"ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם". המדרש מביא "ותדבר מרים ואהרן במשה" ואח"כ "שלח לך אנשים", זהו שאמר הכתוב "לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם", הפסוק הזה בישעיה מ"ד, והזוהר הקדוש מביא כי הסיבה של דיבת המרגלים על הארץ היתה כי היו יראים שבהכנסם לארץ לא יהיו נשיאים, כמובן שהם לא הרגישו בחוש את הנטיה שלהם, כמאמר הכתוב "כי טח מראות עיניהם" כי בעת שישנה נגיעה אי אפשר לראות נכוחה כלל, כי טח מראות עיניהם, יש טיח, הם לא רואים. יש לפעמים שאדם טוען כי הוא רוצה לקיים את התורה, אלא קשה לו מאד לקיים, בשל כך באה התביעה כנגד התורה, אז הוא טוען שהוא רוצה לקיים תורה, הוא אומר שקשה לקיים את התורה, ועל זה יש לו תביעה כנגד התורה. 

על זה אומר החפץ חיים זצ"ל משל יפה, אחד עובר ליד סבל ורואהו נושא משא כבד, מרחם עליו ומרגיש בצערו, בכל זאת מובן מאליו שצערו של נושא המשא גדול יותר מצערו של המסתכל ומשתתף בצערו. והנה אנחנו רואים תמיד במציאות שמי שמקיים את התורה שמחתו ואשרו גדולים ביותר, כמו למשל מי ששומר שבת הבן עם הבת, אז מי ששומר שבת כהלכתה מרגיש הוא בכל לבו ובכל נפשו טעם מעין עולם הבא, כיון שמלאכתו כבר עשויה, ושבת זה יום מנוחה, מנוחת הנפש, הוא כאילו שרוי בגן עדן, מרחף בעולם העליון, בכלל לא בעולם הזה. לעומת זאת מחללי שבת באים בטענה שאי אפשר לשמור את השבת, וקשה מאד, אז אם זה היה באמת כך, מי היה צריך להגיד שקשה לשמור שבת? מי ששומר שבת, הוא היה צריך להרגיש יותר את הצער, זה לא מי שמחלל, מי מרגיש צער יותר - זה שנושא את המשא, נכון? זה שמרחם עליו לא מצטער בדיוק כמוהו, נכון? אז אם אדם נושא את משא השבת, הוא צריך להצטער יותר ממי? מזה שהוא מחלל את השבת, כי המחלל שבת אומר יו, קשה, קשה לשמור שבת, אבל אתה לא שומר, מי שלא שומר אז הוא צריך להרגיש את הצער ואת הקושי פחות ממי ששומר שבת, נכון? אבל אם השומר שבת בכלל נהנה ומאושר, אז מה אתה מחרתת? מה אתה מחרתת? 

אלא בעל כרחך שכל הטענות של הקושי בקיום התורה הם שקר מוחלט וזה רק פיתוי של יצר הרע. כמו שאמר הרב יעקב יוסף מנוחתו עדן, שכל מה שעשו ש"ס וכל מה שהם כתבו וכל מה שהם אמרו זה הכל רק יצר הרע, הכל שקר והבל וזה הכל. 

את זה אנחנו לומדים בפרשה, מחד גיסא טענו בני ישראל, מה הם טענו? ולמה ה' מביא אותנו נשנו וטפנו יהיו לבז, וזאת אע"פ שהם היו מובטחים מהקב"ה שיתן להם את ארץ כנען, וכל זאת אחר ששמעו את דיבת המרגלים טענו כי אי אפשר לכבוש את הארץ, שמעתם? ה' אומר משהו, שהוא נותן ארץ טובה והוא ינחיל אותה לשבטים, ובאים המרגלים וסותרים את דברי ה' והעם שומע למרגלים ולא לה'. בא מרן ופוסק שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, על פי התורה הקדושה, על פי ה', ובאים כמה נוכלים ורמאים ואומרים כמה דברים ושומעים לנוכלים ועוברים על התורה. איך יכול להיות דבר כזה? 

אז מצד אחד שומעים את התלונה שלהם ולמה ה' מביא אותנו נשינו וטפנו יהיו לבז, אבל אחרי שהם שמעו את דיבת המרגלים טענו כי אי אפשר לכבוש את הארץ. ומצד שני אנחנו מוצאים אח"כ מה כתוב, "וישכימו בבוקר ויעלו אל ראש ההר לאמור הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו", ואז משה אומר להם, למה זה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח, בכל זאת "ויעפילו לעלות אל ראש ההר וירד העמלקי ויקום ויכתום עד חרמה". אתמול אמרתם שאי אפשר להלחם עם הכנעני, אז איך אתם עונים נגד פי ה' עוד פעם, ומשה אומר והיא לא תצלח, ורואים שהם מעפילים להר ורוצים להלחם ואז העמלקי בא ומכה אותם. 

הרי לנו שלא רצו להכנס לארץ ישראל ונחלשה האמונה שלהם, הרגישו שאינם יכולים להכנס, מה הטענה? נשינו וטפנו יהיו לבז, וברגע שהם רצו באמת להכנס לארץ ישראל, הם בעצמם, לא ראו שום קושי בדבר, וכבר סרה טענת ארץ אוכלת יושביה, הגם שלא עמדה להם עזרת הקב"ה ואמר להם משה "והיא לא תצלח", ואם כן בעת שהוא אומר להם זאת היו צריכים לדעת שודאי לא תהיה להם עזרה מה', אז מנין הם נתנו כח ואומץ ללחום עם העמלקי והכנעני? הוא אשר דיברנו, באמת יש לאדם כוחות גדולים לקיים את מצוות ה', ומה שהוא טוען שזה למעלה מכוחותיו זה רק פיתוי של היצר. ראיה לכך, שבמקום של עבירה הוא כבר מקבל כוחות גדולים וחזקים, ואז הוא במצב של יומם לא ינוח ולילה לא ישקוט. כשהם לא רצו אז אמרו אסור להקים מפלגה נגד מרן, אבל כשהם רוצים הם מקימים מפלגות נגד מרן, כגון חיים רבי, שמקים מפלגה לבוכרים בתל אביב, נגד מרן, והוא אומר אבל לא, אנחנו לא נגד מרן, צריך להזהר שלא יפרשו שאנחנו נגד מרן, הוא מלמד אותם איך לעבוד על מרן. יפה. ולא עוד, יש שמה אדם פעיל קוראים לו בביוף, אז הוא עושה איזה פעילות בתל אביב קצת, אז הוא מדבר עליו בשבחים עילאיים, מזכה הרבים, מזכה הרבים צדיקים לא יכולים להגיע למדרגה שלו, מזכה הרבים. ככה עושה כמה פעולות, ואמנון יצחק 35 שנה מה שעשה - גורנישט מיט גורנישט, למה הוא יצא נגד מרן ופתח מפלגה. ומה אתה עשית - פתח מפלגה לך ופתח גם לבוכרים, יפה מאד. אז רואים פה, כשלא רוצים שהיצר הרע שלט אז מה אומרים, אי אפשר לעלות, נשנו וטפנו יהיו לבז, אוי וי ווי איך אפשר, למחרת יכולים לעלות לארץ ישראל ולהלחם גם נגד הכנעני והכל, מה עם ארץ אוכלת יושביה? מה עם ענקים? מה עם כל הפחדים שאתם אמרתם? אין שום דבר. צער של מרן, מרן בוכה, זה קפידא, אוי ואבוי, אז איך אתה לא פוחד חיים רבי, ואתה פותח מפלגות חופשי על הבר, מה אתה לא פוחד מקפידא של מרן, מרן בצער, מרן בוכה, מה קרה? יצר הרע אמר הרב יעקב חי. 

וראוי עוד לידע שעל כל אחד ואחד להשתדל ולהתאמץ ללמוד ולקיים איש כפי יכלתו, וראוי עוד לידע שעל כל אחד ואחד להשתדל ולהתאמץ ללמוד ולקיים איש כפי יכלתו ואל יתייאש האחד בראותו כי לאחר יש כוחות יותר גדולים ממה שיש לו, כי מחסדי ה' הוא, ז"א אדם מתייאש רואה שלחברו יש יכולת יותר, אפשרות יותר, כשרון יותר, אומר לו לא לא לא אל תתייאש, אם אתה רואה מישהו שיש לו כוחות יותר גדולים ממה שיש לך, מחסדי ה' הוא, התביעה עליך תהיה פחות ממנו, כי הוא יצטרך להשיג הרבה יותר בהספק יותר גדול, אז הקפידא עליו תהיה יותר גדולה, והכלל בקיום התורה הוא שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אחד שלא יכול הרבה, הוא רוצה אבל לא יכול, הוא רוצה להבין אבל לא מצליח כל כך, הוא רוצה ללמוד הרבה אבל אין לו אפשרות, אחד המרבה ואחד הממעיט, אומר הקב"ה, אבל רוצה לראות שאתה מכוון את לבך לשמים. אם אתה מכוון את לבך לשמים אני לא מסתכל על כמות, אני מסתכל על איכות. אתם שומעים? 

אז מה למדנו, למדנו שהמרגלים שהיו נשיאים שנבחרו ע"י משה והעם והקב"ה הסכים עליהם, עם כל זה טחו עיניהם מראות, אתם שומעים? יכולים להיות גדולים כאלה שה' בוחר אותם, מסכים עליהם, והעיניים שיהיה יהיה עליהם טיח, ממה יהיה טיח? מזה שיש להם נגיעות אישיות. ברגע שיש נגיעות אישיות שהם רוצים שהכסא ישאר בשבילם, הם פחדו שיחליפו אותם, ירדו להם מנדטים, אז לכן הם דאגו שישמעו שזה אוי ואבוי יהיה אסון וככה לא ישאר כלום לא יהיה תלמודי תורה לא יהיה ככה וככה וככה, והפחידו את מרן ואמרו לו ככה וככה וככה וככה. ומזה יצא העגל הזה. 

רואים, ברגע אחד יכולים להגיד שאי אפשר ואסור ואוי ואבוי, ורגע לאחר מכן, כשזה נוגע אליהם הכל אפשרי. כל מה שאמרת אסור נהיה מותר, תלוי בשביל מי אמרת, לשני אתה אומר אסור, לך אתה מתיר הכל. אנשי שקר המה בנים לא אמון בם, מה יש יותר ברור משקרנים כאלה, איך אפשר לשמוע מפיהם תורה בכלל, רחמנא ליצלן, ערב רב. 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל....