טוען...

החפץ חיים: בפרח רשעים כמו עשב... | הרב אמנון יצחק

 תאריך פרסום: 22.03.2020, שעה: 08:23


נציב יום: (בלחש) אמן ואמן, אמן!!

אנחנו ממשיכים עם ה"חפץ חיים" מה שנוגע לקורונה. (תהלים צב, ח) "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד" אומר החפץ חיים: "הדבר דומה לחולה שסובל ממחלה והרופאים נלאו לרפאות, עד שבא ממוחה גדול ומצא תרופה למחלתו. אבל מה נשתומם החולה שהוא רואה שאחרי ששתה סמי רפואה של הרופא התגברה המחלה, עד שכל גופו לקה בצרעת, ומכף רגלו ועד ראשו לא היה בו מתום וכפסע היה בינו לבין המות. אבל הרופא החכם הסביר לחולה את העניין כדי שיתברר לו כל צורכו,

-          "והוי ידוע לך ידידי, כי המחלה היתה ספונה וטמונה בתוף גופך, ועל כן כל הרפואות לא הועילו לרפואתך, בשביל זה הייתי מוכרח להשקות אותך סמים חריפים כאלה שיוציאו את המחלה שלך החוצה, ומעתה אוכל לתת לך סמים כאלה שהמחלה תסור ממך לחלוטין".

"כך העניין ברשעים" אומר ה"חפץ חיים": "אם אנחנו רואים שהתחילו לפרוח כמו עשב וכל פועלי אבן צצים, ועושה הרשעה, מי שעושים רשעה מצליחים - זה סימן שהמחלה כבר התפשטה החוצה. ויש תקוה שמעתה יקויים סופו של הפסוק "להשמדם עדי עד" והמבין יבין. "עַד מָתַי רְשָׁעִים השם עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ" אומר דוד המלך (תהלים צד, ג) "הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים" (תהלים צד, ב) עד מתי? רוצה לומר, שהם עליזים ושמחים, חושבים שהעולם הפקר, "עַמְּךָ השם יְדַכְּאוּ" (תהלים צד, ה), "וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב (תהלים צד, ז - ח) וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ" רוצה לומר: אני כל כך מראה לכם הוראות, שתבינו שיש השגחה בעולם,

ועדיין אתם סכלים כמו דנה וייס. שאתמול בראיון לראש הממשלה, אז הוא אמר לה: "בעזרת השם אנחנו מתפללים",

אמרה לו: "עזוב! מה מתפללים? מתפללים, מכון ויצמן, "בית המקדש "זה "מכון ויצמן".

ככה אמרה, איי סכלים שבעולם. "הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע" (תהלים צד, ט), יא טמבלולה, רוצה לומר: הקב"ה מראה לכם שיש כוח לשמוע מרחוק, מזה תבינו שודאי מי שיצר לכם את האוזניים, הוא ודאי ודאי שומע מרחוק. הרי אנחנו נדרשים להתפלל בלחש, לא לצעוק כי הוא שומע אם תצעק – הי! זה יותר מידי הגזמת, תוריד, תוריד, בלחש, הקב"ה שומע! מאוד רגיש, מאוד רגיש, "הנוטע אוזן הלא ישמע? אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט" מי שעשה לכם עיניים יא טמבלולים, הוא עשה לכם עיניים אז הוא לא רואה למרחוק? "הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ" (תהלים צד, י) זאת אומרת מה זה "יוסר"?

מסביר החפץ חיים: שבו "יוסר" זה מלמד, כמו שכתוב (דברים ח, ה): "כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ" התרגום אומר: "כמו שמלמד אדם את בנו", אז פה מדובר "היוסר גויים, הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת?" כיוון שהקב"ה נתן דעת גם לאומות העולם, להיות נוטוע אוזן ויוצר עין, אתה רואה שהגויים מצליחים לעשות כל מיני דברים שהם חיקויים עלובים אומנם, לשמיעה ולצפיה ראייה, הלא בודאי הוא יוכיח לעתיד לבוא כל אחד ואחד על פעולותיו ודיבוריו, כי הקב"ה שומע ורואה למרחוק.

ויוכיח את כולם ככתוב (תהלים נ, כא): "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" אני יוכיח אותך אני יראה את הכל, הכל מוסרט, מה אתם יודעים לעשות? תלת מימד? מה אתם יודעים לעשות, מה שאתם יודעים זה מקצת שכל שנתתי לכם, כמה גרמים, את כל הבריאה הזאת מי עשה? אתם מבינים עד חקר, אפילו את הקורונה אתם לא יודעים לפתור, אתם לא יודעים, כל המדענים כל העולם יושבים מנסים לפצח וזה. פה ושם ובינתיים היא הורגת, כבר למעלה מ - 300 אלף נדבקים נכון להיום.

"המלמד אדם דעת" היינו שהקב"ה מלמד דעת לאדם כדי שיבין מזה שהקב"ה רואה ושומע למרחוק, אבל "השם יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל" (תהלים צד, יא) הוא מכיר את החבר'ה, אז אם כן שהשם יתברך מלמד אותנו דעת, אז למה הוא לא מודיע את זה בדורות הראשונים? למה עכשיו הוא נתן לפתח רדיו, וידיאו, לוויינים, כל הדברים שמהם יראה האדם שאם אתה לעשות בקצת שכל בגרמים של השכל שיש לך, אם אתה יודע לעשות כאלה דברים, שבעזרתם אתה שומע ורואה למרחוק והכל - למה רק עכשיו?... הוראות כאלה ונותן לאנשים שמזה יבינו שמי שנתן להם את הגרמים של השכל - הוא ודאי שיש לו את כל האפשרויות והאמצעים.

אז למה בדורות קודמים לא ורק עכשיו? כי האמונה בהשגחה היתה ברורה לכולם, אז מה צריך את כל האמצעים האלה שמהם ילמד האדם ויבין, לא היה צריך להראות להם את זה. לכן, כתוב (תהלים צד, יב): "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ" אשרי הגבר שתלמד אותו, תייסרנו אמרנו זה מלשון לימוד. אשרי הגבר שתלמד אותו דוקא מהתורה, זאת אומרת: מהתורה הוא רואה שהקב"ה משגיח על הכל, כמו שכתוב (שמות ח, יח): "כִּי אֲנִי השם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" הרי את זה הוא נתן שיעור ארוך לפרעה, ולימד אותו שהוא בקרב הארץ, ונתן לו מכות כמו שצריך, איי איי איי

אתם יודעים סתם דוגמא, אני אתן לכם דוגמא מה כתוב ב"מעם לועז" איזה דברים מדהימים! הוא אומר על עשרת המכות, הקב"ה הראה לפרעה איך הקב"ה נלחם, ומזה לומדים טקטיקות בכל העולם, אז אני אתן לכם את זה בהסבר שלו עם שיפורים לפי המצב שלנו היום.

אז הוא אומר: "הקב"ה מכה ראשונה נתן לו במים, הפך אותם לדם, כשמחילים מלחמה - צריך להשבית את מקורות המים לאויב קודם כל אין מים. אין מים זה מחליש את האויב, אפשר להילחם בלי מים? אי אפשר. מכה שניה זה צפרדעים: געגעגעגע, כל מצרים מגעגעים זה מטוסים שעוברים רערערע עושים רעש, מפחיד את כולם, כולם בורחים מקלטים, עוד מעט הפצצות... אחר כך כינים: כינים זה דקירות ככה אוי אוי צביטות כל הגוף אוי אויאויאוי, זה ת תתתתת תת תתתתה מכל הכיוונים זה חביבי זה מתחיל חביבי.

אחר כך ערוב: ערוב זה כל החיות באו למצרים, זה טנקים תותחים זה מתחילים לסגור על כל הערים וכל כל המקומות מתחילים קדימה. אחר כך זה דבר: זה ביולוגי כימי, מפיצים מחלות ועניינים. אחר כך שחין: זה כבר שריפות וכל העשן מלחמה מההפצצות והכו. ואחר כך ברד: מטוסים טח!! מורידים את כל הפצצות. אחר כך ארבה: זה כל המלטים, עוברים שמה זה, מכרסמים להם את הכל תק תקתקתקתק, פוגעים וזה ופה ושם. אחר כך חושך: "עוצר!", אי אפשר לצאת, כולם בבתים מקלטים מרתפים כולם זה. ואז מכת בכורות: חיסול ממוקד תק תקתקתקתק, מורידים את הז....... ונגמרת המלחמה הכל מסודר". עשרת המכות, מה עשה הקב"ה?

אמר לפרעה: "אתה לא מכיר אותי? אמרת כמו דנה וייס: "אני לא עזוב אלוהים מדענים זה" אה אתה פרעה אתה אה? אתה לא מכיר אותי " לֹא יָדַעְתִּי אֶת השם" (שמות ה, ב) אני לא מכיר אותו, אני מכיר "מכון ויצמן", אה כן? בסדר, אז אני אראה לך שאני בקרב הארץ, אני אראה לך שאני בקרב הארץ והתחילו הפצצות עשרת המקום זהו, אז נהיה מה יהיה ההמשך עם דנה וייס.

מכל מקום עוד נאמר (דברים ח, יח): "וְזָכַרְתָּ אֶת השם כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" מה זה הקב"ה נותן לך כוח לעשות חיל? "יהב לך עצה למקני נכסין". בינתיים הקב"ה לא נתן עצה, איך לפתור את הקורונה, אבל הוא נותן עצה, אם תתפללו להשם כמו שעשה ביבי, בעזרת השם, יפה! פעם אחת שיחק אותה עם הידיים גם, לא אמר סתם כאילו, עשה עם הידיים "בעזרת השם!", ואפילו הסתכל כמעט למעלה! אז זאת אומרת: אם מתפללים להשם ומבינים את "אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" (דברים לב, לו), אם יודעים את זה אז יכול הקב"ה לתת עצה איך לפתור את הבעיה, אין בעיה הקב"ה נותן עצות, זה נקרא "יהב לך עצה למקני נכסין"

לא רק לקנות נכסים, גם להפסיד נכסים, כל הבורסות יורדות זה משהו מפליא. עכשיו סגרו את השווקים "מחנה יהודה", "שוק הכרמל" והכל, לאט לאט זה הולך להיות הסגר יותר הרמטי, ואם אתם חושבים זה ייגמר בנפטר אחד שניים? כנראה זה לא יהיה ככה לעצרנו הרב! אבל אנשים עדיין חיים בדמיונות ש"הכל בסדר", הם לא מבינים דבר אחר חשוב ביותר, שלא מספיק שתי מטר וכל מה שאמרו כל הדברים, כל המשטחים שאנשים נוגעים ולוחץ ואתה תופס מעקה, וכל מיני דברים, ואתה הולך למקום ששותים מים, וכל הדברים כל זה מנוגע, כל הדברים האלה מנוגעים, אתה מעביר נוגע באף נוגע בפה נוגע בזה, נדבקת,

ואתה מדביק! מדביק יכולים להגיע פה ל-70% של הדבקה מכלל האוכלוסייה אתם מבינים מה זה? זאת אומרת: שאם אחוז המתים זה 3% נגיד אז יכולים למות פה 300 אלף, 300 אלף איש יכולים למות חס ושלום, למה 6.5 מיליון זה בערך מ-9 מיליון 70% בערך, אז תעשו 3% בערך זה ככה יוצא. אז זאת אומרת זה לא פשוט, זה לא פשוט, המצב רק מתחיל, המצב רק מתחיל.

טוב, "ועל כל פנים אפילו מי שאינו לומד תורה, אז צריך להתבונן בטבע הבריאה, ויכול ללמוד שיש מזה כלי שמיעה וכלי ראיה וכדומה. מזה שהקב"ה נתן לנו את הכוח להמציא את הדברים האלה, אז יבין שהשם משגיח ורואה וצופה והכל יבוא בחשבון. "אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו"

משל למה הדבר דומה? יהודי מדורות קדמונים שכר בית מאת השר ב-300 רובל כסף לשנה, ופרע תמיד בזמן, השר נסע למקום רחוק ושם פקיד במקומו על כל הבתים שהשכיר לאנשים רבים, ביניהם גם היהודי הזה. הפקיד הזה היה רע מעללים, מבקש תואנות איך להציק ליהודי ולמרר את חייו. מה עשה? הוסיף על מחיר השכירות ליהודי עוד 500 רובל כסף, וכשהגיע זמן הפירעון שלח הפקיד ליהודי השכם בבוקר לשלם שכר דירה. חסרו ליהודי 20 רובלים, התחנן היהודי לפני הפקיד שימתין כמה ימים,

לא הסכים התעקש: "היום! עד הפרוטה האחרונה", כשראה שהוא לא מביא את הכסף - שלח אנשים שיכו אותו 20 הכאות תמורת 20 רובל כסף. וכך עשה הפקיד לעוד כמה אנשים, גזל ועשק אותם, במשך הזמן נעשה עשיר גדול, וקנה חצר לעצמו. והיהודי הזה היה לו רע מאוד מהביזיון מהחמס שנעשה לו. חלפו שנים, השר שב לביתו,

ראה יהודי ככה אמר לאשתו: "אלך לשר ואספר לו את כל החמס והביזיון שעשה לנו הפקיד הנבל".

וילך את השר ויספר לו את פעולותיו של הפקיד, איך גזל וחמס את כל הנתונים למרותו. ואת כל דבר ההכאות המשונות שקיבל מאיתו על לא חמס בכפיו. והדבר הוא רע בעיני השר, על גודל רשעתו של הפקיד, ונכמרו רחמיו על היהודי,

ויאמר השר ליהודי: "דע! כי על הכאה שהיכה אותך השר אני גוזר עליו שיתן לך 100 רובל כסף, והנה יש לו חצר ששוויה 4000 אלפים רובל כסף, תקבל את חצי החצר והיא תהיה שלך!",

ונתן השר מכתב תעודה על זה. כשאשתו פגשה אותו משתהה בחצר, רצה אליו לראות: מה השר אמר במשפטו? וראתה שבעלה סר וזעף, בוכה!

ותאמר לו: "אהובי! בעלי מה נעשה במשפטך?"

הוא מראה לה את התעודה שנתן השר, ושם כתוב שחצי החצר של הפקיד שייכת לו,

אז אמרה: "אז למה אתה בוכה? למה אתה דואג ומצר כל כך?"

אמר לה: "הלא בין ובין כך הכאב של המכות כבר עברו, אז היה יותר טוב שהיה מכה אותי 40 מכות והייתי מקבל את כל החצר!".

ככה הדבר בעניינו - כשאדם מקבל ייסורים בעולם הזה, הוא דואג ומצטער מאוד, הוא לא רוצה לסבול, אבל כשיבוא לעולם הגמול, שמה יקבל שכר על כל שעה ושעה של ייסורים שסבל בעולם הזה. כמו שאומר המדרש על הפסוק (דברים לב, ז): "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם"

אמר להם הקב"ה: "כל זמן שאני אליכם ייסורים בעולם הזה - תזכרו כמה טובות ונחמות עתיד אני ליתן לעתיד לבוא על כל הייסורים!",

ואז יחשוב אדם בנפשו: "ואי ואי ואי ואי! הלואי ויותר טובה היה לי, אם הייתי סובל ייסורים יותר, כי אז הייתי זוכה לעונג נצחי גדול יותר!".

והעיקר הוא שכל המזדמן עלינו, זה רק בהשגחה פרטית מאיתו יתברך. יש אישה בת 103, קיבלה את הקורונה - ועברה את זה, מה מערכת החיסון שלה של בן 20? לא, מה שהקב"ה גוזר - זה מה שקורה. אם נגזר על אדם למות זה לא משנה באיזה גיל הוא, אם נגזר שלא ימות - יכול להיות גם 103. "כי מה דעבדין מן שמיא לטב" הכל עם חשבון מדוקדק למה, למי וכמה? וכל זה שאנחנו אומרים זה אפילו לפי שנראה לאדם, שאין במה לתלות את הייסורים,

"על מה ולמה כאילו למה מגיע לי? באיזה חטא באיזה עוון?" והוא מדמה בנפשו שלא ראוי לו עונש בכלל, וכל שכן אם אדם כבר פשפש במעשיו, ומצא בעצמו כמה עוונות וחטאים, ובפרט עוון של ביטול תורה, כי אז בודאי צריך לקבל הייסורין באהבה, כי הוא יודע על מה הוא מקבל. וזה דומה למי שהתחייב לחברו 100 אלף שקל, אני אומר במונחים שלנו, והמלווה התרצה שיפרע לו במקומם 10 אלפים שקל, בודאי שהוא יפרע את זה ברוב אהבה ושמחה ואפילו אם הזמן דחוק לו מאוד. כי ממש הדבר הוא: קל וחומר אלף אלפים.

כידוע מה שכתב הרמב"ן: "ששעה אחת בגיהינום קשה מייסורי איוב כל ימיו!". והקב"ה חושב את ייסורי האדם לטובתו, מה שקבלה בזמן מועט בעולם הזה - ינקה מעוונותיו, ולא יצטרך לסבול עונש חמור של גיהינום, והייסורים מכפרים יותר מקורבנות. "חביבים ייסורין שהם מרצים יותר מהקורבנות; שחטאת ואשם - לא מכפרים רק לאותה עבירה, אבל ייסורים מכפרים על הכל!" "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יח-יט) מי פותח לאדם את שערי צדק שערי עולם הבא? הייסורים פותחים לו, לכן סמוך "פתחו שערי צדק - אצל - יסור יסרני יה" בזכות הייסורים שהם ממרקין, אדם זוכה לחיי העולם הבא.

ואדם - אפילו כמו עכשיו שמתחיל ה"סגר" וקשה להשיג עוד מעט מצרכים, אפילו שיהיה במצב של מים צר ומים לחץ, צריך לתת הודאה לקב"ה על הכל.

כמו שמובא בתנא דבי אליהו: "שאם היה רעב וצמא וערום, ורק הוא חי על פני האדמה ולחם וצר ומים לחץ,

יאמר: "כתוב בתורה (דברים כח, מז-מח): "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת השם אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ השם בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ" - על כן יתפאר וישתבח, המלך הקדוש שנתן לי חיים! ולא השמיד אותי מעל פני האדמה!".

כי מספיק שהאדם עובד את השם אבל לא בשמחה, כבר ראוי לו שיהיה לו רעב וצמא וחוסר כל ואפילו השמדה. למה אתה לא שמח? שהשם נתן לך הכל, נתן לך בריאות, נתן לך כסף, נתן לך עבודה נתן לך, שכחת אותו, הלכת להתפרפר עשית מה שבא לך, לא מה שהתורה אומרת, לא היית שמח בעבודת השם? הייתה שמח בהוללות בהפקרות בכל הדברים שמצאו חן בעיניך. אז תדע לך: שרק שלא עובדים את השם - בשמחה, עושים את המצוות אבל לא בשמחה, כבר מגיע העונש הזה. אז אם נשארת רק עם לחם ומים מה נקרא לחוח, אתה צריך לשמוח שהוא לא השמיד אותך, שאתה עדיין חי, אפשר לעשות תשובה, ליישר קו ולהתחיל מחדש.

ואם אדם מצדיק עליו את הדין באמת ולא מהרהר על המידות של הקב"ה - סופו שהייסורים לא יתעכבו עליו ויעברו ממנו. כך כתוב באגדת בראשית: "אם באו עליך ייסורים, אל תפתח את פיך ותקרא תגר אחר מידת הדין, אלא "וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ" (ישעיה כו, כ) כמו עכשיו "בידוד", בידוד = זה יש דין ויש דיין בעולם, בעולם יש דין ויש דיין = זה בידוד. ועל זה נאמר: "סגור דלתך בעדך" למה? "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" תתחבא לפרק זמן קצר, כי הייסורים לא מתעכבים בעולם הם עוברים, "עַד יַעֲבָר זָעַם" אבל, תודה ותקבל את הייסורים בשמחה וסתום את הפה, לא לפתוח פה, לא לשאול שאלות, כי מגיע לך פי אלף אלפים יותר!

אם הקב"ה יבוא איתך חשבון - אוי ואבוי, אז תירגע, תבין שזה איתות משמים, והקב"ה מראה שיש משהו קטן שבקושי לא רואים אותו במיקרוסקופ והוא עכשיו לקח את ה"כתר" והוריד את כל המלכים בעולם. כל הנשיאים כל המלכים, כולם כאחד האדם. כולם פוחדים להידבק, במה? בכתרון הקטן, קורונה.

"ובאמת, וכיוון שעל כל פנים צריך האדם לסבול, על כורחו שלא בטובתו, אם כן טוב לגבר שישא עול ולא יקוץ התוכחות ויקבל אותם באהבה ובטוב לבב, כי גדולה מעלת השמח באיסורים ומקבל אותם מאהבה. כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בברכות: "שבעבור זה יראה זרע ויאריך ימים, וחפץ השם בידו יצלח", ועל כל פנים ירגיל עצמו לומר על כל צער שיבוא: "גם זו לטובה" כי יכול להיות יותר גרוע ויותר גרוע. אבל ודאי שאם השם שלח את זה - גם זו לטובה וכל מה שעושה השם לטוב עושה.

ולא יהיה כמו הכסילים שבועטים וכועסים, ואם נופלים או נכשלים אומרים דברי חרופין וגידופין - חס ושלום! כי אוי להם לכסילים האלה שהם יגעים בייסורים, מוסיפים פשע על חטאתם. במקום להבין: "מה השם רוצה?"

אז כל הזמן שואלים: "רגע ומישהו יכול להגיד לנו מתי זה יסתיים??????"

-          איזה "יסתיים" זה רק התחיל! חבר'ה, מה יסתיים, לאן אתם הולכים? עוד לא הבנתם בכלל על מה זה בא, צריך להבין על מה זה בא!

אתם מטפלים איך לרפא את זה, והסברתי לא תרפאו את זה אם לא תבינו את השורש, מה השורש? מה גרם לזה? אז הסברנו בדרשות הקודמות, זה לא בא סתם, התרופות לא יפתרו את הבעיה, אז לא יהיה קורונה יהיה מקורנה, מה הבעיה? יש מקרון בצרפת ויהיה מקרון בכל העולם. בעיה?

"אבל המקבלים את הכל בטוב - אחריתם תהיה טובה יותר מראשיתם. כי כל מה שיראה ויראה לאדם רעה - "אלוקים חשבה לטובה". כמו עם יוסף, יוסף מכרו אותו זרקו אותו לבור, עבד וכו' בית סוהר, אי!יייי איזה צרות, בסוף מה? מלך על כל העולם. קיבל את הקורונה!!! את הכתר העולמי, שלט בכל העולם מתחילתו ועד סופו. אבל מה הוא ראה קודם? כאילו יש צרות ורעות, התחנן על נפשו, בכה לאחיו! לא שמעו לו, בסוף כשהוא ראה מה קרה? איך השם גלגל את הכל לכיוון שהוא רצה,

אז אמר: "אלוקים חשבה לטובה" אלוקים זה מידת הדין! והוא חשבה לטובה. ככה צריך אדם להסתכל על כל מצב שהוא נמצא, הכל חושב השם לטובה, הוא רוצה לעורר אותך, תתעורר - הרווחת, לא תתעורר - הוא יתן לך עוד יותר, בשביל שאתה תתעורר עוד יותר, אם לא תבין - אז החורי אף יהיה יותר גדול. אתה לא מבין - אז צריך ללחוץ יותר,

כמו הציבור הישראלי - בהתחלה אומרים להם: "תשמעו, כל אחד ייכנס לבידוד" זה זה, לא שומעים? נהיה "סגר!", לא יהיה סגר, יהיה אחר כך משטרה וצבא ברחובות, ואז ידאגו שאנשים גם יכנסו לכלא! למה? כי כשלא מבינים אז מגבירים. אז אם בני אדם עושים את זה על אחת כמה וכמה הקב"ה. הוא רוצה שנבין, לא רוצים להבין - נמשיך! אין בעיה לקב"ה יש זמן, הוא חי לנצח! לא בוער לו! אבל אנחנו קרוצי חומר, אנחנו בסך הכל כמה זמן יש לנו פה? אז לכן כדאי שתתעורר מהר שנרוויח את החיים לפחות, שלא נבזבז את הזמן בחולאים.

"אבל צריך לדעת: שבעלי היסורין, אלה שמקבלים את הייסורין, הם חשובים לפני הקב"ה" לא תאמינו! "עד שהקב"ה מייחד את שמו עליהם אפילו כשהם חיים. המדרש אומר: "אין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם". זאת אומרת: הקב"ה לא מייחד את שמו על הצדיקים אפילו בחייהם. אבל על בעלי ייסורים - כן! זאת אומרת: אדם זוכה שיש לו השגחה מהקב"ה, כתוב: "שכינה למראשותיו של החולה". זאת אומרת זה לא דבר פשוט, צריך להיות חכמים לנצל את זה ולדעת מה הוא רוצה מאתנו? נו,

ולסיכום: "הקב"ה יזכנו להבין ולהשכיל את דרכו שהוא עושה חסדו משפט וצדקה באר ומגלה לנו את השגחתו". אני חוזר עוד פעם כי זה דבר גדול, אנחנו זוכים לחיות בתקופה כמו בעשרת המכות שהיה במצרים, וכל מי שחלם פעם על גילוי אליהו - זכה בדור הזה לגילוי אלוקים. רואים את האלוקים, איך הוא מפעיל את העולם עם חיילון קטן - וירוס כמו שהכניס את היתוש - לטיטוס. מקווה שהבנתם.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

הודעות ועדכונים

הרצאות קרובות

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578