אל תהיה מלאך | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 29.05.2013, שעה: 06:54
...וכל חלק בבריאה מדור לעצמו, כל זה נעשה בשביל האדם שעומד להברא. אדם זה יהיה בעל בחירה וראוי שתהיה הבריאה מתאימה לבעל בחירה, כי אם העולם יתנהג בדרך נס לא יהיה מקום לבחירה, יהיה ברור שיש אלקים מנהיג את הברואים. אז לא היתה שום אפשרות לאדם לטעות אם היה יורד לאדם לדוגמא מן מן השמים, אז הוא היה יכול לתלות בעצמו ולומר כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה? לא היתה לו בחירה כזו, אבל עכשיו שאדם חורש וזורע, קוצר ודש, טוחן ואופה, הוא יכול לטעות, יכול לומר מה זה, אם אני לא הייתי עושה את הפעולות האלה איך היה לי לחם? אבל אם רצונו להכיר את האמת אז היה רואה שכל אנשי העולם עמלים לצרכו.
מי עשה לו מחרשה? מי תפר לו סכין? מי בנה לו את הגורן? מי עשה לו כלי עבודה? מי שם אנשים שיוכל למכור להם ולקנות מהם? וכן על זה הדרך, מה זה, זה כוחי ועוצם ידי? אתה תלוי באחרים, כל העולם אם לא היה מכין את כל צרכיך, גם אם היית רוצה לעשות משהו לא היית יכול, כי אם היית צריך לעשות לכל פעולה שאתה צריך לעשות, את כל הדברים לבד, מתי? אם היית צריך לתפור בגד, אז מי היה עושה לך את הבד? מי היה טווה? מי היה אורג? אח"כ היית צריך להיות חייט, אח"כ היית צריך לייצר כפתורים, אתה היית צריך לייצר אותם, היית צריך לקדוח בהם חורים, צריך את הפלסטיק, צריך את כל הדברים, מתי היית עושה? מתי היית מתלבש? וכן הלאה, כל פעולה ופעולה אם לא היה עולם משרת אותך לא היית יכול לעשות כלום. אז אם אתה רוצה לראות את האמת, אז תראה שכל העולם נברא לשמש אותך, ותתן הודאה לבורא יתברך על מה שזן את העולם כולו, כל העולם שמשמש אותך זה אם הוא לא רוצה לטעות, ואם הוא רוצה לטעות אז הוא כסומא וחרש שאינו רואה ואינו שומע וכל הנעשה מסביב לו כסבור הוא שהחנווני עושה את המת והוא משלם לו מיגיע כפיו.
זוהי החכמה של סדר הטבע, שהיא תהיה מתאימה לבחירת האדם, שיהיה מקום לטעות, כדי שתהיה בחירה. לכן דוד המלך שאל על שינוי הסדר, "מה לך הים כי תנוס הירדן תיסוב לאחור", מה פתאום שיניתם את טבעכם, כי לעיתים רחוקות יש שינוי הטבע ועל זה יש שאלה למה, ולעיתים רחוקות נחוץ לבחירה של האדם גם שינוי, להראות לו את האמת כי "מלפני אדון חולי ארץ" "ההפכי הצור אגם מים" בשביל להזכיר לך שיש בורא לעולם, לכן הקב"ה עושה ניסים ש יראו שאין טבע מנהיג את העולם, אלא יש מי שמעל.
ואם הבריאה כולה סודרה כולה בחוקי טבע לטובת האדם ולבחירתו החופשית, כל שכן אדם צריך להתנהג לפי החוקים האלה בכל דבר הנחץ לו, אם זה בחיי היום יום כך, כל שכן כשנכנסים לארץ וצריכים לכבוש 31 מלכים, והמלחמה הזאת של כיבוש הארץ לא היתה בדרך נס, רק בדרך הטבע, כמו שציוה הנביא להיחבא במארב במלחמת העי וכדומה, לכן נחוץ לדעת קודם את טיב הארץ ואת אנשיה, "החזק הוא העם היושב בה או רפה, המעט הוא אם רב" וכן כל השאלות שסידר להם משה רבינו, ולא רק משה רבינו שלח מרגלים, גם יהושע בינון שלח מרגלים לפני הכניסה לארץ את פנחס ואת כלב בן יפונה, וגם משה רבינו שלח לרגל את יעזר, הכל לפי סדר הטבע.
אז אמרנו, אם אנחנו חושבים שמה שהם שלחו מרגלים זה חסרון באמונה ובטחון, והיו יכולים להכנס בלי שום שאלה, לא, כי צריך ללכת על פי טבע.
כלל גדול אמרו חכמים ז"ל, אין סומכין על הנס, לכן אסור לאדם לעמוד במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, כי נגד סדר הבריאה הוא, אם הוא מבקש שיעשו לו נס הוא משנה את סדרי בראשית, וגם אם עושים לו נס מנקים לו מזכויותיו. ואברהם אבינו היה ירא בשעה שהוא ניצח את ארבעת המלכים שמא קיבל את שכרו ע"י נס זה, וזה פלא לקבל שכר של כל המצוות של אברהם בשביל נס אחד. אלא שנס הוא ההיפך ממטרת האדם בעולמו, היפך הבחירה שבשבילה נברא הוא וכל העולם עמו, כל שנעשה לו נס הוא יוצא מכלל אדם ונהיה כמלאכי מעלה, והתורה ניתנה לאדם ולא למלאכים, לכן צריך להיות אדם נזהר מן הנס, וכל הנהגת חייו צריכה להיות סדר, על דרך הטבע.
כלל זה לסדר את עניני החיים בדרך הטבע הוא לא רק בענינים גשמיים אלא גם בענינים רוחניים, גם הרוחניות והשלמות של אדם אינה ראויה להיות כמלאכי מעלה אלא כאדם שלם דהיינו תלמיד חכם.
לכאורה קשה, מנין לו להרמב"ם לומר כי דרך השלמות היא הדרך הממוצעת בין שתי הקצוות, כמו שהוא פסק ביד החזקה בהלכות דעות, וכל הנוטל אחד מן הקצוות בין לצד הרע בין לצד הטוב הרי הוא בעל חסרון, מנין לו להרמב"ם, הלא דרכי השלמות אנחנו לומדים מהבורא יתברך, כתוב "והלכת בדרכיו מה הוא רחום אף אתה רחום, ורחמי ה' הם בלי גבול, ואם האדם מוגבל באפשרותו אבל בכל מה שאפשר לו להגיע איך יתכן למנוע ממנו שהוא יגיע עד קצה הרחמים? למה להיות ממוצע? אולי בשביל הקושיה הזו הרשו לעצמם חכמים אחדים לומר שהרמב"ם לקח מחכמי האומות את הכלל הזה, אבל אסור לומר כן חס ושלום, כי לא כתב את זה בספר חכמה שכלית אלא בספר חכמה ביד החזקה, ויש לו מקור בש"ס בבבלי וירושלמי כמו בשאר ההלכות של ספר זה.
התשובה היא כי אף אם נאמר שמידותיו של הקב"ה הן הנהגה של רחמים בלי גבול, גם אז היתה צריכה הנהגת האדם להיות באופן מוגבל מפני שהוא אדם. אסור לאדם לחיות כמלאך אפילו אם זה היה אפשר לו, אסור לאדם לעמוד במדרגה של קדושה, מה שיש לו רשות בזה עם כניסה למדרגת קדושה, כדי שיוכשר לרוח הקודש ולנבואה, אבל לא לחיות כקדוש, אין האדם מזבח ומשכן, הוא רק אדם, ולכן אסור לו להיות רחום בלי גבול, כי בלי גבול זה סוג מלאכי לא סוג אנושי, האדם באשר הוא אדם מידותיו מוגבלות הן, לא רק בגלל אי יכלתו להוציא לפועל מידות שאינן מוגבלות, אלא מפני שזה תנאי היצירה שלו.
אמנם כן הוא, אי אפשר לאדם לסלק עצמו מכל וכל השייך לעצמיותו, אי אפשר לאדם להיות נשמה בלי גוף, אי אפשר שיהיה קדוש כמזבח משכן ומרכבה, אפשר לו להיות קדוש אבל רק לשעה, בתור הכשרה לרוממות כשהוא רואה נחיצות לזה, אבל לא להחזיק בקדושה במצב קבוע, כי סוף כל סוף אדם הוא ולא מלאך. לא אדם שקוע במידות גרועות, אבל אדם במידה שיתחייב היצירה שלו, ולאדם אין דרך אחרת כי אם דרך הממוצע. לכן אפילו אם היו מידותיו של הקב"ה רחמים בלי גבול, צריכות מידותיו של האדם להיות רחמים של גבול, מידות טובות שמתאימות ליצירת האדם, יצירה מורכבת מנשמת חיים עם עפר מן האדמה, זהו המקור של הרמב"ם, מקור המתאים למציאות האדם כפי הבנת התורה.
ובכן, בין בעניני רוחניות בין בעניני גשמיות אין לאדם להתנהג באופן יוצא מדרך הטבע כי כל הבריאה וסדר הטבע הכל מתאים לאדם ולבחירתו, חכמת הטבע של כל הנבראים וחכמת היצירה המורכבת שלו, הכל נעשה כדי לאפשר לאדם את הבחירה החפשית שלו שתהיה לו בכל דבר קטן וגדול אפשרות של שתי אופנים תכלית הטוב ותכלית הרע, כי כלול הוא בכל הבריאה אשר סביב לו מורכבת משניהם כאחד, גם מטוב גם מרע. לכן נחוץ לאדם בשביל מטרת הבריאה להתנהג בדרך הטבע, לא לסמוך על נס כלל, וזה היה הרצון של דור דעה, להשתמט מן הנס כפי שאפשר ולהתקרב אל הטבע, ולכן לא היה שום חטא ממה שהם רצו לשלוח מרגלים, וגם משה רבינו הסכים לזה, ובחר באנשים צדיקים הראויים למלא שליחות חשובה כזו, החטא בא רק ע"י שגיאה, השגיאה באה על ידי הידיעה של רוח הקודש. כיון שהיה להם רוח הקודש, שמה הם שגו. כמו שאמרו חכמים ז"ל, שראו ברוח הקודש שלא יהיו הם נשיאים כשיכנסו לארץ ישראל.
גם קורח טעה בגלל רוח הקודש, שהוא ראה ששלשלת של נביאים תצא ממנו, אבל הוא לא ידע שזה מבניו ולא ממנו, לכן הוא הלך על בטוח שהוא ישאר ולא ימות, כי איך יהיו שלשלת של בנים אחריו אם הוא ימות? בזה הוא טעה. כך טעה חזקיה ברוח הקודש, שהוא ראה שיצאו ממנו בנים לא מהוגנים, ז"א והדק נפשי כרחמנא למה לך, ז"א יש דברים שלא יכולים לראות, הוא ראה ברוח הקודש שיצא ממנו מנשה, אבל הוא לא ראה שמנשה יחזור בתשובה בסוף, כי רוח הקודש זה למטה מדרגת התשובה, ולכן הוא לא ראה את התשובה. אז רואים שאנשים טועים בגלל רוח הקודש, ז"א רוח הקודש כשאתה יודע זה לא אומר שאח"כ המידות שלך לא יכולות להפריע לרוח הקודש.
שגיאה כזו אפשרית היא גם באדם היותר גדול, שגיאה כזו נקראת בתורה חסרון באמונה ובטחון. אילו היתה אמונתם שלמה כפי מדרגתם הרמה אז היתה יראת החטא שלהם מונעת אותם מלבוא אל השגיאה וטעות כמו שנמנעו יהושע בינון וכלב בן יפונה, כי גודל היראה משגיאה, הפחד של יהושע בינון ושל כלב בן יפונה, גודל היראה שלהם והפחד משגיאה הביאה את כלב ללכת להשתטח על קברות האבות שלא יכשל, וכן את יהושע לקבל את ברכת משה רבינו, כי היו יראים מרוח הקודש שלהם, מתכלית השלמות שהיו בה, כי ידעו את האדם, שאדם אינו יוצא מגדר הבחירה שלו עם רוח הקודש, ואחרי זה יכול לבחור מה שירצה. כמו שכתוב "הן בקדושיו לא יאמין", הקב"ה אפילו בקדושים לא מאמין, כי יש להם בחירה, כל רגע הם יכולים לשנות. בשגיאה כזו אפשר לאדם לטעות כי קרובה היא לבחירה שלו השגיאה, אבל לא בחטא שלא סמכו על הנס. זה לא חטא מה שהם לא סמכו על הנס, כי אין סומכים על הנס וזה דעת תורה, ובדעת תורה חיו דור מקבלי התורה. זה לא היה הטעות שלהם, הטעות שלהם שהם רצו לרגל את הארץ זה לא טעות, זה לא חטא, הטעות והשגיאה היתה בגלל רוח הקודש שראו שיחליפו אותם, ואז פה הם נכשלו.
אז ז"א, אם סברנו שיש קושיה מה פתאום, אנשים גדולים כאלה צריכים היו לסמוך בטחון וללכת וזה וזה וזה, רואים שלא. גם משה שלח לרגל את יעזר, וגם יהושע בינון שיודע שנכשלו המרגלים, שלח שני מרגלים לתור את הארץ לפני כניסתם לארץ, ז"א צריך להתנהג על פי טבע, ולמעט בניסים רק בשעת הצורך לצורך גדול ביותר. אז מה היתה המכשלה - הבחירה שיש, ואפילו אם אתם בדרגת רוח הקודש אפשר להכשל. כמה צריך להזהר האדם ובפרט ככל שהוא עולה יותר הוא חושב שהוא בטוח יותר, הפוך, הוא יותר מסוכן, המצב שלו מסוכן יותר ויותר ולכן צריך זהירות יתרה, כי ההפרש בין גן עדן לגיהינום - חוט השערה, ואם גולשים יכולים להפסיד הכל, נס אחד של אברהם אבינו כבר חשש אולי איבד את כל עולמו, עד שה' הבטיח לו שלא קרה שום דבר הכל בסדר.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...