עכשיו החליטו בבתי משפט שמי שטס בכבישים במהירות 200 וכו', אז מכניסים אותו ל- 4 חודשים מאסר ישר וגם הוא יהיה עציר לפני משפט. למה? קל בעיני האנשים, היו מקבלים עונשים קלים אז ככה החליטו. ועכשיו אחד ספג 4 חודש מהראשונים. למה? זה קל יותר לאנשים .. קל יותר.

מתבאר מזה יסוד דברי הרמב"ם, כיון שנתבאר לנו שכל הטבעת העולם הזה הוא כמו מפה גיאוגרפית וענין המשפטים זה התנקות והתפטרות מהחטא, שה' שופט את האדם ונותן לו ייסורים ומנקה אותו וכך הוא מתפטר מהחטא, כל משפט עולם הזה הוא רק להתנקות מדין עולם הבא, נמצא שעבירה שעונשה חמור יותר בעולם הזה עונשה גם גדול יותר בעולם הבא. אם כן כשעונש המקלל גדול יותר בעולם הזה הרי באמת העוון יותר גדול, אף אל פי שמכה אביו יותר חמור, משום שאין העבירה נמדדת לפי הכמות אלא לפי המצב. כל פרשת משפטים זו שאנו השבוע לפניה, מכל הפרשה לומדים יסוד מדידת עבירות. יתכן ששניים עוברים על "לא תגנוב", אפילו שהעבירות שוות בכמות- זה גנב שה וזה גנב שור, שניהם גנבים. אבל אם האחד נתבזה בו והשני לא נתבזה בשעת הגניבה, הרי כבר הם חלוקים בעונשיהם- אחד משלם ארבעה כנגד מה שגנב והאחד משלם חמישה כנגד מה שגנב. גונב השה הוא נושא אותו, אז הוא מתבזה בגנבתו אז לכן הוא משלם פחות. וגונב השור שהשור הולך לידו הוא לא מתבזה, משלם חמישה כנגד השור.  בזיון של גנב כבר משנה את המצב בדין והעבירה נמדדת בקנה מדה אחר לגמרי, עד כגון זה מדידת העבירות לפי המצבים. אין כוח לאנוש למדוד כל כך ואין שוקלין אותן אלא בדעתו של אל דעות. נחזור למה שאמר הרמב"ם: "ושיקול זה אינו לפי מנין הזכויות והעוונות"- לא כמויות- "אלא לפי גודלם, ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות".

האדמו"ר ז"ל העיר על מה שאמרו חז"ל על הפסוק: "ויבכו העם בלילה ההוא", אמר להם הקב"ה: "אתם בכיתם בכיה של חנם, אני אקבע לכם בכיה לדורות". באו המרגלים וסיפרו מה קרה, מה ראו בארץ.. כל העם בכו.. איזה בכיה? בכיה של חינם! על מה אתם בוכים..? ה' אמר שהארץ טובה "עלה רש", ואתם בוכים.. שומעים עשרה מרגלים שאומרים כך וכך.. אתם בוכים?! אני מוציא אתכם מארץ מצרים, נותן לכם תורה, נותן לכם את ארץ ישראל, מבטיח לכם שהארץ טובה "ארץ זית שמן ודבש" שיש בה הכול.. מעיינות ותהומות  והכול ..הכול.. הכול.. ואתם בוכים בכיה של חינם? "אמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חינם, אני אקבע לכם בכיה לדורות". ומן אותה שעה נגזר על בית המקדש שיחרב כדי שיגלו ישראל. ועמד בזה האדמו"ר על גודל מדידת העבירות לפי דקות המצבים. פשטות דבריהם מורה לנו, שאילו לא הייתה בכיה של חנם, לא היה בית המקדש חרב! ואת הבכייה לדורות לא היה! וחורבן הבית לא היה. ומי גרם? בכיה פעם אחת בחינם.

בזמן הבחירות היה רב אחד שבכה בכייה של חינם ב 'קול בעורמה' והעליל עליי עלילות דברים שלא היו ולא נבראו ומי ששמע אותו יכול להיות שגם כן בכה אתו. אבל בשמים לא מוותרים על בכיה של חינם.. אז אחרי פרק זמן אשתו נפטרה.. ואחרי מספר חודשים גם הוא נפטר. אסור לבכות בכיה של חינם! המדרש אומר: "אלו רבים על אלו". חמס .. מלאה הארץ חמס.. מלאה הארץ חמס? למה מלאה הארץ חמס? יש חומסים ויש נחמסים. החומסים מגיע להם עונש, אבל הנחמסים, מה הם אשמים? אומר המדרש: "אלו רבים על אלו ואלו רבים על אלה, אלה רבים על אלו בחימוס ממון ואלה רבים על אלה בחימוס דברים". מה זה חימוס דברים? אחד בא גזל ממנו כסף והשני צעק צעקות כאלה שכולם חשבו שהוא רצח אותו. ואז אתם יודעים מה קורה.. כשילד קטן אחיו הגדול נותן לו כאפה.. הוא לא יכול להחזיר לו אז הוא צועק: "אמא, הוא הורג אותי!! הוא הורג אותי"!! ואז נכנסים.. לא בודקים.. ישר תראח.. תריח.. נותנים לגדול.. והילד עם הצעקות היה יותר חמסן מאחיו שנתן לו את המכה. זאת אומרת "אלו רבים על אלו בחימוס ממון ואלו.." מי שצועק יותר מכפי שראוי.. מכפי.. יותר מכפי שראוי.. ראוי למבול! מי שצועק בחינם.. מי שמתבכיין בחינם, זה בכייה לדורות! עם ישראל בכו בכייה לדורות כי היא היתה חינם למה? עד היום אנחנו בוכים, אין בית המקדש. למה? בגלל פעם אחת שבכו לחינם!

 ועומדים אנו בזה על הערה נוראה, שייתכן שלו לא היו באים באותו חטא של מרגלים, גם שמה הייתה הטעייה. מה היתה ההטעיה? הם האמינו לרוב, עשרה מרגלים מול שתי מרגלים. אז "אחרי רבים להטות" .. נכון?! אבל כתוב גם "לא תהיה אחרי רבים לרעות", אם זה לרעות לא תהיה אחרי הרבים! ואם התורה אומרת משהו, אפילו יבואו רבים ויגידו נגד התורה, זה לרעות! "אחרי רבים להטות" זה כשזה לא לרעות! כשה' אמר שהארץ טובה, אם תבוא ותגיד עשרה.. ומאה.. ומאה אלף.. ומיליון.. זה נגד התורה! נגד ה'! לא הולכים אחרי רוב במצב כזה! אז ממילא אין להתפעל מכמויות.. כמה אנשים אומרים.. ובפרט שהם נגועים בשוחד לבחירות וכו'. הערה נוראה- יתכן שלו לא היו באים באותו חטא של מרגלים לידי מצב של חמימות עד כדי בכיה לא היה בית המקדש חרב! ולמדנו מכאן מדידות של העבירות ועד היכן הדברים מגיעים, שחילוק דק כזה בין מצב של בכיה ואי בכיה, מכריע כ"כ משקל העבירה עד כדי חורבן הבית! מכאן מקור לדברי הרמב"ם שכתב שאין בכוח שום נברא להשיג מדידת ושיקול העבירות ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, משום דזולת הבורא יתברך אין בכוח שום נברא למדוד בדקות שכזו. אבל יש כלל: "האלוקים יבקש את נרדף". מי שנרדף אחרי אדם, ה' עם הנרדף. אפילו אם הרודף צדיק והנרדף רשע האלוקים עם הנרדף. כל שכן אם רבים רודפים אחרי אחד אז ה' וודאי עם הנרדף. וכל שכן וכל שכן אם זה רדיפת חינם!! שנאת חינם!! על אחת כמה וכמה! לכן אף אחד לא ינוקה מעוון זה.

'רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל...'