לשפחה ומנין שהייתה הגר המצרית שפחה, שנאמר, ושרה היא אשת אברהם, לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר.

השכים פרעה בבוקר נבהל ונחפז שלא קרב לשרה.

הוא תכנן במחשבתו דברים וקדוש ברוך הוא

משמר את הצדיקים לבל יחטאו,

אז בואו, הוא עשה משהו אחר. וקרא לאברהם,

ואמר לו, הרי אשתך,

איך אתה אמרת שיח אותך?

איך הוא ידע?

מהמכות שהוא חטף.

הוא אמר לו, זה אשתך, איך אתה?

אחרת לא הייתי חוטף מכות.

ואמר לו, הרי אשתך וכל שטרות מתנותיה, עם מה?

לך ואל תעמוד בארץ הזאת, למה כל היום חוטף?

אז עכשיו אתה עושה את זה, עכשיו אתה יוצא החוצה.

שנאמר, הנה אשתך, קח ולך.

וכתוב אחריו, ייצב עליו פרעה אנשים.

הרי בשביל מה אברהם אבינו ירד לשם?

אמרנו, בגלל שבארץ כנען היה רעב.

ואז הוא גם מנסה אותו בניסיון של שרה,

לקיחת שרה.

ועכשיו פתאום הוא מגרש אותו משם.

זאת אומרת, הפקיד עליו אנשים,

ויצב עליו פרעה אנשים, שלא יישאר רגע אחד אפילו בקצה. למה?

אי אפשר להישאר פה, אני חוטף.

כולם, ויינגה השם את בית אבימלר ואת בית פרעה נגעים גדולים, על דבר שרה אשת אברהם. כולם נתנגעו שם.

אין להם יציאות בכלל, הכל סתום ובלום.

עד כדי כך הם סבלו.

וכתוב אחריו, ייצב עליו פרעה אנשים. כל מה שנתן לשרה נתן אבימלך לאברהם.

יפה.

שנאמר, וייקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות.

והיה מעביר לאברהם בבואו בארץ קינן עד ארץ פלישתים.

בא אבימלך לקח את הכל.

למה? הוא אמר, כלה שמגיעה, מביאה נדוניה.

עכשיו, למי זה שייך הכל?

לשרה.

צריכה להביא נדוניה, תביא את הכל, זה שלי.

החרים לו את הכל.

חשב אבימלך שהוא חכמולוג, הוא יכול לעשות זה.

יפה.

והכל צפוי לפני הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא הכל רואה.

ואבימלך היו כל נקבות ביתו עקרות,

אפילו עד ביצי קינים. אתם שומעים מה היה פה?

זה לא רק אנשים שהיו שם במלוכה, בעיר, לא.

אפילו אם היו לילדים הקטנים ביצים של קינים, לא היו מתעברים.

לא היו יולדים קינים.

אין.

למה?

שיחשבו טוב-טוב על המעשה שהם עשו.

אתה לקחת דין פרוטה כדין מליאה, לקחת את הצאן, אתה פרד את הכבשים.

גם הכינים שלך, שזה

פשפישים וכל הזה, שהם גם חיים,

גם הם יהיו עכשיו בעוצר.

כולם בעוצר, לא יולדים.

ושלח אבימלך ולקח את שרה, סבור להעמיד ממנה בנים.

התכוון לשם שמיים.

רצה להעמיד ממנה בנים.

ירד מיכאל המלאך ושלף חרבו להורגו.

רצה להרוג אותו, מיכאל המלאך. אמר לו, זה דין משפט אמת להורגני במה שלא ידעתי?

מאיפה אני יודע שאתה בא להרוג אותי? איפה דין משפט אמת בעולם?

שנאמר, הגוי גם צדיק תהרוג.

אבימלך היה צדיק, לא היה רשע.

עד שעשה את המעשה הזה.

שלקח את שרה. הרי הוא אמר לי אחותי,

אמר לו, השבש את האיש כנביא הוא.

תחזיר בחזרה.

וממך למד.

אדם שבא לעיר על עסקי אכילה, שואלין אותו. על עסקי אשתו אין שואלין אותו.

זה צנוע?

כשהאדם מגיע, הרי אסור לנסוע, אפילו שוחט.

עכשיו הרבנות הוציאה נוהל חדש.

שלוש חודשים, זהו.

לא יכולים יותר משלוש חודשים לנסוע שוחטים. למה?

הוא נוסע שם בלי אשתו.

יש אפוטרופוס לאריות.

אז מצד אחד הוא רוצה לשחוט, מהודר,

שיהיה מהדרין מן המהדרין. מצד שני הוא עושה עבירות.

ולאו דווקא במעשה ממש, גם בראייה,

גם בשמיעה,

גם בלשבת בחבורת שוטים וליצים, זה גם לא טוב.

אז מי עכשיו יהיה אחראי עליך שמה?

ובפרט שהוא נמצא בארץ טומאת העמים.

אז מה יעשה האדם ולא יחטא?

צריך למנוע את עצמו. אז עכשיו הם עשו משהו חדש.

מניעה חדשה, רק שלוש חודשים.

הם יכולים לצאת, ומתחלפים הצוותות. לא יכולים אותו צוות לצאת עוד פעם שלוש חודשים.

שווה בעיות.

למה לא לוקח?

או לא יודע, כנראה שהוא רוצה לעשות עבירות.

לא, לא, באמת.

יפה.

אתה מכיר את אלה שנוסעים לאומן?

אין בעיה לנסוע לאומן.

אני לא נגד.

אפשר לנסוע כל השנה.

אבל תיקח את אשתך איתך גם.

ולא שהוא הולך לרבי נחמן, והוא... אבל לא נוסעים להרבה זמן שם. מה זה משנה?

מספיק אפילו שהוא יהיה במטוס.

ושם אין יצרה.

גם שם יש יצרה.

אפילו אדם נמצא בביתו.

היצרה. איפה היצרה נמצא? לא במטוס, לא מאומן, לא במשחטה.

הוא נמצא בפנים.

בתוך תוכו של האדם.

לפתח אתה... הוא מחכה לפתח, הוא מחכה לפתחון שתעשה, וישר הוא משתלט עליך.

אז כמה אדם צריך

לשמר את עצמו?

אז יפה, אז עשו להם את הזה של השלוש חודשים.

אולי בעזרת השם לא תהיה תקלה בדברים אחרים.

אבל בינתיים השחיטה עדיין זה אותו דבר.

לא נשתנה מאומה.

בנוסף לזה,

אם הוא היה קצת אכפת עם יראי שמיים, אז היה נוסע, לוקח את אשתו.

כן? אתה נוסע כבר לאומן, קח את אשתך.

אל תשלח אותה עם רבנית פלוני, זה ופה ושם וזה.

ויש בזה הרבה בעיות. למה?

כתוב נשים דעתן קלה. היא הולכת לשם, הרבנית הזאת והזאת אמרה משהו, או צריכה לתרום עכשיו לארגון כזה וכזה,

סכום כזה. את שאלת את בעלך?

למי שייך הכסף? לך או לבעלך?

לא שהכוונה, הבעל הזה הוא רודן, לא.

אלא הם שותפים בדבר.

אז היא לא יכולה להגיד, זה כסף שלי, מותר לי. את צריכה לשאול את בעלך, הוא מסכים לך, לא מסכים, אולי הוא לא מסכים.

אולי יש איזה חוב שהוא לא רוצה להגיד לך לצער אותך.

אז איך את עושה ככה, תורמת לככה וכו', וקונה כזה, וקונה פה, קונה שם, בלי שהוא ידע?

אם הוא מתיר לה, בסדר, אין בעיה.

למרות שעדיף להשאיר את הישרקרט אצל האישה.

חוץ מפסח, אתה יודע.

למה היא עושה לילה סדר?

אבל זה אצלה, אצל האישה יש ברכה בכסף.

שים אצלה את הכרטיס, הכל בסדר.

היינו בבנק השבוע לקחת משכנתה.

אז היא אומרת, מה, אין לך כרטיס אשראי?

איך זה יכול להיות?

אמרתי, אפילו פנקס צ'קים אין לי, מה אין לך פנקס צ'קים?

הייתה בהלם הפקידה, איך זה יכול להיות?

אמרתי, לא, בשביל מה צריך את זה, צריך את זה, צריך את זה? זה הכל אצל אשתי.

היא יודעת מה היא עושה הכל.

עלי בענייני התורה והתפילה והילדים, בלימודים,

והיא עושה את שאר הדברים. מה היא צריכה?

היא מטפלת, היא משלמת גז מים חשמל, הכל. גמ״ח. היא עושה את הכל.

היא אחראית על כל העניינים הגשמיים.

הבעל צריך להיות אחראי על העניינים הרוחניים, ולא להפך.

יש נשים בבית הפוך, היא רוחנית וגשמי כולו.

שני מרחים זה.

אז היא צריכה לתת לא טבעת, לא אולי.

זה שם הכל הפוך.

אז אדם שבא לעיר, זה לא צנוע שתשאל אותו, אה, מה שלום אשתך?

איפה היא הבאת עודה? זה צנוע.

מותר לך בכלל לדבר איתה?

היא אשת איש.

אז אדם שבא לעיר, על עסקי אכילה שואלין אותו,

ועל עסקי אשתו אין שואלין אותו.

אני שמעתי שהיה איזה אחד ברמלה,

שדיברו עליו כבר,

שהוא היה מקבל מראות מנשים יד ליד.

כתוב, יד ליד לא ינקה מדינה של גיהינם אחד כזה.

מעביר מידו לידה, אפילו לא מתכוון.

איך אתה מקבל עוד דברים שבקדושה וטהרה צריך לנהוג בהם?

יש תיבת דואר, שמים את המראה,

אפילו רושמים טלפון, לא שם.

תבואי נראה. מה זה תבואי נראה?

שמעתי את זה, הזדעזעתי. אמר, אסור ללכת לאחד כזה.

ברוך השם, הקדוש ברוך הוא סידר את הכל שכבר לא באים לאחד כזה, אבל זה מפחיד הדבר הזה.

אדם שבא לעיר על עסקי אכילה, שואלים אותו, על עסקי אשתו אין שואלים אותו.

אז תשאל אותו על אכילה, איפה אתה לאן, איפה אתה ישן, מה זה,

מה אכלת, מה ההכשר, מה הדברים, איזה מוצרים, וזה פה, מה אתה, אתה פג תוקף, לא פג תוקף.

אתה דבר איתו על ביזנס, אבל אתה יכול לדבר איתו על אשתו,

אתה יכול לשאול מה שלומכם,

בלשון רבים.

יש איזה אחד, אמרו, אל תגיד לי מה שלומכם.

בדרך כבוד, בדרך כלל אומרים לאדם אפילו, מה שלומך?

אדם מכבדים אותו, מה שלומכם? שואלים בלשון רבים.

אל תגיד לי בלשון רבים, אני שונא את זה, כי זה לא בן תורה.

כי בן תורה יודע שדרך ארץ קדמה לתורה, אז שואלים בלשון רבים.

בן אדם שיש לו טיפת כבוד ודרך ארץ.

בן אדם שהוא ברברי, אין לו טיפת כבוד ודרך ארץ, אז הוא יגיד, רק תגיד לי, תגיד ככה, תגיד את זה. זה אין לו תורה, אין לו דרך ארץ, אין לו שום דבר.

ויתפלל בעדך וחיה עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ואמר, ריבון כל העולמים,

אדם ברטה לפריה ורביה, בשם מה ברטה אדם? בשביל שיביא ילדים לעולם.

ואבימלך וביתו יפרו וירבו.

זה מה שאני מבקש, פשטות. לא מי שברך אבותינו יברר ומזכיר את כל השמות. בסוף הברכה בכלל לא עובדת.

מקולקל, חסר לה בסוללות ריקות.

הוא אמר, פשוט, מה הוא אמר? שימו לב, מה הוא אמר? בפשטות.

אדם ברד לה לפריה ורביה ואבי מלך וביתו יפרו וירבו, זה מה שאני רוצה.

אה,

לא היה את האבות, אתה אומר.

אז זה אחד הסיבות. היום אמרתי, אתמול מישהו דיבר איתי, גם מקהילת פז, הוא אמר, זה עכשיו נהיה מרן חדש.

זה נהיה מרן, זה נהיה מרן, זה נהיה מרן. כל אחד, מאז שמרן נפטר, כולם נהיו מרן.

אמרתי, מרן יש רק אחד, מרן השולחן ערוך.

ואבותינו הקדושים, לא קראו הרב, הגאון, מרן, הגדול, הדור, מחזירי, זה, אברהם אבינו.

שמענו כזה מושג? לא.

גדול מרבן שם, אברהם אבינו, משתמשים בשם שלו הפרטי.

יש עוד איזה אחד, תלמיד חכם מראה שמיים שהוא מפקח במשרד הבריאות.

אז מדרך כבוד הוא אמר, הרב,

הוא אומר, אל תקרא לי רב, לא רבתי איתך.

תקרא לי בשם שלי הפרטי.

עדיין, אסור לשמוע לו, כן? זה מלשון כבוד, דעת תורה והכול.

היחיד בארץ שקיבל ברכה מהרבי מלובביץ',

על ברית מילה זה הוא.

היחיד בארץ, מכל הזה, קיבל מהרבי ברכה אישית ונתן לו שטר ברכה.

שיזכה למול לאלפים ובלי תקלות ובלי זה.

מגדולי המוהלים, 50 שנה בתחום.

אז פה אנחנו רואים שאנשים לא מחפשים. אדם שמחפש את הכבוד הזה, הכבוד הזה בורח ממנו.

מתי הכבוד נפגש עם האדם?

זה על דרך מה שנלמד בפרקיו, הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאים את האדם מן העולם.

מתי הכבוד נפגש עם האדם? אחרי מאה עשרים.

ראיתם יורצייט יותר גדול משל רשבי הקדוש?

מישהו הכיר את רשבי?

אפילו התמונה שיש בבית זה חרטא, זה לא התמונה האמיתית. לא היה אז תמונות וציורים.

איזה מישהו עשה ככה ציור, החליט לעשות מיליונים.

וזה מתגלגל, ואנשים, וזה, ותמונה של רבי שעון ברוך חי.

מהשואה אין תמונות בקושי.

ככה, בשחור לבן, ומצאו איזה אחד עם צבעוני, כבר נהיה רעש גדול.

אז בזמן התנאים הקדושים היה תמונות?

לא היו ציירים?

איזה ציירים? איזה ציירים? אנשים ישבו ועסקו בתורה.

וגם, אפשר לצייר כזה קדושה וטהרה של רבי שעון ברוך חי.

אז מחילא אם עכשיו נגיד הבבא סאלי הוא, זו התמונה שלו האמיתית.

יבואו עוד עשר דורות, יגידו לא זה. לא, אבל זה, ראו אותו אנשים, יש וידאו שלו.

גם על החפץ חיים, מה שפרסמו את התמונה, זה לא מדויק.

כי הנה, בא סרטון והכחיש את הדבר הזה.

החפץ חיים נראה בתמונות גבוה,

הוא בכלל נמוך היה.

כפוף, קדושה, עופפתו.

היום, לצערנו הרב, כולם תמימים, או, זה ככה, זה ככה, זה ככה, מוכרים לו ערק, מחיה,

שמים לו איזה מטבע, אתה לא ידע מה עשו בהידרדרות.

מכרו מטבע, אמרו, רבי דוד בירך על זה וזה וזה, בסוף שלחו לבדוק, לא בירך ולא נעליים.

ואלפים תרמו, תרמו, בסוף

רבי דוד אמר, אם לא תבטלו את זה, אנחנו...

השם ירחם.

לכן הוא אמר בפשטות,

ואנחנו רואים שהברכה הפשוטה של האדם התמים, השלם כאברהם אבינו עובדת בלי משבר אחים וכוונות וכאילו.

וזה בשביל המעטפה,

לא בשביל האמת.

הוא לא באמת רוצה, הוא רוצה את המעטפה שלך, לכן הוא עושה משברה וזה.

מה פשוט, תראו איך הרב מברך.

תהיה בריא,

תהיה איזה ככה, זה בקצרה ותיק עובד.

זה כמקסי גלגלים, ההוא ככה, זה נס פה, נס שם, זה ניצה לו.

השתבח שמו בברונה, פשטות.

ונעתר לו, הקדוש ברוך הוא נעתר לתפילה של אברהם אבינו.

למה זו הייתה תפילה מלב?

מישהו כמו אברהם אבינו, חוטפים את אשתו, מה היה צריך להגיד? אתה יודע מה? שיחנק.

שלא יהיה להם ילדים. יאללה, אני אתפלל שלא יהיה לו.

לא יגמור את שלטתו.

מה לא היה מקלל אותו שם? מה,

לקח את אשתי בלגן, בתקשורת, היה רץ לכל הזה.

עוד הוא מוחה לו.

עוד מתפלל שיהיה הכל בסדר, שיהיה הכל טוב, הכל...

שנאמר, ויתפלל אברהם אל האלוהים, איזה מידות, איזה השתבח שמו בעולם.

ויתפלל אברהם אל האלוהים, וירפא אלוהים את אבימלך ואת אשתו והמעותיו האלה ילדו.

כולם, מקייטנם ועד גדולם ועד הביצי כינים,

חזרו להמליץ.

אחרי הכל זה, חזרו ללדת, הכל, ברוך השם.

פרק שבעה ועשרים, הניסיון השישי.

באו אליו כל המלאכים,

ויהי בימי המרפל, מלך שנעה, ריח מלך ואסר, גדור לעומר וכו'.

באו למה, בשביל מה באו לאברהם אבינו?

מה, הוא מלך? מה הוא?

רצו להרוג אותו.

לא רוצים דמות כזו בעולם,

שתחזיר בתשובה, שתחזק, שתשנה. רוצים הם לשלוט, מלאכים.

כבוד שלהם, מלוכה, עושר והכול. אז הוא הורס, הוא הורס את הכל.

אף אחד עכשיו לא בא אליהם.

ללשכה, מה יהיה?

יהיה רק ללשכה, אז בשביל מה הם צריכים לשכה?

באים ונלחמים אברהם אבינו להרוג אותו.

אמרו,

איך נתחיל איתו?

אבל אין לנו קשר אליו.

הוא אף פעם לא דיבר עלינו.

הוא כל הזמן מזכיר רק את הקדוש ברוך הוא.

אתה נכנס אצלו באוהל, תברך.

תעשה ככה, תעשה פה, תעשה שם.

יש מדרש, כי מדומני שהוא אמר שנמרוד יום אחד נכנס לאוהל של אברהם אבינו.

אם אני לא טועה, זה נמרוד,

והוא נתן לו שם לאכול ולשתות. הוא אמר, אבל בתנאי שאתה מברך.

ולא היה לו ברירה ובירך. אני חושב שזה מדרש.

אז אנחנו רואים אפילו את נמרוד שהיה גדול הכופרים וקרא לעצמו אלוה.

גם הוא בסוף נכנס לאברהם אבינו, לחזה שלו, לבית תמחוי,

ושנה את דעתו.

אלה באים לעקור.

רוצים לעקור, איך נעקור? איך נתחיל עם אברהם? הרי הוא לא דיבר עלינו, הוא לא אמר לנו כלום.

אז בואו נחפש אותו בציציות.

אז מה עשו? הלכו, חטפו את לוט.

חטפו את לוט, אמרו, אם התעסקנו עם לוט, זה בן אחיו,

נסתום וגם הוא יתעסק איתנו.

הוא יבוא אלינו לבד, אוטומטית, לא נצטרך לרוץ אחריו.

אמרו, נתחיל ראשון בבן אחיו ואחר כך נתחיל בו.

ובשביל לוט לקחו את כל רכוש סדום ועמורה. אתם מבינים מה זה?

הם הולכים להילחם בעיר שלמה בשביל איזה בן אדם. אתה, תעשו מבצע, תביאו את הימם שלכם, יחטפו אותו, נגמר.

מה אתם, לא.

אנחנו נהרוג את כל העיר, ניקח את כל הרכוש,

נעשה שם שמות,

וכל זה בשביל שהמטרה שלהם בכלל לא סדום,

לא עמורה, המטרה שלהם בכלל אברהם אבינו, שיבואו להילחם איתם ולהרוג אותו.

ואחר כך שבו את לוט ואת רכושו שנאמר, ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה.

ובא מיכאל והגיד לאברהם,

אז יש פה מחלוקת מי זה נקרא הפליט,

כתוב ויבוא הפליט,

מי זה הפליט? אז יש מחלוקת,

יש דעה שאומרת זה על עוג מלך הבשן,

שהוא נותר.

למה נקרא שמו הפליט שהוא נותר? בימי המבול וכולי.

נפלט.

ודבר נוסף,

מאן דאמר אומר שזה מיכאל.

מיכאל,

שר ישראל, הוא בא ואומר לאברהם אבינו,

שנאמר, ויבוא הפליט ויגד לאברהם העברי,

מיכאל, שרו של עולם הוא,

מגיד, שנאמר, ובעל כנפיים יגיד דבר. זה פסוק בקהלת.

ולמה נקרא שמו פליט?

לפי שבשעה שהפיל הקדוש ברוך הוא את סמאל וכת שלו ממקום קדושתו, אתם זוכרים?

שסמאל היה בקבינט, ואז הוא שמע את העניינים של נעשה אדם בצלמנו, וחיפש את הפראייר, ומצא את הנחש שהיה בדמות גמל, מה ששמע בפרקים הקודמים,

והלך והחטיא אותו, ורכב עליו, ונתן לו עצה ללכת ולהחטיא ולגרום להרס ומוות בעולם.

אז הרי הגרוש ברוך הוא סילק את סמאל ואת הכת שלו ממקום מושבו, מהקבינט, הם כבר לא בקבינט.

ואז מי הגיע?

ואז גם מיכאל נמצא שם,

הרי יש הרבה שרים וחשובים שם בעולם,

לא רק סמאל.

ולמה נקרא שמו פליט? לפי שבשעה שהעפיל הקב' ברוך הוא את סמאל וכת שלו ממקום קדושתו, אחז בכנפו של מיכאל להורידו ולהפילו.

שמתם לב מה קורה פה?

וזה ימשיך הלאה, הדבר הזה.

שיעקב יחזיר לו בחזרה, ויעקב זה משורשו של מיכאל,

שהוא שר ישראל.

והפליט זה הסמאל הזה, סליחה,

והסמאל זה הכת של מי? של איסוב.

ואיסוב, הוא אוחז בחזרה, אוחז בכף יריחו,

והייגע בכף יריחו, והוא תפס אותו, וירקי לא יכול לו, הכניע אותו בחזרה.

ואז הם פותרים את זה עם ברכה, אז אין סתם בדבר.

אז מה הוא עשה? הוא ראה שהוא הולך ליפול פה, מה הוא עשה? תפס במיכאל, בכנפיים שלו, שגם הוא ייפול איתו.

אמר, למה שישראל יישארו פה

ואני לא?

צ'ק, גם אותו משך איתו.

לכן הוא נקרא פליט.

הוא פילטו, הקדוש ברוך הוא, מידו.

בא הקדוש ברוך הוא, הסית אותו, והציל את מיכאל.

לפיכך נקרא שמו פליט.

שמי סייע בעדו, הקדוש ברוך הוא.

ועליו אמר יחזקאל, בא אליי הפליט מירושלים, לאמור הוכתה העיר.

יפה.

לקח אברהם את שלושת תלמידיו ואת אליעזר עבדו עמו,

ורדף אחריהם עד דן ופמיאס.

שנאמר, וירדוף עד דן.

ושם נתעכב הצדיק, ששם נאמר לו אברהם, תהיה יודע שבני בניך עתידים לעבוד עבודה זרה.

שנאמר, ויעשם את האחד בבית אל, ואת האחד נתן בדן.

מי זה היו השלושה שהצטרפו עם אברהם אבינו?

ענר, אשכול וממרא.

שהוא גם אותם חיזק,

והם היו נקראים חניכיו, תלמידיו,

שחינך ולימד אותם בדרך טובה כמחנך לנער על פי דרכו.

והם היו ילידי ביתו, והם עבדיו ומקנת כספו וילידי ביתו, שכולם היו כלולים באליעזר.

כי כשאליעזר ניתן לנמרוד,

הרי נמרוד שלט על כל העולם,

כי אליעזר ניתן לנמרוד, כולם ניתנו לו גם.

אז הם כולם שייכים לאברהם אבינו.

מבינים למה הפלסטינים רוצים פה, ישראל.

הם טוענים שאברהם זה סבא שלהם.

אז גם מגיע להם זכויות.

יפה.

ושם נתעכב הצדיק, ששם נאמר לאברהם, תדעי יהודה שבני בניך עתידין לעבוד עבודה זרה, שנאמר, וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדם. ושם הניח תלמידיו ונשאם עמם.

אפילו יוצאים למלחמה, לוקחים את התלמידים עם אנשים,

שלא יהיו בעיות.

למלחמה,

לא לשחיטה.

שזה פשוט. למלחמה אפילו אתה יוצא.

ולקח אליעזר עבדו,

עמו,

מניין אותיות שמו של אליעזר שמונה עשר ושלוש מאות. שלוש מאות שמונה עשרה. אליעזר,

כמה זה בגימטריה? שלוש מאות שמונה עשרה.

וירק את חניכיו ילידי ביתו,

ורדף אחריהם עד משמאל לדמאסיק, שנאמר, ויחלק עליהם לילה.

שמואל הקטן אומר, שם נחלק לא הלילה.

איזה לילה?

שהיה מקודם.

הוא הלילה שעתיד הקדוש ברוך הוא להכות בו

את בכורי מצרים.

וזה הוא חילק, הקדוש ברוך הוא דילג, פסח,

על בתי בני ישראל בנוגפו את מצרים ואת בתינו הציל. אז נתחלק הלילה הזה.

יש פה חלוקה מסוימת.

הוא הלילה שצעדנו.

עשינו חציו ליל הסדר, חציו להשם, חציו לכם.

בצעדת בני ברק כדי לקיים מצוות ברית מילה בנץ.

שמעתם? שעתיים וחצי הליכה עם הרב ישי.

והוא הלילה שהיכה בו אברהם את כל המלכים,

שנאמר, ויחלק עליהם לילה. שימו לב, זה מקל ההיסטוריה.

הוא הורג את כל המלכים והקדוש ברוך הוא הורג את כל הבכורים.

ועל זה נאמר, ויהי בחצי הלילה.

והשם היכה כל בכור.

הילל הזקן אומר,

לקח אברהם את כל רכוש סדום ועמורה וחזר בשלום,

ולא נעדר לו אחד.

עד אחד. הכל הוא החזיר עד הסוף.

אפילו שרשרת אחת הם לא פילחו.

שנאמר, ויישב את כל הרכוש. והיה אברהם מתפחד, ואמר, אפשר שהרגתי כל האוכלוסין הללו,

ולא נמצא בהם צדיק אחד?

אולי היה איזה מישהו שהוא ככה,

כמו אלה שבאמת רוצים לעבוד בישראל, מהפלסטינים. באמת רוצים לעבוד. לא באים לפיגועים.

הם באמת רוצים לעבוד.

צדיקים, נו מה.

צדיקים עד הקריזה,

זה נקרא.

והיה אברהם מתפחד, ואמר שאפשר שהרגתי את כל האוכלוסין הללו ולא נמצא בהם צדיק?

אמר לו הקדוש ברוך הוא על דירה אברהם.

אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאוד.

יש לך שכר, אתה הרגת כל כך הרבה.

לא כמו היום שלוקחים חייל.

לא משנה, עשה טוב, לא עשה טוב. לא נכנסים לפוליטיקה הזאת.

ועכשיו שוחקים אותו הדק היטב היטב הדק.

מכל הכיוונים.

והפגנות, ובלגן, ומחלוקת בעם, ועוד פעם,

ושמאל אומר ככה, וימין דוחה ומקרבת, וקיצור, בלגן.

מה עשה כבר?

אז נגיד שהוא בסדר.

נגיד שהוא לא בסדר. אז מה אתה רוצה ממנו, מסכן?

כן.

והיה אברהם התפחד, אולי נמצא צדיק. אמר לו, רגש ברור, אל תירא אברהם, אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאוד.

ועל זה אמר, אורך ברגליו לא יבוא.

לא בא ברגליך לכלוך בדבר הזה. גם כשאתה רדפת אחריהם,

כל כוונתך הייתה לעבוד את השם יתברך.

אז לא היה לך אפילו פסיק של מחשבה לא טובה.

פסיק של מחשבה לא טובה?

זכרך הרבה מאוד.

תראו מה זה עבודה אמיתית ושלמה שהיה לאבותינו הקדושים.

שגם כשהם הולכים למטרת מלחמה,

בשם מי הם נלחמים?

לא בשם צה״ל.

לא לפעמים בשם הכבוד, שיגידו, שייתנו להם אות בבית הנשיא.

בד' באייר. לא בגלל זה.

לאן הם הולכים? הולכים בשם השם. כמו שאנחנו מזכירים בתהילים, דוד המלך. ואנחנו בשם השם אלוקינו נזכיר.

ואז הם הכרו ונפלו ואנחנו קמנו ואני תודה.

אם אדם לא יזכיר שם השם חבל על הזמן.

הגדוש ברוך הוא בכלל, נכון?

הגדוש ברוך הוא בכלל לא ייתן לו שום הצלחה,

שום חסד, בכל דבר ועניין הדבר הזה.

סיפרתי את זה השבוע כבר פעם שלישית היום,

פעם שלישית גלידה.

תראו איזה גלידה טובה.

אמרתי לכם, משכנתה, בעזרת השם, רוצים להרחיב את הגבול גם ברוחני וגם בגשמי.

ובא מתווך אחד, לא משנה שהוא כבר מביא הרבה קליינטים, הוא הביא איזה מורה אחת מצפון תל אביב.

אימא.

והבת שלה רוצה להתחתן בשאינו מינה.

השם ירחם, אפילו לא טוב להזכיר את הדבר הזה בבית הכנסת.

משוגעים עד הסוף.

והוא אומר, הם נותנים מחיר הכי גבוה לדירה. כולם נתנו מיליון 200, נותנים מיליון 250. כבוד הרב, עוד 50 אלף ילדים, משפחה,

פחות משכנתה.

ואני חושב, אני אומר, תגיד, אתה משוגע?

בבית הזה עשר שנים אני נמצא, כל הקירות ספגו פה תורה. 13 פלוס ספרים כתבתי.

איך אני יכול להביא את הבית שלי עכשיו לטומאה הכי גדולה שבעולם?

שזה האיסור הכי גדול, והתורה הקדושה צעקה על הדבר הזה.

ועוד אני יישב בארץ ישראל כאלה אנשים?

כאלה אנשים צריכים לומר בחוץ לארץ. ותקיא הארץ את יושבי האנשים האלה.

אני אביא אותם לבניין כזה?

איך אני יכול לעשות כדבר? אמרתי, אני מוכן להפסיד 50 אלף

ולא מוכר להם.

והם רוצים פוטנציאל רציני, מוכנים לקנות, עכשיו!

מתי אתה יוצא? אמא שואלת אותי, מתי אתה יוצא?

אמרתי, אני לא יוצא, שנה.

לא יוצא.

שנה מחכה. לא, לא, עכשיו, מזומן.

משלמים.

איך אני אהיה? בשביל עוד 50 אלף?

ה-50 אלף האלה זה לא ברכה, זה הקללה הכי גדולה.

וזה קללה שרודפת את האדם.

וזו תאוות בצע של כסף?

גם אם אין הלכה בדבר הזה, השכל אומר את זה.

איך אתה יכול למכור בית של תורה והכול לעבירות שכאלה גרועות?

סיפרתי לכם, יום אחד לפת המתווכים מהשיעורים שלנו,

הוא פונה ואומר, כבוד הרב, דחוף. מה?

הוא אומר, בוא תראה מה זה צרה.

הוא הזכיר את הבית, והוא לא ידע ששם השם ירחם, הם עשו את הבית הזה לבית גילולים ושיקוצים.

והם מתקשרו, הוא אומר, תשמע, כל הקיר נהיה פה כתמים, אנחנו לא יודעים מה זה.

באתי, הייתי בהלם.

באמת, זה נראה משהו מוזר. אמרתי, יש רדיבות, משהו מהגג, נזילה? הוא אומר, כלום, הכל חדש.

זה בית שעשיתי בשביל הבן, החתן שלו והבת שלו.

והם רצו מקום אחר, אז הוא הזכיר להם דירה במקום אחר, ובדיום הזכיר את זה, והוא לא ידע.

אמרו לו, תקשיב,

מה הם עושים פה בפנים?

הוא אומר, זה השם ירחם, ועשו הסבה.

אמרתי, איך זה, איך אתה שם כזה דבר, וזה סמוך לבית כנסת.

עדיף שזה יישאר סגור ותפסיד כל חודש,

מאשר שתעשה כזה דבר. הוא שמע,

ברוך השם לעצתי, העיף אותם.

לא סוף החודש, אמר, סוף שבוע.

חפשו, הוא כזה קריזה, קחו את הכסף,

סוף שבוע, עכשיו, האמר נגמר, סוף שבוע אתם עפים.

לא יודע איך זה, הוא אמר, איך נעשה? אמר, אני אביא לכם את ההובלה.

סידר להם הכול, שלח אותם משם,

שיפץ שם וסייד, הכול, לא חזר מאומה.

אמר, תראה כמה,

כתוב, קירות הבית מעידים על האדם, אתמול למדנו בשולחן ערוך את זה.

שאם אדם חס שלום, לא בצניעות בבית שלו,

קירות הבית יעידו עליו, בשמיים, אחרי מאה עשרה, יגידו, איך אתה ככה הסתובבת, איך עשית?

אז אם אדם יושב או עוסק בתורה,

קירות של הבית סופגים קדושה, מקיים מצוות קדושה, שירי שבת, קדושה,

דברי תורה, קדושה.

כל דבר של קדושה קדושה, דבר של סתרא החרא,

סתרא החרא, טומאה טומאה.

אז איך אתה יכול להכניס לשיא קדושה, פתאום טומאה?

על מי? מי ייתן את הדין וחשבון על זה? אותו אחד שהכניס את הטומאה הזאת.

אז אמרתי, עדיף להפסיד את הדבר הזה, כמו פה, גם הסיפור שלו, עדיף להפסיד את הסחירות הזאת,

זה סכום גבוה, הם משלמים שנה מראש,

כאלה, יש להם הרבה.

עדיף להפסיד את השנה מראש הזו ולא להכניס כזה דבר.

והאדם לא יתפתה, כי יצר המפתה את האדם, הוא אומר לו, 50 אלף, זה לא...

תמצא, תמצא, אין איזה רב שמתיר לך אף להיות.

לא יכול להיות. בוא תשאל, טעות, תראה, הוא יתיר לך, הוא יגיד ככה, ופה, ותירוץ כזה, ואתה אווררר.

אז זה חרטא ברדא.

זה חרטא ברדא.

זה לא עובד השם באמת, ביראת שמיים אמיתית, כי הוא מבין פה שזה הכול בסדר. וזה לא בסדר.

זה אש. איך אתה מכניס כזה דבר?

ברוך השם שעמדנו בניסיון.

זכינו להיות מבני בניו של אברהם אבינו, לעמוד בניסיון.

ניסיון קשה. בזמן האחרון יש כאלה כמה...

אלפים, נכון, נכון. כמה מזכירים לגולים ולזה... נכון, נכון.

הוא לא מאוד מדהים ביניהם. השם ירחם.

אני אמרתי פה מקודם למישהו בחוץ.

מי חגג עצמאות?

אלה שהם בכלל לא יהודים?

איזה עצמאות? אתה יכול לחגוג עצמאות פה,

שכל רגע יש לך פיגוע דריסה, פיגוע דקירה, פיגוע זה? איזה עצמאות יש לך פה?

אנשים מפחדים ללכת בירושלים.

כל רגע מסתכלים אחורה, קדימה, רואים איזה מישהו ככה עם מעיל,

שקצת קר לו שם מעיל, בגלל שאנחנו חושדים אולי מחבל, אולי פה, אולי מטען, אולי זה, אולי פה.

יותר מזה, אתמול היינו ברחובות בשיעור.

וראיתי בשתי מקומות, גם על הדרך, גם בנס ציונה, גם שם ברחובות.

המשטרה כבר מפחדת. היא לא שמה שומרים עם גדר כזה, למה אם יבוא משאית או משהו לפיגוע עתק.

הם שמו משאיות של העירייה, המשאיות המסיביות של הזבל,

כזה שיסגרו את המדרחוב, איפה שצועדים שם כל החוגגים.

או אוטובוס.

למה? כי זה דבר קשה להפור אותו, קשה לפגוע בו ולעשות פיגוע רציני.

אז תראו איזה פחד יש להם

כדי שאיזה סמרטוט מחבל לא יבוא ויעשה איזה פיגוע.

עד כדי כך.

זה אמרנו, אם השם לא ישמורים כשפשקת שומר.

אז מי שמח בזה? מי חוגג?

איך אתה חוגג עצמאות ואתה מפחד כל רגע ורגע?

זה עצמאות.

אבותינו הקדושים שבאו לארץ,

כל מטרתם וכוונתם הייתה לעבוד את השם.

משה רבנו נתאווה לקיים מצוות התלויות בארץ, ולא זכה.

רק בני בניו, זרעו אחריו, מקיימים.

ואנחנו, היום יש לנו הכל, ומשמידים עשרות טונות של מלפפונים,

ואת כל הברכה של השנה השביעית זורקים לפח.

למה?

מה, אנחנו נפסיד?

מה תפסיד? תתרום את זה לנזקקים.

תרוויח עולם הבא.

תרוויח שכר.

תרוויח ברכה פי כמה וכמה. לא, אין אמונה בהשם יתברך.

אם אם אין אמונה בהשם יתברך, יהיה רעב.

ויהיה רעב בארץ.

מה האדם אחר כך יגיד? זה יהיה יוקר. כן.

למה זה יהיה? בגלל אותם הרשעים שמשמידים.

אז יש כמה צדיקים ששמעתי שהם דואגים ומביאים איזה כל מיני ארגוני חסד

לתור מסייעים שיחלקו למשפחות של נצרכות.

אבל כל השאר, מה פתאום?

עדיף שלא יאכלו, ואנחנו לא נפסיד.

השם ירחם.

כן.

אז אברהם אבינו פחד, והיה מתפחד ואפשר שאמר, אולי הרגתי מכל האוכלוסין ולא נמצא בהם צדיק. אמר רגוש ברוך הוא על דירה אברהם.

ועל זה נאמר אורח ברגליו לא יבוא, לא בא ברגליך לכלוך בדבר הזה.

רבי יהושע בן קרחה אומר, אברהם התחיל ראשון לעשר בעולם.

מי עשה את המעשה הראשון בעולם? אברהם. לקח את כל מעשר סדום ועמורה,

וכל מעשר לוט בן אחיו, ונתן לכהן הגדול שהיה,

שעדיין,

מי זה היה?

שם בנו של נוח,

והוא כהן לכלא עליון.

ונתן לשם בנוח שנאמר, וייתן לו מעשר מכל.

יצא שם בנוח לקראתו, וראה את כל המעשה אשר עשה וכל הרכוש שהשיל,

והיה טמא בליבו.

איך זה יכול להיות?

למה הוא גדל בדור? שם כולם היו גנבים.

מושחתים. הוא אומר, איך זה יכול להיות שיש פה איזה אחד כזה שהוא ככה בין טובים זה נקרא בין טובים? איך זה יכול להיות שיש כזה דבר?

התחיל מהלל ומשבח ומפאר לשם בוראו

ואמר הוא ברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך עמד אברהם אבינו והיה מתפלל

זה אחד הסיבות כנגד המגן הזה שהוא אמר

אשר מגן צריך בידיך תקנונו את העניין של מגן אברהם

מלך עוזר ומושיע ומגן, ברוך אתה השם, מגן אברהם

ביושבור הוא הגן על אברהם אבינו נתקנה העניין הזה, הברכה הזאת

שאתה מגן לי בעולם הזה שנאמר אנוכי מגן לך

שכרך הרבה מאוד

פה בעולם הזה הגנתי עליך ובני אויביך

אבל העולם הבא שכרך הרבה מאוד

וזה מה שאנחנו אומרים הוא שתקנו קודם סיום הברכה

מלך עוזר ומושיע ומגן שזה קאי על אברהם אבינו

יפה

עמד אברהם אבינו והיה מתפלל לפני קודש הבריחו ואומר ריבון כל העולמים

לא בכוח ידי עשיתי את כל אלא בכוח ימינך אם זה היה צהל מה היה אומרר?

שישים ושמונה שנה

מטס

מטס

של גאווה בחופי ישראל

איזה גאווה

אמר לי היום אותו רבי הוא עשה ברית שם באחד הבסיסים

הצבאיים של תל נופקין הוא אמר

טיל אחד מיליארד או מיליון דולר

אחד טיל אוויר אוויר זה נקרא

וכמה מטוס שווה? הוא אומר צלמנו ליד מטוס קרב ועלינו שווה כמה מיליארדים

אלפים של מיליארדים

הוא אומר זה מה זה השתבח שמו בורא העולם

וכמה כל מצווה ומצווה שהאדם עושה שווה?

פי כמה וכמה יותר מיתי לך וכמה היא מגנה

וכמה היא משמידה

מחבלים וכל אלה שמתפוצצים

פי כמה וכמה יותר אז זה יותר ממיליארד שווה אז תעשה את זה תמורת זה לא תצטרך את זה

לכן אברהם אבינו בא ומתפעל הקדוש ברוך הוא אומר ריבונו של עולם לא בכוח ידי עשיתי לא מתגאה לא עושה עצמאות לא עושה עצרת לא עושה טקסים לא מדליק משואות לא עושה שום דבר

מדליק נר לעילוי שמת הצדיקים, זה כן.

מדורה לכבוד רשבי הקדוש,

זה כן אני עושה.

אבל מה אני עושה? אני משבח אותך כי הכל בכוחך.

כל מה שעשיתי לא בכוח ידי עשיתי את כולל אלא בכוח ימינך,

שאתה מגן לי בעולם הזה לעולם הבא שנאמר ואתה אדוני מגן מעדי בעולם הזה כבודי ומרים ראשי לעולם הבא.

כי אם אדם יישב פה בעולם הזה וככה סטנדרט,

לא מצוות ולא עבירות.

הוא יכול להרים את הפרצוף שלו בעולם הבא, להסתכל על מישהו?

כולם שם מלאים מצוות פי כמה וכמה, אלפי רימונים.

מלאים מצוות כרימונים. אלפים, טיל לטילים של משאיות, של מצוות שאסור.

גדול לעולם. אתה יכול להרים את הראש שלך לידם, ליד רשי הקדוש,

ליד רבי שמעון בר יוחאי,

ליד הסטייפלר, ליד הרב אלישיב, אתה יכול להרים את הראש? אתה לא יכול להרים את הראש. למה?

מי אתה לידם? אפילו לא עפר.

אז מה?

אלא אם כן אדם ידבוק במצווה ויעשה. בא אברהם אבינו ואומר ריבונו של עולם ואתה השם מגן בעדי בעולם הזה, הגנת עליי, מגן אברהם.

וכבודי הוא מרים ראשי לעולם הבא,

כי אלמלא כל המעשים שלי והכול לא יכולתי להרים ראש בעולם הבא.

וזה שאתה עכשיו אמרת לי שהכל בסדר,

הרגעת אותי, זאת אומרת שקיימתי מצווה.

מצווה כזו חשובה אני יכול להרים ראש.

וענו העליונים ואמרו ברוך אתה השם, מגן

ההסתבך שהוא באומנה. יפה.

נעבור למוסר.

אי אפשר בלי מוסר.

אמונה.

או,

דיברנו על אברהם אבינו,

אבי אבות האמונה, אנחנו עוסקים בנקודת האמונה.

לקדיש, לקדיש, זה מסתיים עוד מעט. לא, לא, אני הולך לומר את השם.

אמונה היא הייתה לראש פינה,

כי המאמין בהשם אשר מלוא כל הארץ כבודו ועיניו פקוחות על כל דרכי בני אדם,

לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו צדיק באמונתו יחיה.

כי בוודאי ייזהר בקיום כל המצוות ובדקדוקי המצוות,

ויהיה זריז במצוות וייזהר להיות נקי מכל חטא.

ויתגבר כארי לעבודת בוראו ולא ישוב מפני כל, כי בעיניו יראהו ולבבו יבין כי שם ה' נקרע עליו ואינן משוטטות בכל הארץ.

כי עין רואה

ואוזן שומעת וכל מעשיו בספר נכתבים.

ויאבוש מפניו ויעבוד עבודתו עבודה שלמה ביראה ואהבה ושמחה רבה, ויאמין באמונה שלמה.

כי ישכר טוב לצדיקים לפי רוב המעשה ולפום צער ההגרה.

ועונש רב אמר לרשעים על כל דבר פשע.

ופלס מאזני משפט ביד ה' לתת לאיש

כדרכיו כפי ערכו והשגתו ויכולתו ולפי הדרכה והשמחה

מערכה לקראת מערכה.

ויש עוד גדר של אמונה, זו אמונה אחת. אמונה שנייה, אחרת ממנה,

אשר נמשך ממנה כמה מעלות טובות, דהיינו להאמין בהשגחת האל יתברך בתחתונים על כל פרט ופרט.

מה שנעשה פה, הכל בהשגחת הקדוש.

ושאין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן גוזרים עליו מלמעלה. אדם הולך לעבוד ארבע-חמש עבודות.

קורע את עצמו.

מצאת החמה לצאת הנשמה. אתה חושב שתגמור את החודש?

אם ראש בחור רוצה, יבוא לך איזה אחד, ישדוד אותך.

ראינו, עשו שוד השבוע. ראיתם את זה? את הסרטון הזה.

שלחו איזה סרטון ככה.

שזה אחד, עשו שוד עכשיו. פעם באים לזה, לכספרית, אז מכניסים את האקדח מתחת לחלון ועושים שוד.

והשודד עכשיו התקדם, בא בריצה, קפץ מעל הזה, מלמעלה נכנס.

פתח להם את המגירות, כל האנשים לא הבינו מה קורה, הוא נכנס שם מלמעלה.

ועוד אחד ככה, ואנשים,

ככה. אחד מסכן עומד שם בתשלומים, רואים אותו.

עומד עם התשלומים, מחכה.

השוד השוד אומר לו, זוז מפה, זוז, תעמוד. הוא לא הבין, הוא כמו אלתו, הוא אומר לו, בכבוד, בכבוד, כאילו השודד, מה זה שאני אעשה? אני עומד לשלם.

מזל שלא הרג אותו גם. מה אתה עומד שם, משוגע? ותברח החוצה, כל נפשך בך.

בהלם אנשים.

וזה השודד נכנס שם, צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, ברח והספיק לברוח.

ולא תפסו אותם, ולא הכול.

אין אדם נוקפץ במינמטה עד שמכריזים עליו מלמעלה.

ומפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

הוא נותן לאדם בחירה, תבחר אתה.

אתה רוצה להיות טוב? קח. הנה המפתחות בידיים שלך. אתה רוצה להיות רע?

בידיים שלך.

בין הבעות בידי שמיים ובין הבעות בידי האדם. כי הרבה שלוחים למקום, לטוב ולמוטב. ואם תרצה, הרי שברור ידאג לך.

אבל רק תבקש, פיתחו לי פתח.

והוא נותן כוח לעשות חיל, כי לא לחכמים לחם ולא לקלים המרוץ.

גם חכם,

לא בשבילו היה לחם.

גם את הסיפור של בעל מאפיית אנג'ל,

שהוא בעצמו לא יכול לאכול מהלחם שלו.

רוטשילד,

עם כל העושר,

לא יכל לפתוח את הכספת מבפנים, אז זה היה מתקדם.

היום זה כבר מתקדם.

אפשר גם לפתוח מבפנים.

מת מרעב. העשיר הגדול מת מרעב.

מבהיל.

כי לא לחכמים לחם ולא לקלים המרוץ.

ומתוך כך לא יחוס על חסרון ממונו במקום עבודת קונו.

לא, לא, אני ממהר לעבודה, אז אני

נחרבש בתפילה ככה.

זה הבוס דואג לך למשכורת?

לא, הבוס ברור דואג.

כי אם לא, גם הבוס יפטר אותך. מה, לא ראינו פרי הגליל, פרי עוף, פרי זה, לא יודע, כל המפעלים שם בדרום,

שפיטרו שם אלפי עובדים?

הם סמכו על הבוס, על הבוס, והנה,

הבוס הראשי אמר, יאללה, כולם הבניתה.

מה עשו?

לא שר האוצר ולא זה, אף אחד לא יכול לעזור.

ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר.

רק יכלכל דבריו במשפט כהוגן וכשורה על פי התורה, ולא יקפיד ולא יחניף ולא ישנא את איכה ולא יקום ולא ייטור.

כי ידע ויאמין כי השם אמר לו, כלל.

גם כשהוא מדבר עליך, זה מהשם יתברך, יש תבח שמו.

והכל מאיתו לנקוט את מעוותו לטובתו. אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא.

צדיק השם בכל דרכה וחסיד בכל מעשיו, וכל דעבד רחמנא לדעבד.

ומתוך כך יקבע עליו דין שמיים בשמחה ולא יקוץ בתורכתו. ושורש הכל להאמין בכל דברי תורה ובכל דברי סופרים.

שאדם אומר, מה, אבל מה אמרו? זה קיצוני, זה לא מובן, זה לא פה.

מה, אתה חושב, סתם חכמים ישבו ותיקנו את מה שתיקנו?

סתם חכמים אמרו, סתם חכמים עשו, לא.

כל דבר שעליה, מסייעתא דשמיא גדולה מן השמיים לעשות את הדבר הזה.

לגדר גדרים לכל דבר.

ואם אין דעתו, סובלתו יתלה בחסרון ידיעתו וקוצר השגה. אתה לא מבין, זה לא בגלל שאתה...

זה בגלל שהשכל שלך קצר מלהבין.

מה אתה מכניס לפה שלך? מה אתה מתפלל? איך אתה מבקש בתפילה?

אנחנו אומרים הוא יפתח ליבנו בתורתו וישים בלימינו עבדו ויראתו לעשות שונו לעבודו בשלם. אני צריך להתפלל כי אין תכוננו.

והער איננו בתורתך. כמה אדם מכוון בזה, אה?

או שהוא קורא את זה שתיים מקרא ואחת, אפילו לא שתיים מקרא ואחת ארגון.

עוד פעם מדלג, זה קופץ מפה לשם, מקרא תשמע לזה, גמר יאללה עמידה תפילין הביתה נגמר.

אתה מתפלל שאגב שהוא יאיר את עיניך בתורה?

אתה מתפלל להבין בינה, להבין, להשכיל,

לשמוע, ללמוד אמת. אתה מתפלל על זה או שלא?

ובואו ראה כמה גדולים דברי החיים שאמרו שכל התורה כולה כלולה וספונה במידת האמונה.

ורבים אומרים בפיהם שהם מאמינים... אני מאמין! איך אומר החילון? אני מאמין בלב, בלב.

אם יוציאו את הלב שלו על האש, יראו הכל שחור.

שום דבר לא.

וספונה במידת האמונה, ורבים אומרים בפיהם שהם מאמינים למאמינים, אבל מעשיהם משונים.

ועד למעשה הוא מפיק מידי דיבור, ועל הכל יביא אלוקים במשפט לאשר עליו חשכים.

ומלבד עונש העבירה עצמה הוא יקבל גם עונש על חוסר אמונה באשר נדבר.

איך אתה אומר, למה אתה לא מניף דגל, כבוד הרב?

מה, למה אתה לא שם דגל במרפסת?

כולם שמים דגל, שים.

אמרתי, דגל שמים רק בחג, נכון?

השנה זה מוקדם.

אז החג רק מחר, אז רק מחר שים דגל.

אבל אתה שם לפני יום הזיכרון, אז איך אתה מתאבל על זה?

אתה שם משהו משמח בזמן שצריך להתאבל?

זה אחד.

דבר נוסף,

אמרתי, אם תשים דגל של הקדוש ברוך הוא, אני אשים דגל שלך.

אתה רוצה שאני אשים דגל כחול לבן? אני אומר, שים ציצית, גם כחול לבן.

למה אתה לא שם את הכחול לבן הזה?

שזה אתה חייב מדאורייתא לשים דגל? אתה לא חייב.

זה ככה, הנהגה טובה, אולי אפשר לתלות את זה במידת גאווה, שרצו להראות,

הנה אנחנו פה.

הדגלים של השבטים לא היה כחול לבן.

הדגלים של השבטים היה משהו מיוחד.

אז תשים דגל שלנו, אנחנו נשים דגל שלך.

אם אתה לא שם דגל שלנו, איך אתה רוצה שאני אשים דגל שלך.

סיפרתי לכם עם רבי ינקלגלינסקי, מה הוא אמר?

למה הוא בתפירה? הוא אמר לו, מה אתה?

למה אתה לא עומד בתפירה, כבוד הרב?

למה הוא בתפירה?

אתה שומר שבת? אני חילוני, איך אני אשמור שבת?

אם אתה חילוני בשבת, אני חילוני בתפירה. כל אחד חילוני במשהו.

ואתם העשה ומפיק מידי דיבור,

ועל הכל יביא אלוקים במשפט לאשר הלך אשכים מלבד עונש העבירה עצמה,

הוא גם יענש על חוסר אמונה, זה עוד אני מאמין.

מאמין? תבצע את מה שאתה מאמין.

אם אתה לא מבצע, אז איך אתה מאמין?

נשתוממתי לראות היום. בפארק אברכים יושבים.

עברתי ליד תחנת דלק, אצלנו ביציאה מקריית שלום השנייה.

אתה רואה שחור או לבן כולם?

מחזיקים.

עודנו הבשר בין שיניהם ואוכלים.

איך אתה? אתה בן של מלך?

על מי אתה בא לעבוד?

אתה בן תורה או בן תורה?

יש בן תורה, זה הבן של העגל, של הפרה.

ויש בן תורה אמיתי.

אין בעיה, אתה רוצה לאכול? אין בעיה. אין איסור לאכול בשר היום.

זה לא תשעת הימים.

אין בעיה, תאכל, אבל בבית, מה אתה אוכל?

כל אלה שאכלו בחוץ פסולים לעדות.

אתה לא יכול לקחת אותו לא לכתובה,

לא לעדות, כלום. פסולים כולם לעדות.

מה הרווחת?

אה?

מה הרווחת?

אפילו תגיד, גידרת את המקור וזה.

איך אתה אוכל ככה?

כולם שם צנועים יושבים?

אה?

כולם שם,

לא שמעו מוזיקה?

כולם שמעו מוזיקה. ואיזה זמרים?

לא שמו רז יחיאל.

הוא חשב לא לשמוע בלא בשבתות ולא בימים טובים.

בדיסק שלו.

אז מה? מה, איך אתה יכול לשהות רגע אחד במקום כזה?

עברתי עם האוטו, ראיתי איזה מישהו, אמרתי לו, כבוד הרב, בוא, בוא תגיד לי דברי תורה.

אמרתי לו, אוי ואבוי.

זה מה שחסר לי עכשיו.

אסור להגיד אפילו דברי תורה במקום כזה.

איך אתה יכול לדבר דברי תורה?

וגם אם נגיד שאני אצא ואגיד דברי תורה, מה יגידו? תראה, תראה.

תראה, דמות רבנית

בפארק ביום העצמות ואומר דברי תורה.

ומול

גברים ונשים.

אה?

ואתה יכול להגיד שאתה לא נכשל?

אין אפוטרופוס לאריות.

אז זהו.

סגרתי את החלון וברחתי עם האוטו מהר,

שלא יספיק אפילו לבוא.

אוי ואבוי.

בקושי יש בעיה לפתוח חלון גם.

למה עומדים?

למה עומדים בצפירה?

לכבוד הנפטרים. לא, אין כבוד בזה.

אה?

מחר ואין מומרים. אדם נפטר לו אחד משבעה קרוביו,

שהוא הולך לבית העלמין, הוא לוקח איתו את המקלט, לשים את הזכה, לא.

הוא מחפש את הרב הזה שעושה את המשניות,

את הקדיש,

את ההשכבה, נותן לו כמה שקלים אחר כך, הוא תעשה השכבה טובה,

שהנפטר ינוח בשלום על משכבו, ואחד אומר, רוח השם תנכו בגנינו, הוא בטוח שהוא כבר נכנס

לבפנים עמוק.

זהו, הוא כבר נכנס. שנה נשמה משוטטת בעולם, לא נכנסת, הזוהר אומר.

שנה משוטטת.

אז שם אתה לא שם צפירה, אתה לא יורה יריות כבוד.

אין שום דבר, אתה לא מוריד את הדגל לחצי התורן ומעלה.

אז זה מיני עגומות העולם.

זה מיני עגומות העולם, אתה תראה שהם עומדים,

מלבישים את המת חליפה ועניבה שחורה,

טוב שלא שמים לו חפתים.

וככה הם עושים את הטקס עם העובד האלילים שלהם, הכומר שם, וככה עושים טקס.

בית עלמין.

ויש אחד, עשה צוואה, שיקברו אותו עם האופנוע, אריל דווינסון היה לו.

לא צוחק, קברו אותו, עשו ככה זה, וזה,

גדול, שמו אותו בתוך זכוכית, לבוש חליפה עם משקפי שמש שלו,

עשו איזה מותג זה,

וככה קברו אותו בתוך האדמה, הוא חושב שהוא ייקח איתו את האופנוע למעלה.

זה הכל נרקב שם, איתו ביחד.

שום דבר לא נשאר.

ספק אם הנשמה של גוי כזה עולה אפילו.

כלום לא לוקח איתו, כלום.

אז מה, זה נקרא כבוד הנפטרים? אין בעיה, אתה נמצא ברחובה של עיר,

במקום שלא שומרי תורה ומצוות, לא בני ברק וירושלים, שאתה יכול ללכת רגיל.

גם לצלם שמצלם את אלה שהולכים, אסור לצלם.

צריך לעמוד דום, אז אנחנו נצלם.

ראיתי שוטרים בצפירה בערב יום הזיכרון לחללי צה״ל,

שהם מתעסקים עם איזה שיכור.

אז מישהו צועק לו, היי, שוטר, עכשיו צפירה, תעמוד! איך אתה מתעסק איתו?

תן לו לעשות את המלאכה שלו, מה אתה רוצה ממנו?

הוא עכשיו בא לפה כדי לטפל בשיכור, רק כל הזמן קופץ לכביש.

מה, אתה רוצה יותר טוב שהוא יידרס?

מה אתה אומר עכשיו, צפירה, תעמוד?

אתה יכול לעמוד בשבילו.

זה מועיל הנפטר.

שום דבר לא מועיל.

אם כבר אתה עומד, שלא יחילו לה שם.

אם נועה, אז תגיד, לא פרק, פרקי דלי, משניות, תגיד הכול.

זה, זה מועיל הנפטר.

אנחנו עוד לא ראינו שמישהו נפטר,

לא שאומר תורה מצוות, והם אומרים בואו תעשה צפירה, בואו תעשה זה.

הגמרא אומרת שהיו מקוננים, היו עושים שירים שיבואו לידי בכי.

אז זה עוד ראיתי בשנים האחרונות אצל הבוכרים,

שהיו מביאים מקונן, ככה עם מנגינה עצומה,

באמת אנשים בוכים.

אבל זה גם לא כל כך מצוי בימינו.

רק במקומות שעושים, כי מישהו, עכשיו מה הבאת פה? די.ג'יי.

אבא שלך נפטר, תמביא הגברה, תמביא רמקולים, תמביא זה, ואיזה אחד מנגן וככה.

זה נראה כאילו הוא הביא את הקליטן לאיזה שמחה, הוא שמח.

הוא אמנם מברך שהחיינו, אבל חכה, עוד לא קברת אותו, מה אתה עושה?

אה?

יש כמה השמאלנים שעשו מוזיקה,

כן, יש גם כאלה, נכון.

אנחנו עושים את זה במוזיאון זה,

משמים אותו שם, מביאים את התמונות שלו.

טוב, שם הוא שם את הקופה של השקל,

שישימו לו, כאילו שהוא נמצא ו...

השם ירחם, זה שיגעון של אומות העולם, זה לא שלנו. זה לא מתאים ליהודי לעשות כדבר הזה. אז אם אין ברירה, ואתה יודע שלא יהיה הסתה וחילול השם,

אתה אמור, תגיד פרק תהילים.

אני הייתי באזעקה הראשונה של יום השואה,

חזרתי בדיוק מקניות.

הייתי בכביש, אף אחד לא ראה, עצרתי בצד,

קראתי תהילים.

יש כאלה מרביצים,

יאללה, כל הכבישים פתוחים, אף שוטר לא ירדוף אחריך באדום, מרביץ גם את האדום.

לא אמרנו כזה דבר.

ואם רואים, זה חרדי וזה, זה חילול השם גדול.

לכן, צריך להיזהר בדבר הזה.

אז להשתדל לא להיות בחוץ בשעות האלה, אין לך ברירה.

אחד אמר לי, אני הייתי עובד במחסן.

כולם שם עמדו בזה, אני ברחתי למחסן בפנים, המשכתי.

מה אני אעשה, אני אעמוד איתם שם וזה, מה אני אעשה?

ויש כאלה מקפידים, ששש, אל תדבר.

כאילו זה דאורייתא, אסור לדבר.

מה זה זה?

מה זה? כולם עוצרים בכביש, יפה, פתאום הכביש פנוי,

מסודר וזה.

לא מתאים לדבר הזה. זה לא רק זה אפילו לא אוטובוס.

המצחיק הוא, תעמוד באוטובוס, כולם צריכים לרד מהאוטובוס ולעמוד.

זה נראה לי מצווה שיראו אותם.

השכנים שלנו בבניין,

השכנים שלנו בבניין הם ככה מסורתי זה נקרא.

אז ירדה השכנה עם הילדים, אז אשתי אומרת, לא נרדתם מהאזעקה. לא, הילדים צריכים לדעת לנהוג כבוד.

אמרתי, שבת אתם לא שומרים, איזה לנהוג כבוד?

קודם תשמרו שבת ואז הם ידעו מה זה כבוד אמיתי.

ואז הם יכבדו אתכם ואז ואז ואז.

על כבוד? על מה כבוד?

על כבוד מדומה, שנדמה לכם שזה מוסיף כבוד?

הרי זה מוריד את הנשמה לשאול הכי גדול,

הדבר הזה.

בדקה, בשתי דקות האלה, אין לשון הרע,

אין דברים בטלים, אין ניוף וזימה, אין שום דבר.

טיפה היו מנצלים את זה לבקשות אישיות, לקריאת תהילים.

מי יודע אם המשך להם מתגלה בזמן הצפירה.

והיה ממשיך את הצפירה עם כל השופר.

אבל לא,

תעשה את זה כמו אומות העולם.

הם שותקים, הם זה, הם פה, הם שם, הם מצדיעים,

הכל תעשה כמוהם.

מי עשה את זה?

חרצל.

רצו, הם לא רצו לעלות פה יהודים כשרים. השאירו את כולם שם שימותו וזה.

רצו להביא לפה עם חדש.

מודרניזציה.

מה רצו להביא לפה? לא רצו להביא לפה עובדי השם.

את עובדי השם ישאירו שם, יביאו לפה לקיבוצים,

יביאו לפה, יביאו לשם, לזה. העיקר,

זה עיקרי מדינה יהודית, הם נפלו בלשון הזו.

זה, לא יודע,

גוש ברוך הוא הכניס להם מדינה יהודית, הם לא יכולים לחזור להגיד לא. בן גורגור החזיר.

הכריז מדינה יהודית, מה יגידו? לא, זה, לא התכוון,

יעשו עכשיו פירושים. אי אפשר, הכריז יהודי יהודי.

אבל הם עכשיו מושכים את היהודי לכיוון שלהם.

תהיהודי ככה, תהיהודי ככה.

אמרתי, זה ייאמר לשבחם של האשכנזים

שבינינו שהם לא יושבים בפארק לעשות על האש.

הם הולכים לראות בשבחה של ארץ ישראל.

אבל אצל הספרדים, שיהיו בריאים,

כולם מוציאים את הסלון מהבית, ראיתי היום, לא מגזים.

לקחו שתי עגלות של סופר את כל הכיסאות של הסלון

וסוחבים את זה לפארק.

תגיד לי, מה אתה השתגעת?

מה אתה עושה?

יהיה בביי.

השם ירחם.

אז זה אדם חסר אמונה בהשם יתברך.

הוא בטוח שהצפירה עושה נחת רוח לנפטר.

והנפטר שם סובל.

ומצטער כל רגע ורגע שאתה עומד ולא עושה שום תועלת לעילוי נשמתו.

או אם מאמין ואף על פי כן לא חס ללך בדרך הנכונה. אפילו הוא יגיד אני מאמין, ובאמת הוא מאמין.

אבל הוא לא הולך בדרך הנכונה, כמו שהתורה הקדושה מצווה אותנו.

הרי מאיפה הגיעה נחת רוח לנפטרים שהם משתמשים בזה פתאום?

מהתורה הקדושה, לא הגיעה מהספרים שלהם,

של הציונים, לא.

הגיעה מהתורה הקדושה.

אז איך אתה עכשיו משתמש ואומר שזה אנחנו אנחנו? מה אתה חידשת?

הרי התורה הייתה תת-התקעה דורות קודם בריאת העולם, הכל מהתורה הקדושה.

אם זה הכבוד,

אם זה הדרך ארץ, אם זה העמידות,

אם זה הנפטרים,

אם זה הכול. אז מה אתה חידשת?

מה חידשת? טקס?

מה חידשת?

שמתי את האוטו השבוע בטיפול,

אז הבן של עמוסך נהגו ככה חילוני.

חילוני קל זה נקרא.

לא מהמחמירים.

אז הוא אומר לאבא, אני צריך 100 שקל.

הוא אומר, למה? לקנות חולצה לבנה לטקס.

אמרתי, אם אין לך חולצה לבנה לשבת?

הוא אומר, לא, אין לי, הכול אצלי צבעונים, מקושקש עם צבעון. לא יפה ככה לבוא לטקס.

אבל הבעיה שזה היה כבר שעה חמש.

בארבע כבר כולם סגרו. אמרתי, עכשיו אין לך חולצה לבנה לטקס, מה תעשה?

איך תעמוד בטקס? הוא אמר, אז אני לא הולך לטקס.

אתם מבינים?

חולצה לבנה זה שמח, זה לא עצוב.

הוא בא שחור בטקס, מה אתה לובש לבן?

חגיגי.

זאת אומרת, אתה שמח בטקס.

תראו כמה שהכול הפוך

על הצד הגרוע ביותר.

הם לא שמים לב, הולכים כעיוורים בחשיכה.

בכיפור

הם לא יורדים מהבתים בצורה כזאת כמו שהם הלכו לטקס יום הזיכרון.

כולם בנערינו ובזקנינו, כולם להיות בצופים.

למה? שמה צפו.

את כל הטקסים שיהיו ואת כל הקשרים שיעשו בצבא,

אז שכולם יהיו בטקס הזה, ישתתפו.

זה חשוב, זה כבוד, זה דרך אגב, זה שואף ואפ, כבוד.

מה זה כבוד?

ביום כיפור אתה לא הולך לבית כנס, אתה ישן, אתה אוכל.

זה כבוד.

שתשמור את מה שצריך לשמור, לא מה שלא צריך לשמור.

או שכמה אנשים המציאו. זה בכלל היום שהם נפטרו בו?

מי קבע אותו?

כמה ישמעאלים במדינה?

שזה יהיה היום.

תעשה ביורצייט שלהם, באמת.

זה כן תעשה, אני אשמח.

אבל זה בכלל לא היום.

וקבעו שזה יהיה היום,

ואת אלה כן הכניסו במאגר של השמות, ואת אלה לא הכניסו. מה אתה עושה? סלקציות בין הנפטרים?

מה אתה מלאך? מה אתה? זה סמוך.

כן.

זיכרון למחרת את עצמו. סמוך ונראה זה.

באמת. יום אחד הם אבלים, יום אחד, זה אפור.

איך אתה יכול פעם אחת ככה? מה זה סמיילי?

פעם מחייך, פעם עצוב?

אנחנו רואים שהכל הפוך.

ממש הפוך.

זה רק לחשוב על זה, אי אפשר להבין. אני אומר לכם, תחשבו עם הדגל. הרי דגל, הם טוענים שזה לשמחה, אתה עוד הכול.

למה אתה תולה את זה לפני יום הזיכרון?

תתלה את זה בו ביום, בלילה.

התחילה זה. זריזין מקדימים למצוות. אוי, יפה, יפה.

איי, איי, איי, זה זריזין מקדימים לעבירות, לא למצוות.

אוי, מאמין אף על פי כן לא הולך בדרך הנכונה, זה עזות פנים.

אחת כזאת, עז פנים לפני בוראו, לפני הקדוש ברוך הוא.

איך אתה עושה את הדבר הזה?

והנה גם מצוות הללו להאמין במציאות השם ולהאמין בהשגחתו, כמו שאנחנו אומרים בבוקר, הם עם עניין תרי״ג מצוות, והן מצוות אדירות,

שאדם יכול לקיים אותן בכל עת ובכל רגע על ידי זכירה בלבד.

והנה כי כן טוב לגבר שיזכור בפה ואל ישכח בלב ופעם בפעם אמור יאמר העבד הישראלי מה לך יצרי תמיד תרדפני.

יגער השם בך השטן כי אני יהודי בן יהודי ואני מאמין בממונה שלמה במציאות השם לנגדי תמיד ובהשגחתו הפרטית בפרטי פרטות וכי הוא משלם שכר טוב על כל דהוא דבר טוב מחשבה טובה דיבור ומעשה ועונש רע ומר על כל דבר רע ישלם רע

ואפילו על שיחה קלה שבין איש לאשתו מגידין לו

ועל כל מחשבה רעה מגידין לו

והנה כי כן ראוי לו לעשות כך וכך ולהתנהג באופן בדרך זה ולמשוך אתו ולהיזהר ולהישמר מזה ומזה עד שיהיה זך וישר פעולו במחשבה דיבור ומעשה

ולא ימצא בהם נפתל ועיקש כדי שלא תהיה אמונתו כוזבת

וככה יעשה ולא ישנה וכזאת וכזאת החי ייתן אל ליבו

ויתמיד במחשבתו ויעמיק בה לאורכו ולמוכפל ללכת בשבילי האמונה ויהיו ידיו אמונה

וידיים מוכיחות כאשר הייתה באמונה אז טוב אמונה כזאת לזכות לחיי העולם הבא למנוחה נכונה

כעיקר הכל לעשות נחת רוח לפני שוכן מהונאה

איי איי איי

תקשיבו טוב פה סיפור מהרב גלינסקי

הזכרנו אותו

להאמין בהשגרתו יתברך בתחתונים על כל פרט ופרט שאין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן גוזרים עליו מלמעלה

סיפר הגאון רבי ינקה לגלינסקי זצה על שריד ונצר לדור דעה של תלמידי ישיבת נוברדוק

אמו מורתו הרבנית דבורה עליה השלום הייתה מנויה על עיתון של אגודת ישראל לא כמו עיתון של ימינו

שקוראים לו חרדי

עיתון באמת שהיה בו דברים דברי התעוררות בפולין זה היה

עיתון זה נכתב בפולנית ומרבית הנשים בשכונה לא ידעו לקרוא את השפה

לפיכך

מדי יום אחר הצהריים אחרי שהיו גומרות את עסקי הבישול וההכנות לבעל

היו מתכנסות כל הנשים בביתם

והאימא שלו שהייתה בקיאה בשפה הפולנית היטב הייתה מקריאה להם חדשות מהעיתון

והייתה מספקת את סקרנותם לנעשה בכל העולם

ופעם אחת הקדימה

לבוא אחת מחברותיה של אימו

ואימו הייתה עסוקה באותו זמן בעבודות הבית השונות

וטרם התפנתה לקריאת העיתון

והנה שכנה זו ראתה את העיתון מונח בפתח הבית הרימה אותה התבוננה בתמונות

ולפתע יצאה צעקה מפיה ואמרה דבורלה ראי מה קרה ספינה טבעה בים ואת עוסקת בעבודות הבית

אימא של רבי ינקלה באה מבוהלת ספינה אוי ואבוי

אבל כשהיא ראתה את העיתון

פלטה בפיה הנחת רווחה

והיא אמרה לה, את אוחזת את העיתון הפוך

זה לא שאתה מהספינה, היא החזיקה את העיתון הפוך,

התמונה טבעה, זה מה שהיא ראתה לקרוא, היא לא ידעה

לא, את אוחזת את העיתון הפוך

מה היה שם?

עשו אונייה חדשה, טיטניק

אונייה חדשה

לא, טיטניק, לא, סתם אמרתי, כן, נראה לי

והם פרסמו שיש אונייה חדשה ופה ושם וזה.

והחזיקה את העיתון הפוך, את הייתה בטוחה שהאונייה טוועה.

היא הלחיצה שם את האימא.

אמר רבי אנקל'ה גלינסקי, למדתי מהסיפור הזה מוסר השכל.

אנחנו, אומר, קוראים את המציאות הפוך.

כל דבר אנחנו רואים הפוך, כל דבר אנחנו רואים לא טוב. יש אנשים, כל הזמן לא טוב להם.

לא טוב לא פה, לא טוב לא שם, תמיד הוא יראה רע, תמיד הוא... תראה את הדברים הטובים,

תראה את הדברים המשובחים.

הכל הפוך.

לעיתים אדם חושב ש... יואו, נהיה לי אסון.

אך ההפך הוא הנכון.

הכל נעשה לטובתך.

גם אם אתה חושב שזה אסון,

אבל זו ההצלה הכי גדולה.

זה הדבר הכי גדול שהוא מכשיר אותך לחיי העולם הבא. יהי רצון בעזרת השם, שקדוש ברוך הוא יזכה אותנו,

שנזכה להאמין בהשם יתברך ברמח איברים שסה גידים,

ונזכה בעזרת השם להתרחק מכל מיני בר אין בישאין.

והגדוש ברוך הוא יזכנו על דבר רבות שמו הגדול וישלח לנו את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן.

רבי חנניה בן הקשה אומר, רצה הגדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כך, ובא להם תורה ומצוות שנאמר, ה' חפץ למען צדקו יגדיל דוריו יד.