מעלת האחדות | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו תמלול הדרשה! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'להתעלות' באדיבות המחבר הרב שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן.

כשמאוחדים - אי אפשר נגדם

בעניינים של אנשי דור הפלגה מצאנו דבר מפליא. כידוע, הם יזמו לחטוא כנגד בורא עולם והתורה מעידה שהדרך היחידה לסיכול מזימתם הנוראית, הייתה לפרק את הגיבוש והאחדות שהייתה ביניהם, וכמו שנאמר בתורה: "הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ" בראשית יא, ו-ז.

ולכאורה השאלה נשאלת, מדוע באמת הקב"ה היה צריך לעשות זאת, הרי ברגע אחד הוא יכול להפוך שמים וארץ, לשדד מערכות הטבע, וכאן, הפתרון היחיד הוא לפרק את האיחוד והגיבוש ביניהם?

אכן כן, כיון שכל עוד הם מאוחדים, אפילו שהם חוטאים חטא גדול ומורדים בה', אין אפשרות להרע להם ולסכל מזימתם.

רואים מכאן עד כמה חשובה האחדות ועד כמה היא שומרת על האדם ועל בני החבורה ששוררת אחדות ביניהם.

בכח האחדות לרפאות ולגרום ישועות

בספר 'פניני פרשת השבוע' מביא סיפור נפלא על אדם שהיה חולה במצב מאוד קשה, בניו הגיעו לכבוד האדמו"ר בעל 'הפני מנחם' מגור, שהסכים לבוא ולבקר את אביהם החולה בכבודו ובעצמו.

אמנם בתחילה האב היה במחלקה הפנימית בבית החולים, אך מחלתו הכבידה מאוד והעבירו אותו ליחידת הטיפול נמרץ. האדמו"ר שמע את הדאגה בקולם של הבנים וגם ליבו החסיר פעימה, יהודי סובל נוראות ממחלה קשה, בני המשפחה הסובבים סביבו כאובים ודואגים, אכן צרות עם ישראל מרובות.

מיד כשפניו המאירות של הרבי נראו בשערי המחלקה, התייצב במקום מנהל המחלקה, פרופסור ידוע שקיבל פניה דחופה כי צדיק ידוע מגיע לבקר את אותו מטופל פלוני.

הרבי האזין לדבריו של הפרופסור בכובד ראש, רק על מסקנת דבריו הייתה לו הערה קצרה והוא אמר לאותו רופא: 'בלי לפגוע בכבוד הרופא, אני דווקא חושב שאולי ניתן לבטל את הגזירה', אמר הרבי בקצרה וחתם את הדיון. 

בני המשפחה הקשיבו לדברי הרופא בדאגה, זו לא הפעם הראשונה שהם שומעים את הערכתו הרפואית, אבל בפעם הזו נתן הרבי קצה חוט, הותיר פתח של תקווה בקצה המנהרה, אלא במה יתקיימו דבריו? כיצד ניתן לבטל את הגזירה? חשבו הבנים.

מיד כשנכנס האדמו"ר לביקור בחדרו של החולה, פרץ החולה בבכי מר וסיפר את המצב הרפואי לאשורו, את ייסוריו ומכאוביו הרבים, וגם את העובדה כי הערכת הרופא ידועה לו, קשה ואכזרית ככל שתהיה, הוא בכה ובכה, התייפח מרורות, אבל הוא גם ידע שיש לצדיקים כוח לגזור 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' מועד קטן טו. – ולכן ביקש מהרב: 'אנא יגזור הרב ויבטל את דברי הרופאים, להחזירו לחיים בריאים ותקינים'.

הרב הביט ביהודי שהתייפח בפניו, הרהר הרהור ארוך ואמר: 'יש פעמים שגם לצדיקים אין כוח לשנות את הגזירה - במקום שיש מחלוקת אין לצדיקים כוח לגזור דבר וחצי דבר!

'אם יש מחלוקת, אם חסרה אחדות, אין כוח שיכול לבטל את הגזירה, ולכן יש להשקיעה כוחות למנוע מחלוקת ולחזק את האחדות!'

פנה האדמו"ר לבניו של החולה ואמר: 'אם לעצתי תשמעו, השקיעו כוחות בנושא האחדות ואהבת חברים, ובעזרת ה' תראו ישועה ורפואה שלימה', ובכך חתם את הביקור.

בני המשפחה היו מופתעים עד כמה הרב קלע כחוט השערה לבעיה הבוערת, כבר מספר שנים שסכסוך כספי מעיב על כל היחסים התקינים במשפחה, אח אינו מדבר עם אחיו ואף בני הדודים אינם מחייכים אלו לאלו, סכסוך כספי גרם לתבערה גדולה והמשפחה מפולגת ומסוכסכת.

כעת ההוראה ברורה וגם המוצא מהסבך הרפואי, אם הסכסוך נוצר על רקע כספי הרי שזה בדיוק הזמן להבין שחיי החולה חשובים שבעתיים מכל הון שבעולם.

עוד באותו ערב, כינס אחד האחים את בני המשפחה כולה, וכולם וויתרו אחד לשני, חלקם וויתרו וויתורים יותר גדולים וחלקם יותר קטנים, אך סוף דבר היה שכולם יצאו שמחים ומאושרים ומאוחדים, כמו שהיו לפני כן.

והנה, מספר ימים לאחר אותה אסיפה, כבר ראו בני המשפחה את האור בקצה המנהרה, התחילה מסתמנת מגמת שיפור, המחלה הלכה ודעכה, אבי המשפחה התחיל לשוב לכוחותיו והשתחרר מבית החולים מהלך על שתי רגליו, ולאחר מכן עשה סעודת הודיה חגיגית בנוכחות כל בני המשפחה שציינו יחד את נס הצלתו הפלאי של בן המשפחה שחזר מטיפול נמרץ לחיים תקינים, והרופאים קראו לזה נס רפואי.

רואים מכאן מהי כוחה של האחדות, ומנגד מהו חומרתו של המחלוקת, עד כמה המחלוקת זה דבר חמור, קשה ופוגע. מיד כשבני המשפחה עשו שלום ביניהם, המחלה עברה והאבא חזר לחיים תקינים!

הם אפילו לא היו צריכים לקרוע את השמים בתפילה על כך, אלא עצם זה שהשלימו והתאחדו ביניהם, זה כבר סילק את הגזירה הרעה!

אחדות ואכפתיות בין חברים

עוד מסופר על קבוצת חברים מיוחדת ומאוחדת שהיו רגילים להתכנס אחת לשבוע לחבורה משותפת להתעלות יחד בעבודת ה'.

והנה באחת השבועות כשישבו ביחד בביתו של אחד החברים, ראו החברים על פניו של אחד מבני החבורה דאגה גדולה מאוד, הם פנו אליו ואמרו: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה" משלי יב, כה, וביקשו שיספר להם מה מפריע לו.

מכיון שהם היו מאוד מאוחדים, נוצר פתיחות רבה ביניהם, והיא זאת שהביאה את אותו בן חבורה לפתוח את סגור ליבו ולספר את כל מה שמפריע לו, וכך סיפר בקול שבור –

ברוך ה' יש לו ילד בן עשר, לאחרונה הוא התלונן על מיחושים בראשו, אך הדבר לא היה נראה חריג מידי, כשתקפו תלונותיו הם לקחו אותו לבדיקה בבית החולים וה' ישמור, אותו יום קיבלו את התוצאות האיומות.

בן החבורה פרץ בבכי נורא ובקול חנוק הוסיף, זה לא סתם מחלה, ה' ישמור, אלא היא הנוראה שבמחלות שהתפרצה בראשו בעוצמה רבה. 

הילד, תינוק של בית רבן, שלא טעם טעם חטא מתייסר נוראות והרופאים תמימי דעים כי אין מה לעשות וגורלו כבר נגזר חלילה.

יותר מכך בן החבורה לא היה מסוגל עוד לספר, הדמעות הרותחות סיפרו את הסיפור כולו, סיפור על ילד צעיר שגילו אצלו את המחלה הנוראה, על משפחה שרק לפני כמה ימים הייתה משפחה מאושרת ובבת אחת הוטלה עליהם כל כך הרבה יגון ועצב.

לאחר דקות אלו שבני החבורה ישבו ושמעו את הסיפור הנורא, הם התאחדו והחליטו בהחלטה משותפת לנסוע כעת יחדיו לציונו של רבי שמעון בר יוחאי, נסיעה ספונטנית ואינה מתוכננת כלל.

אבי הבן שמע את הלחשושים אך לרגע לא האמין להחלטה שנפלה, האמנם הם יעזבו את כל התוכניות ושעות הלילה היקרות, תכנון הלו"ז המוקפד שלהם, יעזבו את הכל לטובת נסיעה למירון באמצע הלילה למען בנו?

בתוך דקות אחדות הפכה הנסיעה המתוכננת לעובדה מוגמרת. למרבה תדהמתו של האבא, חבריו האברכים עדכנו את בני ביתם בשינוי הפתאומי, התארגו עם כלי הרכב ונערכו לצאת לדרך הארוכה.

האבא לא האמין, הזיל דמעות מהתרגשות לנוכח המחווה החברתית הלא צפויה ומפיו פרצה זעקת התפעלות: 'כל הכבוד לכם, כמה כוח ועידוד אני שואב מהחלטתכם. האכפתיות הרבה שלכם, גרמה לי להרגיש שאני לא לבד, עמי אתם בצרה', ובהחלטה של רגע הצטרף גם הוא לנסיעה יחד עם בנו החולה.

כעבור שעות אחדות הפך ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון לאבוקה של תפילה לוהטת תוך בכיות עצומות, החברים עמדו ובכו וזעקו לה' על נפש הנער, התחננו לבורא עולם למען חברם הטוב ובנו הקטן.

ומספר הגאון הצדיק רבי אלימלך בידרמן שליט"א, אשר הוא מכיר את הסיפור הנ"ל מכלי ראשון, שלא חלפו שבועיים ימים והבדיקה הוכיחה כי באורך פלאי המחלה נסוגה אחור ובעקבות כך הסכימו הרופאים להתחיל לטפל בנער ובחלוף מספר טיפולים היה הילד בריא ושלם נקי מכל מה שהיה לו, וכיום ברוך ה' הוא אב לכמה ילדים, והרופאים כינו זאת כנס רפואי.

כל זה בזכות האחדות והאכפתיות שגילו אותם חברים בצרה של חברם.

מכאן נלמד עד כמה גדול כוחה וסגולתה של האחדות שאפשר לפעול על ידי ישועות יותר מהרבה דברים אחרים.

הישועה שהגיע בזכות האחדות

בפורים אחד, בשעות בוקר המוקדמות, בבית מדרשו של רבי אלימלך מקרלין זצ"ל, הייתה קבוצת חסידים שסיימה את התפילה וביקשה לפתוח את יום פורים בשתיית שתיה חריפה, כדי לקיים את מצות השמחה בפורים - חייב איניש לבסומי בפוריא, אך הם הסתכלו אנה ואנה ולא מצאו בבית מדרש שום משקה משכר שיוכל לשמחם ולקיים בו את המצוה, ובזמנם עלות השכר הייתה גדולה ולא היה להם כסף מספיק לקנות בקבוק יין.

והנה, לפתע עבר בפניהם אחד החסידים שהגיע במיוחד ליום הפורים לשהות במחיצת רבו, לא לחינם הגיע החסיד אלא הוא כבר למעלה מעשר שנים מצפה לפרי בטן, ממתין בקור רוח לישועה, לזרע של קיימה, ולכן הגיע לרבו ליום הפורים, כדי שאולי בעת עריכת השולחן של הרב כשישפך שם היין כמים, יבטיח הרב מתוך השמחה בברכה איתנה כי השנה הזו הוא כבר יזכה לפרי בטן.

החסידים ראו אותו ופנו לעברו ואמרו, וספק בהלצה וספק ברצינות: 'אולי תועיל לקנות עבורנו בקבוק משקה לשמח את ליבנו ביום הקדוש הזה, ואנחנו נגזור ונבטיח כי עוד השנה תיוושע!'

החסיד שמע את דבריהם ומיד קפץ על המציאה, הלך לחנות הסמוכה וחזר לבית המדרש עם שתי בקבוקים יין מהודרים.

לנוכח בקבוקי המשקה הניצבים בגאון על השולחן, אורו עיניהם של החסידים, הם שתו מהבקבוקים כוסית ועוד כוסית ומתוך הלחיים והאיחוד העוצמתי, הם ברכו את החסיד שעוד השנה יזכה לחבוק בן זכר.

כעבור זמן נכנס החסיד לפני האדמו"ר לבקש שהרב יברכו ויגזור שיזכה לפרי בטן, בפתק שבידו הזכיר את שמו ושם אשתו ואת הישועה הנצרכת, כפי שהיה רגיל בעבר, וכשעמד לפני הרבי הגיש לפניו את הפתק.

והנה, הרבי יישר אליו מבט ועיניו נעצמו בדביקות, לפתע פותח הרבי את העיניים ואומר, האמנם נכון מה שאני רואה?

'מה הרב רואה?' שאל החסיד.

'היכן היית?' שאלת האדמו"ר, 'אצל איזה אדמו"ר נושעת?' החסיד היה המום, 'לא הייתי אצל אף אדמו"ר, וגם רק כעת נודע לי שאכן נושעתי!' 

אותו חסיד החל לחשוב ולחזור אחורנית אצל מי היה ומה עשה בדיוק, הוא ניסה לדלות פרטים כלשהם מהתקופה החולפת אך לא זכר כל אירוע מיוחד ולא הבין על מה האדמו"ר מדבר.

רק כעבור מספר דקות נזכר החסיד במה שהתרחש בבית המדרש עם אותם חסידים שישבו בפורים ורצו משקה, והוא הביא להם והם שמחו ושתו ובירכו אותו.

'כן, פה אתה נושעת!', קרא האדמו"ר בהתפעלות והוסיף, 'כבר שנים שאני מביט בפיתקה שאתה מביא לי ורואה כי המקרה שלך חסר סיכוי, אין מה לעשות, גזירה קשה שאין ביכולתי לעזור לך בה, לא מצאתי דרך לפרוץ עבורך לישועה, אך העובדות מדברות בעד עצמם כי יכולים החברים באחדותם לגזור גזירה והקב"ה מקיימה!'

כך בכוח האחדות, בכוח חברים אכפתיים, דואגים ואוהבים, לפתוח לחבריהם כל שער, לקרוע מעליו כל גזירה, להושיעו מיגונו ולשמחתו בישועתו אף למעלה מדרך הטבע!

האחדות מסלקת כל קטרוג וגזירה רעה!

מפירי האחדות

אמנם, ישנם דברים שמפירים והורסים את האחדות במשפחות.

פעמים שמגיע ניסיון והורס את כל האחדות של המשפחה, אחים ואחיות, גיסים וגיסות שהיו באחדות ביניהם, לפתע מתלקחת מריבה ביניהם. 

לא פעם אנו שומעים שיש איזשהו פגיעה, זה אמר כך וזה אמר כך, והצד השני כבר לא מוכן לסלוח ולהעביר זאת לסדר היום, ומחליטים להגיב, וכפי שידוע, כשצד אחד מגיב גם הצד השני בוחר להגיב ביתר שאת, ומכאן חלילה אש המחלוקת מתחילה לבעור, ואי אפשר לדעת לאיזה ממדים יכולה להגיע המריבה. וידוע מקרים רבים עד היום שממריבה של שנים ביניהם - זה גרר את כל המשפחה כולה ואפילו המשפחה של ההורים, הדודים וכו' וכל המשפחה כולה בסכסוך ובמחלוקת – ואז עלולים להיות חשופים חלילה לקטרוגים ולגזירות.

במקרה כזה האדם צריך להיות מאוד חכם, ולעולם לא לתת לאש מחלוקת לבעור! אפילו במצבים קשים, כשהקניטו את האדם ודיברו עליו דברים קשים, צריך לדעת ולשנן זאת היטב שמחלוקת זה אש – וממחלוקת לעולם לא מרוויחים אלא רק מפסידים, ובגדול!

גם אם האדם יהיה הצודק הכי גדול, מכל מקום עצם מציאות המחלוקת, שהיא אש, היא גורמת לגזירות קשות ונוראות, אש לא מבחינה בין קטנים לגדולים, בין אדם שמגיע לו למי שלא מגיע לו )וכפי שהארכנו בזה במאמר העוסק בחומרת המחלוקת, קחנו משם ותרווה נחת(.

ולצערנו, אנו שומעים רבות שמחלוקות מגיעות מבעיות של ירושות, אב או אם המשפחה השאירו ירושה, וכאן כבר בני המשפחה לא עומדים בניסיון, וכל הצדדים עושים מחלוקות ומריבות, ומשפחות שלימות, אחים ואחיות, לא מדברים זה עם זה, וצריך להיזהר מכך מאוד, כיון ששום הון שבעולם לא מצדיק לעשות מחלוקת, וצריך לברוח מהר מהמחלוקת יותר מן האש!

האש אמנם שורפת את הגופות, אך המחלוקת מכלה ושורפת גם את הגופות וגם את הנפשות! ולכן צריך להיזהר מכך מאוד.

לכל דבר אפשר להגיע על פי דיני תורה וההלכה, ולעשות זאת בצורה טובה, בלי מריבות, מחלוקות, שנאת חינם וחילול ה', ושאר העבירות שנעשות מסביב. לכן יקבל האדם על עצמו, כל דבר שחושב שצריך לעשות – יעשה, אבל עד שזה מגיע למחלוקת, אם זה מגיע למחלוקת, הוא מיד נוטש ומוותר על הדבר, ולא נגרר למחלוקת בשום פנים ואופן, כיון שהמחלוקת מסוכנת מאוד.

וידע האדם, שמהוויתור שוויתר הוא לעולם לא יפסיד, הקב"ה לא יקפח שכרו אלא יתן לו כפל כפליים, כיון שוויתר למען כבוד ה', בשביל שלא יהיה מחלוקת וחילול ה', ולא רק שיקבל את הכסף המדובר מאיתו יתברך, אלא יקבל דברים הרבה יותר גדולים שרק הוא יתברך יכול לתת אותם ולא אף אדם אחר, כגון בריאות, פרנסה, שלום בית וחינוך הילדים.

כשאדם משתדל לעבוד כמה שיותר על האחדות, אם זה אחדות במשפחה, או אחדות בקהילה, בכולל, בעבודה, עם השכנים, הוא מונע דינים וגזירות רעות, ובכח האחדות לעורר ישועות לכלל ולפרט.

האחדות קודם כל היא מונעת גזירות, מונעת דינים והאחדות מביאה כמה שיותר ישועות, ישועות לכלל ולפרט, ובוודאי שה' יתברך ישמע תפילתו, כיון שהוא שמח בו, לפי שה' יתברך שונא את המחלוקת ואוהב את האחדות, ובזכות מניעת המחלוקת ורדיפת האחדות, נזכה לישועות גדולות לכלל ולפרט.