כלים לחינוך הילדים - חלק ג | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו תמלול הדרשה! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'להתעלות' [פרק: שלום בית] באדיבות המחבר הרב שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן.

זהירות כאן בונים

בכל אתר בניה מוצב שלטים המאותתים 'סכנה, כאן בונים!', 'הכניסה לזרים אסורה!'

וכך גם בחיי הנישואין, כאשר בני הזוג בונים את חייהם הכניסה לזרים ולדעות זרות אסורה בהחלט.

אולם גם באתר בניה הכניסה לאנשי מקצוע מותרת ומחויבת, כיון שבלעדי אנשי מקצוע לא תתאפשר בניית האתר. וכן בחיי הנישואין, לעיתים ישנם מצבים שמוכרחים לקבל יעוץ מאיש מקצוע מוסמך כדי לאפשר את המשך בניית חיי הנישואין.

ישנם זוגות שעל אף שנקלעו למצבים קשים של מריבות וויכוחים, הם מתעקשים שלא לקבל שום ייעוץ, או שאחד מבני הזוג מסרב לקבל ייעוץ על אף שבן זוגו דורש זאת בטענה שאצלו הכל בסדר.

אך זו טעות חמורה, אם מרגישים צורך הולכים לקבל יעוץ, ולא מתעקשים בדבר, כיון שאם לא יעשו זאת הדבר עלול להחמיר הרבה יותר ולהגיע למצב של איבוד שליטה ששניהם יצטערו על כך.

התערבות מצד ההורים

ומכאן פניה גם להורים שמשיאים את ילדיהם בשעה טובה ומוצלחת, להשתדל ולעשות כל מאמץ שלא להתערב בחיי הזוג כלל, ואף על פי שפעמים רבות בני הזוג מנסים לערבם בעל כרחם, בכל זאת עליהם להיות חזקים ולא להתערב.

הניסיון הוכיח שעל אף כל הרצון הטוב של ההורים היקרים לעזור, לסייע ולהדריך את הזוג הטרי, מכל מקום הנזק שנגרם מהדבר מרובה מהתועלת, כיון שבדרך כלל ההורים נגועים לצד אחד של בנם או בתם, ולכן אינם יכולים לתת את ההדרכה והעצה הנכונה לבני הזוג.

הרי הורים שזוכים להכניס את בנם או בתם תחת לחופה אין קץ לשמחתם, הם מייחלים ומתפללים שבני הזוג יזכו לבנות בית נאמן בישראל, והם ירוו מהם מלא חופנים נחת, אך לא אחת קורה שההורים מרוב דאגתם באים עם שפע של עצות לזוג הטרי, האמא היקרה שעד היום בנה היה תחת חסותה ודאגה לכל מחסורו במסירות מרגישה שהיא צריכה להמשיך לדאוג לו, ומעירה הערות שונות: 'איך אתה מרגיש בבית?', 'נו, איך אשתך מתייחסת אליך?', 'איך אתם מסתדרים ביחד?', 'תראה איך החולצה שלך מקומטת', 'האם אשתך מכינה לך אוכל בזמן?'

כל ההערות הללו פוגעות מאוד בחיי הזוגיות וגורמות לפגיעה קשה בכלה, בו בשעה שהאמא חושבת ובטוחה שטובת בנה לנגד עיניה והיא מתכוונת אך ורק לטובתו.

אמא שמתנהגת בצורה כזאת, צריכה לדעת שהיא הורסת במו ידיה את חיי נישואי בנה, והראשון שסובל מכך, זה הבן בעצמו! אם היא באמת דואגת לבנה היא לעולם לא תעיר לבנה ולכלתה, וכן האבא לא יעיר לכלתו, חתנו או בנו, אלא יתנו להם להסתדר לבד.

התערבות מחמת עזרה כלכלית

ישנם הורים שעוזרים לילדיהם כלכלית או בסוג עזרה כזה או אחר, והרגשתם היא שהם צריכים לנהל את חיי הזוג, אך זו טעות חמורה, אם ההורים רוצים לעזור מבלי להתערב להם - הנה מה טוב ומה נעים, אשריהם ואשרי חלקם ומה נעים גורלם, אך אם הם חושבים שמחמת עזרתם הם יכולים להתערב לבני הזוג בחייהם ולנהל להם את חייהם הפרטיים, עדיף שלא יעזרו, כיון שבכך הם רק הורסים להם את חיי הזוגיות.

לא מזמן פגשתי אברך חשוב ויקר ששמחתי מאוד שהתחתן ואיחלתי לו מזל טוב על חתונתו שהייתה לא מכבר, אך הוא אמר לי 'כבוד הרב, זה כבר נגמר'.

'מה זאת אומרת כבר נגמר?', שאלתי.

'התגרשנו לאחר חודש וחצי', הוא השיב.

'מדוע? האם הנישואין לא הצליחו?'

'אנחנו דווקא היינו בסדר גמור', השיב לי האברך, 'אבל היתה אמא שהתערבה לנו מאוד בחיי הנישואין והרגשתי שאני לא יכול להמשיך לחיות בצורה כזאת!'.

וזה אינו סיפור אחד, אלא אנו עדים למקרים רבים של הורים שהתערבו לילדיהם בחיי הזוגיות והרסו להם אותם.

לכן, אנא מכם הורים יקרים וחשובים, נקטו בידיכם כלל חשוב זה – לא להעיר הערות לבני הזוג!

שמעתי מכמה כלות שכשהחמה באה לבקר אצלם, הן נכנסות ללחץ וצריכות להבריק את כל הבית כדי שחלילה החמה לא תעיר איזו הערה. מדוע זה צריך להיות כך? מדוע צריך להעיר הערות? נמעט בהערות, נרבה בפרגונים ומחמאות, ובכך נעזור ונסייע לבני הזוג ולא חלילה להיפך.

מיעוט ביקורים אצל ההורים

הורים רבים מתלוננים שלאחר החתונה בנם התרחק מהם, הוא אינו מרבה לבקרם וממעט בשיחות איתם.

אולם פעמים רבות שההורים גורמים לכך בעצמם, בכך שהם מרבים לבקר ולהעיר לבני הזוג, ובני הזוג מעדיפים להתרחק כדי למנוע מתחים ודיבורים מיותרים.

ההורים צריכים לדעת שחתן או כלה חדשים שנכנסים למשפחתם, עליהם לקבלם כמו ילד חדש שלהם ולהיזהר בכבודם מאוד, ובפרט להיזהר מהערות שליליות.

סוף מעשה במחשבה תחילה, לכל מלה יכולה להיות השלכות קשות מאוד לשלום ביתם של בני הזוג. ולכן יש לחשוב על כל מלה לפני שאומרים אותה, ובכל ספק אפילו הקל ביותר שיכול להיוולד ממילים אלו דבר שלישי, עדיף להימנע ולא לומר, כיון שאם לא אמרתם - לא הפסדתם הרבה, אך אם אמרתם ולא היה נכון לומר זאת, הרי שזה הפסד נורא שיכול להרוס את ביתם של בני הזוג.

ככל שההורים ימנעו מלהשמיע הערות מיותרות, כך כבודם יתעלה יותר ויותר בפני החתן והכלה. ואם יש בעיה, יעמדו ההורים ויתפללו לה' שהדברים ישתנו לטובה.

חשוב תמיד לזכור את דברי התנא באבות ב, א: 'עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין' - ישנם אנשים שאומרים: 'אני אגיד מה שאני חושב ומתחשק לי', 'אמרתי ובכך זה הסתיים', אך פעמים שלאותם מילים יש השלכות רבות לאחר מכן.

שמעתי זוגות רבים ששלום ביתם התערער במשך ימים ולילות בגלל איזו הערה שהאבא או האמא העירו. וההורים לא יודעים זאת, מפני שבני הזוג מכבדים אותם ולא מעירים להם על כך, אך יכול להיות שבגלל הערה קטנה בני הזוג נמצאים במתח ומריבות ימים רבים.

אין הפקרות בעולם. לבסוף צריכים לתת דין וחשבון על כל הערה שמעירים ועל השלכותיה, ולכן יש להזהר מכך מאוד.

ואדרבה, במקום להעיר, יסתכלו ההורים על הצד החיובי שבחתן או הכלה ויבליטו את הצד הזה ויפרגנו עליו, ובכך יפתחו רגש של אהבה אמתית, ויזכו למה שכותב המסילת ישרים פרק ב' שאין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, כולם בניו של הקב"ה ולכן יש לאהוב את כולם ממש מכל הלב, וכשיש אהבה אמתית ממילא לא עסוקים בלחפש את הצד השלילי.

כבוד והערכה לקרובי המשפחה

ישנם מצבים אצל בני זוג שהם באמת מוכנים להשקיע בשלום ביתם באמצעות הדרכים שכתבנו לעיל: נתינה, אהבה, עבודת המדות, לחשוב ולהתבונן אחד על השני וכו', מתוך הבנה שדבר זה חשוב ויקר להם מאוד, אך משום מה, עלולים הם לחשוב שהמחוייבות שלהם לאהבה שלום וכבוד היא אך ורק כלפי בן או בת הזוג, ולא כלפי הקרובים משני הצדדים.

ובכן, צריך לדעת שאם לא מכבדים את קרובי המשפחה משני הצדדים, הרי שבן או בת הזוג מרגיש שהכבוד שבן זוגו מכבדו אינו אמיתי. כל אחד בתוך תוכו רוצה שיכבדו את קרוביו, וכשמכבדים אותם הוא מרגיש שגם הכבוד שמעניקים לו הוא כבוד אמיתי.

לכן מאוד חשוב לתת את הדעת על כך ולכבד את הקרובים משני הצדדים.

וכמו שכל אחד מכבד את קרובו, כך יכבד את קרובו של זולתו. 

כמו כן צריך להשתדל מאוד שלא לדבר באופן שלילי על הקרובים משני הצדדים, מלבד עוון לשון הרע שיש בכך, שהוא כשלעצמו עוון חמור מאוד, הדבר גם מפריע מאוד לשלימות הבית.

למרות שנראה שבני הזוג שומעים על קרוביהם דברים שליליים והדבר לכאורה לא כל כך מפריע להם, ולא עושה עליהם רושם, מכל מקום בתוך תוכם הם נפגעים מזה מאוד.

צריך להשתדל מאוד לומר על קרובי המשפחה רק דברים טובים, ולכבדם ולהעריך אותם כמה שיותר.

בנוסף לכך יש להיזהר מאוד שלא להיות כפויי טובה כלפי קרובים אלו, פעמים רבות ההורים עוזרים לבני הזוג כפי היכולת שחננם ה' יתברך, ולאחד מבני הזוג נדמה שהם עזרו פחות ממה שהוא ציפה לקבל, ומשום כך מדבר עליהם דברים שליליים.

מעשה זה הוא חמור מאוד, משום שמראה בכך כפיות טובה, ועל זה אמרו חז"ל תנחומא, שמות ה' כל הכופר בטובתו של חבירו, סופו שיכפור בטובתו של מקום.

עלינו להבין ולהאמין באמונה שלימה שכל מה שנתנו לאדם, זה מה שנגזר לו מן השמים לקבל, עליו לשמוח במה שקיבל, כיון שמה שלא קיבל – משמים נקבע שלא היה צריך לקבל.

מעשה זה של הכרת הטוב משמח מאוד את בן או בת הזוג, וזה אחד הדברים שגורמים לקרבה ולאהבה ולהשראת השכינה והברכה בבית.